ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 23/01/1991

חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 11), התשנ"א-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 157

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, חי בשבט התשנייא (23 בינואר 1991). שעה 09:00

נכחו: חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

מי וירשובסקי

עי סולודר

מוזמנים; אי מרינוב - מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

ר' רוטנברג - יועצת משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

ב' אורן - לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

ר' הלפרין - משרד הבריאות

אי מישר - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

עי אליצור - משרד המשפטים

יועץ משפטי; צי ענבר

מ"מ מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מסי 11), התשנ"א-1990.



חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 11). התשנ"א-1990

היו"ר י י מצא;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
על סדר היום
חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 11), התשנ"א-1990. זו

הצעת חוק שמוגשת על ידי שני השרים: שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה וצריך

להכינה לקריאה שניה וקריאה שלישית.

חברת הכנסת עדנה סולודר, בבקשה.
עי סולודר
החוק הזה היה במליאה. הוא בסך הכל טכני. אין לי שום דבר נגדו. אבל היתה

הודעה בעתונות שבגלל אי-העברת כסף ממשרד הבריאות למשרד לאיכות הסביבה עלולים

33 מכונים שעוסקים בבדיקות של כל מיני חומרים מסוכנים להיסגר. אם הנושא הזה

סודר - סודר. אם לא, שאנחנו נתבע כאן שהוא יסודר.
היו"ר י' מצא
החוק שלפנינו הוא לא טכני, לכן יעדתי לו ישיבה מיוחדת. אבל מכיוון שהשאלה

שלך ראויה לתשובה, אני מפנה אותה למנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, מר אורי מרינוב,

שיתן לנו תשובה. בבקשה.
אי מרינוב
אדוני היושב-ראש, זה טבעי שבמהלך העברת סמכויות ממשרד למשרד ישנן כל מיני

בעיות. ישנה בעיה של גביית אגרה לטיפול ברישוי של המרים רדיו-אקטיביים. משרד

הבריאות גובה את האגרה, הסמכויות הועברו אלינו ואנחנו עושים את הפיקוח. נפגשתי

לשיחה כמה פעמים עם מנכ"ל משרד הבריאות, לאחרונה בשבוע שעבר, הוא הבטיח לי

שתוך כמה ימים הענין יוסדר. אני מקווה שתוך כמה ימים הענין יוסדר ואפשר יהיה

לחדש את הפיקוח. בינתיים, אף מכון לא נסגר והפיקוח נמשך.
היו"ר י' מצא
תודה רבה. אנחנו עוברים לחוק עצמו. אומר לכם מדוע לא ראיתי את החוק כדבר.
טכני. אני שואל
מדוע אי-אפשר לפשט הליכים ולהשאיר אותם לסמכויות הרשויות

המקומיות? למה צריך עדין את הממונים על הממונים מתקופת המנדט שימשיכו להעביר

את הנחיותיהם והוראותיהם לרשות המקומית, כאשר הרשויות המקומיות בנויות כל כך

טוב?

אני מבקש ממך, אדוני המנכ"ל, להתייחס לזה. בואו לא נסתכל על זה, כל אחד

מזווית הראיה של איך לבצר את המשרד שלו, ואני לא טוען כרגע שזה נעשה בחוק הזה.

יכול להיות שבמסגרת של איחוד משרדים או הפרדת משרדים או העברת סמכויות, צריך

לחשוב איך לפשט את ההליך, אולי כל העסק הזה יכול להישאר בידי הרשות המקומית,

לתת לה את הסמכות ולא להעביר אותה ממשרד למשרד. יכול להיות שאתם תוכיחו לי שזה

לא כך.
ע' סולודר
מר אורי מרינוב, אם אתה יכול למסור מה סוכם. אני יודעת שמכון ברנר עבר

אליך, אבל מהנדסי תברואה לא עברו, וזה גרם בשעתו לבעיות. אם תוכל להגיד לגבי

זה מלה.
עי אליצור
אני פה לגמרי אובייקטיבית. לענין הזה רציתי לומר, שנדמה לי שזה נושא הדש.

