ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 20/05/1991

הצעה לסדר; חוק דיור ארעי (הוראת שעה), התש"ן-1990; חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 30), התשנ"א-1991; ידיעות בדבר שריפת דגל ישראל במאה שערים בל"ג בעומר

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 182

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. ז' בסיון התשנ"א (20 במאי 1991). שעה 10:00
נכחו; חברי הוועדה
י' מצא - היו"ר

מי וירשובסקי

עי סולודר

אי פורז
מוזמנים
תנ"צ מי פרידמן - משטרת ישראל

סנ"צ א' עברון - " "

רפ"ק אי זלדה - יי "

יחזקאל לוי - יועץ משפטי. משרד הפנים

י' שורץ - מנהל אגף איכלוס. משרד הבינוי

יעקב לוי - משרד המשפטים

ז' עמית - מינהל התיכנון, משרד הפנים

ב' בר-און - המשרד לאיכות הסביבה

י י בר-סלע - המועצה לשימור אתרים

י י פלדמן - יי " "
יועץ משפטי
צ' ענבר
מזכיר הו ועדה
א י קמארה
קצרנית
מזל כהן
סדר-היום
1. ידיעות בדבר שריפת דגל ישראל במאה שערים בל"ג בעומר.

2. הצעה לסדר.

3. חוק התכנון והבניה (תיקון מסי 30). התשנ"א-1991.

4. חוק דיור ארעי (הוראת שעה). התש"ן-1990.



ידיעות בדבר שריפת דגל ישראל במאה שערים בל"ג בעומר

היו"ר י' מצא;

אני פותח את הישיבה.
הנושא הראשון שעל סדר-היום
ידיעות בדבר שריפת דגל ישראל במאה שערים בל"ג

בעומר. הצעה לסדר-היום של כמה חברי כנסת.

נוכה העובדה שהמציעים הוזמנו כהוק ולא הופיעו, גם לא התנצלו וביקשו דהיה,

הוועדה יוצאת מתוך הנהה כי אותם חברים רואים בדיון במליאה מיצוי הדיון. הוועדה

תחזור לנושא במידה ותתבקש על ידי אותם מציעים ותשתכנע כי יש להעלות את הנושא

לדיון חוזר.

אני מודה לאורחים שבאו.

הצעה לסדר
היו"ר י' מצא
הצעה לסדר לחברת הכנסת עדנה סולודר, בבקשה.
עי סולודר
אני מבקשת להעלות שני נושאים לדיון שלדעתי הם חשובים. 1. אני מבקשת

להזמין את ראש העיר אילת ויו"ר המועצה אילות לדיון. יש שם בעיה אחת של מים

ובעיה שניה של זיהום החוף שהיא מאד חמורה. מכיוון שאנחנו ועדה לאיכות הסביבה,

הייתי רוצה שנדון בזה.

היו"ר י' מצא;

אנחנו לא נזמין אותם. אנחנו נצא לסיור שם.

עי סולודר;

הנושא השני הוא, חבר הכנסת וירשובסקי, אתה בוודאי זוכר שבכנסת הקודמת

נדון כל הנושא של מדרון יפו ומנשיה. עכשיו רוצים שוב לחדש את הנושא . הייתי

רוצה שהוועדה כאן תשמע בענין זה, כי הוועדה היתה מאד מעורבת בכל הנושא של

הבנייה ביפו, גם מבחינת שימור חוף הים. אולי נעשה שם סיור?

מ' וירשובסקי;

יש כנראה הרבה נושאים עד סוף המושב. אני מציע שנעשה סיור וכמה חברים

ישובו וידונו בנושא. אדוני היושב-ראש, אני מציע שתמנה לנושא הספציפי הזה ועדת

משנה בראשותה של חברת הכנסת עדנה סולודר שתסייר ביפו. זו בעיה מסובכת.

היו"ר י' מצא;

אנחנו נקיים יום של סיור בתל-אביב ונשלב בו שלושה נושאים. לנושא של חבר

הכנסת אלי בן מנחם, נסייר באחת השכונות הדרומיות . אחר-כך נסייר ביפו- מנשיה

ונסיים את הסיור במועצת העיר תל-אביב ששם ירצו לנו על הנושא מינהל ותיכנון.



חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 30), התשנ"א-1991

היו"ר י' מצא;
הנושא השני שעל סדר היום
חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 30), התשנ"א-

1991.

מה ענבר, בבקשה.

צי ענבר;

סעיף 2 נמחק, אותו סעיף שבא לתקן את סעיף 200 לחוק העיקרי.

היו"ר י' מצא;

וזה כיוון שהסתפקנו באיזכור הנושא הזה בחוק העיקרי.

מר ענבר, בדברי ההסבר למליאה אני ארצה שתיתן לי קטע רחב על הדאגה של

הוועדה שלא לסרבל ולסבך את חיי האזרח, ולראיה הורדנו כמה קטעים ובכך הלכנו

לקראתו.

ע' סולודר;

וביחד עם זה לשמור על אתרים.

צ' ענבר;

בתוספת הרביעית, בסעיף 10, שמדבר על הרכב הוועדה לשימור, במקום שני חברים

במועצת הרשות, שלושה. בפיסקה 4, במקום; נציג המועצה הארצית לשימור מבנים ואתרי

התיישבות בא; תושב המתגורר בתחום הרשות המקומית והמצוי בנושא שימור מבנים

ואתרי התיישבות, אשר ייקבע בידי מועצת הרשות, והוא יהיה בעל דעה מייעצת.

בסעיף 13 לתוספת, במקור נאמר; הוועדה לשימור תייעץ למועצת הרשות וכוי,

במקום זה נכתב; בנוסף לתפקידיה וסמכויותיה לפי סעיפים 14 ו-15 תייעץ הוועדה

לשימור למועצת הרשות, כלומר, תפקידה אינו רק לייעץ, אלא מוטלים עליה גם

תפקידים לפי סעיפים 14 ו-15 לחוק.

