ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/12/1990

הצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התשנ"א"1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 145

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, זי בטבת התשנ"א (24 בדצמבר 1990), שעה 11:30

(ישיבה פתוהה לעתונות)

נכחו: חברי הוועדה: י' מצא - היו"ר

חי אורון

אי בן-מנחם

י' גולדברג

מי גולדמן

א' דיין

שי דיין

מי וירשובסקי

עי סולודר

א' פורז

מ"ז פלדמן

חי רמון

י י שגיא
מוזמנים
ר' איתן - שר החקלאות

י' פומרנץ - יועץ שר החקלאות

נ' רונן - יועצת שר החקלאות

י י אזר - משרד הפנים

יי לוי - משרד התעשיה והמסחר

י' ברון - " " "

ד' דרור - משרד המשפטים

שי ג וברמן - " "

אי סטנג - " "

ני הכהן - " "

מי הלפרין - דובר אגודת ישראל
יועץ משפטי
צ' ענבר
מ"מ מזכיר הוועדה
א' קמארה
קצרנית
מזל כהן
סדר-היום
הצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התשנ"א-1990.



הצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התשנ"א"1990

היו"ר י' מצא;

אני פותח את ישיבת הוועדה.
על סדר-היום
הצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התשנ"א-1990. להזכירכם

סדר הדיון היום - את הויכוח סביב הפיצויים סיימנו. כולם התבטאו ואמרו את

דבריהם. אנחנו עומדים לפני קריאת החוק על סעיפיו, במקום שלא סיימנו שם נמשיך

את הויכוח כדי לסיים אותו, ולאחר מכן נגיע להצבעה. כך סיכמתי בישיבות הקודמות.
ח' רמון
בקשנו שסעיף הפיצויים יהיה לחוד ושתהיה הצבעה נפרדת.

היו"ר י' מצא;

אמרתי והודעתי שנצביע לפני החוק על העקרון של מתן פיצוי או אי-מתן פיצוי.

זה לא יהיה היום. בהתאם לכך, ברגע שייקבע פיצוי או לא, נקבע הליך מחודש של

הדיון בוועדה לגבי הסעיף הזה. זה סעיף עקרוני.

שר החקלאות ביקש להופיע בפנינו פה. על כן דחינו את סיומה של הישיבה

הקודמת. כבוד שר החקלאות, בבקשה.

שר החקלאות ר' איתן;

אני רוצה לדבר רק על הנושא של המשמעויות מהחלת החוק המוצע על מפעלים, על

יצרנים, על מגדלים, על צרכנים ותוצאות משוערות. אני לא אדבר על סכומים של כסף,

כי אני הושב שאת זה צריכה לעשות ועדה אחרת או קבוצה אחרת או מומחים שיבדקו מהי

מידת הפגיעה בכל אחד. אבל אני מדבר על העקרון של פיצויים.

28 מפעלים שעוסקים בייצור, פירוק וייצור של מוצרי בשר ומכוני תערובת.

מה התוצאות האפשריות מקבלת החוק כפי שהוא, גם אם יהיו פיצויים? הלא מליון

אנשים בערך במדינה, אם לא יותר, משתמשים במוצרים האלה. זאת הערכה. יכול להיות

שעם קבלת החוק, בבת אחת כל המליון האלה יפסיקו להשתמש במוצרי בשר כאלה--

מ"ז פלדמן;

על סמך מה ההלכה הזאת מושתתת?

שר החקלאות ר' איתן;

על סמך המכירות.

מה יכול להיות אם החוק הזה יכנס לתוקפו כפי שהוא? מכמות הצרכנים שצורכת

את מוצרי הבשר האלה, לדעתי רק חלק קטן מאד, מסיבות טכניות, לא יוכלו לרכוש

מוצרים כאלה. כלומר, החנות במקום מגוריו או בסביבתו הקרובה נסגרה והוא לא יסע

מרחק גדול לחנות אחרת. אבל הצריכה של המוצרים האלה תימשך בצורה אחרת, או

חנויות שיעברו על החוק או במקומות שלחוק אין תוקף, כפרים ועיירות של נוצרים.

אבל המשמעות היותר חמורה היא תברואתית. תימשך השחיטה ותימשך הפיכת הבשר למוצרי

בשר אבל בלי פיקוח וטרינרי, בלי פיקוח תברואתי, בלי שום שליטה על מה שנעשה.
מ"ז פלדמן
אי-אפשר לסמוך עליך, כבוד השר?
א' דיין
הרב פלדמן, איך אתה יושב עם שר החקלאות בקואליציה? אני מתפלא. תעזבו את

הקואליציה.
שר החקלאות ר' איתן
היות שמשרד החקלאות אחראי על התברואה והו וטרינריה למוצרי בשר לסוגיהם

ועיבודם, האחריות הזאת על פי החוק תוסר ועלול להיגרם נזק של ממש. יהיו כאלה
שיגידו
הלוואי, בסדר, שאנשים יאכלו ויקבלו אני לא יודע מה כתוצאה מחוסר פיקוח

או ביטול הפיקוח התברואתי. אבל אנחנו יודעים את המציאות ואת האילוצים של חיי

היום-יום. זה מה שעלול לקרות וחשוב מאד שאתם תדעו למה עלול, בשביל צדדי, החוק

הזה להביא. אני לא יכול עכשיו להתווכח על החוק עצמו. דעתנו ידועה, שזו פגיעה

בחופש הפרט, אבל אני מדבר על הנזקים ועל הפיצויים מבחינה עקרונית. צריך לזכור

שכל מי שנפגע באורח פרטי, המדינה טיפלה בו ופיצתה אותו. אפילו הבדואים בתל-

מלחתה או במקרים אחרים שבתוקף פעילות ממשלתית או כורח כלשהו, אנשים סרו מאדמתם

או רכושם הוחרם, פוצו. אני מדבר על הענין העקרוני של ההחלטה על מתן פיצויים,

ומישהו שהוא מומחה יקבע את שיעורם, גם של החנויות המוכרות, גם של המגדלים וגם

של היצרנים של המוצרים השונים.

זה מה שהיה לי להגיד בפתיחה. אני מוכן לענות על שאלות או הערות.
היו"ר י' מצא
אדוני השר, יש לי שאלה אחת מרכזית. הדברים הכלליים האלה הושמעו בוועדה.

