ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 19/12/1990

הצעת חוק איסור גידול חזיר. התשנ"א-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 144

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום די, בי בטבת התשנ"א, 19.12.1990, בשעה 9:00
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר י. מצא

ח. אורון

מ. גולדמן

א. דיין

ש. דיין

ש. הלפרט

מ. וירשובסקי

א. ורדיגר

נ. מסאלחה

ע. סולודר

א. פורז

מ. ז. פלדמן

י. שגיא

ח.רמון
מוזמנים
י. אזר, משרד הפנים

י. לוי, מנחל חטיבת חמזון, משרד חתעשיח וחמסחר
יועץ משפטי
צ. ענבר
מזכיר הוועדה
א. קמארח
נרשם ע"י
חבר חמתרגמים בע"מ

סדר היום

הצעת חוק איסור גידול חזיר. התשנ"א-1990
היו"ר י. מצא
אני פותח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות

הסביבה.

הודעתי שהיום נקיים הצבעה, אחרי שידברו אלה שלא הביעו את דעתם בנושא

הפיצויים. לאחר מכן חשבתי ללכת לקריאה סופית של החוק ולהצבעה עליו, אבל

שר החקלאות ביקש להופיע בפני הוועדה, כדי להציג את עמדת המשרד. אמרתי

לו שנציג משרד החקלאות הוזמן כל הזמן בצורה שוטפת לוועדה, הוא יכול היה

להופיע בכל זמן שהוא רוצה, לא מנענו מהם לומר דברים. ברגע האחרון לבקש

זאת, פירושו לעצור הליכי חקיקה. ובכל-זאת כשר הוא ביקש. היום הוא לא

יכול להופיע, הוא מופיע בפני הקבינט. סיכמתי אתו שלא נצביע היום והוא

יופיע בפנינו בישיבה הקרובה שאזמן ליום שני, ולאחר מכן אני מניח שביום

שני או ביום רביעי נצביע. עוד אודיע על כך.

ע. סולודר; ביקש ג'ומס להזמין את נציג משרד המשפטים

לדיון בנושא העקרוני של פיצויים.

היו"ר י. מצא; אין צורך. בנושא הפיצויים חברי הכנסת כבר

התבטאו. אנחנו מכירים את הנושא, אנחנו

יודעים באופן עקרוני שיש תביעת פיצויים, שמענו את האנשים שתבעו זאת.

בנושא הזה נצביע. אם תהיה הצבעה שתקבע שיהיה צורך במתן פיצויים, נזמן

את הגורמים שצריך לזמן, על-מנת לבדוק כיצד לעסוק בנושא הזה. לכן בנקודה

הזאת אנחנו עקרונית נצטרך להחליט, אבל לא נעשה זאת היום, אלא כאשר ניגש

לסדרי ההצבעות.

מ. וירשובסקי; אם אנחנו עומדים להחליט בענין הפיצויים, אני

בכל-זאת הייתי מציע לקבל חוות דעת מקצועית

ומשפטית, ממשרד המשפטים, ואמרתי זאת בישיבה הקודמת. זאת חקיקה די

תקדימית, היא לא תקדימית בנקודה של הפיצויים. לא שמענו אותם. הייתי

מבקש שתורה לנציג משרד המשפטים שיביא חוות דעת מוסמכת של המשרד על

ההשלכות של זה, כי אז יהיה לכולנו קל יותר להחליט.

אתה אומר שאם נחליט לגבי פיצויים, נדון באופן נתינתם. אבל אני רוצה

שתחליט בענין הפיצויים אחרי שתשמע את משרד המשפטים.

אמרתי בישיבה הקודמת שיש כאן ענין של הפקעת רכוש פרטי. אין זה משהו

שניתן על-ידי המדינה כמו מים וקרקע, אלא רכוש פרטי, מפעלים, מוניטין

וכל הדברים האלה, המופקעים ללא תשלום פיצויים. מה תעשה אתם?

י. שגיא; אומר לך היו"ר שהוא רוצה להחליט באופן

עקרוני על פיצויים, אם כן יינתנו או לא.
מ. וירשובסקי
אם נחליט לתת או לא לתת, זה יהיה על סמך

חוות דעת משפטית.

היו"ר י. מצא; בנושא הפיצויים אני אומר וקובע שלא נתחמק

מהשאלה הזאת, נצביע עליה. לצורך ההצבעה אין

צורך בשום חוות דעת. יש בעיה ברורה אחת עקרונית, שעלתה בקשר לאותם

שייפגעו מהחוק הזה, האם כן להעניק להם פיצויים או שלא להעניק להם



פיצויים. לצורך זה לא צריך שום חוות דעת. אם הוועדה תהיה סבורה שיש

צורך להעניק פיצויים לנפגעים מהחוק הזה, נזמן גורמים נוספים, נשמע

פרטים, נשמע אחרים ונקבע איזה שהוא סעיף, כדי לסגור את הנקודה הזאת.

בשלב זה אין צורך למשוך את הענין מעבר לכך.

י. שגיא; לגבי הובלת בשר חזיר ומוצריו. פניתי אל

היועץ המשפטי של הכנסת כדי לעשות פה איזו

שהיא הבחנה בין בשר חזיר ציד והובלתו, לבין בשר חזיר אחר. אין לצפות

מצייד שצד בגליל חזיר בר ומוביל אותו עכשיו לביתו - ולא חשוב איפה ביתו

- שתהיה לו תעודת משלוח לחזיר. אני לא מניח שדבר כזה קיים. אני לא

יודע, אולי צריך פה למעט בתוספת רשיון ציד בר-תוקף, כדי שיהיה הוכחה

למשהו, אבל צריך פה משהו.

אין הבחנה בין חזיר בר לחזיר אחר. יש בארץ הזאת כ-000;8 ציידים, הם

נוסעים לגליל, הם צדים חזיר בר בגליל, באיזה שהוא מקום, והצייד גר

בחיפה או בתל-אביב או בירושלים. הוא לוקח את צידו אתו, זו זכותו, אחרת

הוא לא היה הולך לצוד. בעצם לפי החוק הזה אין לו תעודת משלוח להובלת

החזיר הזה, וכך הוא בחזקת נאשם ויכול לעמוד לדין על זה. צריך למצוא

פתרון לאותם 8,000 ציידים.

היו"ר י. מצא; הערתי בקשר לנקודה הזאת בישיבה הקודמת. יש

סעיף כזה כאן, הוא הוכנס במסגרת התיקונים.

לנושא הפיצויים. אני חושב שהחוק הזה איננו עומד במצב של אלטרנטיבה.