היו"ר י י מצא;

אני רוצה לשמוע את המנכ"ל , אחר-כך אני רוצה לשמוע אותך, למה את מתכוונת

נושא חדש, מבחינת שפת החוק נושא חדש, שאסור לנו לדון בו?
עי אליצור
מבחי נת תקנון הכנסת.

היו"ר י' מצא;

לזה יעיר את תשומת לבנו היועץ המשפטי שלנו.

מר אורי מרינוב, בבקשה.

אי מרינוב;

קודם כל לשאלתה של חברת הכנסת עדנה סולודר לגבי העברת עובדים ממשרד

הבריאות. נציבות שירות המדינה מנהלת משא ומתן ארוך ומייגע עם ועד העובדים של

משרד הבריאות על תנאי העברה. למשרד לאיכות הסביבה אין שום נגיעה בענין, כי

אנחנו קיבלנו את כל הפניות, את כל הדרישות, אנחנו לא מציבים שום תנאים. מתנהל

משא ומתן שנמשך כבר כמה חדשים. נמסר לי מחוגי משרד הבריאות ומנציבות שירות

המדינה שביום ראשון יחתמו על הסכם העברה. ברגע שיעבירו, אנחנו מוכנים לקלוט

ולהתחיל להפעיל את כל העובדים האלה. לא עוברים מהנדסי התברואה, אבל עוברים 50%

מעובדי הלשכות המחוזיות שעוסקות בנושאי בריאות הסביבה.

לשאלתו של היושב-ראש, אני חושב שהשאלה היא טובה וצריך להתייחס אליה בענין

רב. אנחנו עוסקים פה בעיקר בשני פרקים שהועברו מפקודת בריאות העם למשרד לאיכות

הסביבה על פי החלטת הממשלה. אני לא יודע עד כמה אנחנו מודעים לזה, שקיימת

אנומליה בחקיקה הישראלית. העברת סמכויות של שר נעשית בהחלטת ממשלה ובאישור

הכנסת. באופן תיאורטי ביום ראשון אפשר לקבל החלטה שמעבירים סמכויות משר

הבריאות אל השר לאיכות הסביבה, למחרת מאשרת את זה הכנסת והסמכויות מועברות.

אבל סמכויות של פקיד, של רופא מחוזי או של ממונה או של מפקח, לכך צריך לתקן את

החוק. ואז נוצרה אנומליה, שאנחנו קבלנו סמכויות על פי פרק אחד בפקודת בריאות

העם ואנחנו לא יכולים לעשות שום דבר, כי עיקר העבודה בחוק נעשית באמצעות הרופא

המחוזי או ממונה על מחוז של משרד הבריאות. האחריות היא אצלנו אבל אם החוק לא

יתוקן, למעשה לא נוכל להפעיל אותו. אני כבר לא מדבר על העברת העובדים שזה

ענין שבסופו של דבר יסתדר.



עכשיו לעצם השאלה שלך. פרק על המלריה, חלק ה', הוא נושא בהחלט מחוץ

לתחום הפעילות של הרשות המקומית. אלה בדרך כלל אזורים רחבים, גדולים שנמצאים

מחוץ לתחומי הרשות המקומית ומחייבים יכולת פעולה ארצית. לגבי זח, ברור

שהפעילות היא פעילות ארצית. היתה יחידה במשרד הבריאות של אנשים עם כלי רכב

שעסקו בבדיקת הנושא, בחיפוש אחרי יתושים, באיתורם ואחר כך בריסוסם. זה חלק קטן

מתוך כל העסק.

החלק השני, הפרק העיקרי, זה הפרק על נפגעים. זה חלק וי, שנקרא היום:

הוראות סניטריות - נפגעים. כיוון שהפקודה היא משנת 1940 השפה היא קצת ארכאית,

אבל מדובר באמצעים למניעת מטרדים לציבור בפעילויות שונות ואז נאמר במפורש,

שהרשות הסניטרית המקומית, שזאת הרשות המקומית, ברגע שהגיע לידיעתה שקיים מפגע

זה היא צריכת לטפל בזה. אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר, שהמדיניות של המשרד

לאיכות הסביבה, גם בחוק הזה וגם בחוק רישוי עסקים, היא להשאיר את מירב

הסמכויות ומירב הפעילות בידי הרשות המקומית. אנחנו אפילו רוצים לבוא עם תיקון

לחוק רישוי עסקים. בהחלטות הממשלה על העברת סמכויות העבירו אלינו חלק מרישוי

עסקים. כל העסקים שהם לא מזון, קוסמטיקה, תרופות ודברים כאלה, עוברים אלינו.

