ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 07/01/1991

הצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התשנ"א-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 150

מישיבת ועדת הפני0 ואיכות הסביבה

יום שני, כ"א בטבת התשנ"א (7 בינואר 1991). שעה 00;11
נ כ ח ו
חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

חי אורון

אי בן-מנחם

י' ביבי

י' גולדברג

מי ג ולדמן

אי דלין

שי דיין

צי תנגבי

א' העצני

אי ויינשטיין

מי וירשובסקי

אי ורדיגר

נ י מסאלחה

מי נפאע

ע י סולודר

עי עלי

אי פורז

מ"ז פלדמן

י י פרח

חי רמון

י י שמאי
מוזמנים
י י לוי - משרד המשפטים

אי סטנגר - " "

עו"ד אי בן-עזרא - משרד התעשיה והמסחר

י י בר-האן - " " "
היועץ המשפטי של הוועדה
צ' ענבר
מ"מ מזכיר הוועדה
אי קמארה

רשמה: מזל כהן
סדר-היוס
הצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התשנ"א-1991



הצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התשנ"א-1991

היו"ר י' מצא;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

ראשית דבר, איחולים לבריאות טובה לחברת הכנסת עדנה סולודר שהיתה לה איזושהי

תקלה בבריאות השבוע. אושפזה, יצאה וחזרה במלוא הכושר לעבודה. גם לבני הבית בריאות

טובה.

אנחנו סיימנו את הדיון על הצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התשנ"א-1991.

והיום אנחנו מצביעים עליו. העמדות ברורות. במשך תשע-עשר ישיבות היו הערות שאני

אעמיד אותן ה,יום להצבעה. אין הסתייגויות. הסתייגויות מוגשות רק אחרי הקריאה

הראשונה. אבל אני אעמיד להצבעה כל הערה שהיתה ונכתבה. אם היא מתקבלת, היא נכנסת

לנוסח החוק. אם היא לא מתקבלת, היא יורדת לחלוטין ולא מופיעה כהסתייגות, כי כפי

שאמרתי אין הסתייגויות.

אני רוצה לומר לחברים, אנחנו יכולים רק למתוח לעצמנו את העצבים על ידי עוד

שעת דיון וחבל. רבים מהחברים, גם מהליכוד וגם מהמערך, חברים בוועדת הכספים.

סיכמתי עם עם יושב-ראש ועדת הכספים שאת ההצבעות בוועדת הכספים הוא יתחיל בשעה

12.30. כך שאפשר בהחלט להתחיל בהצבעות.

אני עובר להצבעות. ברשותכם, תנו לי לנסות לנווט את זה.

חי אורון;

אדוני היושב-ראש, יש פה בכל זאת נושא חדש, שעד היום לא נדון בוועדה. עד היום

היה בוועדה ויכוח על פיצויים. פה מופיע רעיון חדש של הסבה. למיטב ידיעתי, כבוד

היושב-ראש, גם חברי הכנסת מהקואליציה מתקשים להסביר, לפחות לי, מה משמעות ההסבה.

אני מקווה שהם מצליחים להסביר זאת לעצמם. לבטח הנושא הוא חדש, הוא איננו מוגדר,

לא ברור מהו ואני חושב שהוא מחייב דיון והבנה של כל חברי הוועדה.

היו"ר י' מצא;

אין פה שום נושא חדש. דברנו לפחות בשתיים-שלוש ישיבות על נושא הפיצויים. בדף

של ההצעות האחרות יש שתי הצעות בנושא הפיצויים, אחת של חבר הכנסת חיים רמון

והשניה של חבר הכנסת מרדכי וירשובסקי, שהוגשו כבר לפני שתי ישיבות. היתה הצעה שלי

שמופיעה בשם הקואליציה והכנסנו אותה לחוק עצמו. כך שאין שום דבר חדש.

ח' רמון;

אני מבקש שכשנגיע לסעיף הזה - אני לא רוצה לעכב חס וחלילה - לתת שתיים-שלוש

דקות כדי לומר למה למרות סעיף 7 הזה אני מציע סעיף 7 כזה וחבר הכנסת וירשובסקי

מציע סעיף 7 אחר, כי זה הקטע היחידי שלא נדון אחד מול השני.