דהיינו, אם יבוא לכאן מישהו ויאמר שסכום הפיצויים הוא מיליארד שקל,

החוק הזה נופל. אני חושב שזה לא עומד כך. הנחת המוצא שלי לצורך עבודה

היא, שהחוק הזה עתיד לעבור, והוא יעבור. אם זו ההנחה שלי, יש לי קודם

כל בעיה של קביעה עקרונית. לאנשים היה רכוש, הם עשו אותו כחוק. כתוצאה

מחוק שחוקקתי עכשיו, אני מפקיע מהם את רכושם. זה נכון למגדלי החזיר

בפועל, זה נכון למייצרי המוצרים מבשר החזיר למינהו, זה נכון למאכילי

החזיר בבלילה ובכל מיני דברים אחרים במכוני תערובת.

אני חושב שגם לצורך ההגיינה הציבורית של החוק הזה, צריכה להיות פיסקה

שקובעת עקרונית, שהמדינה תשלם פיצויים למי שהיא הזיקה כתוצאה מהענין

הזה. זו קביעה עקרונית.

בתוך הקביעה העקרונית הזאת, לדעתי מחובתה של הוועדה, אם קובעים את זה

בתוך החוק, לקבוע איזה שהוא פרמטר, בלי להיכנס לדקויות של כל מקרה

ומקרה. למשל, האם אני חייב לשלם פיצוי לבעל חנות מכולת שיחזיק מוצרי

בשר חזיר על דוכניו, כן או לאז האם לומר את האמת, אני חושב שלא. מדוע?

מפני שבחנות המכולת, את המדף הוא ינקה, יכשיר וישים שם מוצרים אחרים.

מה שייפגע יהיה אולי מספר הקליינטים שלו, אבל הרי מספר הקליינטים שבכל

המדינה ירד, כי אלה שאוכלים חזיר יצטרכו להסב את עצמם לאכול בשר אחר.

לא כן הוא לגבי אלו שגידלו חזיר, לא כן הוא לגבי אלו שהקימו בתי-חרושת

מיוחדים לייצור של מוצרי חזיר בלבד, לא כן הוא לכל אלה שבנו מוצרי

תערובת או בלילה שמיועדים לצורכי חזירים בלבד.



אני אומר שצריך לקבוע את הפרמטר, בלי לא להיכנס לדקויות. אולי תהיה

וועדה שתקבע למי מגיע, מה מגיע וכמה מגיע. פה צריך להגדיר איזה שהוא

כלי.

לדעתי, כחלק מהחוק, צריכה להיות הקביעה העקרונית לתשלומי פיצויים. אני

חושב שהוועדה צריכה לרדת עוד דרגה אחת מתחת לזה, ובתוך אותה קביעה

לקבוע גם איזה שהוא פרמטר גס, איזה שהוא כלי, שהוא יהיה זה שידון

בתביעות הפיצויים שיבואו בהמשך.

לסיכום, אני מניח שהחוק הזה יעבור, ואני חושב היום שהוא גם חוק טוב.

אני אומר שצריך לשלם פיצויים כחלק בלתי נפרד מהחוק, ולא להשאיר זאת

כתלוי באוויר. אם תשאיר אותו תלוי באוויר, תהיינה פה מהומות, וחבל.

היו"ר י. מצא; אני חושב שאין פגיעה כפי שמשתמעת מאלה

שמקימים את הצעקה, ואני חושב שיש נסיונות

להתעשר.

י. שגיא; יכול להיות שאתה צודק, וכאן יש סערה בכוס

מים. אם כך, מה איכפת לך לקבוע את הקביעה?

היו"ר י. מצא; אי-אפשר להתמודד עם זה.

מ. גולדמן; אני רוצה להבהיר, שאין שום דמיון בין חוק

גידול החזיר לבין החוק המוצע בוועדת הפנים

דהיום. אז היה מדובר על גידול, וקבעו איזורים ששם אפשר לגדל את

החזירים. הנזקים היו נזקים, אבל לא נזקים שאנחנו יכולים להשוות אותם,

אפילו לא באחוזים קטנים, למה שעומד להתרחש כיום כתוצאה מהחוק שייעשה

ללא פיצויים. הפעם מדובר על מפעלים ליצוא, מדובר פה על מערכות שיווק.

ודאי שנצטרך לקבוע מראש מסגרת, שבתוכה אפשר יהיה להתייחס לגבי מתן

פיצויים לנפגעים. קל מאוד לדבר על חנויות מכולת וסופרמרקטים ומעדניות,

אבל קודם כל אנחנו לא יורדים לרמה ששם זה אחד מהפריטים שמונח על מדף

המכירה, אלא אנחנו מתכוונים לפיצויים לעובדים, לאלה שעומדים להיפגע

ישירות, ולאלה אשר עומדים להיפגע בעקיפין, אבל באחוזים גבוהים. אנחנו

נקבע גם את זה.

אני מסכים עם ח"כ שגיא, שוודאי אי-אפשר להעביר חוק כזה ללא הנושא של

הפיצויים. לפיצויים יש כאן התפקיד החשוב ביותר מבחינת החוק. אני מתנגד

לחוק בכלל, אבל מאחר שאני מכיר את המציאות של הבית הזה, יש רוב לחוק.

לא יכול להיות שבמדינת ישראל 10,000 איש ויותר יוצאים נפגעים. מדובר פה

על ישובים שלמים שייפגעו מהענין הזה, ואני לא רוצה להרחיב. כבר דיברנו

על כל הדברים האלה. אם נדבר על העקרון של פיצויים - על הנושא הזה אנחנו

לא יכולים לוותר.

היו"ר י. מצא; אפשר להמית את החוק הזה דרך הפיצויים, אין

כל בעיה. נדבר על זה, נתווכח על זה, אבל אני

יודע יפה מאוד, שאני לא אתן ידי לשלם מיליארד שקל. גם כך לא נגמור עם

זה, ויבוא המיליארד השני ולא נגמור, וכל דוכן שהיתה בו חבילה קטנה יתבע

כסף וכולנו נגיד שהפקענו את הזכות שלו למכור.
מ. וירשובסקי
אני חושב שאת הסיטואציה הכללית היטיב להגדיר

ח"כ שגיא. הענין פשוט. אנחנו צריכים לקבוע

עקרון של פיצוי עבור הפקעת רכוש, כאשר זה לא עניין של הרוס. אני יודע

שעשו קיצוב מים וצימצמו את המיכטות, כי יש מחסור וצריך לחלק לכולם.