בסוף סעיף קטן (א) לסעיף 14 נוספה פיסקה. סעיף 14 (א) אמר כך; שאם נשקפה

על האתר המיועד סכנה ממשית של הרס ולא ביצע הבעלים את העבודות, רשאית הרשות

המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר, והבעלים יחוייבו

בהחזר ההוצאות האמורות. כך נאמר בנוסח המקורי. עכשיו נוספה פיסקה האומרת; אם

לא החליטה הרשות המקומית לשאת בהוצאות אלה, כולן או חלקן. כלומר, הסעיף אומר

במפורש, שאם הרשות המקומית מבצעת עבודות אחזקה חיוניות במקום הבעלים, זה לא

בהכרח על חשבונו. היא יכולה לשאת או בכל ההוצאות או בחלקן, או להטיל עליו, וזה

קשור לסעיף הבא שעליו נדבר והוא לגבי סמכויות ועדת ערר, בסעיף 16(ב). שם דובר

על כך, שוועדת ערר הדנה בערר לענין סעיף 14, תהא סמכות לבטל את דרישת הוועדה

לשימור, לשנותה, להורות על מי תחול חובת ביצוע עבודות האמורות בסעיף וכן

להורות על חלוקה שונה של ההוצאות בין הבעל לבין הדייר המוגן. כך היה בפעם

הקודמת. עכשיו נאמר; וכן להורות על חלוקה שונה של ההוצאות בין הבעל, הדייר

המוגן והרשות המקומית, הכל לפי הענין. כך יצרנו את הזיקה בין סעיף 14(א) וסעיף

16(ב).



הזיקה לסעיף 14(א) באה לידי ביטוי גם בתיקון סעיף קטן (ד) לסעיף 14,

שנאמר בנוסח הקודם, שהוצאות העבודה יחולו בהתאם לחלוקה שנקבעה על פי סעיפים

קטנים (ב) ו-(ג). דהיינו, בין דייר לדייר מוגן. עכשיו הוספנו גם את סעיף קטן

(א) אשר דן בחלוקת הוצאות העבודה בין הרשות לבין הבעלים.

אלה הם התיקונים שהוכנסו בעקבות הישיבה האחרונה.

היו"ר י' מצא;

אני קורא את סעיפי החוק. בזה אני לא פותח את הדיון מחדש. אני אתעכב במקום

שהמשפטנים יעצרו אותי אם ניסוח של הגדרה זו או אחרת לא נראה לחם.

(קורא שם החוק). לשם יש הסתייגות, לצורך הנאום במליאה, של חברי הכנסת

אברהם פורז ועובדיה עלי שבה הם מציעים להוסיף את המלים: תכנית לשימור אתרים.

אמרנו שגם נציע לקבל את ההסתייגות הזאת במליאה, כי אני רוצה מאד שבשם החוק
יופיעו המלים
שימור אתרים, כדי שלא רק המשפטן יידע במה מדובר אלא גם האזרח.
צי ענבר
(קורא סעיף 1). יש הערות לסעיף 1? אין.

(קורא סעיף 2). סעיף 13 בתוספת השלישית מדבר על ייעוד ההיטל. ומדובר:

לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין וכו', וכאן הוספנו: ולרבות הוצאות שימור

אתר או הפקעתו לפי התוספת הרביעית.

אני מבין שאין הערות לסעיף 2.
(קורא סעיפים
3, 4, ו-5).
יעקב לוי
קודם דברת על מחזיקים ואחר-כך על מחזיק. אולי תשווה את זה, שיהיה מחזיקים

בכל מקום?
י' בר-סלע
אפשר בהתחלה לכתוב: לבעלים ולמחזיקים.
צי ענבר
בסדר. תודה על ההערה.
(קורא סעיפים
6, 7, 8, ו-9).
יעקב לוי
בסעיף 9(א) אתה מדבר על מקרקעין. אחר-כך בסעיף (ב) אתה מדבר על נכס

ובסעיף (ג) שוב נכס. זה משמעותי או לא?
צ' ענבר
השימוש בביטוי מקרקעין בא כמובן כדי ליצור סימטרית עם סעיף 197, ששם

מדובר על מקרקעין. פקודת מסי העירית והממשלת מדברת על נכס. לכן, כל אימת

שאנחנו מדברים על התפנייה לסעיף 197, משתמשים בביטוי מקרקעין. כשמדברים על

ענין הפטור, אנחנו מדברים על נכס.

אי פורז;

אני לא מבין איך סעיפים (ב) ו-(ג) משתלבים. אם מי ששר תפנים הסמיכו לקבוע

את הסכום, למה הוא רשאי להפחית? הוא קובע מראש יותר נמוך.
י י בר-סלע
סעיף 9(א} קובע את העקרון של פטור. עכשיו אתה מתחיל לצמצם.
צי ענבר
סעיף 9(ב) אומר: אם זה היה מקור הכנסה עקב שימוש מסחרי, יקבעו את שיעור

הפטור. בא סעיף קטן (ג) ואומר: אבל עדין יכולה הרשות המקומית לבוא לשר ולהגיד:

תשמע, בכל זאת אין הצדקה לפטור אלא להפחית את שיעור הפטור, בהתחשב במידת

הפגיעה בנכס ובמשך תקופת הפטור.
אי פורז
אתה יכול לקרוא את סעיף 5?
צי ענבר
סעיף 5 אומר כך: הנכסים דלקמן יהיו פטורים מהארנונה הכללית. דהיינו, כל

מקום שהוא מצבה היסטורית או מקום היסטורי על פי פקודת העתיקה. כל בנין, קרקע

פנויה-.
י י בר"סלע
עכשיו כבר לא חשוב הפירוט.
אי פורז
אם כך, אוטומטית, ברגע שמכריזים על שימור פטורים מארנונה תיום?
י' בר-סלע
כן, זה היה הרעיון. לא אוטומטית, אלא אם נפגעו באיזושהי מידה.
אי פורז
אם נפגעו במידה מינימלית?
י י בר-סלע
בשביל זה בא סעיף קטן (ג).



צ' ענבר;

מקובל?

אי פורז;

כן.

צי ענבר;

(קורא סעיף 10).

אי פורז;

למה צריך "המתגורר בתחום הרשות המקומית"? לדעתי זו הכבדה מיותרת. בסך הכל

כל ישראל זה כפר אחד גדול. הייתי מסיר את זה.

ע' סולודר;

היה על זה ויכוח. אני רוצה להזכיר לכם שבנוסח המקורי היה איש המועצה

לשימור אתרים והיה כאן דיון אם מבחינה משפטית ניתן להכניס גם גוף לא סטטורי.

לכן השינוי הזה.

כאן מבקש חבר הכנסת מיכה גולדמן להכניס הסתייגות. הוא פשוט נאלץ ללכת

לוועדת הכלכלה כי דנים בנושא שהוא העלה. הוא מבקש במקום סעיף 4 להכניס: נציג

המועצה הארצית לשימור אתרי התיישבות בעל דעה מייעצת. יש בזה הגיון. כי אנחנו

מדברים על איזושהי מפה ארצית, שעקב הראייה הארצית רואה לפעמים מה יותר חשוב

ומה פחות חשוב, מעבר לראייה המקומית.