היו"ר י י מצא;

אתן למגישי ההצעה דקה להסביר את הצעתם.
ח' רמון
אתה גם מגיש הצעה, וגם אתה צריך להסביר את סעיף 7 שלך.
היו"ר י' מצא
נכון. אני מתחיל בסעיף 1. לסעיף 1 לא היו שום הסתייגויות, לא היו שום הערות.

למעשה סעיף 1 זה בא במקום סעיף 1 בהוק הקיים. אדוני היועץ המשפטי, אמת הדבר?
צ' ענבר
אמת הדבר.
מ' וירשובסקי
אני רוצה להבהיר. זה שעכשיו לא הגשתי לסעיף 1 הסתייגות, זה לא אומר שבבוא העת

אם זה יבוא לקריאה ראשונה, אני לא אגיש הסתייגות.
היו"ר י' מצא
זה כל כך ברור. הסתייגויות אהרי קריאה ראשונה, בין אם הן עלו פה או לא,

ניתן להגיש אותן.
מ' וירשובסקי
רציתי שזה ייאמר בפרוטוקול.
היו"ר י' מצא
אני מעמיד להצבעה את סעיף 1 ככתבו וכלשונו. מי בעד סעיף 1?

הצבעה

בעד סעיף 1 - 11

נגד - 8

נמנעים - אין

סעיף 1 כהצעת הוועדה נתקבל
היו"ר י' מצא
אני מעמיד להצבעה את סעיף 2(א}. לסעיף 2(א} אין ולא הוגשה שום הצעה אחרת.

ההצעות האחרות מתחילות מסעיף 2(ב} ואילך.
אי פורז
בסעיף 2(א) בקשתי: לא ייצר מותר, לא ישווק אסור.
היו"ר י' מצא
כלומר, יש הצעה כפי שכאן כתובה: "לא ייצר אדם וכו'. מולה יש הצעה של חבר

הכנסת פורז שמציע למחוק את המלים: "לא ישווק".
חי אורון
זה מופיע בסעיף ז'.



היו"ר י' מצא;

מי בעד סעיף 2(א) ככתבו וכלשונו? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד סעיף 2(א) - 11

נגד - 8

סעיף 2(א) נתקבל

היו"ר י' מצא;

אני ניגש לסעיף 2(ב)(1). לסעיף זה לא הוגשה שום הסתייגות. בסעיף זה מדובר

על מקום שבו מרבית התושבים יזם נוצרים. אני מעמיד להצבעה סעיף 2(ב)(1). מי בעד

סעיף 2(ב}(1) ככתבו וכלשונו? מי נגד?

י; צ ב ע ה

בעד סעיף 2(ב}(1) - 14

נגד - אין

נמנעים - 3

סעיף 2(ב)(1) נתקבל

הי ו"ר י' מצא;

אנהנו מגיעים לסדרה של הצעות אחרות שמתחילות מסעיף 2(ב)(2). אני מקבל את

דעתו של היועץ המשפטי שלנו לנהוג כאן כמו במליאת הכנסת ולהצביע תחילה על

ההסתייגויות. יש לכם דף של הצעות תיקונים. סעיף 2(ב}(2} - בהצעה המקורית אנחנו

מדברים על מתן אפשרות במקום שיש בו אלף נוצרים. יש הצעת תיקון של חבר הכנסת

חיים אורון לסעיף 2(ב)(2): במקום "אלף נוצרים" יבוא "חמש מאות נוצרים". מי

בעד הצעת התיקון הזאת? מי נגד?

הצבעה

בעד - 9

נגד - 10

התיקון של חבר הכנסת חיים אורון לסעיף 2(ב)(2) לא נתקבל

היו"ר י' מצא;

הצעת תיקון שניה של חבר הכנסת מרדכי וירשובסקי; במקום "אלף נוצרים" יבוא

"שבע מאות וחמישים נוצרים". מי בעד הצעת התיקון הזאת? מי נגד?