כשיש קיצוב ועושים את זה באופן זמני, לא משלמים פיצויים. אבל כאן הרי

עושים את זה משיקולים אלה ואחרים, שיקולים פוליטיים, שאני עכשיו לא

מתווכח עליהם.

הואיל ואני מניח שהחוק יעבור, למגינת לבי, מוכרחים לדאוג שהוא יהיה

הטוב ביותר האפשרי בנסיבות הענין.

יש עשרות דוגמאות ותקדימים, ויעזרו לך היועץ המשפטי ואחרים לקבוע הסדר

כללי, מי לא נכלל. אפשר גם לקבוע מנגנון של שפיטה, ועדות ערר וועדות

פסיקה בראשותם של שופטים, או שופטים בדימוס, שהם ידונו בתביעות של

האנשים. המחוקק יוכל להוציא מדפים של חנות מכולת בכלל אל מחוץ לחוק,

ככאלה שלא ראויים לפיצויים. אבל אם נתעלם לחלוטין מבעיית הפיצויים, אני

חושב שאנחנו ניצור את הדבר האנטי-קונסטיטוציוני ביותר שאפשר רק לעשות,

וזה יהיה הצד השני. הוועדה שתעשה את זה, תיזכר לדראון עולם, על שהיא

התחילה ללכת בדרך הזאת.

היו"ר י. מצא; או שתיזכר לדראון עולם על כך שחילקה 2

מיליארדי שקלים. ואני כבר רואה את הסיסמאות.

אני רואה את ההפגנה של וירשובסקי ושלך על הפיצויים שאנחנו התחייבנו

למפלגות הדתיות.

מ. וירשובסקי! אם אני אגדיר נכוחה מי זכאי ומי לא זכאי,

ואני אקבע מנגנון שיקבע את השיעור, יקרה אחד

מהשנים-. או שמגיע פיצוי, ואז אני לא מפחד שיגידו שחילקו מיליארד לקחו

מיליארד, החזירו מיליארד בכסף. ואם לא מגיע, לא יתנו. אני לא מתכונן

לעשות את זה למסחטה, ואני יכול להגיד לך, שההפגנה שאתה מפחד ממנה תהיה

כאין וכאפס לעומת ההפגנה שתהיה, אם החוק הזה יעבור ללא פיצויים. תחשוב

על זה. יבואו ויגידו שכנסת ישראל הפקיעה רכוש.

היו"ר י. מצא! זה לא מפחיד אותי.

ע. סולודר! אני לא הייתי מבקשת לדבר שוב בנושא הזה, כי

אמרתי את דעתי שבמקרה הזה דין אחד כדין מאה

מבחינת הפיצויים כעקרון, אלמלא הדברים שאמרת, שאם יכנס הענין הזה של

הפיצויים, המטרה תהיה להמית את החוק.

אני לא מקבלת את זה. אני חושבת שיהושע הגדיר את הענין כפי שאנחנו

תופסים.

גם אני חושבת שאולי היתה הגזמה במחירים, אבל אני בכלל לא מסתכלת על

המחירים, כי זה כבר נתון לשיקולנו. אפשר לקבוע תקנות לפי מה מחלקים,

אפשר לקבוע קריטריונים וכן הלאה. המספר הזה שהוצג כאן אינו מספר קדוש,

הוא מספר שמחייב בדיקה. חוק כזה לא יכול לעבור מבלי שאנחנו נותנים

לנושא תשובה עקרונית. אני לא אומרת שאנחנו ננקוב בסכומי כסף, אבל אנחנו



צריכים לתת תשובה עקרונית, ולפי קריטריונים, איך ענין הפיצויים ייקבע.

אמר את זה כבר ח"כ וירשובסקי. אי אפשר לקחת ממישהו פרנסה, ולא בתוקף

איזה שהוא מקרה חרום, רכוש שהוא צבר אותו בעמל, השקיע בו במקום להשקיע

בדברים אחרים, וזאת בלי להתווכח כרגע, לפי תפיסתך אם השקיע בנושא לא

נכון, לפי תפיסתו לא כך הוא. לא יעלה על הדעת שחוק של מדינת ישראל לוקח

ממנו נכסים שהוא צבר לפי חוק, ולא מפצה אותו. זה דבר קיים בחוק במדינת

ישראל.

לכן אני חושבת שאנחנו כמחוקקים נעשה טעות אם בחוק הזה לא יהיה משפט

שמדבר על פיצויים. זה רק יגרור דברים שאחר כך יהיה קשה מאוד לעמוד

בפניהם, כולל בג"ץ שאפשר להגיש נגד ביצוע החוק הזה.
נ. מסאלחה
אני צייד, ויש לי רשיון צייד. כל פעם

שראיתי חזיר אפילו לא פגעתי בו, כי אפילו

זאת אסור לנו לעשות.

עם זאת, אני חושב שהערתו של ח"כ שגיא בענין ההובלה של הציידים מאוד

נכונה, וצריך למצוא איזו נוסחה מתאימה.

לענין הפיצויים. אני לא רוצה להרחיב דיבור כאן, אבל מהערות היו"ר מתקבל

הרושם שכאילו חלק מהחברים רוצים להיאחז בדבריו של ח"כ יהושע שגיא על

ענין הפיצויים, ולא כך הוא. נכון שאנחנו רוצים לקבור את החוק, אבל אם

לא נוכל לקבור אותו, לפחות שאנשים יצאו ניזוקים מהחוק הזה ככל האפשר

פחות.

אפשר לקבוע קריטריונים, ואני מסכים אתך שצריך לדאוג שלא כל אחד יתפוס

"טרמפ" על הנושא הזה. אבל אתן לך דוגמא. קיבוץ מזרע - לא ביקרתי שם -

זכותו לא להיפגע. איך יתעשר הקיבוץ? אתה יודע שיש שם מפעל, יש שם

פועלים, יש קו ייצור, ואתה יודע שהוא ייפגע. זו פגיעה רצינית מאוד.

הבאתי בכוונה דוגמא של מקום שלא עומד להתעשר, וזה לא רכוש של אדם אחד.

אני בעד זה שנמצא נוסחה, ואפילו יעבור החוק ברוב זעום, יימצא פתרון כך

שלא ייפגעו אנשים רבים בנושא הזה, וגם לא יתפסו טרמפים.