על פי החוק אנחנו נצטרך לתת רישוי כמו שהיום שר הבריאות נותן אישור לכל רשיון.

אני במפורש מודיע, שאנחנו לא מעוניינים בסמכות הזאת לעשות דופליקציה לעבודה של

מחלקת הרישוי של הרשות המקומית, אם זו חנות למימכר נעליים, אפילו מפעל

תעשייתי. אם הרשות המקומית מתפקדת, אין שום צורך לדעתנו בהתערבות של המשרד.

אני רוצה להזכיר ליושב-ראש, שלצערנו לא כל הארץ היא ירושלים. בירושלים יש

לנו עיריה מתפקדת, יש לנו עיריה עובדת, יש מחלקת תברואה, יש מחלקת רישוי

עסקים, יש אגף לאיכות סביבה.

היו"ר י י מצא;

זה אין בתל-אביב, אין בחיפה, אין ברמת-גן?
אי מרינוב
אבל איו בכרכור, אין ביזור ואין בעשרות רשויות מקומיות. אתן דוגמא. בהוד

השרון היינו צריכים לפעול באמצעים תקיפים ביותר, להפעיל את הסיירת, לאיים

במשפטים כדי שיפסיקו את העשן מהמזבלה שלהם. אני אומר את זה בצער, אבל זאת

העובדה. על פי דו"ח מבקר המדינה,50% מהעסקים בארץ אין להם רישוי.
היו"ר י' מצא
מה החוק הזה בא לקבוע?

אי מרינוב;

החוק אומר, שהרשות המקומית צריכה לטפל במפגע. והיה והיא לא מטפלת במפגע,

תפקידו של המשרד לאיכות הסביבה להתערב.

הי ו"ר י י מצא;;

איזה סוג מפגע?

אי מרינוב;

אשפה, ריחות, כל אורווה ורפת. במועצות אזוריות, אנחנו יודעים כמה הם

חלשים באכיפת. החוק.



עי סולודר;

לא כולן.
אי מרינוב
מבנים רעועים, עשן, פיח, אפר, כל המפגעים האלה שהם יכולים לפגוע ישירות

גם באיכות החיים וגם בבריאות התושבים, ובמפורש נאמר שהרשות המקומית צריכה

לפעול. במידה והיא לא פעלה אז רשאי, היום הרופא המחוזי, לפי התיקון הממונה על

איכות הסביבה לצורך הענין הזה, להתערב ולפעול נגד המפגע.

אתן לך דוגמא, אפילו מירושלים. אתה מכיר את מפעל הצבעים בלוקו. זה היה

מפעל בין שני בתי מגורים, מפעל של המרים כימיים, מזיקים ביותר. הוא עלה באש.

באותו בוקר, הרופא המחוזי חתם על צו סילוק מפגע על פי התקנות האלה ומיד התחייב

המפעל לסלק את כל הפסולת שנשארה לאחר השריפה לאתר ברמת חובב. זה מסוג הדברים

שבהם צריך להתערב.
היו"ר י' מצא
איפה היתה התערבות לפני זה?
אי מרינוב
לא היתה. ההתערבות היתה לאחר מעשה. אני אומר, אפילו בירושלים, שאליבא

דכולם היא עיריה שמתפקדת יפה--
היו"ר י' מצא
בוא ניגש לחוק.
ר' רוטנברג
הייתי רוצה להוסיף לדברים של המנכ"ל, לפני שעוברים לצד המשפטי, כדי לסבר

את הדעת. יש לנו נסיון עם הרבה רשויות מקומיות, הקטנות יותר, החלשות בהן,

שמעוניינות בסמכויות מהסוג הזה אבל הן באות אלינו. אני יכולה לתת לך דוגמא.