הצבעה

בעד - 9

נגד - 10

התיקון של חבר הכנסת מרדכי וירשובסקי לסעיף 2(ב)(2) לא נתקבל



היו"ר י' מצא;

היתה הצעה שבינתיים ירדו ממנה המציעים המקוריים שבמקום אלף נוצרים יבוא

אלפיים נוצרים.

יש תיקון לסעיף 2(ב)(2) בהצעה המקורית שמוגשת כאן, במקום "באותם מקומות

בהם מרוכזים מרביתם" יבוא "באותם חלקים שבהם הם מתגוררים". מי בעד התיקון הזה?

מי נגד?

הצבעה

בעד - 9

נגד - 10

תיקון הנ"ל לסעיף 2ב)(2) לא נתקבל
היו"ר י' מצא
אני מעמיד להצבעה סעיף 2(ב)(2) בנוסח הוועדה? מי נגד?

הצבעה

בעד - 11

נגד - 8

סעיף 2{ב){2) כהצעת הוועדה נתקבל
היו"ר י' מצא
אני מפנה לדף התיקונים. סעיף הי. אחרי סעיף 2(ב)(2) החדש יבוא: "(3)

בתחומה של מועצה אזורית שבה מתגוררים חמש מאות נוצרים לפחות." זו היתה הצעה

גאונית של חבר הכנסת מיכה גולדמן, שרצה לייבא נוצרים לעמק יזרעאל. ספרנו

וספרנו ולא מצאנו נוצרים. מי בעד ההצעה שהוצעה על ידי הבר הכנסת מיכה גולדמי?

מי נגד?

הצבעה

בעד - 7

נגד - 10

ההצעה של חבר הכנסת מי גולדמן לסעיף 2ב){2) לא נתקבלה
היו"ר י' מצא
יש עוד הצעה . אחרי סעיף 2(ב)(2) החדש יבוא: "(3) הוראת פסקה (2) תחול גם

על ישוב שבו מתגוררים פחות מאלף נוצרים, אם הישוב מרוחק חמישים ק"מ לפחות

מישוב שפיסקה (1) או (2) חלה עליו." זו הצעה של חבר הכנסת חיים אורון. מי בעד

ההצעה הזאת? מי נגד?

הצבעה

בעד - 9

נגד - 10

ההצעה של חבר הכנסת חי אורון לסעיף 2(ב)(2) לא נתקבלה
היו"ר י' מצא
לסעיף 2(ג} יש שתי גירסאות. אחת של הקואליציה בוועדה שמאפשרת רק למי

שאישרנו בסעיפים הקודמים. והצעה אחרת, שלמעשה נותנת גושפנקא לכל מי שהיום קיים

בכל פינה בארץ לעסוק בנושא הזה. לכן אני מעמיד הצעה אחת מול השניה להצבעה.

מי בעד הגירסה לא של הוועדה, האחרת? מי בעד הגירסה של הוועדה?

הצבעה

בעד ההצעה האחרת - 8

בעד הצעת הוועדה - 11

סעיף 2(ג) כהצעת הוועדה נתקבל
היו"ר י' מצא
אני מעמיד להצבעה מספר סעיפים יחד, אותם סעיפים שאין עליהם הסתייגויות,
סעיפים
5,6 ,4 ,3. מי בעד סעיפים אלה כהצעת הוועדה?

הצבעה

בעד - 11

נגד - 8

סעיפים 3,4,5,6 כהצעת הוועדה נתקבלו
היו"ר י' מצא
הגענו לסעיף 7. זה סעיף שקשור לנושא הפיצויים. ישנו סעיף 7(א) ו-(ב)

בנוסח הוועדה. יש סעיף 7 שהוגש על ידי חבר הכנסת חיים רמון, וסעיף 7 שהוגש על

ידי חבר הכנסת מרדכי וירשובסקי.

