ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/12/1990

הצעה לסדר של חברת הכנסת עדנה סולודר; הצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התשנ"א-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 141

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. כייה בכסלו התשנ"א (12 בדצמבר 1990), שעה 09:00
נוכחו
חברי הוועדה

י . מצא - יושב-ראש

מ. ג ולדמן

א. דיין

מ. וירשובסקי

מ. נפאע

ע. סולודר

ע. עלי

א. פורז

י. שגיא

ח. אורון

ש. הלפרט

א. ורדיגר

יאיר לוי

מ.ז. פלדמן

מוזמנים

עו"ד מ. בן-עמי - יועץ לשר הזדהות וסגן היועץ המשפטי למשרד

י. אזר - משרד הפנים

י. לו י - משרדה המשפטים

ד. בלאו - מרכז השלטון המקומי

ל. סטנגר - משרד המשפטים

י. לוי - משרד התעשיה והמסחר

מזכיר הוועדה

א. קמארה

יועץ משפטי

צ. ענבר

קצרנית

ש. אלתרמן

סדר-היום

הצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התשנ"א-1990

הצעה לסדר של הברת הכנסת ע' סולודר



הצעה לסדר של חברת הכנסת עדנה סולודר

היו"ר י' מצא;

אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הפנים. רשות הדיבור לעדנה סולודר להצעה לסדר.

ע' סולודר;

התפרסם בכלי התקשורת התפרסם ושמעתי גם רעיון עם החבר סלומון יושב-ראש נאמני

הר הבית, שהם פנו לעלות להר הבית. המשטרה עומדת ביום שני הקרוב לפרסם את החלטתה

בנדון, אני פונה אליך כיושב-ראש ועדת הפנים, היא הוועדה שעסקה בעבר וזה מתפקידה

לפקח על הנושא, מבלי להיכנס לויכוח המפלגתי. אנחנו עוד לא גמרנו את הדיונים ואת

המסקנות מכל המשתמע מאירועי הר הבית. אני לא חושבת שזה הרגע לחדש פרובוקציות

ולעשות נסיונות לעלות להר הבית.

היו"ר י י מצא;

לא לחדש פרובוקציות, את לא מתכוונת לזה. ליצור מצבים.
ע' סולודר
ליצור מצבים פרובוקטיביים, מבלי שאני מערערת ומהרהרת כהוא זה על זכותנו לעלות

להר הבית וכן הלאה. יש איזו שהיא מציאות, שאי אפשר שלא להתחשב בה וברגישות שקיימת

גם בארץ וגם בעולם סביב הענין הזה, שהדיו עוד לא נדמו. בוודאי בעומס שמוטל על

המשטרה שהיא רק מתארגנת בעקבות המסקניות מאירועי הר הבית, להעמיד אורנה שוב בהיכון

לענין הזה.

הייתי מבקשת שאתה כיושב-ראש הוועדה תפנה בשם הוועדה בנושא הזה.
היו"ר י' מצא
אין לנו סמכות להתערב בשיקולי המשטרה.
ע י סולודר
חס וחלילה, אין לנו סמכות ובכל זאת מותר לנו כוועדת הפנים, שהרבה פעמים היתה

בהר הבית, גם לבדוק את המתתרש בהר הבית, לומר את דעתנו בענין הזה.
מי נפאע
אני מביא הצעה לסדר באותו נושא.
ע י סולודר
חבר הכנסת ורדיגר, גם אתה כסגן השר לעניני ירושלים.
אי ורדיגר
אני יושב כאחד ממציעי חוק החזיר. אני לא חבר בוועדה.
מי וירשובסקי
אני תומך בעמדתה של עדנה סולודר. אחר-כך נצטער שלא הזהרנו מראש ולא עשינו כל

דבר כדי למנוע, דבר שיכול להתרחש ולעלות לנו ביותר. אני לא נכנס לשום בעיה אחרת.

כבר עייפתי.



היו"ר י' מצא;

רבותי, אני תמים דעים איתכם שהנושא רגיש מדי מכדי שעכשיו נאפשר הפגנות

נוספות. אבל זה שיקול של הממונים על הסדר הציבורי. אנחנו כוועדה יכולים רק לבוא
ולומר למשטרה
תנו דעתכם למציאות הרגישה בירושלים, תנו דעתכם גם לאותן מסקנות של

הדו"ח האחרון שציין במפורש שצריך לתת את הדעת אם בכלל לקיים מפגנים והפגנות בכל

האי זורים האלה. אנחנו מפנים את תשומת לב המשטרה שעוסקת בענינים אלה, את דאגתה של

ועדת הפנים.

עי סולודר;

יפה. אני לא מבקשת יותר מזה.

מ' וירשובסקי ;

חשבתי שאולי אפשר להזמין ליום שני בבוקר את מפקד מחוז ירושלים, לשמוע ממנו,

כדי שאנחנו נהיה רגועים ששקלו את כל השיקולים. הרי ביום שני בבוקר הוא צריך לתת

את התשובה. אנחנו יכולים להתכנס ביום שני שארנה שומר לענינים מיוחדים. אני חושב

שזה היה מראה על עירנות של הוועדה. לאור העובדה שצפצופי זמיר עוד מהדהדים

באוזנינו. אני לא יכול לדרוש ממך יותר.

היו"ר י' מצא;

רבותי, אני אבחן את האפשרות הזאת. באחת הישיבות הקודמות הועדה אימצה החלטה

להקים ועדה לעניני משטרה, שהיא בנושאים רגישים תצטרך לשבת בהתכנסות דחופה יותר.

אני אבדוק עם המשטרה לקראת מה הם הולכים. אם יש התפתחות, יש לי שעה-שעתיים בבוקר

כדי לקי ים את הדיון.

עי סולודר;

אני מקבלת את את הניסוח שלך. אותו הייתי מבקשת להעביר למשטרה היום, כי אז

מדובר על החלטה. כי אם ביום שני נזמין אותם יהיה מאוחר. אני מודה לך אם נפנה היום

את תשומת ליבם.

הצעת חוק איסור גידול חזיר(תיקון), התשנ"א-1990

היו"ר י י מצא;

רבותי אנחנו חוזרים לנושא של הצעת חוק החזיר. אני רוצה להודיע שאנחנו מתקרבים

לסיום הדיון בהצעת החוק, להערכתי. אני מקווה שהיום נוכל לסיים את הקריאה. אני

מזמן דיון נוסף בחוק החז יר ביום שני, שעתי ים של דיון מ-12 עד 2. אלה שעות שנוחות

לך , אדוני היועץ המשפטי.

מי וירשובסקי;

אולי אפשר לעשות בשעה 1.

היו"ר י' מצא;

אין לי אפשרות. אני מתאים את עצמי ליועץ המשפטי ובצדק. הוא עמוס בעוד שלש

ועדות ומתמרן בין כולן. אין לנו מנוס. ביום רביעי מ-9 עד 11 תהיה ישיבה. אני

מודיע שביום שני או רביעי, תלוי בהתפתחויות של היום, אני מתכוון להצביע על ההצעה

שלפנינו על מנת לאשר אותה לקריאה ראשונה. היום לא נצביע. יש לנו מספיק זמן לקרוא

אורנה בצורה מכובדת ובסבלנות ולהתייחס לגופו של ענין.



