ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 06/11/1990

היערכות המשמר האזרחי לרגל מצב בטחון הפנים

פרוטוקול

 
מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 129

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, י"ח בחשון התשנ"א (6 בנובמבר 1990). שעה 10:00

נכחו: חברי הוועדה; מ' גולדמן - מ"מ היו"ר

י י גולדברג

א' דיין

ש' דיין

מ' וירשובסקי

מי נפאע

א' פורז
מוזמנים
רב-ניצב יי טרנר - מפכ"ל המשטרה

ניצב ז' רם - ראש המשמר האזרחי, משטרת ישראל

ניצב גי נגל - ראש אג"ם, משטרת ישראל

נצ"מ י' פרכנר - רמ"ח מתנדבים, משטרת ישראל

נצ"מ הי קוצר - ראש ילק"מ, משטרת ישראל

נצ"מ י' זיגמן - קצין ישובים-מג"ב-משטרת ישראל

נצ"מ אי גרוס - ראש משא"ז דרומי,משטרת ישראל

נצ"מ יי שובל - ראש משא"ז י-ם, משטרת ישראל

נצ"מ די הרשלר - עוזר המפכ"ל, משטרת ישראל

סנ"ץ ג' וקסברגר - קצין מתנדבים מג"ב, משטרה

סנ"ץ ע' גונן - דובר משטרת ישראל
מ"מ מזכיר הוועדה
אי קמארה
קצרנית
מזל כהן
סדר-היום
היערכות המשמר האזרחי לרגל מצב בטחון הפנים.



היערכות המשמר האזרחי לרגל מצב בטחון הפנים
היו"ר מ' גולדמן
אני פותח את הישיבה.

יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יהושע מצא, ביקש ממני לנהל את הישיבה, גם

מכיוון שבקשתי להעלות את הנושא החשוב של ההתנדבות למשמר האזרחי על סדר היום

וגם היתה בקשה נוספת של חברת הכנסת עדנה סולודר להעלות את הנושא הזה.

קודם כל אנחנו מקדמים בברכה את המפכ"ל, שהוא פה אורח כמעט קבוע. רק אתמול

קיימנו אתו דיון ארוך בעקבות מסקנות ועדת זמיר. נמצא אתנו כאן גם מפקד המשמר

האזרחי, ניצב זאב רם.

בפתיחת דברי אני רוצה להתייחס לכמה דברים חשובים בנושא ההתנדבות למשמר

האזרחי בעקבות האירועים האחרונים באזור ירושלים, ולמעשה אפשר לומר כמעט אין

אזור או מרחב שבהם אין חשיבות גדולה מאד להתנדבות למשמר האזרחי. אנחנו יודעים

את המטלות הכבדות המוטלות על המשטרה, על משמר הגבול ועל המשמר האזרחי, גם

בתחום הקו הירוק וגם מעבר לקו הירוק. אנחנו יודעים את הבעיה הקשה של משטרת

ישראל במחסור כח אדם. זאת בעיה שאנחנו מתמודדים איתה בוועדת הפנים. כמה מאתנו

חברים גם בוועדת הכספים ומעלים את הנושא הזה, את החשיבות של הגדלת התקנים

במשטרה. אנחנו מקווים שבעקבות השינויים שהמשטרה הציגה בימים האחרונים, תהיה

התייחסות הרבה יותר רצינית של הממשלה לגבי השלמת התקנים החסרים והוספת

תקנים.

בדיון היום נתייחס לנושא המשמר האזרחי. אני זוכר את הימים הראשונים להקמת

המשמר האזרחי, בשנת 1974, את ההתנדבות החשובה ושיתוף הפעולה החשוב שראינו אז

בין הרשויות המקומיות למשטרת ישראל, תנועות הנוער וכל המערכות שבהן למעשה אפשר

לקבל מתנדבים למשמר האזרחי.

אני לא רוצה להאריך בדברים. אני חושב שאחת הבעיות שהיו היא להפעיל את חוק

השמירה. נכון שישנה התנדבות, אבל אחרי שנכנסים למעגל ההתנדבות יש צורך להפעיל

את חוק השמירה. חבר הכנסת יוסי גולדברג ואנוכי מכירים את הנושא הזה באותם

מקומות בהם יש משמר ישובים, שזה בעיקר באחריות משמר הגבול. יש צורך להפעיל את

חוקי השמירה בעיקר באותם מיגזרים בהם יש צורך יום יום, לילה לילה להיות עירנים

יותר. שם יש פיקוח צמוד של משמר הגבול, של היובלים האזוריים. במקביל אני מכיר

את ההתעוררות שהיתה בערים השכנות לי, באזור העמק, נצרת עילית, טבריה, עפולה.

