ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/04/1991

כוונות לצמצם את מספר הרב"שים והשומרים בשכר בחלק מן הישובים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 175

מישיבת והפנים ואיכות הסביבה

י' באייר התשנ"א - 24.4.91, בשעה 09.00

נכחו: חברי הוועדה;

ע' עלי - מ"מ היו"ר

מי ג ולדמן

מ' וירשובסקי

מוזמנים;

ניצב ג' נגל - ראש אגף תיכנון במשטרה

די ליבנה - סגן מפקד מג"ב

פ' פלד - סגן קצין ישובים ארצי/ מג"ב

טי גורן - ראש המטה שליד שר המשטרה

ח' הראל - היועצת המשפטית משרד המשטרה

י' שחר - ראש המועצה האזורית

י' קסר - רכז ועדת בטחון המרכז החקלאי

ד' אוזנה - יו"ר מושב זרעית

ד' לוי - רב"ש מושב זרעית

ז' שור - ראש המועצה האזורית עמק הירדן

מזכיר הוועדה;

א' קמארה - מזכיר הוועדה

קצרנית;

טי קוטלר

סדר-היום;

הכוונה לצמצם מספר רב"שים ושומרים בשכר בישובי גבול העימות.



הי"ור ע' עלי;

אני פותח את הישיבה.
מ' גולדמן
אתמול שוחחתי עם חבר-הכנסת עובדיה עלי והעלינו הצעה, בעקבות האירועים

שהיו בבקעת בית שאן ובגליל באזור קיבוץ דן, העלינו הלאה לקיים הבוקר ישיבה.

היה פירסום, והתברר שהוא היה מבוסס, שיש כוונות לצמצם את מספר הרב"שים

והשומרים בשכר בחלק מן הישובים.

זו לא מדיניות שהחלה בשבועות האחרונים, אלא זו מדיניות מתמשת כבר מספר

שנים, שמנסים להגיע למצב של מספר קטן יותר ומינימלי של שומרים בשכר ורב"שים

בישובים. היה נסיון של חלק מן הישובים לרדת בהתחלה לחצי משרה, בחלק מהישובים

השאירו את השכר בגובה שהיה קודם לכן. גם השכר המלא איננו שכר במשכורת מלאה,

אלא לקחו בחשבון שהאדם רואה בזה הכנסה נוספת, אבל מקדיש לא מעט משעותיו

הפרטיות, גם בביקורת, גם בהחלפת שומרים שלא מגיעים וסידורים שונים.

לאור האירועים שפירטטתי, ראיתי לנכון להביא את הנושא לישיבה דחופה יותר

של ועדת הפנים, ובעצה משותפת עם ממלא מקום היושב-ראש, הוחלט שהישיבה תתקיים

הבוקר.
י י קסר
אציג את הבעיה בהיבט הכולל שלה. אני חושב שחבר-הכנסת גולדמן הציג היטב את

הנושא. הנושא של רב"שים ושמט"ים עובר תהליך שחיקה מתמשך וארוך. לפני עשר שנים,

לנושא זה בחתישבות היו 1115 תקנים שאויישו על ידי רב"שים ושומרים בישובים

קטנים, בודדים מבודדים. הנושא עבר שחיקה כזו, שהיום הגיע המספר ל-527 איש.

המספר הזה הוא תקן קיים ואינו תואם את מה שקורה בשטח. כבר למעלה משנה

עובדת ועדה משותפת שמנסה לעשות מיתאם בין המספר 527 תקנים לבין התקן שיהיה

בישובים.

היו"ר ע' עלי;

איפה מתקיימת השמירה?
י' קסר
יש שני מרכיבים. כל ישוב כפרי במדינת ישראל בנוי בנושא הבטחון על רכז

בטחון שוטף ושומרים שנמצאים בישובים בקו עימות, בישובים שנמצאים באזורי

אוכלוסיה עויינת. בצימצומים המתמשכים, הדברים האלה ירדו וירדו וירדו, ואנחנו

נמצאים במצב, שבישוב כפרי בקו עימות יש היום תקן לרבייש, לישוב כפרי שאיננו בקו

עימות - המישרה היא הלקית, כרגע שלושת רבעי, והיתרה עוברת לשומרים. השומרים

נמצאים היום בקו עימות, וחלק גדול מהישובים, שהם ישובים קטנים שבהם אין אפילו

35 יוצאי שמירה, כאלה שיכולים לצאת לשמירה בלילה, אינם מאויישים בשומר.

