ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/02/1991

הצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למחזור, התשנ"א-1991(מאת חבר-הכנסת ד' תיכון)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נ וסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 162

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, כ"ז בשבט התשנ"א (11 בפברואר 1991). שעה 00;14
נכחו
חברי הוועדה; היו"ר י' מצא

מי וירשובסקי

עי סולודר
מוזמנים
די תיכון

די קהת - מנכ"ל משרד הפנים

ד' קאפח - משרד הפנים

ש' שילוני - " "

ל' לוי _ יי יי

ג' אייזנרייך - משרד הפנים

אי לוי - מרכז השלטון המקומי

ז' אלנבוגן - רשות התכנון, משרד הכלכלה והתכנון

אי מרינוב - מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

י' גיל- " " "

ר' רוטנברג - " " "

א' לוין - סגנית היועץ המשפטי, משרד האנרגיה

ס' זמקוב - מרכזת פרוייקטים בכירה, משרד האנרגיה

י' לוי - משרד המשפטים

י י כהן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ד' ליפשיץ - משרד האוצר

י י ברקאי - אמניר

א' פרוינד - אמניר

א' בוקשפן - פי ניציה
יועץ משפטי
צ' ענבר
קצרנית
ר' בלומרוזן
סדר- היום
הצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"א-1991 - מאת חבר-הכנסת דן תיכון,
הי ו "ר י י מצא
אני פותח את ישיבת הוועדה.

הצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למיחיזור, התשנ"א-1991

(מאת חבר-הכנסת ד' תיכון)

היו"ר י' מצא;

אנחנו דנים בהצעת חוק פרטית שהוגשה על-ידל חבר-הכנסת דן תיכון, שעברה קריאה

טרומית.

נציגי משרד הפנים לא השתתפו בדיון הקודם שהיה פה. העליתי בפני נציגי משרד

הפנים את הנושא. הם הקימו צעקה על-כך שמשרד הפנים לא שותף לנושא זה. משרד הפנים

היה צריך להיות שותף לנושא מן השלב הראשון. משרד הפנים לא נהג נכון בנקודה זו,

כאשר לא העיר את הערותיו בתחילת הדרך אבל לא הייתי רוצה לקבל הצעת חוק ללא שיתוף

משרד הפנים. נשמע מה בפי משרד הפנים.
די תיכון
אני רואה לפני שתי הצעות נוסח. האם מדובר בגירסה של משרד הפנים מול הגירסה

של המשרד לאיכות הסביבה?

היו"ר י' מצא;

משרד הפנים הניח עכשיו על שולחן הוועדה הצעת חוק בנוסח משלו, ויש הצעה

מתוקנת של ההצעה של חבר-הכנסת דן תיכון.

אבקש לשמוע את נציגי משרד הפנים בנושא זה.
ד י קאפח
קרתה תקלה שלא היתה צריכה לקרות. אנחנו מודים לוועדה שנתנה פרק זמן נוסף

על-מנת לאפשר לנו להגיש הצעה מתוקנת.

משרד הפנים, כמי שמופקד על הרשויות המקומיות - גם מבחינת אחריות חוקית וגם

כממונה על הרשויות המקומיות - עוסק בנושא של מיחזור פסולת, בהיבט הרחב ביותר, החל

מאיתור אזורי סילוק פסולת, ובהמשך פרוייקטים שונים שמנסים ליזום ברשויות

המקומיות. יש שיתוף פעולה עם משרדים שינים. אציין פה את ועדת המנכ"לים לפסולת

מוצקה, שבראשה עומד מנכ"ל משרד הפנים, הלא קיימה מספר דיונים אינטנסיביים לפתרון

בעיות של סילוק פסולת מוצקה ברשויות המקומיות. לידה פועלת ועדה מקצועית, שגם-כן

מורכבת מנציגי המשרדים השונים. במסגרתה נתקבלו החלטות חשובות מאוד. אחת ההחלטות

החשובות שנתקבלו; פתרון בעיית האשפה של גוש דן, מאזור חיריה לאזור בית-ג'וברין,

תוך התייחסות לאפסקטים שונים, לא רק של מיקום אלא גם של מיחזור. בשעה זו, היום,

היתה אמורה להתקיים ישיבה נוספת של הוועדה המקצועית. היא נדחתה עקב קיום הישיבה

הזאת. על סדר-היום עמד נושא האשפה של אזור חיפה.