מועצה מקומית כמו נשר, שיש לה את כל הסמכויות לפקח על מפעל נשר, אבל היא חיה

מהאגרות ומהארנונות שלה, היא לא מסוגלת להתמודד עם המפעל הזה, שלא לדבר על

הצד המקצועי וכמובן כל מיני עניינים של פוליטיקה פנימית. במקרים כאלה הם פונים

אלינו והדוגמאות רבות אין ספור ומבקשים: תעזרו לנו.
אי מרינוב
ככל שהרשות המקומית קטנה יותר הבעיה סבוכה יותר, כי הם חיים על המסים.

לפעמים מנכ"ל המפעל או הבעלים חברים במועצת העיר. אתה מכיר את הבעייתיות. נכון

שבירושלים, תל-אביב, חיפה ואפילו ברמת-גן זה לא קורה. אבל במקומות קטנים זה

קורה.
היו"ר י י אליצור
גבי אליצור, יש לי שאלה אליך. האם הסמכות שעוברת ממשרד הבריאות למשרד

לאיכות הסביבה לא צריכה להישאר במישור המוניציפאלי?



עי אליצור;

אתה שואל אותי לגופו של ענין או מבחינה משפטית?

היו"ר י' מצא;

לגופו של ענין.

עי אליצור;

אני באתי הנה רק לענין המשפטי. לגופו של ענין אני בכלל לא מתערבת. אמרתי

לך מראש, אני נציגת משרד המשפטים, לא נציגת משרד הבריאות ולא נציגת המשרד

לאיכות הסביבה.

אי מרינוב;

ברשותך אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעיר עוד הערה. מאז שהחוברת הכחולה

יצאה הגענו להסכם בין שני המשרדים על עוד כמה שינויים שצריך לעשות בפקודה. חלק

מהדברים הועברו אלינו בצורה סוחפת מדי וצריך להחזיר למשרד הבריאות; חלק

מהדברים נשכחו בהעברה הראשונה וצריך להעביר אותם. יש הסכמה בין שני המשרדים על

דברים קטנים נוספים שכדאי לתקן אותם בהזדמנות זו, כדי שלא נצטרך לבוא עוד פעם

בעוד שלושה חדשים עם תיקון נוסף. להערכתנו זה לא נושא חדש.
היו"ר י' מצא
לגבי מה?

אי מרינוב;

דברים קטנים.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה לומר לך דבר אחד. אני לא משוכנע שאני צריך להעביר את החוק הזה

ככתבו וכלשונו. כשאני מתחיל לקרוא את החוק, שוב מתעוררת בי חלחלה פנימית. אני

מכיר את העבודה ברשויות המקומיות. עם כל הברכות לעירית ירושלים על עבודתה, כמה

סבל עברו האזרחים בהיטלטלות שלהם.

צי ענבר;

הערתי היחידה בשלב הזה היא, שאותו חלק בפקודת בריאות העם שבו דנים, החלק

בדבר הוראות סניטריות, הוא באמת חלק שמקנה לרשות המקומית את הסמכות. הפרק כולו

מדבר על מה הרשות המקומית תעשה. היא רשאית לדרוש סילוק מפגע והיא מוסמכת

להוציא צווי סגירה והריסה. אלא מה? בפרק הזה יש גם סמכויות שניתנות לממשלה,

לרופא ממשלתי או לממונה על המחוז, סמכויות שונות שאינן קשורות ישירות בביצוע

הפעולות על הרשות הסניטרית. כאן, במישור הממשלתי בלבד, מעבירים חלק מהסמכויות

האלה לבעלי תפקידים חדשים, כמו ממונה על איכות הסביבה, כתוצאה מהעברת

הסמכויות. לכן אין שום כוונה להגיד שלא רשות מקומית מטפלת. הרשות המקומית

ממשיכה לטפל.



עי סולודר;

הענין הוא מאד מהותי. בהעברות אני רואה יותר את הצד והצעד הטכני כתוצאה

מכל הרה-אורגניזציה. אני הייתי בין אלה שדווקא בגלל שאני מכירה את הנושא
אמרתי
לא בבת אחת כי הענין דורש התאמות. אבל פה, אם אני מסתכלת, בעצם רוב

השינויים הם העברת הסמכויות של רופא מחוזי לממונה על איכות הסביבה.

