ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/12/1990

ההיערכות החדשה של המשטרה; הרמת כוסית לכבוד חילופי הפיקוד הבכיר במשטרה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 140

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, כ"ד בכסלו התשנ"א (11 בדצמבר 1990). שעה 10:00

(ישיבה פתוחה לעתונות)
נכחו
חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

י' גולדברג

מי ג ולדמן

א' דיין

אי ויינשטיין

מי וירשובסקי

יאיר לוי

נ י מסאלחה

מי נפאע

עי סולודר

עי עלי

אי פורז

י י פרח

י י שגיא

מוזמנים; שר המשטרה ר' מילוא

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר

ניצב גי נגל - משטרת ישראל

ניצב ג' לסט - ראש אג"מ, משטרת י שראל

ניצב ח' אלבלדס - מפקד מחוז י-ם, משטרת ישראל

ניצב ר' קומפורט- מפקד המחוז הדרומי, משטרת ישראל

ניצב א' חפץ - מפקד מחוז המרכז, משטרת ישראל

תנ"צ ר' פלד - מפקד המחוז הדרומי, משטרת ישראל

תנ"צ שי לוי - סגן מפקד מחוז דרומי, משטרת ישראל

תנ"צ אי ביבי - ראש אכ"א, משטרת ישראל

תנ"צ ע' עזני - סגן מפקד מחוז ת"א, משטרת ישראל

תנ"צ אי דותן - ראש ממ"ן, משטרת ישראל

תנ"צ אי עמית - עוזר ראש אג"ם, משטרת ישראל

תנ"צ ז' אבן חן - מפקד מרחב השרון, משטרת ישראל

נצ"מ מי אהרונוביץ-משטרת ישראל

נצ"מ אי ילניק - משטרת ישראל

נצ"מ י' רודמן - מפקד ימ"ר, משטרת ישראל

נצ"מ פרידמן - סגן מפקד מחוז י-ם, משטרת ישראל

נצ"מ מ' כספי - מפקד מרחב לכיש, משטרת ישראל

נצ"מ די טביב - ראש מחלקת התנועה, משטרת ישראל

נצ"מ י' ברוסקי - מפקד מרחב העמקים, משטרת ישראל

נצ"מ אי בן-דוד -

סנ"צ עי גורן - משטרת ישראל

סנ"צ עי גונן - דובר משטרת ישראל

רב-פקד אי טואטי- משטרת ישראל

מ"מ מזכיר הוועדה; א' קמארה

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; 1. ההיערכות החדשה של המשטרה.

2. הרמת כוסית לכבוד חילופי הפיקוד הבכיר במשטרה.



ההיערכות החדשה של המשטרה

היו"ר י' מצא;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הישיבה היום פתוחה לתקשורת. יש לנושא

חשיבות גם מבחינת המסר הציבורי. היום אנחנו מקיימים דיון על היערכות המשטרה,

היערכות שהוכרז עליה ופורסמה מבחינת האיוש שלה והשיבוצים ידועים. אני מניח שזה

יוצג פה על ידי השר והמפכ"ל גם מבחינת התפקוד בהיערכות החדשה. יחד עם זה, זאת

היערכות חדשה שנולדה לא בימים כתיקונם. אין ספק שיש להיערכות הזאת חשיבות מיוחדת

במינה על רקע האירועים הבטחוניים בתוככי ערי ישראל, על רקע טירור שפוגע בתוך

הערים, על רקע רציחות ושפיכות דמים בתוככי ישראל. אני רוצה שנשמע על כך יותר

לעומק.
סדר הדיון יהיה כזה
יפתח שר המשטרה. לאחר מכן נעביר את רשות הדיבור למפכ"ל

המשטרה. הדברים יוצגו על פני המסך שבפנינו. כל זה בסדר גודל, אני מניח, של לא

יותר משעה. השעה השניה תיועד לדברי חברי הכנסת, כל אחד לפי הבנתו וראות עיניו את

הנושא. בשעה 12 נקבל פה בוועדה את הפיקוד הבכיר, אותו פיקוד שקשור להיערכות

החדשה, היוצאים, הנכנסים, המתחלפים ונרים כוסית. גם בהרמת הכוסיות אציע שכל חבר

כנסת שירצה יאמר דברי ברכה במסגרת של שתיים עד שלוש דקות ואז ברכות כאלה תתמשכנה

כחצי שעה. דברי סיכום של שר המשטרה והמפכ"ל.

אני חושב שכשאנחנו מדברים על נושא בטחון הפנים בארץ, אין מנוס אלא לכרוך יחד

גם את נושא ההליכים המשפטיים. האחד קשור בשני לא מעט, אדוני השר. הראיה, הבוקר

שמענו על היערכות בתוך מערכת המשפט הצבאית והיערכות פנימית אצל התובעים לגבי

הגברת ענישות. לי יש דעה מאד חיובית מבחינת תפקוד המשטרה בבטחון הפנים. אני

חושב שמשטרת ישראל עושה מעל ומעבר למה שניתן לצפות מכוחות בטחון בתוך הערים,

ואי-אפשר להציב בכל פינה שוטר. היא עושה מעל ומעבר במאמץ אדיר. אי-אפשר להפריד

בין המאמץ שעושים כוחות הבטחון לבין ההיערכות המשפטית. אני בדעה שגם המערכת

המשפטית צריכה להתגייס לאותה היערכות בטחונית ולתת את תרומתה. אני פונה אליך

ישירות, אדוני השר, אני חושב שאתה צריך להניע את המערכת המשפטית הזאת. יש צעדים

שאם הם ייעשו ותצליח להניע אותם כשר משטרה יגבר הבטחון בערי ישראל ויפחת המאמץ

שהמשטרה צריכה להקדיש בחיי היום-יום. כשהיום, אחרי שלוש שנים של טירור, מתחילים

לדבר על עונש מאסר גדול יותר למיידי אבנים, הייתי אומר: מעט מדי ומאוחר מדי.

אומר משפט לגבי ירושלים. אני לא חושב שמשטרת ישראל יכולה במצב הבטחוני הזה,

להתעלם מ-30 אלף תושבים שמתגוררים במזרחה של ירושלים והם אינם תושבי העיר הזאת.
נ' מסאלחה
תגרש אותם?
היו "ר י' מצא
הם לא תושבי העיר. הם לא מחזיקים בתעודות זהות של מדינת ישראל ואלה 30 אלף

איש.
נ' מסאלחה
הרי אתה מדבר על ארץ ישראל השלמה. מה זה משנה לך אם זה בירושלים או ביריחו?
היו"ר י' מצא
זה משנה מאד. המדינה קבעה שזה משנה לה. עוד לא הוחל המינהל והמשפט על יהודה

ושומרון.



פנייתי לשר המשטרה לרתום את המערכת המשפטית שפעילותה במסגרת המשפט תהיה

מרתיעה יותר.

אי פורז;

צריך לשאול אותו אם יש מקום בבתי הסוהר. מה יעשו עם כולם? צריך לחוקק חוק של

שחרור אדמי ניסטרטיבי.
היו"ר י' מצא
אדוני שר המשטרה, בבקשה.

שר המשטרה ר' מילוא;

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, ראשית, הייתי רוצה להבהיר שההיערכות החדשה של

המשטרה, למרות שהיו בנושא דהה מחשבות כבר זמן רב בעבר, עיקרה בגלל נושא בטחון

הפנים והעמדת הנושא הזה בראש דאגותיה של המשטרה בתקופה האחרונה. מבחינה זו, בטחון

הפנים בישראל בכלל, והייתי אומר שבטחון ירושלים בראש דאגתנו, במקום הראשון מבחינת

החשיבות, תשומת הלב והמאמץ שאנחנו צריכים להשקיע בנושא.

ההיערכות החדשה של המשטרה אשר גובשה על ידי סגל הפיקוד של המשטרה, אגף התכנון

וכמובן על ידי המפכ"ל ועל ידי, ראתה לנגד עיניה את הנושא של בטחון הפנים בירושלים

כנושא מרכזי שצריך להתמודד אתו. המפכ"ל, בהמשך, יוכל למסור פרטים נוספים על

ההיערכות החדשה וכן גם אנשי המטה שנמצאים כאן יתנו את הסקירות שלהם ואת הפירוט

לחברי הוועדה.

אני רק יכול לציין, שאין צל של ספק, שההיערכות החדשה, יש לה משמעות רבה מאד

מבחינת המשטרה ומבחינת תפקודה. הקמת מחוז חדש לירושלים היא בהחלט מכשיר, אמצעי

לטפל ביתר יעילות ובהצלחה גדולה יותר בבעיות של בטחון הפנים בירושלים. הקמת המחוז

היא לא רק שינוי שם או שינוי מסגרת, זה גם שינוי בתוכן הפעולה של המשטרה בירושלים

מבחינת המבנה שלה, הדגשים וההיערכות לרבות יחידות חדשות שתרומתן חשובה מאד בהקשר

הזה של בטחון הפנים.

אי פורז;

חשבנו שעוד מפקדות זה עוד ג'ובים לקצינים בכירים.

שר המשטרה ר' מילוא;

כשתשמע את הפירוט תלמד שהמצב פה הוא הפוך. המבנה החדש של מחוז ירושלים הולך

דווקא בכיוון של צמצום המפקדות, צמצום התקורות וכח-אדם שכרוך במי נהלה והגברת

המשאבים והכוחות דווקא בשטח. זה המבנה, זו המטרה ואם המבנה הזה יצליח יתכן מאד

שבעתיד נוכל לאמץ אותו גם במחוזות אחרים של המשטרה ועל ידי כך המחוז של ירושלים

יהווה נחשון לפני המחנה מבחינת הנסיון שאנחנו מנסים אותו כאן במבנה חדש עם תקורות

נמוכות יותר וכח עזר ועיקר המאמץ דווקא לכה שיהיה בשטח.

בסך הכל ההיערכות של המשטרה בהקשר של בטחון הפנים לוקחת בחשבון אפשרויות של

ההמרה במצב.

יאיר לוי;

יותר מהיום הכוונה?



שר המשטרה ר' מילוא;

גם יותר מהיום. ההדגשים שאנחנו שמים בנושא הזה היום, לרבות כה אדם שמוקדש

לנושא, לרבות מחשבה והיערכות שהמשטרה משקיעה בנושא הזה, בההלט נובעים מתוך השש

שהנושא הזה בעתיד עלול להביא לצורך במאמצים יותר גדולים. כאשר מדובר בבעיות בטחון

פנים, אני לא הייתי מייהד את הנושא הזה לירושלים בלבד. אני הושב שיש פוטנציאל גם

באזורים אהרים במדינת ישראל כמו בגליל, ואדי ערה. במקומות מסוג זה יש פוטנציאל

לבעיות ואנהנו בההלט לוקחים את זה בחשבון בהיערכות המשטרה ובמחשבה שמושקעת מבחינת

ההיערכות לטווח ארוך יותר.

עדין לא השלמנו את המהלכים כולם שהיינו רוצים להשלים אותם, אבל זה נובע בין

היתר גם מבעיות תקציב שהמשטרה צריכה להתמודד איתם. אני חושב שיש תופעות היום למשל

באזורים רבים שאין נוכחות משטרתית מבחינת תחנות קבועות של משטרה או אפילו נקודות

משטרה קבועות. למשל בישובים לאורך ואדי ערה. התופעה שנוצרת כתוצאה מזה היא

שהמשטרה מופיעה רק כשיש בעיות, בעוד שאני הייתי רוצה לראות את המשטרה במקומות

האלה גם ככתובת לאזרה שיש לו בעיות במסגרת השכונה, הרחוב הסביבה, שיידע שהמשטרה

מופיעה לא רק כשיש בעיה וצריך להשליט סדר, אלא המשטרה גם משמשת כמכשיר, אמצעי

לשרת את האזרח כפי שהיא צריכה לעשות בכל מקום אחר. גם זה עומד לנגד עינינו, וגם

בנושא הזה אנחנו משקיעים עכשיו מחשבה ומאמץ כדי לנסות לפתור בעיות ולקדם את

הנושאים שאנהנו מעוניינים בהם.

בסך הכל אני חושב שראוי לציין את המאמץ היוצא מגדר הרגיל שעושים השוטרים

ומפקדי המשטרה בנושא בטחון פנים. היום יש מצב ששוטרים עובדים כפי שאני לא חושב

שיש עוד גורם בארץ שאפשר לייחס לו היקף עבודה כזה מבחינת מאמץ, מבחינת המשמרות,

מבהינת הסיכונים ומבחינת המסירות והיעילות שבעבודת השוטרים. אני רוצה לציין את זה

כאן מסיבות שונות, בין היתר בגלל העובדה שהמשטרה לצערנו מקבלת לעתים קרובות

ביקורת ואת השבחים שהיא ראויה להם לא תמיד אנחנו שומעים. אני חושב שראוי לציין את

הדברים האלה גם בהקשרים אחרים, אבל במיוחד בנושא בטחון הפנים שאנחנו מתמודדים אתו

יום יום, את העבודה הטובה, הייתי אומר אפילו המצויינת שהמשטרה עושה בתחום הזה,

החל בהמפכ"ל ועד לאחרון השוטרים בשטח שעושה את עבודתו. אני מעריך שבהחלט גם

תוצאות ניתן לראות בשטח על ידי רגיעה, על ידי התמודדות נכונה עם הבעיות שעומדות

על הפרק.

היו"ר י' מצא;

אדוני המפכ"ל, בבקשה.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

בהמשך לדברים שפתח בהם שר המשטרה, אני רוצה להרחיב מעט את עיקרי השינויים

שאמורים להתרחש ומתרחשים ממש זה עתה, ובראש וראשונה ירושלים. הייחוד של השינויים

הוא בכך שהפכנו את ירושלים למחוז עצמאי, כששמנו בו דגש על שני אלמנטים עיקריים;

א. במה שקשור לאותו מיגזר רגיש ועדין שבו אנחנו מחוייבים ואחראים, אלה המקומות

הקדושים, העיר העתיקה, הר הבית, אזור הכותל וכיוצא בזה, שקיבל ביטוי בעל משמעות

במה שקשור בהיקף כח האדם שצריך לעמוד על המשמר ולתת את השירותים השונים. ב. לא

ברח מתשומת לבנו הצורך, בהזדמנות זו שאנחנו עושים את הארגון, לתת שירותים טובים

יותר לאזרחי ירושלים הגדולה והמאוחדת על ידי פריסה של תחנות משטרה שבעבר או שלא

היתה פריסה מספקת או שהיתה פריסה ברמה של נקודות. המשמעות של נקודה היא היקף הרבה

יותר קטן של שוטרים.