נזק, זכויות הפרט, פגיעה, מליון. יש שאומרים 2 מליון צרכנים. מותר לחברי ועדה

או לאנשים שבאים לכאן למסור את גירסותיהם. אני מצפה משר בממשלת ישראל, שממונה

על נושא החקלאות שיציג בפנינו פרטים מדוייקים, על מה הוא מבסס את המליון, כיצד

הוא מגיע למליון, אולי זה 2 מליון צרכנים. מה הנזקים. האם השר יודע שגידולו של

החזיר יימשך באותם אי זורים שבהם החוק התיר זאת עד היום או שהוא לא יודע? אם

כך, גם השחיטה החוקית תימשך. אני לא מבין כיצד השר מודיע שתהיה שחיטה לא

חוקית. אותה שחיטה שנעשית היום יכולה רק להצטמצם. אם יהיה צורך ביותר בשר

חזיר, השחיטה של היום תגבר ותתרחב. אני לא רואה שום הסבר הגיוני לבהלה שאתה

מנסה ליצור פה, שתהיה שחיטה בלתי חוקית. מדוע? אם אין צרכני בשר, השחיטה

בעיבלין תקטן. אם יש צרכני בשר חזיר, תגבר השחיטה בעיבלין.

אם אתה בא ואומר שיש פגיעה וצריך לקבוע פיצויים, הוועדה תחליט אם יש

פיצויים או לא. אבל אני לא שמעתי ממך, אדוני שר החקלאות, נתונים, רק שמעתי

קריאות כלליות והקריאות הכלליות האלה לא הוסיפו שום מידע לוועדה.
אי דיין
אני חבר בוועדה הזאת ומשתתף קבוע. אני תמה שהיושב-ראש תוקף את השר שהוא

יוצר בהלה. זה שר שמופיע בפני הוועדה. אני חושב שיש להתייחס אליו בכבוד הראוי,

כפי שאנחנו מתייחסים לכל שר שמופיע בוועדה, ולא לכנותו כשר שלא מדייק, זורק

נתונים, יוצר בהלות. זה סגנון שמקומו לא יכירנו בוועדה.



רציתי לשאול את כבוד השר. שמעתי שהשר צוטט באמצעי התקשורת, שמדובר כאן

בפיצויים של מאות מליוני דולרים.האם כבוד השר יוכל לפרט בפנינו מה הם הסעיפים

של הפיצויים האלה, כדי שהוועדה תוכל לשקול ולהצביע בעד פיצויים או לא? האם

המדינה תוכל לעמוד בסכום הגדול הזה?

חי אורון;

בוועדה הזאת עלו כמה פעמים הצעות כאהת הדרכים להימנע מפיצויים ולהסב

יצרנים ומגדלים לגידולים אהרים, בעיקר בתהומי הבשר. האם יש היום מיכסות, אם

בתחום ההודים, העגלים, הפטימים וכו', שאפשר להמיר אותם למי שייפגע בייצור, ומה

ידיעתו של השר בקשר לייצור במפעלים? האם יש מקום היום בשוק הזה לעוד 30-40

מפעלים שיתחרו על היקף השוק הקיים, ומה תהיה המשמעות של כניסת המפעלים הללו

לשוק הכשר?

שאלה נוספת. אני חושב שפה היתה אי-הבנה בקשר ליכולת השחיטה הכשרה מההיבט

הווטרינרי. ההנחה היתה, אם הבנתי נכון את השר, הייתי רוצה שהוא יבהיר את זה,

שאם תהיה בריחה של בשר לבן למקומות שבהם אסור לצרוך אותו, ממילא יהיה הכרח

לשחוט את הבשר הזה בשחיטה שחורה, משום שלא תהיה דרך למכור בשחיטה וטרינרית

במקומות שבהם יימצא בשר כזה, והוא יימצא לפי דעתי באופן לא חוקי, לא חוקי

מבחינת המיסוי, אבל בהיבט של השר, לא חוקי מבחינת השירותים הווטרינריים. הטענה

שכאילו בעיבלין ימכרו את כל החזירים, לא עומדת במבהן הביקורת של החיים, כי מי

שיצטרך למכור סטייק לבן באיזשהו מקום בתל-אביב, הוא יהיה חייב לבצע שחיטה בלתי

כשרה בשביל לקבל את המוצר מחוץ למסלול הרגיל.
היו"ר י' מצא
איפה היום הוא מקבל את זה?
חי אורון
אתה לא מבין מה שאני אומר. אם הוא מקבל ממקור רשמי ותהיה על זה תעודה,

הוא ביצע עבירה פלילית. היום הוא מקבל את זה כי אין שום בעיה. אם באיזושהי

מסעדה או באיזושהי חנות במקום שאסור לשווק בו חזיר, יימצא בשר חזיר, על פי

ההגדרה הוא חייב להגיע ממקור שחור.
היו"ר י' מצא
כיצד יימצא בשר החזיר אצלו?
אי פורז
תהיה סיירת.
ח' אורון
אני לא אומר את זה באופן פולמוסי, אני אומר את זה באופן ענייני. אם יווצר

מסלול שחור לבשר חזיר שאסור לשווק אותו במקומות מסויימים, הוא חייב להיות שחור

מהגידול, דרך השחיטה, עד הסוף.



י' שגיא;

זה לא נכון. אם אתה מגדל אלף חזירים ואתה מוכר חמש מאות בצורה מסודרת,
אז אתה אומר
אני אגדל חמש מאות בצד, כי אחרת אני לא אוכל למכור אותם, כי אני

צריך להוכיח אחרי זה איפה הלכו אלף חזירים. זה הרי לא רציני. בכל מדינת ישראל

היום, בכמה מקומות מוכרים חזירים? לפי דעתי אתה עושה עכשיו דבר שהוא לא לענין.

אין לי ויכוח אתך על פיצויים. אבל יש לי ויכוח אתך על האפוקליפטיקה שאתה מצייר

אותה.

למה אתה לא שואל את שר החקלאות שאלה אחרת, בהנחה שלא יהיה חזיר, תגדל

צריכת הבשר הכשר? אז למה שלא יגדילו את המכסות לעגלים ודברים אחרים?

