ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 26/12/1990

חוק איסור גידול חזיר

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 147

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום ד', ט' בטבת התשנ"א, 26.12.1990, בשעה 9:00

נכחו;

חברי הוועדה; חיו"ר י. מצא

ח. אורון

מ. גודלמן

ש. הלפרט

א. וינשטיין

מ. וירשובסקי

א. ורדיגר

ש. מזרחי

מ. נפאע

ע. עלי

א. פורז

מ.ז. פלדמן

מוזמנים; ש. גוברמן, משרד המשפטים

ד. בלאו

נ. הכהן, משרד המשפטים

י. אזר, משרד הפנים

א. טטנגר, משרד המשפטים

ד. דרור, עו"ד, משרד המשפטים

יועץ משפטי; צ. ענבר

מזכיר הוועדה; א. קמארה

נרשם ע"י; חבר המתרגמים בע''מ

סדר היום

חוק איסור גידול חזיר. התשנ"א-1990



היו"ר י. מצא; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים, להמשך

הדיון בחוק איסור גידול חזיר.

למעשה סיימנו את כל קריאת החוק. נשארו כמה נושאים לסיכום אחרון. היום

אנחנו לא מצביעים. עוד אודיע מתי תהיה ההצבעה בשבוע הבא, ביום ב' או

ביום די.

אישרנו את סעיף 1. איסור גידול חזיר. סעיף (א) מאושר כמו שהוא. אין

הערות ואין הסתייגויות.

אישרנו את הוראות ס"ק (א) - )1(בתחומי הישובים המפורטים בתוספת לחוק

זה.

לגבי סעיף קטן (א)(2) - על גידול, החזקה ונחירה של חזירים במוסדות

מדע ומחקר ובגני חיות ציבוריים.

כאן יש הסתייגות לגבי האופן שבו יש להבטיח שאמנם יהיו אלה מוסדות מדע

ומחקר. אני מבין שהנוסח הזה הוא נוסח החוק המקורי. לפרוטוקול אני אומר,

שלסעיף הזה נחזור אחרי קריאה ראשונה, כדי שלא לעכב ולא להיכנס לדיונים

נוספים. אני מבקש מהיועץ המשפטי לרשום את ההערה הזו, כדי שבקריאה

ראשונה ניתן יהיה לחזור ולהתייחס לסעיף הזה, אם צריך להבטיח אותו במלה

או משפט נוסף.

לגבי סעיף 2(א) - גם פה סיימנו, נשארה שאלה אחת תלויה בקשר "למאכל

אדם". אני הייתי מציע להסיר את זה, ולהחזיר את זה להיות כפי שהיה בחוק

המקורי. שם מופיע "לאכילה", מבלי להדגיש "למאכל אדם". זה יכול להכניס

אי-בהירויות, יכול להקשות על החוק. אני, כאמור, מציע להחזיר את זה

"לאכילה".

ח. אותו; כאן יש לנו הצעות אחרות.

היו"ר י. מצא; יש לנו "לא ייצא אדם, לא ישווק ולא ימכור

חזירים וכו"'.

ח. אותו; יש הצעה שאומרת רק לא ימכור, יש הצעה שאומרת

רק לא ישווק, ויש הצעה שאומרת רק לא ייצר.

על שלוש המלים הללו יש הצעות שונות.

היו"ר י. מצא; מה אתה מגיש?

ח. אותן; לא ימכור חזירים או בשר חזיר אלא במקום.
היו"ר י. מצא
אתה רוצה למחוק את לא ייצר ולא ישווק.

ח. אותו; לחילופין, גם לשווק וגם לייצר.



היו"ר י. מצא; זח יועלה כהצעה שלך, ונצטרך להתייחס לזה

בחוק. הנימוקים נשמעו בזמנם, וכשנצביע -

נצביע על זה.
ההצעה של ג'ומס היא
לא ימכור. איך היה החוק העיקרי כפי שהיה בזמנו?

ח. אורון; הוא דיבר על שיווק ומכירה.

א. ורדיגר; אנחנו הוספנו ייצור.

ח. אורון; על-פי מה שהסביר לנו היועץ המשפטי, ההבחנה

בין שיווק לבין מכירה היא בין השלב הסיטונאי

לשלב הקמעונאי. מי שאומר שיצרן קיים יוכל להמשיך לייצר, אבל לשווק רק

למקום שממנו מותר למכור לצרכן סופי, הוא צריך - כך הבנתי - להסיר גם את

המלה שיווק וגם את המלה ייצור, ואז הוא יוכל לייצר, ולא יוכל למכור.

נניח שאדם יוכל להמשיך לייצר, אבל יוכל למכור רק ביפו או בירושלים.

במזרע יוכלו לייצר, אבל יוכלו למכור רק בנצרת או ביפו, או לנוצרים

בירושלים.

היו"ר י. מצא; יוכלו למכור או לייצר. למכור במקום שהחוק

מאפשר את המכירה.
ח. אורון
אם בחוק כתוב שאסור לייצר, הם לא יכולים

לייצר.
היו"ר י. מצא
אבל יש לנו הסעיפים האחרים. הוראות ס"ק (א)

מבטלות, ויש לך האפשרות.

ח. אורוו; דיברנו לא אחת על מפעל קיים.

צ. ענבר; בהצעות לתיקונים מופיע תיקון מספר הי. שם
נאמר
"על אף האמור בס"ק (א) מותר יהיה לייצר, לשווק ולהוביל בשר חזיר
ומוצריו המיועדים
(1) ליצוא.

(2) למכירה בתחום ישוב או חלקים בישוב שבהם מותרים ייצור, שיווק

ומכירה".
ח. אורון
בסדר.
היו"ר י. מצא
- אחרי סעיף 2 החדש יבוא: "על אף האמור בס"ק

(א) שאוסר פה - לא ייצר אדם, לא ישווק וכוי

וכו"' - מותר יהיה לייצר, לשווק ולהוביל בשר חזיר ומוצריו המיועדים



ליצוא ולמכירה בתחום ישוב או חלקים וכוי. בתחומו של ישוב שבו מרבית

חתושבים וכוי, שם אפשר יהיה לשווק.

ח. אותו; במרבית התושבים מותר למכור ולשווק ולייצר.

בנצרת, לפי החוק הזה, מותר לייצר, מותר

לשווק, מותר למכור. לפי ס"ק 2, בתחומו של ישוב אחר שבו מתגוררים 1,000

נוצרים - מותר.

היו"ר י. מצא; אני רואה בזה כפילות. למה בא התיקון הזה,

כשאנחנו אומרים שאחרי סעיף 2 יבוא סעיף ג'?