להזכירכם, יש לפניכם אותם תיקונים שדיברנו עליהם, לא הצבענו עליהם, לא ההלטנו

עליהם. לא נתעכב עליהם עכשיו, רק נזכירם. לגבי החוק יש רעיון כמעט מקובל שלא

נשנה את השם, כי זה תיקון ותיקון ראשון, ומספיק לציין תיקון.

בסעיף 2 אמרנו "הנועדים-למאכל אדם" - היתה נטייה לקבל את התיקון. למחוק את

המלים "ולא ירשה" - לחשיבה נוספת של מגישי ההצעה. עוד אינני שואל נגה החליטו, אבל

זה נמצא בידנו. לחלופין, אם נשארות המלים "ולא ירשה" באה המלה "ביודעין".

בסעיף 3 היה רעיון להקטין מ-2000 נוצירם ל-500 נוצרים. סעיף ב: למחוק "אם

החליטה על כך מועצת הרשות המקומית", כדי שלא לאלץ את הרשויות להגיע להחלטות בנושא
זה. סעיף ג
למחוק הגבלת מריק של 500 מי בין בית עסק לבית עסק חדש. סעיף ד:לקבוע

מרחק מינימום מבית כנסת - אינני זוכר את זה. לפיכך בנושא זה לא תוכל בכל מזרחה של

ירושלים לתת שום בית עסק כזה. ולא בגלל בתי כנסת, בגלל המסגדים, כשלא נרצה לפגוע

במוסלמים.
סעיף ה
בישוב שבו למעלה מ-2000נפש תקבע מועצת הרשות היכן ימכרו והיכן לא.

י'. לוי;

היכן לא - אופן שלילי, לא כדאי לקבוע. היכן כן -אופן חיובי רצוי יותר. זו

שאלה של פרקטיקה, היכן לא, צריך לציין כל פינה ופינה. היכן כן יותר נוח.
צי. ענבר
כן, היכן ימכרו ולהסתפק בזה.

היו"ר י' מצא;

חבר הכנסת ורדיגר, אנחנו מוכנים לנושא הזה. אתם מוכנים היום לגמור את דף

התיקו נים?

אי ורדיגר;

ארנה העלית כאן כל מיני רעיונות והצעות שהועלו. לא היו שום סיכומים.

היו"ר י י מצא;

רעיונות שהתווכחנו עליהם הרבה מאד. בשלב מסוים מיצינו את הויכוח ואמרנו:

בשבוע הבא נגמור. אני יכול היום לסיים, אני יכול ביום שני לסיים.

אי ורדיגר;

למעשה יש כאן דברים נוספים. עיקר הויכוח היה לגבי "ולא ירשה".

היו"ר י' מצא;

בואו נתקדם. לגבי סעיף 1 לא היתה התנגדות, מקובל על כולם. סעיף 2 במקום

"הנועדים לאכיה" יבוא "הנועדים למאכל אדם" מקובל על כולם. היה ויכוח למחוק את

המילים "ולא ירשה". ארנה הצעת לשים "ביודעין" במקום זה. אז נתתי דוגמא של אותו מדף

עם אותו פריט. אז הבינותי שזה יכול אולי להיות משכנע להוציא את המילה "ולא ירשה",

כדי שלא נבדוק בעלי עסקים או אנשים שמחזיקים חוזה משפחתי בכיס לגבי חנות זו או

אחרת, והם יכולים להיות יהודים דתיים חובשי כיפה והולכים לבית כנסת, ואנחנו

מכשילים אותם.



אי ורדיגר;

אני מציע שנוסיף "ולא ירשה ביודעין".

הי ו "ר י' מצא;

זה קצת הולך לקראת. חבר הכנסת ורדיגר, בנקודה הזאת ולא ירשה הענין סגור.
אי פורז
חבר הכנסת ורדיגר, אסור שהחוק הזה ישמש ככלי לחיסול חשבונות. אני הולך

למשטרה ומתלונן על בעל קניון שבאחת החנויות בקניון מוכרים. אז המשטרה צריכה לחקור

גם את בעל הקניון אם הוא ידע ששם מוכרים.

היו"ר י' מצא;

ואז כל החוק יכול למות, לא יוכלו לאכוף דברים כאלה. כך לא תהיה שחיטה ולא

יובילו. אנחנו סוגרים את עיקר הנושא. אני מבקש שיורידו, אלא אם כן תהיה התעקשות.

אפשר לסכם את זה כך?
א' ורדיגר
לא.

היו"ר י' מצא;

נשאיר את זה עדיין פתוח. במקום 2000 נוצרים יבוא 500 נוצרים. עלתה בעיה של

מקומות מסוימים קטנטנים. מה עמדתכם בנושא הזה? נתנו את הדוגמא של באר שבע.

אי פורז ;

אולי נעשה פשרה של 1000?

אי ורדיגר;

לגבי הנושא של "ולא ירשה" אנחנו מוכנים למחוק את המלים.

אי פורז;

בכנות יש המון קהילות יהודיות בעולם. הרי רוב העם היהודי חי בקרב קהילות

נוצריות. אנחנו לא צריכים שבאיזה שהוא מקום זה ישמש כלי ניגוח.

א' ורדיגר;

אתה מדבר כמו נציג הותיקן.

היו"ר י' מצא;

ניקח את באר שבע, איפה שיש אוכלוסיה של נוצרים.

מ.ז. פלדמן;

מה עם המקומות שהם לא רשות נפרדת והם מעל 500, פחות מ-2000.



חי אורון;

יש לך מקום כמו דיר חנא - 570 איש.

היו"ר י' מצא;

דיר חנא - אין לנו בעיה, רוב נוצרי. טורען - אין בעיה, יפיע - אין בעיה. כפר

כנה - אין בעיה.

ח' אורון;

בכפר כנה יש 1500. 9400 נפש, 1500 נוצרים ו-7000 מוסלמים.

היו"ר י'ק מצא;

מי הכפר הקרוב ביותר לכפר כנה?

מי נפאע;

נצרת.

היו"ר י' מצא;

מה המרהק באוטו?

צ' ענבר;

20 דקות נסיעה.

י' לוי ;

פלה נוסע במכונית.

היו"ר י' מצא;

זו עמדתי.

הי אורון;

אני לא בטוה שארנה שולה את היהודיות הכבדות ממאה שערים עשרים קילומטר.

היו"ר י' מצא;

אני מבקש אותך, אנהנו מדברים על עובדות.

מ.ז. פלדמן;

אלו מהם שרוצים לאכול בשר חזיר.

חי אורון;

לא חזיר. על כשר אני מדבר, הרב פלדמן. אתה לא תשלח אדם מבני ברק לקנות בשר

כשר ביפו. תדאג שרנהיה לו הנות כשרה למהדרין בבני ברק. זה מה שאמרתי.



היו"ר י י מצא;

איפה עוספיה קונה היום בשר חזיר?

מי נפאע;

אצלם בכפר.