ח' אורון;

אני אומר לך על פי תחושתי ובאחריות מלאה, יהיה בשר חזיר שחור מפוזר על

פני הארץ והוא יהיה חייב להיות במסלול שחור מהצד המיסויי ומהצד התברואתי.
חי רמון
אני חושב שמר שחבר הכנסת אלי דיין אמר בהקדמה שלו, ראוי לתשומת לבו של

היושב-ראש, להתייחס בכבוד אל השר, בעיקר שאתם משרתים באותה קואליציה.
היו"ר י' מצא
תסלח לי, השר קיבל את כל הכבוד פה. רק אמרתי, שאני מצפה שיתנו לנו נתונים

ולא הכרזות כלליות. אני חוזר על הדבר הזה, עם כל הכבוד.
ח' רמון
אני רוצה לבקש מהשר פרטים רשמיים מה ההיקף של הענף, כמה אנשים עובדים,

באיזה מחזור כספי מדובר. כל הדברים הללו הם חיוניים גם על מנת שנדע את היקף

הפיצויים, כי זוהי שאלת מפתח לגבי רבים מאתנו בסוגיה הזאת.

דבר נוסף. מנסיונך כחקלאי, כשר חקלאות, האם היה תקדים במיגזר החקלאי שבו

חקלאי שגידל גידול מותר והיו שינויים, לקחו לו את המיכסה, הקטינו אותה, אסרו

עליה מכל מיני טעמים, לא מטעמי דת כמו במקרה הזה, האם פיצו ואיך פיצו?
מי וירשובסקי
האם תשר העלה את הנושא הזה לדיון בממשלה? היום אנחנו מאשרים תקציב גדול

מאד שכבר יש בו גרעון של 9.5 מיליארד שקל. עכשיו אומר השר שאם ישלמו פיצויים,

ואני מקווה שישלמו פיצויים, זה יהיה מאות מליוני שקלים.
היו"ר י' מצא
הוא לא אמר את זה.
מ' וירשובסקי
כך הבנתי.



ח' רמון;

הוא שואל אם זה יהיה מאות מליוני שקלים.

מ' וירשובסקי;

האם הדבר וזזה נידון בממשלה והאם הדבר הזה נלקח בחשבון? שהרי אם יבואו

פיצויים הם יבואו מאוצר המדינה המדולדל בלאו הכי ויש לו מעמסה אחרת.
מ"ז פלדמן
השאלה לא רבלבנטית בכלל.
מ' וירשובסקי
אני מבין את עמדתך. אני שואל את שר החקלאות.

מ"ז פלדמן;

יש טעות גם לפי השקפתך.

עי סולודר;

אני מבקשת מהשר נתונים על שוק הבשר בכלל בארץ, גם מבחינת ייצור וגם

מבחינת יבוא. האם לדעת השר תהיינה השלכות על שוק הבשר מבחינת תחליפים של הבשר

הלבן?

אני מצטרפת לשאלות קודמי לגבי הפיצויים. לדאבוני אני יודעת שבקושי משיגים

פיצויים על אסונות טבע. אבל פה אנחנו מדברים על החלטת ממשלה וכנסת. לא עולה על

דעתי שלא יהיו פיצויים. מה להערכתך, האם בכלל ניתן לעשות הסבה במפעל כזה? ואם

לא, מה לדעתך יהיה הפיצוי?

אי פורז;

אני כבר אמרתי בישיבות קודמות שאני בעצמי לא אוכל בשר חזיר ואני לא יודע

איך פועל הדבר הזה. אני רוצה לשאול, אדוני השר, האם דירים שגידלו בהם חזירים,

מתאימים כפי שהם לגידול חיות אחרות למאכל? האם אפשר לעשות את זה בהדרגה? זאת-

אומרת, האם אפשר להתחיל לגדל בשר כשר ולא כשר במקביל בתקופת מעבר? האם בכלל יש

אפשרות כזאת? לדעתך, מהי תקופת מעבר סבירה? האם נגזר עלינו, לא משמים אבל

מאגודת ישראל שזה כמו משמים, להגיע למצב שניצור?

מ"ז פלדמן;

יש לי שתי שאלות. שאלה ראשונה, דברת על מליון צרכנים. התכוונת למליון

צרחנים? כלומר, למאה רעשנים שעושים רעש כמו מליון?

שר החקלאות ר' איתן;

עכשיו עם העליה זה יהיה 2 מליון.



מ"ז פלדמן;

שאלה שניה. אתה אמרת שהבשר הלבן ייהפך לבשר שחור. איך מצליחים לעשות את

זה? היהפוך כושי עורו? וחזיר יהפוך את עורו?
אי פורז
שחור במובן לא חוקי.

מ"ז פלדמן;

יש, עד כמה שאני מבין, 2% עד 3% בשר חזיר מענף חבשר. איך אתה יכול להגיע

למליון צרכנים, ואיך כל כך הרבה ייהפכו לבלתי מועסקים, אם בסך הכל הענף הזה

הוא רק 3%-2% ?

היו"ר י' מצא;

נאמר בפני הוועדה פה שכל השיווק של בשר החזיר מגיע ל-2% מכלל הבשר על

ענפיו השונים.

ח' אורון;

אתם עושים פיחות בישיבות. זה בסביבות 5%-4%.

מ"ז פלדמן;

יש לי עוד שאלה. כבוד השר, האם באמת אתה כל כך מיואש ממערכת הפיקוח שלך?

הילכת עלינו אימים. אמרת; יפטמו את הציבור בבשר שלא ראוי לאכילת אדם, תהיינה

מחלות. אתה באמת סבור שצריך לסגור את משרד החקלאות על מנעול, מפני שהוא לא

יעיל, הוא לא יכול לפקח, יש הפקרות?

ש' דיין;

אדוני השר, ברצוני לדעת כמות גידול החזירים במקום שגידולם מותר. כלומר,

אם יש לנו מליון צרכנים, צריך לגדל בערך 250 אלף חזירים.

ח' אורון;

לא, אתה משווה את זה עם עופות.

ש' דיין;

תשמע עד הסוף. אם ישנם מקומות בהם עברו על החוק וגידלו חזיר, זאת אומרת,

שגם השיווק עצמו באיסור. כלומר, הכל נולד באיסור.

מי גולדמן;

אין דבר כזה.

ש' דיין;

אם ישנם אזורים שעברו על החוק וגידלו חזיר, להם לא מגיע פיצוי.

שאלתי האחרונה, מה הנזק שייגרם לאזור בו מותר לגדל את החזיר, מקבלת

החוק?



היו"ר י' מצא;

השר ישיב לשאלות, לקריאות, לאמירות ובזה נסתפק ונמשיך בקריאת החוק. אדוני

השר, בבקשה.
שר החקלאות ר' איתן
ראשית, אני רוצה להודות לך על הציפיות משר בממשלת ישראל. לא ידעתי

שבוועדת הפנים קובעים את רמת הציפיות. אבל בסדר, אני מסתדר.
היו"ר י' מצא
אני משתדל לעשות את זה.