צ. ענבר; על-פי ההצעה בסעיף 2, נאמר; לא ייצר אדם, לא

ישווק ולא ימכור.

אם ניקח את מזרע כדוגמא, מזרע איננה ישוב שעליו חלות הוראות ס"ק (ב).

כלומר, במזרע מרבית התושבים אינם נוצרים, וגם לא מתגוררים נוצרים

בחלקים, ולכן ס"ק (ב) לא חל. אם ס"ק (ב) לא חל, פירושו של דבר שבמזרע

אסור לייצר. בא ס"ק (ג) המוצע בתיקונים ואומר מה שאומר.

היו"ר י. מצא; כלומר, ס"ק (ג) לא מיועד רק למזרע, הוא

מיועד גם להרצליה.

צ. ענבר; נכון.

היו"ר י. מצא; זה מיועד גם לרמת השרון. אם-כך, מה עשינו?

צ. ענבר; שם אסור להם למכור. מותר לו לייצר ולהוביל

ממזרע לנצרת, מותר יהיה בהרצליה לייצר

ולהוביל את זה ליפו או ללוד. אבל אסור יהיה לו למכור שם.

היו"ר י. מצא; אתה בא ואומר שהסעיף הזה הוא סעיף שמאפשר

לכל המפעלים הקיימים בכל חלקי הארץ להמשיך

את פעילותם, וזאת לפי המותר בחוק.

צ. ענבר; אבל לא כל הפעילות. את החנות, למשל, הם

יצטרכו לחסל, הם לא יוכלו למכור שם. אם

במזרע יש חנות שבה הם מוכרים ללקוחות, אותה הם יצטרכו לסגור. הם לא

יוכלו להמשיך להחזיק את החנות. את המפעל הם יוכלו להמשיך להחזיק, אבל

לא את החנות.

היו"ר י. מצא; אתה אומר שהמפעל ברמת השרון יוכל להמשיך,

לייצר ולא יוכל למכור במקום, אלא רק לשווק

לאותם מקומות שבהם מותר.

צ. ענבר; כן. יוכל גם לשווק לצורך יצוא.

מ. וירשובסקי; אם המכירה תהיה סיטונאית, האם זה מותר?



היו"ר י. מצא; עוד לא העברנו את החוק הזח, כדי שנדבר על

סיטונאות.

זאת ההצעה של ג'ומס. הוא אומר לנו במלים פשוטות: בואו נאפשר לכולם

להמשיך לייצר, וזה רק לצורך החוק, כפי שהחוק החדש מגדיר, באיזורים

הנוצריים ולצורך יצוא בלבד.

כשנצביע על החוק הזה בשבוע הבא, נתייחס להצעה הזאת.

אס יש סעיף כזה, האם יש פיצויים או אין פיצויים?

א. ורדיגר; אין פיצויים.
היו"ר י. מצא
אני שואל את ג'ומס, אם הוא יעלה על הבמה

לתבוע פיצויים.

ח. אותו; אני אומר לך שלפי דעתי הסעיף הזה, המשמעות

שלו היא הקטנה מרחיקת לכת של היקף הפיצויים.

כל יצרן יעמוד בפני השאלה. ורדיגר, אתם מתעלמים מנתון. אם אתם מאמינים

בחוק הזה - הרי אני לא מאמין בחוק הזה - יש הערכות שתהיה ירידה של 80

אחוזים, יש הערכות שמדברות על 70 אחוזים של ירידה במכירת המוצרים הללו

מתוך היצרנים הרגילים. אם זה יתגלגל למקומות אחרים, יהיה ויכוח אחר.

היצרן הזה שיבוא ויגיד לך, ליו"ר המינהלת שתיתן לו את הפיצויים, שהוא

סגר כי הוא לא מסוגל בשוק הקטן הזה להתחרות עם האחרים, הוא יקבל

פיצויים. יבוא אליך שני ויגיד שהוא מאמין כי יש לו מוצרים טובים, למשל

מזרע, שהוא יכול להמשיך ולייצא לא ב-3 מיליוני דולר אלא ב-6 מיליוני

דולר. מהשוק של הנוצרים הוא יכול לתפוס 50 אחוזים כי הוא טוב, וזה יתן

לו עוד 10 מיליון דולר. היום הוא מייצר ב-30, והוא ירד ל-15 מיליון

דולר. על 15 מיליון דולר שהוא יורד בתפוקה שלו, הוא זקוק לפיצויים כדי

להקים מפעל אחר. אתה הרי תגיד לו שנבדוק במשך 5 שנים אם באמת הוא ירד,

על-פי רואה חשבון וכו' וכו', ועל החלק הזה הוא יפוצה.

אם אתה שואל אותי אם זה במקום פיצויים, אני אומר לך שזה לא במקום

פיצויים.

היו"ר י. מצא; זה גם לאכול את החזיר וגם לשלם פיצויים.

צריכה להיות מידה של הגיון ציבורי. נכון

שאתה תוכיח לי ותגיד שפה ירדה תפוקה. ואז אני גם אתן חזיר בארץ, וגם

אפתח פתח שיתבעו את ממשלת ישראל לפיצויים. הגיון יפה מאוד. לו היית

אומר לי שזה כבר נותן לנו אפשרות לשבת ולדון אולי איכשהו, להשתלב בשוק

הזה, ולראות איך זה יקרה, הרי יש לנו תקופת מעבר של 12 חודש. אבל גם

להניף את הדגל של הפיצויים?

מ. וירשובסקי; אני רוצה להמשיך את קו המחשבה של ח"כ חיים

אורון. אם הוא היה אומר שהסעיף של המשך בא

במקום פיצויים, זה פשוט לא הגיוני. אני עכשיו מדבר על כל חוק של מדינת



ישראל. אנחנו מדברים עכשיו על חוק החזיר, אבל זח יכול להתרחש לגבי

דברים אחרים.

כאשר בא המחוקק ופוגע ברכושו - רכוש זה גם יכולת ההשתכרות - כל סעיף

שיבוא ויגיד שמה שהיה ימשיך להתקיים בכל צורה שהיא, לא יכול לבוא במקום

סעיף פיצויים לאלה הנפגעים מביצוע החוק. אם הוא לא נפגע, אין ממילא

פיצויים; אם הוא נפגע, מה זה משנה שמישהו אחר יכול להמשיך להתקיים?

לכן הסעיף של פיצויים לא עומד בכל קשר.

היו"ר י. מצא; בגישות האלה ברור לי לגמרי לאן אנחנו

הולכים. תמשיך לתבוע את זכויות האזרח,

ונעביר את זה כך.