חי אורון;

תן תשובה לפקיעין.

צ' ענבר;

לפקיעין אין תשובה.

הי ו "ר י י מצא;

בעוספיה יש לנו 1200 נפש. בעוספיה יש חנות למימכר בשר חזיר, כך אני לומד מחבר

הכנסת מוחמד נפאע. אם אנחנו נקבע 2000 נפש, תסגור את החנות בכפר דרוזי, כאשר

הדרוזים עצמם לא אוכלים בשר חזיר. הנה בעיה, בוא נחשוב עליה.

א' ורדיגר;

נכתוב 1000 במקום 2000, אז פתרנו את כל הבעיה.

חי אורון;

אתה לא פותר.

היו"ר י' מצא;

תאמין לי, החוק יתקבל. ביום רביעי הבא, בעזרת השם, יש חוק. אבל בואו נוציא

חוק טוב.

אי ורדיגר;

אני קצת לא מבין. לו אנחנו היינו עכשיו מתווכחים ורוצים להגיע לעמק השווה

ולהגיש את החוק במשותף - בבקשה.

חי אורון;

מצא, אני מבין את הרצון שלך להושיב על ידך את שני החברים מציעי החוק ולהגיע

לבי נך לבי נם.

היו"ר י' מצא;

אם יש רצון טוב, אושיב אותך לידי.

חי אורון;

אפשר להגיד פה מתעקשים ועוברים לפי הרשימה, ואפשר להגיד שמחפשים איזה שהוא

הגיון שהוא לא בתחום ההגיון של חבר הכנסת ורדיגר. ההגיון אומר שקהילה סבירה היא

כ-500 נפש. והדוגמא של פקיעין מבחינה זו היא כל כך אופיינית. ישוב דרוזי שלש 3000

נפש. יש בתוכו 900 נוצרים ומשפחה יהודית.
מ"ז פלדמן;
יש לי פתרון. תחולת הרווק תהיה בעוד שנה. עד אז הריבוי הטבעי כבר יהיה

אלף.
היו" י' מצא
רבותי, אני מאד מעריך את ההסכמה של מגישי ההצעה לרדת מ-2000 נפש ולהעמיד

על 1000 כמינימום. אני חושב שזה פתר את כל הבעיות של הרשימה שבפנינו.
הי אורון
תהיה הסתיגות.
היו"ר י' מצא
הרשימה היא ל-31 בדצמבר 1989. אני יכול לומר לך בודאות מוחלטת שיש שם כבר

1000.

למחוק "אם החליטה על כך מועצת הרשות המקומית". איפה זה מופיע?
צי ענבר
בתחומו של ישוב אחר, בחלקיו שבהם מתגוררים 1000 נוצרים לפחות, אם החליטה

על כך מועצת הרשות המקומית. הבקשה היא שלא צריך החלטה של המועצה.
היו"ר י' מצא
היועץ המשפטי אומר שאפשר לתת את הנוסח הזה כי זה מופיע גם בחוק המועצות.

אני הולך לסעיף 1(3): בתחומו של ישוב שבו מרבית התושבים או מרבית חברי מועצת

הרשות המקומית אינם יהודים. אז פתרת את הבעיה של כל ישוב קטנטן שיש בו 5

נוצרים.
אי פורז
זה בסדר.
חי אורון
איזה כמות?
היו"ר י' מצא
לא חשוב.
אי פורז
דהיינו בכל המיגזר הערבי אפשר בלי הגבלה.
י י שגיא
נאמר שיש בכפר ערבי 80% אוכלוסיה מוסלמית ו-20% אוכלוסיה נוצרית. החוק לא

הל, דהיינו ה-20% עושים כבתוך שלהם; או שמועצת הרשות מחליטה כן או לא. אם אתת

אומר שהחוק לא חל, מה בעצם אתה אומר? החוק הזה הוא חוק בשביל יהודים. המוסלמים

שמתנגדים לחזיר לא יכולים לפעול נגד זה בשום דבר.
היו"ר י' מצא
ואז תתחיל למלא את הכפרים המוסלמים בחזיר. נשאיר את זה כך, כי אז זו

פגיעה במוסלמים.

אי ורדיגר;

במקום 2000 יבוא 1000.

חי אורון;

מה עם מועצת העיר?

היו"ר י' מצא;

אנחנו כעת מגיעים למועצת העיר. פה יש הערה; בתחומו של ישוב אחר - בחלקיו

שבהם מתגוררים 1000 נוצרים לפחות, ולהוציא " אם החליטע על כך מועצת הרשות

המקומית.

מ"ז פלדמן;

יש לי סיפוק מיוחד שיושבים ביום הראשון של חנוכה על החוק הזה, כי מרד

המכבים נגד היוונים פרץ בגין חזיר. אתה זוכר, חיים?

חי אורון;

אני זוכר, מכבד, מעריך וחוגג, וזח לא שייך לחוק הזה.

היו"ר י' מצא;

אני מודיע חגיגית לפרוטוקול, ואני אומר בהן צדק שמעולם איש מהנהגת

הליכוד, מראש הממשלה ומטה, לא דיבר איתי על חוזר החזיר להעביר אותו כך או

אחרת, או האיץ בי להעביר אותו כך או אחרת. אני מי יזמתי הולך לקיים היום דיון

עם אחד השרים הבכירים, להתייעץ איתו בנקודה מסויימת שמטרידה אותי. תרצה להאמין

- תאמין, לא תרצה להאמין - תישאר בזה.

עי סולודר;

סומכים עליך.

היו"ר י' מצא;

זו גם הכרתי. נפגשתי עם ראש הממשלה הרבה פעמים מאז, הנושא הזה לא עולה.

עי סולודר;

כנראה שהוא לא מטריד את הממשלה.

אי ורדיגר;

איך זה מגיע לראש הממשלה, כאשר ההצגה הזאת הוגשה יחד עם פרס.

עי סולודר;

מי זה אומר שהיינו מסכימים לפרס.
אי פורז
זה הרבה יותר אלגנטי ויפה שמועצת הרשות המקומית תגיד איפה אסור ולא תגיד

איפה מותר. מבחינתכם, זה לא יהיה אלגנטי שמועצת הרשות תגיד: אנחנו מתירים

מכירת חזיר ברחובות אלה ואלה או באיזור זה וזה. לדעתי צריך לבוא מקומות שמועצת

הרשות החליטה לאסור בהם.

אני מציע להחליט לגבי איזור ולא להחליט לגבי 300 מטר.
חי אורון
במקום שיש מעל 1000 נוצרים, אין לרשות סמכות לאסור.
אי פורז
מותר לה לאסור באי זורים מסוימים. הפרשנות המשפטית היא: מאחר והמחוקק אמר

שבמקום שיש נוצרים מותר, היא תתיר אולי באחוז אחד מהשטח או שני אחוזים.

אנחנו מדברים בעיקר על ערים מעורבות, נניח יפו, מזרח ירושלים. הרבה יותר

אלגנטי שיהיה מקום של איסור.