שר החקלאות ר' איתן;

הממשלה שומרת חוק, וזו כבר תשובה לרב פלדמן על הפיקוח. אני מודיע לכם,

לשומרי הכשרות, שאתם אוכלים היום בשר בקר ובשר צאן מוטרף עם חותמת כשרות.

ש' דיין;

אני מפסיק לאכול בשר.
שר החקלאות ר' איתן
אתה תפסיק לאכול בשר, תתחיל לאכול גזר.
ש' דיין
רק שפנים אוכלים גזר.
שר החקלאות ר' איתן
הפיקוח בנושא הזזה הוא לא מושלם. אני מודיע לכם, אני לא יכול להסתיר את

זה, שאנחנו יודעים שמבצעים שחיטות לא כשרות, בעיקר בשטחים, מחתימים חותמות

ומשווקים את זה בארץ. ואני מדבר על בשר בקר ועל בשר צאן. מערכת הפיקוח החקלאית

היתה רדומה עד לפני שישה חדשים והיא לא פעלה בכלל, או בפעילות שכמעט לא

מורגשת. לפני כמה חדשים התחלנו להיכנס לזה. אלה הגילויים, תדעו לכם את זה

היטב. זה דבר אחד.
ח' רמון
הבשר ההגייני היחיד זה בשר החזיר כנראח.
א' דיין
זה דבר חמור.
שר החקלאות ר' איתן
אנחנו מפעילים את הפיקוח החקלאי בצורה נמרצת. אנחנו נלחמים בתופעה הזאת

בצורה הכי הזקה ותקיפה שאנחנו יכולים, על פי החוק.

יש לי כאן נתונים מדוייקים של מי עוסק במה וכמה, גם במשקל וגם בכסף.

בתחילת דברי אמרתי שאני לא רוצה להיכנס לכמות הכסף. את זה צריכה לעשות ועדה

מצומצמת, כלכלית.
היו"ר י' מצא
מאיפה הנתונים שלך?
שר החקלאות ר' איתן
מיד תשמע.

היתה כאן שאלה לגבי פיצוי בצורת גידולים של עופות או הודים למי שהחוק הזה

יפגע בו. בתמורה לא תינתן אפילו תרנגולת אחת למי שתילקח ממנו הזכות או האפשרות

לגדל בשר, כי הפטימים וההודים מחולקים. בפטימים יש לנו עודפים, ובהודים הקליטה

של בשר הודים מותנית ביכולת הקליטה של המפעלים, ארבעה מפעלים עיקריים, ואלה

שהשתמשו בבשר חזיר או בבשר לא כשר אחר לא יפוצו בצורת מיכסות של עופות והודים.

האם עלה הנושא בממשלה? הנושא לא עלה בממשלה, לפחות לא כשאני הייתי, ונדמה

לי שהחסרתי רק ישיבה אחת של הממשלה מאז היא קמה.

איזה השלכות תהיינה מאיסור גידול ומכירה? ההשלכות הן פיצויים מצד אחד,

אבל מצד שני לא תחיה אפשרות להשגיח על כל הנושאים התברואתיים.

גידול בעלי חיים אחרים בדירי חזירים - לדעתי בלתי אפשרי עד כמה שאני

מכיר. יכול להיות שמדובר רק בפרות או בכבשים. דירי חזירים, עד כמה שאני מכיר

אותם, נבנו לגידול חזירים והתנאים של פרות או של צאן הם תנאים שונים לחלוטין.

אם רוצים להפוך אותם ללולים, אז זה לבנות מחדש, אבל הם לא יקבלו מיכסות.
מ"ז פלדמן
גם אם הצריכה תגדל לא יקבלו מיכסות?
היו"ר י' מצא
אנחנו לא מדברים על מיכסות. זה לא רלבנטי בכלל. למה לסטות מהנושא?
שר החקלאות ר' איתן
עלתה שאלה כזאת.
היו"ר י' מצא
דובר אם יהיו פיצויים. אין שום כוונה לבקש מיכסות.



שר החקלאות ר' איתן;

איך יודעים שיש מליון צרכנים? לא יודעים שיש מליון צרכנים במדויק, אבל מה

זה צרכן? כמה פעמים ביום הוא אוכל בשר, או אם הוא אוכל חצי נקניק בשנה, הוא

צרכן של בשר כזה. אם מדובר על טונות מול צרכנים, זה לא ענין כמותי.
היו"ר י' מצא
אתה לא חושב שלדבר על מליון צרכנים במתכונת כזאת זה מטעה?

שר החקלאות ר' איתן;

לא. לא אני ולא אתה יודעים מי לוקח נקניקיה אחת בשנה.

היו"ר י' מצא;

לכן מדברים על כמויות. מהן הכמויות?
שר החקלאות ר' איתן
מיד תקבל את הכמויות.

להערה של הרב פלדמן לגבי מערכת הפיקוה, אם אני מיואש. אני לא מיואש.

קודמי לא עסקו בזה בכלל. אני התחלתי לעסוק בזה במרץ רב והעבודה קשה מאד.

יהודים עוזרים לערבים להבריח עם תעודות משלוח, בלי רשיונות יצרן, עם חותמות

והעבודה הזאת מצריכה הרבה אנשים. המשפטים הם מצחיקים. עכשיו אנחנו הולכים

לשנות את זה. תדעו לכם שבמוצרים מסויימים אסור להחרים את המוברח ואני חייב

למכור את ההברחות תוך שבוע. ואם אני מוכר את זה פחות ממחיר השוק, הממשלה

משלימה את המחיר ותוך שבוע צריך לתת למבריח את הכסף. עד כדי כך.

היתה שאלה מה יקרה במקום שמותר לגדל כתוצאה מזה. אני לא יודע. הנבואה

ניתנה לאחרים. הסיכוי שהכל ייהפך לשוק שחור בצורה כזאת או אחרת הוא גדול.

אתן לכם כמה מונחים או מספרים. לא הבנתי למה התכוון הרב פלדמן כשהוא אמר

איך לבן יהיה שחור. בחיים שלנו גם בפוליטיקה זה קורה. 100 אלף טון שבמוצרי

בשר זה 10 אלפים טון. כבר מספר שהוא משמעותי. 6 אלפים טון נמכרים כבשר טרי

למסעדות ואיטליזים ו-4 אלפים טון הופכים למוצרים מסוגים שונים. סך הכל התפוקה

השנתית של הענף היא בין 70 ל-80 מליון דולר.