השאלה שלי היא לגבי הכישורים או ההכשרה של הממונה על איכות הסביבה ודווקא

בגלל שאנחנו מדברים על נושאים סניטריים. מהשטח אנחנו יודעים שהענין הזה של

סניטריות ושמירה על נושאים של הדברה, מצד אחד הם דברים שטעות אחת יכולה לגרום

לדברים קשים מאד; מצד שני, לא תמיד שומרים באמת שהכישורים, המיומנות וההכשרה

של האדם יהיו. לא מזמן הגשתי כמה שאילתות בענין זה אחרי כמה אירועים. השאלה

היא איפה יהיה יותר זמן לפקח על הדבר הזה שיכול להיות דבר מאד רציני? ובאיזו

מידה אוכפים אחר כך את החוק, שלא יעסוק בנושאים האלה אדם שאין לו הכשרה בענין

הזה?
היו"ר י' מצא
אנחנו עוברים לקריאת החוק.

גבי רות רוטנברג, תקראי ותסבירי לנו סעיף סעיף.
ר' רוטנברג
חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מסי 11), התשנ"א-1991. תיקון סעיף 2 -

בסעיף 2 לפקודת בריאות העם, זה הסעיף שפה נקרא פירוש, היום קוראים לזה

הגדרות. בסעיף הזה יש הגדרה של מפקח. "מפקח", פירושו מפקח של משרד הבריאות

והוא כולל מפקה משנה של משרד הבריאות וכן מפקח של רשות סניטרית מקומית שהמנהל

ייפה כוחו בכתב כדין. זה הנוסה הקיים של מפקח. ואנחנו מציעים במקום הנוסח הזה
לרשום
"מפקח", מי ששר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לפי הענין, הסמיכו במפקח

לענין פקודה זו.
היו"ר י י מצא
מה היו צריכים להיות הנתונים של מפקח בהגדרה הקודמת, שזה לא מופיע פה אבל

אני מניח שזה מופיע בתקנות או בהוראות פנימיות? מי יכול היה להיות מפקח?
ר' רוטנברג
בדרך כלל אין הגדרות לכישורים של מפקח. דווקא בפקודה הזאת יש לנו הוראה

שתיכף נגיע אליה בהמשך, סעיף 3א רבתי ובי רבתי שמדבר על כשירויות. אבל מדובר

על כשירויות של עובדים מיומנים, עובדים של רשויות סניטריות. לגבי מפקחים, בדרך

כלל לא כותבים בחוק מה הכשירויות. חזקה על מי שמוסמך, השר או המנהל, שיסמיך את

האנשים המתאימים כדי שיעשו את העבודות כראוי ולהשיג תוצאות נאותות.

בעקבות ההערה של המנכ"ל קודם בצורך בכמה התאמות נוספות, אנחנו מבקשים

להוסיף תיקון. זה לא מופיע פה, אבל זה עלה בעקבות התיקון הזה.
היו"ר י' מצא
אתם רוצים להכניס את זה כבר בתיקון הזה?



ר' רוטנברג;

כן. אנחנו מסכימים על זה. מדובר על הגדרה של הרשות הסניטרית המקומית.

הרשות הסניטרית המקומית בהגדרתה כיום היא: הרשות הסניטרית המקומית בתהום
העירוני, פירושה
מועצת העיריה ובאזור המתנהל על ידי מועצה מקומית, פירושה:

המועצה המקומית; ואילו בתהומים שאין בהם לא מועצה מקומית ולא מועצת עיריה,
פירושה
בא כוחו המקומי של משרד הבריאות. במקום המלים: "בא כוחו המקומי של
משרד הבריאות", אנחנו רוצים לכתוב
"הממונה על איכות הסביבה", כי משמעותו בחלק

הי כשנגיע לזה, למעט לענין סעיפים 66 עד 68 לפקודה, שהם סעיפים שישארו בסמכות

שר הבריאות. ביחד עם היועץ המשפטי נכתוב את זה במדויק, אבל זה ממש תיקון טכני.