לגבי הענין של 500 מטר, זה כבר לא שייך לעניני דת בכלל. אני נגד להפוך את

אתה שיש להם חנויות חזירים היום למיליונרים. אתם רוצים לתת פרס?
אי ורדיגר
במקום זה להקים עוד כמה מליונרים.
אי פורז
הם לא יהיו מליונרים. מה שנורא ירצה חזיר, גם לשיטתך יכול לנסוע לאיבלין

ולקנות לעצמו. זו לא בעיה. גם מבחינת החוכמה הכלכלית של החוק, בישוב שיש בו

מעל מה שקבענו תהיה הרשות המקומית רשאית לומר איפה אסור. מכלל הן לומד גם לאו.
היו"ר י' מצא
אני רוצה להבין אותך. בוא ניקח את ירושלים. אנחנו יודעים איפה הציבור

הנוצרי יושב, בתוככי העיר העתיקה ובכמה רחובות סמוכים, אבל הכל במזרחה של

העיר. מועצת העיר ירושלים צריכה לומר איפה אסור. ואם היא לא הכריזה שאסור

ברחוב יפו, אז מותר. בזה אתה יוצר פירצה.

כעת אני הולך לתל אביב. יבוא צייץ ויאמר: אני עם החוק הזה לא מתעסק. אז

אפשר גם בדיזנגוף לפתוח חנות?
אי פורז
בעקרון כן. אבל מתוך הכרת תל אביב שיש שם קואליציה שמורכבת מסיעות דתות.
היו"ר י' מצא
מתוך הכרת הדמות שעומדת בראש.
אי פורז
כל בתי הקולנוע בתל-אביב פועלים בשבת שלא כחוק. אם זאת הטענה, הוא לא

יפעיל את החוק ולא ישלח את המפקחים. אכיפת חוק זה סיפור אחר.

היו"ר י' מצא;

מצד שני אני שואל אותכם, מגישי הצעות החוק: בתל-אביב או ביפו תצטרך לקבל

החלטה לפתוח בסאלח או דין ברובע הנוצרי או ביפו חנות למימכר חזית, מה אתם

תעשו?

חי אורון;

לפי ההצעה שלכם יכול לבוא צייץ ולהגיד; בשום מקום בתל-אביב אסור. פה

כתוב; אם החליטה על כך הרשות המקומית. יש לרשות סמכות, למרות שהכנסת אמרה שמעל

1000 נוצרים מותר, להחליט שאסור. לאף אחד ביפו-תל אביב אסור למכור בשר חזיר.

השאלה אם אתם מתכוונים לזה. אני לא אומר מה דעתי, על כל פנים אתם

מתכוונים לזה. זו לא רשות שהכנסת נתנה לכל אוכלוסיה של 1000, אלא זו סמכות

לעיריה לתת או לא לתת ל-1000 או ל-10000 נוצרים.

י י שגיא;

ראש עיר או מועצת העיר/מחלקת הרישוי של העיר מאשר רשיון עסק לכל בית עסק

בעיר. אם מביאים דברים עד אבסורד, יכול ראש מועצר עיר/מחלקת רישוי להחליט שאין

חנויות למימכר בשר לבן בעיר.

צי ענבר;

הוא לא יכול. הוא יכול רק אם יהיה לגבי חנות מסוימת דו"ח של משרד הבריאות

שלחנות הזאת אין אמצעי תברואה נאותים. אתה יכול למנוע מהפרט רק על סמך

הנימוקים הכתובים בחוק רישוי עסקים. בחוק רישוי עסקים כתוב שאם אתה רוצה לפתוח

אטליז, הוא חייב לעמוד בדרישות הבריאות, ואם אתה רוצה למקום למשחקים מותר לך

להתחשב בבית ספר.

י י שגיא;

לפי דעתי מועצת הרשות המקומית מבטאת את רוב האנשים בעיר. הם ישקלו

בהגיון. הם יכולים להחליט אם פותחים או לא פותחים. מה מפריע לי? מפריע לי

הנושא של 500 מטרים, הנושא של הקיימים ואי הגדלה. נניח שהוא החליט על אחד

ברחוב סלח אל דין.

חי אורון;

לפי שיטתך - אני הולך לסעיף הקודם - רשות מקומית יכולה להחליט שאסור

לפתוח מועדוני מפ"ם בבת ים?

י' שגיא;

לא. מועדונים זה לא לענין. אני מחליט שאני פותח משחקי וידאו בבת ים.

אי דיין;

אני חושב שזו תהיה טעות להעביר עוד פעם את הסכסוכים לרשויות, במקום לקבוע

קריטריונים. דווקה החוק הזה, בניגוד לחוק ההסמכה, מנסה לקבוע קריטריונים

בחקיקה ראשית כדי לא לתת את זה לתנודות במועצת העיר. לפעמים אלה יש להם יותר



כוח ולפעמים אלה יש להם יותר כוח, ואז הסכסוכים הם תמידים. אגב זה מה שהיה

בחוק ההסמכה. כל שבוע יריבו האם לאשר את חוק העזר או לא לאשר, במקום להתעסק

בבעיות מוניציפליות. פה לפחות קבע עקרונות.

אני מצלע בכלל להוריד את הענין של מועצת הרשות, לשיטתם של המבקשים.
לקבוע סעיף ראשון
בתחומו של ישוב שבו מריבית התושבים או מרבית חברי מועצת

הרשות המקומית, ובענין של מספר הנוצרים שיהיה מותר לשים באותו איזור של

הנוצרים, איזור איפה שמתגוררת מרבית האוכלוסיה הזאת, כי היא משתמשת בשירות

הזה. ולא להתנות את זה במועצת הרשות שתתיר. אחרת יתחילו לריב במועצת הרשות, כן

מתירים או לא מתירים. ישנם אנשים הרגישים לענין הזה.

אי פורז;

אני רוצה לדבר בכנות גמורה, ביושר. אם הרשות המקומית יכולה להתיר או

לאסור, לפי הדוגמא שלך אם צייץ הוא מנוול גדול, הוא פתח את כל בתי הקולנוע, אז

הוא יוכל להחליט שהוא פותח לא רק ביפו אלא נותן גם בצפון תל-אביב.
שי הלפרט
זה צריך להיות באיזור שיש בו 1000 איש.
אי פורז
בעיר כולה ךיש. אני למציע לכם לחייב את הרשות המקומית לקבוע איפה אסור.

זה יותר אלגנטי. אפשר לצרף מפה.
אי דיין
אפילו להוריד את הענין של מועצת הרשות. בשביל מה אתה צריך את זה?
מי וירשובסקי
מי יקבע? שר הפנים?
היו"ר י' מצא
יש פה הצעה של היועץ המשפטי שאומר: בתחומו של ישוב אחר שבו מתגוררים

1000 נוצרים לפחות, באותם חלקים בהם הם מתגוררים ובלבד שלא ייפתח בית עסק חדש

לשיווק או למימכר בשר חזיר או מוצריו. כלומר, אני משאיר את העסקים הקיימים.

אמנם אני הופך אותם יקרים מפז. ובלבד שלא ייפתח בית עסק חדש לשיווק או למימכר

בשר חזיר או מוצריו.