אי פורז;

האם אתה יכול להסביר למה זה חייב להיעשות במחוז נפרד ואי-אפשר לעשות את זה

במסגרת ההיערכות הקודמת?



מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

משטרת ישראל, הרבה יותר מגופים אחרים, מאד יציבה וקבועה בסדר הכוחות שלה.

בחדשים שאני בתפקיד הקטנתי את תקני הקצונה כדי שתהיה ברורה גם גישה העקרונית

להקטנת התקורות ומערכות הקצונה והגדלת כוחות האנשים שעושים את העבודת בלי לפגוע

בפונקציונליות.

לגבי ירושלים, לא הוספנו יותר אנשים לירושלים. מה שקרה במבנה הקודם של המחוז

הדרומי הוא, שתשומת הלב של פיקוד המהוז הדרומי היתה נתונה לירושלים בלבד, מפני

שירושלים בצדק, עקב הבעיות, הפכה למשהו מרכזי שלא כבעבר. הדבר המרכזי בעבר במשטרת

ישראל היתה תל-אביב. תשומת הלב המרכזית גם של מדינת ישראל, גם של העולם וגם של

משטרת ישראל עברה לירושלים בשנים האחרונות. ראינו שפיקוד המחוז הדרומי, שהוא

מתחיל צפונית לרמאלה ונגמר באילת, כולל את אשדוד ואת אשקלון, עסוק רובו ככולו

בירושלים. ראינו שאנחנו צריכים גורם מרכזי בכיר שיעסוק בירושלים, כפי שאכן מתרחש

על ידי המחוז הדרומי. המחוז הדרומי כולו, באר-שבע, דימונה, אשקלון, אשדוד, קרית

גת, קרית מלאכי, מצפה רמון, היו מטופלים בעדיפות משנית מול ירושלים ולפיקוד המחוז

הדרומי לא היה זמן בצדק לעסוק בדרום הגדול מפני שהוא היה טרוד בענייני ירושלים.

המצב הכריח את ההפרדה הזאת, הכריח את הפיצול.

אי פורז;

זאת אומרת, הבעיה היתה לא בירושלים אלא דווקא ביתר הערים. הקמת המחוז באה

לפתור את המצוקה לא בירושלים אלא במקומות אחרים.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

הבעיה היא שקראנו למחוז הדרומי בשם מחוז דרומי, בעוד שהפיקוד שהיה יושב כאן

בירושלים התעסק רק בירושלים. פשוט לקחנו את אלה שטיפלו בירושלים לטפל בירושלים

וזה ברמה של מחוז ובפיקוד של ניצב. ואז בעצם במחוז הדרומי לא היה שום דבר.
מ' גולדמן
היו מרחבים.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

היו מפקדי מרחבים. אנחנו לא מדברים על זה. אנחנו מדברים על פיקוד ברמה של

מחוז.
יאיר לוי
כלומר,דרוש שיהיה מחוז לאו דווקא מבחינת ירושלים אלא מבחינת השליטה על השטח.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

מבחינת שליטה על שטח צריך שיהיה גם מטה וגם פיקוד ברמה בכירה של ניצב, שיש

לזה משמעות מהרבה בחינות. אני לא הולך לנתח את הצורך בניצבים כדי לנהל מחוזות

ולמה משטרת ישראל מאורגנת כך ולא אחרת, אבל אם כבר נדרשתי לענין אני מבר אומר.

מ' גולדמן;

זה כמו הפרדה בין מחוז המרכז לתל-אביב.



מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

כיוון שנכנסנו לנושא, ישנה גישה שעכשיו אנחנו הולכים לממש אווזה בירושלים. אם

היא תצלה בידינו ונוכיח את זה, ואני מניח שתוך שנה נלמד את הענין, נשתדל מאד

ליישם אותה במקומות אחרים. במה דברים אמורים? היום ישנם במסכת הפיקוד המשטרתי

ארבעה דרגים. דרג התחנה, דרג המרחב, דרג המחוז ודרג המטה הארצי. היום דרג המטה

הארצי נשאר, דרג המחוז נשאר ואין דרג המרחב, יש רק דרג התחנות. היתרון בארגון כזה

שאנחנו יכולים לתת על חשבון המרחב לתחנות יתר עוצמה. המשמעות של תחנות זה טיפול

טוב יותר באזרחים, יותר משטרה על יד האזרחים. לכן בהקשר לירושלים, הקימונו גם את

יחידת העיר העתיקה, שהיא כוללת בתוכה את כל האלמנט של העיר העתיקה. אנחנו באמצע

העבודה ממש של הקמת תחנת משטרה גדולה בנוה-יעקב לטיפול בכל צפון ירושלים. בגילה

לכל דרום ירושלים. מגרש הרוסים, תחנת הבירה שנותנת פתרון ותשובה לכל מרכז

ירושלים, ואנחנו לא עושים הפרדה בין מזרח למערב חוץ מאשר הריבוע של העיר העתיקה,

החומות של העיר העתיקה הסוגרות את היחידה כמטפלת רק בענין של העיר העתיקה ולא מטר

מחוץ לעיר העתיקה. מה שמחוץ לעיר העתיקה מטופל על ידי התחנות.

יאיר לוי;

המבנה שאתה מדבר עליו, אני מבין שהוא טוב רק לירושלים.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

אני הרי מציג עכשיו את הקונספציה הבסיסית שאומרת: מטה ארצי כדרג אחד, מחוז

כדרג שני, אין מרחבים יש תחנות. כלומר, הפיקוד של המחוז מפקד ישירות על תחנות. זה

הרעיון.

יאיר לוי;

המרחבים, אתה רוצה לבטל אותם בכל הארץ?

שר המשטרה ר' מילוא;

אמרתי קודם שיש נסיון כזה.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

אנחנו עושים נסיון בירושלים. תוך שנה נלמד מהנסיון ואם נגלה שהנסיון הזה היה

אכן טוב, שאפשר לגרום לכך שפיקוד מחוז ברמת ניצב ישירות על תחנות עם סגל הפיקוד

שלו במטה עושה עבודה טובה ושולט במצב, נוכל בדרך הזאת לגלות שהחסכון של מרחב עם

כל התקורות הוא של עשרות רבות של אנשים שאפשר להפוך אותם לאנשי שטח, ונוכל ליישם

את זה במקומות נוספים.

המקום הבא המזמין את היישום זה תל-אביב. בתל-אביב היום קיים מחוז, שלושה

מרחבים ותחנות. אם אנחנו נראה שהענין עובד טוב בירושלים, אותו דבר נוכל לקיים

בתל-אביב. לא מוכרחים לעשות את זה במכה אחת. אפשר לקחת ולהחליט על ביטולו של מרחב

אחד, נניח מרחב ירקון או מרחב איילון ולתת לשני מרחבים בלבד בתל-אביב לנהל את

הדברים שהיו מתנהלים על ידי שלושה. זה חסכון משמעותי בפיקוד, בתקורות. אנחנו כל

הזמן שואפים לזה. כי לי יש לגבי עצמנו טענה, שאנחנו במשטרת ישראל בנויים כך שאין

לנו מספיק אנשים בחוץ. אפשר להסביר כל דבר באופן מצוין. אבל אם לא נעשה משהו

מהפכני ברמה הקונספטואלית, אנחנו לא נצליח לגרום לכך שיהיו לנו יותר אנשים בשטח,

יותר אנשים מחוץ לכתלי התחנות, יותר אנשים בלילות. הדרך היחידה להגיע לדבר הזה,

זה לגרום לכך שדרג שלם יירד ממפת משטרת ישראל. זה מהפכני, זה משמעותי, זה מחייב

זהירות רבה מאד. אני מניח שאנחנו גם נעשה את זה בזהירות רבה מאד ובמחשבה טובה.



זה לגבי ירושלים פחות או יותר. אנחנו רואים את זה כמודל ליחידות אחרות בשטרת

ישראל. אני רוצה לומר מלה אחת לגבי הגידול. ירושלים אמורה לגדול בכח-אדם. בתכנון

הקיים, כפי שהוא יוצג מיד בכמה שקפים, הולכים ליצור יחידות נוספות בירושלים, חלקן

סודיות, פלוגת מג"ב נוספת. אנחנו נגדיל את פלוגות מג"ב בירושלים. אנחנו נקים

יחידת סיור מיוחדת בירושלים בנוסף לגידול התחנות הנותנות שירותים לאזרחים. בסך

הכל ירושלים תגדל בכ-300 איש נוספים. זה כבר עושה אותה בעלת כח רב. זה יעזור לנו

מאד בכך שלא נצטרך יותר להביא תגבורים שבועיים מהמחוזות האחרים, שזה עושה בעיה

קשה מאד לחיים השוטפים של משטרת ישראל, ואנחנו נתייצב עם מצב הכוחות.

לגבי הדרום, הדרום כאמור עובר לבאר-שבע, מחוז דרומי. מפקד המחוז הדרומי ניצב

רפי פלד ב-1 בינואר הוא אמור לפקד על שני מרחבים ועל שתי נפות: נפת יהודה ונפת

עזה, מרחב לכיש ומרחב הנגב. הוא יושב בבאר-שבע ומשם יתנהלו הדברים. אנחנו אמורים

להגדיל את כח האדם של הדרום בדמות יחידת סיור מיוחדת שתעזור לפעילויות השונות של

המחוז, ואנחנו שוקלים אפשרות ודרך ובלבד שיימצא כח אדם להקים תחנת הכפרים שתיתן

שירות ל-70 אלף הבדואים שהיום מקבלים שירות בדמות 11 שוטרים בלבד שיושבים בתחנת

תל-שבע. אנחנו חושבים שצריך להקים תחנה טובה יותר באזור תל-שוקת או רהט, שתיתן

טיפול יותר טוב ושירותי משטרה טובים יותר. פזורות באופן בודד וקטן נקודות קטנות

של שני שוטרים ברהט ועוד שני שוטרים במקום אחר. זה לא טיפול משטרתי כששעות רבות

ביממה הנקודה סגורה. אנחנו רוצים שהיא תהיה פתוחה, שאזרחים יוכלו להכנס ולקבל את

הטיפול המשטרתי.

מחוז נוסף שהייתי אומר שאנחנו לא נותנים לו טיפול מספיק טוב מבחינת כח אדם

ושזה מטריד אותנו, זה המחוז הצפוני, שבו ראוי היה שיהיו לנו אנשים נוספים, אבל

כאמור אנחנו מוגבלים במה שנקבל. מכל מקום ננסה לעזור למחוז הצפוני, אם על ידי

הקמת תחנה בנצרת עילית, שרשמנו לעצמנו את זה כאפשרות. אני מקווה שיהיו לנו

אמצעים. כיום יש לנו שם נקודה. אנחנו אמורים להגדיל אותה באנשים נוספים כדי שתהיה

לנו תשובה טובה יותר לצרכים שיש שם, והמקום גדל.

אנחנו רוצים להגדיל את כח האדם המטפל בנושא הסמים באזור הצפון כולו, בדרום

לבנון ובגליל. יש לנו יחידה מיוחדת לענין. מה שקשור לתל-אביב ולמחוז המרכז, אני

מניח שבתחום הזה לא יחול שינוי בעל משמעות בשני המחוזות האלה, כי לא שם כרגע עיקר

הבעיה של משטרת ישראל.

אני רוצה ברשותכם להדגיש נקודות ששר המשטרה העלה אותם. נושא בטחון הפנים,

משטרת ישראל כל יום על המפה במדינת ישראל ואפשר לחוש אותנו מיד בבוקר כשפוקחים את

העיניים ויוצאים לעבודה בדמות המחסומים. יש לנו חרבה מאד מחסומים. המחסומים האלה

הם אחת הדרכים הטובות ביותר האפשריות היום כדי ליצור את ההרתעה מול מי שרוצה

להחדיר אמצעים ומטעני חבלה לתוך מדינת ישראל, למקומות המרכזיים במדינת ישראל,

להכניס סכינים, להכניס אמצעים שישבשו את החיים. המחסומים משבשים את החיים. אנחנו

משתדלים מאד להקל במקומות שאנחנו יכולים להקל. אי-אפשר להקל טוטלית. צריך לדעת

שעם זה צריך לחיות, כפי שבמדינת ישראל חיינו עם הרבה קשיים אחרים, גם עם הדבר הזה

שקוראים לו מחסומים. מכל מקום, אין לי ספק שיש בזה משום הרתעה למי שמתכוון.

אי פורז;

מי שרוצה לעשות חבלה יכול לבוא בלי סכין, לקנות אורנה בכלבו וללכת לדקור. מה

הועלת?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

שוב אני רוצה לומר, אין תשובה טוטלית לבעיות הבטחון של מדינת ישראל. כנ"ל

לבטחון הפנים. בכל הדברים שאנחנו עושים אנחנו משתדלים להוסיף רבדים. כל דבר

שאנחנו עושים מוסיף אחוז מסוים שמצטבר אל אחוזים נוספים. כאן אנחנו עושים ביקורות

טובות יותר, כאן אנחנו חוסמים, כאן אנחנו בודקים. כל דבר מוסיף קצת ועוד קצת.

להגיע למאה אחוז אי-אפשר בשום פנים.



שר המשטרה ר' מילוא;

אני רוצה להעיר הערה. שמעתי כבר את ההערות האלה בעבר. צריך לזכור שאנחנו

לא יכולים לחשוב כל הזמן על פוטנציאל אחד לבעיות או לתקלות כמו למשל נושא

הסכינים. נכון שסכין אפשר לקנות בתל-אביב. אבל אם חס וחלילה יכניסו מכונית

תופת לתל-אביב, אתה תקום ראשון אחר כך ותשאל: למה לא עשיתם מחסומים, למה לא

חשבתם על אפשרות למחסומים.

אי פורז;

אני מקווה שזה לא יקרה, אבל אני לא אשאל.

שר המשטרה ר' מילוא;

מישהו ישאל את השאלה. אנחנו צריכים לראות לנגד עינינו גם אפשרויות כאלה.

אי-אפשר לחשוב רק בדפוסים שאנחנו צריכים להתמודד איתם בתוקף נסיבות השעה, אלא

גם על פוטנציאל אחר.