לכן, אם חבר הכנסת גולדמן מכניס הסתייגות, אני אתמוך בהסתייגות, כי אני

חושבת שההגיון היה שיהיה מישהו שרואה את ההיבט הארצי.
אי פורז
בכל מקרה אני מציע למחוק את המלים: "המתגורר בתחום הרשות המקומית". לדעתי

הוא יכול להתגורר גם במקום אחר, אם מועצת הרשות קובעת שהוא בר-סמכא.
י י בר-סלע
הענין הזה של "תושב המתגורר בתחום הרשות המקומית" לא מעורר שום בעיה

במקומות כמו ירושלים, חיפה ותל-אביב. אבל בישוב קטן זו ממש בעיה, הייתי אומר

אפילו במקומות בינוני ים.

אי פורז;

ממילא מועצת הרשות המקומית קובעת אותו. אז היא תיתן את דעתה בין היתר

לשאלה אם הוא מתגורר בתחומה או לא. אבל סטטוטורית לחייב אותו להתגורר?
י' בר-סלע
זה צריך להיות: או מי שמצוי בנושא שימור מבנים אשר ייקבע בידי מועצת

הרשות, הוא יהיה בעל דעה מייעצת. זו אפשרות אחת. וההסתייגות אומרת: נציג מטעם

המועצה הארצית לשימור אתרי התיישבות והוא יהיה בעל דעה מייעצת.



צ' ענבר;

אנחנו נחזיר לסעיף הזה כשיחזור יו"ר הוועדה, כדי לראות אם הוא רוצה לקיים

הצבעה מחדש או לאפשר הסתייגות.

(קורא סעיף 11).
אי פורז
מתכנן המחוז יכול לשלוח את נציגו לפי ההוראה הזאת?
י י בר-סלע
הוא יכול לשלוח את נציגו. בין כה וכה הוא לא מצביע.
צי ענבר
באחד כתוב נציגו ובשני לא. מן הראוי ליצור סימטריה. "לכל דיון בוועדה

לשימור יוזמנו מהנדס הרשות המקומית וכן מתכנן המחוז שבתחומו פועלת הוועדה

לשימור או נציגיהם".
מ' וירשובסקי
אני מכיר את זה. זה יורד מלמעלה למטה ובסוף יהיו כל מיני אנשים שלא

מוסמכים.
אי פורז
אני רוצה שמתכנן המחוז יוכל להסמיך מהנדס אחר. זה יכול להיות גם גיאוגרף.

יכול להיות אחד שלמד מדעי הרוח והוא התמחה דווקא בארכיאולוגיה או בהיסטוריה.

הוא לא חייב להיות דווקא אדם שיודע לשרטט.
י' פלדמן
מתכנן המחוז גם יכול להיות גיאוגרף.
מי וירשובסקי
לא איכפת לי אם יהיה כתוב: "או נציגיהם בעלי כישורים מתאימים".
עי סולודר
"או נציגיהם המוסמכים".
צי ענבר
אנחנו עוסקים בחקיקה, שפחות או יותר היא נוקטת מונחים אחידים לאורך כל
הקו. מקובל להגיד
או נציגיהם לאורך כל הקו.
מ' וירשובסקי
אני עדין חושב שזה יכול להיות דבר לא טוב, מפני שאנחנו רוצים שבוועדה

הזאת יהיו אנשים בעלי כישורים מתאימים. אם אתה תגיד: נציגיהם, זה יכול להיות

מישהו שאין לו כישורים. לכן אומר חבר הכנסת פורז, והוא צודק, שזה יכול להיות

גם גיאוגרף או גיאולוג.
אי פורז
דווקא בוגר מדעי הרוח בתחום ההיסטוריה של עם ישראל זה יותר טוב ממהנדס.
מי וירשובסקי
אז הוא בעל כישורים מתאימים.
עי סולודר
אני מציעה לא לפתוח את הרשימה.
אי פורז
אני מניח שמתכנן המחוז, לפני שהוא יחליט למנות לעצמו לנציג, הוא ימנה

נציג ראוי.
היו"ר י' מצא
היכן הויכוח?
צי ענבר
בסעיף 10(4}, חבר הכנסת גולדמן מבקש להגיש הסתייגות. אבל יש כאן הצעה של

חבר הכנסת פורז. הואיל ולא תמיד ברור שיהיה במקום תושב, בעיקר במקומות קטנים,

ההצעה היא שיהיה לא תושב אלא מי שמצוי בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות אשר

ייקבע בידי מועצת הרשות, והוא יהיה בעל דעה מייעצת. זאת אומרת, הסמכות בידי

מועצת הרשות.
היו"ר י' מצא
טוב מאד. יש לה בישוב תיקח אותו. אין לה בישוב, תבחר לה.

על מה ההסתייגות של חבר הכנסת מיכה גולדמן?
צי ענבר
הוא רוצה: נציג המועצה הארצית לשימור מבנים ואתרי התיישבות, והוא יהיה

בעל דעה מי יעצת.
היו"ר י' מצא
לא מפריע לי שההסתייגות של חבר הכנסת גולדמן תתקבל במליאה.



א' פורז;

לי מפריע. עושים חוק לכל החיים. זה גוף לא סטטוטורי. מחר הוא יתפרק.

לדעתי הנוסח הזה יותר טוב.

צי ענבר;

(קורא סעיפים; 12 ו-13). בסעיף 13 צריך להיות; בנוסף לתפקידיה וסמכויותיה

לפי סעיפים 12, 14 ו-15, כי גם בסעיף 12 מוטלים עליה תפקידים.

מ' וירשובסקי;

בהערת השוליים הייתי אומר; ייתפקידים נוספים של הוועדה לשימוריי.

צי ענבר;

כשאני אומר; בנוסף לתפקידיה, בעצם אני אומר שהתפקידים שלה מפורטים

בסעיפים האלה והאלה ובנוסף להם. זו צורת התבטאות בלבד.
מי וירשובסקי
אני מדבר על הערת השוליים. הרי כל כך לא חשוב מה שאני מציע אבל אני חושב

שזה מעשי מאד מבחינת הניסוח.