הטיפול בבשר וייצור המוצרים הם ב-35 מפעלים ברחבי הארץ. ערך המפעלים כל
על נכסיהם
בתי קירור, מערכות הובלה ושינוע, הוא בסך 150 מליון דולר. מערכת

השיווק כוללת 1,200 מסעדות, סטקיות ובתי אוכל ו-700 חנויות. מספר העובדים
הכולל בענף
בתי מטבחיים, חנויות, מסעדות, בתי גידול, רופאים וטרינריים, מכוני

תערובת ומפעלים - כ-14 אלף מפרנסים. מספר הצרכנים המשתמשים נע, לפי הערכה

זהירה, בין 1.5 ל-1.2 מליון בני אדם.

הנזק לכלכלה, גם כן הערכה, הוא בשלושה מישורים. הנזק הכספי כתוצאה מחיסול

הענף כולל תשלום פיצויים על הפסקת פעילות-
היו"ר י' מצא
איזה תזכיר זה?



שר החקלאות ר' איתן;

זה שלי. אני שר החקלאות, יש לי תזכיר.
ח' רמון
אלה נתונים רשמיים של ממשלת ישראל.
היו"ר י' מצא
אני רציתי לדעת, כדי שיירשם שהשר משיב שאלה נתונים של המשרד.

ח' רמון;

האם יושב-ראש הוועדה מפקפק?
היו"ר י' מצא
אני לא מסתיר מאומה, גם לא בנושאים קואליציוניים.
א' בן-מנחם
זו לא קואליציה, זו ועדת הפנים.
א' דיין
אני ממש המום היום. זה דבר חמור. אתה פוגע בשר, מפקפק באמינות שלו, זה

דבר חמור ביותר. עוד לא נוכחתי בוועדה שבה יושב-ראש הוועדה תקף את השר בצורה

כזאת.
י י שגיא
זה מפני שאתה לא בא לכל הוועדות.
היו"ר י' מצא
אל תופתעו אם אעמיד להצבעה בסוף הישיבה את החוק הזה. ברגע שתתחיל פה סחבת

בדיונים, אני אעמיד את החוק להצבעה.
א' בן-מנחם
אבל אתה מעליב את השר.
ח' רמון
אדוני, אתה הטלת ספק באמינות השר.
היו"ר י' מצא
אדוני השר, סיימת?



שר החקלאות ר' איתן;

סיימתי.

היו"ר י' מצא;

אדוני השר, אני חייב להעיר לפרוטוקול, עם כל הכבוד שאני רוצה להתייחס

אליך כשר במדינת ישראל. השר קרא תזכיר מ-25 במאי 1990 שמונח פה בתיק של הוועדה

והוגש בפניה. התזכיר הוכן על ידי האגודה לזכויות האזרח.

שר החקלאות ר' איתן;

מה פתאם?

היו"ר י' מצא;

אדוני השר, אתה מחזיק תזכיר של האגודה לזכויות האזרח ואני אצטט את כל מה

שקראת פה בפני. אותם 440 מליון דולר, אותן 1,200 מסעדות, אותם 10 אלפים טון.

שר החקלאות ר' איתן;

אז מה?

היו"ר י' מצא;

אם זה המסמך שהכינה עבור משרדך האגודה לזכויות האזרח, בבקשה.

שר החקלאות ר' איתן;

עורכי דין- ומאיר דינאי. אלה נתנו לי את הנתונים.

חי רמון;

והם עוסקים בענין. אלה עורכי-דין של כל המיגזר החקלאי.

היו"ר י' מצא;

אדוני השר, אני מצטער מאד, לא כך היית צריך לנהוג בוועדה, להביא תזכיר לא

שלך ולומר שהוא של המשרד שלך.

אי בן-מנחם;

קצת כבוד לשר, קצת כבוד לכנסת. אתה הופך את הוועדה הזאת לרכוש פרטי שלך.

אתה מעליב שרים, אתה מעליב את כולם. מה שמעניין אותך זה להעביר את החוק כמה

שיותר מהר. יש גבול לכל דבר,

היו"ר י' מצא;

תסלח לי, אדוני השר, אתה לא יכול להגיד לי שתזכיר של האגודה לזכויות

האזרה הוא תזכיר של המשרד.



שר החקלאות ר' איתן;

זה תזכיר שבקשתי וקבלתי אותו.

חי אורון;

ברגע ששר מופיע בוועדה, יש שתי אפשרויות: או שלפי דעתך החומר הזה לא

מדויק ואז תוכיח את זה, או שתקבל את מה שהשר אמר.
היו"ר י' מצא
אין ספק, אבל לא יימסרו לוועדה דברים לא נכונים.
אי בן-מנחם
אולי אתה טועה.
א' דיין
זה דבר חמור. אי-אפשר לעבור על זה לסדר. אין לך שום אסמכתא.
היו"ר י' מצא
כשאמרתי שהשר קורא דברים לא מדוייקים, הכוונה היא לא לתזכיר. התזכיר,

כבודו במקומו מונח. השר יכול למסור כל נתון שהוא רוצה. אני ראיתי מי הטעה אותו

ושתקתי. באה העוזרת שלו ונתנה לו תזכיר שהוכן ב-25 במאי על ידי האגודה לזכויות

האזרח. את התזכיר הזה יש לכולם פה.
אי בן-מנחם
אולי אלה אותם נתונים.
היו"ר י' מצא
אני לא כופר בנתונים. זו שאלה שנתונה לויכוח. אני לא אומר שהשר מסר

נתונים כוזבים. אבל השר לוקח מסמך, אומר שאת המסמך הזה המשרד הכין לו והוא

קורא נתונים.
ח' רמון
הוא אמר: עורך דין דינאי.
היו"ר י' מצא
התזכיר של דינאי פה. הוא קרא את התזכיר שאני אומר לך. אחר-כך הוא כיסה את

זה ושם את התזכיר של דינאי למעלה. לא רציתי להגיד לו יותר מזה.
עי סולודר
מה זה שי יך?



ח' אורון;

התזכיר שאתה מהזיק ונמצא בתיק של כולם הוא מה-25 במאי, הוא התום על ידי

נציג המגדלים, נציג הסוחרים ונציג היצרנים.

היו"ר י' מצא;
קראתי למעלה בכותרת
הוכן על ידי האגודה לזכויות האזרח,
ח' אורון
לא, לא, אתה מטעה את הוועדה. אדוני היושב-ראש, תן לי דקה לעשות סדר

בעובדות.