אי פורז;

אבל אסור לשבש חיי יום-יום. מקימים מחסומים וגורמים לאנשים לאחר לעבודה,

זו החטאה.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יי טרנר;

מה שאתה אומר זה נכון, אבל אני רוצה לומר לך, שאין סוף אזרהים אומרים לי

ואומרים לאנשינו שהם מוכנים לסבול את ההפרעות האלה ובלבד שתהיה להם הרגשת

בטחון טובה יותר. אין ספק שזה המחיר.

אי פורז;

השאלה אם זה מונע.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יי טרנר;

בנושא המניעה, לעולם לא ניתן להוכיח שמה שאנחנו עושים במרוסומים בעצם

הנוכחות שלנו, בעצם העצירה, בעצם הבדיקה, לא מונעים הכנסתם של אמצעים שבתנאים

אחרים אנשים היו מכניסים בקלות. חשוב לנו להצליח לא לשבש באופן משמעותי את

החיים. יום יום אנחנו בודקים את עצמנו. אנחנו ערים לכך שאנחנו עוצרים עשרות

אלפי אנשים שבאים לעבוד בישראל, כשרובם הגדול מתכוון לבוא לעבוד ולהזיר הביתה.

הוא לא מתכוון לדקור, הוא לא מתכוון להצית, הוא לא מתכוון לרעה. ההנחייה של

משטרת ישראל בענין הזה היא חד-משמעית, לנהוג בכבוד. אני עובר כל בוקר במחסומים

ואני בודק ורואה את הדרך שבה אנשינו נוהגים. לדעתי הם נוהגים בהם יפה מאד.

אנחנו מאד מקפידים על הענין הזה, לא לבזות, לא לבייש. הרבה מאד מהאנשים

הנבדקים גם יודעים ורואים שלא עושים בהם מעשה שאין לעשותו.
יאיר לוי
תן לנו כמה דוגמאות שמעבר לאמל"ח, אם נתפס או לא נתפס, מה עוד גיליתם.
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר
אי-אפשר להחביא תותחים וכלי נשק. שני דברים מרכזיים נמצאים. אחד, כל

הכלים החדשים שלחלקם יש להם הסברים, הם כלי עבודה. אבל חלק מהם לא כלי עבודה

ואי-אפשר להימנע מלהבין שהיתה אולי כוונה. לא בטוח שכל סכין שנישאת, יש כוונה

מאחוריה. יש אנשים שנושאים סכינים כי הם פוחדים על עצמם והם חושבים שבדרך הזאת

הם יכולים להתגונן. דבר שני זה מבוקשים. נעצרים היום במחסומים לא מעט מבוקשים

שהם פוטנציאל, אולי הם בדרך למקום שבו מוחבא אמל"ח וכוי. אני לא רוצה להרחיב

בנושא הזה.
יאיר לוי
כלומר, מעבר לכך יש עוד אתגרים שיישמתם אותם תוך כדי הצבת המחסומים.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

נכון. דבר נוסף שאני רוצה לדבר עליו זה בנושא הנוכחות המשטרתית. אנחנו

עושים מאמצעים רבים מאד שהנוכחות המשטרתית תהיה ברורה, חדה ורבה בדמות: א.

הלבוש של אנשי המשטרה. רובם ככולם לבושים ובולטים. ב. המכוניות שלנו חייבות

בקוז'אק, חייבות בנוכחות בולטת. ג. שוטרי ישראל ישאו אקדחים או כלי נשק אחר

כדי להיות כח מגן שנמצא כל הזמן, ואם יש צורך בשימוש בנשק - אני מקווה שלא -

השימוש הזה י יעשה.

יאיר לוי;

גם שוטרים בלי מדים?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יי טרנר;

שאלת שאלה טובה. שוטרים בלי מדים במשטרת ישראל היום אלה רק שוטרים שעקב

תפקידם חייבים להיות בלי מדים. ואז הנשק שלהם אמור להיות מוסווה, כי אלה

בלשים וכיוצא בזה, אבל העקרון הוא שכל שוטר עם נשק.

דבר נוסף, הכוננויות שבהן חדשות לבקרים אנחנו פוגעים באנשינו, כיוון שאין

לנו פוטנציאל כפי שיש לצה"ל של ימי מילואים ואין לנו יחידות נוספות. כל

היחידות שלנו נמצאות ועובדות כל הזמן. אין לנו פוטנציאל שמסתתר בדמות אזרחים

שהם אנשי מילואים. חג החנוכה מתחיל היום, אנחנו כבר מפסיקים חופשות, כבר

מגבירים את העבודה. כל דבר קטן שקורה היום, כשאין לנו מספיק אנשים כדי לנייד

מהצפון לדרום, אנחנו פשוט אומרים לאנשים; לא יוצאים לחופש במשמר הגבול,

ממשיכים משמרת כפולה במקומות כאלה ואחרים ואנחנו מאמצים את אנשינו מאד.

דבר אחרון. כיוון שאנחנו נמצאים בפורום כזה מכובד ואנחנו יודעים שוועדת

הפנים תמיד עמנו, חשוב לי מאד שוועדת הפנים תדע שעדין לא גמרנו את המאבקים שיש

לנו עם משרד האוצר לגבי ההשוואה שלנו עם צה"ל. זה קיבל אישור חוזר.

אי פורז;

אפשר להוריד את צה"ל לרמה שלכם.



מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

את צה"ל לא צריך להוריד לרמה שלנו, כי כולנו ברמה גבוהה. כל הנסיון של

צה"ל ושל משרד האוצר לאפשר אמצעים, תוספות ותנאי שירות לעצמם גרמו לכך שהם
ברחו אל המושג הנקרא
תנאי שירות והמושג הזה מחביא בעקבותיו הבדלים משמעותיים

בינינו לבין צה"ל. זה לא מגיע לנו. אנשינו עושים עבודה לא שונה, בחלק

מהעניינים אפילו רבה יותר ומבצעית יותר מאנשי צה"ל. אני לא רוצה לפגוע

בזכאויות של אנשי הצבא, הן מגיעות להן. אני רק חושב שלנו מגיע להתיישר איתם

כפי שהתכוון המחוקק ב-1979, ששכר שלנו ושל הצבא יהיה זהה ובשום פנים ואופן לא

תיעשה הבדלה בינינו לבינם, וגם אם ניסו לקרוא לתוספות שנותנים בצה"ל בשמות

אהרים, אין לזה שום צידוק, כי זה נסיון להתחמק מלתת את מה שמגיע למשטרת ישראל.

פרטים בהזדמנויות אחרות. אנחנו נאבקים עם האוצר. היתה לנו ישיבה עם שר המשטרה

על דרכי הפעולה העתידיות בנושא הזה, אבל זו מלחמה שאנחנו צריכים לה את הגיבוי

שלכם. אנחנו נעריך את זה מאד.

אני מציע שראש אגף התכנון שלנו, גבי נגל, ימשיך וידבר. בסוף אם תהיינה

שאלות, נשמח להשיב.
ניצב ג' נגל
המצב הקיים הוא המצב עד 1 בינואר 1991, כי ב-1991 אנחנו עוברים למבנה

החדש. במבנה הקיים יש ארבעה מחוזות, מרחב ירושלים שזה דרג מתחת למחוז, חלק

מהמחוז הדרומי, מרחב עירוני הכפוף למחוז הדרומי, כשיש לו היום במגרש הרוסים

תחנה. יש תחנת העיר העתיקה בקישלה, בבית שמש יש תחנה ויש כל מיני נקודות.

הארץ מחולקת למחוזות ולמרחבים. מחוז הצפוני, מחוז המרכז, מחוז תל-אביב

והמחוז הדרומי. החל מהאינתיפיאדה הבחנו שיש גידול משמעותי באירועים בבטחון

פנים. השלכת בקבוקי תבערה, ידוי אבנים וכוי. ומהודש פברואר 1988 למעשה אנחנו

מביאים כל הזמן כוחות לא אורגניים שבאים מיחידות אחרות כדי לתגבר את ירושלים

והיחידות האלה מפסיקות לתפקד באופן תקין. זה כלל גם שתי פלוגות מג"ב. ב-1988-

1989 הקמנו עוד שתי פלוגות מג"ב מיוחדות כשהגברנו את הסד"כ הירושלמי משלוש

פלוגות לחמש פלוגות. אחר-כך עברנו לשש פלוגות.

יש פה דבר מיוחד, שבמזרח ירושלים אין כמעט פעילות משטרתית בתחום הפלילי.

אין תלונות בנושא הפלילי. רוב הפעילות שלנו מתרכזת בנושא הבטחון.

המאפיינים של ירושלים הביאו אותנו למסקנה שיש רגישות פוליטית, בטחונית

ומדינית. כיסוי תקשורתי עולמי לכל אירוע. ריכוז מוסדות לאומיים כאבן שואבת

לתהלוכות והפגנות, והגידול הצפוי בירושלים עד לכ-700 אלףפ תושבים עד שנת 2,010

לפני נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אלה היו בזמנו הנתונים שלנו, ואז הצענו שהפיקוד המקומי בירושלים יהיה

ברמה בכירה יותר, ניצב; שלא יהיה דרג מתווך בין הפיקוד לבין המטה הארצי.

הפיקוד המקומי בירושלים יהיה כפוף ישירות למטה הארצי ללא דרג ביניים. חיזוק

הטיפול המשטרתי באזור הדרום. העברת מטה המחוז הדרומי לבאר-שבע. ירידה הדרגתית

בתגבורים על ידי ויסות כוחות אורגניים בירושלים, כדי לתת לכל מדינת ישראל

שירות משטרתי כמו שצריך לתת.

כתוצאה מזה החלוקה החדשה של חמישה מחוזות. כרגע אין החלטה סופית בנושא של

נפת יהודה. המחוז הצפוני ללא שינוי. מחוז המרכז ללא שינוי. ירושלים כמחוז נפרד

וכל השאר זה המחוז הדרומי. פה יש התלבטות. יש בקשה של צה"ל ושל המי נהל האזרחי,



שבמקום שתהיינה שתי מפקדות, אחת בנפת שומרון ואחת בנפת יהודה וכל אחת כפופה

למחוז אחר, אחת למחוז הצפוני ואחת למחוז הדרומי, ועוד נפת עזה שגם כן שייכת

למחוז הדרומי, שנעשה מפקדה אחת שתשלוט על כל הכוחות בשומרון ובנפת יהודה ואז

לאלוף הפיקוד תהיה כתובת אחת.
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יי טרנר
אנחנו עושים את זה בכפיפות מלאה למה שנהוג בצה"ל עם המינהל האזרחי לשם

נוחיות בעבודה.
ניצב גי נגל
נוחיות בעבודה בעיקר של צה"ל והמינהל האזרחי. אם נשנה את הכפיפויות ואת

המבנה, שאגב לא יביא לתוספות, אזי השטח הזה (מראה בשקף), צריך להחליט למי הוא

יהיה כפוף, אם הוא יהיה כפוף לירושלים או למרכז או לדרום.

אני רוצה להזכיר את המלצות ועדת זמיר. ועדת זמיר קבעה כמה דברים. כח עילי

קבוע בהיקף נדרש בהר הבית וסביבתו ומפקדת אירועי הר הבית. הפתרון שנתנו לצורך

זה הוא, ארגנו את מחוז ירושלים כמחוז משימתי ללא דרג ביניים של מטה מרחב.

המחוז יכלול כ-1,300 שוטרים כחולים ועוד 770 שוטרי מג"ב. תוקמנה יחידות

מחוזיות חדשות, כמו יחידה מרכזית - ימ"ר, כמו יחידת סיור מיוחדת - יס"מ, כמו

יחידת מודיעין מיוחדת. במסגרת הכוחות האלה נחזיק עתודה המיועדת להיות אך ורק
בתוך המחוז ונקים מספר תחנות
תחנת הבירה, שזה החלק התחתון של מגרש הרוסים.

תחנת גילה, תחנת נווה יעקב ותחנת העיר העתיקה.

אני רוצה להראות לכם את הפריסה הכוללת. אנחנו פורסים את כוחות מג"ב
כדלקמן
כח מג"ב שמטפל בעיקר במערב העיר. כח מג"ב נוסף שיהיה פרוס בשלושה
מקומות
בתלפיות שכבר היום יושבות שם שלוש פלוגות, שתי פלוגות בראס-אל-עמוד

ובמלון שפר שתי פלוגות. סך הכל שמונה פלוגות אורגניות תחת פיקוד של מפקד אחד.

זה מבחינת המג"ב. המרחב הזה כפוף כפיפות פיקודית מלאה למפקד מחוז ירושלים.
אי פורז
מתי יהיה פיקוד למג"ב בירושלים?
מפכ"ל המשזטרה רב-ניצב יי טרנר
יש. שמונה הפלוגות תהיינה שייכות לירושלים.
אי פורז
אם כך למה צריך מפקד מרחב בירושלים?
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יי טרנר
יש לא רק תחנות. יש יחידות סיור, יש יחידות בילוש. כח המג"ב הוא כח

מרכזי, יש לו מפקד, הוא מפקד כמו מפקד חטיבה. הוא כפוף למפקד מחוז ירושלים.
ניצב גי נגל
הראיתי לכם את פריסת כוחות המג"ב בירושלים, שכרגע אנחנו בונים בראס-אל-

עמוד את הקסרקטין בשביל שתי פלוגות מג"ב חדשות שבאות להנה.



הכח הכחול. יש לנו תחנה חדשה בנווה יעקב. היתה שם נקודה. אנחנו מארגנים

אותה. עד 1 לחודש תהיה שם תחנה. ליד מפקדת המחוז אנחנו מקימים את תחנת הבירה

במגרש הרוסים. קבלנו בעזרת עירית ירושלים מספר חדרים בבית ספר בגילה ואנהנו

מקימים שם את תחנת גילה. אנחנו רוצים להעביר את הנושא לתלפיות מזרח. מצאנו כבר

מקום מתאים. זה מבנה נטוש של משרד הבריאות ששייך היום למשרד האוצר. אם נקבל את

זה חינם ו-700-800 אלף שקל בשביל לשפץ את המקום, התחנה תעבור לשם.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

אנחנו שוקלים להקים גם במלחה נקודה כדי להיות פרוסים טוב יותר מבחינת

האזרחים.

ניצב ג' נגל;

הקמנו בעיר העתיקה מסגרת יחידה עם כח עילי. יש פה תחנת משטרה שמפקד

היחידה הוא מפקד התחנה ותחת פיקודו יש שתי פלוגות מג"ב, אחת של 150 איש, אחת

של 100 איש. חלקם נמצאים כל הזמן וגרים בתוך המחכמה בעיר העתיקה. סך הכל כ-

390-400 איש שמשרתים אך ורק את המקום הזה כולל מודיעין, כולל תפקידי המשטרה

הקלאסיים ותפקידי המשטרה הבטחונית.