היו"ר ע' עלי;

יש כמה נתונים לא ברורים לי. דיברת על 527 מישרות. בארץ יש הרבה יותר מ-

527 ישובים. אמרת שבכל ישוב יש או חלקי רבייש או שלושת רבעי. הנתונים האלה אינם

מסתדרים.

ניצב ג' נגל;



השיא זה שיא והתקן הוא תקן. על שיא אחד יכולים להיות שני רב"שים בחצי

תקן. כלומר, אלה שני אנשים.
י י קסר
חלק גדול ממדינת ישראל איננו באחריות משטרת ישראל, קרי אחריות צה"ל. לכן,

באותם ישובים יש שומרים מצה"ל. כל אזור הדרום ואיו''ש ועזה ורמת-הגולן, הם

באחריות צה"ל ולא המשטרה. מכאן שיש כ-600 ישובים בלבד. הישובים האלה הם בכל

הארץ למעט נגב דרום, איו"ש, חבל עזה ורמת הגולן.
פ' פלד
599 ישובים באחריות משטרת ישראל, קרי משמר הגבול, שבהם יש רב"שים. חלק

משרי; מלאה, חלק שלושת רבעי. לא בכל הישובים יש שמ"זים, אלא רק בישובים שבהתאם

לתקן מוקצב להם שמז או שניים.

המספר הזה לא קשור לאירועים האחרונים. כבר לפני כן היינו אצל השר והעלינו

את הדברים. אמרנו שהמינמום הנדרש כדי לאייש את ישובי קו העימות וישובים קטנים

שנמצאים באזורים שהוגדרו כאזורי אוכלוסיה עויינת, שהם חשופים לפיגועים - אזורי

הכפרים וכו' - כאשר הם בפחות מ-35 יוצאי שמירה, להם ניתן שומר.

כדי לעמוד בנתונים האלה דרושה תוספת. לזה דרושה תוספת של 50 תקנים. על זה

אנחנו מדברים כבר הרבה זמן. מנסים כל הזמן לחלק את העוגה כפי שהיא, ולא

מצליחים. זו הבעיה. חסרה תוספת. היום, לאור האירועים והמצב הבטחוני, נכון היה

שנבוא לכאן ונאמר שדרושה תוספת כדי לעבות את הנושא השמירה בישובים, בעיקר

בישובי קו עימות, בעיקר בישובים שנמצאים לאורך הירדן, שהצטרף עכשיו למערכת

הבעייתית, ולא היה קודם.

בשנתיים הקודמות הגבול היה שקט, אבל המצב השתנה.

היו"ר ע' עלי;

אני מבקש שתשאיר לנו רשימה של הישובים בהם התקנים האלה חסרים לדעתך.

י' שחר;

המערכת שלנו פועלת מאד הדוק עם מערכות הבטחון, בעיקר עם משמר הגבול.

מערכת היחסים מאד טובה והדוקה שפועלת יוצא מן הכלל. בעיקר הודות לחשיבות של

מג"ב באזור הזה. גם במערכת הבטחון, האחראים לאזור זה, העוזרים של מר ארנס,

בעיקר אבי שטינמיץ, מקדישים הרבה זמן לאזור ועושים לו כל מה שצריך.

אם נעמוד היום בפני הורדה של שבעה שמא"זים, שומרים אזרחיים, אנחנו

מעמידים מספר ישובים במצב מאד קשה. קיבוץ כמו נוה אור, שבו היה האירוע, יש 50-

52 איש שיכולים לצאת לשמירה. מתוכם הולכים למילואים וכן הלאה. בקיבוץ הזה ישנה

אחת הרפתות הגודלותב ארץ, למעלה מ-400 חולבות. בקיבוץ הזה יש בית-חרושת שעובד

חזק מאד ליצוא, בשלוש משמרות. צאו וחישבו על הגברים האלה, שפעם צריכים לתת

משמרת חליבה, פעם משמרת במפעל, פעם שמירת לילה, איך הם חיים?