אציין בקצרה מה הם הסעיפים שאנחנו מבקשים לתקן. התפיסה הבסיסית שלנו היא,

שהסמכויות הן בידי הרשות המקומית, כאשר השר האחראי זה שר הפנים, כמי שמופקד על

הרשויות המקומיות. כן קיימת התפיסה שלא ניתן לחלק את נושא האשפה ברשות המקומית,

מבחינת הסמכות והאחריות, בין האיסוף הרגיל של האשפה, על כל היבטיו, לבין נושא

ספציפי של מיחזור. לא ניתן לנתק את המערכות האלה בשום פנים ואופן.

נקודה נוספת שמנחה אותנו; לא בכל מקרה ניתן לאכוף על רשות מקומית מיחזור של

פסולת,



נקודה נוספת. התושבים משלמים ארנונה כללית. לא ניתן להטיל עליהם אגרה נוספת

בגין המיחזור. זה חלק מהארנונה הכללית המשולמת על-ידי התושב. ניתן לגבות רק כאשר

על-פי דין יש פטור מארנונה כללית. זאת-אומרת, לא בכל מקרה ניתן לגבות אגרה.

במקרים בהם לא ממלאים את החובות שהן פועל יוצא של החוק הזה. אין להעביר סמכות
לשר זה או אחר ולומר
אתה תבצע במקום הרשות המקומית. אם, באופן כולל, מתברר

שהרשות לא ממלאת את חובותיה על-פי החוק, כפי שקיימת בחוק הביוב אפשרות למנות אדם

במקום הרשות המקומית למלא את התפקידים כך אפשר לקבוע גם פה.

ברשותכם, את"רוס לתיקונים בסעיפים השונים.

בדף 1 של הצעת הנוסח המונחת בפני חברי הוועדה - מה-24 בינואר 1991 - בהגדרה

של "השר" יהיה שר הפנים.

בסעיף 2(א}(1}, לגבי המיקום, יש להוסיף: גם על פי תכניות בנין ערים. ההערה

של היועץ המשפטי שלנו היא שלא בכל מקום ניתן להציב, הנושא חייב להיות כפוף

לתכניות בנין ערים. ההצעה שלנו היא, לאחר המלים "בהתאם להוראות כל דין" להוסיף:

והוראות תכניות בנין עיר.

סעיף 2(ג} מומלץ לביטול, כי נאמר בסעיף: "לא ניתנה על-ידי ראש הרשות המקומית

הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי השר להורות על-כך לבעל העסק". לא מעשי שהשר,

כגורם ממלכתי, ייכנס לרמת פירוט עד בעל העסק וימלא את תפקידה של הרשות המקומית.

כפי שאמרתי קודם, אנחנו מציעים להוסיף סעיף אחר, שאם הרשות לא ממלאה את חובותיה,

שהשר ימנה אדם לצורך החוק הזה.

לסעיף 7(א} - אנחנו ממליצים להשאיר רק את ראש הרשות המקומית, ולא שהשר ימנה

מפקחים. זאת בהתאם לתפיסה שציינתי קודם. גם אין להוסיף עוד מפקחים בשירות המדינה

בנושאים האלה. אפשר להסתמך על הרשות המקומית.

לסעיף 8 - לטעמנו הקנס גבוה מדי. בהצעה מדובר על קנס של עשרת אלפים שקלים

חדשים, ואם העבירה נמשכת - קנס נוסף של 450 ש"ח לכל יום שבו נמשכת העבירה. אנחנו
ממליצים
1,000 ש"ח ו-250 ש"ח לכל יום נוסף. האכיפה תהיה דרך הקנס היומי של 250

שקל.

בסעיף 11(א), לענין התקנות, כפי שאמרנו השר הוא שר הפנים, והוא רשאי, לארור

התייעצות עם השר לאיכות הסביבה ושר התעשיה והמסחר, ובאישור ועדת הפנים ואיכות

הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצוע. אנחנו מתייחסים לשר

התעשיה והמסחר מאחר ויש לו נגיעה לנושא של מיחזור חומרים שונים, לדוגמא, נייר

וכדומה.