רשות הדיבור לחבר הכנסת חיים רמון לחסביר את סעיף 7 כפי שהוא מגיש אותו

לוועדה.
חי רמון
אני חושב שבדיונים בוועדה לא היתה מחלוקת, שאם המדינה מחליטה לאסור על

גידול חזיר, מי שנפגע זכאי לפיצויים. אנחנו תמיד שומעים כמה חשוב לשמור על

זכות הקנין ועל הרכוש של כל אחד, אסור להלאים ואסור לקחת. אלה נאומים שאני

שומע הרבה מאד שנים בוועדת הכספים ואפילו השתכנעתי ברוב הנימוקים, אפילו הצענו

הצעת חוק שאסור לגעת בקנין ללא פיצויים.

אף פעם בתולדות מדינת ישראל לא נלקח רכוש או זכות לרכוש מאדם מבלי ששולמו

לו פיצויים. ההצעה, לצערי, של חבר הכנסת יהושע מצא, מדברת על סיוע רק למפעל
מוסב. אם מישהו אומר
אין לי, אני לא יכול לשאת את המפעל או החנות שלי ואני

צריך לסגור אותה, אין לו פיצויים. כלומר, סעיף 7(א} עונה על קטע קטן מאד של

הבעיה.

אני קורא לכל חברי הוועדה להצביע בעד סעיף 7 שאיננו אומר איך ינתנו

פיצויים, כמה הם יהיו, אלא נותן סמכות לממשלה להתקין תקנות באישור ועדת הפנים

ואיכות הסביבה שיקבעו מסגרת לפיצויים, כשהפיצויים יתבססו על השקעות בציוד,

במלאי באבדן הכנסות, באבדן מוניטין ופיטורי עובדים.

אני מבקש שהחברים בקואליציה יצביעו בענין הזה כמו שהם התבטאו.
היו"ר י' מצא
אני חושב שיהיה זה נכון לתת להבר הכנסת מרדכי וירשובסקי להסביר את סעיף 7

שלו. אחר-כך אני אסביר את סעיף 7 של הקואליציה בוועדה.

מי וירשובסקי;

אני מצטרף קודם כל לדברים הכלליים שאמר חבר הכנסת חיים רמון. אני יכיל

להעיד על עצמי שאני עובד בחקיקה עם הכנסת קודם כעובד ציבור מ-1955 עד היום הזה

ואני לא זוכר חקיקה שהפקיעה רכוש פרטי. כאן לא מדובר על משאבים לאומיים

שהמדינה נותנת, אלא רכוש פרטי של אדם, היא לוקחת את זה ממנו לצמיתות ואיננה

מפצה אותו.

לכן הצעתי סעיף פיצויים. אני כאן אומר: הרואה עצמו נפגע מהוראות חוק זה,

רשאי לתבוע פיצויים מאוצר המדינה. שיעור הפיצויים ייקבע בידי ועדה בראשות שופט

או שופט בדימוס ונציג ציבור. כלומר, הקביעה האינדיבידואלית כמה כל אדם זכאי,

אם בכלל, היא נקבעת על ידי ועדה בראשותו של שופט, וכדי לא להעמיס יותר מדי על

מערכת בתי המשפט, הצעתי גם שופט בדימוס. מעבר לזה אני אומר: הזכאות לפיצויים

ושיעורם ייקבעו בתקנות בידי שר החקלאות ושר המשפטים, באישור ועדת הפנים ואיכות

הסביבה של הכנסת. כלומר, בנקודה הזאת, אני זהה עם חבר הכנסת חיים רמון. אלא

מה? אני מוסיף עוד נדבך אחד. נקבעו הקריטריונים על ידי הוועדה והממשלה באישור

ועדת הפנים, לא יכול כל אדם להגיד: יש לי מפעל ולקבל אוטומטית, אלא בית משפט

או ועדה מעין שיפוטית עם סמכויות יקבעו זאת. אם אחר-כך ירצו להרחיב, שעל זה

תהיה סנקצית ערעור, לא איכפת לי. אני רציתי לקבוע את העקרון הבסיסי. אבל ועדה

שיפוטית תצטרך עוד להחליט אם לאדם הזה מגיע פיצויים בכלל.