אנחנו מגיעים לסעיף 2, שעניינו תיקון סעיף 3א. בסעיף 3א לפקודה הקיימת

ישנה הוראה בנושא שהעלית קודם, נושא של כשירויות. החלק הזה שנקרא חלק ב1,

השירות הסניטרי קובע בסעיף 3א הקיים: "שר הבריאות ושר הפנים כאחד, בהתייעצות

עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאים לקבוע בתקנות הוראות בדבר ארגונו,

תפקידיו ומקורות מימונו של השירות הסניטרי ברשויות המקומיות." לפי ההסכמה

שהיתה בינינו נאמר פה, שבמקום שר הבריאות יבוא השר לאיכות הסביבה לקביעת

הכשירויות. אבל בבדיקה שעשינו ראינו שחלק מהנושאים, כמו איכות מי שתיה וגם

נושאים אחרים, משרד הבריאות עדין נשאר ממונה עליהם, וחשבנו שמן הראוי יהיה

לכתוב במקום שר הבריאות, השר לאיכות הסביבה ושר הבריאות, כל אחד בתחום

אחריותו, וההמשך נשאר. זה לגבי סעיף 3א. זה קצת שונה ממה שיש בכחול, אבל זה

משקף את המציאות בצורה יותר הולמת.

סעיף 3ב הקיים עוסק בכשירויות והוא קובע: "שר הבריאות רשאי לקבוע בתקנות

את הכשירויות של התברואנים ושל עובדי בריאות אחרים שברשויות הסניטריות

המקומיות ובשירות המדינה על סוגיהם ותפקידיהם, ולא יתמנה אדם למשרה ברשות

סניטרית מקומית או בשירות המדינה שנקבעו לה תנאי כשירות לפי סעיף זה אלא אם

נתקיימו בו תנאי הכשירות". אנחנו מחליפים את הסעיף הזה וההחלפה נעשית בהתאם

להחלטת הממשלה, שאני לא אקרא אותה כרגע, אבל שם קבענו במפורש שתהיה חלוקה בין

המשרדים, והסעיף המוצע, שאני אקרא אותו עכשיו, משקף את ההסכמה הזאת.

במקום סעיף 3ב לפקודה יבוא: "כשירויות - 3ב. (א) שר הבריאות והשר לאיכות

הסביבה רשאים לקבוע בתקנות, כל אחד בתחומי אחריותו, את הכשירויות של התברואנים

ושל עובדים אחרים ברשויות הסניטריות המקומיות ובשירות המדינה העוסקים בתפקידים

בריאותיים וסביבתיים, לפי הענין".
צ' ענבר
עד כאן לא הי ו שינויים.
ר' רוטנברג
בסעיף 3ב אין שינויים. אני רק מקריאה לפרוטוקול.

"(ב) לא יתמנה אדם למשרה ברשות סניטרית מקומית או בשירות המדינה שנקבעו

לה תנאי כשירות לפי סעיף זה אלא אם כן נתקיימו בו תנאי הכשירות."
צי ענבר
לחבר הכנסת חגי מירום היתה בהקשר הזה שאלה שעלתה במליאה, האם אין פה סכנה

או חשש של כפילות סמכויות בהגדרת תחומי אחריות וכשירות של תברואנים. כלומר,

יהיו כאן למעשה שני סוגי תברואנים: תברואן של שר הבריאות שהוא בעל כישורים

אהרים, ותברואן של השר לאיכות הסביבה שהוא בעל כישורים אחרים. אם ירצו להעביר

תברואן ממשרד למשרד, יכול להיות שיאמרו: תברואן כשיר רק על ידי שר הבריאות.



אי מרינוב;

א. לא מעבירים ממשרד למשרד במהירות כזאת. ב. יש נושאים שנשארו בתחום

האחריות של משרד הבריאות, כמו נושאי מי שתיה ומזון. יש נושאים שהועברו למשרד

לאיכות הסביבה. אני מקווה שנוכל לעבוד ביחד ולהוציא את הכשירויות. יש הבדל בין

אדם שצריך לפקח על מזון לבין אדם שצריך לפקח על זיהום אוויר.