י י שגיא;

מה דקה? אתה נציג המגדלים, שב. אמרת את דבריך.

חי אורון;

אבל הוא נתן לי רשות דיבור.

י י שגיא;

הוא לא נתן לך רשות דיבור.

היו"ר י' מצא;

חבר הכנסת יהושע שגיא, בבקשה.

י י שגיא;

אדוני היושב-ראש, כל הויכוח הזה כאן מיותר לחלוטין, מפני שכל מה שהיה

צריך לקבוע זה עקרון תשלום הפיצויים. תשב ועדה, תדון ותבדוק אם יש 1,200

מסעדות או רק 5, אם יש 5,000 טון או רק 1,000. הרי בסופו של דבר, בלי פיצויים

לא נצא מכאן.

עכשיו אני אומר לך דבר נוסף. כל הענין הזה עם השר היה מיותר לחלוטין. כל

מה שהיה צריך זה לקבוע את העקרון. כל התזכירים שווים בעיני כקליפת השום, מפני

שאף אחד לא יכול לתת נתון אחד מדויק. אז תהיה ועדה שתקבע.

הי אורון;

הערה לסדר. ב-25 למאי הוגשו לוועדה שלושה תזכירים. האחד, תזכיר מקצוע י-

כלכלי, שממנו השר קרא. השני, תזכיר משפטי של עורך-דין דינאי--

היו"ר י' מצא;

שהוכן עבור מי? שהוכן עבור קיבוץ מזרע ומעדני מזרע.
ח' אורון
והשלישי הוא תזכיר שנערך על ידי האגודה לזכויות האזרח. הוגשו לוועדה

שלושה תזכירים.
היו"ר י' מצא
חבר הכנסת אורון, אתה מוכן להיות הוגן וישר? אתה מסכים אתי שהשר הקריא

מהתזכיר הזה, שחתומים בסופו נציג המגדלים, נציג הסוחרים, נציג היצרנים? הוא

הוכן לוועדה ב-25 במאי.

חי אורון;

נכון, לא על ידי האגודה לזכויות האזרח.

היו"ר י' מצא;

התזכיר המצורף כולל שלושה חלקים. תזכיר מקצועי-כלכלי, תזכיר משפטי ותזכיר

שנערך על ידי האגודה לזכויות האזרח. את כל זה יחד הגישו לנו. הוא הקריא כעת את

התזכיר שחתום על ידי שלושת אלה. זה לא תזכיר שהוכן למשרדו. זה תזכיר שהוכן

לוועדה, הטעו את השר והשר אמר; את זה הכינו למשרד שלי. אני חייב להפנות את

תשומת לב חברי הוועדה שזה לא הוכן למשרדו.

מי וירשובסקי;

אתה ממשיך את הדיון?

היו"ר י' מצא;

אני ממשיך. אני מקווה להצביע היום. הודעתי שאנחנו מצביעים היום וביום

רביעי. את הסיפור הזה נגמור.

מי וירשובסקי;

שאלתי אותך בתחילת הדיון אם אתה מצביע היום, אמרת; לא.

היו"ר י' מצא;

לדיונים מסוג זה אני שם להם קץ.

מי וירשובסקי;

אני מוכרח עכשיו ללכת לנשיאות. אני מבקש שלא תצביע.

דבר שני. אני לא רוצח להתייחס לכל מה שהיה כאן. אני חושב שחבר הכנסת שגיא

צודק בדבר אחד. אפשר לקבוע את העקרון שצריך לתת פיצויים ולגבי דידי לא משנה אם

יש 1,200 או 1,400 טון. להיפך, ככל שיש פחות הבעיה מבחינת הכספים יותר עולה.

אם השר בא וקורא מספרים, עד שלא הוכח שהם לא נכונים, לא הייתי מתערב.

היו"ר י' מצא;

לא מדובר על הנתונים. קרה דבר חמור. בא שר, זימן עצמו לוועדה למסור לה

נתונים, למסור לה הצהרות וכשאנחנו מבקשים פרטים הוא מקריא לי מסמך ואומר שהוא

הוכן במשרדו, כשהמסמך הזה כבר שישה חדשים פה.
מ' גולדמן
לפי דעתי השר הטעה את הוועדה.

ש' דיין;

הטעו אותו.

מי גולדמן;

בשבילי הוא הכתובת. לפי דעתי נעשה פה דבר שאסור שיקרה. פה השר הטעה את

הוועדה. השר בא לכאן לא נקי ידיים. צריך להעמיד את הדברים על דיוקם.

דבר נוסף. השר ביקש להופיע כאן כדי להבהיר שאי-אפשר להצביע אם לא יינתנו

פיצויים לגורמים שיש מקום לשלם להם פיצויים. גם אני חושב שלא לכולם מגיע

פיצויים. אבל ודאי אי-אפשר להשאיר את הענין בלי פיצויים לאותם גורמים שמגיע

להם פיצוי ים.

יש דבר נוסף שלא התייחסנו אליו והוא אמצעי ייצור חליפיים. לא תמיד

פיצויים הם פתרון. לפעמים פיצויים יכולים להיות אסון. ראינו את זה במקומות

אחרים, כמו חבל ימית. אבל צריך לחשוב על אמצעי ייצור חליפיים.

אני לא מבקש לפתוח את הדיון מחדש. אנחנו צריכים לקיים דיון בנושא

הפיצויים.
היו"ר י' מצא
קיימנו.

מי גולדמן;

אני חושב שאנחנו כחברי ועדה צריכים לשמור על כבודו של היושב-ראש וכבודה

של הוועדה. אני מסכים עם היושב-ראש שהשר הטעה לגבי הכותרת. הוא אמר שהמסמך הוא

של משרד החקלאות, בו בזמן שהמסמך לא היה של משרד החקלאות. אבל זה לא אומר שלא

אתווכח עם היושב-ראש ולא אדרוש דיון מסודר כדי להגיע להחלטה בענין הפיצויים.

עי סולודר;

אני חושבת שזכותו של השר לאמץ ולהשתמש בכל מסמך שהוא ימצא לנכון. אם עליו

היתה כותרת לא של משרד החקלאות הוא יכול להגיד; אני אמצתי את המימצאים האלה.

היו"ר י' מצא;

זה דו"ח שנמסר לנו לפני שישה חדשים.