יש הצעה של ג'ומס. שהוא אומר להכניס את הסעיף, שעל אף האמור בס"ק (א)

שלא ייצר אדם, לא ישווק ולא ימכור וכו' וכוי, מותר יהיה לייצר, לשווק

ולהוביל בשר חזיר ומוצריו המיועדים ליצוא או למכירה בתחום ישוב או

חלקים ששם אפשר לעשות זאת.

הוא אומר שכל מפעל יצרני קיים ימשיך לייצר בכל חלקי הארץ, גם אם הוא

יושב בהרצליה, ובתנאי שזה יהיה ליצוא או למכירה כאמור לעיל. בזה את

הצעת החוק המקורית - כאילו מחקת אותה.

שאלתי את גיומס, מה יהיה אם נלך לזה, והאם הוא יעמוד על הבמה וימשיך

לתבוע פיצויים. כאן הוויכוח, והוא נותן לי את ההרצאה על זכויות האזרח.

א. פורז; בוא נניח שכל המפעלים בארץ לא נסגרים,

ויכולים להמשיך לייצר. אבל השוק קטן, כי

מספר האוכלים קטן.

היו"ר י. מצא; הוא יגביר מאמץ לייצא לחו"ל.

א. פורז; זה אתה יכול להגיד לכל אחד. תנסה להגיד

ליצרן מקומי כלשהו, שממחר הוא לא מוכר בשוק

המקומי בכלל, ושיגביר את היצוא. תגיד את זה לתעשיין כלשהו, ותראה מה

הוא יעשה לך.

מטבע הדברים, אם נניח ברמת אביב היתה חנות מעדנים, ומחר היא לא תהיה,

מי שרוצה באופן מיוחד יסע לעיבלין לקנות, או שיסע ליפו, בהנחה שתהיה שם

חנות. הרוב הגדול לא יטריחו את עצמם, כך שהצריכה של האוכלים תרד.

הצורך לפצות קטן בהרבה, כי כל המפעלים הקיימים אולי ייצאו.

היו"ר י. מצא; - יסגרו כל אותם אלה שמחפשים קליינטים, והם

מטים את האוזן כדי לשמוע את מצא אם קובע

פיצויים או לא. אני יודע את זה בברור. עומדים מפעלים ומחכים לסעיף

הפיצויים הזה, כדי להתעשר.



ש. הלפרט; אדוני חיוי'ר, האם ישנת רשימה של מפעלים

המייצרים חזיר בארץ? האם אפשר לראות אותה?

היו"ר י. מצא.- כן.
ח. אורון
הרשימה אצלכם, היא כבר נבדקת במס הכנסה. אני

מציע לכם להיזהר עם זה, כי מישהו עוד יגיש

על זה תלונה בתחום אחר. תגידו לכל החבריה שעוסקים בענין הזה, שיש

גבולות לענין הזה. הרשימה ישנה, אני העברתי אותה, אני יודע שבודקים במס

הכנסה, האנשים עוברים את הגבולות.

א. ורדיגר; אני שומע את זה עכשיו ממך. אני לא מאמין.

ח. אורון; אני יכול לתת לך את השם של מי שאמר את זה.

המאזנים של מזרע גלויים. זו אגודה שיתופית.

אתה יכול לבוא, לבקש את המאזנים ולקבל אותם.

היו"ר י. מצא; אנחנו יכולים להמשיך את הסימפוזיון הזה 6

חודשים, ועדיין לכולנו יהיה מה לומר. אני

מציע שנסיים את הסימפוזיון, ואני מציע שנגמור את קריאת החוק. זה ענין

של 10 דקות, ובזה אנחנו יכולים לסיים את הישיבה ונלך להצבעה בשבוע

הבא.

מ. וירשובסקי; אתה שאלת שאלה, וקיבלת תשובה. זה לא ענין של

זכויות האזרח, זה דבר בסיסי.

ח. אורון; יושבים פה נציגי משרד המשפטים, ואני רוצה

לשמוע מה עמדת משרד המשפטים המוסמכת.

היו"ר י. מצא; אני מבטיח לך ששר המשפטים יופיע מוכן עם

מסמכים אוטנטיים, עם ספרי חוק.

ח. אורון; מה עמדת משרד המשפטים לגבי חקיקה, פגיעה

בזכויות קנין בלי פיצוי?

היו"ר י. מצא; אני קובע מתי נקבל חוות דעת. אני לא רוצה את

חוות הדעת הזאת היום. התייעצתי לכל אורך

הדרך עם המשפטנים, כולל עם נציגי משרד המשפטים.

שאל סגן השר לגבי רשימה. הרשימה שהוגשה לי על-ידי ח"כ אורון, זה הדבר

היחיד שיכולתי לקבל. זה לא נותן כל תמונה, פרט לשמות. יותר מפורט מזה

לא יכולתי לקבל משום גוף. גם המסמך שהקריא שר החקלאות בשבוע החולף,

מסמך לא שלו, גם שם מדובר רק על סכומים, ולא מוזכרים מפעלים.

קיבלתי מסמך נוסף מסודר, היחיד שמסודר, והוא של משרד המסחר והתעשיה.

הוא מציין 3 מפעלים שאינם מוכרים. המפעלים המובילים בענף; מעדני מזרע,

קיבוץ מזרע; פרגה בכרמיאל; להב, קיבוץ להב. איך להב מופיע פה, אני עוד



לא יודע, כי לחב אסור לו על-פי החוק. כך למדתי מהיועץ המשפטי, לשווק

מוצרים.

ח. אותו; מותר לו לייצר בשר.

צ. ענבר; האיסור חיום חוא על חגידול, חחחזקח או

חמכירח.

חיו"ר י. מצא; אדוני חיועץ חמשפטי, ישבתי אתך שלשום ושאלתי

אותך מח עם קיבוץ לחב, שחוא פועל במסגרת

מכוני מדע. אמרת לי שנשאיר את זח כך, כי קיבוץ לחב, אם חוא מוכר, חוא

עובר על חמוק.

צ. ענבר; קיבוץ לחב אינו מכון מדע. יש מכון מדע שזח

דבר אחד, ויש קיבוץ לחב שזח דבר אחר.

ח. אורון; קיבוץ לחב מייצר מוצרי בשר. מותר לכל יחודי

בארץ לייצר מוצרי בשר חזיר, עד שחחוק חזח

יכנס לתוקפו. אם חחוק חזח יכנס לתוקפו, אי-אפשר יחיח לייצר מוצרי

בשר.

חיו"ר י. מצא; חיום למדתי דבר חדש, שקיבוץ לחב כבר לא נמצא

במסגרת חעיסוק שלו של מכון מחקר, אלא יש לו

גם מפעל.

יש רשימח נוספת של מפעלים קטנים לעיבוד בשר, שנמסרח לי על-ידי משרד

מסחר ותעשיח. חם נותנים לי רשימח, לפיח כולם יחד מייצרים 1,500 טון.