אני רוצה להראות לכם את המחוז הדרומי החדש. המחוז הדרומי החדש שירת

בבאר-שבע. הוא מפריש לירושלים כ-100 שיאי כח-אדם שנשארים בירושלים והוא לוקח

אתו למעשה את כל שאר הפונקציות שהוא צריך, לא כמחוז אופרטיבי אלא כמחוז משימתי

רגיל שמתחיל לעבוד עם המרחבים שלו. יש לו שני מרחבים כרגע, מרחב לכיש ומרחב

הנגב פלוס שתי הנפות, יהודה ועזה. פה אין שום תוספת כח אדם. להיפך גרענו מכה

האדם הזה כדי לחזק את ירושלים.

במחוז ירושלים שהקמנו, ריכזנו את כל נושא המינהלה ביחד. אנחנו עושים

מטבחים מרכזיים, דבר שחוסך הרבה תקורות וחוסך הרבה אנשים. הוספנו מספר יחידות

חדשות. אלה פלוגות שביעית ושמינית של מג"ב. הוספנו את יחידת 33 ויסיים. היחידות

האלה חדשות. בסך הכל אני חושב שירושלים מתחזקת בכ-400- 350 איש. אגב, חלק

מיחידת התנועה של המחוז הדרומי אנחנו לא מעבירים לאזור הדרום אלא משאירים פה

מספר ניידות ומספר סיירים שיוכלו לעסוק הלאה במחוז ירושלים בפיקוח התנועה

הבין-עירונית, בעיקר כביש מס' 1, מצומת שער הגיא ועד ירושלים, ומספר כבישים

נוספים.
היו"ר י' מצא
כפי שסכמנו נשמע את דברי חברי הוועדה. הראשון חבר הכנסת מיכה גולדמן.
מ' גולדמן
אני רוצה להתייחס ולחדד יותר את הנקודות שאני חושב שבהן נתקלים גם

האזרחים. ההתייחסות היא בעיקר איך אנחנו סוף סוף שומעים בשורה גם משר המשטרה

וגם מהמפכ"ל שהתגברו על הבעיה האמיתית שאיתה אנחנו נאבקים זמן רב, בעית המחסור

בכה האדם. בעקבות האירועים שמתרחשים מאז האינתיפיאדה, אנחנו יודעים את הניידות

של כח האדם שקיימת היום ממחוזות שונים לטובת חיזוק ירושלים. לא פעם ולא פעמיים

אנחנו נתקלים במצב של מחסור בכח-אדם ונוכחות משטרתית באותם אזורים רגישים

כדוגמת ואדי-ערה, חבל תענך, נצרת, רמת הגולן.



כל פעם אנחנו שומעים ומקבלים דיווחים, ואנחנו יודעים את חמאמצים שנעשים

על ידי צמרת המשטרה בראשות המפכ"ל ושר המשטרה. עוד לא קבלנו תשובה לגבי הפשרת

250 תקנים. לא שמענו איך מתמודדים כתוצאה מהריכוז המיוחד בירושלים והמבנה

ששמענו עליו פה. אני בטוח שנעשים כל המאמצים כדי שלא יהיה ניפוח של המינהלה על

חשבון הצד המבצעי. שמענו אמנם כוונות נכונות לגבי הקמת תחנות משטרה באזורים

בהם יש צורך ושעד היום לא זכו לתחנה עצמאית, זה בולט במיוחד בישובים הערביים.

השאלה היא אם אנחנו יודעים שיש תאריכי יעד ולא רק כוונות. משום שאנחנו יודעים

שאפשר ליצור תכנית ומפח יפה מאד איך המשטרה עומדת לתת תשובות באותם נושאים שיש

צורך לתת להם תשובות מיידיות. שמענו לגבי ההתמודדות בנושא הסמים, חיזוק אזור

הצפון. אני חושב שהוראת המפכ"ל לגבי הקוז'קים, ונוכחות ניידות המשטרה עם

הקוז'קים בכבישים תורמות. כשמשטרה נמצאת בכבישים זו תרומה חשובה. זה נותן

הרגשה י ותר טובה.

לגבי הנושא של משמר הגבול. לצערנו הרב אנחנו רואים שיש אירועים לא מעטים

בתחום הקו הירוק, באזור העירוני ובאזור הכפרי. שמענו שיש כוונות במשמר הגבול

לצמצם את נושא הרב"שים בחלק מהישובים. השאלה אם שמו לזה מעצור.

לא שמענו מלה אחת לגבי הנושא של המשמר האזרחי, שיש לו היום תפקיד חשוב

ומרכזי כתוצאה מהאירועים בתחום הישוב העירוני. היה פה דיון בנושא הזה. השאלה

היא איך נערכים ואיך עושים חזון עצמות יבשות למשמר האזרחי ומחיים אותו מחדש,

כי היום הוא מכשיר וכלי עזר חשוב למשטרה.

אני לא רוצה להכנס לנושא חלוקת המחוזות והמרחבים. אני חושב שנהיה יותר

חכמים לאחר שילמדו את הנושא הזה בירושלים, ואם הנסיון של הקמת מחוז בירושלים

יפה יפה אפשר להעתיק אותו גם למחוז תל-אביב. הקמת מחוז המרכז בזמנו היה כדי

להוריד את הלחץ על תל-אביב, כי תל-אביב היה מחוז עמוס והישובים העירוניים

הסמוכים לתל-אביב סבלו כתוצאה מזה. אני חושב שהדוגמא של מחוז הדרום היא דוגמא

נכונה כתוצאה ממה שקרה במחוז המרכז.

אני חוזר לנושא שפתחתי בו בהתחלה. נושא הפשרת התקנים ונושא השוואת תנאי

שירות של המשטרה לתנאי השירות של הצבא הם חשובים מאד משום שהם נחוצים למשטרה

לחיזוק בטחון הפנים של מדינת ישראל.
עי סולודר
גם אני לא רוצה להכנס לצדדים המקצועיים של סדר חלוקת הכוחות. יש לי רושם

שבאופן משמעותי לא התגברנו על אחת הבעיות המרכזיות, שיא כח אדם. אנחנו באותן

מגבלות של כח אדם מנסים לכסות את הכל והשמיכה קצרה. נותנים היום דגש לירושלים

ואני בוודאי לא אערער שירושלים היא לב לבה של הארץ. אבל ישנם עוד אזורים.

אנחנו חיים בתקופה שמיום ליום אנחנו רואים שגם האלימות עולה בתוך הרחוב היהודי

וגם פיגועים של חבלנות עויינת צצים במקומות שאולי לא צפינו ומחייבים עירנות

ודריכות רבה, במיוחד באזורים צפופי אוכלוסיה שמיועדת לפורענויות כאלה. לכן אם

אנחנו לוקחים למשל מהצפון לירושלים או ממקומות אחרים לירושלים אז כיסינו במקום

אחד והשארנו גלוי במקום שני, אשמח לשמוע אם הבעיה של שיא כח אדם נפתרה.
שר המשטרה ר' מילוא
יש התקדמות משמעותית.



ע' סולודר;

אני מאד מקווה שלקראת התקציב שיגיע עכשיו, תוכל, אדוני השר, להפעיל את

מלוא כח השפעתך. שלא לדבר על תנאי שירות. גם בנושא זה יש קידום גדול, אבל עדין

נשארו דברים שהם בעיתיים ולא פתורים.

לגבי הצפון, דווקא בתקופה הזאת, כשגבול ירדן מתעורר, אנהנו מאויימים על

לקיהת שומר,על הקטנת מכסות של רב"שים וכל פעם צריך לכבות את השריפה הזאת. אם

כבר נקבעו ישובים שהם זכאים, בגלל העומס הגדול, לשומר או לרב"ש בתפקיד מלא,

מוכרחים לתת לנושא הזה להמשיך להתקיים. הבעיה היא שוב כה-אדם ותקנים. הצמצום

בתקנים מחייב הורדה או לקיחה של חצי משרה ואז מתחילים להתווכח איפה נחוץ ואיפה

לא נחוץ וזה דבר מאד קשה.

דבר אחרון שאני רוצה לומר, שוב זה נושא שעומד על הפרק. בהתיישבות הכפרית

שומרים מכח חוק השמירה. בעיר יש לנו את המשמר האזרחי. יש סמכויות שונות פה

ופה. עד היום שומרים מכח חוק השמירה, אבל גם ההתנדבות נעשית ויש היום את

"המתמיד" שדינו בעצם כדין משמר אזרחי והיתה התנדבות גדולה מאד לענין הזה. היום

יש רעיונות לבטל את המשמר האזרחי בהתיישבות ושנשמור רק מכח חוק השמירה. זה

יוצר בעיות גדולות מאד, כי אלה אזורים שהמשטרה איננה שם, וזה נותן אפשרות

להגיב על המקום.
י' גולדברג
בראשית דברי אני רוצה לברך על ההתארגנות המחודשת במשטרה, אבל בעיקר על

מתן הדגש על ירושלים. יש סדרי עדיפויות, חסרים אמצעים, יש חוסר בתקציב. אני לא

רוצה להשלות אף אחד. יש מצוקה אמיתית. אנחנו עוסקים בקליטת עליה, יש לזה

משמעויות. יש לנו סאדם חוסיין באופק, יש לזה משמעויות ויש סדר עדיפות לבטחון

השוטף.

אני רוצה לומר שמרגישים את הנוכחות של המשטרה בכל רחבי הארץ גם כתוצאה

מכך שהוסיפו את הפנסים הכחולים לצוות המינהלי וכן הלאה. הדהים אותי חבר הכנסת

פורז בהשקפת עולמו. אני רוצה לתת דוגמא. אני לא רוצה לדבר על מרכז הארץ ששם

המשטרה מודעת לבעיות למשל של מכוניות תופת. אבל אני אתן דוגמא אחרת דווקא

מגבול הצפון. קבוצה שיעית של מתאבדים הגיעה לכיוון הגדר הטובה וכתוצאה מכך שהם

? חששו לעבור את הבדיקה במחסום, הם נטשו את המכונית שלהם כמה עשרות מטרים

מהמחסום וברחו. זאת-אומרת יש גורם מכריע בנושא של ההרתעה, גם אם לא מצליחים

לכסות את מכלול הבעיות.

אני מכיר את החברים החכמים לאחר פיגוע. אז לכל אחד יש ביקורת, הוא מצביע

על המחדלים, על המשאבים, על ההיערכות. אני עברתי את זה עשרות פעמים. ידידי, יש

לנו בעיה אמיתית. יש הסלמה בנושא האינתיפיאדה. יש מטעני צד שחהפכו לתופעה כמעט

יום-יומית. שלא נופתע אם יהיו מטעני צד בכביש חיפה-תל-אביב, זה גם אפשרי. אל

נבוא מחר בבוקר ו נאשים שגם בהיערכות החדשה של המשטרה לא הצליחו להדביר את

התופעה. כפי שידוע לכם המשאבים דלים, כח האדם דל, המשימות רבות ויש סדרי

קדימויות. אני מעריך את ההיערכות החדשה הזאת, כי אני חושב שנתנו את הדגש על

הנקודה הקריטית שהיא ירושלים. יש בעיות נוספות, אבל בואו לא נאבד פרופורציות.

אי-אפשר לשגע מערכות. יש סדרי קדימויות, יש חשיבה בנושאים, יש התפתחויות כאלה

ואחרות שבהתאם להן צריך להקצות כוחות ולטפל בנקודות כאלה ואחרות שמתרחשות. הרי

לא יעלה על הדעת, לאור הדקירה שהיתה ליד טבעון, לתת לטבעו ן משאבים מעבר

לפורפורציה של האירוע הקשה שהיה שם וכן הלאה.

לכן אני חושב שיהיה נכון מצד כל חברי ועדת הפנים לעודד את אנשי המשטרה

שעוסקים במשימה הכמעט בלתי אפשרית מדי יום ביומו.



מ' נפאע;

אני בין אלה החושבים והמעריכים שאי-אפשר לנתק את המשימות המוטלות על

המשטרה מהמצב הפוליטי, ואני בטוה שלא על ידי הגברת כח המשטרה אפשר להגיע

לבטחון, גם בטחון הפנים. בימים האחרונים מדברים הרבה על ואדי ערה. אני נגד

זריקת אבנים. אני נגד זריקת בקבוקי תבערה, אבל כשהתושבים שומעים יומם ולילה

הצהרות אפלייה נגדם במשרדי ממשלה, אתם חושבים שזה לא משפיע על מצב הרוח של

התושבים? מדוע ההצהרות האלה על חשבונם, על אדמתם, על מקום עבודתם? ושרים

אחראים מדברים על כך. אותו דבר בגליל. חוסמים את הכבישים של הפלחים בואדי ערה

או במקום אחר. איך אזרחי מדינת ישראל צריכים להתנהג? לכן אני חושב שאין

ביכולתה של המשטרה להביא קץ לתופעה הזאת. יש קשר הדוק עם הקו המדיני, המסוכן.

אחרכך מטילים את האחריות על המשטרה.
י' גולדברג
המדינאים זורקים את האבנים?
מי נפאע
בוודאי. שרון זרק את האבן הגדולה ביותר.
י י גולדברג
על מי?
מי נפאע
על כל התושבים, על זכויותיהם, על היותם אזרחי מדינת ישראל.
היו"ר י' מצא
למה הכוונה כשאתה אומר: שרון זרק אבן, אתה מתכוון לדבריו על ההתיישבות?
מי נפאע
כן. דבר אחר. יש מקומות מסויימים בהם יש מטרות קונקרטיות בפני תחנת

משטרה. אני לא אומר שזאת מדיניות של משרד המשטרה, אבל יש דוגמאות. למשל בכפר

מאכר המשטרה נערכת יותרר מאשר בירושלים, יותר מאשר בכל מקום אחר. השאלה היא

למה? למה ההתערבות בדברים פוליטיים כל כך של תושבים בכפר מאכר שהיו נגד שתי

המועצות ביחד. מה תפקידה של המשטרה? הם לא נגד בטחון המדינה, אבל יום ולילה

עוצרים, נותנים מכות לנשים, לצעירים ויש לי רשימה ארוכה. מה תפקידה של המשטרה

בענין זה?
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר
על הרקע הזה של האיחוד?
מ' נפאע
כן. לפעמים המשטרה מתערבת בדברים שלא שייכים לתפקידה. הם לא מסכנים את

בטחון המדינה. זאת עמדה פוליטית. מה איכפת למשטרה בנושא הזה? ויש עוד הרבה

דוגמאות.



