ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 17/12/1990

הצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התשנ"א-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 142

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום ב/ לי בכסלו התשנ''א, 17.12.1990, בשעה 11:40
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר י. מצא

ח. אורון

מ. גולדמן

א. דיין

ש. הלפרט

א. וינשטיין

מ. וירשובסקי

א. ורדיגר

ע. טולודר

א. פורז

מ.ז. פלדמן
מוזמנים
י. עזר, משרד הפנים

י. לוי, עו"ד, יועץ משפטי, משרד המשפטים
מזכיר הוועדה
א. קמארה
יועץ משפטי
צ. ענבר
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

הצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון). התשנ"א-1990
היו"ר י. מצא
אני פותח את ישיבת ועדת חפנים ואיכות

הסביבה.
ש. הלפרט
בישיבה הקודמת ביקשתי את היועץ המשפטי

להוסיף בסעיף 2 "לא ישעבד ולא יצור", כי

הנושא של ייצור בכלל לא מופיע בחוק. היועץ המשפטי הבטיח לי שהוא יתקן

את זה.

צ. ענבר; זה נרשם כהצעה שצריכה לבוא קודם לדיון.

הבאתי לכאן רק את הנוסח עליו היתה הספמה. גם

בנושא של ההובלה עוד לא היתה הסכמה, וגם אותו לא הכנסתי. הוועדה צריכה

לדון בזה. לי אין בעיה, ברגע שהוועדה מקבלת, אכניס את האלמנט של

הייצור.
ש. הלפרט
זה חשוב מאוד, ואני מבקש להכניס את זח.

שנית, בקשר לחנויות שקיימות רק ב-1990.
צ. ענבר
העניין הוכנס לסעיף 8, להוראות מעבר. על זה

היה סיכום.
היו"ר י. מצא
הוא מופיע בעמוד 3. אתה יכול לומר שאתה מבקש

להכניס תיקון להצעת החוק שלך המקורית.

אתה מבקש להצעת החוק המקורית שלך ושל ידידיך להוסיף את המלח "ייצור".

אני לא רואה שום מניעה בחוק הזה שלא תיכנס המלה הזאת, כי זו היתה

כוונתכם מראש, לא על זה יהיה הוויכוח. אם כתוב לא ימכור, הרי שלא ייצר

ולא ישווק, מבחינתי זה אותו הדבר. אני לא רואה שום נימוק להתנגד לזה,

פרט להתנגדויות הכלליות שתהיינה.
מ. וירשובסקי
הצעה לסדר. יש ידיעה גדולה מאוד בעתון

"הארץ", שיש חשד שפסולת גרעינית חדרה למי

התהום וזיהמה מים. ממה שכתוב בידיעה ומה ששמעתי, זה דבר שמעורר דאגה,

במיוחד משום שאני יודע שבכלל. הפיקוח על זיהום מקורות מים אינו דבר שכל

כך נשמר במדינת ישראל. אנחנו ועדה העוסקת באיכות הסביבה, ולכן אני מציע

שברגע שתתפנה מכל העיסוקים תעסוק בכך.
היו"ר י. מצא
אם יש סכנה כזאת, אני פנוי.
מ. וירשובסקי
אני מציע להזמין את כל הגורמים הנוגעים בדבר

ממשרד האנרגיה וממשרד הבריאות, ולשמוע האם

כצעקתה.
היו"ר י. מצא
מזכיר הוועדה. הועלתה הצעה על-ידי ח"כ

וירשובסקי. טלפונית תבדוק אם אמנם כצעקתה,

אם יש אפילו סממן קטן של כצעקתה, אני מבקש לזמן דיון עם כל הגורמים.

נוכל בשבוע הבא לקיים דיון בנושא הזה.
ח. אורון
אדוני היו"ר, נאמר אתמול כאילו אתה עומד

לזמן ישיבה בנושא הארועים האחרונים.
היו"ר י. מצא
לא השבוע, אלא אם כן חברים ירצו.

אני מבקש את היועץ המשפטי שלנו לומר לנו מה

נכלל בתיקון האחרון שהוגש, וישנו בפניכם, מההשגות שהושמעו, מה לא נכלל

בו, מה נשאר לנו לדיון שהוא פרובלמטי, ושכבר קראנו, והוא נשאר בדיון.

את סעיף 1 - איסור גידול חזיר - סיימנו.

א. ורדיגר; אני רוצה לומר מלה לגבי סעיף (ב). כאן כתוב:

"הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על: (2) על

גידול, החזקה ונחירה של חזירים במוסדות מדע ומחקר ובגני חיות

ציבוריים".

לגבי מחקר וגני חיות ציבוריים, זה בסדר. אבל מה זה מדע ומחקר?
צ. ענבר
היתה הצעה בוועדה לאחד שני סעיפים של החוק

הקיים. מה שעושה סעיף 1 הוא, שבמקום סעיפים

1 ו-2 לחוק הקיים הכנסנו את כל מה שקשור לסעיף 1. זאת אומרת, שזה החוק

הקיים היום מאז תשכ"ב-1972, ולא שונה.
א. ורדיגר
כאן מוכרחים למצוא פתרון בצורת הגדרה מהם

מוסדות מדע ומחקר, וכמה אפשר להחזיק שם. אני

מציע שיהיה כתוב מוסדות מדע ומחקר מוכרים. כלומר, יהיה איזה שהוא גוף

שהוא מעל למוסדות מחקר ומדע, והוא יקבע אם זאת הכוונה.
צ. ענבר
הצעת החוק המקורית שהגישו כל חברי אגודת

ישראל לא התייחסה כלל לענין של מוסדות מדע,

ולא נגעה כלל בסעיפים 1 ו-2, אלא אך ורק באה להוסיף עליהם. מה שנעשה

כאן זה רק שמבחינה טכנית היה צירוף סעיפים, כדי שכל ההוראות הנוגעות

לאיסור יהיו בסעיף אחד, וכל ההוראות הנוגעות לשיווק ומכירה יהיו בסעיף

אחר. מובן שרשאי כעת ח"כ ורדיגר, אם הוא רוצה, לפתוח נושאים נוספים. זה

מותר לו. אם הוא רוצה לפתוח, בהחלט הנושא פתוח לדיון.
א. ורדיגר
הלא אנחנו במשך כל השנים לא בדקנו ולא ידענו

מה קורה. אני מבין לגבי מדע ומחקר, שזה דבר

מקובל בעולם כולו, וזה צריך להיות גם כאן. אבל אם תוך כדי הוויכוח, תוך

כדי השיחות סביב לחוק הזה, שיחות שנמשכות כבר הרבה חודשים, התברר לנו

שיש מדע ומחקר שמשתמשים בו למטרות אחרות, מרחיבים את זה למטרות אחרות,

מותר להעלות סימן שאלה, ולהגיד שנשים כאן נקודה, ונברר. אולי באמת

מישהו יכול לתת לנו כאן הסבר מה זה מדע ומחקר, כמה זה מדע ומחקר.
י. לוי
ישנה המועצה להשכלה גבוהה שהיא המוסד

האקדימי העליון בישראל. אבל אם אנחנו מבקשים

לעשות שינוי במסגרת החוק הקיים, היה כדאי ליידע אותם, את המוסדות האלה,

כי הדבר הזה לא פורסם. הצעת החוק הפרטית פורסמה בפומבי, מהי הכוונה. אם

היום אנחנו רוצים לעשות שינוי, צריך להודיע למוסדות המחקר, למוסדות

האקדמיים על הכוונה הזאת.
א. פורז
אני רואה זאת כמשפטן. אם ברור לגמרי שכל

הסיפור של מחקר ומדע הוא למראית עין, שום



בית-משפט לא יקבל את הטיעון הזח. לעולם לא תוכל לקבוע את הגבול הברור.

המטרה שלכם היא הרי בעיקר למנוע את השיווק בעיר.

ח. אותו; אני נמנע מלהתייחס כבעל ענין. נדמה לי שבאחת

הישיבות הראיתי לורדיגר את האישור הרשמי של

מי שמוסמך, והוא בדק את הענין. היו"ר קיבל הרבה מאוד מכתבים בנושאים

הללו, הם לא הועלו כאן, מכל בתי-החולים בארץ, כולל בתי-חולים שהם אינם

דווקא חילוניים. יכול להיות שחלק מהחברים לא עקבו אחרי זה. מעבר לזה

אני לא רוצה לומר.

היו"ר י. מצא; הצעתי לסגן השר ורדיגר שזה יעבור, אם ירצה,

אחרי בדיקה נוספת מצדו. יש לנו זמן אחרי

הקריאה הראשונה, בקריאה השניה יהיו תיקונים. אם יהיו תיקונים אפשר יהיה

להעלות את זה. חבל שנקדיש שעתיים לעוד נושא, ולא נתקדם בנושא הזה. בואו

נשאיר את זה. ג'ומס מנוע באמת מלדבר, ולכן אנחנו עוברים לסעיף 2(א).

א. פורז; בסה"כ בישראל, עד כמה שידוע לי, אצל היהודים

יש מעט מאוד מקומות, מזרע הוא אחד המקומות,

אולי יש עוד מקום אחד או שניים.