מדובר ב-15 מפעלים.

א. ורדיגר; חאם חם לא מופיעים ברשימח חראשונח?

חיו"ר י. מצא; לא, ברשימח חראשונח יש 3 מפעלים גדולים

שמייצרים 1,850 טון; מזרע, פרגח, לחב. עוד

1,500 טון מייצרים 15 מפעלים אחרים. זח שדיבר אתנו בחוץ, מי זח היח?

ח. אורון; שמו בנצי משחו, חמפעל שלו חוא משחו כמו

אוסובלנסקי. חאם רשום אצלך "אביב"? לפי דעתי

זח חוא.

ש. חלפרט; חייתי מבקש שאנחנו נפנח למועצח לחשכלח גבוחח

כדי לדעת מי מממן את חמחקר בלחב.

חיו"ר י. מצא; נאמר לך דבר מפורש במציאות חקיימת. יש מפעל

שמייצר. אני מניח שחמכון חוא אותו מכון

שמספק לו גם את חבשר, אבל יכול לחיות שאני טועח. יכול לחיות שחוא קונח

את זח בעבלין, כמו שעבלין מספקת למזרע. זח מותר לו.



מ.ז. פלדמו; מגדלים ומוכרים במכון מחקר. אחרי שמסתיים

המחקר, זח עובר באופן חוקי למפעל.

ח. אותו; אם אתח מקיים תיק על דיוני חוועדח, יש

מכתבים של בית-חולים סורוקח, של מכון

וייצמן, של בית-חולים וולפסון, של מכון וייצמן, של אוניברסיטת

בן-גוריון, של אוניברסיטת תל-אביב. אלח מכתבים שחגיעו ליו"ר הוועדח,

ושמדברים על חתפקיד חמדעי של חמכון למחקר. אתם יכולים לחזמין את

חרקטורים, אלה אנשים מכובדים, הם חתומים על המכתבים. המכתבים נשלחו אל

מצא, והם הסבירו מה משמעותו של המכון בקיבוץ להב.

היו"ר י. מצא! אני רוצה לומר לך באותה רוח טובה,. ובחיוך

שקשה לי להעלות אותו על שפתי, שלהערכה שלי

קיבוץ להב התחכם התחכמות, והפך את מכון המחקר לספק הבשר של המפעל בצורה

זו או אחרת. וזה בניגוד למזרע, שהקים שם מפעל, והוא רוכש את הבשר

בעבלין. לו אתה היית רוכש את הבשר בעבלין או היו לך חוזים כמו למזרע,

זה היה סיפור אחר.

ח. אותי; אפשר להזמין לכאן את נציגי המכון, אני לא

יושב כאן כנציגו.

היו"ר י. מצא! סיימנו את סעיף 2(א), ביקשתי להסיר את המלה

"למאכל אדם".

אתה יורד מהענין של לא ייצר, לא ישווק, לא ימכור, מכיוון שיש לך הסעיף

האחר. את סעיף 2(ג) אני אעמיד להצבעה ככתבו וכלשונו. הוא מאפשר לכל

המפעלים הקיימים להמשיך ולפעול. זה יעמוד להצבעה. האם זה מקובל עליך?

ח. אורון! כן.

היו"ר י. מצא! סעיף 2(א) נשאר כפי שהוא - לא ייצר אדם, לא

ישווק ולא ימכור וכוי וכוי - אני רק מסיר את

המלה "למאכל אדם", זה יהיה כפי שמופיע בטקסט הקודם.

מ.ז. פלדמו! תוסיף את מוסדות המחקר.
היו"ר י. מצא
אמרתי, אתה לא היית כאן, שלכל ענין של

מוסדות המחקר נתייחס בקריאה שניה ושלישית,

כשזה יגיע לכאן. נצטרך להכניס בנושא הזה תיקונים ולחזק אותו. הודעתי,

ורשם את זה היועץ המשפטי, שנתייחס לזה בקריאה. אני לא רוצה עכשיו

להתחיל שוב את כל הדיונים הארוכים האלה.

לגבי מה שעשו בלהב, אתה תביא לכאן אנשי מדע, כולם ישימו ידיים ויישבעו

שזה מכון מחקר לכל דבר.

ח. אורון! אני לא יועץ למכון לחקר התלמוד, ואני לא

בטוח אם הרב פלדמן, עם כל הכבוד, הוא יועץ



למכון לחקר חחי. אפשר לחגיד חכל, חעובדות אינן חשובות, אנחנו חרי

יודעים את חכל. אבל אם חוועדח רוצח לחיות רצינית, תזמין אנשי מדע. אולי

כולם מראש חשודים כלא-דוברי אמת, אבל יש אפשרות לוועדה לחקור אותם.

יבואו לכאן אנשי מדע, ויסבירו מחו חמכון. אני לא יושב כאן על תקן של

נציג. אני מציע רק שנקבע את חקביעות חנחרצות הללו על סמך איזה שהם

נתונים.

א. פורז; אפשר להביא את אנשי המכון לכאן.

היו"ר י. מצא-. סעיף 2(ב)(1) - "בתחומו של ישוב שבו מרבית

התושבים או מרבית חברי מועצת חרשות חמקומית

חם נוצרים". - פה אין הערות.

בס"ק- )2( "שבו מתגוררים אלף נוצרים", יש הצעה שמדברת על 500 נוצרים.

על ההצעה הזאת נצביע.
ש. הלפרט
ברגע שתבוא הצעה של 500, אנחנו נציע 2,000.

חמספר 1,000 חיח ויתור מצדנו.
היו"ר י. מצא
יש חצעח של 500, יש הצעה של 2,000, ויש הצעה

של 1,000.

מ. וירשובסקי! עד מתי צריך להגיש לך הצעות? נניח שאני רוצח

להגיש הצעה של 750, שנראה לי המספר הסביר?

היו"ר י. מצא; אני צריך לקיים כאן הצבעה על כל הצעה

המוצעת.

צ. ענבר; כל הצעה שמוצעת כאן לא באה לידי ביטוי בהצעת

החוק שתובא לקריאה ראשונה.

היו"ר י. מצא; אם אדם עולה על הבמה, האם יכול להגיש

הסתייגות לקריאה ראשונה?
צ. ענבר
כאשר מתקיים דיון בקריאה הראשונה, הוא יכול

לדבר על כל דבר שבעולם. הוא לא מגיש

הסתייגות, אלא הוא אומר מה דעתו על הקריאה הראשונה. יחזור לוועדה,

יידון החוק בוועדה להכנה לקריאה שניה ושלישית. לנוסח שיתקבל אחרי

הקריאח חראשונח - לגביו אם תהיינה הצעות, ואם ההצעות לא תתקבלנה - אפשר

יחית להגיש הסתייגויות. אבל זה עוד שיר מזמור לעתיד לבוא.