עי סולודר;

זה לא משנה אם זה נמסר לפני שישה חדשים. הנתונים לא השתנו מאז וזכותו, אם

הוא בדק ומצא שהנתונים האלה נכונים, להשתמש בהם. זאת נקודה אחת

אני רוצה להדגיש עוד שתי נקודות שנאמרו בדבריו של השר. האחת, ענין

המיכסות. אם הבנתי נכון את השר, הוא אמר שאין לדבר על מיכסות ייצור חליפיות

כפיצויים. מבחינת הפטם יש בעיות בענין זה. אם יהיה דיון, ואני לפחות אתבע

שיהיה דיון בנושא הפיצויים, צריך הענין הזה להילקח בחשבון.



נקודה שניה, לגבי הפיקוח. אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שפה בוועדה היו

לפחות פעמיים דיונים בנושא המשחטות הפירטיות והעברה של בשר לא כשר במסווה של

חתימות. יש לנו פה מימצאים חמורים מאד. אנחנו היינו אלה שדרשנו פיקוח על

השחיטה הבלתי כשרה שהיא לא רק מטעה אלא גם מבחינה הגיינית היא דבר שאי-אפשר

לעמוד בו, וזה מה שיקרה גם בנושא זה.

דבר אחרון. לא עולה על דעתי שאנחנו במו ידינו, ככנסת או כממשלה, נביא

הצעת חוק שפוגעת במיכסות ייצור ובפרנסה של ציבור אנשים ולא יהיו פיצויים. לכן

אני פונה ומבקשת שבחוק יימצא הענין של פיצויים מבחינה עקרונית.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה לומר שניים-שלושה משפטים לסיכום הדיון שהיה עם השר ונעבור

לקריאת החוק, לנקודות שעדין שנויות במחלוקת ואז נביא את ההוק להצבעה. אני לא

אחטוף הצבעה, אני אודיע מתי תהיה הצבעה.

אני רוצה לחזור לדברים שאמרתי. מותר לשר לבוא עם איזה נתונים שהוא רוצה.

אני רק חושב שחובתי כיושב-ראש הוועדה לשמור על כבודה של הוועדה באם מוסרים לה

נתונים שעלולים להטעות. אני לא כופר בנתונים שהוקראו. אני רק טוען שהנתונים

שהוקראו נמסרו לנו בימים בראשונים כשהוועדה התחילה לקיים את הדיונים, על ידי

נציגי המגדלים, נציגי הסוחרים ונציגי היצרנים. כשאני רואה שמטעים את השר,

נותנים לו במהלך הדיון מסמך ואומרת לו היועצת שלו: הנה מסמך נתונים, מזה תשיב
והוא שואל אותה
זה כבר היה בוועדה, היא אומרת: לא. הוא לא יודע והוא מתחיל

לקרוא ממסמך שבעלי האינטרס, ואני לא כופר בהם, אותם מגדלים, אותם יצרנים, אותם

משווקים הגישו לנו אותו. אני חושב ששר במדינת ישראל צריך לבוא עם נתונים משלו.
הוא יכול היה לבוא ולומר
רבותי, המסמך שהוגש לכם בזמנו, בדקתי אותו, הנתונים

נכונים, משרדי מאמץ אותו. לא כך הוא עשה. הוא מקריא מסמך ואומר: זה של משרדי.
שאלתי בכוונה
של מי המסמך?
אי בן-מנחם
למה לא הערת לו בשקט?
היו"ר י' מצא
נתתי לו את ההזדמנות להגיד של מי המסמך. כשהוא אומר שהמסמך הוא של משרדו,

אני לא יכול להרשות שיטעו את הוועדה.
ח' רמון
אני מאד מבקש, לפני שניכנס לסעיפי החוק שנדע האם יש פיצוי או אין פיצוי.

מבחינתי זה דבר מכריע. כי אם יש פיצוי, ההתייחסות שלי לסעיפי החוק היא שונה

מאשר אם אין פיצוי. אני הכנתי נוסח, ביקשתי שיחלקו אותו. אני מבקש שחדיון חזה

יסתיים. אתה יודע שיש אצלנו חופש הצבעה וכל הופש ההצבעה תלוי בסוגיה הזאת.

אני מציע לקיים את ההצבעה על עקרון הפיצוי בתחילת הישיבה הבאה, לפני שאתה נכנס

לסעיפי החוק. זה דבר מכריע, לפחות מבחינת סיעתי. אתה מבין שאם אנחנו לא נתנגד,

הרבה מהצרות שלך יכולות להיות הרבה יותר קטנות.
היו"ר י' מצא
אני דבק במה שאמרתי. לפני שניגש להצבעה על החוק על סעיפיו השונים, נקיים

הצבעה על נושא הפיצויים. אבל בטרם, יש לנו עדין סעיפים, שבין אם יש פיצוי ובין

אם אין פיצוי, צריך את הנוסח הסופי לקבל. מדובר בקהילה הנוצרית, מדובר בהובלה

ומדובר בנושאים שונים שהתווכחנו עליהם.



ח' רמון;

אם יש פיצוי אז אני יותר גמיש בענין הקהילה הנוצרית. אם אין פיצוי, אני

הרבה יותר קשוח. הנה דוגמא קלאסית, ענין הקהילה הנוצרית. עמדתי לגבי הקהילה

הנוצרית מאד תלויה מה יהיה בענין הפיצויים.
היו"ר י' מצא
זה לא קשור. אני רוצה להוציא מתחת ידי חוק עד כמה שניתן טוב. זה לא קשור

לסעיף הפיצויים.

אני רוצה לומר לכם, אני עצמי בלבטים כשדנים בסגירה ובחיסול פרנסה זו או

אחרת. אני מקיים הרבה שיחות עם הסיעות הדתיות ומשתף אותן בלבטים האלה. לא מעט

מהתיקונים שהכנסנו היו בעקבות שיחה שקיימתי איתם. אני העליתי את נושא הקהילה
הנוצרית. אבל אמרתי
באותו רגע שאחוש שרוצים לטרפד את החוק הזה, זה לא יועיל

לנו.