שלטונות הצבא בצדק, וכמו כן מג"ב בצדק, דורשים לפחות שני אנשים ערים

בלילה בישוב כזה, אחד רכוב על רכב ואחד בשער. שני שומרים ששניהם חברי קיבוץ

בישוב כזה, זה לא בא בחשבון. כנ"ל מושב כמו רוויה או נוה איתן. גם מעלה גלבוע,

למשל, לא יעמוד בזה.



המצב שלנו הרבה יותר חמור אם נתחשב בעובד שאנחנו בחזית כפולה. הישובים

שלנו על הגלבוע נמצאים בעמות מתמיד יומיומי - אנחנו משתדלים להחזיק את זה על

אש קטנה ולא לפרסם - עם ג'לבון ופאקו. או הישוב מלכישוע שהוא ישוב לכל דבר

וצריך לטפל בו. להוריד מהם שומר אזרחי, אני לא יודע איך אנחנו עומדים בדבר

הזה.

די אוזנה;

הישיבה הזו נפלה עלי בהפתעה. הנושא הפתיע אותי מאד - שהולכים לבטל

שמ"אזים, ואני מבין שבשלב יותר מאוחר יש תכנית גם לגבי רב"שים, או בכל שלושה

ישובים לשים שמ"אז או רב"ש אחד. אני לא יודע מי חושב על דבר כזה. אני גם לא

יודע של מי התכנית הזו. מי שמעלה על דעו דבר כזה, או שהוא לא מבין או שהוא לא

חי את ישובי קו העימות. אני מדבה לפחות על הקו הקדמי. גם אם אלה ישובים שאינם

על גדר המערכת, גם אז הם נמצאים בסכנה, ולצערנו יכולה להיות סכנה יומיומית.

אנחנו שומעים חדשות לבקרים שחוליה זו או אחרת מנסה לחדור, ועכשיו הצטרפו לכך

גם ישובי עמק הירדן.

כשחושבים על דבר כזה, אני חושב שאסור אפילו להעלות את זה על דל השפתיים.

אני שמח שהוא גם לא הגיע לתיקשורת.

לגופו של ענין, צריך לזכור שבישובים כאלה האוכלוסיה היא אוכלוסיה שעובדת

בחקלאות, היא משתדלת שנושא הבטחון לא יטריד אותה. אבל מישהו צריך להיוטת על

המשמר. כשזה קורה, צריך מישהו להזעיק או להכין את האוכלוסיה ולכוון אותה

למקומות שצריך, כדי לחלק את הנשק או דברים אחרים. אם לא יהיה שמ"אז או רב"ש,

אני חושב שעלול להיות מחדל שיביא לפרשה שחלילה בעתיד הרחוק יעמדו עליה לחקירה.

אני מבקש מהיושב-ראש, אם בסמכותכם הדבר, להשפיע שדבר כזה לא יקרה. זה דבר

חשוב מאד. אני מבקש שאתם תכריעו בענין. אני אומר שוב, אני לא יודע של מי

התכנית. אני מדבר באופן כללי, אסור שדבר כזה יקרה. להיפך, אני רוצה לבקש לחזק

ולהוסיף עוד אם אפשר. הנטל מתחיל ליפול על המושב, המושב צריך לשלם את השומר

הנוסף. בדרך כלל זה מותנה בשומר נוסף של המושב או בשמירה של החברים. אני מבקש

מאד שיקלו ויוסיפו עוד אדם אחד.

צריך לזכור שבעבר היו שלושה שמא"זים בכל ישוב קיצצו וקיצצו. נכון שצה"ל

סייע בשלב מסויים, ואחר כך ירד מזה גם הוא מחסור תקציב. אלוף הפיקוד יוסי פלד,

נקט יוזמה ונתן דוגמא אישית והוציא את הקצינים לשמירה פעם בשבוע. זה נתן סיוע.

אבל זה היה סיוע זמני.

אני רוצה לציין גם, שמשמר הגבול עושה את מלאכתו נאמנה, ולא רק בתחום

הבטחון. אנחנו יודעים שיש גם תחום של גניבות. היותו של משמר הגבול באזור, מקנה

רתיעה מסויימת לגבי אותם גנבים שרואים מקום לגניבות במושבים.

בשם זרעית וישובי הגליל, אני מבקש, אנא מכם, תשתדלו גם את המעט הזה לא

להרוס.

