ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/11/1990

הכנרת - סיכום עונת הקיץ וההיערכות נוכח מצבה כיום

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 131

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, כ"ה בחשון התשנ"א (13 בנובמבר 1990) ,שעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

יי ביבי

יי גולדברג

מ' גולדמן

מי וירשובסקי

מ' נפאע

עי סולודר

עי עלי

אי פורז

מוזמנים; צ' אורטנברג - מינהלת הכנרת

ג' כהן - ר.מ. כנרת

י' פרץ - ראש עירית טבריה

ש' בן-רחמים - המועצה המקומית מגדל

סנ"ץ ג' מירון - ק.שיטור ימי, משטרת ישראל

סנ"ץ ד' רמתי - משטרת ישראל

ני רודים - רב חובל בכיר, משרד התחבורה

מ' סיטון-משולם - יועצת משפטית, משרד התחבורה

חי חפץ - משרד הפנים

יי רבאון - מנהל מחוז הצפון, משרד הפנים

י' אבנימלך - המשרד לאיכות הסביבה

אי רוזנמן - יועץ שד התיירות

אי רונן - החברה הממשלתית לפיתוח תיירות

אי הדובי - משרד הפנים

מ"מ מזכיר הוועדה; א' קמארה

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; הכנרת - סיכום עונת הקיץ וההיערכות נוכח מצבה כיום.



הכנרת - סיכום עונת הקיץ וההיערכות נוכח מצבה כיום
היו"ר י' מצא
אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

על סדר-היום נושא הכנרת. למעשה הדיון היום, ביוזמתה של חבדת

הכנסת עדנה סולודר, בא על מנת לנסות לסכם קטע של עונה שחלפה לה

בכנרת ולדאות איפה אנחנו יכולים לסייע או מה נדדש לכנדת כהמשך לווי

של הוועדה. פעמים אחדות סיידנו בכנדת, אבל בסיור האחדון עסקנו בטבדיה

העיר. ראינו כמה מבעיותיה של העיר טבריה, בעיקר בנושא מערכות הביוב

והפגיעה הנגרמת לכנרת מכך. גם עמדנו על נושא של אכיפת חוקי השייט.

אני רוצה לשמוע היום סיכום לגבי דברים שהיו ובמה אנחנו יכולים להועיל

לקראת העונה הבאה.

הצעה לסדד לחבר הכנסת וירשובסקי, בבקשה.

מ' וירשובסקי;

אני מבקש להעלות לסדר-היום באחת מישיבותיה הקרובות של הוועדה את

הנושא של דו"ח מבקר עירית ירושלים על מצב הפעלת חוק התכנון והבניה

כפי שזה התפרסם היום בכלי התקשורת. ממה שקראתי בדו"ח, לא התעמקתי בו,

יש שם דברים חמורים מאד של ניצול לרעה של מעמד, של קבלת טובות הנאה,

של בעצם כשלון כל המערכת החוקית של הפעלת חוק התכנון והבניה. אנחנו

שמחוקקים את החוקים האלה חייבים לראות איך הם מתבצעים הלכה למעשה.

באים אלינו כל הזמן ומבקשים מאתנו שנקל יותר ויותר בחוקים לשם

בניה לקליטת עליה, דבר שמקובל על כולנו בצורה זו או אחרת ואנחנו

הולכים לקראת זה. אבל אם היום, עם החוקים המחמירים, יש כל כך הרבה

חריגה מהחוקים, פגיעה בזכויות הפרט, ניצול והתעשרות של אנשים, אני

חושש מה יכול להיות כאשר נקל בחוק. אני חושב שאנחנו צריכים לראות איך

משרד הפנים מפקח על ביצוע חוק שהוא מופקד עליו. זאת אומרת, יש פה

מערכת גדולה, מה שנעשה בתוך העיריה במנגנונים שלה, העיריה והאזרח

והעיריה ומשרד הפנים.

אדוני היושב-ראש, שמעתי שנתת הוראה לקבל עשרה דו"חות כאלה.

היו"ר י' מצא;

בעקבות הפניה הלא פורמלית שלך.

מ' וירשובסקי;

אני מודה לך. אני מקווה שנדון בנושא הזה, כי זה לא ענין ספציפי

של ירושלים אלא זה ענין שיכול להיות קיים גם בערים אחרות. אבל אם זה

רק בירושלים ובצורה כל כך חמורה כפי שזה כתוב בדו"ח הזה, אנחנו צריכים

לחרוד מאד לבן טיפוחנו חוק התכנון והבניה. לכן אני מבקש לקיים דיון

בהקדם בענין זה בצורה מעמיקה ורצינית כפי שאנחנו יודעים לעשות.



ע' סולודר;

אני מציעה שהוועדה תשלח ברכות לקציני המשטרה לתפקידיהם החדשים.

היו"ר י' מצא;

נעשה את זה.

להצעה של חבר הכנסת וירשובסקי, בטרם פתיחת הישיבה, מתוך ידיעה

שחבר הכנסת וירשובסקי מתכוון להעלות את הנושא, פניתי ובקשתי את

הדו"ח. נקבל את הדו"ח ונקיים דיון בנושא הזה.

אנחנו עוברים לנושא שעל סדר היום. מר צבי אורטנברג, ספר לנו

קצת איפה עומד נושא מערכות הביוב שלכם שצריכות לעבור את כלל הישובים,

איך זה מתבצע, מה התקדם מאז, כמעט שנה מביקורנו הקודם. בבקשה.
צ' אורטנברג
בנושא הבנרת ומה שקרה לה בקיץ האחרון יש היבטים רבים ושונים.

טוב שיש פה ציבור מאד מכובד שיוכל להוסיף ולהרחיב בקטעים שונים.

אני יכול בכמה הערות להאיר את נושא המים והביוב.

קודם כל, בהערה ראשונה אני רוצה קצת להפתיע אתכם או לפחות להסב

את תשומת לבם של אלה שלא כל כך מעורים לגבי מה שקורה בכנרת השנה.

מקובל בציבור לחשוב שהכנרת נמצאת בשואה מפלסית ושואה אקולוגית. הכנרת

נמוכה מאד היום, קרובה לקו האדום שלה. מעבר לזה שיש פה גם גורמי טבע

שמיד אומר עליהם משהו, יש פה יד אדם. לא כולם יודעים את זה. כלומר,

המצב הנוכחי של הכנרת הוא פועל יוצא של מדיניות שהונחתה על ידי הממשלה

לפני תשע-עשר שנים להוריד את הכנרת למפלס נמוך 37ל מינוס 213 על-מנת

שיהיה אוגר מספיק בכנרת לשנים טובות ועם ישראל ירוויח מאות מליונים

של קוב מים.

היו"ר י' מצא ;

כשאתה אומר להנמיך את המפלס על מות שיהיה אוגר, את זה לא הבנתי.

צ' אורטנברג;

עד שנת 1980-1981 היה מותר לתפעל את הכנרת עד גו גובה של מינוס

212 ולגמור את הכנרת למעלה ממינוס 209. כלומר, 3 מטרים של אוגר תפעולי.

הגיעו למסקנה שעם ישראל זקוק ליותר מים וליותר כושר אגירה והחליטו

על ידי תקנה מכח החלטה קודמת לאפשר להוריד מטר נוסף. כלומר, לתת כושר

אגירה של עוד 170 מליון קוב. לא רק שהחליטו אלא גם נקטו בכמה צעדים

לקראת המצב הדה. אזכיר את שלושת הצעדים המרכזיים שעשו בחכמה והם לפי

דעתי הצילו את הכנרת.

קודם כל התאימו את כל המתקנים סביב לכנרת, את המזחים, את מכוני

השאיבה ונושאים אחרים, לאותו מגב שבו הכנרת תוכל לתפקד כשהיא יותר

נמוכה. רוב העבודה כבר בוצעה.



דבר שני שעשו, לפני שנתיים-שלוש הוחלט על רכישת יחידת שאיבה נוספת

באתר ספיר בסדר גודל כספי גדול מאד. היא תהיה מוכנה באביב הקרוב והיא

מאפשרת כושרה הוצא מהכנרת יותר גדול מאשר קודם.

דבר שלישי, תגברו וחיזקו את כל מערכת המחקר והמעקב מה יקרה לכנרת

כאשר היא תהיה במצב יותר נמוך. כתוצאה מכל ההכנות המסודרות שנעשו לקראת

המפלס הנמוך והשנה ראינו שהכנרת לא הלכה לאיבוד. כלומר, היו פה ושם

בעיות שמיד אזכיר אותן, אבל בסך הכל מבחינה אקולוגית, מבחינת המים

באגם עצמו, הכנרת עמדה במבחן. היה מעקב צמוד. הסתבר שלא היו נזקים

במרבית הפרמטרים שבהם אנחנו בודקים את מצב האגם. נכון שהקב"ה לא עזר לנו

בנושא הזה ולא איפשר את אותו אוגר שישנו לנצל ולקלוט את המים כי לא היו

מים. כלומר, הכוונה שלנו היא שהכנרת תהיה נמוכה, היא תתמלא כולה ואפשר

את המים האלה לקחת. זה לצערנו לא קרה כי הקב"ה סימן אותנו כנראה בסימן

לא כל כך טוב. אני מקווה שבחורף הזה זה יהיה אחרת, שהאוגר שישנו היום

יתמלא בחורף הקרוב. זה מה שנוגע לכנרת. צריך לדעת את זה ולזכור ולא

לתאר את זה כשואה,

ע' סולודר;

בהקשר להחלטה לעבור ממינוס 212 למינוס 213, בעצם באותו הקשר אפשר

להחליט גם על מינוס 214. הכל בידי אדם, אלא שזה מחייב בניה נוספת של

מתקנ ים.
צ' אורטנברג
לגבי מינוס 214 אנחנו לא יודעים מה יקרה לכנרת. כלומר, גם מבחינה

אקולוגית ראינו שהגענו למינוס 213 ולא קרתה שואה.

היו"ר י' מצא;

מה סוג הסיכונים בהנמכה?

צ' אורטנברג;

למשל אחת האפשרויות שמעיינות מלוחים שנמצאים בקרקעית הכנרת מסוגלים

לפרוץ בעוצמה רבה יותר. היום נושא המלח בכנרת מבוקר ומסודר. אפילו

בתקופה זאת שהכנרת כל כך נמוכה, המליתות עלתה בקצת לא בהרבה וזה לא

משמעותי לגבי החקלאות ודברים אחרים.

דבר נוסף שיכול לקרות זה שינוי בנושא הזרחן. כלומר, שרשרת המזון

בתוך האגם יכולה להשתנות ולהיפגע. יכולות להיות תופעות אקולוגיות

שאנחנו צריכים להיות ערים להם. אילו היו מספיק גשמים, יכולנו לבדוק

את הכנרת במפלס קצת יותר גבוה, נניח 12.5 במשך שלוש-ארבע שנים. אבל

לא באו גשמים, לכן הגענו ל-213 כבר השנה. זה בעצם המצב. צריך להיות

ערים, צריך לחשוש, לדאוג אבל לא צריך להיות בפאניקה. הכנרת נמצאת

היום במצב שהיא היתה אמורה להגיע אליו.