ש. דיין; דעתי האישית כבר ידועה. את החוק הזה אולי לא

הייתי מעלה מלכתחילה, אבל כיוון שהוא כבר

עלה, הוא עלה. ודאי שאני אתמוך בו. בניגוד לחברי מיכה שאומר שצריך

לפצות את הנפגעים הישירים, אני אומר שיש לפצות דווקא את הנפגעים

העקיפים. אלה שעוסקים בבשר חזיר ישירות, בשיווק וכו', הם יכולים לשנות

את כל המהלך. במקום להכניס חזיר, יכניסו בשר כשר. האמן לי שהם לא

ייפגעו בצורה דרסטית. אבל ישנו מושב כפר-יהושע שעוסק בתערובת, והוא לא

מגדל חזיר. אבל הם כבר חתמו על התחייבויות. יש להם התחייבויות גדולות

בבנקים, ואני חושב שיעברו שנים רבות עד שיסיימו לפרוע את ההתחייבויות.

הם לא יוכלו לעמוד בהחזרים. לכן, בבעל מכולת זו לא פגיעה, ולא צריך

לפצות אותו, כי הוא יכול בצורה אחרת לצאת מזה. אבל ישנם מקומות שיש להם

התחייבויות, חתמו בבנקים, יש להם חובות עצומים, ואותם צריך לפצות.



א. פורז! הוועדה צריכה להוציא חוק - ואני אומר זאת גס

לגבי ההמשך - שיקטין את הנזק עד כמה שאפשר.

לכן לדעתי צריך לא לעסוק בייצור. שמעתי את הרעיון האדיר של מיכה גולדמן

על עמק יזרעאל, שייקבע כ"חזירים-לנד". אבל בסה"כ יש מקומות נוספים

שמגדלים שם. לדעתי המלחמה של חברי הכנסת של אגודת ישראל צריכה להיות,

שהשיווק במרכזים היהודיים לא ייעשה. לכן צריך להקטין את הנזק עד כמה

שניתן על-ידי זה שלא ייאסר הייצור במקומות רבים, וגם תקופת הארכה

שתינתן עד לביצוע החוק צריכה להיות ארוכה משנה.

לגבי ענין הפיצויים. אני חושב שלא צריך להוציא חוק שאומר שנקבע משהו,

ואחר כך הפיצויים יכולים להגיע לגובה של מיליארד או שני מיליארדים.

אפשר בחקיקה לקבוע סכום פיצויים שיינתן, ולקבוע אחר כך בתקנות איך

הסכום הזה יחולק. זה לא חייב להיות דווקא בלי גבול.

גם אני מתנגד שהפיצויים יהיו ללא הגבלה. האמת היא, שגם קשה מאוד לדעת

את שיעור הפיצויים. אבל אם נעשה עבודה כלכלית קצת יותר רצינית, וניקח

בחשבון כמה פרמטרים, נוכל לקבוע בחוק תיקרה לתשלום פיצויים, ולפי זה

נקבע את השיטה של חלוקת הפיצויים. לא צריך לקבוע מיליארדים, אני חושב

שהסכומים לא יגיעו למיליארדים.

ככל שתקופת המעבר תהיה ארוכה יותר והפגיעה במפעלים תהיה קטנה יותר, גם

סכום הפיצויים יוכל להיות קטן יותר, ובגבולות הסביר.

ח. רמוו! אני לא רוצה להיכנס לעצם החוק, אלא לדבר על

ענין הפיצויים. אצלנו בסיעה, בלי הסכמים עם

אגודה, היה נהוג חופש הצבעה ללא שום קשר למשא ומתן קואליציוני, והחלטנו

שגם הפעם יהיה חופש הצבעה.

מה שמטריד אותנו מאוד הוא הנושא של הפיצויים, וקודם כל בצד העקרוני.

אני פונה אל אנשי אגודת ישראל: תארו לכם שפתאום באה ממשלה נוראה, והיא

מחליטה לחוקק חוק שאסור לייצר כלי כסף במדינה, כי הם מסרטנים. ואז לכל

אותם אנשים שעסקו בכלי כסף, שמותר היה להם לעסוק, שלא הפרו שום חוק,

שהשקיעו עשרות מיליונים, והכל על-פי חוק, אומרים להם שכל מה שעשיתם, כל

מה שהשקעתם, כל מה שאתם רוצים לעשות - יורד לטמיון. למה? כי אנחנו ככה

החלטנו.

אני לא מייצג מפלגה שקידשה את קדושת הקנין. לפעמים הוא קדוש, לפעמים

לא, תלוי בנסיבות. נדמה לי שיו"ר הוועדה מגיע ממפלגה שמתיימרת לדבר על

קדושת הקנין וכו' וכוי.

אני פונה אליכם. אתם לא יכולים להתעלם מהענין הזה. אנחנו לא יכולים לתת

יד לחוק שיפגע בפרנסתם וברכושם של מאות ואולי אלפים מאזרחי המדינה, אשר

השקיעו את כספם, את עבודתם, את שנותיהם בעסק, ואתה בא ולוקח להם את

העסק.

אין לי בעיה בכך שלמדינה מותר לבוא ולהגיד שעיסוק מסויים אסור. הוא היה

עד היום מותר, מעתה ולהבא הוא אסור. על העקרון הזה אני לא מתווכח.



המדינה אומרת את דברה באמצעות חוקים, רק לחוקים צריך לציית, וכל השאר

נתון לשיקול דעתו של האזרח. אני מציע לכם לשבת, ולהתאמץ, ולהכניס סעיף

של חקיקה של פיצוי.
ש. הלפרט
מה היה ב-1962?

ח. רמון; אני מדבר על מה שהיה מ-1962 ועד היום. כל

האנשים שעסקו בכך והשקיעו בכך ומכרו בשר

חזיר ופתחו חנויות בלב הערים, כל אלה לא הועמדו לדין, המשטרה לא עסקה

בהם.

אני רוצה לומר לחברים מאגודת ישראל. גם כשהיה המשא ומתן הקואליציוני,

ששם התחייבנו לחוקק את חוק החזיר, אמרנו שאם יתקבל החוק אנחנו נדאג

שייקבע לוח זמנים לביצוע שלו, ותהיה מסגרת לפיצוי. אני אומר את זה לכל

אלה שמספרים שהמערך הבטיח, ואנחנו מקיימים את מה שהמערך הבטיח. אין לי

בעיה עם זה. המערך הבטיח לחוקק את החוק, תחוקקו את החוק, ושיהיה לכם

לבריאות. אבל יחד עם זאת, תוסיפו את הסעיף השני שהמערך הבטיח, המערך

התחייב שהוא ידאג לפיצוי.

היו"ר י. מצא; החוק שהוגש על-ידי המציעים - וזה אותו חוק

שהיה בפניכם, ונתתם לו הסכמה זו או אחרת -

החוק הזה כפי שהוגש, זה החוק שראיתם אותו אתם, והוא לא מדבר על

פיצויים.