בתקופה בה אנחנו נמצאים היום, האווירה הקיימת היום ברחבי הארץ, זאת

הזדמנות לעורר מחדש את ההתנדבות למשמר האזרחי. אפשר לעשות פעולות חשובות.

שמענו מהמפכ"ל את המגבלות הקשות וחוסר תקציבים במה שקשור בהסברה בכלי התקשורת.

נכון עשתה המשטרה שבעקבות האירוע המיוחד שלחה את מפקד המשמר האזרחי בירושלים

להופיע בטלוויזיה. שמענו מהמפכ"ל שפרסום קטן של חצי דקה בטלוויזיה עולה 7,000

שקל.

אני חושב שפה יכולה להיות פעילות משותפת, גם של מרכז השלטון המקומי

כעמותת על של השלטון המקומי, גם של המשטרה. אפשר לקרוא לנושא הזה גופים

ציבוריים נוספים. אחד הדברים שמפתיעים אותי, כאחד שנמצא כבר שנתיים בירושלים,

זה שדווקא בעיר הבעייתית ביותר יש המספר הקטן של מתנדבים למשמר האזרחי.

אדוני המפכ"ל, בבקשה.
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר
הבאנו כאן את הכוחות שיש לנו כדי להבהיר ולהרחיב בנושא המשמר האזרחי של

מדינת ישראל. בפתיחה אני רוצה לומר כמה מלים ואחר-כך להעביר את הדברים למפקד

המשמר האזרחי זאביק רם.

ב-1976 עמדו לרשות המשמר האזרחי 1,100 משרות קבועות מלאות. ב-1980 ירדנו

ל-640. חיזקנו כוחות אחרים על חשבון המשמר האזרחי. ב-1990 אנחנו עומדים על 346

משרות. ירדנו עד 30% ממה שהיה לנו בעבר. בעוד שהתקופה מחייבת יותר ויותר,

הנסיבות גורמות לנו לכך שאנחנו מצטמצמים לטובת דברים אחרים.

ב-1986 חל שינוי ארגוני בעל משמעות גדולה. היתה ועדה שקבעה דרך אחרת

להפעלת המשמר האזרחי, לא עוד בכפיפות מרכזית ישירה לפיקוד המשמר האזרחי אלא

הכפפה למחוזות ולמרחבים של משטרת ישראל עם טכניקה שונה של הפעלה, הרבה יותר

קרובה אל כוחות השטח המשטרתיים.

הוקמו יחידות מיוחדות שהיום הן מונות כ-5,000 איש, יחידות מיוחדות של

המתמיד, של הימא"ר ושל הית"ם. המשא"ז הקהילתי מונה בסביבות 30,000 איש. הנושא

שמקבל עוצמה הולכת וגדלה זה נושא המתמיד של מג"ב, אותו כח שמצטרף אל הכוחות

שלנו בגזרות החקלאיות, שעושה עבודה טובה וחשובה מאד. פשוט הם מחכים שנעזור להם

במדים, ברכב ובאמצעים ואכן אנחנו נותנים משל עצמנו, לוקחים ציוד המיועד

למג"ב או ליחידות הכחולות השונות ונותנים אותו לגזרות החקלאיות כדי לעזור

לחקלאים לשמור על רכושם. ישנה עזרה של משרד הפנים שגם נרתם לענין וזה ייאמר

לזכותו.

ב-1990, ביוזמתו של מפקד המשמר האזרחי החדש ועם הרגשה של צורך בתנופה

מחודשת בנושא המשמר האזרחי, פיתחנו מודל חדש שניישם אותו בראש וראשונה

בירושלים וגם בעוד כמה מקומות במדינת ישראל, מודל שאם הוא יוכיח את טיבו,

נפרוץ אתו קדימה כדרך אחרת להפעלת כל המשמר האזרחי וכולנו מרגישים שזה הזמן.

לכן עשינו מאמץ עצום בנושא תשדירי שירות ופרסום בטלוויזיה. דברתי עם מנהל

הטלוויזיה ועם מר מקל כדי שישחררו אותנו מ-11 אלף ש"ח על כל דקה בטלוויזיה.