אני רוצה לומר כמה משפטים בנושא התיירות. בתיירות היתה פגיעה רבה,

לא רק בכנרת גם באזורים אחרים בארץ, התיירות סבלה קשות בגלל סיבות

אחרות, בשל המשבר במפרץ הפרסי, בשל האינתיפאדה ומה שאתם רוצים. בנושא

הכנרת, גם הדימוי של המפלס הנמוך פגע, כי נוצר רושם שהכנרת בורחת

ונעלמת וזה היה רושם קצת מוטעה. היו חופים שבהם היה נזק, הם טופלו,

הם מטופלים ומנסים לתקן אותם. אבל ברוכ הקטעים בכנרת לא קרה דבר



ובהם היה צריך ליצור את הדימוי הנכון של כנרת שיכולה לתפקד גם תיירותית.

כלי התקשורת עשו קצת עוול בכך שהציגו את הכנרת ככנרת עירומה וזה לא

היה נכון. הבל שזה נעשה. אני מקווה שבשנה הבאה, אם הכנרת תהיה נמוכה,

בכל זאת התיירות תהזור אליה.

בנושא הביוב יש טיפול כל הזמן. יש טיפול יותר אינטנסיבי בעקבות

העליה הגדולה. בגין העליה הזאת מדובר על הקצאה תקציבית למערכות ביוב

נוספות. אתן שתי דוגמאות שבהן אנחנו עוסקים בימים אלה. לאור העובדה

שיש צרכים חדשים וכך הלאה, אנחנו מטפלים בקידום הנושא של מגדל. אני

מקווה שבשנה הקרובה הוא יבוא על פתרונו. בצפת מדובר על תיגבור הנושאים

בצפת . בטבריה, ממילא מטופל פרוייקט גדול מאד משנה שעברה בנושא של

שיפוץ מכון הטיהור והתאמתו לשימוש מסודר בשנים הקרובות עד שתגמר

התכנית הגדולה של העברת קולחי טבריה מעבר לכנרת, מעבר לאגן ההיקוות.

בינתיים, נכון לעכשיו, מסדרים את טבריה לקראת החומש הקרוב. יש לצערי

תקלות פה ושם. רק ביומיים האחרונים היו תקלות ביוב, אבל הדברים הם

שוליים וצריך לטפל בהם בדהיפות. בסך הכל הנושא של הביוב מתקדם באגן

ההיקוות, אולי לא בקצב שהיינו רוצים. אני הושב שהוועדה בהחלט יכולה

לקרוא להגברת הפעילות של מאגרי הביוב באגן ההיקוות ויכולת הטיפול

והקליטה של ביוב נוסף שכמותו תגדל כתוצאה מהעולים החדשים שיתווספו

באזור. אלפי אנשים יתווספו לאזור. הם מייצרים ביוב. לכמות הזאת

צריך לתת תשובות בעיקר בערים.

היו"ר י' מצא;

יש לך כבר תשובות למצב הקיים?

צ' אורטנברג;

למצב הקיים יש תשובות. אפשר להגיד שהערים הגדולות באגן, צפת,

קרית שמונה וטבריה, הן מטופלות, יש להן תשובות. צריך לשפר אותם, צריך

לקדם אותם ובזה עוסקים. בטבריה עוסקים כבר כיום. בצפת, אנהנו מתכננים

עכשיו את הנושאים של קליטה נוספת של ביוב וגם ניצול הקולחים מהחורף

שעדין לא מנוצלים לצרכי השקייה. המטרההיא לנצל כל קוב שפכים שאפשר

לצרכי השקייה כדי לפנות מים שפירים לטובת מי השתיה. גס בקרית שמונה

יצטרכו לתגבר את המתקנים. בחופים סביב הכנרת, למעשה כבר עכשיו אנחנו

מסיימים את אחרוני המטרים של קווי הביוב. באביב הבא, אפשר להגיד שכל

הכנרת תהיה מוקפת בקווי ביוב מבחינה תיירותית. יש התקדמות. יש דברים

שעדין מחכים לתשובה.

אולי אומר כמה מלים לגבי ישובי המיעוטים. ישובי המיעוטים מהווים

בעיה. אם נזכיר את מעיר, אם נזכיר את ודי חמאם. בטובה וזנגריה מטפלים

אבל הדברים עדין קצת יגעים. על כל פנים יש התקדמות, צריך לטפל בהחלט

טיפול נוסף.

אם מדברים בנושאים שמחייבים קידום ויתר עירנות, זה נושא השייט.

חברת הכנסת סולודר טיפלה בו רבות בשנה האחרונה. חלק גדול מהגורמים

שנמצאים פה היו במרבית הדיונים, בשני היבטים של השייט, גם בנושא של

הגברת הבטיחות של השייט באגם וגם בנושא של מניעת זיהום. בשני הדברים

האלה הכנו חומר רב עם יעוץ משפטי, עם תקנות וחוקים כמעט מוכנים.

לפי דעתי, מה שנחוץ לכנרת בנושא השייט זה פשוט תחיקה ספציפית לכנרת.

הכנרת היא לא ים התיכון, לא ים סוף ולא הים האדריאטי. הכנרת היא מקור



המים של מדינה ישראל, זאת האמבטיה שממנה שותים. עם כל המחוייבות של

המשרדים, משרד התחבורה כאחראי, המשרד לאיכות הסביבה עם חלקו, משרד

הפנים, מעבר לזה, מבחינה תחיקתית, לפי דעתי, המגמה צריכה להיות

להסדיר תחיקת שייט ספציפית ומלאה לנושא הכנרת. זה תהליך לא קל. זה

תהליך ממושך. הכינונו חומר רב בנושא הזה, אני חושב שצריך להיעזר בו.

היועץ המשפטי של הוועדה התחיל לטפל בזה. צריך לקדם את הענין.

הערה אחרת בנושא הדייג. אתם מכירים את הנושא הזה בעיקר מכלי

התקשורת כשיש הרעלות וכשעושים דברים אחרים לא טובים. אנחנו חושבים

שהוועדה צריכה לתת את מלוא התמיכה ומלוא הגיבוי להסדרת מימשק הדייג

בכנרת בצורה יותר הרמטית על ידי תקנות יותר ברורות, עונשים יותר

גדולים ממה שישנם היום.

עי עלי;

פה עם הריסוס הרעיל בגדה המזרחית?

צ' אורטנברג;

יש השבוע דיון במועצת המים על הסדרת תקנות חדשות שהמשרד לאיכות

הסביבה מוציא על שטיפת משטחים מחמרי הדברה וכך הלאה. אנחנו מתכוונים

בחורף הזה לסדר ולסלק את כל המשטחים שקרובים למקורות המים כדי למנוע

את זיהומם על ידי חומרי הדברה.

אני חוזר לנושא הדייג, נושא חשוב, שתפקידה של הוועדה לקדם אותו.

לפי דעתי, בנושא הכנרת, צריך למקד את הדברים שהם ברמה תחיקתית, משפטית

של הכנסת ולהפריד אותם מנושאים כספיים, תפעוליים ששייכים למשרדי הממשלה

השונים, ובראש וראשונה משרד הפנים והרשויות המקומיות. אבל אנחנו בהחלט

צועדים בכיוון נכון רק צריך לתגבר יותר את ההבנה.

ע' עלי;

אתם מקפידים על קו 50 מטר, כולל הקיוסקים של הקיבוצים בגדה המזרחית?

צ' אורטנברג;

של כולם. אני רוצה להגיד משהו לגבי הבניה סביב החופים כי זה

רלבנטי. אני חושב שדווקא עכשיו, כשיש משבר של מים וכל עם ישראל יודע

שיש מצוקה וצריך לשמור על הכנרת שבעתיים, כל הנושא של תכנית המיתאר

הארצית לחופי הכגרת, עם כל המגבלות שהיא מכתיבה, של איסור בניה של

50 מטר מקו חחוף בכל המקומות, הן בעיר והן בקיבוצים, הקפדה על תסקירי

השפעה על הסביבה לפני שעושים משהו, כל הנושא הזה הוא גם כן דבר

שהוועדה צריכה לקרוא ליתר הקפדה וליתר אכיפת החוק בכל התחומים.

י' פרץ;

אני אתחיל בנושא הביוב. בכל מה שקשור לטבריה, אני חושב שעם ישראל

מבזבז מדי שנה מליון שקלים על שיפוצים והרחבות במערכת הביוב של טבריה

שהיא משיקה ממש 'על קו המים, להערכתי בגובה של כ-50 מטר מעל מפלס הכנרת

וכל תקלה קטנה, המקום היחיד שהביוב יכול לגלוש אליו זה לכנרת,



קיימת תכנית גדולה שאמורה להעביר את כל הביוב של טבריה מאגן

ההיקוות החוצה. כל הגורמים הסטטוטורים והאחרים מסכימים לתכנית הזאת.

אמנם מדובר על 10-12 מליון שקל. בטבריה משקיעים כמליון וחצי עד

שני מליון שקלים. בשנה שעברה השקענו פי שניים מהסכומים הללו במערכת

הקיימת להפעיל אותה ולשפץ אותה. אני יודע שבשנה הבאה נצטרך להשקיע

עוד 4-5 מליון שקל במערכות הביוב הקיימות שבסופו של דבר נצטרך

להוציא אותן משם.

אני לא יודע מי עושה את כל הקלקולציות. בואו ניקח את העסק

ברצינות, נוציא את הביוב מטבריה, במקום לבזבז את כספי עם ישראל.

התכניות קיימות, בואו נצא לדרך. למה להשקיע כסף שבעוד שנתיים יירד

לטמיון.

בנוסף לזה, מכוני הטיהור שקיימים בתוך טבריה נמצאים באזור יקר

מאד. חלקם נמצאים על אתרים היסטוריים מלפני אלפיים שנה. כל האלמנטים

האלה לא עומדים לנגד עיני אף אחד? בואו נסלק את הביוב. תהיינה

התפרצויות ביוב. עירית טבריה תעשה כל מאמץ למנוע את ההתפרצויות,

אבל זה לא יעזור. ההתפתחות היא גדולה. בחדשים הקרובים אנחנו מתחילים

בבניח של 1,200 יחידות דיור מתוך כ-3,500. נוסיף עוד טלאים במקום הזה?

אני חושב שטובה שעה אחה קודם בכל מה שקשור למערכת הביוב.

היו"ר י' מצא;

והעברתה לאן?

יי פרץ;

קיימת תכנית להעביר את זה לחוות ביתניה בעמק הירדן.

נוקא שני הוא בטיחות כלי השייט. יש נקודה שלא כל כך שמו לב אליה.

בתקופת הקיץ ובלילות כל ספינה מעמיסה 100, 200 ולפעמים יותר נוסעים.

הוצאתי מכתבים ובקשתי שיהיה קצין בטחון שיעשה בדיקה של הנוסעים

שעולים ויורדים מהספינות. אני לא יודע מה יכול לקרות בתוך הספינה.

אין מושיע. לא ראיתי שום תרגול של הספינות בנושא הצלה. אני חושב שכדאי

לשים לנושא הזה תשומת לב רבה יותר, אחרת אני לא יודע מה יהיה.

נושא איכות מי השתיה. טבריה שותה את מי הכנרת עם הכלרה מסיבית.