ניצב ג' נגל;

האמת היא, שפה לא יושבים משני הצדדים של השולחן. העבודה וחלוקת המשאבים

נעשים במשותף עם ההתיישבות הכפרית ועם המיגזר החקלאי ועם המייצגים של המיגזר

החקלאי ועם המייצגים של המיגזר החקלאי, שזו ועדת הבטחון של המרכז החקלאי.

בינינו אין חילוקי דעות בתחום זה. אני רוצה להסביר שלא צריך לקבל החלטות

ולהבהל מכל מיני שמועות. הארץ מחולקת לגיזרת אחריות צה"ל וגיזרת אחריות משטרת

ישראל. לצערי הרב, עד היום משטרת ישראל לא קיבלה מצה"ל את גיזרת האחריות של



מרחב נגב דרום ולכיש, שעל פי החלטת הממשלה זה באחריות משטרת ישראל, כי צה"ל לא

היה מוכן להעביר את המשאבים המתאימים כדי שנבצע שם את השמירה.

בצפון זה בדיוק להיפך. בצפון חלק מהגיזרה שצמודה לקו הירוק באחריות

צה"ל. דה-פקטו, הלכה למעשה, משטרת ישראל נשארה שם והלא מבצעת עם כוחותיה את

האבטחה, את השמירה ואת הסיורים הבטחוניים במקום, נוסף לצה"ל. זה על פי הבקשה

של ההתישבות העובדת או המרכז החקלאי. משטרת ישראל, קרי מנג"ב, הרבה יותר אמון

על כך. אנחנו נשארנו במקומותה אלה עם המשאבים שלנו.

לכל הגיזרה החקלאית יש לנו סך הכל 946 שיאי כוח אדם. זה מחולק לשני

תחומים עיקריים. תחום אחד הוא גיזרות הישובים למיניהם, עם החבלים ועם מחלקות

סיור ישובים שזה מחלוקת מג"ב על גבי ג'יפים שמסיירים, ותפקידים למנוע גניבות

חקלאיות, ולעשות את עבודת הבט"ש. זה כמחצית הכוח. כמו כן יש לנו 534 שיאים

מתוך ה-946 האלה, שמושקעים בתפקידי רב"שים, שומרים ואנשי" מתמיד", משמר אזרחי

במיגזר החקלאי שעובדים בשיתוף עם משמר הגבול, הן בתפקידים של בטחון שוטף והן

בתפקידים של מניעת גניבות חקלאיות. אלה מקבלי שכר.

ה-534 האלה יכולים להתחלק בחצאי מישרות, אם זה מפקד בסיס משא"ז, או

שלושת רבעי מישרות אם הוא רב"ש בישוב ערפי כמו מיכמורת או כפר ויתקין או קיבוץ

יגור, ושומרים.

אנחנו כמשטרה חייבים לשמור על החוקים. אחד החוקים במדינה הוא חוק התקציב

שמאושר בכנסת. חוק התקציב קובע את המספר של 534 רב"שים ושומרים בישובים. אנחנו

מכירים בעובדה שחסר שם כ-50 איש. שנים על גבי שנים איננו מקלבים זאת. אגב,

משטרת ישראל משנת 1987 לא קיצצה מהמיגזר הזה אפילו חצי אדם, למרות כל חקיצוצים

שהיו. אנחנו לא מקבלים ישובים חדשים שקמים. החל מ-1987 משטרת ישראל לא קיצצה

אפילו חצי מישרה או חצי רכב במיגזר הזה. להיפך, הוסיפו כל מה שרק אפשר.

אבל יש בעיה אקוטית שה-534 זה מה שיש ועל פי החוק את זה אנחנו יכולים

להחזיק במשטרת ישראל, אבל זה לא מחולקים בצורה נכונה אופטימלית. יש מקומות שיש

יותר מדי, ויש מקומות שיש פחות מדי. נכנסנו לעבודת מטה מסודרת - ואולי זה מקור

השמועה - עם המרכז החקלאי וועדת הבטחון, וניסינו לחלק בצורה הכי טובה שרק אפשר

את אותם 534 שיאים אלה. אמרנו, שבמקומות שיש פחות מ-70 חייבי שמירה, צריך לתת

תוספת של איקס שומרים. מקומות שיש להם מעל 70, צריך לתת מספר אחר.