בינתיים התחייבתי שנמצא כסף עד שזה יעבור בוועדה שצריכה לשחרר, כדי לא להחמיץ

מבחינת הענין את המומנטום.

דבר נוסף. אנחנו במשא ומתן לעשית כתבה מיוחדת על נושא המשמר האזרחי בכלל,

לקחת את ירושלים כמודל שימריץ את כולם לענין . ברשות השידור נערכים במהירות

לכתבה מהסוג הזה.

בסופו של דבר, שלושת הגורמים המרכזיים שבלעדיהם אי אפשר לדחוף את כל
הפרוייקט קדימה הם
משטרה, הרשויות המקומיות, הממשלה, הכנסת והוועדה הזאת.

אני טוען שרשות חרוצה מצליחה לעשות משמר אזרחי נהדר. רשות בטלנית, כך זה גם

נראה. המשטרה היא רק שחקן אחד משלושה, היא לא דומיננטית אבל היא חשובה. אם

שלושת הגורמים ביחד יעשו תנופה אנחנו יכולים להגיע להישג.
ניצב ז' רם
המשמר האזרחי הוקם ב-1974 כמתן תשובה עממית נגד פעולות איבה. למעשה

הצפוניים הבינו שבצפון נוצר הלחץ בעקבות האסונות שהיו בקרית שמונה, מעלות,

שמיר ונהריה. הוחלט להקים ארגון שדיבר על כ-1,100 תקנים ל-10,000 מתנדבים

בלבד. זו היתה החלטת המשטרה. הארגון הזה הוקם ליד המשטרה עם קשר הדוק מאד

לרשויות המקומיות, כאשר מפקד המשמר האזרחי היה מפקד חיל לכל דבר.



בשנת 1976 הגיעו ל-130,000 מתנדבים. במשך השנים חל כרסום. היו טענות נגד

המשמר האזרחי. המשמר האזרחי עסק אך ורק תחת הסיסמה: הגן על ביתך נגד פעולות

איבה. לא דובר על פשיעה ודברים כאלה. לאט לאט הגיעו למסקנה שאזרחים יכולים

לתרום יותר ורוצים לתרום יותר. ואז הרבה אנשים טובים רצו לסייע למשטרה. המהפך

הגדול חל כשהחליטו להקים יחידות מתנדבים במדים. המשטרה והמשמר האזרחי השקיעו

בזה אמצעים ובמיוחד, לפי דעתי, נכונות והקרבה אדירה. לקחו סיכון גדול. איך

פתאם אזרח הופך בערב לשוטר.

בשנת 1986, כמו שאמר המפכ"ל, חל מהפך ובעצם שמו את המשמר האזרח בפיקוד
טריטוריאלי. אמרו
מפקד המשמר האזרחי הוא אמנם מפקד חיל מקצועי, החל מנוהלים,

פיקוד, כח אדם וכוי, אבל הפיקוד יהיה באחריות טריטוריאלית, ויש בזה הרבה

הגיון. אבל מה קרה? אם עשו פריסה עממית רחבה, נכנסו למקלטים ולכל מיני מקומות,

כי היתה מצוקה בטחונית; הרי שאתה בודק נתון מאד מענין. מיום הקמת המשמר האזרחי

ועד היום הזה מתחלפים בשנה כ-50% מהמתנדבים. זה דבר נורא. עד שאתה קולט אותו,

עד שאתה מאמן אותו, עד שהוא עושה מטווח יש תחלופה.

התחלנו לבדוק מה ניתן לעשות באמצעים הקטנים הקיימים, מה עושים עם התקנים

האלה, איזו תשובה יכולים לתת ב-1990. הגענו למסקנה שמי שלא בא למשטרה עם

קריירה, עם קורסים, עם השתלמויות, זה לא מספיק רציני. אתה לא יכול לשחק עם

אזרחים. עברו את המשמר האזרחי כ-450,000 אזרחים טובים והם רוצים סדר. אם חלק

גדול ברח, סימן שלא טוב. ואז חשבנו מה עושים, איך מחדדים את הקליטה, את

הסינון, מי שמקבל נשק שיידע מה לעשות אתו, מי שעוצר מכונית שיידע מה לעשות,

לפתח את היחידות המיוחדות והגענו למסקנה שצריך לעשות מרכזי כח, בסיסים טובים

עליהם נשים בסיסים אחרים. עובדתית מתנדבים במדים שרוצים לבוא באים מכל קצות

העיר לתחנת המשטרה כי זה מעניין אותם אטרקטיבית.