לפי הסטנדרטים שקיימים היום ושנקבעו על ידי משרד הבריאות, מי השתיה

של טבריה לא עומדים בהם. אם נלך לפי הסטנדרטים של משרד הבריאות,

צריך לסגור את הברזים ולא לשתות את המים האלה. גם כאן יש תכנית

מצויינת לטיהור המים שטבריה שואבת מהכנרת. שוב, אלה דברים שמתמסמסים

בנציבות המים, במשרד הפנים ועוד כל מיני ועדות. תכניות קיימות, אפשר

לצאת לדרך, אבל הנושא עדין תקוע.

נושא אחרון שאני רוצה להעלות אותו הוא נו27א הטיית מי הירדן

שמגיעים לכנרת, במקום שהמים יגיעו לכנרת, להטות ולהוביל אותם

בערוצים אחרים ישר למרכז הארץ ואולי בכך גם להרוס את האיזון הטבעי

הקיים בכל מה שקשור לנחלים ולכנרת. אני חושב שפשוט משעמם למישהו.

בניגוד למה שפה נאמר, זה לא מעשה שמים, זה מעשה ידי אדם. נרצה ישאר

מפלס גבוה, לא נרצה, יורידו את המפלס.



היו"ר י' מצא;

אני רוצה להפסיק לדקה אחת את הנושא הזה ולעבור לנושא אחר. כעת

קיבלתי יריעה ששני שוטרי מג"ב נדקרו על יד הכותל ברחוב הגיא בירושלים

על ידי צעיר ערבי. העניים פצועים קל. הדוקר נמלט. החיים בשטח חזרו

למסלולם. אחד החיילים נדקר בעורפו, לשני יש חתכים בידו. אני מציע

שנוציא היום איזושהי תגובה. נחזור לענין זה בסוף הדיון, כי זה מצב

בלתי נסבל.

נחזור לנושא שעל סדר היום. מר גיורא כהן, בבקשה.

ג' כהן;

בדברי הקצרים אני רוצה לחזור לדברים שצבי אורטנברג פתח בהם

ואני חושב שהם כרגע הבולטים ביותר מבחינת הכנרת, הם מתקשרים גם

לדברים אחרים וזה הורדת המפלס למינוס 213. ההחלטה הזאת של הורדת

המפלס היתה מתוך כוונה ליצור אגירה לשנים שחונות מתוך הנחה שיבואו

אחריהן שנים ברוכות ואז הכנרת מתמלאת ולא צריך לפתוח את הסכר כדי

שהמים יזרמו לירדן למטה. אבל כפי שכולם יודעים היו שנים שחונות

ולא היו שנים גשומות והמפלס ירד מעבר למה שציפו.

הכנרת היא מושבה חקלאית. היום היא עוסקת קצת בתיירות והנושא

הזה פוגע באופן ישיר, לא רק בגלל התדמית שהתקשורת נותנת אלא אנשים

כשרואים ושומעים שיש מפלס נמוך הם לא באים וזה פוגע באופן ישיר.

השנה זה פגע בצורה משמעותית וגם בשנה שעברה. אני חושב שצריך לבדוק

מחדש את כל הקונספציה הזאת, את הנושא של הורדת המפלס למינוס 213

וחיפוש אחרי פתרונות אוזרים של ניצול המים, שפיכת המים במורד הירדן,

אולי אגירה נמוכה יותר. לפתח איזושהי קונספציה אחרת ובצורה כזאת גם

לשמור על המים וגם לא לפגוע בנושא התיירות.

נושא נוסף זה הנושא של עוקף כנרת. אני לא יורע איפה הנושא הזה

נמצא היום. אבל ידוע שנעשתה בנושא הזה עבודת מחקר שנמשכת כבר שנתיים,

תוך מחשבה לתפוס מים במפלס גבוה ועל ידי זה לא להוריד אל הכנרת

ולדחוף חזרה במעלה ההרים ולחסוך את האנרגיה. לפי כל הידיעות שיש בידי,

הענין הזה עלול לפגוע מאד באיכות המים של הכנרת ובכל האקלים שישנו

כרגע. צריך להיות זהירים בזה. אני מניח ששמעתם מה קרה בעמק יזרעאל

כתוצאה מדברים שנעשו שם ומה שיש היום בעמק החולה.

היו"ר י' מצא;

אתה לא מעלה את עוקף כנרת כתומך בו?

ג' כהן;

אני מתנגד לו. אני אומר שנלמד מנסיון העבר, שסדרי טבע צריך לשנות

בזהירות. אם שינו סדרי טבע בעמק החולה, נוכחו היום שצריך לעשות רוויזיה

ולחזור אחורנית. כך קורה גם בעמק יזרעאל. בנושא הזה, לפני שמשקיעים

את הסכומים הגדולים ולפני שיוצרים מערך שלם של הטיית המים האלה,

צריכים להיות זהירים ולא לפגוע במערך הטבעי שישנו.
היו"ר י' מצא
העלית נושא שהוא לכשעצמו תובע דיון מיוחד במינו. השאלה היא אם בכלל יש נגיעה

בנושא של עוקף כנרת או זה דיבור סתמי שנאמר, אם זה דיבור סתמי, לא נקיים דיון,

נשמעה הערה. אבל אם יש צוות ומינהל, זה סיפור אחר. אולי מלה אחת בנושא הזה.
ג' כהן
את הנושאים המקצועיים אשאיר לראש מינהלת הכנרת לומר. אבל כל מה שאני יודע זה

שקרוב לשנתיים נעשית עבודת מחקר על ידי אנשי נציבות המים כדי לראות האם זה דבר

נכון לעשות אותו. האוריינטציה שם היא כן לעשות. האנשים שמטפלים בזה יש להם נטיה

חזקה ובדרך כלל זה גורם לכך שיהיה דור חיובי שצריך לעשות. אנשי המקצוע באזור שלנו

אומרים שזה יפגע בכנרת ועל זה אני רוצה להזהיר.

אני חוזר לענין של מינוס 213. לפי דעתי צריכים לבדוק מהדש את הקונספציה של

מינוס 213 ולעשות בזה רוויזיה.

היו"ר י' מצא;

יחד עם זה, שמענו ממר צבי אורטנברג דברים ברורים מאר, שההפעלה למינוס 213

פגעה בכנרת ובתיירות. אנחנו יודעים שהתיירות בכנרת נפגעה כמו שהיא נפגעה במקומות

אחרים בארץ, והראשונה שנפגעה היא דווקא ירושלים גם כשאין לה כנרת.
ג י כהן
אנחנו יודעים שהשליטה בתקשורת היא לא בידי אף אחד. היא עושה עוד כל מיני

דברים שגורמים לנו נזק. גם בשנים הבאות, יש להניח שכשיהיה מפלס נמוך, יהיה

אטרקטיבי להראות את זה. ברגע שהאנשים רואים מפלס נמוך, מים שבורחים למרחק של מאות

מטרים, סלעים שצריך לעבור ברגל כדי להגיע למים, זה יוצר אצל האדם רתיעה מלבוא

לכנרת. זה פוגע באחוזים ניכרים, אני לא יכול למנות אותם.

אגב, אני רוצה לציין, שמשרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות עשו רבות סביב

הכנרת והם מסייעים לנו בתיקון המצב הנוצר. אבל כל מה שיעשו, תמיד תיווצר התדמית

הזאת של כנרת מתייבשת וזה פוגע בתיירות.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה לנסות להתמקד בשני נושאים. ראשית, בנושא מערכות הביוב והיערכות

לקידום התכניות הקיימות. שמענו הכרזה מפיו של ראש עירית טבריה יוסי פרץ, שמתריע

על דבר שאם הוא נכון הוא חמור מאד. הוא אומר: כל שנה אני משקיע מליון, שני מליון

שקלים, בשנה הבאה אשקיע כפול, שנה לאחר מכן עוד יותר כספים, שאני מבזבז אותם על

תיקון ליקויים, טלאי על גבי טלאי, במקום לבצע במשך שנה, שנתיים או שלוש שנים

השקעה אחת מסיבית שהיא תפתור את הבעיה של טבריה. כולנו יודעים שהעליה הברוכה הזאת

תתפוס חלקה בכל מקום והלוואי יותר, וזה גם משפיע. זו נקודה אחת שאני רוצה לדבר

עליה.

נקודה שניה שהועלתה פה היא החקיקה המיוחדת לגבי השייט. חבר הכנסת עובדיה עלי

אמר דבר שכל פעם אנחנו רואים אותו מחדש וזו ההרעלה של הכנרת באמצעות אותם משטחים

שישנם, מורחקים ולא מוריקים. אם אנחנו מדברים על חקיקה, הייתי רוצה שנדבר על

חקיקה אחת כוללת ולאו דווקא חקיקה מיוחדת לגבי השייט. אלה שני הנושאים, נדמה לי,

שהם מרכז י ים.



ע' סולודר;

אני חושבת שנכון עושה ועדת הפנים שהיא מקדישה דיונים תקופתיים לנושא הכנרת,

כי זה נושא שצריך ללוות אותו. יש שם הרבה דברים שמחייבים כמעט מקצוענות בגלל

המימשק הרגיש של הכנרת.

בנושא של כלי השייט, נעשתה עבודה במשך הקיץ ואני מוכרחה לציין שכל הנוגעים

בדבר, אחרי שדנו פה, העבירו דו"ח על מה נעשה במשך הקיץ מבחינת הטיפול ומה מתחייב

עוד. יש לי פה גם מכינב שהועבר לנציגים השונים וגם תשובות שלהם. בסך הכל יש

התקדמות בנושא הזה. אני לא יודעת אם מתחייבת חקיקה מיוחדת, אני לא בטוחה. גב'

מלי סיטון היתה שותפת מההתחלה לדברים שמצריכים תיקונים בכל הנושא של כלי שייט.

אני מקווה שנסיים את הענין הזה. אני לא בטוחה שצריך לשם כך חקיקה גדולה.

בנושא של מתקני הביוב, מר צבי אורטנברג שכח משום מה להזכיר גם את רכס

הפוריות, שבמשך שנים עצרו שם בניה של אלפי יחידות בגלל בעיות הביוב. סוף כל סוף,

מזה קרוב לשנה, יש כבר טיפול בנושא הביוב והותרה הבניה באזור.

לגבי טבריה, נכון שיש תכנית מפורטת לגבי העברת המתקן והוועדה ראתה אותה. אני

גם כן חושבת שאם היו עושים חישוב של עלות התיקונים מול עלות ההעברה, אפשר היה

לזרז את כל הענין הזה, כי בסך הכל דובר על כך שישקיעו במקום הנוכחי על תיקונים עד

שיעבירו. אין פה בעיה של ויכוח. מוחלט ומוסכם על הכל לאן עובר הביוב של טבריה

והוועדה ראתה את המקום הישן והחדש. אני בהחלט חושבת שצריך לזרז את זה. אם מישהו

היה עושה את החשבון הכולל, הוא היה רואה שמה שמבזבז ים היום על תיקונים ניתן היה

לחסוך בהעברה יותר מהירה. אני לא יודעת איפה הנושא הזה תקוע. אם אנחנו יכולים

לסייע, נדמה לי שמן הראוי לעשות זאת.