אני בכלל לא מצוי בענף החזירים, אבל חלק מהדברים האלה ודאי מגיע

לאוכלוסיה לא יהודית. אני לא רוצה לשלול פרנסה מכמה יהודים שגרים

באיזורים מסויימים, ולהעביר את זה דווקא למישהו אחר. הרי אם יש ביקוש,

יהיה מי שיעשה את זה. זה פשוט מאוד לקחת פרנסה ממישהו, ולהעביר את

הפרנסה הזאת למישהו אחר. זה נוגד את השקפת העולם הכללית שלי, אני מתנגד

להפוך באמצעות החוק הזה כמה אנשים לעשירים. לא די שימכרו בריכוזים של

אוכלוסיה יהודית, אני מבין שזאת לא רוצים, אבל לגבי כל החלק של המגזר

התעשייתי, זה פשוט לקחת עבודה מיהודים ולהעביר אותה ללא-יהודים.

היו"ר י. מצא; האם אתה בעד זה שמזרע תמשיך לייצר?

א. פורז; לייצר, כן. בכל מקום שמייצרים, אסור לו

לשווק, אלא למקום שמותר לו. הוא ישווק

לנוצרים, הוא ישווק לכוח הרב-לאומי, הוא ישווק ליצוא ולכל המקומות

האלה.

היו"ר י. מצא; זה להיות בת-יענה.

א. פורז; אתה רוצה שיפרקו את כל המפעל של מזרע

ויעבירו אותו לנצרת?
ח. אורון
קיבלנו תזכיר שבו נאמר, שהטיפול בבשר

ובייצור המוצרים מתבצע ב-35 מפעלים. על-פי

מה שאני יודע, מזרע מייצר בין 15 ל-20 אחוזים. גם החברים שתומכים בחוק

צריכים להחליט מה בדיוק המטרה שלהם, ואיך תראה הארץ בעוד שנה אחרי

החוק.



בישיבה הקודמת שאלתי, והיה לי רושם שאין על זה תשובה: האם אתם מתכוונים

שבירושלים יקימו מפעל גדול לייצור מוצרים מבשר חזיר? האם זאת התכלית של

החוק? וגם בתל-אביב, וגם בחיפה? וגם ברמלה וגם בעכו? האם זו המטרה? אני

רוצה להבין את ההגיון. אני מבין שאתם רוצים שבריכוזים יהודיים לא יהיה

מימכר חזיר, אבל בסופו של דבר בירושלים מותר. באיזור ירושלים, בקו

התפר, מישהו ישב, וישקיע 10 מיליון דולר, כי יהיה מי שיקנה את זה. אני

רוצה להבין מה ההגיון. ואולי ההגיון הוא להגיד, שהנה הצלחנו?

ליהודי יש מפעל בהרצליה. הוא כותב תזכיר שהגיע לא רק אלי, הוא הגיע גם

אל הוועדה. אסור לו למכור. הוא טוען שיש לו חנויות שהוא מוכר בהן. אגב,

את כל הדברים האלה כמובן צריך לבדוק בהמשך. מה התכלית לסגור את המפעל

הזה? האם אין מפעלים בארץ שבהם מייצרים מוצרים לא כשרים? אין מפעלים

בארץ שבהם עושים כל מיני דברים אחרים, שאתם מתנגדים להם? עוד לא הגענו

לדיון, עוד לא היה ויכוח על הפיצויים. מי שבונה על חוק בלי פיצויים,

אני בכוונה קושר את זה עם הסעיף השני, יבוא ויגיד שהיה 100 אחוזים,

ובשנה הבאה יהיו בארץ רק 15 אחוזים צריכה, וממילא ירדו גם 85 האחוזים.

אם הוא יכול להמשיך לייצר לכוח הרב-לאומי בסיני, או לאו"מ בלבנון, או

לשלוח לטוקיו - תשלח. אם תצליח בתוך השוק של 120 נוצרים לכבוש 20

אחוזים, או 40 אחוזים מהשוק הזה, שם תהיה פרנסתך, על-פי החוק, בגלוי,

באופן מסודר.

מה התכלית להרוג ולהשמיד ולאבד, כשאתם יודעים שזה לא יהיה? צריכים

להעביר מהרצליה ליפו, ממזרע לנצרת ומתל-אביב לירושלים. אני רוצה שמישהו

באופן רציני יקום ויסביר זאת גם לציבור הדתי, אלא אם כן אתם מתכוונים

לדבר אחר, ואז תגידו את זה. אתם מתכוונים לכך שאי-אפשר יהיה בירושלים

להקים מפעל. יהיה חוק עזר כזה, וחוק עזר כזה, כך שכל מה שפה מוצע לגבי

עיר שיש בה מעל 1,000 תושבים, בעצם אתם לא מתכוונים לזה, כי יסגרו

לכיוונים אחרים. אם לא מתכוונים, לפחות שהמחוקק יהיה עקבי. אם הוא לא

מתכוון, הרי שהוא לא מתכוון.

ש. הלפרט; מי שרוצה לקנות בירושלים בשר חזיר, האם יש

לו בעיה לייבא את זה ממקום אפילו כמו נצרת?

האם יהיה לו רק פתרון אחד, והוא להקים בית-חרושת לייצור בשר חזיר

בירושלים? האם אין לו אלטרנטבה אחרת? אתה מציג את הדברים כאילו זה

הכרח, מוכרחים להקים מפעל בירושלים.

ח. אורון; אתה דוחף לזה. אתה לא מצליח להסביר לי מה

מפריע לך מפעל קיים.

ש. הלפרט; צריך לבער את החזיר מארץ-ישראל מריכוזים

יהודיים.

ח. אותו; אבל יש שם.

א. פורז; אם אתם רוצים ללכת על סעיף כמו פיצויים, אני

מבין. צריכים ללכת לדבר המקל ביותר שישרת את

המטרה העיקרית. אמרתי לך, מבחינתי אין לי שום בעיה, מבחינתי יכול לא

להיות אפילו בכל ארץ-ישראל.



ש. הלפרט; אומרים לנו שאנחנו נגרום לכך שיקימו מפעלים

בירושלים.

היו"ר י. מצא; אני רוצח לפסוח על חסעיף חזה כרגע. יש חצעח

"לא ייצר אדם ולא ישווק ולא ימכור חזירים",

כלומר, שתתווסף חמלה "ייצר", ומגישי חחצעח מציעים לחוסיף את זה לנוסח

הקיים.

אדוני חיועץ המשפטי, תרשום לפניך את חצעת חתיקון חזאת. עד לחצבעח

שנקיים ביום רביעי אנחנו נחזור לנקודה הזאת, חבל לי על הוויכוח כעת.

ברור לגמרי למה כל אלה שלא רוצים שתיכנס המלה הזאת, רוצים להשאיר את

הייצור במקום שהוא מתקיים היום. גם אם יש ייצור, גם אם נכניס "לא

ייצר", נניח, ולא נקבל את חתיקון חזה של מלת ח"ייצור", גם אז מזרע לא

יכולה לעסוק בייצור חזירים.

צ. ענבר; נכון, כי אסור לח לשווק.

חיו"ר י. מצא; שימו לב לחוסר חתפיסח של הנקודה המסויימת

מכל הצדדים. יש שרוצים להכניס "לייצר", כי

רוצים להבטיח ולנעול מכל חצדדים; ישנם אלה שמתנגדים למלה "ייצור",

ופורז אמר שהוא רוצה שאלה שמייצרים היום ימשיכו לייצר, ולא ילכו לנצרת,

ואורון הוסיף ואמר שילכו לירושלים. אני רוצה לומר לכם, בין אם המלה

הזאת קיימת ובין אם היא לא קיימת, מזרע ושכמותו, שמייצרים מוצרי חזיר,

לא יוכלו על-פי הנוסח הקיים - גם בלי התוספת הזאת לייצר - כי לא יוכלו

לשווק. מי שמייצר, ברגע שהוציא מתחום המפעל שלו, הוא כבר משווק, והוא

עובר על החוק.

לכן אני רוצח לפסוח על הסעיף הזה. בינתיים המגישים, אחרי ששמעו את

חפירוש שלי, יכול להיות שיסתפקו במה שכתוב. זה פירוש שהיועץ המשפטי

נותן לו גיבוי, ואולי הם יסתפקו בכך, או ידחו את זה בכלל לקריאה

השניה.

מ. גולדמו; אני רוצה להכניס פה גם את הנושא של המועצות

האיזוריות. אני רוצה שהיועץ המשפטי יציע את

הנוסח שבו, כאשר נצביע, יתאפשר להצביע בעמדה משותפת לפורז ולי.

היו"ר י. מצא; אתה רוצה להכניס כעת תיקון, כדי לאפשר

למועצה איזורית מסויימת. זה לא הסעיף הזה,

חבל לנו על חזמן. בסעיף חזח אנחנו מדברים על אי, ויש רק תיקון אחד שפח

יכול לחיות מוצע, אלא אם אחרים יציעו אחרת. יש כאן במקור "לא ישווק אדם

ולא ימכור", זו ההצעה המקורית של מגישי ההצעה, שכרגע הם מתקנים אותה,

ומציעים להכניס גם את המלה "לא ייצר".

א. פורז; במובן המפעלי של המלה.

היו"ר י. מצא; אתה מציע להוריד את ה"לא ישווק". מה יהיה?

לא ימכור חזירים או בשר או מוצריו הנועדים



למאכל. אדוני היועץ המשפטי, אני לא אצדק אם אומר, שגס "ימכור" זח בתחום

של מי שמוציא את זח מתחום מפעלו?

צ. ענבר; לפי מה שהבנתי מהדברים שנאמרו כאן, הכוונה
היא כזאת
האיסור הכללי נשאר בעינו. מותר

יהיה להמשיך לייצר, לשווק ולמכור לשם יצוא, או למכור לאותם מקומות שבהם

מותר לעשות את זה, לשם מותר לשווק. זאת אומרת, שהאיסור הכללי על שיווק

נשאר, אבל אם הייצור הוא לשם מכירה במקום שבו מותר, זה יהיה מותר.