היו"ר י. מצא; יש הצעה של 500, יש הצעה שלי על 1,000, ויש

הצעה על 2,000.

מ. וירשובסקי; אני רוצה להוסיף את המספר 750.



היו"ר י. מצא; זה יעמוד להצבעה.

אחרי סעיף 2(ב) - סעיף 2 החדש - יבוא סעיף

3, איד לתת המשך חיים לקיבוץ להב. אני מפרש את החוק בשפת "עמך":

"הוראות פיסקה 2 תחולנה גם על ישוב שבו מתגוררים פחות מ-1,000 נוצרים,

אם הישוב מרוחק 50 קילומטר לפחות מישוב שפיסקה 1 או 2 חלה עליו".

מי הציע את הסעיף הה, ג'ומס?

ח. אורון; כן.
מ. וירשובססי
גם אני.

היו"ר י. מצא; אני מתנגד לו. גם סעיף זה יעמוד להצבעה. אני

מתנגד מבחינת האבסורד שאתם רוצים לגרום

לחוק. אני לא אתן לעשות אותו לאבסורד.

דיברנו על סעיף 2(ב) החדש, שמדבר על השארת כל דבר שאפשר להשאיר כפי

שהוא נמצא היום, וימשיך לייצר לצורך המקומות. על זה נצביע.

אתה יוצר אפליה בין קיבוץ לקיבוץ. שכן, מה עושים עם להבל איזו מועצה

איזורית תיתן לו 500 נוצרים? שם יש רק בדואים.

אני חוזר לסעיף 2; "בתחומו של ישוב אחר, שבו מתגוררים 1,000 נוצרים

לפחות, באותם חלקים בהם מתגוררים". פה אני רוצה להדגיש שהעסק יהיה בחלק

בו רובה של אוכלוסיה זאת מתרכזת. אם ניקח לדוגמא את יפו, ויש שם נניח

1,000 נוצרים, ויש שם 2-3 עסקים, הם ימשיכו להתקיים לפי הסעיף הזה. אם

ירצו לפתוח עסק חדש, העסק החדש הזה ייפתח במקום שמרביתה של האוכלוסיה

הנוצרית מתגוררת.

מ.ז. פלדמו; זה לא מוגדר מספיק. מה זה חלקל האם זה חצי

העיר? חצי תל-אביב?

היו"ר י. מצא; בחלק בו רוב האוכלוסיה הנוצרית.

מ.ז. פלדמו; בחלק שם רוב התושבים הם נוצרים.

היו"ר י. מצא; זה מה שאני אומר. באותם חלקים בו הם מהווים

רוב.

א. פורז; אתה רוצה לתת למגדלי חזירים פרס, לתת להם

מונופול.

היו"ר י. מצא; אם נראה לכם, נוריד את העניין של 500 מטר.

הורדנו את העניין של 500 מטר על דעת הכל.

יבוא רק הדגש; היכן שרוב האוכלוסיה.

צ. ענבר; נשתמש בביטוי; באותם מקומות שבהם מרבית

האוכלוסיה היא נוצרית.



חיו"ר י. מצא; בסדר.
מ.ז. פלדמן
מה ההגדרה המשפטית למקום?

צ. ענבר; אין הגדרה למקום.

מ.ז. פלדמו; צריך להגדיר כאן מה הפירוש של מקום.

היו"ר י. מצא; המלה "מרבית" מגדירה לי מה זה מקום. אם יש

לי בית ששם גרים 500 נוצרים, זה יהיה

המרבית.
מ.ז. פלדמו
לא. האם בכל בית של נוצרים יוכלו לעשות זאת

גם באמצע תל-אביב?

היו"ר י. מצא; מה אמר היועץ המשפטי? אנחנו אומרים "בתחומו

של ישוב אחר, שבו מתגוררים 1,000 נוצרים

לפחות", כלומר, באותם מקומות שם מרבית האוכלוטיה היא נוצרית.

מרבית האוכלוטיה, כמה זה? 50 אחוזים לפחות. כלומר, שם אתה יכול, רק

באותו מקום.

מ.ז. פלדמו; זה לא מגדיר מקום.

היו"ר י. מצא; איך אתה יכול לומר חצי תל-אביב? אין לי

1,000 נוצרים.

מ.ז. פלדמו; אם יהיו 1,000 נוצרים בתל-אביב, בצפון

ובדרום, ומרביתם יהיו בצפון תל-אביב, האם

מותר להם לפתוח?

א. פורז; אתם טועים בפרשנות. הפרשנות המשפטית היא,

שבמקום שיש ריכוז גיאוגרפי, שם הם רוב.

היו"ר י. מצא; לגבי הדוגמא שאתה נותן שהם מפוזרים

בתל-אביב, זה יהיה בשום מקום.

א. פורז; אם יטתבר שבאיזור מטויים ביפו מרבית

האוכלוטיה, בקטע מטויים, יש רוב נוצרי, שם

כן אפשר יהיה למכור.

מ.ז. פלדמן; ההגדרה של מקום לא מוגדרת מטפיק.

ח. אורון; אתה חושב שאם יש פיזור כזה, בטה"כ זה יכול

לקרות. אני אומר, שנוטיף מלה אחת שתדבר על

ריכוז, כדי למנוע את החשש שלו, שכאילו גם בפיזור גדול זה קיים.



מ.ז. פלדמו; "במקום בחם מרביתם", ובמקום חזה רוב התושבים

נוצרים.

ח. אותו; לפי מח שאתח אומר, אפשר למחוק את כל חסעיף

חנוצרי. ביפו יש עד 100 אלף איש, ויש 3,700

נוצרים. יש אולי 4 בתים ששם חם רוב. בארבעת חבתים חאלח חם רוב, אבל חם

גרים בתוך איזור יפו.

אתח רוצח שני תנאים.- תנאי אחד, שחם יחיו רוב, זאת אומרת שכדי לחיות רוב

חם צריכים לחיות 50 אלף נוצרים ביפו.

חנוצרים מרוכזים ביפו ובירושלים וברמלח, ברובעים מסויימים.

מ.ז. פלדמו; לכן אני מציע, כדי לפתור את חבעיח וכדי

למנוע בעיות אחרות, שנעשח עכשיו מפח.

א. פורז; חצעתי לכם שחרשות המקומית תחיח רשאית לקבוע

את חמקומות שבהם זח אסור. אני חושב שחם

צודקים. חרשות חמקומית תבדוק, ותקבע ותעשח מפות. אני מנסח להציע לכם

פתרון שעונח על מח שאתם רוצים לחשיג, ולא גורם לדבר מעוות.