לגבי ההרעלות, מונח אצלי החומר שהוגש למועצת המים ויש שם תקנות חדשות מאד

מפורטות בענין ההרעלות. בהחלט זאת התקדמות גדולה בנושא, אם כי לאורך הזמן,

מבינים ומודעים יותר ויותר לנזק. לפעמים מה שאדם אחד עושה, אם זה דייג או ריסוס

או משהו אחר מזהם, קשה מאד אחר-כך להתגבר על זה. התקנות שיוגשו בוודאי תאושרנה.
מ' וירשובסקי
מי מטפל בנושא הזה?
ע' סולודר
נציבות המים.

צי אורטנברג;

יש כוונה בחורף הזה לטפל בנושא הזה.

עי סולודר;

אני מקווה שגם הענין הזה יבוא על פיתרונו.

אני רוצה לציין שיש התקדמות גם בנושא הביוב. לא תמיד הבעיה היא מתקנים. למשל

בצפת יש מתקן הכי משוכלל בארץ לנושא של ביוב. הבעיה היתה ההפעלה שלו והטיפול בו.

אני רוצה למסור אינפורמציה בענין עוקף כנרת. עוקף כנרת זה רעיון שנציבות המים

הגישה אותו לבדיקה. היו על זה שאילתות גם בכנסת והיינה תשובה של השר שזה לא עומד

לביצוע ולו רק בגלל הסכומים שהענין הזה מחייב. טיפלנו בנושא. אני באופן אישי

פניתי לנציבות המים. יש לי את כל החומר. בינתיים אפילו לא התקיים על זה דיון



מסודר ורציני. נתנו לבדוק את הנושא. יש לזה התנגדות גדולה מאד גם של אנשי האזור

וגם של גורמי טבע, בין השאר, מנימוקים שאמר כאן גיורא כהן, ראש המועצה המקומית של

כנרת, שיותר ויותר רואים שמה שאנחנו משנים מה שהטבע עשה לא תמיד זה לטובה. לכן

למיטב ידיעתי הענין הזה הוא לא אקטואלי.

אני רוצה לציין את משרד התיירות, הירידה במפלס הכנרת כן מזיקה לתיירות. מי

שמכיר את ההופים של הכנרת, החופים השתנו, החופים התרחקו והיה בהחלט צורך לשנות

- ולהעמיק, אם זה מזח או אם זה ליישר את החוף ולתקן אותו. בענין הזה, משרד התיירות

בהחלט סייע רבות, עדין מסייע ויש לו נכונות לסייע. אבל זו שאלה לא רק של משרד

התיירות. למשל מזח של דייגים. ב-1986 תיקנו את המזח של עין-גב. היום צריך לתקן

את המזח של גינוסר. יש המזח של בית ירח. יש כל מיני דברים שהם לא תמיד בדחיפות.

אני רוצה לציין את המינהלת. עצם זה שיש מינהלת שבתוכה נמצאים כל הגופים

הנוגעים בדבר, זאת-אומרת שיש איזושהי רשות שרואה כל יום את ענייני הכנרת והענין

הזה עובד די פקטו עוד לפני שאושר די יורה. אני חושבת שצריך לציין את זה בברכה.

אני רוצה להציע שאנחנו נמשיך לעקוב ולדחוף את אותם הדברים שמחייבים דחיפה.
ע' עלי
אני מבקש להעיר הערות אחדות, אבל בראש וראשונה כדאי לזכור שהבעיה המרכזית

שלנו זה נושא המים. אסור כעת להסיט את הויכוח, הדיון ותשומת הלב הציבורית מהבעיה

המרכזית. יש היום בעיה חמורה במדינת ישראל בנושא המים. אם לא נשכיל לטפל בה בעוד

מועד, וכעת עם בואם של גלי העליה לארץ, אני מעריך שהבעיה תחריף. בכלל במזרח

התיכון יש בעיה של מים, ובמדינה הקטנה שלנו שאין לה מקורות מים עשירים, יש לבעיה

זו משנה תוקף ומשנה רושיבות. לכן קודם כל צריך לבדוק את הנושא הזה, מה עושים כדי

שהכנרת תשמור על איכות המים שלה ונוכל לשמור את מקור המים הזה לתושבי מדינת

ישראל. זו השאלה הראשונה שכדאי שנשאל את עצמנו. אני מבין שגם השבוע הנושא הזה

יידון במליאת הכנסת. ועדת הפנים בוודאי תקדיש לכך דיון לאחר המליאה, היא תצטרך

לחשוב מה עושים בנושאים האלה בראיה של המקרו.

בקיץ הייתי בלונדון. שישה שבועות לא היה גשם. מיד היו שם הוראות שאסור להשקות

את המדשאות, וכל מי שישקה את הדשא ליד הבית היה צפוי לקנס של 400 פאונד. מי שמכיר

את האפשרויות בתחום המים באירופה ובלונדון מבין ששם הבעיה היא אחרת לגמרי. הם לא

מנצלים מספיק את המקורות שישנם. שם עושים זאת. למה אנחנו לא נוקטים באמצעים כדי

לשמור על המקורות המצומצמים והמדולדלים של המים במדינה?
מ' וירשובסקי
דבר שעשינו בין השנים 1950 ל-1960. אז זה היה השיא.

ע' עלי;

לכן אני מציע לקיים דיון בענין זה. אפשר לעמוד יום אחד בפני שוקת שבורה. זאת

הבעיה האמיתית, המרכזית שלנו. אנחנו מבזבזים הרבה מאד משאבים ללא כל שיקול דעת,

בצורה חסרת אחריות ובצורה פושעת. אם היום לא נטפל בזה הבעיה תהיה הרבה יותר קשה

לפתרון בעוד שנים אחדות.

צריך לזכור שהשנה, זה שהכנרת ירדה למינוס 212.88, בכל זאת ההפרש ל-213 זה עוד

12 מליון קוב.
צי אורטנברג
כמעט 20 מליון קוב, 12 ס"מ.



ע' עלי ;

מדובר כאן בהרבה מאד מים. צריך לזכור שהשנה לא שאבנו יותר מים מהכנרת מאשר

בשנים קודמות.

צי אורטנברג;

פחות, שליש.
ע' עלי
לא רק שלא שאבנו יותר, שאבנו הרבה פהות, קרוב לשליש מהכמות הרגילה שאנחנו

שואבים מדי שנה בשנה. בכל זאת מפלס הכנרת ירד לנקודה מאד קריטית. ענין זה צריך

להדיר שינה מעינינו. אני הושב שבדיונים כאלה צריך לראות קודם כל מה העיקר. זאת

הבעיה העיקרית שאני רואה. כדאי שנקדיש בענין זה דיון ממצה.

יחד עם זאת, צריך גם לשמור על איכות המים בכנרת. בענין זה יש נושאים אחדים

שטעונים שיפור וטיפול אינטנסיבי. קודם כל נושא הריסוסים הרעילים. יש שם מטעים גם

של ישובים ברמת הגולן גם של קיבוצים בעמק הירדן, ובגדה המזרהית ובהלק מהגדה

הדרומית של הכנרת מרססים בכל מיני חומרים רעילים, מאד מסוכנים, בייחוד כשמרססים

על ידי מטוסים. . יש בעיה של קו המים, מרחק סביר מקו המים כדי לא לפגוע. אבל זאת

לא רק בעיה של המטוסים, עצם השטיפה בעקבות ההשקייה, הריסוס הזה הודר באיזשהו מקום

למי הכנרת. כדאי בענין זה לשים דגש. אי-אפשר לעבור לסדר-היום על דבר כזה.

יש תופעה נוספת בכנרת שגם כן פוגעת באיכות המים. יש הוראה בהוק התכנון והבניה

לפיה צריך להתרחק 50 מטר מקו המים. אני יודע שהיום הממונה על מהוז הצפון מאד

מקפיד על ההוראה הזאת, אבל ישנם דברים שנעשו בעבר שלא הוקפד עליהם והם גורמים בין

היתר להדירת שפכים. למשל קיוסקים שנבנו, בייהוד בגדה המזרהית. כל השפכים של

הקיוסקים האלה נשפכים ישר לכנרת. אני קורא לכם להקפיד בענין זה.

דבר נוסף. בזמנו נזעקנו בעקבות אסון שהיה במגדל לבעלים של "גלי". אהר כך היה

עוד אסון, של אבי רן. בעקבות זה היה דיון בקשר לכל הנושא של הוקי השייט ואני

מזכיר כאן שתי בעיות מרכזיות. קודם כל, הפעלה של סירה בגודל שמתהת לשישה כוהות

סוס, לא צריך רשיון. בפועל מסכנים את הציבור. אני מבין שבענין זה נעשות פעולות של

שלום הציבור, אלה ששוהים שם. צריך לדעת האם יש הצעה שמתייחסת לשני התהומים, גם

לסירה שמעל שישה כוהות סוס וגם לסירה שמתחת לשישה כוהות סוס בכל נגה שקשור בתהום

האפשרויות של השייט, כי הדברים האלה מאד מסוכנים. אני מציע לעשות את זה לפני

שיהיה אסון. למה להכות? בואו נקבע את הדברים. ננצל את מושב ההורף לחקיקה בנושא

הזה ונסיים אותה מהר כי זה נמשך למעלה משנתיים, מאז שדנו בנושא הזה לראשונה.
מי נפאע
להערכתי, הבעיה שהבר הכנסת עובדיה עלי נגע בי היא הבעיה העיקרית. אני מרגיש

שאנהנו מנסים תמיד לפתור בעיות קטנות. צריך לפתור את הבעיה הכוללת ולא לפתור כל

הזמן בעיה פה ובעיה שם. אני הושב שאנהנו קצת קמצנים. הכנרת היא מתנה יקרה מאד,

היא מבורכת, היא מקור מים. לכן לא צריך לראות אופק צר, צריך תכנון לעתיד, לא לשנה

ולא לשנתיים אלא לטווה ארוך של שנים כדי לשמור על הכנרת.

למשל ענין ההדברה והריסוס זה בעיה. איך פותרים את הבעיה הזאת? אתה לא יכול

למנוע מההקלאים לעשות את זה. צריכה להיות תכנית מושלמת.
ע' עלי
אם זה פוגע באיכות המים, למה לא יכולים למנוע זאת מהחקלאים?
מ' נפאע
מה תציע להם? אני בעד זה,
היו"ר י' מצא
יש הוראות ברורות שלא מבצעים אותן.
מ' נפאע
אם יש הוראות ברורות, אני בעד שיבצעו אותן. למשל הרחקת מבנים 50 מטר מקו

המים. צריכה להיות עין פקוחה כלפי כל חריגה בנושא זה. אני בעד לשמור על הכנרת

כמאגר מים חשוב ונקי. הייתי בכמה מקומות בעולם. הבעיה היא בעית זיהום. צריכה

להיות תכנית של הממשלה ושל כל הגורמים בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי כדי לא

לפגוע בכנרת. מה אשם תושב מעיר אם הוא תורם את תרומתו בזיהום המים?
מ' וירשובסקי
אני מזדהה עם מר! שאמר חבר הכנסת עובדיה עלי. דרך אגב, אני חושב שיש מספיק

הוראות חוקיות כדי למנוע זיהום ופשוט לא מבצעים אותן. לצערי הרב, אם תהיינה

תקנות חדשות אני חושש מאד שגם הן לא יבוצעו. לכן שאלתי בקריאת ביניים מי מבצע.

אדוני היושב-ראש, אם אנחנו לא נדע שמבצעים את ההוראות בענין ההרעלה וזיהום

מקורות המים במדינת ישראל, שום דיונים לא יעזרו. זה דבר אחד.