אני מאד מעריך את המפכ''ל. למרות זה אני לא בטוח שהתנהגות המשטרה בכל מקום

היא טובה. הייתי עד ראיה בכל מיני מקומות וראיתי איך מתנהגים השוטרים כלפי

התושבים, במיוחד אנשי משמר.הגבול. יש מקום לדעתי גם לשמור על התנהגות אנושית

כלפי זקנים.
היו"ר י' מצא
שמעת את המפכ"ל כמה תשומת לב הם נותנים לנושא זה.

מי נפאע;

דבר אחרון. אני לא יודע מה הביא להחלטה שכל שוטר צריך להיות עם נשק. אני

בעד לשמור על חייו של שוטר, זה דבר ברור. אבל האם בגלל אירוע מסוים צריך שכל

השוטרים יסכנו את עצמם ויסכנו חייהם של אחרים? אני מנסה לבדוק מה זה יועיל.
היו"ר י' מצא
יש אפשרות להחליף את זה בסכינים.
מי נפאע
אתה יודע שאני נגד סכינים ונגד אבנים. אבל מה הביא לזה? איזו תקרית?
י' גולדברג
הכנסת סכינים בבקעה, בתל-אביב ובכל מיני מקומות.
מ' וירשובסקי
אני לא מתמצא בענייני המינהל והמבנה. לכן אם המשטרה מצאה לנכון לעשות את

ההיערכות הזאת, זה מקובל עלי, לא אתערב בזה ולא אעיר על כך. מה שמטריד אותי

מאד הוא מה שאמר המפכ"ל, שיש עדין בעיות עם השוואת השכר. מאז שאני בכנסת אנחנו

מטפלים בנושא הזה. חשבתי לתומי שהבעיה הזאת באה על פתרונה. אם היא לא באה על

פתרונה, אני חושב שיש עוול עצום למשטרה וצריך להסדיר את הדבר הזה.
שר המשטרה ר' מילוא
חלק מהדברים שהוסדרו עד היום הוסדרו בעקבות פניה לבית המשפט.
מי וירשובסקי
אני יודע. אני מכיר את הבג"ץ. אני זוכר את הדיונים הלוהטים שהיו שם. אלה

מהמשטרה שהיו זוכרים את עמדתי העקבית כל הזמן בנושא הזה. היום היא הרבה יותר

מוצדקת מאי-פעם. אנחנו מדברים על בטחון הפנים. אבל אני למשל בשבועות האחרונים

טפלתי בכל מיני הפגנות שעושים, נגד הדתיים, נגד זה ונגד זה. מה זה הפגנה? צריך

לכך אישור של המשטרה והבטחת המשטרה. אותו דבר בשביתות. העומס המוטל על המשטרה

בתפקידיה היום-יומיים, השוטפים, מעבר לשאלה הבטחונית, הולך וגדל. אני יודע

שבעוד שנה, שנה וחצי האוכלוסיה תגדל ב-600 אלף תושבים. האם ישאר אותו כח

משטרתי? הרי צריכה להיות פרופורציה בין גודל האוכלוסיה לבין כוחות המשטרה

במדינה רגילה שאין בה עניינים בטחוניים.



לכן השאלה שלי היא, האם אנחנו יכולים להגיד: היתה היערכות ועכשיו נתמודד

עם ירושלים לאלתר ועם כל מיני בעיות אחרות? כשאני מקשיב לדברים שנאמרו פה אני

מוטרד איך הכח המשטרתי הזה.עם בני האדם האלה נשחקים יום יום. האם הכח הזה

מספיק? האם לא צריך להכין איזושהי תכנית שתקבל את מלוא הגיבוי שלנו, חברי ועדת

הפנים, כלפי שר האוצר וכלפי ועדת הכספים? שלא יוסיפו טיפין טיפין אלא יבינו את

סדר גודל האופטימלי של משטרת ישראל כדי לקיים את בטחון הפנים כפי שתואר כאן,

ובכלל את החיים הרגילים היום-יומיים לאור גידול האוכלוסיה והבעיות הקשות ביותר

שיש לנו בחברה מבחינה כלכלית וחברתית. מה שראינו אתמול בטלוויזיה על מה שקורה

במשרד הקליטה רק מעיד מה יכול להתפתח, ובשביל זה צריך משטרה.

לכן השאלה שלי גם למפכ"ל וגם לשר המשטרה, מתוך דאגה ומתוך נכונות עד קצה

הגבול לעזור להם בדבר הזה, האם באמת מכינים תכניות שיתמודדו עם העתיד הזה שהוא

עומד מאחורי הדלת?

נקודה אחרונה. אני בהחלט בעד זה שכל שוטר ישא נשק. אני רק מקווה שאם כל

שוטר ישא נשק זה ישפיע על מדיניות משרד הפנים להקטין את מתן הנשק לאזרחים. אני

חרד חרדה גדולה אם יותר מדי אזרחים, מסיבה זו או אחרת, יקבלו נשק ליד. מפני

שזה לא יהיה להגנה מפני האויב סאדם חוסיין, אלא זה יהיה נגד השכן או נגד זה

שלא נותן לו מקום חניה.

היו"ר י' מצא;

תודה לאל, עד היום יש הרבה נשק בידי האזרחים, אפילו לא היה קצה קצהו של

מקרה.
מי וירשובסקי
אני שמח שעוד לא היה מקרה ואני מקווה שלא יהיה מקרה, אבל בקטטות בין נוער

כבר היו דקירות סכינים. האלימות בבתי הספר גואה. אני לא בא כאן עם רשימה
סטטיסטית ואומר
כך וכך אנשים ירו אחד בשני. תודה לאל אנחנו עוד רחוקים מזה.

אבל אני חושש מתהליך של הקצנה בחברה הישראלית, שאפשר להסביר אותה מבחינה

פסיכולוגית, ויתכן מאד שבענין זה אנחנו הטובים שבאומות העולם, אבל זה מוליך

לדבר הזה. אני בעד זה שלכל שוטר יהיה נשק גם להגנתו העצמית וגם למילוי תפקידו,

אבל הייתי כורך את זה במדיניות של חלוקת נשק לאזרחים מאד זהירה ומאד מאופקת.

דבר אחרון. כשאני רואה בסך הכל מה עושה המשטרה ועם מה היא מתמודדת, אין

כמעט שירות ציבורי-ממלכתי שעומד בהצלחה כזאת במשימה כל כך קשה. צריך לזכור

שהעובדים במשרד הקליטה יכולים לשבות, אולי הם צודקים, והמשטרה איננה יכולה

לשבות, היא ממלאה את תפקידה וצריך לציין את זה לשבח.
י י פרח
אני שמח על ההזדמנות לומר דברים אחדים על השגותי.
היו"ר י' מצא
אולי אפריע לך במשפט אחד. אני מברך את חבר הכנסת יהודה פרח. הוא חבר חדש

בוועדת הפנים שהצטרף היום לראשונה.
י' פרח
תודה על הברכה.

אני חושב שהמשימות שמוטלות על המשטרה במדינה שלנו אין להן אך ורע, העומס



האדיר שאין לו סייגים, אין לו גבולות וכל יום ויום מתפתח תחום אחר, החל בתחום

הפלילי, הבטיחותי, הבטחוני, אכיפת חוקים, הפגנות למיניהן. אנחנו מרובי תופעות

שכאלה והמשטרה עמוסה בלי סוף. זו אחת הסיבות שהניעה אותי להגיש הצעת חוק שלא

באה סתם. מליון תיקים עומדים בהוצאה לפועל. המשטרה לא יכולה להגיע לביצוע

המשימה החשובה הזאת של אכיפת חוק. אם אין אכיפת חוק, מה ערכה של המשטרה, ומה

ערך החוק במדינה? הצעתי הצעת חוק שתעשה מהפך בענין הזה. פעם ראשונה במדינת

ישראל עוברים כספים ישירות למשטרה על פי החוק שלי ולא עוברים לאוצר, וכבר קרה

דבר בישראל. אני מקבל נתונים מעודכנים מהמשטרה שעד קבלת החוק היו רק 130

שוטרים ו-25 כלי רכב לתחום הזה. נוספים עכשיו 120 שוטרים ו-24 כלי רכב, ובשנה

הבאה מאותם תקציבים עוד 100 שוטרים ו-26 כלי רכב. כלומר, מגיעים ל-350 שוטרים

פי שלושה מאשר היה, ו-75 כלי רכב במקום 25 בתחום אחד.

אני חושב שצריך לחזק את המשטרה ויש אפשרויות כאלה. הממשלה ומשרד האוצר

צריכים לדעת שזה אחד הנושאים המרכזיים בחיינו כאן. צריך לחזק את מעמדו של

השוטר במדינה בכל התחומים, גם בצד הכלכלי שלו. הם נשחקים במשכורות העלובות

האלה. מוכרחים לשפר את המצב ואת תדמית המשטרה בכלל במדינה. דברתי תמיד על כך

שאחד הנושאים החשובים ביותר הוא תאונות הדרכים במימדים שקשה לתאר אותם. דברתי

על אופנועני שיטור כבר בכנסת העשירית, שיראו את השוטרים בדרכים. האופנוענים

האלה אינם יקרים. עכשיו אנחנו חשים את זה קצת ומרגישים קצת בטחון, שמשהו קורה

כאן, משהו מתארגן כאן. מתפתחת חשיבה יותר רצינית בענין, אבל זה עדין לא מספיק.

אותי מדאיג דבר אחד ואשמח אם תהיה הגמשה בדבר הוראות פתיחה באש. לא יתכן

שכאשר נכנסים שלושה מחבלים לתוך אוטובוס, דוקרים אנשים שיושבים לתומם, דבר שלא

היה לו תקדים במדינה הזאת, להוציא סכינים על אנשים מחוסרי כל הגנה, לדקור בהם

ואחר-כך עומד נהג האוטובוס, אמנם לא איבד את העשתונות אבל את הבטחון הוא איבד.

פותח אמנם את דלתות האוטובוס, אבל שולף אקדח ולא יורה, עד שבא איש מג"ב ואיש

המג"ב הזה מחכה עד שהוא נדקר ואז הוא פותח באש ומחסל את המחבל כששני האחרים

יושבים בפנים. יש אימה בקרב אנשי הבטחון. ידיהם רפות מחשש לעימות עם מערכות

השיפוט הקשות שלנו שהם עומדים בהן יום יום, שעה שעה. הם עומדים במצב של חוסר

אונים נוכח מציאות שהיו מתפקדים בה בשכל קר ובתבונה לולא כל החרדות והפחדים

שממלאים אותם. אני לא מאמין שאותו נוהג לא היה פותח באש לולא פחד. אבל מה כבר

היה צריך לעשות יותר מזה? הוא צריך לעמוד עם אקדח ולחכות שאיש מג"ב יבוא?

ואיש המג"ב הזה גם כן ירא. עד שהמחבל לא קפץ ודקר אותו בידו רק אז הוא ירה.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יי טרנר;

זה איש חבלה לא איש מג"ב. הוא התנהג בסדר גמור.
י י פרח
כמו חוט השני אתה רואה את התופעה הזאת של חשש מפני פתיחה באש. אני חושב

שיש להגמיש את ההוראות של פתיחה באש במצבים כאלה, כי אחרת אי-אפשר כך לנהל

מדי נה.

נ י מסאלחה;

אני חייב לציין עוד פעם, כי כבר ציינתי את זה לפני שר המשטרה והמפכ"ל

כשהיה דיון כאן. אני חושב שמה שהיה בהר הבית היה מחדל קשה ביותר. אני לא רוצה

לחזור על זה, ואני מברך את המשטרה על שהסיקה את המסקנות בנושא הזה.



נקודה שניה. אני לא יודע איזו השפעה יש לנו על האוצר, אני לא יודע אם

לממשלה יש השפעה על שר האוצר. אבל צריך לתמוך במשטרה, במשרד המשטרה בפיתוח

הנושא הזה, בהיערכות החדשה. אנחנו חייבים להיות להם לפה, לא להשאיר את השר

לבד. הבעיה כאן היא לא פוליטית אלא לאומית.

דבר שלישי. אתמול או שלשום שמעתי את ניצב פלד אשר אמר שמשטרת ישראל הופכת

לאט לאט למשטרת בטחון פנים יותר מאשר משטרה רגילה בגלל המצב הקיים, ובדברים

אחרים כולל נושא הפלילי, לא יכולים להתמודד איתם. לדעתי יש תפקיד קשה למשטרת

ישראל. בכל אופן זו משטרה אזרחית. זה לא צבא וזה לא תקנות הגנה לשעת חירום.

אני חייב לומר דבר שמתקשר לדבריו של חבר הכנסת יהודה פרח. במחסומים יש

לפעמים השפלות. במחסומים יש עיכובים אדירים. יכול המפכ"ל וקציניו לומר: יש

בעיות, תתלוננו. מי יעמוד ליד מחסום ויתחיל להתלונן. לפעמים אני עובר ליד

מחסום ויש לי נקיפות מצפון מדוע אני לא עומד ומחכה כדי לראות מה האנשים האלה

עוברים, ואני מדבר על חפים מפשע, אני לא מדבר על אותו אדם שדקר ולוקח נשק.

עוד הערה. כשאני רואה אנשים שקולים כמו חבר הכנסת יהודה פרח שרוצים להטיל

על המשטרה פתרון פוליטי לאינתיפיאדה, כשצה"ל ומערכת הבטחון וכל הממשלות לא

פתרו את זה. חבר הכנסת פרח, אתה רוצה לשנות את הוראות הפתיחה באש. אני מתנגד

לכך. שמעתי את שר המשפטים דן מרידור איך הוא מתנגד לשינוי וזה לא סתם. הפתרון

הוא פוליטי. השאלה היא כמה המשטרה יכולה לשמור על בטחונם של האזרחים.