א. וינשטייו; אליבא דכולם מוסכם כאן, שלא ישווק קמעונאי

חזיר. עכשיו נוצרת בעיה שאני מבקש להעמיד

אותה, ויש לי הצעה בנושא הזה, בהנחה שהדבר הזה מתקבל. יש משווקים

קמעונאים שהם בעסק דיירים מוגנים, ובית עסק הוא דייר מוגן. זאת אומרת,

הוא בחנות דייר מוגן והוא משווק חזיר. אנחנו נבוא ונאמר לו לא לשווק,

ואז, לפי חוק הגנת הדייר, אפשר לפנות אותו מהעסק משום שהוא עובר לעיסוק

אחר.

מ. וירשובסקי; זה נכון, אבל זה לא שייך לסעיף הזה.
א. וינשטייו
אני רוצה להביע את דעתי. מה קורה כאן

בוועדה?
היו"ר י. מצא
אני אגיד לך מה קורה כאן בוועדה. אתה לא

נמצא בוועדה, אתה לא משתתף בדיונים, אתה

נכנס, נוחת לסעיף שבכלל לא מדברים בו, ורוצה להכניס דבר נכון מאוד,

שהוא בראש כולנו, אבל בסעיף שלא מדובר בו בכלל, ואתה עוד מתרעם.

אני מוכן לקרוא לך ברגע שנדון בסעיף הזה. האמן לי, אתן לך את רשות

הדיבור, אבל לא עכשיו.
א. וינשטייו
זה נכון, אם אתה כבר אמרת לפרוטוקול, אני

יושב כל עיתותי בישיבה אחרת, והתעניינתי מתי

דנים בבעיה של השיווק הקמעונאי. לכן נכנסתי, ואני מתכונן לומר את דברי

ולצאת.

מאחר שקיימת הוועדה, התייעצתי עם יועצים משפטיים, ואני מציע במקום
שנמצא לנכון לומר משפט קטן
על אף האמור בכל דין או הסכם, שינוי הייעוד

גרידא של בית-עסק, דהיינו שהוא ישווק דברים אחרים, מחמת קיום הוראותיו

של החוק הזה, לא ישמש עילה לפינוי בית העסק.
היו"ר י. מצא
אני יודע שצריך להכניס את התיקון הזה. היית

מכניס אותו כשהיינו מגיעים לדיון בנושא

עצמו. אמרת, סיימת, אתה כעת יכול ללכת, כי הפרוטוקול רשם את דבריך. אבל

לא כך מנהלים ישיבה, ואני מתרעם על שאנסת אותי לנהל אותה בניגוד לכל

דין.
א. וינשטייו
אני מתנצל.



היו"ר י. מצא; אני חוזר לסעיף 2(ב) ואני מציע בנושא חזה

לסיים את חוויכוח. זח ישנו לנו בנוסח "לא

ישווק ולא ימכור". יש חצעח לחוסיף "לא ייצר", ויש חצעח אחרת שמציעח

לחסיר את חמלח "לא ישווק". בזח אנחנו מסתפקים.

חיועץ חמשפטי, לנושא חזח יחיו שלושח נוסחים לחצבעח. יחיח חנוסח כפי

שמופיע פח "לא ישווק ולא ימכור חזירים", למעשח חנוסח חזח לא יחיח.
יחיו שני נוסחים
יחיח נוסח אחד מתוקן של חמציעים שמוסיפים "לא ייצר

ולא ישווק"; ויחיח נוסח אחר שיתחיל "לא ימכור חזירים". גם לגבי חייצור

וגם חשיווק.

א. פורז; מותר יחיח לייצר למטרת שיווק במקום שמותר.

ח. אורוו; במקום שמותר למכור.

צ. ענבר; חחצעח אומרת, שמותר למכור ברובע חנוצרי בעיר

חעתיקח, מותר בשכונח מסויימת בחיפח, כי

בשכונח יש נוצרים במספר חעולח על 1,000. אומרים חברי חכנסת שחעלו את

חחצעח חזאת, שגם במקומות כמו חרצליח או כמו מזרע או כמו כל מקום אחר,

שבו אסור למכור בשר חזיר, יחיח מותר לייצר שם, לצורך שיווק למקומות או

לשם יצוא או לשכונח בחיפח. אסור יחיח במזרע למכור, גם שם אסור יחיח

למכור, אבל אם חוא מייצר לשם מכירח בשכונח בחיפח, זח יחיח מותר לו. זו

חחצעח.

ח. אותו; לא ישארו חנתונים חקיימים מחסיבח חפשוטח; אם

אתח צודק, תרד חצריכח. מי שיצליח לחתקיים

במצב חזח, או לייצר ליצוא או במקומות שבחם מותר לקנות, יתקיים. למח אתם

צריכים לחפריע לו?

צ. ענבר; למחוק את "למכור", אין טעם. חחצעח ברעיון

כפי שחבעתי אותו חוא שיבוא כנוסחח שניח.

חיו"ר י. מצא; בשבוע שעבר, כשדיברנו על חחוק, ראינו את

חפתרון, ופח עצרנו בוויכוח לגבי אותם מפעלים

מייצרים, ראינו את חפתרון בסעיף 2(2). פח אתח חעלית את חחשגות שלך כאשר

שאלתי אם רוצים שכל חמפעלים חקיימים חיום יעברו לעבלין או לנצרת או

לירושלים. על זח דובר. אני שואל את חיועץ חמשפטי, למח אני צריך לתקן את

סעיף 2(א)?

צ. ענבר; חסעיף בנוסחו חנוכחי לא עונח על חבעיח של

חמפעלים חקיימים בישובים שאינם ישובים שיש

בחם נוצרים, כגון מזרע וחרצליח.

חיו"ר י. מצא; בישובים כגון מזרע וחרצליח, אם אני רוצח לתת

לחם פתרון, אני צריך לתקן את 2(א), ולא את

2(2).



ח. אותו; אם יש ביפו מפעל שהוא בקטיגוריה, אבל הוא לא

יהיה באיזור המדוייק, הוא 100 מטר מהאיזור

של עיריית יפו, או חצי קילומטר, צריך יהיה להעביר אותו.

צ. ענבר; פה מדובר אך ורק לגבי אותו תחום שבו

מתגוררים נוצרים. בתחום הזה יש הגבלה של מה

מותר לפתוח. כאן נאמר שבתחום שכבר מתגוררים בו נוצרים, גם בו שמותר

לפתוח רק במרחק 500 מטר, וגם בו לא מתחשבים בכל מה שיוקם בשנת 1991.

היו"ר י. מצא; ג'ומס, אתה רוצה גם פיצויים, גם שהמפעלים

ימשיכו להתקיים וגם שהחזיר יחדור לכל פינה.

מ. וירשובסקי; מתי אתה מתחיל את הדיון המסודר בענין

הפיצויים?

היו"ר י. מצא; אני מודיע לכם שאין שום דיון על פיצויים.

מ. וירשובסקי; אתה לא יכול למנוע מאתנו להעלות את הנקודה.

היו"ר י. מצא; יש הצעת חוק פרטית, זוהי המונחת בפנינו.

הצעת החוק הפרטית לא מדברת על פיצויים. מי

מבין חברי הכנסת שרוצה להעלות את נושא הפיצויים, שיעלה אותו. אין

הסתייגות בקריאה ראשונה. הוועדה דנה, ואני אאפשר למי מכם בכל שלב שהוא

בסוף להעלות את הנושא של הפיצויים. אני מודיע לכם שאני לא מתכוון לקיים

בזה דיון ארוך. בקריאה שניה ושלישית תוכלו להגיש הסתייגות לנושא

הפיצויים.

ח. אותו; אם הבנתי נכון, והיועץ המשפטי יתקן לי אם לא

הבנתי נכון, אנחנו בדיון על קריאה טרומית,

ואין הסתייגויות. זאת אני יודע. אבל הוועדה בעצם מקיימת את הליך החקיקה

והשימוע, שבחוקים רגילים מקיימת אותו הממשלה, ועדת שרים וכל המערכות

הללו. יכול להיות שפה בוועדה אין רוב לפיצויים, אבל נושא הפיצוי הוא

חלק מהדיון בקריאה טרומית. אי-אפשר לפסול את הדיון עליו. לך יש עמדה

שאין פיצויים, היא לגיטימית, אבל אי-אפשר לפסול את עצם קיומו של הדיון

על הסעיף הזה. מדובר פה בסעיף שהוא ממין הענין. הראיה, גם בדברי ההסבר

שלכם, לפחות באחד הנוסחים שלהם, נאמר שהחוק איננו מתייחס לנושא

הפיצויים, כי הוא לתקופת מעבר.

גם מבחינה ציבורית, גם מבחינה עניינית, כאשר יתקיים הדיון על הפיצויים

אני אגיד את דברי. גם מבחינה קונסטיטוציונית ממש. בהתלהבות כרגע קיבלת,

ובצדק, את הצעת התיקון של ח"כ וינשטיין. מה היתה המשמעות שלה? נפגעת

זכות מוקנית של אדם בנכס מוגן. קיבלת את זה ברצון.

כאשר אני בא וטוען כי נפגעת זכות מוקנית של אלפי אנשים, אני יכול להביא

לך חוות דעת של היועץ המשפטי על כך.



ע. סולודר; חייב להיות דיון בנושא.
מ. וירשובסקי
אם אני אדבר, הוא ידבר, עדנה תדבר, יהיה

הדיון.