עי סולודר;

יש בהחלט משהו בהערה של חבר הכנסת חגי מירום. יכול להיות שאותו אדם, אם

הוא קיבל הכשרה מתאימה, יכול לעסוק ביותר נושאים. אם ניקח רשות מקומית קטנה,

בדרך כלל זה שמרסס, ובודק את איכות המים זה אותו אדם, אם הוא קיבל את ההכשרה

לזה. שני השרים צריכים להיות אחראים ולדעת מי הוא מי, אם זה לא אותו אדם.

בהחלט יכולה להיות איזו פירצה.
אי מרינוב
פירצה לא יכולה להיות. אם הוא עושה שני דברים, הוא צריך להיות כשיר לכך.

אתן לך דוגמא. פקחים שלנו לזיהום ים, הם גם פקחים עבור משרד התחבורה לנושא

מניעת שריפות באניות.
היו"ר י' מצא
אני מבין שאין התנגדות לסעיפים 1, 2, ו-3. אנחנו עוברים לסעיף 4.
ר' רוטנברג
סעיף 4 יתוקן קצת בעקבות ההחלטה שהמנכ"ל דיבר עליה קודם, להעביר למשרד

לאיכות הסביבה הוראות בענין המלחמה במלריה.
עי סולודר
יש דבר כזה?
ר' הלפרין
מלחמה במלריה זה השמדת יתושים שמעבירים מלריה.
ר' רוטנברג
בכל אופן הנושא הזה לא עבר בזמנו בהחלטת הממשלה באישור הכנסת בטעות, לכן

הוא גם לא מצא ביטוי פה ואנחנו חסכמנו שאת החלק הזה נכניס. סעיף 4 הקיים הוסיף

את ההגדרות של המנהל והממונה על איכות הסביבה לפני פרק ו' שחשבנו שהוא הראשון

שמועבר. מכיוון שאותן הגדרות יהיו טובות גם לחלק הי - בסעיף 4 כתוב: "סעיף 53

לפקודה יסומן 53א ולפניו יבוא: - אנחנו מבקשים שזה יהיה סעיף 43 לפקודה. הוא

יסומן 43א ולפניו יבוא: - פשוט להזיז את זה קדימה כדי שההגדרות תהיינה מתאימות

לשני הפרקים. השאר ימוספר בהתאם.

לגבי הנוסח עצמו - "הגדרות 43. בחלק זה ובחלק וי - "המנהל" - מי שהשר

לאיכות הסביבה הסמיכו להיות המנהל לענין "הוראות חלק זה וחלק ו ' למעט סעיף

53(י)."



אי מרינוב;

פיסקה י' עוסקת באספקת מים, וזה נשאר במשרד הבריאות.

ר' רוטנברג;

המנהל נשאר מנהל של משרד הבריאות.

"ממונה על איכות הסביבה" - מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו להיות ממונה על

איכות הסביבה לענין חלק זה והלק וי למעט סעיף 53(י).

עי סולודר;

יש באיזשהו מקום בתקנות בדיוק מה הן הקווליפיקציות למי שממונה על הענין.

ר' רוטנברג;

זה לא תקנות. הקווליפיקציות ידועות לנו.

היו"ר י' מצא;

יש פה בעיה. במשרד הבריאות, הקווליפיקציות היו צריכות להיות תברואתיות.

להם יש בעיה אחרת. זה יצטרך להופיע במכרזים והמנכ"ל של המשרד לאיכות הסביבה

יצטרך לתת את הדעת במקום שצריך להיות רופא יהיה רופא, במקום שצריך להיות מהנדס

יהיה מהנדס. זה לא תקנות ולא חוק.

צי ענבר;

רק הערה אחת לענין המיספור. אני הייתי מעדיף לא לשנות מספרי סעיפים,

והסעיף החדש שיבוא בתחילתו של חלק הי, לא מפריע לקרוא לו סעיף 42א, כדי לא

לשנות מספרו של סעיף קיים שאולי יש לגביו איזושהי הסתבכות בחקיקה אחרת או בפסק

דין אחר.

ר' רוטנברג;

אתה צודק. לפני סעיף 43 יבוא; 43א.

אישרנו את הסעיף הזה?

צי ענבר;

כן. סעיף 4 שכותרת השוליים שלו היא הוספת סעיף 42א אושר בנוסח המתוקן.