אני חושב שהמשטרה חייבת להיות מאופקת. זה לא פשוט. אני מקווה שלא יהיה

שום אירוע שיצריך דם וירי. אם חס וחלילה יקרה אירוע, אני קורא למשטרת להמשיך

לשמור על חייהם של אזרחים, יהודים וערבים. ראינו את התגובות אחרי הרצח המתועב

של שני הנערים בירושלים. ראינו את התגובות אחרי הדקירות בבקעה. אני מקווה שלא

יהיו אירועים כאלה. אבל אם חס וחלילה יהיו אירועים כאלה, שנהיה ערוכים להגן על

האזרחים, יהודים וערבים, החפים מפשע. כי אוי ואבוי לנו אם אותו ערבי חף מפשע

ייפגע או יושפל פעם ראשונה, פעם שניה ושלישית, כי אז לא יהיה לו מת להפסיד

והוא יהיה מחבל לא מרצון אבל בגלל הסיבות.
אי פורז
אני בשירות הצבאי שלי הייתי חוקר מצ"ח ובתקופה שלי טרנזיסטור תיה נכס

גדול. מדי פעם היינו מקבלים תלונה על גניבת טרנזיסטור בבסיס טירונים והיו

חוקרים. המפקד שלי היה אומר לי: תלך, תהפוך לכל הפלוגה את הקיטבגים, גם אם לא

תמצא את הטרנזיסטור הם יזכרו שמצ"ח היה ומכת הגניבות תיפסק.

אני חושב שבדברים האלה לא כדאי תנקוט, כי הבעיה היא זאת. אסור ליצור מצב

שכשיש פתאם פיגוע, המשטרה מציבה יותר מחסומים ובאופן פסיכולוגי משקיטה את

המצפון גם הציבורי. צריך בעצם ללכת על העיקר, כי הסיבה מאד פשוטה. אלה שמבצעים

פיגועים ועושים פעולות חבלה וטרור הם מיעוט קטן בסופו של דבר. אוי לנו ואבוי

אם זו היתה מסה. הם מיעוט קטן ואסור לנו, כפי שאמר חבר הכנסת מסאלחה בצדק,

לעצור כל מיני אנשים שבאים רק כדי לעבוד בתל-אביב או בכל מקום אחר ולהפוך אותם

לממורמרים.

אני יודע שהתפקיד שלכם קשה. אבל אני חושב שמוטלת עליכם החובה לא להיכנע

להיסטריה ציבורית של פעולות ראווה, פעולות שבעצם לא מועילות כלום אבל יוצרות

מין זיקוקי דינור באוויר, יוצרות רעש.
היו"ר י' מצא
בזה תם דבר המדברים..עוד מעט ניגש לברכות. אבל לפני כן הערות גם לשר וגם

למפכ"ל.
שר המשטרה ר' מילוא
אני רוצה להעיר שתי הערות קצרות ואחר-כך אבקש שהמפכ"ל ירחיב לגבי השאלות

שנשאלו כאן.

קודם כל הערה לדברי חבר הכנסת מסאלחה ולדברים שנאמרו על ידי חברים אחרים.

אני חושב שמשטרת ישראל יכולה להתגאות בכך שהיא מקפידה מאד לשמור על יחס חיובי,

מנומס והוגן כלפי כל אזרח במדינה, בלי קשר לעדתו או לכל שאלה אחרת. ההוראות

שניתנו גם על ידי המפכ"ל בהנחייה שלי וגם על ידי המפקדים בשטח בנושא הזה הן

הוראות חד משמעיות. ההתייחסות של המשטרה כפי שהיא באה לביטוי למשל במקרים של

פגיעה בירושלים שהיתה על ידי אנשי כך בערבים, אני חושב שהתקיפות שהמשטרה

הגיבה בנושא הזה לא נופלת מהתקיפות שהיא מגיבה בתופעות אחרות. התופעות האלה

באמת טופלו מיד ביד תקיפה והיו גם תוצאות לטיפול הזה. כך שבנושא הזה אני יכול

לומר שהחברים יכולים להיות שקטים לחלוטין, שהיחס של המשטרה והטיפול שלה ייעשו

אך ורק לגופו של ענין ללא כל הבחנה בין אזרח לאזרח. מבחינת המשטרה, דין אחד

לכל.

הנושא השני שאני רוצה להעיר לגביו הערה זה נושא של תנאי השירות. לא במקרה

בפתיחת הדיון דברתי על העומס שמוטל היום על השוטרים. לא התייחסתי לנושא תנאי

השירות. המפכ"ל יתייחס לזה אחר-כך. אבל אני התייחסתי לעומס המוטל על השוטרים.

יש לדעתי היום חוסר הבנה מצד האוצר מה הוא היום תפקידו של שוטר במדינת ישראל.

אני הייתי מוכן לקחת את אנשי האוצר, אנשי אגף התקציבים והחשב הכללי, ולתת להם

להסתובב יום אחד עם אפודי מגן בירושלים, שמונה שעות, כמו שהשוטרים עושים. אני

מבטיח לכם שאחר-כך כולם היו נעתרים מיד לכל התביעות הצודקות שאנחנו מעלים. לא

מדובר כאן על דבר חדש שאנחנו דורשים. כל מה שהמשטרה דורשת זה קיום החלטות

קודמות על השוואת התנאים. היום שוטרים עובדים במשמרות ארוכות יותר מאשר בעבר.

יש עליהם עומס שפשוט קשה לתאר אותו. הם נמצאים בתנאים קשים ביותר. הם צריכים

להסתובב שעות ארוכות עם אפודי מגן בתנאי לחץ קשים, במצב של איום מתמיד,

וכשאנחנו באים לנהל את השיחות עם האוצר, כאילו לא קרה דבר, גם לגבי תקנים וגם

לגבי תנאי שירות. לגבי תקנים, לשמחתי התקדמנו התקדמות גדולה וזה יפורט על ידי

המפכ"ל. אבל בתנאי השירות לא הצלחנו עדין להתקדם. בנושא הזה אנחנו נמצאים ממש

בימים אלה במשא ומתן הדוק עם האוצר, יום-יומי ואנחנו נשמח אם נוכל לקבל גם את

סיועה של הוועדה בהקשר הזה. יותר מוועדת הכספים, דווקא ועדת הפנים כמי שאחראית

לנושא המשטרה, כמי שמטפלת בנושא הזה יכולה לסייע לנו. השערוריה הזאת של אי-

השוואת התנאים הייבת לבוא על סיומה, והנושא הזה חייב למצוא את פתרונו. אני

משתמש במלים חריפות בהקשר זה, כי אני חושב שזה עוול משווע.
עי סולודר
הנושא הזה עלה עכשיו מחדש בממשלה?
אי פורז
כולם יצטרכו לרדת ברמת החיים, כולל אנחנו, כולל השוטרים, כולל צבא קבע.

אין כסף. זה לא שהם לא נותנים כי יש.



שר המשטרה ר' מילוא;

אנחנו לא מבקשים העלאה בתנאים. אנחנו מבקשים השוואת תנאים על בסיס החלטות

קודמות. אם היינו מעלים תביעות חדשות, זה נושא אחר לחלוטין. אם כולנו נצטרך

לתת את תרומתנו, את חלקנו, ניתן אותו ברצון, גם שוטרי ישראל וגם כל המיגזרים

האחרים. אבל כל זמן שהמצב הוא של תנאים שאינם מושווים והחלטות שלא מקויימות,

אנחנו עומדים על קי ומם.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

אני אנסה להשיב לשאלות שנשאלו. לגבי 250 תקנים, ב-1 באפריל בשנה שעברה

נפלה החלטה. כרגע ההחלטה בשלב של מימוש. אנחנו אמורים לקבל כ-150 תקני חובה

מצה"ל שיתגברו את כוחות המשטרה ועוד 100 תקני קבע.

אי פורז;

כשאתה אומר תקני חובה, למה אתה מתכוון?
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר
חיילי חובה, תגבור על מה שהיה בעבר. הכוונה היתה להעמיד אותם כשוטרים

כחולים. אבל עדין החקיקה בענין הזה לא הסתיימה. לכן הדרך היחידה שלנו היא

להעביר אותם דרך משמר הגבול, משמר הגבול יעביר תקנים למשטרה הכחולה. זה

הפתרון.

יש עוד דבר מאד ייחודי. בתוך 150 תהיינה 20 נשים חיילות שאנחנו אמורים

להיעזר בהן בביקורת גבולות, פעם ראשונה סידור כזה. זה יפנה לנו עוד 20 תקנים.

אכן מתקיימת פעולה באיחור של כמה חדשים אבל יצאנו לדרך.

בנושא כח אדם נוסף, כרגע נעשה ניסוי להמיר חלק מתקני המילואים של הג"א

ולהפוך אותם ל-100 תקנים של שוטרים כחולים כנסיון לראות האם השיטה הזאת זה

הפתרון הנכון. בעינינו הרעיון הזה נראה טוב, ראוי לעשות אותו כנסיון כדי לבחון

אותו ולא להתפרע ללא בקרה. גם מבחינה כלכלית זה יותר נכון, לא לקחת ימי

מילואים סתם ולשבש עבודת אנשים אם אפשר לקחת ולנצל כוחות טובים מאד שישנם

היום בשוק בדמות עולים חדשים שמתדפקים על דלתותינו ובדמות אזרחים טובים,

צעירים בוגרי צבא, שרוצים להתגייס למשטרה ויש היום נבחרות נהדרות שרוצות

להתגייס למשטרת ישראל.
עי סולודר
הויכוח עם האוצר נגמר כבר?
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יי טרנר
מדובר בדבר שגם האוצר סיכם לגביו, 150 תקני חובה מצה"ל ועוד 100 תקני

קבע. עוד 100 תקנים של הג"א מ-1 באפריל.
שר המשטרה ר' מילוא
בסך הכל מדובר על 350 תקנים.



מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

כבר התחלנו לקבל תקנים עבור הוצאה לפועל, שאכן זה רעיון מבורך של חבר הכנסת

יהודה פרח. אם הכל יהיה כשורה ושר האוצר יעמוד בהבטחתו ואני מאמין שהוא יעמוד בה,

אנחנו אמורים לקבל 150 תקנים כדי להתחיל לדחוף את נושא התנועה. אנחנו מדברים על

נושא התנועה כל הזמן. היו לנו ויכוחים. הגענו לרעיון של 150 תקנים כדרך ונסיון

וזה אמור להתממש, אם הכל יהיה כשורה, בזמן הקרוב.
ע' עלי
הכל ביחד יוצא 18,779?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

אם הכל יעבוד זה יוסיף לנו 700 תקנים.
עי עלי
בספר התקציב של שנת 1991 מופיעה תוספת של 779 תקנים.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

לגבי תאריכי יעד, תחנות וכו', שאלתו של חבר הכנסת מיכה גולדמן - ב-1 באפריל,

אם הכל ירוץ כשורה ונקבל את מה שאנחנו אמורים לקבל, נקים תחנה בנצרת. במידה דומה

שוקלים ובוחנים מקרוב להקים תחנה גם בנתיבות, לא רק נקודה עם 11 שוטרים. זה לטווח

המיידי.

נ' מסאלחה;

בסיור של הוועדה הודיע השר שאינם בודקים אפשרות או להרחיב או לפתוח בבקה אל

גרביה ואז אנחנו אפילו יעצנו לפתוח בבקה אל גרביה, כי זה קרוב יותר לתושבים.

שר המשטרה ר' מילוא;

הנושא בבדיקה.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

הנושא בבדיקה. אנחנו צריכים להחליט את ההחלטות הנבונות בסך הכל האפשרויות.

לגבי נושא הרב"שים, אתמול היה אצלי דיון שעסק בשני דברים; א. בנושא צמצום

כביכול של רב"שים ושומרים בישובים בפריפריות ובכלל בישובים הכפריים ובקיבוצים וגם

נושא המשמר האזרחי. סכמנו שלגבי מפעל אזרחי אנחנו נכנסים לעניו הקמת המשמר האזרחי

בנוסף לחוק השמירה והשומרים. יצאנו לדרך. תוך שבועיים-שלושה תהיה עבודה מוכנה על

השולחן, עבודה משולבת של משמר הגבול, משמר אזרחי וועדת הבטחון של המרכז

החקלאי.

לגבי הרב"שים, יש לנו תקן מסוים. אנחנו לא ניגע באף תקן אחד. אתמול הנחיתי

לגייס מיד 12.5 תקנים שהקפאנו אותם כי רצינו לראות אם אנחנו ערוכים נכון. הוועדה

הזאת יושבת גם על הענין של היערכות הרב"שים, כי ישנם מקומות שלא בטוח שצריך להציב

שם רב"ש. למשל קבוץ גבעת ברנר, לא בטוח שהוא צריך רב"ש שלם, יכול להיות חצי

רב"ש. יש אפשרות לנייד תקנים באופן חכם יותר. אני לא רוצה להכנס לפרטים.

לשאלתו של חבר הכנסת וירשובסקי, נשק לכל שוטר. אני חושב שזה לכבודנו שאמרנו

לשוטרינו; בתנאים הנוכחיים כל אחד מכם ישא נשק. זה נותן לנו את הכח המוסרי

להתנגד להרחבה טוטלית של נשק לכל אזרח. אני חושב שיש בזה צדדים לא טובים. אם אפשר

להמנע מנשק לכל אזרח, צריך להמנע. אנחנו הרחבנו קצת את נושא הנשק בכך שאישרנו



בשיחה ובתיאום עם משרד הפנים לכל מי שהוא איש משמר אזרחי - יש לנו 40 אלף אנשי

משמר אזרחי - לקבל נשק. כלומר, הם עברו את מבחן המשמר האזרחי ושירות במשמר

האזרחי, להקל עליהם את קבלת הנשק. זה יהיה כח מגן נוסף ביום-יום. אנחנו רואים

שיש מצבים ומקומות שבהם פתאם צריך נשק. אגב, מה שהיה עם האוטובוס בבני-ברק זה

מקרה קלאסי, שאם לא היה מישהו עם נשק, זה יכול היה להיגמר הרבה יותר גרוע. מזלנו

שלנהג היה אקדח, מזלנו שהיה שם קצין חבלה של משטרת ישראל שעלה והתנהג יפה מאד.

אני מוכרח לומר מלה לגבי למה לא יורים סתם. ברגע שמרימים ידיים במדינת ישראל,

לא יורים באנשים. שלושת המחבלים האלה, אחרי שהם גמרו לדקור, זרקו את הסכינים

לרגליהם והרימו ידיים. מרגע שהם הרימו ידיים, לא הנהג ירה בהם ובצדק, ולא איש
החבלה. הוא עמד מולם ואמר
תחזיקו את הידיים למעלה. הוא לא יכול לירות בהם כי לא

יורים באנשים שמרימים ידיים.