דבר שני, לגבי המקרו. אתמול היה דיון גדול בוועדת הכלכלה. היום אחר

הצהרים יעלו תשע הצעות לסדר-היום בענין הפסקת אספקת המים לערים. ישנה הצעת חוק

של חבר הכנסת פורז בענין ועדת המים של הכנסת. מדברים ומדברים ולא עושים שום

דבר. אני חושב שצריך לקחת את החוק המים ולחפש ועדה שתהיה משותפת לכל הגורמים,

גם כלכלה, גם פנים, גם כספים, שהיא תנסח חוק חדש שיתאים לשנת 1992. החוק

הקיים, שאני גאח שהשתתפתי בהכנתו לא כחבר כנסת אלא כעובד מדינה, נעשה באווירה

שונה לחלוטין, כאשר נושא החקלאות היה ראש וראשון לכל הבעיות, כאשר האוכלוסיה

היתה יותר קטנה וכאשר מדינת ישראל היתה מדינה אחרת. אנחנו יכולים להימצא בסכנה

נוראה. בעוד זמן מה יהיה מאוחר, יוציאו תקנות לשעת חירום ואז חברי הכנסת ישאלו

איך אפשר להשתמש בתקנות לשעת חירום.

בהחלט צריך לשמור על הכנרת. לפעמים כשאני שומע את הדיון פה אני אומר: יש

לנו מזל שאנחנו לא פינלנד. לנו יש אגם אחד ותראו כמה צרות יש. אילו היו לנו

אלף אגמים כמו לפינלנד כמה צרות עוד היו לנו.
היו"ר י' מצא
לא היית צריך לקיים דיונים.



מ' וירשובסקי;

זו רק הדגמה. טוב שאנחנו מקיימים את הדיונים האלה. אני בהחלט חושב שצריך

להסדיר גם את ענין השייט. אבל מעבר לזה קיימת בעיה שאנחנו עומדים נכוחה ללא

מעש, ואני מדבר עכשיו עלינו, על חברי הכנסת, מפני שאנחנו רואים מה קורה, אנחנו

מעלים הצעות ורואים שהכלים הקיימים אינם מתאימים להתמודד עם הבעיה, ואלה שישנם

אי נם מופעלים.

מכאן צריכה לצאת קריאת חירום. אני מציע לך, אדוני היושב-ראש, לבוא בדברים

עם כל הגורמים כדי ליצור איזשהו כלי לניסוח חקיקה חדשה ונחרצת וגם לדאוג לכך

שהגופים שיוטל עליהם הביצוע אכן יבצעו את החוקים כמו שצריך. אחרת נשב בעוד כמה

חדשים ועוד פעם נדבר.
י' גולדברג
אדוני היושב-ראש, בעצם דברי אני רוצה לברך על עצם היוזמה לקיים את הדיון

החשוב הזה בוועדת הפנים. יושבים פה הנציגים האותנטיים, הם האנשים שחיים את זה

יום יום ומתמודדים עם הבעיות האלה מזה שנים רבות.

דבר ראשון, אני חייב לציין את הפעילות היוצאת מן הכלל של מינהלת הכנרת

והחברה הממשלתית לפיתוח התיירות. הועלו פה בעיות רבות ומן הראוי לחוקק חוק

מיוחד שיעסוק בכל ההיבטים הקיימים בכנרת בעצה אחת עם אנשי האזור. כי אם אנחנו

רוצים לשמור על הכנרת מכל הבחינות, אני חושב שלא מספיק להיאבק על הנושא הזה

חדשות לבקרים אלא הנושא צריך גם להיות מעוגן בחוק אשר ישמור על כל הדברים

המקודשים לנו שם. הרי כל הזמן אנחנו חושבים על עלות ומהי התועלת.

אין לי ספק שעוקף כנרת מבחינה כלכלית הוא מפעל יוצא מן הכלל הן מבחינה אנרגטית

והן מבחינת שיפור המים לאזור המרכז. אבל יחד עם זאת הוא יפגע בכל שוכני אגן

היקוות הכנרת.

הזכרתי אמנם את החברה הממשלתית לתיירות. אני רוצה להזכיר את משרד הפנים,

שבשקט דחף ודוחף את מינהלת הכנרת ומסייע לה להתמודד עם כל הבעיות סביב אגן

היקוות הכנרת, כי בעצם הרעיון עצמו טופח על ידי משרד הפנים והם ראויים בהחלט

למלוא ההערכה על פועלם בנושא הזה.

יחד עם זאת יש בעיות בנושא הרישוי בכל המובנים, לאו דווקא רק לגבי בעלי

אותם יכטות, סירות ומעגנים ולאו דווקא רק לפי מימצאי התכנית תמ"א 13 אשר בעצם

היא התכנית לפיה כרגע פועלים היום. יש חשיבות בלתי רגילה בחקיקת החוק הזה

ואנחנו, אדוני היושב-ראש, נסייע בידך להוביל ולדחוף בכיוון הזה כי בנפשנו

הדבר.

י' אבנימלך;

כמה הערות. נושא המפלס, אני רוצה להדגיש שזה נושא המחייב התייחסות רצינית

ביותר. בהתאם לידע שיש בידינו ולידע של האקולוגים, הכנרת יושבת מעל גוף מים

מלוה שנותר מאותה תקופה שים המלח השתרע עד לכנרת. גוף המים הזה נמצא תחת לחץ.

כנראה שמה שמונע פריצה של המלח זו שכבת החרסית ולחץ המים. יש חשש במידה שירד

מפלס המים יוקטן הלחץ על גוף המלח ואז יכולה להיות פריצה של מים מלוחים. לכן

אם תהיה הורדה בלתי מבוקרת של המפלס, אנחנו עלולים חלילה להגיע למצב של נזק

בלתי הפיך. לכן הורדה למינוס 213 הוחלט עליה בדחילו ורחימו. אנחנו צריכים

להיזהר מאד שלא להוריד את הכנרת בצורה בלתי מבוקרת ולהקדיש את מירב המאמצים

כדי לבדוק את הנושא הזה.



הערה שניה בענין זיהום בדלק. מספיק קוב אחד של דלק כדי לזהם מליון קוב

מים. לכן אנחנו חייבים להשגיח על הענין הזה.

עלה נושא עוקף בנרו;. המשרד לאיכות הסביבה הקים ועדה בראשות המדען הראשי

לבדיקת ההשלכות הסביבתיות של פרוייקט עוקף ככרת. החוק לא מחייב תסקיר השפעה

סביבתית של פרוייקטים במשק המים. למרות זה אנחנו עומדים על קיום הבדיקה. אנחנו

מקווים שנזכה לכל הגיבוי של הוועדה הנכבדה הזאת.
היו"ר י' מצא
מי עוסק בנושא עוקף כנרת?
י' אבנימלך
נציבות המים. אנחנו מקווים שלא נגיע למצב שיום אחד נראה טרקטורים בשטח

בלי שבדקנו את הנושא.

הוזכר נושא הרעלים. התקנה הראשונה שהמשרד לאיכות הסביבה מוציא במסגרת חוק

המים, תקנה שתובא לדיון ביום חמישי זה בפני מועצת המים היא תקנה שאוסרת על

שטיפת מרססים אלא במתקנים מתאימים לכך, מתקנים בהם חומר ההדברה נאסף במיכלים

סגורים שמופעלים אחרי זה באתרים מתאימים לכך.
י' גולדברג
מה השוני בין זה לבין ריסוס שטחי כותנה בשטח אגם החולה?
י' אבנימלך
שטיפת המרססים זה תהליך שבו כמות גדולה של חומר הדברה נשפכת.
י' גולדברג
אני יכול לומר לך שהבעיה היא הריסוס עצמו ולא השטיפה.
י' אבנימלך
תקנה נוספת שמוכנה אצלנו, נשלחה למשרדים השונים להתייעצות ותובא למועצת

המים זה איסור ריסוס מהאוויר ליד תעלות מים והתנייה של ריסוס בתנאי רוח. אנחנו

ממשיכים הלאה בנושא הריסוסים ופועלים במגמה להקטין את כמות הריסוסים בתנאים

כאלה שיאפשרו גם ריסוס חקלאי.
א' רונן
היעדים הראשונים לפיתוח ששר התיירות קבע בזמנו זה נושא הכנרת. לראיה,

אנחנו יחד עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, בעיקר מינהלת הכנרת והישובים סביב האגם

עושים רבות מהמעט שישנו. לדוגמא, השנה אנחנו משקיעים כמעט מהצית התקציב שמיועד

לסך הכל פיתוח תשתית התיירות במדינת ישראל לטובת הכנרת, לטובת אותם חופים

שמצויידים בשירותים ומערכות ביוב. טבריה עצמה, אנחנו רואים אותה כגורם תיירותי

מרכזי המשפיע על מה שנעשה באגם עצמו. הושלמו הרבה מגרשים בהלק המזרחי של האגם.

אני מניח שבתחילת השנה נשפר ונוסיף בנפח השייט במעגנה נוספת מול חוף לונה גל.

כל הדברים נעשים מעבר להיבט התיירותי, נעשים בראש וראשונה על מנת לתרבת את

החוף, לשפר את כל השירותים למטייל ולתייר שמגיע וכתוצאה סופית לשמור עד כמה

שניתן על איכות המים.



ישנן תכניות רבות. לא מזמן קבלתי מהמינהלת אתרים נוספים שניתן לפתח אותם.

ממש בימים אלה התחלנו בשני ישובים, האון וגינוסר - אני מקווה שבשנה הבאה גם

בחוף כינר - לשפר את הגישה לקו המים נוכח ירידה המפלס. כל הדברים האלה נעשים

וייעשו תוך מדיניות ברורה של שר התיירות לגבי מתן עדיפות לכנרת ולאור המשאב

הכספי שיעמוד לרשותנו הן בשנה זו והן בשנה הבאה.

היו"ר י' מצא;

עורכת-דין מלי סיטון, אני רוצה שתתייחסי לנושא החקיקה המיוחדת שחוזרים

ומדגישים אותה ומצד שני יש תחושה שהחקיקה קיימת והאכיפה לא.
מ' סיטון-משולם
בדיון האחרון שהשתתפתי בו סקרתי בהרחבה את רשימת החוקים, התקנות והצווים

שחלים בכנרת ובמיוחד את אלה שנוגעים לתחום של בטיחות השייט שהוא התחום שמשרד

התחבורה מופקד עליו. לעניות דעתי אין מחסור בחקיקה ככל שהדבר נוגע לבטיחות
בשייט, לבד משני תחומים
רשיון משיט שציין חבר הכנסת עובדיה עלי והנושא של 300

המטרים שחלה בהם התקדמות. נענינו לבקשתה של הוועדה, אנחנו בודקים את הנושא

ועליהם ידווה מנהל נמל טבריה שבא בדברים עם משרד הפנים ועם המשטרה לגבי האכיפה

בשטה.

מעבר לזה, אני לא סבורה שיש צורך בחקיקה ספציפית לתחום של הכנרת בנושא של

כלי השייט. אנחנו סבורים שכל החקיקה הקיימת, הן בנושא של נתיבי שייט, הן בנושא

של כושר שייט, לא צריכות להיות שונות באזור הכנרת מאזור אחר. האיסורים

המיוחדים צריכים לחול בהתייחס לכנרת כאיסורים ומגבלות שיחולו ברשיון השייט.