בישובי קו העימות חייבים לתת רב"ש בכל ישוב במישרה מלאה. בכפר ויתקין

מספיק לתת שלושת רבעי מישרה ויש כאלה שגורסים שאפשר לתת חצי מישרה. אנחנו

הגענו לדרכי פעולה אפשריות שונות, ופה אנחנו שמים את הדגש לכל אורך ישובי קו

העימות מול אוכלוסיה עויינת. זה טבעי.

במסגרת החלוקה הזאת, יש הצעות שונות שלא אושרו על ידי המפכ"ל. להיפך,

ביום שני השבוע, בלי לדעת על הדיון הזה, הוא נתן הנחיה שבינתיים לא מזיזים אף

לא אחד מאף מקום במסגרת הדברים האלה. ההצעות הן בחלק מן המקומות להוריד את

השומרים ובחלק מן המקומות להוסיף שומרים. בנוה אור יש 84 חייבי שמירה ולא פחות

מ-70.

מ' גולדמן;

זה היה נכון לפני שמונה חודשים.



ניצב ג' נגל;

כל הארץ בדוקה אצלנו, כל הישובים עברו בדיקה. אם היינו מקבלים מהאוצר

תוספת של 50 שירי כוח אדם, היינו יכולים לקיים את השמירה בצורה סבירה.

היו"ר ע' עלי;

מ-1987 לא קוצצו מישרות, על מה הצעקה?

ניצב גי נגל;

על הויסות.

היו"ר ע' עלי;

ויסות לא בא להרע. ויסות בא לעשות צדק לענין, לארגן מחדש עם אופטימום של

בטחון.
ניצב ג' נגל
אני לא רוצה להתעלם מדבר אחד. כשיש מישרה של רב"ש בישוב חקלאי או מישרה

של שומר, זה פרנסה לעוד משפחה בישוב. נגיד את האמת. לוחמים, ובצדק, על כל

מישרה ומישרה, כי זו עוד משפחה בישוב חקלאי שיכולה אחר כך להתפרנס.

היו"ר ע' עלי;

אתה לא נציג הביטוח הלאומי וגם לא נציג משרד העבודה.

ניצב גי נגל;

בגלל זה הצעקות. מבחינת המשטרה שמנו מודלים מדוייקים על דעת המרכז החקלאי

מבחינת המודלים, שאותם עוד לא מימשנו ונצטרך לממש זאת. זה הוריד שומרים במספר

מקומות והוסיף שומרים במספר מקומות.

היו"ר ע' עלי;

גם אתה וגם נציגי הישובים נקטו במספר של 50. האם אתם חושבים שזה הכרחי,

נחוץ?

ניצב ג' נגל;

כן. חד-משמעית אנחנו תומכים בדרישה זו. השר תומך בדרישה זו וביקש להמשיך

לתמוך בגישה הזאת.

היו"ר ע' עלי;

לנציגי הישובים צריך להיות ברור, לא קוצץ כלום. כל הצעקה וכל העתונות

והתיקשורת סילפה קצת את האמת. לא קוצץ. אתם דיברתם על קיצוץ מ-1150 ל-.527.

איפה הקיצוץ הזה? אתה מדבר על שנת 1940?

י' קסר;

נכון מה שניצב נגל אומר. הנקודה היא, שבשטח לא היתה לזה שום משמעות.

בעובדה, יש ישובים שקוצצו ב-1987 החלט לקצץ בהם, אבל בשטח לא היתה לזה משמעות.



היום באים לממש את המשמעות של הקיצוץ הזה, ואז חייבים להוריד מקו העימות

ומישובים מול אוכלוסיה עויינת שבהם היה קודם שומר. כלומר, ההתאמה בין המספר

534 והמציאות של השטח, יוצרת את הפער הזה.

די ליבנה;

המספר הוא מספר. מדי פעם עולים ישובים חדשים לקרקע. יושבים במסגרת מרכיבי

בטחון, זה קובע גדר, זה קובע דבר אחר ומישהו צריך ולממש את הרב"ש ואת השומר.

בפועל לוקחים מאותו סל שקיים ולא קוצץ ופורסים אתה שמיכה והיא לא מספיקה.
מ' גולדמן
שלא ייצא מצב כיאלו הפירסומים שהיו בתחילת השבוע היו לא נכונים. אמר נכון

סגן מפקד משמר הגבול דוד לבנה, התיכנון המחודש מאותו סל שלא קוצץ ב-1987,

משמעותו היתה צימצום שומרים ורב"שים בשניה אזורים ששם היו האירועים האחרונים,

גם בבקעת בית-שאן וגם בעמק הירדן. זה בפועל הביא את הזעקה שממנה היה מה שהיה.