י י פרח;

רוצח ומרים ידיים זה בסדר? יש גבול לדבר הזה.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

ארנה לא מכיר את הסיטואציה. כשעלה איש החבלה למעלה הוא מצא מצב שלא היו

פצועים. הם כבר היו בדרך עם המונית לבית החולים בלינסון. הוא עלה ומצא שלושה

מחבלים צעירים עם הידיים למעלה. הוא היה צריך לעשות החלטה של בית משפט? אני חושב

שלא. לכבוד משטרת ישראל שהיא לא יורה באנשים כאלה, כי לא יהיה סוף לענין. היום

אחר-הצהריים הוא מקבל ממני תעודת הוקרה בנוכחות שר המשטרה, מפני שאני חושב שהוא

היה אמיץ. צעקו לו אזרחים ליד האוטובוס: תירה בהם, תהרוג אותם. הוא אמר: לא, לא

יורים כך. הוא לא ירה והיה לו גרון ניחר. הוא צעק לאנשים שלא יעיזו לעלות

לאוטובוס. הם רצו לעשות בהם שפטים. אני מעריך אותו מאד. לדעתי הוא היה קצין

משטרה לדוגמא. כך צריך להתנהג קצין משטרה. פתאם אחד מהשלושה הוריד את הידיים

למטה, ירד לתחתית הכסא לקח סכין ורץ אליו. הוא צעק אליו: עצור אל תרוץ. הוא נתן

לו את כל הצ'נסים. כשהוא ראה שזה הולך להיות חמור, הוא זכר את צ'רלי שלוש מבקעה,

הוא ירה בו. לכן הוא התנהג כמו שצריך לנהוג קצין משטרה.
י י פרח
אם הוא היה נרצח אז הוא היה מתנהג כמו שצריך.
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר
אני רוצה לסיים ולומר, שהנחיות הפתיחה באש במשטרת ישראל ושל צה"ל - יש לנו

אותן הנחיות לפתיחה באש - הן הנחיות שיש בהן הזהירות הנכונה והן נותנות את הכלי

ואת האפשרות להגיב נכון כשיש מצב של סכנה. זה דבר אחד.

דבר שני לגבי הרגישות שלנו לחיים של יהודים וערבים. ברגע שיש אירוע שאנחנו

יודעים שהוא מזמין אפשרות לעשות פרעות בערבים, אנחנו מוציאים הנחיות לניידות

ומפקחים שלא יעשו פרעות, כי אנחנו משטרה של כולם. כשזה קורה בכיוון הפוך, אנחנו

עושים את זה באותה מידה. כשאנחנו לא עושים את זה מספיק טוב, יודעים לומר לנו גם
בעתונות וגם בתקשורת
לא עשיתם את העבודה מספיק טוב. אי-אפשר לחסום את כל זורקי

האבנים גס במיגזרים היהודיים וגם במיגזרים הערביים. כשחבורת כך מתחילה לזרוק

אבנים ללא הבחנה, זה בניגוד לכל מה שאנחנו רוצים ואנחנו צריכים להגיב בהתאם. כנ"ל

לגבי זורקי אבנים ערבים. בענין הזה משטרת ישראל תעשה את עבודתה בדיוק כמו שצריך.
היו"ר י' מצא
אני מודה לשר המשטרה ולמפכ"ל על הדיון והסקירה. אני לא רוצה להרחיב דברים

עכשיו, אבל אני בכל זאת חוזר וקורא לשר המשטרה לבחון את ענין החקיקה המשפטית

הקיימת ולבחון את היכולת והאפשרות לרתום את המערכת המשפטית כדת וכדין, ואני מדגיש

כדת וכדין, כך שאמצעי הענישה יהיו מספיק מרתיעים. אני לא רוצה להכנס כאן לתחום



המדיני או לתחום הפוליטי, כי אני יודע שבנושא הזה יש מחלוקת גדולה. אבל לא יכול

להיות שיתגוררו תושבים או אזרחים שמפירים בחיי היום-יום את השלווה, גורמים

לשפיכות דמים והדין כלפיהם יהיה כפי שהוא היום, כמעט בכפפות של משי. בעיר הזאת

חיים 30 אלף אזרחים, תושבים שאינם נמנים על תושבי העיר צריך לבדוק אם הם אם הם

תורמים לשביתה שקיימת בעיר או לא תורמים. כי אחרת יכולים לבוא ולומר להם: רבותי,

אתם חיים בארץ הזאת, תמשיכו לחיות בה, אני לא מדבר על גירוש, אבל תשמרו על השקט

בה. לא שומרים על השקט, לכו למקום ממנו באתם בלי תעודת הזהות הירושלמית. אי-אפשר

שלא להתייחס לזה. אני מפנה את תשומת לבו של שר המשטרה שיבדוק את זה. אנחנו

צריכים לראות גם כיצד שומרים על חיי הבטחון בעיר הזאת. אם היום נזכרים לדבר על

ענישה על זריקת אבנים, אמרתי בדברי: מעט מדי ומאוחר מדי.
אי דיין
ארנה בעד סגר, שלא ירשו להם לבוא?
היו"ר י' מצא
לא, חס וחלילה. לא נפתח את הויכוח. את שלב הדיון סיימנו. אנהנו עוד נקיים

דיונים נוספים.

הרמת כוסית לכבוד חילופי הפיקוד הבכיר במשטרה
היו"ר י' מצא
אנחנו עוברים לנושא השני שכולו נועד לברכות.

אדוני השר, אדוני המפכ"ל, פיקוד המשטרה, קיימנו הבוקר דיון חשוב מאד לחברי

הוועדה, על היערכות המשטרה, אורנה היערכות שפורסמה לאחרונה. ההיערכות שהולכת

ומתבצעת בימים האחרונים ומושלמת בימים הבאים היא רבת חשיבות לכולנו, היא רבת

חשיבות למדינת ישראל, היא רבת חשיבות לבטחו נם של התושבים בארץ הזאת.

אני רוצה לומר כאן לפיקוד המשטרה את המסר שאני חושב שהוא יושוב בימים האלה.

בדרך כלל, בחיי היום-יום, במדינה שהשקט הוא מנת חלקה, והלוואי והיינו מגיעים לזה,

תפקידה של המשטרה לשם שמירת הסדר הוא לתת מנה אחת רצינית, גדולה, רבת משמעות של

חינוך. זה חלק מחייה של המשטרה, כי היא הבאה במגע היום-יומי. לצערנו, תפקיד

המשטרה בארץ הזאת הוא כל כך עמוק בחיי הבטחון, כל כך נוגע לערעור בטחונם של

אזרחים, לפגיעות שמתקיימות, מבלי להכנס לכל הויכוח, אין ספק שגם זה פוגם ביכולת

החינוך. אני מדגיש את זאת, כי הייתי רוצה לפנות למשטרה, דווקא בימים האלה,

כשהמשימות עליה הן כאלה שאי-אפשר אפילו לתאר אותן, חובקות כל פינה, דווקא בימים

האלה להקפיד לשמור על חיים תקינים, על יכולת לחיים משותפים, שמירה על כבודו של

האדם, וכשאני מדבר על שמירה על כבודו של האדם, זה בכל האספקטים, גם כאשר מדובר

בפשיעה בחיי היום-יום, שלא יהיה עיוות הדין ושלא תהיה השפלה ולהוסיף לכבודו של

האדם בארץ הזאת, שכל כולו נתון גם הוא במתחים. תפקידה של המשטרה הוא להוסיף חינוך

לאזרחים, וחינוך האזרחים נתון לא מעט בידיכם בחיי היום-יום.

אני מודה לכולם ומאחל הצלחה לפיקוד בהבטחת חיי הסדר במדינת ישראל.

לפני שאעביר את רשות הברכה לחבר הכנסת עובדיה עלי, אדוני המפכ"ל, אולי תציג

את האנשים.
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר
כדי שאפשר יהיה לברך את האנשים צריך להכיר אותם. תרשו לי להציג ברשותכם את

המפקדים המדוברים. ניצב גבי לסט, ראש אגף המבצעים החדש של משטרת ישראל. ניצב אסף

חפץ, שהיה ראש אגף המבצעים, הפך להיות מפקד מחוז המרכז. ניצב משנה זאביק אבן-חן,

מפקד מרחב השרון, יושב בנתניה. תת-ניצב אריה ביבי, הולך להיות ב-1 באפריל ראש אגף



כח אדם של משטרת ישראל. ניצב משנה יורם רודמן, שהיה ראש אגף מודיעין של מחוז

המרכז, הפך להיות מפקד היחידה המרכזית של תל-אביב. תת-ניצב אבי דותן, שהיה מפקד

היחידה המרכזית בתל-אביב, הרי הוא ראש מחלקת המודיעין של משטרת ישראל. ניצב משנה

משה כספי, שהיה סגן מפקד. מרחב ירושלים, עם ההיערכות המחודשת של המשטרה התפנה

מקומו והוא מונה לתפקיד בכיר של מפקד מרחב לכיש. דן אוהד, שהיה סגן מפקד המחוז

הדרומי, הופך להיות בקיץ הקרוב נציג משטרת ישראל בארצות-הברית. תת-ניצב עמוס

עזני, שעד לפני זמן קצר היה מיועד להחליף את מפקד יחידת חקירות הונאה, התבקש

להיות סגן מפקד מחוז תל-אביב עקב שינוי קטן בארגון ובדברים. ניצב משנה דני טביב,

שהיה מפקד מרחב העמקים עד לפני זמן לא רב, הופך להיות ראש מחלקת התנועה של משטרת

ישראל. מחליף את דני טביב בתפקידו ניצב משנה יעקב בורובסקי, שהיה ראש קצין האג"ם

של המחוז הצפוני, הוא הופך להיות עכשיו כאמור מפקד מרחב העמקים. ניצב משה פרידמן,

שהיה מפקד מרחב השרון, הופך להיות סגן מפקד מחוז ירושלים ומתחיל בתפקיד ב-1

בינואר. ניצב חיים אלבלדס מפקד מחוז ירושלים החדש, היה מפקד מחוז מרכז בשנה

האחרונה. הדובר ידוע. ניצב משנה אבי ילניק ידוע. ניצב משנה מילו אהרונוביץ.

תת-ניצב אריה עמית, היה ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל, היום הוא עוזר ראש

אג"ם. ניצב משנה אבנר בן-דוד, איש מודיעין מיומן ומנוסה, הוא שייך לצוות המצומצם

של השר שהוקם לאחרונח. ראש הצוות המצומצם של השר הוא טוביה גולן, שהיה עוזר ראש

אג"ם ויש לו נסיון פיקודי עשיר במשטרת ישראל, היה מפקד מרחב לכיש לפני כן.

תת-ניצב שמעון לוי, שהיה מפקד מרחב לכיש עד לפני זמן קצר, עכשיו הופך להיות סגן

מפקד המחוז הדרומי. תת-ניצב רפי פלד, שהיה ראש מחלקת המודיעין של משטרת ישראל,

הופך להיות מפקד המהוז הדרומי. כמובן, המפקד הותיק, רב המעש, ניצב רחמים קומפורט,

המסיים את תפקידו ב-1 בינואר, מלווה בקטע הראשון של הזמן את הקמת שני המחוזות

החדשים ויוצא לגימלאות לאחר 42 שנות שירות. ישנו כאן גם ניצב גבי נגל, ראש אגף

התכנון של משטרת ישראל. מי שראה ושמע יודע שהוא שט בחומר להפליא. לדעתי אלה הם

עדינו והטובים שבאנשים שמשטרת ישראל יכולה היתה לשים כאן, בפורום הזה.
היו"ר י' מצא
תודה רבה. איחולים לכל הפיקוד.

ראשון המברכים חבר הכנסת עובדיה עלי.

עי עלי;

רבותי, כמי שמכהן בוועדה הזאת למעלה משש שנים, הספקתי במסגרת העבודה כאן וגם

במסגרת תפקידי כראש עיר להכיר את מרבית החברים שיושבים כאן. אני חושב שאני יכול

להעיד שמדובר כאן במיטב האנשים שעם ישראל יכול להעמיד היום למשימה הזאת. נדמה לי

שההיערכות של המשטרה היא היערכות טובה ואני רוצה לברך קודם כל את שר המשטרה ואת

המפכ"ל על הבחירה הטובה של האנשים. מטבע הדברים, לתפקידים בכירים כאלה, ככל

שהפירמידה עולה, בקצה הפירמידה קשה מאד למנות את האנשים. אני יודע שעל כל תפקיד

בוודאי היו מועמדים אחדים, מצויינים, וכשבוחרים את הטוב שבטובים יש גם טובים

שמרגישים נפגעים, אבל גם תורם יגיע. בסך הכל אני חושב שזו תעודת כבוד למשטרה שיש

לה מבחר כל כך טוב של קצינים, שמהם נבחרו הטובים ביותר.

אני באמת רוצה לברך אתכם מקרב לב. אנחנו כמיטב יכולתנו ננסה לעמוד לרשותכם

ולסייע בידיכם כדי למלא את התפקידים החשובים שמוטלים עליכם.

אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולומר מלה אחת על ויכוח שהיה לפני כן

ודווקא בנוכחות מפקדי המשטרה החדשים שכעת נכנסו. אני חושב שלא צריך לשנות את

מדיניות הפתיחה באש, לא צריך לשנות את החוקים בענין זה. לדעתי החוקים והמדיניות

הם טובים ונכונים. צריך לשנן את הדברים מדי פעם בפעם לקצינים. ההתנהגות של

מדמוני, בניגוד למה שנאמר כאן על ידי חברים אחדים, לדעתי זו היתה התנהגות שצריכה

לעורר כבוד אצל כולנו, שיש לנו משטרה כזאת, שיש לנו מפקדים כאלה. הכח שלנו הוא

בכוחנו המוסרי. אנחנו נהנים מכה המוסר ולא ממוסר הכח. זה ההבדל בינינו לבין

האחרים. אם כך יתנהגו והתוצאות הן כפי שהיו, זו תעודת כבוד למשטרה, זו תעודת כבוד

לפיקוד הבכיר. לדעתי לא צריך לפעול דווקא בתחום הזה. צריך מדי פעם בפעם לשנן את

הדברים, כך שלא יקרה מה שקרה עם צ'רלי שלוש זכרו לברכה. גם צריך להבהיר לאנשים



שמעולם לא הועמד מישהו לדין בגלל העובדה שהוא ירה. העמידו אנשים, אנחנו יודעים

למה, אהרי התפיסה עשו מה שעשו. את הדברים האלה כדאי להסביר, מפני שההסברה הזאת

השובה כדי שאנשים לא יהששו ולא יפהדו. אם צריך לירות, יירו. לא צריך להשתמש בכה

מוגזם מפני שזה לא יוסיף לנו מאומה.