אבל זו לא פונקציה שצריכה לבוא לידי ביטוי בחקיקה. החקיקה מאד מקפת, היא עונה

על כל התחומים.
היו"ר י' מצא
למה צריך חקיקה לאותם שני נושאים?
מי סיטון-משולם
החקיקה היום קובעת שאין צורך ברשיון משיט לכלים שאנחנו מכנים אותם כלים

קטנים, של עד שישה כוחות סוס. הווי אומר, אנשים היום משייטים באגם הכנרת בכלים

שהם למטה משישה כוחות סוס והם אינם נושאים עמם רשיון משיט. אותם כלים קטנים

שהם למטה משישה כוחות סוס, תחום שיוט של 300 מטר הוא התחום.
היו"ר י' מצא
אתם מדברים על נושא השייט ואין צורך בכל חקיקה אחרת לכנרת. את אומרת שלא

צריך חקיקה לנושא הזיהום, צריך לאכוף אותה. לא צריך חקיקה לנושא זרימת הביוב

כי היא ישנה.
מי סיטון-משולם
אני עונה בכל הנוגע לתחום סמכותו של משרד התחבורה. ככל שהדבר נוגע לכנרת,

שר התחבורה מופקד על נושא כלי השייט. אינני מתיימרת ואינני מסוגלת להשיב על

ענייני הביוב.
נ' רודיס
אדוני היושב-ראש, אני האיש שחי בשטח עם התקנות הקיימות בכל מה שקשור

בבטיחות השייט בתחום הנמל טבריה וכל אגם הכנרת, החוק הקיים מכסה בעיקר כל מה

שקשור בהיבטים הבטיחותיים מבחינת השייט והאדם הטובל עצמו באגם. תקנות הנמלים,

בטיחות השייט 1982, מתייחסות לכל מה שקשור בכשירות כלי השייט, כשירות המפעילים

והרישוי בהתאם. תקנות הנמלים המתייחסות להתנהגות מפעילי כלי השייט, חוקי הדרך

1972 קיימות ומתקיימות בתחום הנמל.

קובץ שלישי של תקנות שאני מופקד עליהם בשטח הן תקנות המתייחסות למניעת

זיהום הים משמנים ואחרים מכלי השייט. כל מה שקשור בכלי שייט שלדעתנו קיימת

אפשרות שייגרם זיהום כלשהו משמנים בזמן הפלגתם, מכוסה. כלי שייט כזה, לפני

שהוא מקבל רשיון שייט, עובר בדיקות של הגופים המתאימים מבחינה מקצועית בנושא

איכות הסביבה ומותקנים בכלים האלה מערכות שאיבה או איסוף של המים השמנוניים

ולאחר מכן פריקה בחוף. אזי אין מים שמנוני ים מכלי שייט המגיעים לכנרת, כנ"ל

לגבי השפכים . גם בנושא זה כלי השייט מצויידים בשירותים כימיים. אזי גם ההיבט

הזה מבחינת הזיהום מכוסה.

באשר לבטיחות השייט באופן כללי, הועלו הערות על ידי חברי הוועדה הנכבדה.

בשטח שלי בצענו מיצוף חופי אגם כנרת, 43 ק"מ של החוף, קו 300 מטר על מנת לאסור

השטת כלי שייט ממונעים, בטווח של 300 מטר ובעיקר באזורי חופי רחצה מוכרזים.

צריך לציין שבחצי השנה שלפני הפגישה בהודש יולי היו כ-52 תביעות לבית

המשפט בגין עבירות משמעתיות של מפעילי כלי השייט. בתקופת הדו"ח עד הבוקר

היו בסך הכל שש תביעות בגין עבירות משמעתיות בנושא זה. אני חושב שהמצב מדבר

בעד עצמו.

אנחנו פועלים בשטח ועשינו בחצי השנה האחרונה מספר סיורים משותפים עם משרד

הפנים בחופי הרחצה. הנושא גם קשור לענין השטת כלי שייט, האופנועים האלה, שאחד

מהם פגע באבי רן ז"ל ובמקרה שני במגדל. ביוזמתי הצעתי למשרד הפנים, למרות שזה

לא מכוסה בחוק בשום מקום, שבשיתוף עם ראשי המועצות הסובבות את האגם ועירית

טבריה נדאג למצף תעלות כניסה ביציאה של כלי שייט באורך של 300 מטר, עד למצוף

בקו 300 מטר ברוחב התעלה על מנת שתתאפשר תנועה של כלי שייט בו זמנית פנימה

וחוצה מהחוף בחופים שיש בהם פעילות כלי שייט. לצערי, לא הצלחנו לקיים את

ההוראה המשותפת שלנו למצף את התעלות האלה. בארבעה חופים המיצוף הזה חלקי. יתר

החופים, 19 חופים, עדין לא קיימו את ההוראה. אם ההוראה הזאת היתה מתקיימת כפי

שבקשתי, לפי תכנית שהוגשה על ידי המהנדס שלי - נתנו את כל הכלים האפשריים

למועצות ולבעלי החופים - היינו מונעים גם את שתי התאונות האלה.

אני רוצה להתייחס להערה של ראש עירית טבריה בנושא בטחון בכלי השייט. בשנה

האחרונה, קב"ט המשרד שלנו דאג לקיים בתיאום עם משטרת ישראל וכל הגופים האחרים

באזור מספר תדריכים. הוצאנו נוהל וחייבנו את בעלי חברות השייט לקיים אותו.

כלומר, קיימת הוראה ברורה של משרד התחבורה לבדוק כל עולה על כלי שייט, בעיקר

בספינות שעוסקות בתשלום בשכר, כפי שזה נעשה בשדה תעופה או בכל מקום אחר שבו

מתקיימת בדיקה בטחונית. בעלי החברות התחייבו בפני שימנו איש צוות בכל ספינה

שיעמוד בכבש לפני עליית הנוסעים מהרציף אל הספינה ויעשה בדיקה בטחונית. לא היו

שום טענות ותלונות בתקופה האחרונה והנושא נבדק מדי חודש על ידי הקב"ט שלנו.

הוא עושה סיור בנמל טבריה ומתקיימות הבדיקות הנדרשות.
י' פרץ
לצערי הרב אני חייב לחלוק על מה ששמעתי כרגע, כמעט שאין בדיקה של אנשים.

הנושא של אכיפה צריך להיות הרבה יותר חזק עם מעקב צמוד.

הייתי רוצה להוסיף בנושא של מספר כלי השייט בכנרת. הגיעו שמועות לאזני

שיש כמה יזמים שרוצים להכניס ספינות גדולות לכנרת, מספר גדול של ספינות. אני

לא יודע אם יש חקיקה בנושא הזה. על הנושא הזה לא שמענו. אני חושב שיהיה מאד

מסוכן לכנרת אם תהיינה עוד ספינות. לנו כרשויות מקומיות אין שום נגיעה לכנרת,

אין שום אפשרות חוקית למנוע הכנסת ספינות. יש מינהלת הנמל שהיא אחראית על

הכנרת. אני מאד חושש שעם הכנסת ספינות נוספות, גם איכות המים תיפגע וגם נושא

הבטיחות יהיה הרבה יותר מסובך. בנושא הזה צריך מישהו לעשות סדר.

שוב אני חוזר לנושא הבטיחות. אני חושב שאין עזרים כמו ספינת הצלה ודברים

אחרים, שלא בעלי חברות השייט מפעילות אלא גורם ממלכתי צריך להפעיל אותם.
חי חפץ
הערה בקשר לנתיבים. הנושא מעוגן בחקיקה. במסגרת חוק רישוי עסקים, עסק

המשכיר כלי שייט קטנים בחוף חייב בסימון הנתיבים לפי התנאים שהוכתבו על ידי

המשטרה. הבעיה היא רק של אכיפת הנושא.

סנ"ץ ד' רמתי;

אני רוצה להזכיר כמה דברים שנאמרו בדיון הקודם שלדעתי היא היה חשוב, קודם

כל מפני שהוא העלה את הנושא למודעות. בענין הזה, לפי דעתי, עשינו צעד גדול

קדימה, כי בפעם שעברה היתה הסכמה כללית בהסתייגות קטנה, שאין כמעט בעיה של

חקיקה, הבעיה היא אכיפה ואכיפה לא רק של משטרת ישראל שמתמקדת בתחומים מאד

ספציפיים אלא אכיפה של כל הגופים שנוגעים לענין. הווי אומר, משרד הפנים,

הרשויות המקומיות, מינהל הנמל ועוד גופים שעוסקים בכך.

בענין הזה נעשו כמה צעדים ובשטח ראינו פעילות, כמו סיורים משותפים. אני

חושב שזה היה מאד חשוב, אבל עדין לא נאמרה המלה האחרונה ואני רוצה כרגע לחדד

את הבעיות.

הזכיר כאן מר רודיס שאין שיתוף פעולה מצד בעלי החופים לעשות את המיצוף

כפי שדורש מהם החוק. מר רודיס הוציא תקנה מיוחדת לענין הזה עם תכנון ולמעשה

אנחנו רואים שמצד בעלי החופים אין היענות.

בפעם שעברה הצענו פתרון מאד פשוט. למשרד הפנים ולרשויות המקומיות יש

סמכות בחוק בלתי רגילה. הם יכולים להתנות את פתיחת החוף בעשיית כמה דברים, כמו

שצריך תהנת הצלה וכל מיני דברים בטיחותיים אחרים. בואו נעשה עוד צעד אחד

קדימה, לקראת עונת הרחצה הבאה, כפי שהתחלנו את זה בעונה הקודמת ובהצלחה חלקית,

גם זה חשוב,ונקבע לעצמנו שלקראת העונה הבאה יעשו עוד פעם סיורים משותפים

ותינתנה התראות מוקדמות. כלומר, אין כוונה לגזול פרנסה מבעלי ההוף, אבל הכוונה

היא בהחלט לדאוג לבטחון הציבור, זו הרי אחת החובות שלנו. בהחלט ניתן לומר
לאותו בעל חוף מסוים
אדוני, אנחנו נותנים לך ארכה של חודש ימים, אם לא תעשה

כך וכך, דע לך שפתיחת החוף שלך בספק. אנחנו לא מכניסים אותם להוצאה מורכבת. זה

בסך הכל הבלים ומצופים. זו הוצאה שולית לחלוטין. ברגע שהוא יראה את המקרו מול

המיקרו, אין לי ספק מה תהיה ההחלטה שלו. זאת אומרת, זה ענין של החלטה ארגונית

שאולי צריכה להתחיל סביב השולחן הזה ואנחנו כמשטרה בהחלט נתרום את חלקנו

לענין הזה, אבל אין לנו את הסנקציה המשפטית, אנחנו יכולים בסך הכל להגיש דו"ח



חטאים. לעומת -זה, הרשות, אם זה מטעם משרד הפנים באמצעות המפקח על החופים ואם

זו הרשות המקומית שאחראית על חוף מסוים, יכולה לא לאשר פתיחת החוף בתחילת

העונה, אנחנו מתכוונים להפעיל סנקציה במובן החיובי של המלה, לתת התראה מוקדמת,

לבקש את הדרישות הבטיחותיות ולאשר רחצה בטוחה. זאת אופציה שנראית לנו היעילה

והטובה ביותר. זה נושא אחד שנראה לי מאד חשוב.