לסעיף 11(ב) - מאחר ואמרנו שלא בכל מקום ניתן לבצע את פעולות המיחזור מבחינת

כלכלית, כי לעתים זה כרוך בהוצאות גבוהות מאוד, השר יהיה רשאי, במקרים מסו "מים,

לפטור מביצוע הוראות חוק זה. זאת המהות של סעיף 11(ב). הנוסח המוצע הוא: השר

רשאי להורות בצו, בדרך כלל או לרשות מקומית מסויימת, על סוגי הפסולת למיחזור

וכמות הפסולת למיחזור, לסוגיה שלגביהם יחולו הוראות חוק זה ותקנות שיותקנו מכוחו,

או שלגביהם יחול פטור הוראות חוק זה והתקנות או חלקים מהם והוא יהיה רשאי לשקול,

בין השאר, את עלות תחולת הוראות חוק זה על רשות מקומית פלונית.

לסעיף 12 - אנחנו לא ממליצים לגבות אגרה מיוחדת אלא רק במקרים שהנישום פטור

על-פי דין מארנונה כללית. אז יש מקום לגבות אגרה לטובת נושא המיחזור.
די תיכון
מה ההבדל בין הגירסה שאתם מציעים לבין הגירסה הקודמת.



ד' קאפח;

על-פי הגירסה הקודמת.בכל מקרה יש אפשרות לגבות אגרה מיוחדת לנושא של מיחזור

פסולת. אנחנו אומרים שלא יהיה אפשר להטיל אגרה מיוחדת על אלה שמשלמים ארנונה

כללית. אלה שאינם משלמים, מתוקף פטור, ישלמו אגרה, כפי שתיקבע בחוק העזר.

די תיכון;

זה לא עומד בסתירה לסעיף 12, בו נאמר שהרשות 'רשאית'.

ד י קאפח;

אנחנו אומרים שהיא לא רשאית לגבות אגרה ממי שמשלם ארנונה כללית.

לסעיף 15. בהצעה הקודמת צויין שחוק העזר יהיה באישורו של השר. אנחנו משמיטים

את הצורך באישורו של השר, מאחר ולאחרונה תוקן הנושא של התקנת חוקי עזר על-ידי

הרשויות המקומיות. הן מוסמכות בלעדית להתקין חוקי עזר. אם לשר יש הסתייגות או

התנגדות, הוא רשאי להגיש את הסתייגותו תוך פרק זמן של 60 יום וכן הלאה. אבל רשות

מקומית אינה זקוקה לאישור השר בנושא של חוקי עזר.

די תיכון;

האם זה המצב לגבי כל חוקי העזר.

ד' קאפח;

כן.

אנחנו מציעים להוסיף סעיף 16, לאותם מקרים שרשות מקומית אינה ממלאה את
חובותיה לפי חוק זה
ראה השר שרשות מקומית לא ממלאת את חובותיה וסמכויותיה על פי

חוק זה, רשאי הוא למנות אדם אשר יבצע חוק זה במקום הרשות המקומית.

בסעיף 18 אנחנו מציעים שתחילת חוק זה תהיה תשעה חודשים מיום פרסומו, במקום

"ששה חודשים מיום פרסומו".

עד כאן התיקונים המוצעים על-ידינו.
די תיכון
אנחנו רואים הרבה מהומה על לא-מאומה. יש בעיה אחת, מי השר האחראי , כאשר

פותרים בעיה זו נראה שהחוק מוכן לקריאה ראשונה. אינני רואה הבדלים מהותיים

אחרים.

היו"ר י' מצא;

האם מישהו מהנוכחים רוצה להתייחס להצעת החוק באופן כללי?

סי זמקוב;

ההערה הקודמת שלנו עדיין בתוקף. כאשר מדובר בהיבטים עסקיים, מדובר גם

בהיבטים אנרגטיים. אנחנו רואים אנרגיה כאחת האלטרנטיבות. ענין זה מוכרח להיות

בפנים.

לסעיף 11(א), כיוון שלחוק יש היבטים אנרגטיים, אנחנו מציעים שהשר הממונה על

ביצוע החוק יתייעץ גם עם שר האנרגיה.
די תיכון
אני מתנגד לכך.
י' כהן
באופן עקרוני אנחנו בעד מיחזור פסולת, אבל על בסיס של כדאיות כלכלית. הנקודה

היא שיש לבחון כדאיות של מיחזור פסולת כלשהי - נייר, זכוכית, פלסטיק וחומרים

אחרים - על-ידי בדיקת עלויות איסוף, פינוי ומיחזור ולעומת זאת, בדיקת החסכון

הנובע למשק הלאומי.