מכל מקום, אני חושב שאנחנו נמצאים במדינה בטוחה. מספיק להכנס להיסטריה

לפאניקה. המשטרה עושה כמיטב יכולתה ועושה זאת בהצלחה. חשוב לומר את זה כאן עם כל

הצער, עם כל הכאב על כל אבידה. המשטרה עושה עבודה יוצאת מן הכלל. אני רוצה לנצל

את ההזדמנות גם לברך אותה על ההישגים שלה. בהצלחה.

עי סולודר;

אני חושבת שככל שהתור של הדוברים יתאחר, יהיה יותר קשה, מפני שהמקדימים אמרו

בעצם את הכל. אני גם מצטרפת לברכות. יש פה אנשים שאני מכירה אותם עוד מאז שהם היו

בשדה ממש, ולזכותם של כל המפקדים שהם בשדה תמיד. אני רואה בסיפוק את ההתקדמות

שלהם, הם ראויים לו. אמר כבר הבר הכנסת עובדיה עלי, שהבחירה בדרך כלל קשה בין

מצויינים. המשטרה היום בעצם מופקדת על בטחון הפנים, אבל היא עוסקת בבטחון פנים

שמושפע מבטחון חוץ. אני לא זוכרת תקופה כל כך קשה למשטרה כמו התקופה הזאת, שישנם

אספקטים שמזכירים את ימי המאורעות.

אין ספק שבכה האדם הקיים, לעשות את מה שמוטל על המשטרה, זה קושי עצום. כל

איש, החל מהזוטר שבשוטרים ועד הגבוה שבמפקדים, עומד תחת עומס קשה מאד ובעומס כזה

ניתן גם לעשות משגים. אבל אני רוצה לציין, שאני לפחות תמיד גאה גם בצה"ל וגם

במשטרה שלנו, שבאופן כללי שומרים על ערכי יסוד שעליהם הגאווה של המדינה שלנו. חבר

הכנסת עובדיה עלי הזכיר כבר את הויכוח שהיה קודם כשחלק מהמפקדים היו נוכחים. אני

חושבת שבהחלט צריך לחזק את ידיה של המשטרה.

אני רוצה לניצב רחמים קומפורט מלה, כי אני מלווה אותו באזור הזה כבר תשע שנים

והוא היחידי מכל המפקדים כאן שפורש לגימלאות. אני מאחלת לך נחיתה רכה ושתוסיף

בחיים האזרחיים להיות שותף לבטחון, שכל אזרח צריך לתרום לו.

אני מאחלת לכל המפקדים החדשים שיעמדו בעומס.

נ י מסאלחה;

מה שהיה לי לדבר אמרתי בוועדה. אני רוצה לברך את המפקדים בנימה אישית. אני

בנו של שוטר. אבי היה נוטר בשנים 1950-1949 יהיה שוטר עד שנת 1969. אני יודע

לפחות מעט על חיי המשפחה. הספקתי להשתלם באוניברסיטה בזכות העזרה לבני השוטרים.

לכן עם כל הביקורת שתהיה לי או שהיתה לי על מדיניות, אני רק יכול לברך בנימה

האישית שלי. אני לא יכול לשנוא את המשטרה הס וחלילה אלא רק יכול לאהוב אותה

ולמתוה ביקורת מדי פעם.

אני רוצה לאחל לכולכם הצלחה, שתהיה לנו מדינה בטוחה, שתהיו אנושיים, שבוודאי

תשמרו על החוק ובוודאי תשמרו על האזרחים, יהודים כערבים.

יאיר לוי;

אני רוצה לומר שבניגוד לקודמי שדברו על הגיל, אני הרבה יותר צעיר, כך שאני לא

מכיר את האנשים מהשטח. היות שיש לי המגבלה של הגיל, אני מרשה לעצמי לומר, שאנחנו

נמצאים במעמד חגיגי. בסך הכל, כל אהד שקיבל דרגה בצורה כזאת או אחרת, הדרגה היא

לא רק העלה או ההצטלבות שנמצאת על הכתפיים אלא פשוט המשימות שיוטלו עליכם היום הן

כבדות יותר וחשובות יותר.



היות שאנחנו נמצאים בשלב של שמחה ואני לא רוצה לפגום בחגיגיות של הנושא הזה,

כל אחד מכם יודע שהפירמידה ככל שהיא עולה כלפי מעלה, כלפי מטה היא הרבה יותר

רחבה. תדאגו לכך שהחיוך שיש לכם על הפנים והתחושה הטובה יירדו גם כלפי מטה כשאתם

מבצעים את המשימות שלכם, ויש לכם הרבה משימות. אני רואה את המשימה העיקרית היום,

יכול להיות שגם השר והמפכ"ל רואים אותה כמוני, זה נושא הבטחון במדינה. מבחינת

בטחון הפנים יש לנו בעיות קשות ביותר. אבל הצוותים שלכם, ככל שיראו אותם למטה

יותר, עם החיוך על הפנים והתחושה הטובה, רמת הביצוע ונהיה הרבה יותר טובה כלפי כל

הציבור.

לכן אני מאחל הצלחה לכל אחד בתחום שלו.

מי וירשובסקי;

היום למדתי דבר חשוב, כמה קשה להיות מפכ"ל של המשטרה. לעמוד כאן ולהגיד את כל

השמות, להגיד מי היה מה ומה יהיה מה ולא לטעות - זה מעל לכוחותי.

אני רוצה להצטרף לברכות. ברכתי הראשונה היא שכל פעם שתופיעו כאן, שיתייחסו

אליכם בחיבה כזאת כמו שמתייחסים אליכם עכשיו.

דבר שני, שתהיו כמה שאפשר מחוסרי עבודה.

דבר שלישי, האמצעי החזק ביותר שיש למדינה בנוסף לנשק, לחוקים ולאמצעים האחרים

זה אמון הציבור. לכן תתנהגו כך שאמון הציבור לא יעזוב אתכם, ואל תאבדו אף פעם את

צלם האדם. עד עכשיו עמדתם בזה.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד זה ברכה שאני אמרתי לפני הרבח שנים לטיומקין כשהוא

התמנה למפקד מחוז תל-אביב, בימים הרבה יותר שלווים והרבה יותר טובים לכולנו, גם

למשטרה. אמרתי לו, שלעולם, הפחית שישנה על הכתף לא תפריד בין הלב לבין הראש, בין

הראש לבין הלב. אם אנחנו נזכור ואתם תזכרו שזאת הברכה וזה היעד של המשטרה, אני

חושב שתצליחו. אני מאחל לכולם הצלחה.

מי נפאע;

גם אני מצטרף לברכות למפקדים. אני מאחל להם הצלחה ומאחל שבמדינה שלנו נחיה

בתנאים של שלום, שלווה טשוויון וזאת תהיה למעשה הרנרומה החשובה ביותר גם לשוטרים.

אני מאד מקווה שתמיד הלב שלכם יהיה הוא אשר ידבר הפה, והפה של האקדח לא יוציא אף

מלה ויהיה שקט. אני מאד מקווה ובטוח שתהיה אותה גישה, אותה ראייה אנושית כלפי כל

אזרחי המדינה, בלי הבדל של לאום, של עדה ושל מין. אני מאחל לכם הצלחה ומברך אתכם.

מי גולדמן;

קודם כל, אני בוודאי מברך את כולם. אני חושב שהמשטרה נמצאת באחת התקופות

הקשות ביותר. היא עושה עבודה קשה ומאומצת. היא נמצאת בחשיפה גם אישית וגם

תקשורתית. לעמוד בכל הדברים האלה בתקופה כזאת, ולעבור את מה שרבים מאזרחי מדינת

ישראל וכאלה שמשרתים את הציבור לא עוברים, אני חושב שמדינת ישראל יכולה להתברך

שיש לה משטרה כזאת, ומשטרת ישראל יכולה להתברך שיש לה שוטרים כאלה.

אני יכול להוסיף עוד דבר, ותמיד עושים את זה באירועים גדולים כשנמצאות גם נשי

השוטרים. למעשה את הימים הקשים האלה מלוות נשי השוטרים שלא נמצאות פה. היום

אנחנו יכולים לומר כאן, שמשטרת ישראל ומדינת ישראל זכו לאנשים טובים עם משטרה

מצויינת.



י' פרח;

ראשית, אני רוצה לברך את היושב-ראש על היוזמה להפגיש את כולנו יחד עם הציבור

המכובד הזה. כשאני מוקף סביבי עם כל הפיקוד הזה, עולה לי פסוק משיר השירים: ששים

גיבורים מסביב לו, מגיבורי ישראל. כולם מלומדי מלחמה. איש חרבו על ירכו מפחד

בלילות.

האמת ניתנת להיאמר וכבר אמרו זאת פה בישיבה. אני לא חושב שהיו אי-פעם למשטרת

ישראל משימות כבדות וקשות כמו בימים האלה. אני רוצה לאחל לשר המשטרה שלנו מר רוני

מילוא מעומק הלב על הפעילות, על היוזמה, על תפיסת התפקיד. למפכ"ל המשטרה מר

טרנר, לפיקוד הנבחר של המשטרה, לכל אחד בנפרד, ולכל הפיקוד איש איש בנפרד וביחד,

אני רוצה לברך אתכם את הברכה הקמאית, האמיתית, וזו ברכה שאני רוצה שתשרה בכם,

שנוכל לומר בפה מלא פעם אחת את הפסוק: יהי שלום בחילך, שלווה בארמונותיך.
היו"ר י' מצא
אמן ואמן.
י י גולדברג
אני חושב שבאירוע מיוחד זה, מצד אחד בהצגת התכניות ומצד שני בעצם המפגש, זו

ההזדמנות להביע הערכה לכל אלה שנושאים בנטל המשימה מדי יום ביומו ואשר לא מצליחים

בעצם להשתתף בדיונים שנערכים פה בוועדה. אני רוצה שתדעו, שוועדת הפנים, בראשותו

של חבר הכנסת יהושע מצא, עושה ככל יכולתה על מנת לשפר את התנאים האישיים של שוטרי

וקציני משטרת ישראל, עם כל הקשיים, ומשרתים אתכם בכל ועדות הכנסת בצורה הטובה

ביותר, מתוך הוקרה והערכה לעבודתכם היום-יומית.

אני רוצה להביע הערכה לשר המשטרה מר רוני מילוא, למפכ"ל המשטרה אשר עמד

בתקופות קשות ביותר, באירועים שונים ועשה זאת בהצלחה. אנחנו מלווים אותך בהמשך

דרכך כמפכ"ל המשטרה אני מאחל הצלחה לכל הקצינים. דעו לכם כי אנחנו מלווים אתכם

בדרככם.
היו"ר י' מצא
תודה רבה לחברי הוועדה. ועכשיו ברכות מפי אלה שעומדים על משמר הפיקוד

והבטחון. השר רוני מילוא, בבקשה.
שר המשטרה ר' מילוא
אני לא אאריך בדברים, גם מפאת קוצר הזמן. אבל אני רוצה לומר, שאיתרע מזלי,

בין אם רציתי בכך ובין אם לא, והתקופה שנכנסתי לתפקיד כשר משטרה היתה אולי

מהתקופות הסוערות שידעה משטרת ישראל במשך שנים רבות מאד. הספקתי, נדמה לי, בתקופה

הזאת לעבור כמעט כל דבר ששר משטרה יכול לעבור, לרבות ועדת חקירה. למרות זאת ואולי

בגלל זאת הצלחתי בזמן הקצר הזה להכיר תוך כדי הפעולה של המשטרה את המשטרה על כל

הצדדים שבה, את הפיקוד של המשטרה ואת עבודת המשטרה. זה היה מהיר מאד, מפני שבתוקף

הנסיבות ובגלל האילוצים והבעיות שעל הפרק הייתי צריך ללמוד את הדברים מהר ולהשתדל

לעשות כמיטב יכולתי, למלא את התפקיד החשוב הזה בדרך שתשרת את הציבור ותבטיח את

קיומן והשגתן של מטרות המשטרה כפי שהציבור מצפה מאתנו.

אני רק יכול לומר לאור ההיכרות הזאת, שאם ניתן לסכם את הדברים במשפט אחד,

אשרי המשטרה שיש לה פיקוד כזה ואשרי הציבור בישראל שיש לו משטרה כזאת. אני מתכוון

לאלה שיושבים כאן, ואני מתכוון גם לקצונה ולפיקוד של המשטרה שאינם נמצאים כאן.

כאן נמצאים רק אלה שקודמו בדרגות, אבל יש עוד מפקדים רבים בשטח שעושים עבודה

מצויינת. ישנם שוטרי משטרת ישראל שגם הם ראויים לכל הברכות, ואני בהחלט חושב

שהיום כולם יכולים להיות מאד מרוצים ממשטרה מצויינת, מפיקוד מצוין שמשרת בדרך

הטובה ביותר את הציבור בישראל, שראוי למשטרה טובה כל כך כפי שיש לנו במדינת

ישראל.



מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר;

אחרי כל השבחים אני יכול.להיות חוטא בנסיון להאריך. אני חמש וחצי שנים במשטרה

ושמונה חדשים בתפקיד, שלפעמים ניתן לדמות אותם לשמונה שנים, מה שעברנו בקטע הזה.

אם יש משהו שמחזק את הלב ואת הידיים זו חבורת האנשים שנמצאת בפיקוד המשטרה.

האנשים שלנו הם פשוט אנשים טובים מאד, ובתור מי שבילה 32 שנים מאד יפות בחיל

האוויר, אני רוצה לומר לכם, שהימים שבהם אני עושה במשטרת ישראל הם ימים מבחינתי

יוצאים מן הכלל, ובראש ובראשונה בזכות האנשים. אני חושב שיש לנו סגל פיקוד טוב

מאד, לא כולו יושב כאן, סגל פיקוד שאתו אפשר לעשות נפלאות ואתו משטרת ישראל תגיע

אל הימים שאליהם אנחנו צריכים לפרוץ, אל הימים של שנות האלפיים. עם הסגל הזה ועם

האנשים האלה ועם הנבחרת הזאת אפשר לעשות הכל. אני מאחל לכולכם הצלחה.

היו"ר י' מצא;

תודה רבה. אין ספק שניתן לומר על משטרת ישראל את הפסוק: לא ינום ולא יישן

שוטר ישראל.

אני מציע להרים כוסית לחיי משטרת ישראל ולחיי מדינת ישראל ובהצלחה.

ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45

קוד המקור של הנתונים