י' בר-סלע;

האם לא חיה ראוי בסעיף 13 גם לאפשר לה לייעץ לוועדה המחוזית? כי כאן כתוב

שהוועדה הזאת מייעצת למועצת הרשות ולוועדה המקומית. והשאלה היא מדוע לא לכתוב

שהיא גם תוסמך, אם היא נתבקשה או רצתה, לייעץ לוועדה המחוזית. הרי בסיכומו של

דבר הכל מגיע לוועדה המחוזית.

יעקב לוי;

לוועדה מחוזית אסור להזמין אנשים? אם לא כתוב בחוק, היא לא יכולה לשמוע?

י' בר-סלע;

כי אין לה סמכות. אין לה מעמד.

יחזקאל לוי;

זה נראה לי מיותר, מכיוון שהיום, לפי החוק, כל ועדה מחוזית רשאית להזמין

יועצים בכל ענין וענין, למעט יועצים של קבע שכאן יש צורך באישור שר הפנים.

היו"ר י' מצא;

זה יכול להכניס ספקות. כך הוועדה המחוזית יכולה להתייעץ עם כולם.

י י בר-סלע;

הבעיה המרכזית היא שהוועדה המחוזית כל כך עסוקה בלהרוס ולבנות ולא לשמר.

טוב שיהיה להם כח להזמין, אני לא אומר לכפות עליה, שהדבר הסטטוטורי הזה יהיה

קי ים.
יחזקאל לוי
אולי נוסיף: וכן רשאית היא לייעץ לפי בקשת הוועדה המחוזית.

צי ענבר;
נוסיף בסיפה
"וכן רשאית היא לייעץ לוועדה המחוזית אס נתבקשה לעשות כן על

ידה".

קורא סעיף 14}.

יעקב לוי;

ערעור על החלטתו של יושב-ראש הרשות היא רק בבג"ץ?

י' בר-סלע;

לא. יש ערר.

מ' וירשובסקי;

אנחנו צריכים לראות מה התוצאות של זה לגבי אדם שהוא בעלים או שהוא דייר

מוגן במבנה היסטורי. הרשות המקומית יכולה לחייב אותו להשקיע סכומים גדולים

מאד בשיפוץ?

אי פורז;

אם אתה שואל אותי, הייתי מיישם את זה גם לגבי מבנים רגילים.

צי ענבר;

יכולה אבל הוא רשאי לערור על כך בפני ועדת ערר.
מי וירשובסקי
אני מבקש, לפני שנסכם את הסעיף, לשמוע את הסייגים.

צי ענבר;

תיקון אהד היה בסעיף 14(א). בעוד אשר בגירסה הראשונה הבעלים היו חייבים

בהחזר ההוצאות האמורות, נוספה הסיפה שעל פיה או הבעלים או הרשות המקומית, כולן

או חלקן. בהתאם לכך שונה גם סעיף 14(ד), שתחילה קבע שחלוקת הוצאות העבודה תהיה

בין בעל הבית והדייר ונוסף גם סעיף קטן (א) להראות שהחלוקה תהיה גם בין הרשות,

בעל הבית והדייר, ותוקן סעיף 16(ב) שבו נאמר, שסמכותה של ועדת הערר להורות על

חלוקה שונה של ההוצאות, לא רק בין בעל הבית לבין הדייר המוגן, אלא בין בעל

הבית, הדייר המוגן והרשות המקומית, הכל לפי הענין. כלומר, יש פה גם הוראה

מהותית שלפיה יכול שהרשות המקומית תישא בהוצאות, כולן או חלקן, וגם זכות ערר

על כך.
מ' וירשובסקי
זאת אומרת, שבית המשפט יכול לחייב במקרים מסויימים את הרשות, שרק היא

והיא בלבד.

צי ענבר;

בדיוק כך.

י י בר-סלע;

ואז הרשות, אם זה לא מוצא חן בעיניה, יכולה לערער.

היו"ר י' מצא

פה לא רצינו לאכוף על האזרח הוצאות ולהכניס אותו לנושאים שהוא לא חייב

בהם. אם העיריה רוצה בזה מאד והאתר הוא כזה שצריך לשמר אותו, אז הכל יהיה על

העיריה.
י י בר-סלע
בסעיף 14, בסוף סעיף קטן (ה) צריך להוסיף את המלה "לחוק".

צי ענבר;

כן. (קורא סעיף 15(א) }.

אי פורז;

אני שואל שאלה משפטית, אני מבקש תשובה עליה. מה בעצם מונע מאדם את

האפשרות להרוס את הנכס שנועד לשימור?

יחזקאל לוי;

הוא זקוק להיתר.

א' פורז;

אתה יודע שיש פסק דין שאומר: הריסתו רק עם הקמתו מחדש.
יחזקאל לוי
אחר-כך תוקן החוק.
צי ענבר
(קורא סעיף 15(ב) ו-(ג) }.

אי פורז;

אני לא מבין את זה. מה זאת אומרת אפשרות הפיתוח של הקרקע? איזה מונח

משפטי זה? אס יש תכנית בנין ערים, אני מבין.



יחזקאל לוי;

זה מובא מתוך פקודת הקרקעות, רכישה לצרכי ציבור. זה המינוח שמופיע בפקודת

הקרקעות.

י' בר-סלע;

שלא לקחת בחשבון אפשרויות ספקולטיביות. אם זו סביבה נניח מאד מפותחת

אומרים לו; יש סיכוי, זה מעלה מחיר. אומרים: לא, אתה יכול רק לפי שוויו כמו

שהוא.
אי פורז
אבל אפשרות פיתוח של קרקע זה הלק מערך הנכס.
י' בר-סלע
אבל פה יש כבר תכנית. היינו ערים לדבר הזה, דנו בזה.
אי פורז
לא נחה דעתי. תסביר לי עוד פעם.
י י בר-סלע
הכל אחרי שיש כבר תכנית תקפה לשימור.
אי פורז
אז הוא מבקש פיצויים.
י' בר-סלע
לא. נלך לפי סדר. קודם יש תכנית תקפה לשימור. עוברות כמה שנים, הוא מזניח

את הנכס, לא משפץ, מפקיעים לו ואז אומרים לו: אדוני, מפקיעים לך את הנכס על פי

התכנית ולא על פי סיכויים ספקולטיביים ששם אפשר לבנות הרבה קומות בגלל שבכל

השכונה יש בתים רבי-קומות. יש תכנית בנין ערים תקפה לשימור ורק על פי השווי

הזה.
אי פורז
אם כך הנוסח צריך להיות אחרת. לצרכי פיצויים בתמורה, יובא בחשבון ערך

הנכס כפי שהוא.
צי ענבר
לא כדאי לסטות מביטויים שכבר קיימים ושהפסיקה התייחסה אליהם.
אי פורז
אני לא מאושר מזה,
מ' וירשובסקי
אני גם לא מאושר מסעיף 14.