להערכתי יש בעיה מרכזית אחת אולי אחת וחצי, של מזרע ואולי להב. לא יועיל

לאף אחד אם יתנו לי רשימות של 30 אנשים.
ח' אורון
כפר יהושע.
היו"ר י' מצא
זה סיפור אחר. אם נקבע חוק פיצויים הוא יצטרך להיות מאומת דרך דוייחות מס

הכנסה ומס ערך מוסף. אני מודיע לכם ש-90% מהרשימה הזאת פה, הדוייחות שלהם הם

הפסדים.
ח' אורון
מה איכפת לך? נבדוק את זה.
היו"ר י' מצא
הקריא קודם השר על הפסדים של 500 מליון דולר ל-30 איש.
ח' רמון
תכניס סעיף פיצוי, אני לא בא יותר לישיבות הוועדה. אם הבעיה כל כך קטנה,

מה איכפת לך להכניס את סעיף הפיצויים.
היו"ר י' מצא
יכול להיות סעיף פיצויים ויכול להיות סעיף "מזרע". אתן לך דוגמא. נניח

שאני אציע ש"מזרע" תמשיך לייצר ולשווק וייקבע אחר-כך סעיף פיצויים לגבי היתר

שיוכח על ידי שלטונות המס. האמן לי, אהיה שקט.
ח' רמון
מאה אחוז. אפשר להצביע על זה פה אחד עכשיו?



היו"ר י' מצא;

לא. אמרתי לכם שאני עצמי בלבטים. אני עדין בשיחות עם המפלגות הדתיות ועם

מגישי ההצעה. אמרתי שיכולה להיות אפשרות ש"מזרע" תישאר ונגדיר אותה בחוק כמי

שיכולה להמשיך לייצר ולשווק. לגבי היתר, לקבוע סעיף פיצויים שיאומת על ידי

שלטונות המס.
י י שגיא
אני אומר לכולם אותו דבר. עקרון הפיצויים הוא עקרון תקדימי שעליו פשוט

אי-אפשר לוותר. מחר בבוקר קם שר החקלאות המכובד והנעלה וקובע קיצוץ של 50%

במיכסות המים. בעקרון הזה שתקבע כאן היום, מחר בבוקר תאמר לאדון יוסי גולדברג,

שיש לו 50 דונם מטע תפוחים, שהוא ייבש 40 דונם. אתה נתת לו אישור לנטוע את

המטע. הוא משווק את זה ברשות. הוא יסבול נזק בלתי ניתן לתיקון. אתה תאמר לו:

על-פי עקרון לא תקבל פיצויים על חיסול המטע? זה לא יעזור. זה עקרון.
היו"ר י' מצא
לגבי מי שנפגע.
י' שגיא
תמיד למי שנפגע.
היו"ר י' מצא
לא התייחסת למה שאמרתי.
י י שגיא
"מזרע" בתוך העסק גם כן.
היו"ר י' מצא
"מזרע" תמשיך?
י י שגיא
לא תמשיך.
חי רמון
יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יהושע מצא, הציע הצעה טובה, ש"מזרע" תמשיך.
י י שגיא
כל השאר יקבלו פיצויים.
היו"ר י' מצא
מתוך הנחה כמעט ברורה שאף אחד לא יזכה לפיצוי. אני יודע מה שאני אומר.

כולם מפסידים כסף. לפחות לפי הדו"חות הכספיים.



י' שגיא;

אתה אומר שהבשר הלבן שחור?

היו"ר י' מצא;

אני אומר שהדו"ח הכספי למס הכנסה יאמר מה הפיצוי. אני קבלתי דו"ח בכתב

ממשרד המסחר והתעשיה, לא דו"ח שמתייחס שש שנים אחורה או חצי שנה אחורה, דו"ח

חדש. נאמר בו שסך הכל הייצור הוא 3,350 טון בשר אכיל לשנה. מתוך זה, 1.850 טון

של מזרע, כרמיאל ולהב.

ח' אורון;

אתן לך נתונים מדוייקים. "מזרע" מייצרת מוצרים בשנה 7,000-8,000 טון. מזה

בשר חזיר 1,000 טון.

יכול להיות שההצעה שלך גם כן טובה. אני חושב שהוועדה לא צריכה להיכנס

אליה. אני אפילו אומר יותר מזה. יכול להיות שכל המספרים שנזרקו פה הם לא

נכונים. נקבל החלטה עקרונית, תטיל על גורם מוסמך לבדוק ואת ההחלטה הסופית תקבל

אחרי שיהיו בפניך נתונים אלה שתאמר; עליהם אני שם את הידיים.

למה אני אומר את זה? בוא נאמר שאתה צודק. אתה נותן כל הזמן את הדוגמא של

מזרע. ניקח מפעל בחיפה. לבעל המפעל יש הפסדים במאזן. למרות שיש לו הפסדים

במאזן הוא יוכיח לך שיש לו רכוש עליו הוא זכאי לפיצוי. יש לו 30 עובדים שלהם

הוא צריך לתת פיצויים, קרן הפיצויים מכסה רק חצי. יכול להיות שכל מה שאני אומר

זה סתם קשקוש ואין לו שום דבר. למה צריך לקבוע את זה פה? תקבע עקרון, תטיל על

אנשי מקצוע, כלכלן, משפטן ורואה חשבון לעשות עבודה ראשונית ואחר-כך אתה לא

בעסק, אתה לא בתמונה, מישהו אחר קובע את זה.

י י שגיא;

למה זה צריך להיות בחוק?
ח' אורון
העקרון של הפיצוי חייב להיות בחוק.

חי רמון;

אני מציע; "שרי האוצר והמסחר והתעשיה יתקינו תקנות באישור ועדת הפנים

ואיכות הסביבה, אשר יקבעו מסגרת לפיצוי נפגעי החוק, שתתבסס על העקרונות הבאים;

פיצוי על השקעות במבנים, ציוד, מלאי, אובדן הכנסות, בשל מוניטין ובשל פיטורי

עובדים ומענקים להסבה."

אני לא אומר שזה הניסוח הסופי, אבל העקרון הוא שהממשלה צריכה להתקין

תקנות. היא תבדוק את הענין, לה יש הכלים. אנחנו לא צריכים להיכנס לכל הענין

הזה. זה חוק פשוט, לא בעייתי.
היו"ר י' מצא
נושא הפיצויים תם ונשלם. אנחנו אמרנו את כל מיו שהיה לומר בשתי ישיבות.

ביום רביעי אנחנו מתכנסים לקריאת החוק. אני מקווה להשלים את קריאתו. כמה

סעיפים כבר מסוכמים. נשארו כמה סעיפים במחלוקת, ביום רביעי נסיים. לא נצביע

ביום רביעי. בינתיים אני מודיע לכם שבמהלך שבוע זה אני עדין בשיחות עם מגישי

ההצעה גם בנושא הפיצויים.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00

קוד המקור של הנתונים