את הנושא של מיחזור יש להציג כאחת האפשרויות. מי אמר שמיחזור זה הדבר היחיד

שיכול להיות כדאי. אני בעד הנושא, אבל אין לבלום אפשרויות אחרות, כגון: קבורה

ועוד.

שתי ההצעות אומרות למעשה שהרשות המקומית תנהג כמפעל עסקי , כיזם עסקי לכל דבר.

מפעל עסקי, לדעתנו, צריך להיות עניינו של יזם פרטי ולא של רשות מקומית. כך אנחנו

קולעים בשתי ציפורים ביחד. אם אנחנו אומרים שזה עניינו של יזם פרטי, הרי ברגע

שיהיה מעוניין לבצע את הפעולה הזאת יבצע אותה, כך נשיג גם כדאיות כלכלית באופן

חד-משמעי, כי אף יזם פרטי לא ילך לבצע משהו לא כדאי; נשיג בכך גם התקדמות בכיוון

של הפרטה. אנחנו מדברים כל הזמן על הפרטה, ופה מטילים על הרשות המקומית עוד

נושא, עוד מפעל.

היו"ר י י מצא;

איך זה יבוא לידי ביטוי בחוק?

י' כהן;

לא צריך להכניס את הרשות המקומית לענין זה. בחוק מכניסים את הרשות המקומית

לכיוון שיכול להיות מסוכן לה מבחינה כלכלית.
נקודה נוספת
נושא האגרות. היתה הצעה שדיברה על אגרה חדשה שמטילים. זה לא

צריך להיות, לדעתי. לפי ההצעה האחרת, האגרה תוטל רק על נישום שלא חייב לשלם

ארנונה כללית. רוח הדברים נכונה, אבל צריך לבדוק בדיוק על מה מדברים. מרגע

שמדברים על נישום שלא חייב לשלם היום ארנונה, מה המשמעות אם הוא יתחיל לשלם עבור

הוצאה כזאת ואחרת. צריך לראות מה ההוצאה ולאן מכניסים כל נישום, אם פרטי ואם

ציבורי .
די תיכון
תפרט למה אוזה מתכוון. תן דוגמא. משרד האוצר, לדוגמא, פולט יום יום הרבה

נייר. צריך להביא כל יום משאית שתפנה את שקי הנייר. זה עולה כסף. משרד האוצר לא

משלם ארנונה.
י' כהן
משרד האוצר שכר את המשאית הזאת, שילם למי שמפנה את הנייר ובכך פתר את הבעיה.
די תיכון
אני לא יורד לסוף דעתך.



צ' ענבר;

איך צריך לשנות את סעיף 12 כדי שיענה על הבעיה.

י י כהן;

סעיף 12 זה הסעיף העוסק באגרות. אם יש צורך להפריד בין חלקים בארנונה

הכללית, ולהגיד חלק זה וזה מיועד לפינוי אשפה ומיחזור אשפה, אין בעיה עם זה.

הבעיה היא עם נוסח הסעיף, בו כתוב שרשאית הרשות המקומית במקרים הפטורים מן

הארנונה הכללית להטיל אגרה. לא צריך לקבוע זאת באופן אוטומטי. צריך לקבוע מיגבלה

כדי שיהיה ניתן לראות בדיוק על מה מדברים. אם מטילים את האגרה על אדם פרטי,

ייתכן שאין מניעה לגבות את האגרה, אך צריך לראות את המשמעות ולא להחליט בצורה

עקיפה מבלי לראות בעין את הבעיה. הדברים חלים גם לגבי משרדי ממשלה, חברות וכל

מוסד ציבורי אחר. המשמעות יכולה להיות תוספת תקציבית רצינית מאוד לנושא זה. זה

יכול לדרוש שינוי בהקצאת המשאבים בתוך המשרד. ייתכן שזה חיובי, אבל צריך לראות

זאת.