צ. ענבר; השאלה אם כן יהיו פיצויים או לא יהיו

פיצויים אכן רלוונטית לדיון הזה. יתכן, אם

תתעורר הבעיה, ועדת הכנסת היא שתצטרך להכריע בה. אבל יתכן שאם נושא

פיצויים לא יוזכר כלל בהצעת ההוק שתובא לקריאה ראשונה, אם מישהו ירצה

להכניס אותו אחרי קריאה ראשונה, יתכן שתועלה טענה שזה נושא חדש, ואז

אי-אפשר יהיה לעשות זאת, ויגידו שזה צריך היה להיכנס.

היו"ר י. מצא; אם אגיע למסקנה שפה רוצים למשוך בחוק, אני

מצביע עליו ביום רביעי ב-9 בבוקר כפי שהוא.

מ. גולדמן; בתחומו של ישוב שבו מרבית התושבים ערבים,

חברי מועצת הרשות המקומית יחליטו. כתוב פה

"בתחומו של ישוב", ואני רוצה שיהיה כתוב "בתחומה של מועצה איזורית שבה

מתגוררים 500 נוצרים".

אני רוצה שח"כ הלפרט ידע את המציאות בשטח. ניקח קיבוץ שעולה על השולחן

פה מדי פעם, הגבול של קיבוץ מזרע הוא עם העיר נצרת. בנצרת אפשר יהיה

להקים מפעל, האנשים יצטרכו רק לעבור כביש. זה כל מה שיצטרכו לעשות.

השאלה היא אם אתה רוצה להיכנס כאן עם חוקים, או בהמשך למה שאמר ח"כ

וינשטיין, אנחנו רוצים לשמור על הגנת הדייר.

היו"ר י. מצא; זה לא קשור לוינשטיין.

מ. גולדמו; זה קשור להגנת הדייר.

היו"ר י. מצא; יש סעיף מיוחד על הגנת הדייר. אני רוצה

שיהיה כתוב "בתחומה של מועצה איזורית שבה

מתגוררים 500 נוצרים". מה שקרה כאן הוא, שאתם פסחתם על ישובים שהם

מועצה איזורית, ולא רשות מקומית.

היו"ר י. מצא; אנחנו נצביע על דברים, מותר להעלות כל נושא,

נקדיש יום שלם, אם צריך, רק להצבעות לנוסחים

שונים.

אני מודיע לוועדה שח"כ מהתחיה, גרשון שפט, מסר את שמו כחבר ועדה. הם עד

עכשיו לא איישו את המקום הזה. גרשון שפט הוא חבר הוועדה ה-18, לא ה-19.

אמרתי לכם כל הזמן שאני רוצה להוציא מוצר טוב, אבל צודק, הלפרט.

כשג'ומס מתנגד לחוק בכללותו, זה לא נקרא לאחוז מקל משני הקצוות, הוא

מתנגד לו, ואני מבין אותו. אבל אי-אפשר יהיה להחזיק את החוק בשני

הקצוות. גם להוריד מ-2,000 ל-1,000, ואחרי 1,000 להתפשר על 500, ואחר

כך למצוא אפשרות שזה יהיה בכל פינה ובכל מקום שיש שם 500 נוצרים, ואחר

כך גם ללכת ולתבוע פיצויים. צודק הלפרט כשהוא אומר שהוא חוזר למקור,



ל-2,000. לכן אני אומר, שנשתדל בכל-זאת להוציא מוצר נכון, חקיקה טובה,

ללא קשר לעקרון שג'ומס בא ואומר שהוא מתנגד לכלל החוק.

תנו לי לסכם את 2(א). ב-2(א), אדוני היועץ המשפטי, יהיו מספר נוסחים:

יהיה הנוסח שאתה תנסח אותו, ותביא אותו בפנינו מנוסח, שיאמר שמותר

לייצר ולמכור ולשווק באותם מקומות שהם עושים זאת או פועלים כך על-מנת

שיוכלו לשווק ולמכור אותם מקומות מותרים. על-פי הדבר הזה כל מי שמייצר

בארץ הזאת חזיר - בין בהרצליה, בין במזרע - יוכל להמשיך בכך. זה נוסח

שעלי לא מקובל, אבל מותר להציע אותו.

יש הנוסח של מגישי ההצעה, שאומרים שהם יוסיפו "לא ייצר אדם". זה הנוסח

השני.
יש שני נוסחים
האחד מקצין במעט ומוסיף גם "לא ייצר", על-מנת לסגור את

החוק; ויש האחר, שבא ואומר שאנחנו נאפשר לאותם קיימים להמשיך לייצר,

ובתנאי שהם ימשיכו לייצר ולשווק לאותם גורמים ששם מותר יהיה.

מה הכוונה של סעיף (ב): הוראות סעיף קטו (א) לא יחולו?
צ. ענבר
איסור הייצור, השיווק והמכירה לא יחולו על.
היו"ר י. מצא
בתחומו של ישוב שבו מרבית התושבים או מרבית

חברי מועצת הרשות המקומית הם נוצרים.

נתנו נוסח שבו רצינו במקום שבו אין רוב יהודי לאפשר זאת. נתנו דוגמא של

כפר דרוזי שיש בו 500 נוצרים, שם יוכלו. זה לא מקום שמרבית חברי מועצת

הרשות המקומית הם נוצרים, אלא היה הנוסח האחר שקיבלנו אותו, שהם לא

יהודים.

צ. ענבר; לי לא זכור שקיבלנו. זכור לי שהיו כאן טענות

חריפות נגד זה, ונאמר שזה דווקא יצור

התנגשות בין המוסלמים לבין הנוצרים. אמרו שמוטב לדבר על נוצרים ולא על

שאינם יהודים. זה מה שזכור לי מהישיבה הקודמת, אבל אין עדיין

פרוטוקול.
היו"ר י. מצא
זה לא שאלה של פרוטוקול. אני שואל אותך.

תרענן את הזכרון, אם אנחנו סיכמנו בכיוון

הזה כי אני לא רואה אצלי שום תזכורת.
צ. ענבר
לא, לא סיכמנו.
היו"ר י. מצא
היה הנוסח שלא לדבר על נוצרים, ובגלל זה

הגענו ל-500.
צ. ענבר
לא, לא התפשרנו על 500.
היו"ר י. מצא
מה קורה בישוב דרוזי כמו עוספיה?



צ. ענבר; אם יש בו 1,000 נוצרים לפחות, יהיה מותר.

היו"ר י. מצא! דיברנו על זה, וראינו שבערך מגיעים ל-1,000

נוצרים בכל המקומות האלה. לא קיבלנו על נוסח

של לא-יהודי.

סעיף 2(2): "בתחומו של ישוב אחר שבו מתגוררים אלף נוצרים לפחות - באותם

חלקים בהם הם מתגוררים. ובלבד שלא ייפתח בית עסק לשיווק או למימכר בשר

חזיר או מוצריו אלא במרחק של חמש מאות מטרים לפחות מבית עסק כאמור

קיים.

ג'ומס, אנחנו ברשימה שעברנו ראינו שסביב האלף זה מכסה לנו את הכל.

ח. אורוו; זה לא מכסה לנו את בעיית באר-שבע.

היו"ר י. מצא! את כל היתר זה פותר. לכן לא ירדנו ל-500.

ח. אורוו! היה צריך למצוא דרך. אני אציע 500, ואם יהיה

לזה רוב, זה יהיה גם בבאר-שבע.

היו"ר י. מצא! לא יהיה לזה רוב. יהיה רוב להצעה שלי, ואני

אומר זאת בענווה, לא ביהירות.

ח. אורוו! אני לא יודע אם היועץ המשפטי יכול להציע את

הנוסח. היות שעוסקים פה במקרה מאוד ספציפי,

והוא גם במקרה מרוחק, זה לא דבר שאתה יכול להגיד שעקרת הבית נסעה 10

קילומטר לחנות.

היו"ר י. מצא! זה פותר גם לבאר-שבע. דיברנו על אלף.

הסטטיסטיקה שניתנה לנו ניתנה לפי נתונים של

השנה הקודמת.

ח. אותו! אם זה פותר, אין בעיה. אבל אני מציע לבדוק.

ישוב שהוא מרוחק מעל 50 קילומטר מישוב אחר,

המיגבלה היא לא אלף אלא 700-750. אני הולך לשיטתך כדי למצוא תשובה

לבאר-שבע.

היו"ר י. מצא! מה אמרנו לגבי העסקים הקיימים?

צ. ענבר! זה לגבי עסק כאמור קיים.

היו"ר י. מצא! איפה אתה מדגיש כאן שזה מתייחס לקיים?

צ. ענבר! "ובלבד שלא ייפתח" - הכוונה היא שלא ייפתח

בעתיד. אין מיגבלה על הקיים.

היו"ר י. מצא! ברור שמה שקיים, נשאר.



צ. ענבר; י כן.

היו"ר י. מצא; ולבד שיש בו אלף נוצרים. מוז קורה אם אין בו

אלף נוצרים? בית עסק קיים ייסגר.

צ. ענבר; נכון.

היו"ר י. מצא; דוגמא מפורטת יותר, בדיזנגוף ייסגר.

צ. ענבר; נכון.

חיו"ר י. מצא; בבאר-שבע ייסגר, אלא אם כן יש שם אלף

נוצרים.

צ. ענבר; נכון. לזה יש עוד תוספת, והיא מובאת בסעיף 8

בהוראות המעבר.

היו"ר י. מצא; כן, אני יודע, ראינו את זה.