ח. רמון; לגבי החוק שהוגש, לא היתה התחייבות - גם הם

יודו בכך - שהוא יחוקק בנוסח שהם הגישו. היה

ברור, שאם יש חוק חזי,רשהדבר המרכזי שבו הוא שייאסרו חזיר ומכירת בשר

חזיר. לעקרון הזה בהחלט הסכמנו. גם היום, בלי הסכם עם האגודה, יש חופש

הצבעה על זה. חברים אצלנו הצביעו בכנסת ה-11 בעד החוק, חלק הצביעו נגד.

אנחנו חתומים עליו, כך שאין לנו בעיה בענין, האם החוק הזה יכול להיות

או לא יכול. אני מתנגד לחוק, תמיד הצבעתי נגדו, אבל כסיעה אין לנו בעיה

שהחוק הזה יחוקק, ואנחנו לא נגדו בעקרון.

אנחנו נגדו אם לא יהיה בו סעיף של פיצויים. רק הבוקר שמעתי את יו"ר

המפלגה אומר שזה לא נורא אם לא יאכלו חזיר. אתם יודעים מה? אני אפילו

לא יכול להסכים אתו. אני חושב שהמדינה לא צריכה להתערב בעניין כזה, אבל

אני יכול להבין שזה קורה. אבל שלא יהיו בזה פיצויים? אני אומר לכם בכל

האחריות, עוד לא חוקק חוק לדעתי במדינת ישראל שבו נפגעו זכויות קנין

ופרנסה של איזה שהוא ציבור, בלי שהוא קיבל פיצוי על כך.

ש. הלפרט; בשנת 1962 אסרו גידולי חזיר במדינת ישראל,

הביאו אותם רק לכפרים הערביים.

ח. אורון; אז עשו שתי פעולות. לקיבוצים שגידלו נתנו

מיכסות בשר מסוג אחר, בעיקר פטימים והודים,

שזה פיצוי לכל דבר. בבית-דגון היה ריכוז גדול של גידול חזירים, ושם

שינו את הייעוד של האדמה. תאמין לי הלפרט, זה הרבה יותר מפיצויים.



ח. רמוו; . לפי מה שאומר ג'ומס לא היה חוק ללא פיצוי.

אתה יודע מה זה להפוך אדמה חקלאית לאדמה

שונה בבית-דגון? כל המעבר מאדמה חקלאית לאדמה אחרת הוא שיבוח בממדים

רציניים. אני אומר לכם, לא היה במדינת ישראל חוק שבמישרין או בעקיפין

לא נתן פיצוי למי שנפגע בפרנסתו או ברכושו כתוצאה מהחוק הזה.

זה דבר מסוכן מאוד. אם למדינה יש זכות להחרים רכוש ללא פיצוי - ויש פה

החרמת רכוש ללא פיצוי - זח תקדים מסוכן, שאין כדוגמתו. אני אומר את זה

לא מהצד שלי, אני אומר את זה אפילו מהצד שלכם.

אני פונה אליכם ומבקש, על-מנת שהדיון יהיה ענייני - ואף אחד לא מושך פה

זמן - בואו נשב, וננסה להגיע להבנה בענין הפיצויים. אני אומר זאת ליו"ר

הוועדה, אני אומר זאת לחברי אגודת ישראל. אם תהיה הבנה על הפיצוי, כל

החוק ייראה בצורה שונה. אם לא תהיה הבנה על הפיצוי, זה יהיה בבחינת

איסור תקדימי שחורג מעבר, זה יהיה המעשה החזירי ביותר בחוק החזיר.

ח. אורון; דיברתי בישיבה הקודמת, ולכן לא אאריך

בדברים. אני בהחלט שמח על הדיון שמתקיים

באווירה קצת שונה היום.

שני דברים מהותיים. האחד, וגם היו"ר העביר לי פתק, יש פה איזה דימוי לא

נכון. יש לי רשימה חלקית שבה מופיעים שמות של 20 מפעלים שבהם מדובר.

אני אומר זאת משום שיש דימוי בוועדה, שיש איזה מקרה פרטי שצריך לפתור

אותו, ועוד קיבוץ, וכל הדברים הללו.
ח. רמוו
אם היה זה אחד, היינו פותרים.

ח. אורוו; אני אומר זאת בבחינת משהו בתחום הצעה לסדר,

מבחינת נוהל הדיון.

אני עוסק בנושא הפיצויים עכשיו מעבר לויכוח על החוק עצמו, שעמדתי לגביו

ידועה. אבל אני אומר גם לח"כ פלדמן וגם לח"כ ורדיגר, שיודע את זה אולי

טוב יותר, שבכנסת ישנו הליך.

היו"ר י. מצא; סליחה, אני ב-45;10 יוצא עם ג'ומס להיפגש עם

אנשים שביקשו להיפגש אתנו בנושא הזה. אם

מישהו מחברי הוועדה רוצה לבוא, בבקשה. ביקש זאת ג'ומס, ביקשו אנשים,

ואני חושב שכיו"ר הוועדה אני חייב להופיע. אני מודיע גם לאנשים פה, שכל

מי שרוצה, מוזמן לבוא גם הוא.

ח. אורוו; אתמול נפגשו אתי חברים מסיעת המפד"ל, אחרי

שנפגשו עם אנשי כפר-יהושע. מבחינות מסויימות

אנשי כפר יהושע מוצאים יותר אוזן קשבת, כי הם לא מדברים על חזירים, הם

מדברים על תערובת. אבל גם הם נפגעו. אנשי המפד"ל באו אלי, כמי שקצת

מתעסק בנושא, לשאול אותי לדעתי.

אני לא רוצה להיכנס לשאלה למי מגיעים פיצויים, כי לפי דעתי היא מאוד

מסובכת, היא מאוד מורכבת. אני רוצה להגיד פה באופן מאוד גורף, שאני נגד

שפיכת כסף רק משום שהחלטנו לשפוך את הכסף. אני יודע שאם יתקבל העקרון,



הוא מחייב דיון ענייני במסגרת יותר מצומצמת שבין ישמעו מומחים ויקבעו

קריטריונים. אני לא אהיה שותף בה, כבר אמרתי זאת יותר מפעם אחת. יכול

להיות שיתברר, שמישהו, בתור דוגמא בלבד, היקף המכירות של המוצרים הללו

אצלו נמוך מ-20 אחוזים, והוא לא צריך לקבל פיצויים.