היו"ר י' מצא;

האמן לי, סגרנו את הסעיף ובאנו לקראת האזרח על ידי הורדת סעיף 200.

מ' וירשובסקי;

אני יודע שהורידו את הסעיף הזה, זה בסדר. אני לא אצביע נגד ואני לא אגיש

הסתייגות, אבל זה מאד פרובלמטי.
צי ענבר
(קורא סעיף 15(ד)(1).

אי פורז;

מה פירוש למכור למי שהאתר הופקע ממנו?

י י בר-סלע;

נתנו זכות ראשונים לבעל.

היו"ר י' מצא;

היית מתקומם אם לא היו מציעים לבעלים זכות ראשונים.

אי פורז;

אם זה הופקע, ניתן למכור את זה ובלבד שיש זכות קדימה למי שהפקיעו ממנו?

יחזקאל לוי;

נכון.

אי פורז;

זה לא מה שכתוב פה,

צי ענבר;

קרא את פיסקה (2). (קורא סעיף 15(ד)(2) ).

י י בר-סלע;

יש פה שיבוש, כי חסרה האפשרות למכור גם לאחר. לפי דעתי בסעיף 15(ד)(1)

צריך למחוק את המלים; "למי שהאתר הופקע ממנו".



צ' ענבר;
אם כך צריך לכתוב
"רשאית למכרו או להחכירו בכפוף לאמור בפיסקה (2), כי

שניהם, גם המכירה וגם החכירה, כפופים לאמור בפיסקה (2).
אי פורז
לגבי פיסקה (1), מקובל עלי התיקון של יורם בר-סלע, כי אחרת אין בזה

הגיון. לגבי פיסקה (2), אני מציע להשמיט אותו. אני וחושב, שאדם, שחלה עליו

חובת שימור והזניח את חובת השימור עד כדי כך שהרשות המקומית נאלצה להפקיע את

זה ממנו, לא זכאי יותר לדין קדימה. דין הקדימה, לפי סעיף 196 נועד, שכאשר

הפקיעו ממישהו לצרכי ציבור ואחר-כך שינו את הייעוד חזרה לייעוד שלמענו אין

להפקיע, יש לו זכות לקבל את זה חזרה. אבל לא זה המקרה. פה מדובר באדם שהכריח

את השלטון לעשות מה שלא צריך לעשות.
היו"ר י' מצא
לא הכריח, לא היו לו אמצעים.
אי פורז
אנשים יגידו: מה אני צריך לטרוח, שהם ישפצו.
היו"ר י' מצא
קודם כל לא ברור שהם ישפצו רק על חשבונם ולא יטילו עליו חלק מההוצאות.
אי פורז
אם מפקיעים לו?
היו"ר י' מצא
אם מפקיעים לו, לא.
מ' וירשובסקי
אני מציע לא רק שפיסקה (2) תישאר אלא שבמקום 60 יום יהיה 90 יום.
י י בר-סלע
רק למען ההיסטוריה, בהצעה המקורית שלנו זה לא היה וזה הוסף לפי בקשת חברי

הכנסת.
אי פורז
אני בעד שמירת זכות הקנין, זכות הפרט, אבל זה פרט שחטא והכריח את כולם

להפקיע.
היו"ר י' מצא
אל תקבע שהוא חטא כבר.



י' בר-סלע;

אנחנו צריכים לראות לנגד עינינו אפשרות שיש פערי זמן. יש תכנית לשימור,

עוברות כמה שנים ורק אז מתחילים בהליכי הפקעה. אומרים: אם הרשות המקומית מוכרת

את זה איורי עשר שנים, לא קמה לאיש הזה הזכות.
אי פורז
מי אמר?
י י בר-סלע
בחוק כתוב.
אי פורז
אני רוצה לרשום הסתייגות.
צי ענבר
קורא סעיפים: 15(ד)(3), (ה), 16(א), (ב) ).

לא כתוב פה מה הסמכויות של ועדת ערר לפי סעיף 9.
י' בר-סלע
צריך להכניס עוד סעיף.
צי ענבר
צריך להכניס עוד סעיף שקובע את סמכויותיה לגבי סעיפים 9 ו-15(א). נשב

אחר-כך וננסח את זה.

(קורא סעיף 16(ג) ו-(ד) ).
מ' וירשובסקי
אני מקבל את הפטנט שיש ערעור, שיש ועדת ערר של שלושה, אם כי הייתי מגדיר

קצת יותר מי הם האנשים שממנה שר המשפטים, לפחות אחד בעל יכולת להיות שופט.

כלומר, לתת לזה איזשהו משקל.

אנחנו עוסקים בדבר די רציני. האם אנחנו משאירים את זה לשופט מחוזי כדן

יחיד, שהוא יהיה התחנה האחרונה לקבוע?
צי ענבר
יש לנו אחר כך החלטה בשאלה משפטית בפני בית המשפט העליון. כאן הלכנו לפי

הצעת החוק ערעור על החלטות מינהליות לפי המקובל היום, שהחלטות ועדות מהסוג הזה

נדונות בפני שופט יחיד של בית המשפט המחוזי.



מ' וירשובסקי;

אני רואה פה במידה רבה הפקעת רכוש ופגיעה ברכוש. אני מבין שההברה צריכה

לעשות את זה. אבל אני הושב שצריכה להיות ההגנה המירבית.

אי פורז

בעד תביעה אזרהית בבית המשפט המהוזי, השופט הוא ללא הגבלת סכום.

מי וירשובסקי;

אם זה ענין אזרחי, זה יכול להגיע, לפעמים ברשות לפעמים באופן ישיר, לבית

המשפט העליון.

צי ענבר;

גם פה זה יכול להגיע לבית המשפט העליון אם תהיה שאלה משפטית.

מי וירשובסקי;

פה לא תהיינה שאלות משפטיות. פה תהיה השאלה אם האדם יכול בזה או לא.

י י בר-סלע;

אפשר למחוק את השאלה המשפטית.

צי ענבר;

נמחק את המלים; "בשאלה משפטית".

מי וירשובסקי;

אם אתם מוהקים את השאלה המשפטית, אז אני מקבל. בכל זאת הייתי שואל, האם

אין מקום להגדיר במשפט אחד מה הקווליפיקציות של חברי הוועדה?
יעקב לוי
סמוך על שר המשפטים.