היתה פה גם הצעה ולא ירחיב את עסקו.
י י שגיא
מוכרח. אם זה עסק כל כך טוב ואתה נוצרי, ויש לך היום חנות, והיא יושבת על
קרקע. אני אומר לו
אדוני, אני ואתה שותפים, אני משקיע, אני בונה עכשיו מגדל

שלום של מימכר חזיר בחנות שלך. חמישים שנה העסק קיים, עכשיו הוא יהיה מעדניה

גדולה. הוא ימשוך אליו את כל היהודים. למה אני אומר לא יוגדלו? אני רוצה לומר

קיים, בהנחה שזו האוכלוסיה וכך היא חיה ואני לא רוצה לפגוע בה. אני לא רוצה

לתת פתיון להרחבת עסקים.



חי אורון;

בפקיעין יש היום 900 נפש ואין חנות. בעוד שנה יהיו 1000. יפתחו חנות או

לא?
צי ענבר
לא. החוק נכנס לתוקף בעוד שנח. עד שהחוק ייכנס לתוקף יקימו בחלקים

הנוצרים של הישוב הזה. ואז בעוד שנח כאשר ייכנס לתוקף, יחיה שם בית עסק קיים

למימכר.

חי אורון;

ואם יש שם 800, הוא יישאר?

צי ענבר;

לא.

חי אורון;

ובעוד שלש שנים?

צי ענבר;

גם כאשר יעבור על 1000 - לא.

היו"ר י' מצא;

כאשר יגיע ל-1000 יוכל לפתוח.

צי ענבר;

לא.

מי וירשובסקי;

בשנה הראשונה החוק לא נכנס לתוקפו.

שי הלפרט;

החוק לא נכנס לתוקפו לגבי עסקים קיימים, לא לגבי פתיחת חנווניות מיד.

אחרת יפתחו ביפו מאה חנויות. החוק ייכנס לתוקפו לגבי פתיחת חנויות מיד.

היו"ר י י מצא;

הוא יסע ויקנה במקום אחר. אם יש היום 1000 ויש לו חנות - היא נשארת, אין

לו בעיה.

חי אורון;

זה חוק לא לשנה ולא כדי לגמור את החוק הזה בקואליציה. אתה מחליט בחוק של

הכנסת; 1000 תושבים בדצמבר 90 - מותר להם. אבל אם היום בלוד יש 800 או 900

נוצרים בשכונה אחת - עכשיו אסור להם. חיתה להם חנות וסגרו אותה. בעוד שנתיים

הם יגיעו ל-1200 איש, לפי ההצעה שלכם אסור להם לפתוח.
צי ענבר
התשובה שלי לכך היא, שאם אוסרים פתיחה ואם אוסרים הגדלה, אז באמת מן

הראוי לגבי הישובים האלה להפרוית את זה ל-500, שזה שמספר של קהילה. נפחית ל-500

ואז זה עונה על כל הישובים שאמרת.
מי וירשובסקי
אני מציע דבר אחר. הואיל והחוק נכנס לתוקפו בעוד שנה, במשך השנה הזאת

יכולים לפתוח חנויות.

יי שגיא;

לא, כי אז זה חוק עידוד החזיר.

מי וירשובסקי;

אתם בלאו אחר מעודדים את גידול החזיר. אל תשלה את עצמך, אתה רק מקטין את

מספר המרוויחים. יותר מונופול.

היו"ר י' מצא;

אני מציע את הסעיף חזה, ואנחנו לא מצביעים. אם נצטרך תיקון אחרי קריאה

ראשונה, אנחנו עוד נשב פה. אנחנו מדברים על קריאה ראשונה ואנחנו נשקול פעם

נוספת. הנוסח שאני ארצה להביא אותו לקריאה ראשונה מוסכם על כולם. היה רעיון

שגובש על ידי חבר הכנסת שגיא, והיועץ המשפטי נתן לנו את הנוסח. אני קורא אותו;

בתחומו של ישוב אחר שבו מתגוררים 1000 נוצרים לפחות, באותם חלקים בהם חם

מתגוררים ובלבד שלא ייפתח בית עסק חדש לשיווק או למימכר בשר חזית או מוצריו,

ולא יגדל בית עסק כאמור קיים.

מ"ז פלדמן;

הבעיה שלי; במשך השנה הזאת ייפתחו 50 עסקים ביפו.

חי אורון;

הופכים את האנשים לעבריינים. אתם הולכים להגיד אדם; יש לך קונצסיה עד סוף

הדורות. ולא רק שיש לך קונצסיה, אף אחד לא יתחרה בך במקום הזה. שם האוכלוסיח

תגדל פי עשר.

היו"ר י' מצא;

אפשר להציג אבסורדים אלה ואהרים. הסניף הזה מחולק לשנים. אל תעשו עוול

לחוק. מי שמתנגד לחוק - מתנגד. אנחנו מנסים להוציא מוצר נכון וטוב. סעיף 1;

בתחומו של ישוב שבו מרבית התושבים הם נוצרים, שיפתחו כאוות נפשם וכמה שהם

רוצים ושירחיבו ב-17 קומות לגובה ו-19 קומות לרוחב. לא מפריע לאף אהד. קיים

ישוב שרובו נוצרים, רוצים לקיים את הילכות החזיר - שיקיימו את הילכות החזיר.

אנחנו כעת הולכים לסעיף שני - לערים מעורבות. אנחנו לא רוצים להוציא

חקיקה שתפגע במיעוט, יש מיעוט בארץ הזאת של נוצרים, הם באים לידי ביטוי בערים

המעורבות. אנחנו רוצים לראות שימשיכו לחיות את חייהם. איפה שיש עסק כזה - לא

נסגור אותו, ימשיך למכור. אבל לא נתחיל כעת לתת להם אפשרויות להרחיב ולפתוח

סופרמרקטים ולפתוח מדורים נוספים כדי שכל הארץ, בני היהודים יגידו מה קרה. מח

יעשה החוק הזה? החוק הזה יעודד חזיר בצורה הזאת. יש עשרה עסקים והם מוכרים



ליפו ומספקים לכל האוכלוסיה - הם גם מספקים קצת מן החוץ. אני בא ואומר: יש לך

עשרה עסקים ביפו, תישאר איתם. אתה תוכל לספק לפחות לכמה שנים טובות קדימה.

בינתיים העליה היא עלית של יהודים ולא אחרת.

מי וירשובסק';

30% מהם לא יהודים, שר הקליטה אמר.
היו"ר י' מצא
על כן אני מציע להשאיר את התיקון הזה כפי שהוא. בערים המעורבות בתי העסק

ימשיכו, ושם לא נאפשר בתי עסק נוספים. נכון שאתה מעלה את מניותיהם.
חי אורון
הערה ענינית לגמרי. הוא לא יגדיל את החלק של מכירת חזיר. הוא מוכר עוף,

כבש, בקר באותו אטליז. הוא מגביר את החלקים האחרים באותו אטליז. לאותו אטליזה

אסור לגדול? הוא מוכר 3% מוצרי חזיר.
היו"ר י' מצא
אני לא מעלה את מניותיו, אני אומר לו: אתה תמשיך למכור.
אי פורז
בוא נצא מתוך הנחה שיש אנשים בצפון תל אביב שמתים על בשר חזיר. או שהם

'סעו לכפר הכפי קרוב או שיסעו ליפו. אותה חנות ביפו תתחיל להיות משגשגת. הוא

יפעיל אותה 24 שעות ביממה. זו קונצסיה.
חי אורון
אי אפשר לעצור את החיים. הוא יגדיל את החלק של העופות.
אי דיין
למציעים יש מטרה אחרת. הם רוצים למנוע מאלה שלא רודפים אחרי החזיר.
היו"ר י' מצא
אני שאלתי את היועץ המשפטי ואני שואל לדעתכם ובזה נסיים את הויכוח הזה.