נושא שני שלא ניתנה לו התייחסות ואני רוצה להעיר לגביו, ישנם חופים

שמוגדרים כחניוני נופש. הם לא חופים מוכרזים במובן המשפטי של המלה. בפועל זה

מעשה ברוך, יפה, יוצא מן הכלל. אבל פה מביאים את הסוס אל השוקת ואומרים לו: אל

תשתה. כלומר, בפועל, האנשים מתרחצים שם ומסכנים את עצמם. היתה המלצה שלנו

לבדוק את האפשרות להוסיף שם תחנות הצלה כיוון שאנחנו יודעים שבפועל האנשים שם

נכנסים למים. כבר היו מקרי טביעה. אזכיר את האסון בחוף צינברי. זה בהחלט מצב

שבו אנחנו מביאים את הסכנה לציבור במו ידינו. גם כאן זה לא דבר מסובך ולא

הוצאה גדולה. לפי דעתי צריך לתת לענין זה את הדעת.

הוזכר הנושא של רשיון משיט, לא אחזור על זה. זה גם היה בהמלצה שלנו. אבל

בהיבט החוקי נדמה לי שהמלצנו לבדוק דבר נוסף שהוא בגדול. על פי החוק, ונדמה לי

שהמקור לחוק הזה הוא החוק המנדטורי, הכנרת כולה מוכרזת כנמל. כשבאים לטפל

בבעיות שונות כמו בעיות רישוי, מסתבר שיש כאן פלונטר משפטי מי כאן בעל הבית,

כי הכנרת כולה מוגדרת כנמל והיא בתחום סמכותו של מנהל נמל טבריה מר רודיס ולא

ברור לחלוטין באיזה דברים זה כרוך. היתה דוגמא שהאירה את הענין והעלתה אותו על

פני השטח, אותו בעל סירה מפורסם שרצה להפעיל כלי שייט כמסעדה צפה, כמקור

פרנסה. זה עורר אז ויכוח משפטי מסובך ביותר, מי צריך לתת לו את הרשיון כיוון

שהוא עוגן על החוף, האם זה מנהל הנמל, האם זה ראש הרשות המקומית. ואז חשבנו
בקול רם ואמרנו
אולי יש מקום לשנות את החוק הזה או לשנות תנאים מסויימים או

הגדרות מסויימות. יש בעיה בענין הזה מבחינת הגדרת סמכויות של בעלי תפקידים

כאשר הנושא משולב חוף ויבשה גם יחד.

לנו יש בעיה ספציפית שנובעת מירידת מפלס המים. כרגע יש לנו הגבלה כמעט

מוחלטת בהפעלת הסירות שלנו. מאחר שהמצב הזה לצערנו עלול להימשך פרק זמן ארוך

יותר מאשר עונה אחת, אנחנו עומדים בפני מצב שאת הסירות שלנו שעוסקות בדיני

נפשות אנחנו מתחילים להוציא עם משוטים, אחת אי-אפשר להוציא מהמעגן הקיים ויש

צורך להעמיק את ערוץ הירדן במוצאו מהכנרת. זו נקודה שאם הייתם יכולים לתת לה

דחיפה, זה היה חשוב מאד.
י' ביבי
קודם כל אני שמח לפגוש את הציבור פה. אין ספק שנושא הכנרת הוא נושא חשוב

מאד. יכול להיות שנתפלל טוב השנה והכנרת תתמלא. מצד שני יש בעיה של הכבול

בחולה. ביקרתי השבוע בנחלת המושבים. יש להם עשרת אלפים דונם שאם לא משקים אותם

בקיץ הכבול שם מגיע ל-100 מעלות חום. היתה שם שריפה לפני כמה חדשים. אם ישקו

אותם, צריך לתת להם כסף לצנורות השקייה וכו'. 4 מליון השקלים שחסרים יגרמו לכך

שהשנה לא יעבדו ולא ישקו את רוב שדות הכבול. אני לא מבין, מדינת ישראל מדברת

על מים ופה יש בעיה זיהומית רצינית ביותר. יש בעיות שיכולות להרוג את הכנרת

הזאת. לדעתי יכולים לטפל בנושאים האלה בכספים לא כל כך גדולים. לדעתי הנושא

הזה חייב טיפול רציני מאד, לתת את הדעת עליו ושתהיה תכנית מפורטת מה עושים

בענין הזה, להגביר את המחקרים כדי שסוף סוף גם אם יהיו מים בכנרת שנוכל לשתות

אותם.
ע' סולודר
יש דברים שבוודאי מר צבי אורטנברג יענה עליהם, גם בנושא הכבול שלגביו יש היום

רעיונות שלא נכנסנו אליהם.

אני רוצה להתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת עובדיה עלי על הכנרת כמקור מים.

בנושא של המים עוסקות בכנסת שלוש ועדות: ועדת הכלכלה, שהיא מופקדת על משרד

החקלאות. ועדת הפנים שתפקידה בעיקר זה נושא האקולוגיה, בטיחות הרחצה ואספקת המים

וועדת המים שעוסקת במחירים. בבעית המים הכללית במדינת ישראל, הכנסת עוסקת

תמיד.

ע' עלי;

הבעיה היא שמדברים הרבה.

ע' סולודר;

אני לתומי חושבת שצריכה להיות ועדת מים שתעסוק בכל המכלול. לדעתי אנחנו

צריכים להתמקד דווקא בנושאים האקולוגיים והבטיחותיים.

אני רוצה בכל זאת לפנות לגב' מלי סיטון לזרז את הנושאים שעליהם היתה הסכמה.

בוודאי אין סיבה שהם יתעכבו ומבחינת בטיחות בכל זאת זה דבר חיובי. הזכיר סנ"ץ

דני רמתי את ענין החניונים שהם חניוני נופש אבל אין שם מצילים והם לא מוכרזים

כחופי רחצה. היו כבר אסונות בעניו הזה. התגבשה אז דעה או שלא מכריזים על חניון

אם הוא לא גם חניון לרחצה או שלפחות מזהירים את הציבור בענין הזה ומסירים מכשול

מפני עיוור.

נושא הכניסות, שדברנו עליו גם כן. אני חושבת שפה זה יותר ענין של ביצוע

ואכיפה ומוכרחים את שיתוף הפעולה של ראשי הרשויות בנושא הכניסות של הסירות

הקטנות.

לגבי העמקת ערוץ הירדן, שוב זה שייך למכלול התיקונים שעושים סביב הכנרת כולה.
היו"ר י' מצא
מר צבי אורטנברג, אני רוצה שתתמקד במספר דקות על דברים מעשיים בהם אנחנו

צריכים להתרכז. אין לי ספק שההתמקדות העיקרית שהיא קיומית למדינת ישראל - העלה

את זה במקרו חבר הכנסת עובדיה עלי, הוסיף חבר הכנסת יגאל ביבי - זה הנושא של

מקורות המים. אם תיגע בנושא הזה, בבקשה, כמה שפהות בנושא אכיפת חוקי השייט

בכנרת. אנחנו מכירים את זה, צריך לקדם את החוקים האלה, אבל מניעת זיהום המים

צריך להיות מול עיניכם רגע רגע.
צי אורטנברג
אתחיל בנקודה שהעלה חבר הכנסת עובדיה עלי. אני הושב שזאת באמת הנקודה
המרכזית, החשובה
מקומה של הכנרת במערכת אספקת המים הארצית על כל ההשלכות שלה,

על כל המכלול. אגב, אנחנו עורכים בעוד שבועיים כנס רבתי על הנושא הזה. חלק

מהאנשים הוזמנו בוודאי ויודעים על הכנס הזה, חלק, אני מוכן ברצון להודיע להם את

כל הפרטים. הכנס הוא על תפעול הכנרת במערך הארצי, עם נציב המים, עם כל הגורמים

המוסמכים, איך לקדם את הבעיה הזאת בהיבט המקרו שלח, זה העיקר אין לי שום ספק.

אני רוצה להתייחס לדברים ספציפיים שהעלו. עוקף כנרת הוא נושא שבפירוש צריך

להדאיג את הציבור במידה והוא יוכרע או יטופל או יקודם בצורה לא מבוקרת ולא

מסודרת. אני מאד מקווה בשם כולנו, שנציבות המים, המשרד לאיכות הסביבה וכל הגורמים



האחרים שמעורבים בנושא יבדקו את זה שבע פעמים ושבעים ושבעה ולא יעשו שום צעד בלי

שנהיה משוכנעים שהכנרת לא תיפגע כזית. מוסדות המחקר עוסקים בזה, מתכננים, לא

נתקבלו הכרעות. אבל זה לא עומד מאחורי הדלת מחר בבוקר. צריך להיזהר, לדעת להקפיד

ולהיות ערים.

רבותי, אין שום כוונה ואין שום הצדקה לעשות רוויזיה בהחלטה להוריד את מפלס

הכנרת למינוס 213. זאת מדיניות ממשלתית שהיא משתלבת בראיית הכנרת כמקור מים ארצי

שאין לו תחליף. מוכרחים לאפשר אגירת מים בכנרת, זאת הדרך היחידה, לא חלילה להוריד

למינוס 214 או 215 או 218, אף אחד לא מדבר על זה כיום, אולי בעוד עשר שנים ידברו

על זה. הנושא הזה מבוקר. גם השנה פחדנו שחלילה נרד מתחת ל-213. זה נמצא תחת בקרה

עם כל הנזקים. אין להציע את הרעיון להחזיר את ההיסטוריה אחורה ולהרים את מפלס

הכנרת.

הוזכר נושא כניסת ספינות למעגו. הזכרתי את זה בראשית הדברים. הכנרת מותאמת

למינוס 213. 90% או 95% מהדברים הוסדרו בה, לרבות הנושא של הסדרת אפיק הירדן,

בשנת 1986. מסתבר שהזמו עשה את שלו, יש סחף והאדמה נכנסה בחזרה. חידשתי עכשיו,

ממש בחודש האחרון, יחד עם נציב המים, את הפורום שעוסק בהתאמת כל הדברים שעדיו

אינם מסודרים. הנושא הזה הוא אחד הראשונים בתור לטיפול. אני מקווה שנסדר אותו

עוד החורף, אבל צריך לזה גם תקציב משרד האוצר. זה נושא שבטיפול אינטנסיבי ממש

בימים אלה.

הדבר הבא הוא נושא התיירות. צריך לציין במלוא ההערכה ובמלוא הכבוד את הטיפול

של משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות בנושא הכנרת, טבריה וכל מה שמסביב. אני

חושב שהם עושים דברים גדולים מאד. אפשר לומר שהרבה דברים, גם מבחינת איכות המים,

נמצאים במצב תקין לא מעט בזכות הטיפול המבורך של משרד התיירות.

הערה קצרה בנושא הריסוסים והמשטחים. בואו נזים את הדברים הלא נכונים. סביב

הכנרת איו ריסוסים מהאוויר ואיו ריסוסים אחרים שמסכנים את הנושא של איכות המים.