אנחנו הולכים היום וגוזלים רכוש של אנשים. אנחנו בכלל עושים דבר שאני לא

הייתי עושה אותו. אבל אם כבר מאשרים את החוק הזה, תשלמו לפחות לאלה שייפגעו

כתוצאה מהחוק הזה, תפצו אותם על ידי מערכת מסודרת, שיפוטית ואדמיניסרטיבית.

לפעמים מדינה נקלעת למצוקה, יש מחסור במצרך מסוים ואז יש צורך בקיצוב.

עושים הסדרים לשעת חירום ומקצצים ללא פיצויים. אבל פה עושים את הדבר הזה

מטעמים פוליטיים.

אני מבקש שהאלמנט התקדימי הזה, שמפקיעים רכוש ללא תשלום פיצויים לא יבוא

דרך החוק הזה, מפני שעל ידי זה אנחנו פותחים פתח יסודי ביותר לחקיקה נוספת

שתתייחס אל רכוש הפרט שנצבר כחוק, כדת וכדין ללא אישור. אם אומרים לי שזה

מפעל שהוא מסריח ומזהם, או לא קיבל היתר, או לא קיבל אישור אז אפשר לסגור

אותו. המפעלים האלה, כולם פעלו במסגרת החוק. לקחת מהם את הרכוש בלי פיצויים,

לדעתי זה אחד מהעוולות הקשים שאנחנו עושים.
אי העצני
אני רוצה להבין את ההבדל בין שתי ההצעות. האם יש הבדל בין ההצעה שלך לבין

ההצעה של חבר הכנסת חיים רמון בזה שאתה אינך קושר את הפיצוי, שזה אבדן מוניטין

והכנסות, ויכול להיות שבכלל יקבעו פראמטר בלי הפרטים או חלק מהפרטים?
מי וירשובסקי
כדי להבהיר, אני מוכן להכניס את הפראמטרים שלו.



אי העצני;

אני מעונין שהם לא יהיו. אצל אין פראמטרים אחרים.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה להסביר את העמדה שלי עכשיו. היו שלוש גירסאות, יש גירסה אחת

שחבר הכנסת חיים רמון הסביר אותה. יש גירסה שניה שחבר הכנסת וירשובסקי הסביר

אותה ויש גירסה של הקואליציה בוועדת הפנים, ואני רוצה לומר שלושה-ארבעה

משפטים.

ראשית, כל אלה שמדברים בשם המצפון, חלקם יצאו מהחדר, חלקם מסתובבים, אני

רוצה להקל על מצפונם. אני מודיע להם בצורה הכי ברורה שהחוק הזה הוא רק תיקון

לחוק מ-1962 שאסר גידול חזיר בארץ הזאת ולא נתן שום פיצוי. אני מחזיק את דפי

הכנסת מאותה תקופה ואני אצטט מזה מעל במת הכנסת. היה ויכוח נוקב בבית הזה,

פיצוי או לא פיצוי, וסיעת המערך שהיתה אז בשלטון הצביעה נגד מתן פיצוי בחוק

מ-1962. אני מדבר על עובדות.

נ י מסאלחה;

עשו טעויות.

היו"ר י' מצא;

בנקודה הראשונה שהזכרתי, קיימתי התייעצות עם ארבעה יועצים משפטיים; של

משרד הפנים, משרד המשפטים, משרד האוצר והוועדה, והם הבהירו לי שאמנם אני צודק,

שב-1962 היה ויכוח על פיצויים והחוק לא נתן פיצוי. כך שלא יאמרו לי שזו פעם

ראשונה שמפקיעים זכות קנין.

חי אורון;

זה לא נכון.

היו"ר י י מצא;

אנחנו מציעים לתת פיצויים רק בנושא אחד, מפעל שיעשה הסבה בתחום שהוא עוסק

בו או בתחום אחר. אנחנו נותנים לצורך זה 12 חדשי מעבר. אני מאמין באמונה שלמה

ש-12 חדשי מעבר אלה הם תקופה מספקת, שיוכלו במוח היהודי לעשות הסבה מקצועית

באותו ענף, עם תערובת זו או תערובת אחרת ויוכלו לספק מזון שהוא לא סמל של

הטומאה במדינה הזאת. לכן זה בא בצורה הזאת. אני מעמיד להצבעה.