ע. סולודר; בהקשר למה שאמר מיכה. אתה אומר שבמושג רשות

מקומית תיכלל גם מועצה איזורית. רשות מקומית

בלשון החוק היא גם מועצה איזורית.

היו"ר י. מצא; זה לא נותן שום פתרון. כל אחד מחזיק בקצה

אחד של הפתרון.

ע. סולודר; אני לא מנסה למשוך דיון, אלא אני מנסה להיות

עניינית. העיר כאן מיכה משהו. במציאות יש

מועצות איזוריות. אם אתה אומר במקום בתחומו של ישוב, בתחומה של רשות

מקומית, זה כבר כולל את הענין של הישוב. אין לי שום ענין למשוך או לא

למשוך את ההצעה, הרי בסופו של דבר נצביע. מה שאתה לא תסכים, אתה תכניס

הסתייגות.

היו"ר י. מצא; מיכה כבר הציע זאת. למה לבזבז זמן על אותה

הצעה של מיכה?

צ. ענבר; חברת הכנסת סולודר רוצה לקבוע שזו תהיה רשות

מקומית, הואיל ורשות מקומית כוללת גם מועצה

איזורית. אני בהחלט אשקול את החלופה הזאת, ואראה.
היו"ר י. מצא
ההצעה של מיכה על מועצה איזורית או ההצעה

שלך על רשות מקומית תיבחן על-ידי היועץ

המשפטי, שיראה איזה נוסח טוב יותר. אמרתי, בנקודה הזאת את צריכה לשים

לב. אם אנחנו מקבלים את (א) כפי שתוקן, וההתרעמות שלי היא משום שאת לא

שמה לב לסעיף הקודם, היית רואה שב-(א) אנחנו מדברים במפורש על עסקים

שימשיכו לייצר במקומות ששם הם קיימים היום לצורך שיווק לאותם מקומות

שמותר. אם זה ישנו, אם זה יתקבל, אין צורך בתיקון "רשות מקומית".



צ. ענבר; י עדיין יש צורך. בישוב עצמו, אין ישוב שיש בו

500 נוצרים, אבל אם בתחום מועצה איזורית,

בתחום כל המועצה שיש 500 נוצרים, יחולו הוראות הסעיף, ובמקומות שבו

מתגוררים נוצרים.

היו"ר י. מצא; היא אומרת "רשות מקומית".

צ. ענבר; כן, המושג רשות מקומית כולל מועצה איזורית.

זה כולל הכל. זה כולל מועצה מקומית, זה כולל

מועצה איזורית שהיא מועצה מקומית, זה כולל גם עיריה.

היו"ר י. מצא; ח"כ גולדמן התכוון לצמצם את זה למועצה

איזורית, ואת מתכוונת להרחיב את זה.

צ. ענבר; הם לא אומרים אותו הדבר.
היו"ר י. מצא
מיכה הסביר את זה, והוא ישב אתי בנפרד. הוא

אמר לי דבר פשוט, והוא - שמועצה איזורית

בעייתית ישנה בארץ אחת ויחידה, המועצה עמק יזרעאל, שכוללת בתוכה את

מזרע וכפר יהושע. הוא העלה את זה על-מנת לפתור את הבעיה למזרע ולכפר

יהושע. הוא הסביר לי שאין מועצות איזוריות אחרות שיש להן הפרובלמטיקה

הזו, שאפשר למצוא בהן אלף נוצרים.

אם זה נכון, באה עדנה ואומרת לא מועצה איזורית, אלא רשות מקומית. מה זה

רשות מקומית? האם זה כולל גם מועצה איזורית?
ע. סולודר
במקום להגיד גם ישוב בתוך מועצה איזורית,

אתה אומר רשות מקומית. עד כמה שזכור לי, לפי

לשון החוק המושג רשות מקומית כולל גם רשות מקומית שהיא יישות מבחינת

חקיקה, וזה כולל גם מועצה איזורית. הרי אתה לא אומר מועצה מקומית

יזרעאל.

היו"ר י. מצא; היועץ המשפטי יבדוק את זה, כאשר אין כוונה

להרחיב פה מעבר, אלא הכוונה היא להתייחס ממש

לעמק יזרעאל, כאשר בתוכו כפר יהושע ומזרע.

צ. ענבר; כפר יהושע איננו בעיה, הוא איננו מייצר

חזירים, הוא מייצר תערובת בכלל. כך שלגביו

לא קיימת בכלל בעיה. הבעיה קיימת רק לגבי מזרע.

ע. סולודר; יכולים להיות כפרים ערביים צמודים זה לזה,

שיש בהם נוצרים, והכל בסה''כ בשטח קטן. חבל

על הוויכוח. אם אני ארצה, אני יכולה להגיש הסתייגות. היועץ המשפטי

יבדוק את זה, ואני אחליט.

היו"ר י. מצא; אין כוונה דרך החוק הזה לפרוץ ולהחדיר את

החזיר פי 16 לארץ. הכוונה שלך היא להרחיב פי

16 לארץ, בלי לרצות. כל מועצה איזורית שיש בה. אם במועצה האיזורית יש 6



כפרים נוצרים ובכל כפר נוצרי יש 100, זה מגיע ל-600, וכבר גם שם זה

יהיה. לאן נגיע? אני רואה לאן אתם הולכים. אנחנו רוצים לצמצם, וכאן

רוצים להרחיב.

ע. סולודר; תהיה אפשרות בכל-זאת לשאול משהו בסוף?
היו"ר י. מצא
כן. גם נדבר על הפיצויים. היום גומרים את

הכל, ביום רביעי אנחנו מצביעים.

3. החלפת סעיף 3.
במקום סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא
עונשין. (3) העובר על הוראות סעיפים 1 או 2. דינו קנס כאמור בסעיף

61(א)(2) לחוק העונשיו. התשל"ז-1977.

זו התאמה לחוק העונשין.

4. תיקוו סעיף 4.

בסעיף 4 לחוק העיקרי. במקום "לגידול חזירים. החזקתם או נחירתם" יבוא

"למעשה מן המעשים האסורים על-פי סעיפים 1 או 2" ובמקום "קנס 5.000

לירות" יבוא "קנס כאמור בסעיף 61(א)(א)(1 ) לחוק העונשיו.

התשל"ז-1977".

מה שאנחנו נסכם בסעיף 1 או 2 שמותר או אסור, יחול עליו. זו שוב

התאמה של תיקון סעיף 4 לחוק העיקרי.

5. תיקוו סעיף 5.

בסעיף 5 לחוק העיקרי;

(1) בפסקה (1) במקום "שמגדלים. מחזיקים או נוחרים בו חזירים". יבוא

"שנעברה בו עבירה".

(2) במקום פסקה (2) יבוא:

לתפוס חזירים או בשר חזיר או מוצריו (להלו - חזירים) שיש לו

יסוד סביר להניח שנעברה לגביהם עבירה בניגוד להוראות חוק זה. או

שביחס אליהם הורשע אדם בשל עבירה כאמור.

גם כאן זו התאמה, כיצד החוק הזה צריך לפעול.

(3) בסיפא. במקום "בחזיר שנתפס". יבוא "במה שנתפס לפי פסקה (2).

6. תיקון סעיף 8.

בסעיף 8 לחוק העיקרי. בסופו יבוא "מכירה". לרבות הצעה. הצגה והחזקה

למכירה.
צ. ענבר; סעיף 8 לחוק העיקרי קובע כך
"הגדרה: בחוק זה מכירה. כל המתה לשם אכילה".

זה נמצא בחוק המקורי. מוסיפים הגדרה, אם כי זה גם מחייב תיקון. מבקשים

להוסיף כאן הגדרה, והיא הגדרה של מכירה.

היו"ר י. מצא! מה זה "לרבות הצעה, הצגה והחזקה למכירה"?

צ. ענבר! אדם לא מכר, אדם רק הציע למכור. הוא אמר

שהוא מציע למכור לך נקניק עשוי מבשר חזיר,

אבל לא מכר. בעצם העובדה שהוא הציע, כבר עבר עבירה. אדם שם בשר

בוויטרינה, שזו הצגה, זה כאילו הוא מכר. אדם החזיק מתוך כוונה למכור,

זו כבר מכירה.
ח. אורון
לגבי הצעה, הצגה והחזקה למכירה. הכרנו בזה

שיש מקומות שבהם מותר למכור. האם זה מכסה את

הענין הזה? אני גר בנצרת, ורוצה למכור ביפו.

צ. ענבר! אם בנצרת מותר למכור, מותר גם להחזיק, כי

הביטוי "מכירה" כולל גם אחזקה.

היו"ר י. מצא!

7. ביטול.

חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת). התשי"ז-1956. (3) וכל חוק עזר

שהותקן מכוחו - בטלים.

החלטנו לבטל את הנושא של הסמכת הרשויות המקומיות. זה היה לפני 1962,

עוד החוק של לפני 1962 דיבר על הסמכת הרשויות המקומיות. אנחנו

מבטלים אותו. יש רק 1962 המתוקן הזה.

צ. ענבר! כן, זה נכון.

ח. אורוו! אם ההסמכה היתה נשארת, היא לא הייתה גוברת

על החוק הראשי.

צ. ענבר! אין לנו צורך יותר באותו חוק.

ח. אורון! זה תיקון טכני, זו תוצאה של החוק.

צ. ענבר! נכון.

היו"ר י. מצא!

8. הוראות מעבר.

לעניו סעיף 2(ב)(2) לחוק העיקרי. יראו בית עסק שלא היה בידו רשיוו

שניתו לפני יום ט"ו בטבת התשנ"א (1 בינואר 1991 ) לפי חוק רישוי

עסקים. התשכ"ח-1968. כאילו לא נפתח.