ואז הצגנו מודל ארגוני חדש, והתנאי של המפכ"ל ובצדק היה, בגלל המצוקה

הכלכלית ,המצב הבטחוני וקליטת העליה, על אותם התקנים. איך עושים על אותם

התקנים בלי לקבל תקן אחד נוסף? אמרנו: קודם כל נחזק את ירושלים, כי עליה אין

חילוקי דעות. ב. איך נעשה ארגון יותר טוב במשאבים הקיימים.

אנחנו פיתחנו גם סגל מתנדב, אנשים טובים שרוצים לתרום יותר. אתן לכם

דוגמא. יש לנו היום יחידות תנועה במדים 2,271 מתנדבים. אלה אנשים שנותנים

לפחות 12 שעות בחודש ועוסקים בנושא התנועה. יחידות מתמיד סיור - 1,455. יחידות

שוטרים בנושא בילוש - 280. יחידות שיטור ימי חילוץ, יש לנו יחידת חילוץ מעולה

בצפון, יחידת חילוץ מעולה בדרום, בערד. איך מלבישים אותם מדים, איך נותנים להם

את ההכשרה?

במג"ב, במיגזר הישובים יש היום 930 מתנדבים והמפכ"ל נתן להם סמכויות של

שוטרים. נתנו למגזר החקלאי את המתמיד במקום שוטרים ויש להם סמכויות כמו לשוטר

והם עושים פעולות יוצאות מן הכלל. יש לנו חברי כיתות כוננות. בארץ יש לנו

למעלה מ-4,000 איש והיום אנחנו עושים רה ארגון, כשהכוונה היא לא לשגע אותם,

כשצריך אותם הם באים עם נשק, חבר'ה יוצאי יחידות קרביות, והם עושים את הפעולה.

התחלנו את המודל הזה בירושלים מהרבה סיבות על מנת לא לשגע את המתנדבים

למשמר האזרחי, כי הבסיס הוא מתנדבים. החליט המפכ"ל שניקח מרחב לכל מחוז, נעבור

בהדרגה כולל ירושלים ובעוד שנה נקים צוות חשיבה ונבדוק האם השינוי הזה הוא לא

אותו שינוי כמו שבוצע ב-1986 שכמעט מוטט לנו את המשמר האזרחי. אלה עיקרי

הפעילויות.



יש לנו כ-16 אלף רובי קראבין, 416 אקדחים, כ-900 מכשירי קשר מכל הסוגים,

רכב 195. זה לא הרבה, אבל אנחנו מנסים לעשות עם מה שיש לנו פעילות יותר טובה.

לפני שבועיים היו למעלה מ-3,000 מתנדבים במדים לאור האירועים בהר הבית. זוהי

תרומה אדירה למשטרת ישראל.

לאור הפניות שלנו בעתונות המקומית, דרך ראשי ערים, דרך טלוויזיה כולל

עוברים מבית לבית, עשינו היערכות גדולה שאם יבואו אנשים אלינו, נקבל אותם

בצורה מסודרת ומאורגנת ומיד הם יכנסו למסלול של הכשרה.

אנחנו עומדים לצאת עם תקנות חדשות שיגיעו לוועדת הפנים של הכנסת, שיסבירו

בצורה נחרצת יותר מי בא למשמר האזרחי, מה הסמכויות שלו, איזה סוג הכשרה הוא

חייב לקבל. היום אנחנו בקו עליה. כשאני אומר 34 אלף איש, אני גורס שמה שיש

יהיה טוב, מאומן ורציני. אם בשבועיים האחרונים גייסנו כאלפיים איש, אני לא

בטוח שכל האלפיים איש יכנסו למעגל, כי כשצריך להתמיד בהופעה למשמרות המתח

יורד. בסך הכל, גם היום הפעילות יפה מאד.