ש. הלפרט; למה אתה לא צריך להיות שותף?

ח. אורון; הסברתי. אני בעל ענין.

יש אנשים שאומרים שכל הסיפור קטן בהרבה,

ואפשר לגמור אותו. יש אנשים שפוחדים, ואומרים שהוא גדול. אני לא רוצה

עכשיו לקבוע אף שיש לי הערכות במה מדובר.

היו"ר י. מצא; אתה אומר שיש לך הערכות. איך בכלל אפשר

להגיע להערכות, כשאנחנו מאפשרים בחוק הזה את

כל נושא הנוצרים בארץ?

ח. אותו; זה מצמצם.

היו"ר י. מצא; סביב הנושא הזה אנחנו יודעים עוד דבר. אנחנו

יודעים גם מי עוד ילך לנושאים האלה.

ח. אותו; חברי האגודה הזמינו אותי, שאלו

לדעתי, ואמרתי להם מה חושב. אם אני

הייתי צריך עכשיו להביע עמדה, כשאני מחליט עליה בעצמי, הייתי מנסה

להוציא חוק טוב בהנחה שאין אפשרות למנוע אותו, כי יש פה רוב. אם יופיע

פה סעיף פיצויים, שליש מסיעת המערך יצביע עם הליכוד. הם היו עושים זאת

אם החוק הזה היה אומר כי למי שנפגע מהענין, יש לו 3 אפשרויות להיוושע

מהפגיעה הזאת; לפי האפשרות הראשונה הוא יכול למכור למי שרשאי למכור

בארץ, קרי, לנוצרים; לפי האפשרות השניה, הוא מוכר ליצוא; לפי האפשרות

השלישית - יחסל ויקבל פיצויים. לפי דעתי האנשים יתחלקו בין שלוש

האפשרויות האלה. הם יגידו שאין ברירה, השוק בארץ יקטן ב-80 אחוזים, לא

יהיה מי שיקנה את התוצרת, אי אפשר לייצר כפי שרוצים, וינסו מהנתח של 20

האחוזים לתפוס ככל האפשר יותר, כי זו הפרנסה שלהם. מי שרוצה לעבור

ליצוא, וגם היום הוא מייצא באיקס, יש לו סיכוי לקבל תוספת של יצוא. אם

יתברר שהייצור שלו ירד ב-5 שנים אחרי קבלת החוק ב-50 אחוזים, על ההפרש

הזה הוא יפוצה.

אני לא מציע כאן הצעה שלימה. אתה יכול לקבל הלוואה, הוא ישלם עליה

ריבית, היא תהפוך למענק ותקוזז ממנה הריבית בתוך 5 שנים על-פי מאזנים,

אם באמת הוא נפגע על-פי המדדים.

אני לא יכול להציע הצעה כזאת מהשרוול, היא באמת מסובכת. יש כאלה שהם גם

מגדלים, גם מייצרים וגם מוכרים. איך עושים את ההבחנה? אם מקבלים את

העקרון שדיברו עליו חברים, שאי-אפשר לפגוע בפרנסה של אנשים שעסקו בו

כדין, אני שמח.

אמרתי בוועדה, אני חושב שאתם לא מחשיבים מספיק את הענין. מדובר בכמה

אלפי עובדים. העובדים הללו יחפשו את הפיצויים שלהם בשמים. אם לא מפצים



את בעל הרכב, העובדים גם הם לא יפוצו. פה מדברים רק על בעלי הבתים, אבל

לכל בעל בית כזה יש עובדים במפעל. בישיבה הקודמת שעסקה בנושא הזה היו

הנחות בכמה עובדים מדובר, הפרוטוקול אצלך, אתה יכול להסתכל בו. אני

הסתכלתי בו, יש לי אפילו צילום שלו כאן.

גם ההיבט הציבורי מחייב את הוועדה של הכנסת שלא לחלק כספים ככה סתם,

ואני יודע שהענין מסובך. אבל גם אם מחפשים את הפשרה בין שני הדברים

הללו, אין לזה פתרון, יכול להיות, שאחרי שיבררו את הנתונים, תבוא

המפד"ל או תבוא ש"ס, ותגיד שהם היו מוכנים, אבל מתברר שמדובר בסכום

שהוא בין חצי מיליארד למיליארד וחצי שקל, ולכן הם לא רוצים בזאת. עד

היום נמנע כל נסיון רציני לטפל בכך. אנשי התעשיה והמסחר לא נתנו

נתונים, אנשי החקלאות לא נתנו נתונים, רואי חשבון היו צריכים לבוא

ולהגיד לוועדה מה המשמעות של הנכסים האלו, מה המשמעות של נכס ביפו, או

בהרצליה, או בחיפה. היה מפעל שייצר חזיר, והוא עכשיו לא ימשיך לייצר,

ואיך מפצים אותו, ועל-פי איזה קריטריונים.

אני מציע שלא ניכנס לדיון הזה עכשיו. נקבל החלטה עקרונית שאנחנו בוחנים

את הענין. כאשר מישהו יציג כאן מסגרת, רק אז נקבל את ההחלטה.

אתה דואג מהפגנה על חלוקת מיליארד שקל בתור אתנן קואליציוני? אתה תקבל

הפגנות חמורות, כי לא היה בארץ תקדים כזה. אנשים נפגשים אתי 8 פעמים

בשבוע, אנשים לא יקבלו שהמדינה תיכנס לכיסם באופן הזה. יהיו דברים קשים

מאוד. אני מציע לכולנו רגע אחד לפני שאנחנו רצים. בענין הזה לעצור,

ולמצוא מסגרת נאותה.

בסופו של דבר המגדלים הללו לא מחפשים פיצויים. אם הייתי אומר להם היום

שהאגודה ויתרה על הענין ואין חוק, הם היו מוחאים כפים והיו מודים לך.

הם לא עומדים כאן כדי לקבל פיצויים, הם עומדים כאן כדי שלא יהיה חוק.

אבל אם יהיה חוק נגד רצונם, הם רוצים שיפצו אותם.

היו"ר י. מצא; אמרתי כבר, שבשבוע הבא נצביע אם כן יהיו

פיצויים או שלא יהיו פיצויים באופן עקרוני.

אם ייקבע על-ידי רוב בוועדה שרוצים בפיצויים, ההליך הוא של זימון

ובדיקה וכניסה לענין. כי באופן ענייני אנחנו יודעים שיש פגיעה מסויימת,

אנחנו לא יודעים בכמה. אני בדעה שהיא לא כצעקתה, אבל אני חרד וחושש

שמזה יתפתח מתן פיצויים אדירים.