בפועל באזורים האלה פחות שומרים בשכר ופחות רב"שים, באותה מסגרת של סל.

היו"ר ע' עלי;

כלומר, המספר הוכלל לא צומצם. לגבי התיכנון או רה-ארגון של השומרים,

השמירה באזור זה נפגעה ודווקא בעיתוי שהגבול הירדני הוא גבול פרוץ.

ניצב גי נגל;

היו תנאים לא טובים לשומרים ולרב"שים. אף פעם לא יכלו לעלות בדרגה, ודרגה

זו משכורת. רק בשנה האחרונה סידרנו שהרב"שים במשמר הישובים הם שוטרים לכל דבר

וענין ויכולים לעלות בדרגה ולקבל משכורת מכובדת מאד. יכולים לקבל את כל דרגות

הבד"א עם הסיווג המקצועי.

בזמנו, כשסידרנו את השכר החדש לשומרים ורב"שים, חשבנו שכתוצאה מכך שנאחנו

נותנים להם שכר יותר גבוה, אנחנו יכולים לקצץ קצת בחלקיות המישרה, ואז לתת

יותר ושמרים ורב"שים במקומות אחרים. עשינו רק את החלק הראשון בזה.
היו"ר ע' עלי
אני מבין שמוקד הבעיה הוא הרה-ארגון והרה-תיכנון והעיתוי שלו שגורם לאוירה

לא טובה. נתעלם ונבודד את השיקול הבטחוני. השאלה אם אתם חושבים או יכולים

להשהות את הפעלת התכנית הזאת לימים טובים יותר.

אנחנו רושמים לפנינו לסיכום הישיבה שהדרישה ל-50 שומרים נוספים נראית על

פניה צודקת. אני מבין שהאוצר לא כל כך ימהר אבל אני חושב שלא יהיה מי שיוכל

להתנגד להוספת השומרים האלה. נבוא בדברים ואבקש ממזכיר הוועדה שבסיכום הישיבה

נפנה לשר האוצר ונאמר, שעל רקע מה ששמענו ועל רקע המצב הבטחוני הקשה בקווי

העימות בצפון, בגליל ובעמק הירדן ובקעת בית שאן, אנחנו סבורים שיש להיענות

לפנית המשטרה ולהוסיף את התקנים האלה.

מי ג ולדמן;

כדאי להוסיף גם אמצעים. כדאי לדבר גם על אמצעים. יש ג'יפי סיור וכו'.

היו"ר ע' עלי;

אני לא מתנגד אבל אתה יודע, תפסת מרובה לא תפסת.



ניצב ג' נגל;

אנחנו נצייד אותם באמצעים.

יו"ר ע' עלי;

המשטרה תצייד ממקורותיה היא את האמצעים ואנחנו נדבר על כוח אדם. ברוב

המקרים זי לא בעיה של אמצעים. זו הפניה לאוצר.
הוחלט
לפנות לשר האוצר להיענות לתביעה להוסיף 50 תקנים

לשומרים בישובי העימות בצפון ולאורך הגבול עם ירדן

היו"ר ע' עלי;

כמו כן ביקשנו שתשהו את ביצוע הקוצוצים. אני לא אוהב להתערב בשיקולים של

צה"ל והמשטרה. השאלה היא האם אתם סבורים שאפשר להינות לכך לצורך בדיקה מחודשת.

השיקולים המבצעיים הם שיקולים שלכם, לא שלנו, אני מדגיש זאת.

ניצב ג' נגל;

זה מקובל עלינו. אני יכול להצהיר שכל עבודת המטה וכל התכנונים אנחנו

עושים בשיתוף עם הנציגות המוסמכת, שהיא ועדת הבטחון של המרכז החקלאי, ולא נזיז

אדם אחד שלא בקונסנסוס של משטרת ישראל והישובים.

היו"ר ע' עלי;

תודה שבאתם מהצפון הרחוק.

- הישיבה ננעלה בשעה 09.45 -

קוד המקור של הנתונים