מה אני מצפה כראש המשמר האזרחי? שנבחרי הציבור יעזרו בהסברה, בדחיפה. הם

בעצם המסבירים והמגייסים הכי טובים של מדינת ישראל.
א' דיין
האם אינך סבור שצריך להפעיל חקיקת עזר, ולא באופן סלקטיבי, כדי לחייב

להתגייס למשמר האזרחי, לאור המשימות הרבות ואי-ההיענות הגדולה?
ניצב זי רם
כל התנדבות זה לא חוק. אם אתה מדבר על התנדבות, זה דבר וולונטרי. היה חוק

והוא נכשל, כולל באשקלון, לא בגלל ראש העיר. הבעיה היא מי אוכף את החוק. הרשות

צריכה לאכוף את החוק? זה עוד פעם תקנים, עוד פעם אמצעים. לפי דעתי אם יוצאים

במסע הסברה רציני במשאבים הקיימים אפשר להגביר את השורות. אם אתה עושה חוק זה

כבר לא התנדבות. החוק היה והוא נכשל טוטלית.
נצ"מ י' זיגמן
משמר הישובים במגזר החקלאי הוא חלק ממשטרת ישראל. הוא עוסק בבטחון פנים

ב-600 ישובים בארץ, בכל החבלים הכפריים. בנוסף לכך אנחנו מטפלים בעוד כ-200

ישובים בתחום הגניבות החקלאיות, שאחריות הבטחון היא על הצבא, אבל יש לנו שם

סיירות שמטפלות בנושא הזה.

הארץ מחולקת לגזרות ולחבלים. בכל גזרה יש לנו סיירת שמונה כ-24 איש. בסך

הכל כ-290 איש שמטפלים בנושא של הפשיעה והבטחון במיגזר החקלאי. בנוסף לכך יש

לנו גם מערך מודיעין, 21 אנשי מודיעין בכל הארץ, שגם כן מטפל בנושא הפשיעה

במיגזר החקלאי.

לפני כשנתיים, בעקבות העליה בנושא הפשיעה ובעיקר עם תחילת האינתיפיאדה,

אזרחים ביקשו, וגם אנחנו ראינו את זה כנושא חשוב, להתנדב ולעבוד בשיתוף פעולה

מלא עם גזרות הישובים בתחום הבטחון והפשיעה החקלאית לצורך הגברת הבטחון,

הגברת איכות החיים. התחלנו לגייס ולחקים את הנושא הזה של מתנדבים במדים

במתכונת שקיימת במיגזר העירוני, המשא"ז. הגורם המקצועי לצורך הענין הזה הוא

המשמר האזרחי ואנחנו התחלנו לגייס אנשים, לאמן אותם ולהפעיל אותם, כאשר היום

מגוייסים כ-930 איש במדים של מג"ב, עברו אימון והכשרה בנושא של תפקידי משטרה



לצורך הפעלה. הוקמו 20 בסיסי הפעלה במועצות האזוריות. המועצות האזוריות נתנו

מבנה לצורך הענין. משרד הפנים נתן תקציב לכך. במאי 1988 יצאה פקודת הארגון

הראשונה ואז משטרת ישראל נתנה אמצעים ראשוניים, 24 מכשירי קשר, מדים, כלי רכב,

לצורך הפעלת המערכת.

כיום, מבהינת האמצעים, יש לנו 14 כלי רכב לצורך ספציפי של הפעלת

המתמידים, 10 מהמשטרה ו-4 תקציב שנתן משרד הפנים למועצות האזוריות לקניית

הג'יפים האלה. הג'יפים האלה נצבעו בצבע מג"ב, בצבע ירוק עם כל הסממנים ולמעשה

הם מופעלים לצורך נושא המתמיד במסגרת המועצות האזוריות כרגע. הם עוסקים בכל

הנושאים, במרוסומים, בסיורים, בפעילות משותפת. יש לנו עוד כ-280 בשלבי גיוס

בנוסף ל-900. בחדשיים האחרונים יש דרישה להתגייס לנושא הזה ולהקמת בסיסים

נוספים. אנחנו מצפים שעד סוף שנת העבודה הבאה נגיע לעוד כ-13 בסיסי הפעלה ועוד

כ-600-700 מתמידים. בסך הכל נגיע לכ-2,000 מתמידים ול-33 בסיסי הפעלה. כמובן

שהגשנו דרישות לקבלת אמצעים נוספים.

בכל בסיס הפעלה גייסנו שוטר בחצי משרה שהוא למעשה מפעיל את בסיס ההפעלה

מדי לילה על תקנים של משטרת ישראל. אני יכול לציין שהמתמידים האלה מעורבים

בפעילות, אם זה בנושא של גילוי מטעני חבלה, אם זה החזרת טרקטורים שנגנבו ואם

לש אירוע בעיקר לאורך הקו הירוק, אפשר לומר שתוך חצי שעה, אזור עמק יזרעאל

מוצף בעשרות מתמידים שמגיעים מכל הישובים. בנוסף לכך, במסגרת האמצעים, גם

המועצות וגם הישובים עצמם באים עם כלי הרכב הפרטיים שלהם. כמשטרה אנחנו נותנים

להם את הדלק לצורך ההפעלה.