אם אנחנו נוסיף פיסקה נוספת ונאמר: במקומות שבהם תתעורר מצוקה מבחינת האספקה

לקהילה הקיימת, אז מועצת עיר תוכל לשקול מתן רשיון.
אי ורדיגר
זה מסוכן.
אי דיין
אני מבין את מטרת המציעים, היא לא לכפות על הנוצרים או אפילו על אלה מקרב

היהודים שיעשו הכל כדי למצוא את החזיר. המטרה שלהם היא יותר חינוכית כללית,

שזה לא יהיה בישובים יהודים. זו מטרה אחת עיקרית. באשקלון יש 60 אלף תושבים,

כולם יהודים, שלא יהיה שם חזיר.



סעיף בי, כרי לתת תשובה לאותם מיעוטים, אני חושב שלא כדאי להיכנס לענין

של ההגדלה או לא, כי זו לא מטרת המציעים. איפה שיש מיעוט נוצרי - יש לו את

החנות שלו. אם היא תתפתח, זה תלוי באחוזי הבנייה, בתברואה. זה לא ענינם.

י י שגיא;

מה אתה עושה בעיר מעורבת, זו הרי הבעיה.

אי דיין;

אני מתכוון לעיר מעורבת. תהיה חנות איפה שתהיה באותו איזור. ובזה לגמור

את הענין. לא להכניס מועצת עיר בענין הזה. זה לא טוב, טוב שיהיה קבוע בחוק.

שי הלפרט;

אני רוצה להתיחס לקטע: ובלבד שלא ייפתח בית עשסק לשיוור או למימכר בשר

חזיר או מוצריו אלא במרחק של 500 מטר לפחות מבית עסק קיים כאמור.

היו"ר י י מצא;

עוד לא הגענו לזה.

עי עלי;

אני מבקש לשאול שאלה משפטית. ניקח לדוגמא מועצה איזורית גלבוע. במסגרת

המועצה יש למעלה מ-1000 נוצרים. ניקח מועצה איזורית אחרת באיזור של מזרע, עמק

יזרעאל. כאשר אתה מדבר על ישוב בתחומו של ישוב אחר, בחלקים שמתגוררים בו 1000

נוצרים, קיבוץ זה ישוב או מועצה, או רשות מקומית או רשות איזורית?

צי ענבר;

קיבוץ הוא ישוב, מועצה איזורית היא רשות מקומית, איננה ישוב.

עי עלי;

הנוסח שמונח כאן לפנינו מונע את האפשרות, שאם במועצה איזורית עמק יזרעאל

יש 1000 או 2000 נוצרים בכולם יחד, יבואו ויגידו שבמזרע מותר להקים.

צי ענבר;

שאלה טובה מאד. כי מועצה איזורית בהגדרתה כוללת ישובים.

עי עלי;

חשבתי שזו התשובה, רציתי לוודא את זה.

היו"ר י' מצא;

השאלה טובה וטוב שהובהרה, כי אחרת זה פורץ פירצה גדולה. מזרע היתה מתחילה

לחגוג. היו עוד מברכים על החוק הזה.

יש פה פתרון שלדעתי עונה על השאלה הספקולטיבית וגם לשאלה שאנחנו מונעים

הרחבות. אנחנו באים ואומרים שהנוסח יהיה; בתחומו של ישוב אחר שבו מתגוררים

1000 נוצרים לפחות באותם חלקים בהם הם מתגוררים, העסקים ייפתחו במיגבלה של 500

מטר.



אי פורז;

למה להפיץ את זה רחוק?

היו"ר י' מצא;

500 מטר, ולא נפגע בעסקים שכבר קיימים. כלומר פה יש פתרון, עסק שכבר קיים

ביפו - יישאר ולא יורחב. יחד עם זה, עסקים חדשים במרחק 500 מטר אחד מהשני.

מי וירשובסקי;

אם יש לך את עכו או את יפו, אלה ערים ששם יש שיכונים או שכונות ערביות.

בבאר שבע יש כ-1000 נוצרים, הם מפוזרים בכל העיר, להם לא תהיה שום אפשרות.

י י שגיא;

הם יסעו ללהב.

מי וירשובסקי;

אני חושב שזה קצת אבסורד. קיבלנו ממשרד הדתות נתונים.

י י שגיא;

אין אף כניסה בבאר שבע.

מי וירשובסקי;

מה זה חשוב אם יש כנסיה.

צי ענבר;

באר שבע יורדת.

מי וירשובסקי;

אתה קבעת 1000.

אי דיין;

עכשיו עם העולים מרוסי בכל ישוב יהיו 1000.

היו"ר י' מצא;

רבותי, אם כך נלך לדיון אני אגמור את הדיון. שאלת שאלה שהתשובה עליה היא

ברורה. אם בבאר שבע יש 1000 נפש ויש חנויות, הן תמשכנה להתקיים.

מי וירשובסקי;

גם לא בשכונות ששם גרים?

היו"ר י' מצא;

בשכונות איפה שיש נוצרים.



צי ענבר;

שימו לב, הנוסח הוא כזה. בתחומו של ישוב אחר שבו מתגוררים 1000 נוצרים

לפחות, משמע 1000 הנוצרים האלה מתגוררים בכל הישוב. באותם חלקים בהם הם

מתגוררים. כאן אין הגדרה מהו חלק. לא נאמר באותן שכונות, לא נאמר באותם

רובעים, נאמר באותם חלקים. המשמעות היא שאם ישנו איזור שיש בו ריכוז של נוצרים

כבר מותר שם.

היו"ר י י מצא;

אם הוא קיים, לא סוגרים אותו. להעניק לו רשיון במרחק של 500 מטר - אותה

עיריה תצטרך לשקול אם כן או לא להעניק לו.

צי ענבר;

היא לא צריכה לשקול שום דבר. אם מכניסים את הסייג של 500 מטר, אז אין לה

סמכות לשקול, אסור לה לאשר. על פי ההצעה היא לא יכולה להרשות פתיחת עסק נוסף

בבאר שבע, אם יש כבר עסק קיים במקום שבו מתגוררים נוצרים.

חי אורון;

500 מטר מסביב זה כמעט כל באר שבע.

צי ענבר;

ובלבד שלא ייפתח בין עסק לשיווק או למימכר בשר חזיר או מוצריו אלא במרחק

של 500 מטרים לפחות מבית עסק כאמור קיים. מה שקיים קיים. ובלבד שבית העסק החדש

ב-500 מטר, גם הוא באותו חלק שבו מתגוררים נוצרים.