את הסעיף הזה הכנסנו על-מנת לא ליצור שוק שחור ברשיונות, ועל-מנת

שאנשים לא יתעשרו תוך קיום הדיון שלנו בוועדה. יתקבל החוק כפי

שיתקבל, לא יתחילו לרוץ וליצור רשיונות פיקטיביים. ואנחנו אומרים,

שמי שהיה בידיו ב-1 בינואר 1991 רשיון, או שהיה לו ב-31 בדצמבר, זה

יראה כמי שהוא בעל עסק, והוא יוכל להמשיך לפי החוק הזה.

9. תחילה.

תחילתו של חוס זה בתום שנה מיום פירסומו.

אני מודיע בזה שעל סעיף הפיצויים שמענו את כל אלה שתבעו והעירו והיפנו

את תשומת לבנו לעניין הפיצויים. בתיק שלנו יש חוזרים אין סוף שתובעים

פיצויים, ואני בזאת פותח את הדיון של כל מי שרוצה לדבר על הפיצויים.

מ. גולדמו; אני לא מקבל את הענין שאתה חושב שאפשר לקיים

את הדיון הזה בחצי שעה. אני מבקש גם מח"כ

הלפרט. הנושא של הפיצויים מורכב מאוד, הוא מחייב הכנת כלים להביא לצדק

ופיצוי הולם לאותם אלה שבאמת נכנסו להשקעות. הדברים לא יכולים לבוא

באיזו קריאה, ולהקדיש לזה חצי שעה או רבע שעה. גם אם אני אתמקד רק

בישוב אחד כמו כפר-יהושע.

היו"ר י. מצא-. הוא לא נפגע כל כך.

מ. גולדמן; אני אסביר לך למה הוא כן נפגע. אי-אפשר לבוא

ולהתעלם מכך שלחוק יהיו השלכות לגבי המחזור

של גידול החזיר בישראל. ברגע שמוצרי השיווק יצטמצמו, וברגע שאתה מצמצם

את מספר החנויות, וברגע שאתה מצמצם את הקמעונאים, גם המגדלים של החזיר

על-פי החוק - וזאת מטרת החוק - יגדלו פחות חזירים, ויקנו פחות תוצרת של

מכון התערובת של כפר יהושע.

מכון התערובת של כפר יהושע, 50 אחוזים מהגידולים שלו מבוססים על

גידולים לחזיר. כפר יהושע זה אחד המושבים המסודרים במדינת ישראל. אני

חושב שהוא הדוגמא לקיבוץ ולמושב כאחד. אין ישוב כזה בארץ, לא קיבוץ ולא

מושב. כשאנחנו אומרים שהישוב הזה חתם על ההסדר של המושבים, ההסדר מבוסס

כחלק מההכנסה, כחלק מהתשלום להחזר, והוא מבוסס על מכון התערובת שלו.

ברגע שייפגע מכון התערובת, זה אומר שגם ייפגע ההסדר שהמושב חתום עליו,

והם לא באים לבקש שום הטבה. מי ששמע את אנשי כפר יהושע בשיחות ישירות,

בשיחות עקיפות, בוועדת הפנים, יודע שהאנשים הם אנשי עבודה. אלה אנשים

שקמים בבוקר מוקדם, הולכים לישון בלילה מאוחר ומשקיעים את יומם

בעבודה.

אני אומר שיש כאן בעיה, שהישוב הזה יפגע כתוצאה מהחוק.

ייפגע ישוב כמו כפר יהושע, שיש לו רק מכון תערובת. כתוצאה מכך גם

ייפגעו משקים נוספים, משקים בודדים, כדוגמת משק משפחתי. שכן הפסקת

הייצור בחלק מהמפעלים תפגע גם בחלק מהמגדלים, זה יפגע בכל מערכת

השיווק.



אני רוצה לבוא עם חומר מסודר לישיבה. לכן אני רוצה שנקבע דיון מיוחד

בנושא הפיצויים, ולא נקיים אותו היום. אני מבקש גם מח"כ הלפרט, נוסף

לפניה ליו"ר. בואו נקבע לנו מועד, בוא נקבע שביום רביעי יהיה דיון על

הפיצויים, ונתמקד רק בפיצויים. הבאתי לך את הדוגמא של כפר יהושע, אבל

אני רוצה לבוא מוכן לישיבה, משום שמראש לא ידעתי שהיום יהיה נושא

הפיצויים על סדר היום.

היו"ר י. מצא! אמרתי שביום רביעי אני מצביע. נתתי הודעה

מראש, ואמרתי שהיום אנחנו גומרים לקרוא את

החוק. אל תגיד לי שלא ידעת.

מ. גולדמן! אני מבקש ממך בלשון של בקשה. אני מבקש גם

מח"כ הלפרט שלא להקשות. בואו נקבע שיום

רביעי יהיה יום שידונו בנושא הפיצויים. חיכינו 3-4 שבועות, נחכה עוד

שבוע. אנחנו לא מבקשים חודשים.

ע. סולודר; אני חושבת שצריך לענין הזה להתייחס קודם כל

התייחסות עקרונית, ואני רוצה לדעת מה עמדת

החוק במדינת ישראל. אדם שהחוק מחליט לבטל את מקום פרנסתו, האם הוא זורק

את האנשים לרחוב בלי לתת להם שום פיצוי? אני חושבת שזו שאלה עקרונית

ממדרגה ראשונה, ואני מתייחסת לדברים שאתה אמרת. אמרת, שעם כל הוויכוח

האידיאולוגי שיכול להיות בינינו בנושא הזה, אתה רוצה להוציא חוק טוב,

שיהיה טוב יותר. אני חושבת שהחוק לא יכול להתעלם מהנקודה הזאת. לא

מדובר באדם אחד. וגם דינו של אדם אחד, גם הוא כדין עולם מלא. פה מדובר

בציבור של אלפי אנשים שפרנסתם תיפגע, ואתה עושה חוק, חוק של המדינה,

ובו אתה פוגע בפרנסתם מבלי בכלל שתתייחס לזה. אני לא מדברת כבר על

זמנים רגילים. אבל בתקופה כזאת.

אני חושבת שלא יעלה על הדעת שלא נתייחס לענין הזה, ואני הייתי מבקשת

לשמוע גם מהיועץ המשפטי. יש בוודאי בחוקה של מדינת ישראל הנושאים האלה.

הייתי רוצה לשמוע מה אומר משרד העבודה והרווחה על דבר כזה, שהוא המופקד

עליו.

לא יצא לי עוד לדבר עם ג'ומס. אני לא שלמה עם דרך ההפגנות של הציבור.

אני מגנה את כל הדברים האלה. אני אומרת שגם ויכוח צריך לעשות בצורה

שאיננה פוגעת. אבל אני יכולה להבין את מצוקתם של האנשים שנקלעו למצב

הזה. זה מפעל ש-70 אחוזים מהמשק על פרנסתו. זה מפעל שאני לא יודעת אם

היית בו פעם. מבחינת מפעל הגייני, אין דבר כזה. מעניין לראות את הענין

הזה. אני לא רוצה שתהיה בהרגשה שאנחנו הולכים למשוך. לדעתי לא יכול

לצאת מהוועדה הזאת חוק לקריאה ראשונה - אני רוצה לשמוע גם את עמדת

היועץ המשפטי - מבלי שתינתן איזו שהיא תשובה לעניין הפיצויים.

ח. אורון; יותר מפעם אחת ציינתי את האופן שבו אתה מנהל

את הישיבות האלה. אתה פוגע בענין עצמו כשאתה

מנהל את הדיון הזה בהרכב חסר של הוועדה, בשעה הזאת, ולא בהרכב מלא של

הוועדה. אני אומר את זה לך, ואני פונה אליך. הדיונים התנהלו ברוח טובה,

וקיום הדיון עכשיו על נושא הפיצויים בשעה הזאת, בהרכב הזה של הוועדה,

יוצר איזו תחושה.



הוגש לוועדה תזכיר, מתזכיר חזה לא נראה בעיניך אמין. בבקשה, בוא נזמין

את נציגי המשרדים, ויגידו מה ההיקף המשמעותי.

היו"ר י. מצא; האם בתזכיר יש לך מספר המפעלים?
ה. אזר??
לא.

היו"ר י. מצא; יש לך ציון של 35. מעולם לא קיבלת כאן תזכיר

איזה מפעלים יש בארץ.

ה. אותו; אין לי כאן פרוט, אבל אני בהחלט מתחייב

להמציא לך את רשימת המפעלים עד ליום רביעי,

גם את מספר העובדים בהם.

תחליט הוועדה להטיל על ועדת משנה בתוכה או על גורם חיצוני להגיש לה

נתונים.

ש. הלפרט; זה יארך עוד חצי שנה.

ח. אורוו; חי'כ הלפרט, אם אני הייתי בא בכוח של רוב

והייתי מחליט לפגוע בדבר שלך נראה חשוב

באיזה שהוא אופן, ברכוש, לא בשום דבר קדוש ודתי, אתה היית מקים עלינו

שמים וארץ. לא היית נותן.

אני לא מדבר על מה שהיה ב-1962. אז היתה מציאות מסויימת בארץ, ואם פעלו

אז באופן לא נכון, אי-אפשר להקיש מזה כרגע. אנחנו ב-1990.

היו"ר י. מצא; ח"כ וינשטיין הביא הצעת תיקון, שכל מה

שאמרתי היה שיגיש אותה ליועץ המשפטי.