ש. חלפרט; אנחנו מדברים על אותם חלקים, שבחם מתרכזת

חאוכלוסיח חנוצרית.

א. פורז; אנחנו רוצים לחשיג שבעיר שבח יש איקס נוצרים

ומעלח, באיזורים הנוצריים של חעיר איפשר

יחיח לפתוח.

חיו"ר י. מצא; נניח שה-1,000 מפוזרים בכל תל-אביב.

ח. אורוו; בתל-אביב יש 3,700 נוצרים, מתוכם מרוכזים

2,700 ביפו, ועוד 1,500 בתוך רובע 7. אתח

יכול לחגיד שזח ריכוז, ומועצת חעיר תגיד שבתל-אביב זח חמקום שלחם. חאם

אתם רוצים לצרף לחוק מפות מוגדרות של בתים מסומנים בצבעים? אני מסכים.

חיו"ר י. מצא; אני מבקש בסעיף חזח לתת את חדגש למציאות

חאומרת, שבמקום בו מרוכזים מרביתם. אם אני

אומר במקום בו מרוכזים מרביתם, יש לי גם חריכוז שזח מרוכזים מרביתם,

וזח עונח גם למח שאומר לי לגבי פח 2,700; אם זח יחיח ב-ו', זח יחיח

ב-ו'; ואם זח יחיח בשכונח ליד זח, חם ילכו ל-ו' ויקנו.

איך אני מבטיח שמי שקיים נשאר? אני לא רוצה לסגור ביפו. אתה אמרת לי

שלגבי הקיים זח ממשיך לפעול. אם יש ביפו במקום שלא במרביתם ביפו, חוא

ממשיך לפעול.

צ. ענבר; אצטרך למצוא פתרון למקרים, שבתי עסק קיימים

במקום שבו מתגוררים נוצרים יתקיימו, אבל לא

מרביתם ימשיכו.
היו"ר י. מצא
לא, זח גם בתל-אביב.

מ.ז. פלדמן; זה צריך להיות רק באיזור, בשכונה, שרוב

התושבים הם נוצרים.

ח. אורון-. אין שכונה כזו בארץ, הוץ מהכפרים הערביים.

צ. ענבר; זה לא קיים גם בעג'מי.

היו"ר י. מצא; אחזור לרעיון הקודם שהיה פה. אולי נשאיר את

עניין 500 המטר לגבי עסקים חדשים. 500 מטר

ממקומות הריכוז.

א. פורז; זה לא עומד במבהן משפטי. אין בזה דיוק

מספיק.

צ. ענבר; ההצעה הנוכחית באמת איננה דורשת שבמקום שבו

יש עסק יהיו הרוב נוצרים, זה נכון. אבל היא

דורשת דבר אחד, והוא - שבאותם חלקים שבהם יש כבר בתי עסק קיימים, אכן

מתגוררים נוצרים, והיא מגבילה פתיחת בית עסק חדש. הגבלה של 500 מטרים,

יש בה משום הגבלה עצומה, מפני שלקבוע 500 מטר באיזור עירוני כה צפוף,

אתה כבר יוצא מהאיזור שבו מתגוררים נוצרים.

לכן מבחינת האפשרות לדעת מה המחוקק רוצה, הנוסח הקיים הוא הנוסח הברור

יותר, והוא לא פוגע בבתי-עסק קיימים, אם הם קיימים.

מ.ז. פלדמו; לפי הנוסח הקיים יכול להתקיים בתל-אביב, אם

גרים 1,000 נוצרים בכל תל-אביב. תגביל

בחלקים, ברובע מסויים, משהו שמגביל בסדר גודל.

א. פורז; האם אתם מסכימים שיהיה; ברובעים שבהם לפחות

25 אחוזים מהתושבים הם נוצרים?

מ.ז. פלדמו; זה מוגדר כרובע שבו מרבית התושבים בו הם

נוצרים.

א. פורז; אין רובע כזה.

ח. אורוו; אפילו בחיפה אין רובע כזה.

מ.ז. פלדמו; אני אומר, שמרבית הנוצרים גרים שם.

צ. ענבר; כלומר,, לא מרבית הרובע יהיו נוצרים, אלא

מרבית התושבים.

מ.ז. פלדמן; אבל רק ברובע אחד מוגדר, ולא בחצי עיר, ולא

בעיר שלמה, אלא ברובע מסויים.



א. פורז; אני מציע לחזור לענין של איזורים שבחס יש

ריכוזים של אוכלוסיה נוצרית.

זאת אומרת, באיזור שבו יש ציבור נוצרי משמעותי, ריכוז של אוכלוסיה

נוצרית, גס אס חס מיעוט. המלח ריכוזיס אינה מדברת על בודדיס אלא על

יותר מזח.
מ.ז. פלדמו
האס 100 זה ריכוז?

א. פורז; יכול להיות.

היו"ר י. מצא! נתתי את המלה, ואני לא מבין למה אתס לא

רואיס את הפתרון.

אני אומר, בחלק בו מירב האוכלוסיה המתגוררת. מרבית אוכלוסיה זו

מתגוררת.

מ.ז. פלדמו; אני מסכיס, אבל מה ההגדרה של חלק? מה גודלו

של חלק?

א. פורז; בשוס מקוס ביפו הנוצריס אינם רוב.

היו"ר י. מצא; בהם מתגורריס מרביתס של אותס 1,000.

א. פורז; הס מתגורריס באיזור מוניציפאלי תל-אביב-יפו.

אני יודע שמה שאני מציע, הם פוחדים שאני

מציע זאת כדי לסדר אותם. המלה "ריכוזים" אומרת, שמקום שיש בו ריכוז של

נוצרי, יותר מפרטים, מבודדים. יש אוכלוטיה משמעותית.

יו"ר י. מצא; ריכוז, כאשר אנחנו מגבילים ב-1,000, ואז יש

לך קודם כל המיגבלה.

מ.ז. פלדמו; אס הס גריס ב-5 מקומות בתל-אביב, שם גרים 50

נוצרים. האם כל אחד מהם נקרא ריכוז?

היו"ר י. מצא; במקום בו מרוכזים מרביתס.

א. פורז; איפה יש 50 נוצריס בתל-אביב, חוץ מאשר ביפו?

קודס כל צריך לעבור את המחסוס של ה-1,000.

מ.ז. פלדמן; עברנו.

א. פורז; לדעתי,, אס אנחנו אומריס ריכוזיס של אוכלוטיח

נוצרית, חמשמעות שלה היא לא שהס פרטיס או

בודדיס, אלא מקוס שיש ציבור נוצרי משמעותי.