ר' רוטנברג;

לפני סעיף 5 אני רוצה לעבור לחלק הי של הפקודה. בחלק הי צריך לעשות את

ההתאמות המתאימות של שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה וכיוצא בזה, שזה ממש טכני

וחבל לא לעשות את זה.

בסעיף 44 הקיים כתוב; אסור לגדל אורז בארץ מלבד באותם אזורים ובאותה צורה

שיאושרו על ידי שר הבריאות. צריך להיות כתוב במקום שר הבריאות, השר לאיכות

הסביבה.



היו"ר י' מצא;

"תיקונים לפקודת בריאות העם. בסעיף 44 לפקודה במקום "שר הבריאות" יבוא

"השר לאיכות הסביבה". בסעיף 48 לפקודה במקום "כל פקיד של המשרד בעלי דרגת סגן

מפקח או בעל דרגה גבוהה מזו" יבוא "הממונה על איכות הסביבה". בסעיף 49 לפקודה

במקום "הממונה על המהו " יבוא "הממונה על איכות הסביבה ".

אתם תעשו חגיגה עם הממונה על איכות הסביבה. לך תדע מה זה הממונה על איכות

הסביבה, אין הגדרות.

רי רוטנברג;

ומה זה פקיד בעל דרגת סגן מפקח?

היו"ר י' מצא;

שם יש הגדרות מדוייקות מה זה מפקח.

ר' רוטנברג;

מה פתאם.

היו"ר י' מצא;

"בסעיף 50 לפקודה במקום "רופא ממשלתי או מפקח יתושים" יבוא "הממונה על

איכות הסביבה". אתה מעלה על הדעת שפה לא צריך רופא?

רי רוטנברג;

אומרת היועצת המשפטית במשרד הבריאות שגם במשרד הבריאות לא התעסק הרופא

ביתושים. לקחו פקיד ונתנו לו סמכות של רופא. זה כותרת, זה שם.

היו"ר י' מצא;

אבל החתימה היתה של רופא.

רי רוטנברג;

בפועל זה לא נעשה.

אי מרינוב;

הרופא עוסק ברפואה מונעת, הוא עוסק בהרבה דברים אחרים. הוא לא עוסק בזה.

רי רוטנברג;

ב-1940 כתבו את זה. 50 שנה עברו בינתיים. השתנו תפיסות, השתנתה הידיעה,

לא תיקנו את הדברים.

היו"ר י' מצא;

שוב אני חוזר לפתיחה שלי. אני אעביר את החוק, אבל עדין לא השתכנעתי

שהשתחררנו מהמושג "נייטיב" לגבי רשויות מקומיות.



עי סולודר;

יש הבדל בין ירושלים לבין אופקים.

היו"ר י י מצא;

אין כלי לרזעניש את אופקים? יש מספיק סעיפים להעניש רשות מקומית עד

לפיזורה אם היא לא נוהגת נכון.

עי סולודר;

אבל אתה צריך משרד אחראי. אם אני לוקחת מועצה אזורית, עם כל הכבוד, צריך

איזושהי אחידות.
היו"ר י' מצא
אני יודע שהפקודה היא מ-1940. אני יודע שהרופא לא מתעסק בזה, אבל בלי

הרופא אי-אפשר לזוז בנושא הזה.

"במקום סעיף 52 לפקודה יבוא: "תקנות 52. השר לאיכות הסביבה רשאי להתקין

תקנות לשם ביצוע הוראות חלק זה." בכותרת חלק וי במקום "הוראות סניטריות

מפגעים" יבוא "הוראות בדבר מפגעים".

אני מבקש מכם לחזור לכאן עם כל התיקונים בצורה מסודרת. נתקדם עם החוק.
צי ענבר
אני מציע להפסיק פה. פה אין שום סעיף עקרוני. כל הסעיפים מחליפים בעלי

תפקידים. ביום שני יבוא נוסח לבן לאישור הוועדה וביום שלישי אפשר להעביר את

החוק למליאה לקריאה שניה וקריאה שלישית.
היו"ר י' מצא
ביום שני הבא בשעה 13:30 נדון בנוסה הלבן שיונה לפנינו. תודה רבה, ישיבה

זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15

קוד המקור של הנתונים