ח. אורון; ח"כ וינשטיין כשהיה נוכח פה, על-פי השקפת

עולמו, כאשר נודע לו שעשוי להיפגע בעל נכס

מוגן ברחובות - בין אם יש 5 כאלה, 10 או 500 - הוא דאג בחקיקה ראשית

שהנכס הזה יוגן ולא יפגע. למה? משום שזה לא מתקבל על הדעת. אדם שכר

חנות, והוא פתאום לא יכול להישאר בתוכה, כי היעוד שלה שונה. אדם שכר

מפעל כדין, על-פי חוקי המדינה, הרחיב אותו כמפעל מאושר, ואנחנו בהבל פה

לוקחים לו את הנכס הזה, נותנים לו שנה לכאורה בשביל לעושת הסבה למפעל

שלו.

גם אם לא מדובר ב-35 מפעלים אלא ב-20 מפעלים, לא מדובר ב-14 אלף

עובדים, אלא ב-7,000 עובדים. אני שואל אותך כאדם; אתה יודע מצויין

שבמפעלים שלא יהיו בהם פיצויים, מי שייפגע אלה יהיו העובדים. איזה בעל

מפעל ישלם לעובדים שלו פיצויים, כאשר לוקחים לו מפעל בלי פיצויים? הוא

יזרוק אותם לרחוב. האם אתם יכולים לתת לזה יד? אני מבין שיש עקרון

להשמיד ולאבד את החזיר מהארץ. אבל איזה עקרון יש לקחת נכסים של אנשים,

ולא לפצות אותם? יבוא אדם אחד ויגיד לי - ח"כ הלפרט או ח"כ ורדיגר.



כל אחד אומר לי שאין הצדקה לקחת בלי לתת פיצויים, כל אחד אומר את זה.

פרוש אומר את זה, אתה לא אמרת, לא שמעתי אותך; ורדיגר אומר את זה; שלמה

דיין אמר את זה-, ביבי אמר את זה. אין שום הצדקה לקחת מאנשים נכסים בלי

לתת להם פיצויים. אני לא רוצה פיצויים ואני לא רוצה חוק. זה לא שאני

נאבק כאן על תוספת פיצויים למישהו. אני לא רוצה חוק, ואני לא רוצה

פיצויים, ולהשקפתי תשאירו כל אחד לעסוק בעיסוקיו, והשוק מצד אחד והשקפת

עולם מצד שני, תגדיר כמה יאכלו או לא יאכלו את זה. אני מוכן שיהיו לכם

שותפים בהגבלה על הפירסום, במרחק ממקומות שזה פוגע באנשים, ובחובה

לפרסם בגדול לא כשר וכוי וכוי. זה לשיטתי.

ח''כ הלפרט, אתה יודע שאם תצטרך לתת פיצויים, לא תוכל להופיע בציבור.

אתה אומר שתיקח את הנכסים הללו, אתה תיקח לאנשים נכסים, ואתה פותח כאן

תקדים. יכול מחר להימצא פה רוב לדברים נוספיפ, ואתם לא חושבים על זה.

יכול להיווצר רוב לנושאים נוספים. מישהו יגיד שאם כך, לוקחים את

מועדוני המפלגות שלא מוצאות חן בעיני, לוקחים את המתנ"סים שלא מוצאים

חן בעיני. אני לא רוצה ישיבות, אני רוצה להפקיע רכוש שלא מוצא חן

בעיני. גם אם היתה בארץ חוקה הייתם עושים חוק כזה? אם היה בארץ חוק

זכויות האדם, לא זה שאתם נאבקתם בו, האם הייתם תומכים בחוק שלוקח

מאנשים נכס מוקנה שלהם? אתם כאן הולכים ומפקיעים רכוש.

מצא, אני אומר לך, אין אדם אחד בליכוד שלגופו של ענין תומך בחוק הזה,

כולל אתה שאתה יושב פה. יש אנשים שאומרים שפרס הבטיח. האם לפרס יש

סמכות להיכנס לכיסים של אנשים, ולקחת מהם את הכסף? בכוח מה? מי נתן לו

את הסמכות הזאת?

אני לא אתווכח כאן על גובה הפיצויים. אמרתי לך, אמרתי לחברים נוספים,

שלא אכנס לויכוח גם מהסיבות האישיות שלי, וגם מהסיבות העקרוניות. אם

הוועדה תקבל כל סכום של פיצוי, אני אישית לא אהיה מעורב בשאלה אם צריך

4 ראשי פיצוי, 8 ראשי פיצוי או ראש פיצוי אחד. ראש פיצוי, זה העקרון על

פי מה מחלקים את הפיצויים. אבל את עצם העקרון, שפה מוציאים

7,000-10,000 איש ממקום עבודה - ואני כבר לא מדבר על המציאות של היום,

עם האבטלה, עם כל הדברים הללו, זאת אני לא מצליח להבין.

אתם יודעים שאני די מתמצא בענין הזה. כל הדיבור שלכם על הסבה הוא זריית

חול בעיניים, ובמקרה הטוב הוא שקר עצמי, הוא רמאות במקרה הרע. אין

אפשרות להסב את רוב רובם של המפעלים, אם באמת יתבצע מה שח"כ הלפרט

רוצה, וצריכת החזיר בארץ תקטן.

ש. הלפרט; האם אנשים יפסיקו לאכול בשר?

היו"ר י. מצא; למה מזרע לא יכול להמשיך לייצר בשר טרף בלי

תערובות של חזיר? וימשיך לייצא את אותן

קופסאות ואת אותם מוצרים?

ח. אותו; אם תשאל את איש משרד המסחר והתעשיה, הוא

יספר לך שמדובר בענף שיש בו עודף כושר

ייצור. מדובר בענף שהשבוע נפגע בו מפעל גדול. מדובר בענף שיש בו תחרות

קשה מאוד. אם עוד מפעל יכנס, אחד משניים יקרה; או שהחזק יינצל ויפיל



עשרה אחרים, או שהוא לא יצליח, משום שידאגו שחלק לא יקבלו אותו.

הסופרמרקטים לא יקבלו אותו וכו' וכוי. אין לו מקום בשוק חזה.

אתח מדבר על מזרע, חכח עם מזרע. אם מגדלים חיום על-פי חנתונים חללו

10,000 טון בשר, בדיר חזירים אי-אפשר לגדל דבר אחר. נניח שבשנח חבאח

יצטרכו בארץ רק 2,000 טון בשר, 8,000 טון יגמרו. 80 אחוזים מחיצרנים

חללו יצטרכו לסגור. בדיר חזירים אי-אפשר לגדל לא עופות, לא חודים, לא

דגים ולא שום בעל חיים אחר. גם לא כבשים, כי יש עודף כבשים נורא בארץ,

ותראו מח קורח בענף חכבשים. מח זו חסבחו למח חוא יסב את עצמו אחרי שנח

של חפסדים? ומי יממן את חחוב בשנח חזאתו חמחירים ירדו לגמרי. כל אחד

יזרוק לשוק את חסחורח שיש לו, כדי שחוא יוכל לחציל משחו. ממח חוא יתחיל

דבר חדש! אותו חדבר יקרח למפעלים, אותו חדבר לחנויות.

אני לא אומר שמצבן של חחנויות, של חמפעלים ושל חמגדלים זחח. אבל אני

אומר שיחליטו שיש פיצוי, תוקם מינחלת וחיא תחליט. חנות שמכרח רק 5

אחוזים חזיר, לא צריכח לקבל כלום. חנות שמכרח 90 אחוזים, אולי צריך

לפצות אותח.

חיו"ר י. מצא; אתח מדבר כעת על פיצויים לא רק ליצרנים. אתח

מדבר על חמשווקים.
ח. אותו
חטלתי על עצמי מיגבלח שלא לחיכנס לגוף חדיון

על חפיצויים. אני מדבר על חעקרון. לדעתי אם

יתקבל חעקרון חזח, ורוצים ברצינות שלא לזרוק כספי מדינח, צריד לחקים

ועדת משנח, או ועדת מומחים, או נציגי חמשרדים, ולחגיד לחם שחוועדח

קיבלח עקרון של פיצוי, ואתם תציעו לנו כיצד לעשות זאת, מובן שפחות ככל

חאפשר. חייתי בא לוועדה חזאת, וחייתי אומר שאם רוצים פחות, תאפשרו למי

שיכול לייצר ליצוא. למה רק הסבה בארץ למזון לא כשר? לייצר ליצוא, לייצר

לנוצרים.
היו"ר י. מצא
אני רוצח לשאול אותך שאלה, ואני משחרר אותך

כיו"ר ועדה, אם מותר לי לשחרר אותך, מכל

אותן מיגבלות. אני לא רואח בך אינטרסנט. אתח לא על תקן כזח שיכולים

לחצביע עליך ככזה, ואני בוודאי לא אעשה זאת. אני רוצה להבין, אני משחרר

אותך מחנקודח הזאת.

כשאתה מדבר על פיצויים, האם אתה מדבר על פיצויים רק לגופים המייצרים,

או שאתה כבר מתחיל לדבר אתי על כל חנות שיש לה על חמדף איזח שהוא מוצר,

גם על הקצב וגם על בעל המסעדה?
ח. אותו
אני חושב שהעקרון של הוועדה צריך להיות לגבי

כל מי שנפגע בגין החוק הזה.
היו"ר י. מצא
כל מכולת.
ח. אותו
לא. גם בנושאים אחרים, למשל בחוק הבדואים,

לא פיצו שם על כל ערימת עצים. אבל כן פיצו

על מבנה, והיה מי שהיה מוסמך להגדיר מה מבנה ומהי חושה. אני לא אומר לך



מעבר לזה, אני בטוח- שדיון רציני בענין הזח יגיד שעסק שרק אחוז נמוך

ממחזור עסקיו ב-3 חשנים האחרונות היה קשור בנושא הזה, איננו זכאי

לפיצויים. אבל עסק שהיה מבוסס על הדבר הזה, גם אם הוא חנות, זכאי

לפיצויים.