אי דיין;

ברור, חי יב שיהיו נוצרים.

היו"ר י' מצא;

להב תוכל להמשיך לחיות שם בדרום.
חי אורון
בטוח שלא.

היו"ר י' מצא;

רבותי, אני הבהרתי בתחילת הדברים ואני חוזר, אני מנסה יחד עם המתנגדים

עקרונית לכל החוק הזה, להוציא מוצר חקיקה טוב. ההתנגדות העקרונית היא התנגדות,

אתם תתנגדו לכל.

שי הלפרט;

הסתייג של 500 מטר היה כדי לא להפוך את יפו או ירושלים העתיקה למרכז של

בשר חזיר. אם התחיולה של החוק הזה תהיה רק בעוד שנה, אנחנו נגרום לכך שבמשך

השנה הזאת זה ייהפך למרכז.
היו"ר י' מצא
הוא נכנס לתוקף מיד.

שי הלפרט;

כתבנו שתחילתו של החוק בעוד שנה כדי לאפשר למייצרי ומשווקי החזירים.

היו"ר י' מצא;

הכוונה שלנו ברורה.
שי הלפרט
לגבי פתיחת חנות חדשה מיום פירסומו. לא לתת אפשרות שיפו תיהפך למרכז

למימכר.
היו"ר י' מצא
אתה הבאת אותנו לסוף החוק, לסעיף 9. ההערה נרשמה. היא הערה נכונה, אבל

אנחנו רחוקים עדיין.
שי הלפרט
אדוני היועץ המשפטי אני רוצה שתוסיף: תחילתו של חוק לגבי פתיחת חנות חדשה

מיום פירסומו.
י י שגיא
שלפחות שנה יש להם רשיון והן פועלות. כדי להבטיח שחנות קיימת היא באמת

קיימת.
היו"ר י' מצא
אני מציע לאמץ את הרעיון של חבר הכנסת שגיא. בתקופת המעבר הזאת שאנחנו

מקיימים דיונים ומצביעים, זה הולך לקריאה ראשונה וחוזר לקריאה שניה ושלישית,

עוד יכולים כמה אנשים מתוחכמים לפתוח כמה עסקים ולהגיד: הנה פתחנו. לכן צריך
לשים סייג
עסק שקיים לפחות 12 חודשים.
אי פורז
זו חקיקה רטרואקטיבית.
היו"ר י' מצא
לגבי עסק קיים אני נותן לו אפשרות להמשיך להתקיים, אבל לפחות הוא קיים 12

חודשים.
אי פורז
אסביר למה רטרואקטיבי. היום ניסו לפתוח חנות כזו. אין חוק, מדברים בכנסת.



היו"ר י' מצא;

אני רוצה שתמצא לי את הניסוח הלא רטרואקטיבי, ובתנאי שיש לו רשיון והוא

פועל.

שי הלפרט;

מיום העלאת הצעת הרווק בכנסת.

מי וירשובסקי;

זה באמת דבר חדש. מאין לי לדעת שהממשלה הזאת תחזיק מעמד, אולי היא תיפול.
אי פורז
אתם יוצרים מפלצת קונסטיטוציונית.
מי וירשובסקי
עוד לא היה דבר כזה.
היו"ר י' מצא
אנחנו ניתן הגדרה מה זה בית עסק. בהגדרה של בית עסק יהיה כתוב: המחזיק

ברשיון מטעם הרשות משנת 1990. מי שירצה לפתוה מחר מחרתיים - לא יוכל.
חי אורון
אף אחד אין לו בית עסק למימכר חזיר. יש לו מעדניה, יש לו חנות מכולת.
היו"ר י' מצא
בית עסק שאנחנו מדברים עליו כאן.
חי אורון
יש לי הערה בסעיף הזה. בהצעה המקורית הלכם על פי חוק המצות. בחוק החמץ יש

שלשה סעיפים, אתם הכנסתם מתוכם שנים. הסעיף הראשון אומר: בתחומו של ישוב

שמרבית התושבים וכו'. בתחומו של ישוב ובחלקיו שמרבית התושבים אינם יהודים

וכו'. הסעיף השלישי שפה נשמט משום מה: בתחומו של ישוב שיתופי שבו בתי העסק

מיועדים לצריכת תושביו של המקום בלבד. זה מופיע בחוק החמץ. איזה מניע יש

להשמיט את החלק הזה? זה מופיע בחקיקה הישראלית מלפני שלש שנים.
מי וירשובסקי
זה הגיוני.
י י שגיא
במושב על פי חוק המושבים אסור לגדל בשר חזיר.
חי אורון
לא מדברים על לגדל. מדברים על חוק החמץ.



י י שגיא;

באיזה מושב משווקים חמץ?

חי אורון;

אני לא אומר משווקים, מותר.
שי מלפרט
חבל להתחיל ויכוח, כי אנחנו לא נסכים לזה.
ח' אורון
חבר הכנסת הלפרט, יש לך אי הבנה לגבי התפקיד של הוועדה הזאת. בוועדה הזאת

לך יש קול אחד ולי יש קול אחד. הבעיה היא לא שאתם תסכימו. יכול להיות שיש

סעיפים שאתה תגיש הסתיגות בקריאה שניה ויש סעיפים שבקריאה ראשונה אולי לי יהיה

רוב. אתם מתנגדים, אני מבין.

חוק החמץ, שאושר בכנסת בוועדה הזאת, קבע שלשה פטורים; 1. ישוב שיש בו

מרבית התושבים; 2. ישוב שיש בו חלק, אבל בחלקים שלו; 3. בתחומו של ישוב שיתופי

שבו בתי העסק מיועדים לצורכי תושביו של המקום בלבד. לא למכירה, לצורכי תושביו

של המקום בלבד. צרכניה במושב, מעדניה בקיבוץ. המקום שבו אנשים הולכים

לצורכיהם, אסור להם למכור החוצה.

שי הלפרט;

אנחנו מתנגדים לזה.

היו"ר י' מצא;

אם אתה מוכן לכתוב קיבוצים, אני אהיה מוכן להעלות.

חי אורון;

אני מוכן. למה בחוק החמץ מותר?

שי הלפרט;

לא רק שמוכרים חמץ, גם ימכרו חזיר.

היו"ר י' מצא;

סיימנו את התיקונים של סעיפים 2 ,1 ו-3. הכל ינוסח. סעיפים 2 ו-3 יאוחדוש

לסעיף אחד.

הוספת סעיף; יווסף סעיף המאפשר הובלת בשר חזיר לצורך ייצוא או לצורך

מכירה או שיווק במקום בו מותר לשווקו או למוכרו.

י י שגיא;

ישנה בעיה של ציידים. יש 8000 בעלי רשיון ציד כחוק במדינת ישראל. בין

השאר הם צדים חזירים. מותר לצוד, אבל אסור להוביל. לא משנה אם גדל במקום

שמרבים אותו או במקום שאלוהים גידל אותו. פה צריך להתיחס לא לשיווק ולמכירה,



אלא להובלה. לדעתי צריך להוסיף פה סעיף: אם יש לו רשיון ציד - מותר, גם אם זה

חזיר בר מותר להוביל אותו. אחרת זה בלתי אפשרי.