מ.ז. פלדמו; בתל-אביב-יפו יהיו 5 מקומות בצפון ובדרוס.

שם יש ריכוזים.



חיו"ר י. מצא; במקום בו מרוכזים מרביתם. למה זח לא הפתרון?

מרוכזים מרביתם. יש לנו חמספר של 1,000, זה

אמור לגבי 501.

מ.ז. פלדמו; זאת אומרת, שרק במקום אחד.

חיו"ר י. מצא; במקומות בו מרוכזים מרביתם.

מ.ז. פלדמו; לא, רק במקום אחד. רק בשכונה.

היו"ר י. מצא; אנחנו מחפשים את הטוב ביותר, את המצויין,

ואנחנו הולכים לאבסורד הגדול ביותר. במקומות

בו מרוכזים מרביתם.

א. פורז; זה פתרון טוב, מה שאתה מציע.

היו"ר י. מצא; החשש שלך שבתל-אביב יפתחו חנויות לא קיים.

אנחנו קובעים פה קודם כל את העקרון - 1,000

נוצרים. קבענו 1,000 נוצרים, ובאה פיסקה שניה; במקום בו מרוכזים

מרביתם. האם זה עג'מיו עג'מי. אם יפתחו בעג'מי 30 בתי-עסק, יהיו 30

בתי-עסק. אני רק רוצה לתת את התשובה מה קורה, אם ביפו יש חנות שפועלת

היום.

צ. ענבר; היא תצטרך להיסגר.

היו"ר י. מצא; אמרנו שאם קיימות, קיימות.

א. פורז; על אף האמור כך וכך, לא יחול האיסור לגבי

חנויות כאלה. רק באיזורים שבהם מרוכזים

מרבית הנוצרים.

צ. ענבר; או שמותר שיהיו באיזור מסויים חנויות, או

שאסור שיהיו באיזור מסויים חנויות. אם מותר

באיזור מסויים, צריך להגדיר אותו. אם ההגדרה היא באותם מקומות בהם

מרוכזים מרביתם, זו הגדרה שמבחינת הצימצום היא הרבה יותר מצמצמת את

ההצעה הקודמת. קודם היה באותם חלקים שבהם הם מתגוררים, ואז באמת אפשר

להגיד בכל מקום. עכשיו באים ואומרים, שרק באותם מקומות שבהם מרוכזים

מרביתם. אם זה המקום, פירושו של דבר לא חדשים וגם לא ישנים. בכל מקום

אחר שמרביתם לא מתגוררים וקיימת חנות, היא תצטרך להיסגר.

ח. אותו; אני תומך בנוסח הקודם, בנוסח המקורי. אם אתם

מתכוונים ברצינות למה שאמרתם עכשיו, אתם

בעצם יוצרים מצב שבחלק מהמקומות לא יהיה פתרון לבעיית הנוצרים. קחו זאת

בחשבון. אין טעם-להתווכח על כך כל הזמן.

היו"ר י. מצא; לי לא מפריע שתמשיך לשאת את הדגל של כל

נוצרי בארץ הזאת.



ח. אורון; חיה כאן נוסח שאפשר חיה לקבלו, אבל אתם לא
רוצים. חנוסח חמקורי אמר
באותם חלקים בחם

מתגוררים. יש פיזור כזח, יש פיזור אחר, חוא מוגדר.
חיו"ר י. מצא
אמרתי לך, שמותר לך לשאת את חדגל של כל

נוצרי בארץ, אנחנו נותנים פתרון לאוכלוסיח

חנוצרית. לי רק מפריע דבר אחד, אדוני היועץ המשפטי, וזה איך לא סוגרים

היום חנות באיזור נוצרי, שהיא מספקת לנוצרים. אתה יכול להימצא במצב

שעוד תצטרך לסגור חנות של בעלים נוצריים.
מ.ז. פלדמן
אם יש חנות של בעלים נוצרים באיזור יהודי,

הוא יסגור.
ח. אורוו
לא באיזור יהודי.
היו"ר י. מצא
לכן אני חוזר לעניין של 500 מטר. כדי להבטיח

את זה, אנחנו חוזרים ל-500 מטר. אנחנו

אומרים עסק במקום בו מרוכזים מרביתם, ואחר כך יבוא הסעיף של 500 מטר.

בכך אתה למעשה לא סוגר מה שקיים היום.
א. פורז
לא, אתה סוגר.
צ. ענבר
אתה סוגר את הקיימים במקום שלא מרביתם

מתגוררים.
היו"ר י. מצא
אני שאלתי אותך את השאלה הזאת במפורש, ואז

השבת לי אחרת.

אם אני משאיר באותם חלקים בהם הם מתגוררים, כלומר, את הנוסח כפי שהוא,

עם 500 המטר, זה נותן לכל מי שקיים היום בתחומים הנוצריים להמשיך

לפעול, ולחדשים במגבלות של 500 מטר. ואז אני בא ואומר: ובלבד שלא ייפתח

בית עסק - מוסיף את המלה נוסף - לשיווק וכוי, אלא במרחק של 500 מטרים

לפחות מבית עסק כאמור קיים.
א. פורז
הענין של 500 מטר לא עוזר לך. אתה מדבר על

חדשים. באיזור שמרבית תושביו נוצרים, אתה

ממילא מזכיר שיהיו חדשים. האם אתה רוצה לתת לנוצרי היחיד שישנו שם

מונפולן באיזור שמרבית תושביו נוצרים.
היו"ר י. מצא
באיזור שבו מתגוררים 1,000 נוצרים לפחות,

בהם מרוכזים מרביתם.
ש. גוברמו
הענין של 500 מטרים נדמה לי שעשוי להיות

מאוד מאוד מכביד. משום שבישוב קטן, כאשר

מדובר ב-500 מטרים, הכוונה היא לרדיוס. זה למעשה מקיף כמעט כל ישוב

ממוצע, בוודאי ישוב קטן. זה יביא למעשה לאיסור כמעט טוטלי. אם ניקח

ישוב בגודל של פתח-תקוה, זה יהיה 3 פעמים 500 מטרים, וזה מכסה את כל

הישוב כולו.



א. פורז; צריך ליצור קשר בין החנות לריכוז של

אוכלוסיה נוצרית. אתת מעוניין ברונות במקום

שבו יש ריכוז של אוכלוסיח נוצרית. אתח לא מעוניין בחנות במקום בו גרים

יחודים.

ש. חלפרט; למשל מרכז לבשר חזיר כמו שיש בנוה-שאנן, יש

שם רחוב שלם. רחובות שלמים עם בשר חזיר.