מי וירשובסקי;

למה לסמוך על שר המשפטים?

אי פורז;

שלפחות אחד מהם בעל כישורים להתמנות לשופט שלום. זאת אומרת, עורך-דין עם

המש שנים ותק.

צי ענבר;

ועדת ערר בת שלושה חברים שימנה לענין זה שר המשפטים. היושב-ראש יהיה מי

שכשיר להתמנות שופט של בית משפט השלום.



(קורא סעיף 17).

היו"ר י' מצא;

תודה רבה. היום נניח את החוק על שולחן הכנסת. אני רוצה להודות לכל חברי

הוועדה ולאנשי הציבור שהתנדבו והקדישו מזמנם הפרטי כדי לקדם את החוק הזה. אני

מקווה שנוכל ליישם אותו ולהעמיד אותו במבחן המציאות.

חוק דיור ארעי (הוראת שעה), התש"ן-1990
היו"ר י' מצא
אנחנו עוברים לנושא השלישי בסדר היום: חוק דיור ארעי (הוראת שעה), התש"ן-

1990, הצעת חוק של חבר הכנסת אברהם פורז.

חבר הכנסת אברהם פורז, בבקשה.
אי פורז
אדוני היושב-ראש, אמנם אכן אחרי חורבן בית המקדש הנבואה ניתנה לשוטים,

אבל כנראה שאני קצת קלעתי, בהצעת החוק הזאת שהוגשה כבר כמעט לפני שנה, בבעיה

שמתעוררת, והענין הוא זה. אני חסיד גדול של הדיור הארעי. אני הושב שהמדינה

הזאת, בלחץ שהיא נתונה בקליטת העליה, צריכה לבנות יותר דיור זמני וזול ואת

הכסף שהיא תחסוך על ידי זה, להקדיש בעיקר ליצירת מקורות תעסוקה והשקעה במשק,

ולאו דווקא ביצירת דירות יקרות שתקופת בנייתן ארוכה, ואלה שיצטרכו לקנות אותן

ידם לא תהיה משגת.

מה מסתבר? משרד הבינוי והשיכון אכן רוצה להקים שכונות קרוואנים במקומות

רבים. בחלק מהמקומות הוא מצליח, אבל בחלק גדול מהמקומות הוא נתקל בהתנגדות של

הרשויות המקומיות. אני יכול להבין ללבם של ראשי הרשויות המקומיות שלא רוצים את

הדבר הזה, הפחות אסטטי. בסך הכל, אף אחד מאתנו לא מתלהב משכונות של קרוואנים.

זה לא דבר הכי יפה בעולם. יש דברים יותר יפים. אבל זה הכרח המציאות. ואז באמת

נוצר מצב, שהנסיונות להקים שכונות קרוואנים במקומות שונים מטורפד על ידי

העיריות השונות. אפילו קראתי באחד המקומות שעיריה הולכת לבג"ץ נגד משרד הפנים

ודיירים רוצים ללכת לבג"ץ, ויש קשיים רבים מאד. אני גם יודע שהמועצה הארצית

לתכנון ולבניה נזקקה לענין הזה והיא מכינה איזושהי תכנית לדיור ארעי.

מטרת החוק המוצע היא לאפשר למשרד הבינוי והשיכון ביחד עם משרד הפנים

להכריז על אתרים כאתרים לבניה של דיור ארעי וליצור פרוצדורה מקוצרת למתן

היתרים. אני חושב שמוטלת על כולנו החובה לסייע בקליטת העליה ואסור לנו בשום

פנים ואופן לאפשר מכשולים ביורוקרטיים ולקלקל את האפשרות של בניית קרוואנים.

אדוני היושב-ראש, אני מציע על כן שהוועדה תאמץ את הצעת החוק ותעביר אותה

לקריאה ראשונה. אחרי הקריאה הראשונה יש עוד דרך ארוכה. אם יסתבר שמשרד הבינוי

והשיכון מתגבר על על הקשיים שמערימות הרשויות המקומיות והוא פותר את הבעיה

בין על ידי תכנית מיתאר ובין בדרכים אחרות, אני לא אבקש ממך לקדם את הצעת

החוק. אבל אם יסתבר שלמרות כל המאמצים, משרד הבינוי והשיכון לא מצליח לבנות את

שכונות הקרוואנים בשל התנגדויות שונות, לדעתי לא יהיה מנוס אלא בהמשך החקיקה

של חוק זה, שמטרתו כאמור לסייע בפתרון בעיה מציקה וכואבת.
יחזקאל לוי
כהקדמה לכל אני רוצה להביע עמדה מסתייגת חד-משמעית מסעיף מסוים בהוק.

סעיף 5 בהצעת החוק אומר כך: "על הקמת מבנים לפי חוק זה לא יחולו הוראות חוק

התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. זה לא מקובל, לא רק עלינו אלא גם על שאר משרדי

הממשלה, שחוק דיור ארעי יפקיע את הוראות החוק הכללי של תכנון ובניה. מה שאפשר

לעשות זה סידורים מיוחדים באמצעות חוק התכנון והבניה ואת זה אנחנו עושים

במסגרת תכנית המיתאר הארצית. אבל בכל מקרה, לא נוכל להסכים לסעיף כזה שמוציא

החוצה מנושא הוראות חוק התכנון והבניה.

לעצם הענין, אני חושב שמר זאב עמית יוכל להציג בפני הוועדה את הנושא.

זי עמית;

בשבוע שעבר סיימה המועצה את הדיון הגדול והעידכוני ואישרה עקרונית את

תכנית המיתאר הארצית. אנחנו עכשיו בשלב של הערות ועוד איזשהו ליטוש. הייתי

אומר שהתכנית תונח על שולחן הממשלה בהקדם האפשרי. אגב, התכנית גמישה ופתוחה.

כלומר, ניתן יהיה להוסיף אתרים בלא להזדקק לכל הפרוצדורה הנהוגה. יש סעיף

בתקנון שמאפשר הוספת אתרים. כלומר, אם יוזמי התכנית עלו על אתר שלא היה לנגד

עינינו עד עכשיו והוא זמין, ניתן להוסיף אותו לתכנית באישור המועצה הארצית.

אי פורז;

לא הייתי מציע לכם לעשות את זה. אני כבר רואה את הבג"ץ.