מר לוי, אתה היית אתנו בהתייעצות של המשפטנים. אני מודיע לוועדה, לא

שאני מטיל אשמה חס וחלילה, כי לפני שגיבשתי את העמדה הזאת, קיימתי בחדר

הזה בישיבה סגורה דיון עם ארבעה מהיועצים המשפטיים שנמצאים בפורומים

השונים בממשלת ישראל, מהיועץ המשפטי שלנו כאן ועד ליועץ המשפטי במשרד

המשפטים, וגיבשתי לי את המסקנה הזאת. אני לא רוצה להגיד שכך או כך הם

אמרו. אני יכול לומר שלא קיבלתי החלטה בניגוד לדעתם.
מ.ז. פלדמן
אני חושב שמתקרב רגע של אמת. צריכים להסתכל

על הענין כמו שהוא, לראות דברים לאשורם.

יש בארץ 100 אלף נוצרים פלוס צליינים וחיילים, ששמענו שבאים הנה. נציג

הוותיקן שאל מה יקרה אם יחול החוק על גידול החזיר. גם אחרי שנעשה את



החוק הטוב ביותר, עדיין ישארו מספר יהודים זוללי חזיר שימשיכו לקנות.

יסעו ליפו, לתל-אביב, לחיפה ויקנו. יהיו 100 אלף נוצרים פלוס האחרים,

ומספר די גדול של יחודים שלא יכולים לוותר על התענוג המפוקפק הזה של

זלילת חזיר, והם ימשיכו לקנות.

כאן ישנה הכוונה שיכול להיות שזה יצטמצם, היינו ב'80 אחוזים, וישארו רק

20 אחוזים. הייתי שמח אם זה היה כך, אבל אני חרד שזה לא יהיה כך.

באיזורים הנוצריים יהיה מותר השיווק, ויהיו גם שכנים מסויימים שיבואו

לקנות. הלואי שהצימצום יהיה לחצי, ל-3,000-4,000 טון.

אנחנו נותנים זמן. גם לפי הגירסא שלנו, היסכמנו לבקשת היו"ר, לתת אורך

זמן של שנה תמימה, כדי שכל אחד יוכל לבצע הסבה. משך הזמן הזה הוא די

ארוך.
ח. רמון
אל תרגיע את מצפונך. ברמת השרון יש חנות של

מעדני מזרע, לא יהיה בה שום דבר, והיא

תיסגר.

היו"ר י. מצא; היא תיסגר לנושא זה, והוא ישים מצרכים אחרים

שם.

ח. רמון; לידה באותו רחוב, יש 10 מעדניות אחרות. אין

לה שום יתרון אם היא לא מוכרת את מעדני מזרע

ואת כל הדברים הלא-כשרים. אם היא נסגרת, היא לא עוברת הסבה לשום דבר.

זאת אומרת, שהפרנסה הזאת נסגרת. ההסבה יכולה להיות בשוליים. מה היתרון

של מזרע? למה הוא יותר טוב ממעדני חרות?

היו"ר י. מצא; זה מה שאמרתי קודם, כל מי שהחזיק על מדף

ומכר משהו, יוכל לתבוע פיצויים.

ח. רמון; אותה מעדניה ברמת השרון מוכרת בשר חזיר במאה

אחוזים.

י. שגיא; 4,000 טון זה מושג כולל. האדם שלא לקח את

הטון האחד, הוא נפגע. אני חושב שהוועדה הזו

לא מסוגלת לרדת לנושא הפיצויים עד למטה. אתה צריך לקבוע שני דברים; את

העקרון, ואת המנגנון.

מ.ז. פלדמו; זו תמונה כוזבת שאלפי אנשים ייפגעו.

ח. רמוו; אתה יודע כמה כסף השקיעו בפירסום של מעדני

מיזרע? למה אתה בורח מזה?

מ.ז. פלדמו; אנחנו לא יכולים להתעלם מהחלק הערכי. כשם

שאתה לא היית יוצא למאבק למתן פיצויים

למוכרי חשיש.



ח. רמון; . לפי חחוק הוא לא יכול למכור חשיש. אבל אם

וזיו סוגרים היום מפעל של "דובק" - ואני נגד

סיגריות, זה לא טוב, אסור לעשן וזה גורם נזקים לבריאות - הייתי נלחם על

זכותם לקבל פיצויים. אם היו סוגרים היום מפעל של "דובק", הייתי מברך

על כך, אבל הייתי דואג שיהיה להם פיצוי מלא.

י. שגיא; מה קורה אם היינו מוציאים חוק, שאסור לגדל

ענבי יין? סוגרים את כל הכרמים. האם לא

היינו משלמים פיצויים?

מ.ז. פלדמן; במדינה יהודית בדרכים לא דרכים, בדרכים לא

מוסריות, משדלים אנשים תמימים לקנות בשר

חזיר. אל נא נשכח, פה מדובר באנשים חסרי מצפון, יהודים שמנסים לעשות

כסף חזירי על-ידי מפעלים ומזון ליהודים תמימים וקלי דעת. אני חושב שלא

מגיע לתת להם פיצויים.

קרה מקרה חמור בשבוע שעבר. המקרה של אנשי מזרע, שבבני-ברק ואחר כך

באמצעי התקשורת איימו באלימות.

ח. אותו; אני מוכן להעיד שקיבוץ מזרע קיים מה שנקרא

אצלנו שיחת קיבוץ ביום, שני בערב וקיבל

החלטה חד-משמעית שהוא מנהל את המאבק על זכויותיו במסגרת החוק, על-פי

המסגרות הדמוקרטיות העומדות לרשותו.

מ.ז. פלדמן; אני חושב שאין הצדקה לתת פיצויים לאנשים

חסרי מצפון, שלא בחלו באמצעים כדי להרוויח

כסף, אפילו באמצעים חזיריים ביותר. אולי למפעלים האלה, שזקוקים לפרק

זמן יותר ארוך כדי לעשות הסבה למשהו אחר, כדי לסיים את הקווים שלהם,

כדי שיוכלו להשתלב בשוק המצומצם שישאר כאן בארץ, אולי צריך לתת להם פסק

זמן יותר ארוך. זה אפשרי.

א. ורדיגר; אמרתי שחוק החזיר הזה שאנחנו הצענו - וזה

אני מדגיש - הועתק למעשה מאותה הצעת חוק אשר

הוכנה בכנסת הקודמת על-ידי כל המפלגות, דתיות ולא דתיות, מחוץ למפלגות

השמאל. גם הליכוד, גם המערך, גם התחיה, מחוץ למפ"ם, ר"צ ושינוי ורק"ח

כמובן.