נקודה אחרונה, נושא המפקחים. כאשר מאפשרים הצבת מפקחים נוספים למעשה

'מנפחים' את הסקטור הציבורי. הרשויות המקומיות הנוכחיות מסוגלות להתמודד עם

הנושא. צריך למחוק את הסעיף העוסק במפקחים. אין צורך אפילו במפקח נוסף אחד. אם

יש צורך, יעשו שינוי פנימי מתפקיד זה לאחר.

ז' אלנבוגן;

אני מן הרשות לתכנון כלכלי, בנוסף לכך אני יושב-ראש הוועדה הבין-משרדית לנושא

מיחזור חומרי פסולת.
ד' תיכון
האם זאת אורגה ועדה שהיתה צריכה לשבת היום?

ז י אלנבוגן;

לא. זאת ועדה שמונתה על-ידי שר הכלכלה לפני שנים מספר. יושבים בה נציגי

משרדי הממשלה היושבים כאן.

אני מתנצל, שעקב תקלה לא הובא לידיעתי ענין הישיבה הקודמת. לכן באתי להביע את

דעתי רק היום.

קיימנו דיון בצוות שלנו, והיה קונסנסוס בין כולם שהחוק הזה צריך להיות חוק

מסגרת. זאת-אומרת, ביצועו יהיה הדרגתי, על פי הכדאיות ועל-פי התפתחות מצב

העניינים בכל רשות ורשות. הנוסח שהוגש על-ידי המשרד לאיכות הסביבה עונה יותר על

הענין. הוא אומר שהביצוע הדרגתי והשר הממונה נותן אישור לביצוע לפי התפתחות המצב,

ולא שהוא מטיל חובה כללית ופוטר חלק מהרשויות מביצוע הענין. הנוסח הראשון עונה

יותר למטרה של חוק מסגרת, כאשר הביצוע הוא הדרגתי, לפי כדאיות ואפשרויות.

לשאלה של האגרות - עוד בשנת 1986 כאשר הגשנו דו"ח ראשון בענין הזה, אמרנו

בפירוש שאגרה או תשלום שקשורים ישירות עם פינוי פסולת, גם פסולת הניתנת למיחזור,

הם תמריץ לביצוע הענין. המלצנו על כך.

דעתנו היא שצריך לפצל את הארנונה הכללית, בין ארנונה כללית לבין תשלום עבור

פינוי אשפה, לדוגמא. זאת על-מנת לאפשר יצירת מפעלים סגורים לנושאים אלה ותימחור

יותר נכון, לפי העלות. הנוסח של המשרד לאיכות הסביבה שמאפשר הטלת אגרה לצורך זה

יותר עונה על ענין פיצול הארנונה הכללית ליעודים שונים, דיפרנציאליים.
ד' תיכון
האם כל אחד ישלם לפי כמות האשפה שהוא מפנה כל יום?

ז' אלנבוגן;

השיקול הראשון צריך להיות לפי כמות האשפה, בעיקר לגבי עסקים, לדוגמא, בעיריית

ירושלים.

די תיכון;

מה יש בעיריית ירושלים?

ז י אלנבוגן;

בירושלים עסקים משלמים לפינוי הפסולת לפי כמות הפסולת.

יש מקום לאפשר אגרה לפינוי אשפה, לפי כמות ולפי סוג של פסולת. לכן, אני תומך

בנוסה הראשון של ההוק בנקודה הזאת.

לגבי איסוף פסולת הניתנת למיחזור קיימות מספר שיטות. קי ימת שיטת הפקדון.

במדינות רבות הפקדון זה חוד החנית שבולט החוצה. השיטה היא בעצם איסוף מחדש של

אריזות חד-פעמיות על-ידי המשווקים והיצרנים. בשיטה הקיימת היום, היצרנים והצרכנים

מגלגלים למעשה את עלות הפינוי על הציבור כולו. שיטת הפקדון היא דרך להחזיר את

העלות לנהנים מן הפעולה. זה נותן ליצרנים ולמשווקים אפשרות לשיקול דעת יותר כלכלי

אם להשתמש באריזות חד-פעמיות או באריזות רב-פעמיות.

כאשר הולכים לחוק מסגרת כללי, לא הייתי מוציא מכלל אפשרות לכלול בחוק הזה

סעיף שמאפשר הטלת חובה של איסוף חוזר של אריזות חד-פעמיות על-ידי המשווקים

והיצרנים. אני לא מדבר על קביעת חובה אלא על מתן אפשרות.