ז' עמית;

האתרים שעד היום גיבשנו, זה פוטנציאל ברוטו, יהיה כמובן פחת, אנחנו

מדברים על סדר גודל של 23.5 אלף יחידות דיור. במאמר מוסגר אני אומר, שמשרד

הבינוי והשיכון הזמין ושילם בתיאום עם האוצר כסף ל-22 אלף יחידות דיור, מחצית

מייצור מקומי, מחצית מיבוא, ועל פניו נראח, זה אחרי התייעצות עם משרד הבינוי

והשיכון, שהתכנית הזאת תפתור, רובה ככולה, את ההזמנות שהתבצעו עד עכשיו. לפי

הערכות, גם של משרד האוצר וגם של משרד הבינוי והשיכון, לא יהיה צורך בהזמנה

מעל הכמות שהוזמנה.

אי פורז;

בינתיים נכנסנו לבנייה קשיחה.

זי עמית;

שר הפנים ניצל את אחד הסעיפים בחוק התכנון והבניה והוציא צו שמאפשר

בהתיישבות העובדת לעשות או ליצור פוטנציאל שאנחנו מעריכים שהוא מתקרב ל-10

אלפים יחידות דיור.

עי סולודר;

אתה יודע מה שקרה שם. בינתיים התקציב נגמר.
ז' עמית
לפי הצו ששר הפנים הוציא, ואני בקשר עם עמידר ואני יודע פחות או יותר מה

שקורה בשטח, יש ביקוש גדול מאד ויש יוזמות מאד מבורכות של מושבניקים. למספר

הזה אנחנו צריכים להוסיף כ-9,000 יחידות דיור זמינות. בסך הכל נגיע לכ-30 אלף

יחידות דיור, פרט לקרוואנים שכבר הוצבו והקרוואנים שמיועדים להצבה בקיבוצים

ובמוסדות החי נוך.

היו"ר י' מצא;

וסך הכל עם הקרוואנים?
ז' עמית
אני מעריך שסך הכל הפוטנציאל יהיה מעל 30 אלף יחידות דיור זמניות. לפי כל

ההערכות המקצועיות, ועל זה לא מופקד משרד הפנים, לא יהיה צורך ביותר מהכמות

הזאת. אגב, גם אם יהיה צורך, חבר הכנסת פורז, הצו ששר הפנים הוציא והתכנית

הארצית מאפשרים בקלות יחסית להגדיל את הפוטנציאל בעוד 30%-25% מעבר למה שמוצע

פה, ונקווה שלא יצטרכו.

סעיף 6 להצעת החוק מסביר את כל הקושי ברעיון של חבר הכנסת אברהם פורז.

אני אישית הייתי מאלה שחיפשו אתרים זמניים, יחד עם מינהל מקרקעי ישראל על כל

מחוזותיו ויחד עם משרד הבינוי והשיכון. הלא כל הרעיון הגדול זה הזמינות

המיידית של האתרים. קרקע פרטית וקרקע מוחכרת לדורות - קרקע פרטית אין ספק, אבל

קרקע מוחכרת לדורות זה קושי, אבל גם עליה אנחנו הולכים, יש תיקון שאושר -

מוכנים לתת או בתמורה או שלא בתמורה במשרד השיכון להצבת קרוואנים. בסיפה שזל
הסעיף כתוב
ייאלא בהסכמת הבעל או החוכריי. בחיי היום-יום, כשאנחנו מחפשים את

האתרים, אנחנו הולכים רק על קרקע מינהל, בחוזי חכירה קצרים.
אי פורז
האם הרשויות המקומיות של הרשימה הזאת הסכימו או שאתם תאכפו עליהן?
ז' עמית
רוב האתרים הם אחרי שקלא וטריא.
אי פורז
מה קורה עם אלה שלא רצו?
זי עמית
מנכייל משרד הפנים ומנכייל משרד השיכון עשו סבב בכל הרשויות המקומיות בארץ,

ויש הסכמות על רוב האתרים שקיימים פה. כל החילוקי הדעות והקשיים הם במשא ומתן

עם הרשות המקומית, איזה שינוי גבולות יהיה ודברים מהסוג הזה. אבל אלה דברים

שלא מענייננו.
ע' סולודר
אני שומעת כאילו הכל מוסכם. אני יודעת שבכמה אתרים נקבעו קרוואנים במקום

שלא יעלה על הדעת. אני יכולה לתת דוגמא, באזור היפה היה סיפור שלם.
אי פורז
מה היה לא טוב באתר?

ע' סולודר;

זה היה אתר שגרו בו פעם והפסיקו את הדיור כי הוא לא ראוי למגורים, יש שם

גם מחצבה וגם מזבלה.
י י שורץ
על חוף הכרמל את מדברת?
עי סולודר
לא על חוף הכרמל, אלא על יד הקריות.
היו"ר י' מצא
ועל פי הצעת החוק שבפנינו, מציע חבר הכנסת פורז לא להתייעץ עם הרשות

המקומית אלא לכפות עליה.
אי פורז
לא. התייעצות כן, אבל ההכרעה היא בידי השרים.
י י שורץ
אני נמצא כאן במצב מאד מביך, היות שזה נושא תכנוני ואני לא בקיא בו.

לצערי, אני לא יכול לתרום לישיבה הזאת.
אי פורז
יש לכם מספיק מקומות להקמת קרוואנים?
י י שורץ
בהחלט יש לנו בעיה.
היו"ר י' מצא
מה הבעיה? שמענו פה ממשרד הפנים שיש תכנון ויסכמו על מקומות בסדר גודל של

כ-22 אלף. עם הקיבוצים והמושבים כ-30 אלף קרוואנים. נאמר פה שלא נצטרך יותר.

אם יש כ-30 אלף, זה מח שסגרתם עם האוצר, עם משרד הפנים והגורמים האחרים אז אין

בעיה. אתה צריך עוד GOאלף, עוד 20 אלף?



י' שורץ;

לא. כפל שאמר מר עמית, זה נותן תשובה.
היו"ר י' מצא
יש לנו תשובה של משרד השיכון חדה וברורה, שעל פי האתרים שנקבעו, יש כ-30

אלף יחידות דיור והם עונים על הצרכים של משרד השיכון. ההנחה שלי ולפי המידע

שיש בידי, בונים במתכונת ארצית בניה קשיחה שבעזרת השם אתם לא צריכים יותר מסוג

הבניה הזה.

י י שורץ;

כן.
זי עמית
שוב אני חוזר לסעיף 6 בהצעת החוק. כל האתרים שבבעלות המינהל בחוזי חכירה

קצרים שעומדים בקריטריונים המקצועיים, או שיש כבר בהם מגורונים או שהם בתכנית

הארצית.