לפי הצעת החוק המתגבשת עכשיו, זה לא יהיה חוק חזיר אלא חוק חזירון

קטנצ'יק. מכיוון שכאן לאט לאט, מישיבה לישיבה, מניחים בפנינו תיקונים

ותיקונים ותיקונים, ויורד ויורד ויורד, עד שאולי אני באמת אציע לחברי

המציעים, שאין טעם בכלל להציע את החוק הזה, מכיוון שלא נשאר ממנו

כלום.

לגבי הפיצויים. אני מדבר עכשיו על החוק ההוא, שהועתק. בכנסת הקודמת,

כשחתמו עליו 20 וכמה חברי כנסת, הנושא של הפיצויים בכלל לא הוזכר. לכן

גם אנחנו הגשנו את הצעת החוק הזאת ללא פיצויים. עכשיו החברים מעוררים

את בעיית הפיצויים.



אני מצטער מאוד שהדיונים כאן מלווים בחזירות שאין כמוה. אנשי השמאל כאן

בירושלים חילקו פיתות עם חזיר, באו לירושלים, באו לבני-ברק ובצורה גסה

עשו זאת, ואיימו גם באלימות. ברמת-גן לפני מסעדת "מי ומי" היתה הפגנה

שגם דדי צוקר השתתף בה, אבל הוא התנער ממנה.
מ. וירשובסקי
קיבלנו החלטה שלא נעשה שום פעולה מתגרה.

ח. אותו; אני אביא לך את ההחלטה הכתובה של קיבוץ

מזרע. אגב, לא קיבוץ מזרע עושה את כל

הפעולות. בהחלטה נאמר באופן ברור, והתפרסם, ראיתי זאת לפחות בשני

עתונים, שאנחנו נמנע מפעולות מתגרות ופוגעות בציבור הדתי. לכן אתה רואה

כאן בלונים, ואתה רואה סיסמאות.

א. ורדיגר; אני מדבר על מה שהיה עד היום.

לי אישית יש גישה שצריכים לחפש איזה שהוא

מוצא בצורת פיצוי. אני לא מדבר עכשיו על פיצוי כספי, כלומר שאוצר

המדינה יוציא כאן כספים תוך כדי סחיטות אין-סופיות. אבל אפשר לקיבוץ

מזרע, שהוא הספק הראשי, לתת אפשרות על ידי הוראת מעבר של 3 שנים, למשל,

כדי שיוכל לייצר ולשווק רק למקומות המותרים בהתאם לחוק.

אני חושב שכולנו צריכים להיות מעוניינים, שכל אלה אשר ירצו כאן לעלות

על העגלה הזאת ולהתעשר - לא יצליחו. דיבר פורז שיתעשר מישהו שיש לו

חנות אחת, והוא יתעשר יותר מאחרים. כאן ירצו להתעשר אלפים. אם יש מי

שרוצה על-ידי הנושא הזה של פיצויים לסחוב את העסק ולגמור עם החוק הזה,

אנחנו לא ניתן, לא נסכים לזה. החוק יתקבל כפי שהוא יתקבל ברוב קולות.

מ. גולדמן; מה עמדתך לגבי כפר-יהושע?

א. ורדיגר; יש כמה מוקדים שצריכים למצוא לגביהם את

הדרך, אם על-ידי מפעל מאושר, ואם על-ידי

איזו שהיא הטבה. לאלה אשר ייפגעו באמת. בוודאי הרב פלדמן צודק בהחלט,

שהם פיתו או פיטמו את הציבור הישראלי בחזיר, שזה בעינינו אחד הדברים

הגרועים ביותר. אבל אני לא אלך עכשיו להעניש אותם. אנחנו מציעים עכשיו

חוק, כדי לשנות את המצב. אני לא מחפש עכשיו הענשות.

יש מוקדים מסויימים, כמו כפר-יהושע, או מזרע. צריך לחפש את הדרך לא

לפיצויים כפיצויים ממש, אלא איזו שהיא שיטה ודרך שצריכים לחפש. זה לא

צריך להיות תוך כדי הדיון על החוק. את החוק הזה אנחנו צריכים לסיים

ולחוקק. לגבי אותם המוקדים הספציפיים צריכה להיות איזו שהיא ועדה, אשר

תבדוק לגופו של ענין את המפעלים אשר באמת יינזקו.

היו"ר י. מצא; בזה אני מסיים את הישיבה.

לגבי מה שנאמר שהחוק הולך ומתכרסם, זה לא

כך. יש דף, שעל-פי התקנון של הכנסת ונוהלי החקיקה כל הערה שנשמעת פה

מפי חבר לצורך תיקון זה או אחר, המועלית על הכתב בצורה מסודרת, ונקיים

על כך הצבעות. בחוק כפי שהוא הכנסנו עד עכשיו כמה תיקונים שנראים.

למשל, התיקון של וינשטיין נכנס כאן, ואני ביקשתי להוריד אותו. אמרתי

לוינשטיין שאני לא אקבל אותו בקריאה הראשונה. אם ירצה, יעלה על הבמה,



ישמיע את הערותיו, את הסתייגויותיו, ואז נביא את זה. דברים אחרים, שיש

עליהם הסכמה כללית, נכנסים פה. על הדברים האחרים אנחנו נתווכח,

ונצביע.

ביום שני ב-11:30 תתקיים ישיבת ועדה, היא תימשך עד 1:30-2:00, כאשר

נפתח את הישיבה בדבריו של שר החקלאות. ביקשתי משר החקלאות שיביא קצת

יותר נתונים. אם הוא כבר ביקש להופיע, שיגיד לנו במה המדובר, כי הוא

מדבר על מזרע ועל כפר-יהושע. חיים אורון יביא קצת יותר נתונים לגבי

המפעלים הקיימים. אינני יודע אם נתייחס לזה, אבל טוב שזה יהיה, אני

רוצה לראות את זה.

אחרי הופעתו של שר החקלאות ואחרי הדברים ששמענו פה מסגן השר ורדיגר,

נמשיך בנושא הפיצויים. לא נגיע ביום שני להצבעה, משום שאני רוצה קודם

כל למצות את החוק עם אותן הסתייגויות שיש בפנינו. מה שמקובל, מקובל בלי

הצבעות; מה שלא מקובל, ישאר על הדף הזה. אנחנו נקיים את הישיבה ביום

רביעי, ובע"ה אני רוצה להגיע להצבעות.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45

קוד המקור של הנתונים