חי אורון;

סלח לי, יש לי הצעה לסדר.

היו"ר י' מצא;

אנחנו נמצאים בהצבעות ולא בהצעות לסדר. אני לא אסתום פיות, אבל אני לא

אתן מעבר לחבר הכנסת חיים אורון לאף אחד אחר. אני פה אנהג אפלייה, כדי שחבר

הכנסת חיים אורון יתהלך בהרגשה שלא סתמתי פה.

חבר הכנסת חיים אורון, דקה אחת להצעה לסדר.



חי אורון;

אני לא אומר אף מלה לגבי הסבה מלבד שזה רמאות. אבל חוק יסודות: התקציב מחייב

את הוועדה בחקיקה, כאשר היא מציעה חוק שיש לו היבט תקציבי, לציין בגוף החוק או

בדברי ההסבר מהו הסכום ומהם המקורות התקציביים. אני מציע לוועדה לקיים את החוק
כפי שמופיע בחוק יסודות
התקציב, בסעיף 39(א} שאומר: הצעת חוק המוגשת לכנסת,

שבביצועה כרוכה הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או שבביצועה כרוכה הפחתת

הכנסות - פה כרוכה הוצאה - בנוסח החוק תוצע בדברי ההסבר שלו דרך המינון להוצאה.

ההצעה הזאת מדברת גם לפי שיטתך על הוצאה כספית. הוועדה חייבת, לפי דעתי,

להציג בפני הכנסת את המשמעות הכספית של החוק שמוצע פה. אני מבקש חוות דעת של

היועץ המשפטי האם התביעה שלי היא נכונה או לא.
א י העצני
אדוני היושב-ראש,. האם אחה אומר שהחוק מ-1962 הופר, ואלה שהיום בעצם מבקשים

פיצויים בעצם הפרו את החוק הזה?
הי ו "ר י' מצא
לא. החוק מ-1962 במקורו אסר גידול חזיר ופגע בזכות קנין.
חי אורון
לא נכון.
א' העצני
המפעל ביימזרעיי הוא לא הפרה של החוק?
עי סולודר
להיפך, הוא מפעל מאושר.
היו"ר י י מצא
לא. יש קיבוץ אחר, בדרום שעשה הפרה גדולה.
ע' עלי
היות שחיים אורון צודק, אני כאן רוצה להבהיר לו. כל התיקון הזה מתבצע במסגרת

חוק לעידוד השקעות הון. כך שבקטע הזה אין בעיה של תקציב מדינה. שר התעשיה והמסחר

אמר, שבמסגרת החוק לעידוד השקעות הון, הדברים האלה ימצאו את ביטויים.
חי אורון
שר התעשיה והמסחר אמר לי, ששום קשר בין החוק הזה ובין מרכז ההשקעות לא עולה

על דעתו, הוא בלתי אפשרי. הוא אמר לי באופן חד-משמעי: אין אפשרות לבצע את זה

במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.
מי וירשובסקי
זה נוגד את החוק.



ח' רמון;

חברי הכנסת וירשובסקי ואני מציעים במקום הנוסחים שמופיעים בסעיפים חי ו-ט' את

הדבר הכי פשוט, שנותן את כל הכה לממשלה ללא שום הגבלת, והנוסח יהיה כדלקמן: "שרי

האוצר והתעשיה והמסחר יתקינו תקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת אשר

יקבעו מסגרת לפיצוי נפגעי החוק."

אני לא אומר להם איך, אני לא אומר להם מה, אני לא אומר שום דבר. אני אומר את

המינימום שבמינימום. אני פונה שוב אל מצפונם של חברי הכנסת בענין הזה.

אי דיין;

אני מציע להוסיף גם את שר החקלאות, כי יש פה חקלאים שסובלים מהענין הזה.