אבקש להפנות את תשומת-לב הועדה לבעיה מסויימת שהיא לא חלק מן ההוק הזה אבל

היא נגזרת מהענין. האיסוף הוא רק צד אחד של הבעיה. הצד השני הוא השימוש בחומרים

שנאספים על-ידי יצרנים, שמשתמשים בחומרים האלה במקום בהומרי גלם אחרים. המצב

אצלנו הוא שליצרנים אלה יש אופי מונופוליסטי. החקיקה הקיימת בהקשר לפיקוח על

מחירים והסדר ייצור מאפשרת, למשל, קביעת מחירים מכסימלי ים, אבל לא מאפשרת קביעת

מחירים מינימליים. כאשר אוספים חומר שמי ועד ליצרן מסו י ים עשו יה להתעורר בעיה

שהמדינה תצטרך לקבוע את מחיר המעבר של ההומר הזה למשתמש. אין כיום סמכות כזאת

בחקיקה הקיימת. בהזדמנות מסויימת יהיה צורך לכלול תיקון בחקיקה של הפיקוח על

מצרכים ושירותים ופיקוח על מונופולים, שתאפשר למדינה גם לקבוע מחירים מינימליים,

לא רק מכסימליים.

די תיכון;

קראתי מאמר שמדגיש את העובדה שקיימת בעיה בריאותית בהקשר למיחזור, במוצרי

מזון. נאמר באותו מאמר, שכאשר ממחזרים ניתן לקלוט כל-מיני בקטריות.

אי מרי נוב;

מדובר יותר על חומרים כימיים. מדובר רק על מוצרי מזון. עדיין אפשר לייצר

נייר להצעות חוק ולמחברות לילדים.

די תיכון;

האם בדקתם את הענין הזה?



די ליפשיץ;

מי הם המקרים שפטורים מתשלום ארנונה? אלה מקרים סוציאליים או המדינה. ייתכן

שיש מקרים נוספים. לגבי הנושא של מקרים סוציאליים, אינני יודעת אם כדאי דווקא

בנושא של מיהזור אשפה לפתוח תיבת פאנדורה. לגבי המדינה, יש אגרת סילוק אשפה

שכיום מחושבת על בסיס של שליש מהארנונה. יש מהלוקות על-כך. יש נסיונות של מרכז

השלטון המקומי לבצע תהשיב. הענין במשא-ומתן בין גורמים שונים על-מנת לבדוק את

העלות במדוייק.

ניתן לומר בסעיף זה, שמי שמשלם אגרת סילוק אשפה תבוא האגרה שנקבעת כאן במקום

אגרת סילוק האשפה. בהקשר זה, בסעיף 13 האומר שההוק יהול על המדינה, צריך להוסיף:

למעט הסעיף של האגרות, שבו יהיה ההסדר שיבוא במקום אגרת סילוק אשפה.

היו"ר י י מצא;

בסבב הזה היתה כוונה לשמוע הערות כלליות והתייחסות לסעיפים באופן כללי.

בישיבה הבאה נדון בסעיפי הרווק, ביהד עם היועצים המשפטיים של המשרדים הנוגעים

בדבר, וכן עם נציג משרד האוצר. בעת הדיון ניקח בחשבון את ההערות שהושמעו על-ידי

המשתתפים.

נוכל לסיים את הדיון בחוק בישיבה אחת, כי יש הערות רק לגבי סעיפים מסויימים,

ואלה לא הערות קרדינאליות שעלולות למנוע את הגשת החוק לקריאה ראשונה.

השאלה המרכזית היא מי יהיה השר הממונה על החוק. נדון בה.

מי שלא ישתתף בדיון בסעיפי החוק ורוצה עוד להעיר הערה, בבקשה.

אי מרינוב;

אני שמח שקיימת תמימות דעים לגבי הצעת החוק. אינני חושב שהשינויים שהוצעו הם

מהותיים. הם משלימים.

סגן השר ביבי ביקש להשתתף בדיון. יש לו עכשיו ישיבת סיעה. הוא ביקש להיות

מוזמן לישיבה הקרובה כדי שיוכל להביע דעתו.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:05)

קוד המקור של הנתונים