א. פורז; בפריס גרים כ-200 אלף יהודים, חלקם חרדים,

ויש שם ריכוזים של בשר חזיר. האם הם חייבים

ללכת ולקנות? בכל מקום בעולם יש. יהודים גרים בברוקלין. האם אין שם

ריכוזים של בשר חזיר? נכון שהמלים ריכוזים של אוכלוסיה נוצרית אינן

מוגדרות די הצורך. הלואי שהיתה לו הגדרה יותר טובה. אבל אני חושב שזה

הנוסח היחיד שיכול לענות כמעט על כל הדברים. ריכוזים של אוכלוסיה

נוצרית, זה דבר שאומר לא בודדים.

א. ורדיגר; אתה לא יודע מה זה ריכוז. ריכוז זה 20

וריכוז זה 100.

א. פורז; אם יהיה כתב אישום, שבמקום היו 5 נוצרים

ומישהו פתח, השופט יחליט.

היו"ר י. מצא; אני אומר, במקומות בהם מרוכזים מרביתם. כך

אני כובל את בית-המשפט.

א. פורז; אתה לא פותר את הבעיה של ג'ומס, שאומר שנניח

שברחוב יפו-תל-אביב, ששם אין מרביתם נוצרים,

יש חנות לבשר חזיר של נוצרי, והוא יצטרך לסגור.

ד. דרור; את ה"מרביתם" אפשר להחיל רק על העסקים

החדשים.

היו"ר י. מצא; איך תבטיחי שהקיים לא יהיה ברמת אביב, או

ביפו בחלק היהודי? את הקיימים אני משאיר,

ואני רוצה להשאיר אותם בעלים שמשרתים את הנוצרים. אבל אני לא יכול, כי

אם הוא בתל-אביב-יפו, על הגבול של רחוב העליה, הוא משרת את תל-אביב.

ד. דרור; אתה לא יכול להתגבר על זה עד הסוף.

צ. ענבר; בתי עסק קיימים בחלקים בהם מתגוררים נוצרים,

ימשיכו.

ש. הלפרט; רק מלה אחת צריכים להוסיף כאן, אותם חלקים

בהם מתגוררים מרביתם.

היו"ר י. מצא; באותם חלקים בהם מרוכזים מרביתם.



ח. אורון; אין מקום כזה בארץ. יש אולי מקום אחד

שמרוכזים מרביתם. מח זה נקרא מרוכזים

מרביתם? יש שכונה אחת בירושלים שבה יושבים כל הנוצרים. האם בשטח מסויים

ביפו, ברובע מסויים, אתה רוצה לרכז אותם בגיטו נוצרי? אין דבר כזה

בארץ. חוקקו את החוק הזה, ואנחנו יוצרים את הבעיה מחדש. הנוסח המקורי

שלכם - בהם מתגוררים - משאיר איזה שהוא חופש תימרון.

א. פורז; המלה "מרוכזים" היא מלה, שאם נניח מישהו

יפתח במקום שיש 5 נוצרים או 10 או 15, לדעתי

בית-המשפט יגיד שזה לא ריכוז. אבל אם זה במקום שיש 20 או 250, זה כבר

ריכוז. אני מסכים אתך, שההגדרה ריכוז היא הגדרה שאיננה מדוייקת, האם זה

1 או 200.

היו"ר י. מצא; אבל אם אני אומר מרוכזים מרביתם?

א. פורז; הגדרת, אבל אין מקום כזה.

היו"ר י. מצא; קח את יפו. נניח שיש לך 4 גושים - ואני

מגזים - גושים שונים זה מזה, ומרוחקים זה

מזה. בכל גוש כזה גרים 150 נוצרים. כל הגוש הזה נותן 600. זה יהיה הגוש

שבו מרוכזים מרביתם, כך יפרש את זה בית-המשפט. כעת אני הולך לדוגמא

אחרת; אם יהיה רק גוש אחד שבו יש 600 נוצרים, שם זה יקום. אם יהיו שני

גושים, שבכל אחד יש 300, בין שני הגושים, שם זה יקום. לא יהיה מנוס

לבית-המשפט אלא לתת את הפירוש הזה. מה פירוש מרוכזים מרביתם? זה לא

באותו בנין. זה במקום. ואז המקום הוא איזור אדיר. תכתוב את זה

"באיזור", לא "במקום".

א. פורז; ריכוזים של אוכלוסיה נוצרית משמעותית.

היו"ר י. מצא; מה זה משמעותית?

א. פורז; שלא יהיו 2 נוצרים.

היו"ר י. מצא; אנחנו מכניסים את המושג שהצעתי "במקומות בהם

מרוכזים מרביתם".

היועץ המשפטי רצה להציע הוראת מעבר לגבי עסק קיים. מה זה?

צ. ענבר; זה יהיה אם נלך לנוסח הקיים, שמכיר באותם

חלקים שבהם הם מתגוררים, בלי הדרישה שיהיו

מרביתם, אלא אותם חלקים שבהם הם מתגוררים.

היו"ר י. מצא; במקומות בהם מרוכזים מרביתם.

א. פורז; במקומות בהם הם מרוכזים.



חיו"ר י. מצא! יש חנות ביפו בריכוז נוצרי שאיננו מרביתם.

החנות קיימת.

צ. ענבר! לשם כך יש צורך בהוראת מעבר שתאמר, שבמקום

כזה שבו מתגוררים נוצרים, חנות קיימת תוכל

להמשיך ולהיות קיימת.

היו"ר י. מצא! זה הנוסח. הוראת מעבר: במקום שבו יש ריכוז

נוצרי - כבר לא מרביתם, וזה לא בודד, ולא

1,000 שמפוזרים בכל תל-אביב. קודם קבענו משפט יסוד, "שבו מרוכזים

מרביתם". סיימנו, מרוכזים מרביתם, נקודה.

כעת אני עובר לקטע השני, להוראות מעבר ואומר! בית עסק קיים בקרב ריכוז

נוצרי ימשיך לפעול.

סיימנו את קריאת החוק, וביום שני או רביעי בשבוע הבא נקיים את ההצבעה.

יש סעיף חדש, שכתוב בו רק פיצויים. יכול מאוד להיות שנגיע למצב שנרצה

לקבוע פיצויים. אם יגיעו לכך מציעי החוק, זה יופיע בלשון החוק המוגש.

אם לא, תהיה הצבעה בוועדה על הפיצויים. אם הוועדה תקבע שכן יהיו

פיצויים, נלך להליך של ההגדרה מה זה פיצויים. אבל לא נגדיר עכשיו את

הפיצויים. קודם כל הוועדה צריכה להחליט אם כן יהיו פיצויים או שלא יהיו

פיצויים.

הישיבה ננעלה בשעה 00;11

קוד המקור של הנתונים