ב' קמר;

רק לגבי המספרים שיהיה סדר. יש לפי התכנית 22 אלף מגורונים, 5,000

קרוואנים ומעבר לכך יש פתרונות במושבים שהם לא בצורה הזאת אלא באמצעות מענק

מותנה כ-6,000 שקל תמורת יחידת דיור. התכנית שלנו היא שתהיינה למעלה מ-5,000

יחידות דיור כאלה.

אנחנו חושבים שהרעיון שהוצג לפני שנה על ידי חבר הכנסת פורז הוא רעיון

מצוין והוא ענה על הבעיה הקריטית. אנחנו רק חושבים שהפתרון הוא לא דרך הצעת

החוק הזאת, היא לא תפתור את הבעיה, אלא דרך הצעה הרבה יותר מפורטת באמצעות

אותם 33 אלף מגורונים. ואם היא תאושר - דיינו.

היו"ר י' מצא;

לא צריך הצעת חוק. 33 אלף נכנסים לתכנית המיתאר.

ב' קמר;

אם תכנית המיתאר תהיה מספיק מחייבת, וזאת הכוונה שלה, בהחלט פתרנו את

הבעיה.

ע' סולודר;

אני רוצה לנצל את ההזדמנות שיושב פה נציג משרד האוצר אחר מזה שישב בוועדת

הכספים. כולם מדברים על 10 אלפים יחידות דיור במושבים ובקיבוצים. לפני שבוע

קבלנו הודעה שנגמר התקציב ואני ביקשתי מוועדת הכספים לברר אפשרות של העברה

תקציבית מהרזרבה מפני שבונים על זה. הראיה, שאתם מכריזים כאן על הצלהתה של

התכנית. נמצאים באמצע הבנייה וזה פשוט חלם אם יפסיקו עכשיו.



ב' קמר;

זה לא בנייה, זה שיפוץ והסבה.

עי סולודר;

לנושא עצמו, כמי שקצת מסתובב בשטח, אני מכירה כמה אזורים שהכניסו אליהם

קרוואנים, בעיקר במועצות אזוריות וגם בישובים, שבהם נתקלים בשתי תופעות. אחת,

התנגדות של ראשי הרשויות. לא עולה על דעתי שאפשר לכפות ולהחליט על אזור

קרוואנים ללא דיון והסכמה של ראשי הרשויות, שעליהם בפועל מוטלת כל האחריות

לקליטה. אם אתה נותן אחריות, אתה חייב לתת גם סמכות ולערב אותם לפחות בדיונים.

דבר שני, כנראה שהמשרד לא ידע כמה זמן יקח עד שיביאו את המגורונים ואת

הקרוואנים, ובינתיים צומחים, תודה לאל, אתרי בנייה. נדמה לי שהיום פוחת הצורך

בקרוואנים, ואני חושבת שאנחנו כוועדה צריכים להשתדל מה שפחות לתת יד לנושא

הזה.

ב' קמר;

22 אלף כבר הוזמנו.

עי סולודר;

אני אומרת כללית, כי החוק הזה לא מדבר רק על ה-22 אלף האלה. החוק הזה הוא

חוק כללי. אם יש תכנית ל-33 אלף, ואני מקווה שהדברים נבדקו ואושרו כחוק, לא

הייתי מציעה שנפרוץ פרצה נוספת בענין, כי באופן עקרוני אף אחד מאתנו לא מעונין

במעברות נוספות או בשטחי דיור ארעיים. ואז נשאלת השאלה האם צריך כרגע את החוק

הזה, שכאשר הוא הונח על השולחן היה לו בהחלט מקום. במידה ונחליט שכן צריך את

החוק, לא נראה לי שעל הקמת מבנים לא יחול חוק התכנון והבניה.

אי פורז;

אני רוצה להציע הצעה לסדר. אני לא צריך את החוק הזה אם משרד הבינוי ביחד

עם משרד הפנים מצליח לפתור את הבעיות. אני רק חושש מאד שזה לא ילך, כי הלק

מהרשויות המקומיות מערימות קשיים מיותרים. אני מציע לדחות את המשך הדיון.

היו"ר י' מצא;

אני מקבל את ההצעה של חבר הכנסת אברהם פורז להקפיא בינתיים את החוק. בסך

הכל בדיון הזה הייתי אומר דברים כנגד מתוך הכרה ברורה שאין צורך במעברות

נוספות במדינת ישראל. אני משתמש במלה הזאת מתוך ציטוט דברי ההסבר של הצעת

החוק. בהצעת החוק, חבר הכנסת פורז מציע מעברות מודרניות. יותר אין צורך. מתוך

אילוץ הולכים לתכנית של 33 אלף יחידות דיור מסוג זה. הלוואי ולא היינו נזקקים

להן מלכתחילה. אבל מאחר ולא היה מנוס, הגיעו לפתרון של מעברות משוכללות, כפי

שחבר הכנסת פורז קורא להם. הלוואי ולא נזדקק ליותר מזה. אני מאחל למשרד

הפנים שאמון על תכניות המיתאר, ולמשרד הבינוי שאמון על הביצוע היום-יומי,

שיובילו את מדינת ישראל לאותה בנייה קבועה, קשיחה, על צורותיה ותכנוניה השונים

ולא להזדקק לזה.



לכן אני מברך על ההצעה של חבר הכנסת אברהם פורז, שבאה בשעת מצוקה גדולה.

אני חושב שגם בשעת המצוקה הגדולה ביותר, יש לעודד עימות בין משרדי הממשלה לבין

הרשות המקומית על מנת שהם יגיעו לקונסנצוס. אני מברך על העימות הזה וטוב שהיו

עימותים וויכוחים בין הרשויות המקומיות. בסופו של דבר, לא משרד הבינוי מומחה

ולא משרד הפנים מומחה. ראש הרשות הוא המומחה והוא יודע איפה זה מפריע ואיפה זה

לא מפריע. עימות כזה בין כלל הגורמים מביא בסופו של דבר להחלטה מבורכת. אני

חושב שהגיעו ל-30 אלף יחידות דיור מתוך הסכמה וטוב שיש ההסכמה הזאת.

אנחנו נחזור לדון בנושא הזה אם בכלל, כאשר חבר הכנסת פורז ישכנע את

הוועדה פעם נוספת שצריך להעלות את הנושא הזה לדיון חוזר.

אני מודה לכולם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45

קוד המקור של הנתונים