ח' רמון;

ההצעה שלנו היא שני שרים, שרים הכי קשים לענין, האוצר והתעשיה. אני לא צריך

את שר החקלאות. נצביע על ההצעה בלי שר החקלאות. אם ההצעה תיפול נצביע על ההצעה עם

שר החקלאות.

קריאות;

צי הנגבי;

אני מבקש רבע שעה להתייעצות סיעתית.

היו"ר י י מצא;

סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת נואף מסאלחה ביקש את רשות הדיבור. בבקשה.

נ י מסאלחה;

שתי הערות. הערה אחת לפרוטוקול. אדוני היושב-ראש, הרי אתה יודע שבאמצע הצבעה

לא עושים מה שנעשה כאן.

הערה שניה, אני מבקש מהיושב-ראש להצביע. חבר הכנסת העצני חופשי, הוא יכול

לעשות מה שהוא רוצה. הרי הוא נבחר בזכות עצמו לא בזכות אף אחד. אנא ממך, העמד

להצבעה את הסעיף הזה. אני מבקש מהחברים קצת שקט כדי שנעזור ליושב-ראש בהצבעה זו.

עי סולודר;

אני חושבת שמה שנעשה פה זה ביזוי הכנסת. אנחנו מצביעים על זכויות יסוד. כך

להתלבש על חבר כנסת שרק ברכו אותו לכניסתו, כאשר אנחנו למשל נותנים חופש לאנשים

שלנו. איזה מין דבר זה? עוד לא ראיתי דבר כזה. מדברים כל הזמן על החופש של זכויות

הקנין הפרטי ופתאם כל זה כעפר ואין.

עי עלי;

אני חושב שצריך להצביע בהרבה נושאים לפי המצפון.

י י שמאי;

חבר הכנסת העצני, אתה משתף פעולה איתם-



נ' מסאלחה;

זו הסתה.

שי דיין;

אני מבקש התייעצות סיעתית לחצי שעה.

א' העצני;

אני אמנע.

היו"ר י י מצא;

אל תעשה אתי עיסקאות.

אי בן-מנרום;

אני לא מבין את הסיעות הדתיות. מה מפריע לכם הפיצויים. תנו לאנשים להתפרנס.

י י שמאי;

הבר הכנסת העצני, אתה נותו להם להפיל את הממשלה שאתה רוצה.

אי דיין;

מה הקשר?

היו"ר י י מצא;

יש שלוש גירסאות. יש גירסה של הוועדה.

אי פורז;

של הקואליציה בוועדה.

היו"ר י י מצא;

זו כבר לא הקואליציה בוועדה, זו כבר קואליציה עם רגל מתנדנדת. האם מישהו עדין

עומד על הדרישה להתייעצות סיעתית?

ע' עלי;

אני מבקש התייעצות סיעתית, אם זה אפשרי.
היו"ר י י מצא
זה אפשרי. עשר דקות התייעצות סיעתית.

(הישיבה הופסקה בשעה 12:10)



(הישיבה חודשה בשעה 12:25)
היו"ר י' מצא
רבותי, אני מחדש את הישיבה. תמה ההתייעצות הסיעתית. אני מודיע לחבר הכנסת

אורון, אהרי שנצביע על סעיף 7, אני אתייחס לנושא הסעיף התקציבי שהוא העלה,

הודעה אישית לחבר הכנסת אלייקים העצני.
אי העצני
קבלתי התחייבות שלקראת הקריאות שתעבורנה בכנסת, הענין הזה יטופל ולא ישאר

כך.
היו"ר י י מצא
יידון מחדש.
אי העצני
יידון מחדש וההצבעה הזאת, אין פירושה שסותמים את הגולל על הפיצויים. זה

שיכנע אותי.
היו"ר י' מצא
יש שלוש גירסאות. יש גירסה משותפת של חברי הכנסת חיים רמון ומרדכי

וירשובסקי שמדברת על כך ששרי האוצר והתעשיה והמסחר יתקינו תקנות באישור ועדת

הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אשר יקבעו מסגרת לפיצוי; יש הצעה של חבר הכנסת

אלי דיין, דומה מאד להצעת חברי הכנסת חיים רמון ומרדכי וירשובסקי רק הוא הוסיף

לה גם את שר החקלאות. ישנה הגירסה השלישית, זו שמופיעה כאן ומדברת על סיוע

להסבה.