העקרון להפקיע זכות של תושבים הוא שעומד היום על השולחן. לא כפיה דתית,

אם כי העקרון הזה נשבר כאן, ואל תביאו דוגמא של החוק מ-1962.

אני מבקש לקיים דיון בנושא הזה עם כל חברי הוועדה.

היו"ר י. מצא; אני לא אקיים דיון עם כל חברי הוועדה, ואקח

את הפורום המלא. אני חושב שיושבים כאן כרגע

אלה שכל הזמן נאבקים בחוק הזה בצורה זו או אחרת. אני נותן לכולם את

רשות הדיבור, ולא אמנע אותה מהם. אני לא אזמין חברי ועדה שיתחילו לבוא

כדי להרצות דברים. מי שרצה לבוא, יכול היה לבוא ולדבר. יותר מזה, בשבוע

החולף אמרתי שהיום אסיים את הדיון על מכלול הבעיות שלו, וביום רביעי

אני אצביע. לא מנעתי אינפורמציה.

ג'ומס, אם הוועדה הזאת תקבל את העקרון שצריך לתת פיצויים, נצטרך לקיים

דיונים אחדים. איך פיצויים, מה פיצויים, כן מינהלת, לא מינהלת. אם

הוועדה הזאת לא תקבל את העקרון הזה, ותקבל את הצעת החוק כפי שמוגדרת

פה, זה ילך לקריאה ראשונה.

ע. סולודר; כל הדיון מתנהל בסה"כ בצורה מכובדת. אני
מאוד הייתי רוצה לשמוע שלושה נציגי משרדים
משרד החקלאות, המסחר והתעשיה והעבודה והרווחה. זה דיון עקרוני, נקדיש

לו עוד שבוע.
מ. וירשובסקי
אותי מעניינים המשרדים שהזכירה עדנה סולודר

פחות. אותי מעניין בענין זה משרד המשפטים,

כי אני עכשיו מתעלם מהנושא המהותי מבחינת החזיר, זה יכול גם להיות דבר

אחר. בתור חבר כנסת, העקרון מעניין אותי. אני מוסיף את הדברים שלי

לדברי ג'ומס, את האחרים לא שמעתי. אני חושב אדוני היו"ר, שאתה מעמיד פה

את העגלה לפני הסוסים. ברגע שאתה תשמע את הפרובלמטיקה, תוכל להחליט

באיזה עקרון לבחור.

אתה אומר שאתה קודם כל מעמיד את זה כהצעה עקרונית, כן יהיו פיצויים או

לא יהיו פיצויים.

היו"ר י. מצא; הפרולבמטיקה מוכרת לנו. ידוע שיש

פרובלמטיקה. האם לא קיבלנו את כל המשלחות

ואמרו לנו מה הפרובלמטיקה?

מ. וירשובסלוי; הייתי רוצה שאתה, דווקא אתה, תשמע את עמדת

משרד המשפטים. אני עבדתי בחקיקה, ואני מדבר

על חוק המים. היום אומרים לאנשים שילכו להחליף גידולים, מפני שאין

מספיק מקורות מים. יפצו את כל אלה שיצטרכו להחליף גידולים. מובן מאליו

שיצטרכו לעשות את זה. חוק המים הרבה יותר קיצוני מבחינת הזכויות. כאן



לוקתיס רכוש פרטי של אנשים שחם טיפחו אותו, מפני שחחוק איפשר את חדבר

חזה, תם לא עשו זאת במחתרת, חם לא עסקו באיזח שחוא דבר שלא חיח חוקי.

ישנן חדוגמאות שמדינת ישראל קיבלח חחלטח מדינית בענין פינוי ימית

בשעתה. חיא אמרה שזח לטובת מדינת ישראל, ואני כמובן תמכתי בדבר חזח.

אבל היא אמרח שאנשים שחלכו וחשקיעו כספים, יצטרכו לקבל פיצויים, וחם

קיבלו פיצויים. זח חיח דבר מובן מאליו, ואיש לא העלח על דעתו שחם לא

יקבלו פיצויים. אם אנחנו פעם אחת נלך, בין שזח חיום בחזיר ומחר בדבר

אחר, ואנחנו נגיד שחמחוקק יכול לבוא ולשלול זכות מוקנית של חפרט, ולא

דבר שחמדינח נתנח לו כמו קרקע או מים אלא רכוש פרטי שלו - מכונות,

דירים וכל חדברים חאלח - וחוא יפסיד את זח, אני חושב שאנחנו עושים את

חדבר חאלבני ביותר שאפשר לעשות. אנחנו עושים דבר טוטליטרי.

נכון שחוגשו לנו תזכירים על חנזק ועל כל זח, ואני גם לא רוצח לחיכנס

לזה. אני רוצח לחגיד לך שאני לא יודע אם זח 700 מיליון או מיליון או

חצי מיליון, כי אני אומר לך שלי שוב לא חשוב מח גודל חנזק, אלא עצם

חנזק.

צריך לחזמין את נציגי משרד חמשפטים, לבקש מחם עמדה עקרונית.

ח. אותו; חלק מחחנמקח של מצא קשורח בזח שחוא מחפש

מוצא, וחוא מחפש מוצא דרך חחסבח. אם יובחר

למצא שאין אפשרות לעשות חסבח, זח משחו אחר. כשאתח נותן חסבח, אתח בעצם

נותן תשובח חלקית. לדעתי, אם חוועדח תשמע מאנשי חמקצוע חטובים ביותר על

חמיגבלות שבנושא חחסבח, לפי דעתי זח יתרום לאנשים. חלפרט אומר שחפגיעח

לא מעניינת אותו, אבל אתח אומר שאתח כן חושש מזח, ולכן לדעתי יש לזח

חשיבות.

מ. וירשובטקי; אני מאמץ את חדברים.

צ. ענבר; כידוע אין במדינת ישראל חוקח, ואין חוק יסוד

זכויות חאזרח. על-כן מחבחינח חמשפטית חטחורח

רשאית חיום חכנסת לחוקק חוק כלשחו, גם כזח שפוגע באדם ובזכויותיו.

בהצעת חוק זכויות חאדם לאזרח אשר נדונח בוועדת חחוקח חיח נוסח שחכינח

ועדת חחוקח, שבו חיא קבעח שלא יפגעו ברכושו של אדם ללא מתן פיצויים.

הנכון חוא, שבחוק חמקורי לא חיח סעיף פיצויים, בשנת 1962. מח שכן, מאז

מקומות שבחם חיתח פגיעה, כן נתנו את חדעת על נושא של פיצויים.

העקרונות החוקתיים חכלליים בעולם לגבי נושא זכויות אדם חם, במקומות שיש

בהם חוקח, שאם פוגעים ברכושו של אדם - מפצים אותו.

לענין חיקף חפגיעח שחציעו פח, שמיעת גופים לגבי חיקף חפגיעח. לכשעצמי

אינני בטוח שיש צורך בשמיעת חיקף חפגיעח, ולו רק מסיבח אחת. אם חוועדח

קובעת עקרונות, מח לח חיקף פגיעח גדול, מח לח חיקף פגיעח קטן? חוועדח

קובעת עקרונות, וחיא אומרת שמי שנפגע בעקרון כתוצאח מחחוק יפוצה; מה

יהיה חמנגנון של חפיצויים; ודבר, כמו שנאמר, שימנע את חצורך לעסוק

באלפי תביעות פיצויים של נפגעים קטנים. למשל, לא יוכל לבוא כל בעל



מסעדה שמגישים בה בשר חזיר ולהגיד, שכתוצאה מהחוק הוא לא יכול להגיש

כעת בתפריט בשר חזיר. דברים מהסוג הזה נוריד, אלא נשאיר רק מקומות שבהם

יש פגיעה של ממש.

כאחת מאפשרויות קיימות, אם תהיה בחוק הזה הוראה ברורה, אם יהיה סעיף

ברור שיאמר, לדעת אלה שסוברים שאין פיצויים, שלא יינתנו פיצויים למי

שייפגע כתוצאה מהחוק הזה, זה יוכל לפתוח את הנושא לדיון בכנסת, ולאחר

מכן בוועדה.

י. עזר; בהמשך לדברי היועץ המשפטי, בענין הזה של

פגיעה בחוקה, אני רוצה להבהיר נקודה אחת.

בחוק איסור המשקאות בארה"ב, חוק היובש הידוע, הענין הובא שם לבית-המשפט

העליון בטענה, שזה מהווה פגיעה בחוקה של ארה"ב, בסעיף 5 של החוקה.

הטענה הזאת נדחתה.

מ. וירשובסקי! זו הדוגמא הרעה ביותר שתומכי החוק יכולים

להביא.

י. עזר; הוא הביא להפרת חוק המונית ולביטולו.

היו"ר י. מצא; את הדיון על הפיצויים סיכמנו. אם אשקול

במהלך היום שצריך עדיין לקיים דיון, נקיים

אותו בתחילת הישיבה, אבל ביום רביעי אני מתכוון להביא את החוק להצבעה.

הישיבה ננעלה בשעת 13:30

קוד המקור של הנתונים