יש בעיות של הדברה וסיכונים מן הסוג הזה בגליל. אלה אותם משטחים שבהם שוטפים את

השאריות סמוך למקורות המים. היתה כבר בשנה שעברה הרעלה כתוצאה מזה. אני הזכרתי

ואני חוזר ומדגיש, אנחנו מתכוננים לבצע את ההזזה הטוטלית של כל המשטחים בחדשים

הקרובים. יש תכנית מלאה, מתוקצבת לענין הזה, זה אמור לעלות 300-400 אלף שקל.
היו"ר י' מצא
לא עוד זיהום מהדברה בכנרת?

צ י אורטנברג;

אם תעשה ישיבה בעוד חצי שנה, נוכל לומר שאין יותר זיהום.

ברשותכם כמה מלים בנושא השייט. דברנו על זה הרבה, אבל לא סתם דברנו הרבה. זה

נושא חשוב, זה נושא מהותי. לצערי אני לא יכול להסכים עם אנשי משרד התחבורה למרות

שאני מכבד את פעילותם, בוודאי של מר רודיס שיום ולילה מבלה שם. רבות', הכנרת

איננה ים אחר, זה לא יעזור. הכנרת היא כנרת. עד שזה לא יחדור לעצמות ולראש של

כולנו לא נדע לשמור עליה, במיוחד בנושאים של מניעת זיהום מדלקים, שמנים וכל השאר,

אבל גם באותם נושאים של בטיחות שהוזכרו, של כלי שייט קטנים, של טווח 300 מטר

והרבה דברים שלא כולם מתמצאים בהם מספיק. אבל נושא השייט בכנרת זקוק לחוק מיוחד.

לא איכפת לי שמשרד התחבורה יהיה אחראי על זה או ראש הממשלה או שר הדתות. אני

רוצה שיכירו בכנרת כאגם מים שבלעדיהם אין לנו חיים. לדעתי הוועדה צריכה לקבל את

הגישה שהשייט בכנרת זקוק לחוק מיוחד עם כל ההיבטים שלו. הכנתי על זה הרבה חומר,

אני מוכן לעזור לכל מי שרוצה לקדם את הענין. לפי דעתי זה יעד שמוכרחים להתייצב

מאחוריו ולא להסכים למצב הזה.

שתי מלים בנושא החולה, חבר הכנסת יגאל ביבי, כי הזכרת נושא מאד חשוב, אבל אתה

מתפרץ לדלת פתוחה, בנושא החולה, שר החקלאות הקודם הספיק יחד עם הקרו הקיימת

לישראל לעשות מהלך אינטנסיבי להבראת הנושאים המקולקלים בחולה. יש תכנית. אורי אור



יושב בראש המערכת הזאת שצריכה לגייס כספים. רפאל איתן מטפל בזה. בנושא החולה,

בשנה האחרונה, בוצע סקר מאד יסודי ומאד יקר לגבי כל המערכת המינית והסביבתית, איך

לקיים את החקלאות, מה להשקות ומה לא להשקות. הסקר הזה מהווה היום תנ"ך לעבודה.

אני מקווה שתוך השנתיים הקרובות, הנושא של החולה יקבל את המליונים, מדובר פה

במליונים רבים של שקלים. האוצר יצטרך למצוא אותם כי זה חשוב לכנרת, אבל ימצאו את

הכסף הזה כי אין ברירה.
היו"ר י' מצא
מה אתה עושה לגבי יישום תכניות הביוב של עירית טבריה, נקודה שאני רואה אווזה

כנקודה קריטית לנושא הכנרת, כאשר דברנו גם על העליה שמגיעה לשם? ראש העיר אמר לנו

פה: השקעתי מליון, בשנה שעברה שניים, בשנה הבאה ארבעה והכל בטלאים. תגיד לי מה

עושים כדי לחסוך כסף מעם ישראל ולבצע פעם אחת תכנית יסודית?
צי אורטנברג
אני יכול להצטרף להערכה של ראש העיר. כלומר, יש תכנית ארוכת טווח שהיא לוקחת

זמן לא רק מבחינת הביצוע שלה אלא גם מבחינת כל מיני סידורים לוגיסטיים שקשורים בה

כמו הסדרי קרקעות, הסכמת רשויות ותכנון מפורט של מכון כזה. התכנית שיוסי פרץ דיבר

עליה היא תכנית שהתקבלה על דעת כל הגורמים, היא צריכה לעלות הרבה כסף, כמה מליוני

דולרים טובים. אני יודע שנציבות המים פועלת בכיוון של לקדם אותה, אבל בינתיים,

נכון לעכשיו, מוכרחים לפתור את בעיית הביוב בטבריה מחר בבוקר. לא היתה ברירה אלא

להשקיע את אותם 2 מליון השנה ו-2 מליון שנה קודם כדי שהביוב של טבריה לא יזרום

לכנרת.
י י פרץ
אבל זה נסחב הרבה שנים.
צי אורטנברג
אני יודע. התכנית היא די חדשה, היא בת שנה. הקצב הוא איטי כי מדובר בהרבה

כסף. המפתח לנושא הזה, לפי דעתי, נמצא בידי האוצר.
היו"ר י' מצא
אבל מינהלת הכנרת כמי שממונה על זה, מה היא עושה?
צי אורטנברג
אנחנו מטפלים בזה ביחד עם מר שאול שטרייט ונציב המים. אבל התכנית הזאת דורשת

הרבה מאד כסף.
היו"ר י' מצא
כמה הוציאו בחמש השנים האחרונות על הטלאים?
צי אורטנברג
קשה לי לומר לך. שני פרוייקטים סודרו בשנה-שנה וחצי האחרונות. סודרו תחנות

השאיבה בטבריה בהשקעה של 600-800 אלף; ומכון הטיהור מסודר כעת.
י י ביבי
מה זה מסודר? כל פעם משקיעים מליונים.



צ' אורטנברג;

אין מנוס.

היו"ר י' מצא;

משרד הפנים יכול לתרום לנו שתי שורות לנושא לוזה?
י' רבאון
אני יכול להגיד רק דבר אחד, שהיתה ישיבה שאתם הייתם בה בטבריה וסוכם אחרי

הישיבה ש-15 מליון שקל עוברים לנושא הזה לביצוע העבודה.
היו"ר י' מצא
הועברו?
י' רבאון
אני לא יודע.
י' פרץ
יש נושא אחד שקשור לכנרת, זה נושא הניקוז. הניקוזים בעיקר בתחום השיפוט שלנו

לא מוסדרים. משום מה יש חוק לפיו באזור שאין בו שטחים חקלאיים, הגורמים בכנרת לא

משתתפים בניקוזים, כל מה שיורד מהמחצבות ומההרים יירד ישר לכנרת ויזהם את הכנרת

אולי ברמה יותר גבוהה מכמות הביוב שמוזרמת היום לכנרת.
היו"ר י' מצא
אני רוצה לסכם את הדיון. אני מאד רוצה שהדיונים שלנו סביב נושא הכנרת לא

ייהפכו לדברת. אני רואה כסמכות על ואחראית לכל מה שקורה בכנרת וסביבה את מינהלת

הכנרת. להערכתי היא האחראית ועליה מוטלת החובה לקדם את הנושאים. ברור לגמרי שיש

לה שותפים, ישנם המשקים, העיר טבריה והישובים הקטנים, חצי עירוניים חצי חקלאיים.

אני מתכוון לקיים סידרה של דיונים ולו גם להקדיש אחת לחודשיים דיון של שעה-

שעה וחצי, לא כדי לחזור שוב ולהצביע על הליקויים, אלא כדי לדעת מה התקדם. אני

רוצה לקיים את הדיון הבא כאן יחד עם משרד הפנים, מנכ"ל משרד הפנים או מי שממונה

על במשרד זה על מערכות הביוב. אני רוצה שנשמע דין וחשבון כיצד הם מתכוונים להביא

לידי חסכון של כספים במדינה, לא רק הוצאה, והחסכון הוא בכך שימנעו מרשות מקומית

להוציא כספים רק על תיקונים ויובילו לכיוון של הבראה כללית של הנושא. אני כבר

פונה למזכיר הוועדה לקבוע דיון כזה בעוד חודש- חודש וחצי עם כל הגורמים שמשתתפים

פה ונתרכז בנושא של טבריה ופתרון מערכות הביוב שלה.

הנקודה השניה שאני רוצה שנתרכז בה זו אותה שאלה שלאחרונה הועלתה, בעיית

הניקוז העילי בטבריה, שגם בסיור הקודם דברנו עליה. אני רוצה לשמוע בשתי הנקודות

האלה ממשרד הפנים מה מתקדם.

נקודה נוספת שאני רוצה שניתן לה דגש, זה לא יהיה בדיון הבא אבל אנחנו נעקוב

אחרי זה, זה מניעת הזיהום. שמענו הצהרה מפי ראש מינהלת הכנרת: לא יותר זיהום

הכנרת מהדברות. כולנו מאחלים שאמנם תעמוד בדיבור הזה לקראת הקיץ הבא.



גב' מלי סיטון, אנחנו רוצים לדעת מה שיתוף הפעולה שלך עם היועץ המשפטי של

הוועדה. אני מבקש שתעמדי אתו בקשר. עליו הוטל לראות מבחינת אכיפת החוקים לגבי

נושא השייט, אם יש צורך במערכות מסויימות. הוא התחיל לעבוד על זה. תבדקי אתו.

אני גם אדבר אתו אם יש צורך, כדי שנקיים דיון נפרד של שעה-שעה וחצי רק לנושא

אכיפת חוקי הכנרת. לא נשרבב נושאים שונים כדי שאולי נוכל לעשות צעד אחרי צעד

ולהתמקד באותם נושאים שהם מדאיגים אותנו לגבי הכנרת.

לגבי הדיון הגדול, הכלל שהוזכר גם על ידי חבר הכנסת יגאל ביבי וגם על ידי חבר

הכנסת עובדיה עלי, מקורות המים וכל מה שקשור עם הכנרת, אני עוד לא יודע איך לקיים

אותו, אם בכלל לקשור אותו לנושא הכנרת.

י' ביבי;

יש להם אולי תכנית. יציגו לנו את התכנית הכללית. אני מקווה שעובדים על תכנית.
צ' אורטנברג
הוא מדבר לא על החולה אלא על הכנרת.
היו"ר י' מצא
נושא החולה זה סיפור אחר. לכן אמרתי שאני לא יודע איך נעשה את זה. ניתן את

הדעת על כך. יכול מאד להיות שנזמן דיון כללי על נושא עוקף כנרת ואז נדבר גם

על נושא החולה שהועלה כאן.

עד כאן בנושא הכנרת. תודה רבה לכם.

אני רוצה לחזור לנושא המשטרה. אני רוצה להתריע בהודעה שלנו שיש לשים קץ

להתדרדרות מצב בטחון הפנים בירושלים. על משטרת ישראל החובה לנקוט בצעדי ענישה

ופגיעה כואבים שירתיעו מפני פגיעות טרור בארץ ובירושלים במיוחד.
צעדי הענישה יכללו
נטילת זכויות אזרחיות מכל סוג שהוא והכוללות גירושים,

סילוק מאזור מגורים, העברה למחנות פליטים, סגירת עסקים משפחתיים ופגיעה כלכלית.

הטרור הערבי חייב לדעת ולחוש על בשרו כי הרמת יד על יהודי לנביא להרס מוחלט של

יכולת חייו בארץ שלו ושל בני משפחתו. אל יעז יותר הטרור הערבי להרים יד על יהודי.

ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25

קוד המקור של הנתונים