היו"ר י' מצא;

נסיר רגע את הציידים. אתה רוצה להסיע מוצרים לצבא האמריקאי, או להוביל

מלוד ומשם לחוץ-לארץ.

שי הלפרט;

בתנאי שיהיה מצוייד עם תעודת משלוח.

היו"ר י' מצא;

אנחנו לא יכולים להתעלם מהסעיף, הוא קיים. ואז מסבך לנו אותו חבר-הכנסת

שגיא בשאלה נוספת.

מי וירשובסקי;

להיפך, הוא מבהיר. אני למדתי היום דבר חדש שיש 8000 ציידים בישראל הצדים

חזירי בר.
היו"ר י י מצא
אנחנו מדברים כעת על הנושא של הובלה. אנחנו נתיחס לשאלה של שגיא. אדוני

היועץ המשפטי, נוסיף סעיף המאפשר הובלת בשר חזיר לצורך ייצוא או לצורך מכירה

או שיווק במקום בו מותר לשווקו או למכרו. הוא נוסע לחנות ביפו, לא לייצוא, הוא

צריך להוביל את זה מאיבלין.

חי אורון;

ואם הוא עושה את זה מהרצליה? המפעל הקיים בהרצליה מייצר.

אי פורז;

אם מותר, הוא צריך להוכיח שהוא מוביל למקום שמותר.

חי אורון;

הופיע יהודי ואומר; אני איצקוביץ, יש לי מפעל בהרצליה. אני מייצר ושולח

את המשלוח לאו"מ או ליפו, למקום שבו מותר למכור.

שי הלפרט;

הוא צריך להיות מצוייד בתעודת משלוח.

היו"ר י' מצא;

אסור לו לי יצר.

חי אורון;

גם אסור לו למכור לייצוא? הוא מייצר מוצר שמוכרים אותו לנוצרים. אתה

מתכוון שאת כל העסק הזה יהיה מותר לייצר רק בירושלים? יהיה מותר לייצר נקניקים



כאלה רק בירושלים או רק ביפו? או בכל מקום שבו מותר למכור, שם יהיו חייבים

לייצר? בוא נחשוב מה אתה אומר.

יש לי מפעל, דפקו לי 80% מהשוק, אבל השאירו לי 100 אלף נוצרים בארץ

וקבוצת חיילים של האו"מ ואני מצליח לייצא לחוץ-לארץ. אני מדבר- על אדם חי שדיבר

איתי לא פעם אחת.

היו"ר י' מצא;

אל תדבר על הרצליה, בוא תדבר על מזרע.
חי אורון
למזרע אסור למכור, לפי החוק הזה.
שי חלפרט
אסור לו גם לי יצר.
י. לוי
אין איסור על י יצור.

חי אורון ;

מה המשמעות של הענין? מותר לו למכור לחוץ-לארץ, מותר לו למכור לחיפה או

ליפו או לירושלים. אתה מתכוון שיקימו עכשיו מפעל בירושלים? זו המטרה של החוק?

אתה מתכוון שיקימו גם משחטה בירושלים? או שאתם לא חושבים עד הסוף. איך יקבלו

10 אלפים נוצרים ביפו ובירושלים את המוצרים שלהם? נקיים, חתוכים ולא חיים. איך

אתה מציע לפתור את הענין? או שאתה אומר שיקימו עכשיו מפעל ביפו ובירושלים וזאת

תהיה המטרה שלנו היום.
או שאתה בא ואומר
אסור למכור בהרצליה או ביפו בחלק הלא מוגדר, או במזרע,

אבל למכור לאכילת אדם הוא יכול רק במקום שמותר.
צי ענבר
מקום כמו מזרע, גם אם הוא ייצר אך ורק לייצוא, הרי עדיין אסור לו לא

למכור ולא לשווק. פרושו של דבר, מקום המכירה או מקום השיווק הוא מזרע, לכן

המפעל במזרע לא יוכל לפעול מפני שהוא חייב לשווק או למכור.
י' לוי
לשווק אתה תתיר לו, לפי הסעיפים האחרונים.
צי ענבר
לא, אתה תתיר לו רק להוביל. מי שמותר לו לשווק, מי שמותר לו למכור יכול

גם להוביל למי שמותר לו.
מי וירשובסקי
מותר יהיה להם להוביל לחנות ביפו, שהוכרה על פי החוק הזה.



צי ענבר;

רק אם מותר לו לשווק. ברגע שהוא לא באיזור שבו מותר לו לשווק אסור לו.

היו"ר י י מצא;

אומר חבר הכנסת אורון לבעלי ההצעה: האם אתם מכתוונים שמה שהיום קיים

ומייצר ייסגר על פי החוק וזזה, וייסגר כי הוא לא יכול לשווק. האם אתם מתכוונים

שירושלים תתחיל לייצר ושיפו תתחיל לייצר, ותחליף את אותם מקומות אחרים

שמייצרים. זו שאלה כיבדת משקל.

עי סולודר;

בסוף זה יהיה י ותר גרוע.

אי ורדיגר;

צריכים להוסיף תיקון.

צי ענבר;

השיווק אסור, לכן מזרע צריך לסגור. אסור לא לייצא - ייצוא זה שיווק.

חי אורון;

אתה רוצה להעביר את מזרע לירושלים? אני אקים מפעל בירושלים לשווק ולמכור

בירושלים ברובע של נוצרים.

היו"ר י' מצא;

מותר לו במרחק 500 מטר לפתוח בית עסק, ואז הוא יהפוך בית חרושת.

חי אורון;

יש פעולת שיווק. יש 32 מפעלים כאלה, מזרע משווק 15%. יש מפעל בהרצליה

והוא מייצר. אסור למכור בהרצליה, לפי החוק שלכם זה ברור. אומר צבי ענבר

שהפעולה של השיווק, זאת אומרת המכירה מהייצרן לסיטונאי, על פי הנוסח הזה

אסורה. המשמעות היא שיש פה שתי אפשרויות; כל מה שאמרנו קודם הוא לא ברצינות,

משום שלא יגדלו חזירים בירושלים ולא יעשו נקניקים בירושלים, תושבי ירושלים לא

יוכלו לקבל סחורה. או שאומרים ומתכוונים שהכל יהיה בירושלים.

שי הלפרט;

באיבלין לא מייצרים בשר חזיר? אלה שרוצים לשווק בירושלים לא יקנו סחורה

באיבלין?

חי אורון;

אתה אומר אסור למכור לאכילת אדם. מי שמייצר בהרצליה, ואסור למכור

בהרצליה, ימכרו רק ביפו - אותו גם צריך להשמיד ולהרוס? ייצרו רק ביפו. אתה

רוצה שהיהודי יקח את המפעל שלו מהרצליה, ישים אותו ביפו ואז זה כשר.

שי הלפרט;

אני רוצה לבער את החזיר. אני רוצה להוסיף; לא ישווק אדם, לא ימכור ולא

ייצר.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.00)

קוד המקור של הנתונים