אני מעמיד קודם כל להצבעה את ההצעה המשותפת של חברי הכנסת חיים רמון

ומרדכי וירשובסקי. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - 9

נגד - 10

ההצעה של חברי הכנסת חי רמון ומי וירשובסקי לסעיף 7 לא נתקבלה
היו"ר י' מצא
אני מעמיד להצבעה את ההצעה של חבר הכנסת אלי דיין, שהיא זהה להצעת חברי

הכנסת חי רמון ומי וירשובסקי בתוספת שר החקלאות. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - 8

נגד - 10

ההצעה של חבר הכנסת אי דיין לסעיף 7 לא נתקבלה
היו"ר י' מצא
אני מעמיד להצבעה את סעיף 7(א) ו-(ב). סעיף (א) מסביר את הדרכים ושיעור

הסיוע שייקבעו בתקנות. סעיף (ב) מסביר מה זה מפעל מוסב, מי בעד סעיף 7(א), (ב)

כהצעת הקואליציה בוועדה?

הצבעה

בעד - 10

נגד - 4

נמנעים - 5

סעיף 7 כהצעת הוועדה נתקבל

היו"ר י' מצא;

אני מציע שבנושא התקציבי שהעלה חבר הכנסת חיים אורון, ייאמר בדברי ההסבר

שדרך המימון להוצאה תהיה הקטנת סעיף הרזרבה הכללית בתקציב השוטף.

חי אורון;

בסדר גמור.

היו"ר י' מצא;

סעיפים 9,8,ו-10, הצעות שמשתמעות מתוך החוק עצמו וחלקן קיימות בחוק

הקיים. מי בעד סעיפים אלה?

הצבעה

בעד - 10

נגד - 9

סעיפים 8, 9 ו-10 כהצעת הוועדה נתקבלו

היו"ר י' מצא;

סעיף 11. "תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומויי. חבר הכנסת חיים רמון

מציע שנתיים. חבר הכנסת חיים רמון, בבקשח.
חי רמון
דווקא משום שאישרתם את סעיף 7 לפי הגירסה הקואליציונית, שמדבר על הסבה

ואיננו מדבר על דברים אחרים, דווקא הוא מחייב תקופת זמן יותר ארוכה. אם אתם

רוצים להיות הגיוניים, היה כל כך הרבה שנים חזיר, תנו, לפחות לפי הגירסה שלכם,

קופה סבירה להסבה.

א' העצני;

יש שנה.

חי אורון;

תפסיקו לרמות. אתם מרמים את הציבור. זה חצי שנה, כי התקנות תהיינה תוך

חצי שנה.

חי רמון;



אתם מטילים פה גזירה שעל חלק מהציבור היא קשה. תנו להסתגל אליה, אל

תלחצו. גם כך זה מעורר התקוממות. למה לכם?

היו"ר י י מצא;

להערכתי נתנו מספיק זמן. אם אנחנו נשתכנע בקריאה השניה ובקריאה השלישית

שצריך להאריך את התקופה, נביא את זה. היום התקופה היא שנה אחת. היה ויכוח ארוך

מאד. היתה כבר הצעה אחת וגיבשנו עמדה לגבי שנה אחת.

אני מעמיד להצבעה את הצעת חבר הכנסת חיים רמון, שהתקופה תהיה שנתיים.

מולה את הגירסה של הקואליציה בוועדה, שתחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו.

הצבעה

בעד הצעת חבר-הכנסת חי רמון לסעיף 8-11

בעד הצעת הוועדה - 10

סעיף 11 כהצעת הוועדה נתקבל

היו"ר י' מצא;

אני מודה לכולם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 35;12

קוד המקור של הנתונים