בסך הכל במקומות שהעסק הזה עובד טוב אתה חש תחושה של בטחון וגם מבחינה

סטטיסטית של הפשיעה יש ירידה. יש לנו כ-28 סיורים מדי יממה שיוצאים לפעילות

בכל הארץ, ממטולה ועד באר-שבע בדרום.
נצ"מ י' שובל
אתם שמעתם גם מהמפכ"ל וגם מראש משא"ז על הפריסה העתידית של המשמר האזרחי.

הכוונה היא הפעלה על ידי מרכזי הפעלה. אני נותן לכם את התמונה העכשווית

בירושלים כשאנחנו עדין פועלים על פי בסיסי הפעלה. העיר מחולקת לשלושה רובעים.

בשלושת הרובעים ביחד יש 21 בסיסי הפעלה.

מבחינת הפעילות של המשמר האזרחי בירושלים - יש עליה תלולה בחדשים

האחרונים מבחינת הפעילות. אם אתם מסתכלים על חדשים אפריל-אוקטובר אתם יכולים

לראות את הגידול הן בסיורים משטרתיים והן ברכב פרטי. באפריל היו 246 סיורים

משטרתיים. בחודש אוקטובר 304. מבחינת רכב פרטי, בחודש אפריל 71. בהודש אוקטובר

114. מבחינת גיוסים. לאור האירועים שקרו בחודש אוקטובר היה גל של גיוסים.

התנדבו 354 רק בחודש אוקטובר.
היו"ר מ' גולדמן
כאשר מתקשר אזרח ואומר: אני מוכן להתנדב. מה קורה לאחר שהוא נרשם?
נצ"מ י י שובל
עושים בדיקת רישום פלילי. במידה שהכל בסדר מזמינים אותו לבסיס, הוא עובר

הדרכה בהפעלת נשק, הוא עובר מטווח.
היו"ר מ' גולדמן
הוא נותן מספר שעות בימים שנוח לו?



נצ"מ י י שובל;

אנחנו משתדלים להפעיל את המתנדבים גם בשעות שלא נוחות להם בתורנות של סבב

בין המתנדבים.ביחידות המי וחדות יש כרגע 143 איש בשלבים שונים של כניסה

לפעילות.

כעת אני מדבר על הפריסה החדשה של מרחב ירושלים מבחינת המשא"ז. גם כשהגענו

לתפקיד והיתה תכנית, הכנתי עם הצוות שלי, בסיוע קצין המשא''ז המחוזי וראש

משא"ז, תכנית לנושא ירושלים. היינו צריכים תגבור של 15 תקנים לפחות. המפכ"ל

זימן דיון במשרדו והוא אישר תוספת של 15 תקנים, כאשר את חלקם קיבלתי וזה על

חשבון יחידות אחרות בכל רחבי הארץ. עיקר הפריסה שלנו בתכנית הראשונה היה סביב

שכונות התפר. יכול להיווצר מצב, כפי שראינו במקרים האחרונים, שהמרכז לא 'פול

מקו התפר. לכן נצטרך להגביר את המרכז באותו סדר גודל של קו התפר וגם זה ענין

של תוספת תקנים.

בנוסף לתוספת תקנים, הזדקקנו לציוד נוסף. הגשתי הצעה לעירית ירושלים על

סך 257 אלף ש"ח לקניית ציוד.

שמעתם על נושא של מרכזי הפעלה. בירושלים יהיו 18 מרכזי הפעלה, 11 מרכזים

גדולים, כאשר הכוונה במרכז גדול לנסות להפעיל אותו במרבית שעות היממה, וזה

תלוי במספר המתנדבים. חלק ממרכזי ההפעלה יפעלו מתוך נקודות משטרה או מקומות

אחרים ופה נהיה חייבים להוציא את המשמר האזרחי מהמקלטים האפלים שהם נמצאים בהם

הי ום.

נושא המתנ"סים ומרכזי קליטה, זח גם שילוב עם העולים החדשים ואבטחה במקום.

כבר הוזכרו מתנדבי היחידות המיוחדות. חלקם יפעלו ביחידות המשטרה בלשכת התנועה,

ימ"ח וסיור. חלקם יפעלו מתוך המרכזים עצמם על פי תכניות עם קציני המשטרה

המקצועיים. כבר אמרתי, בנושא הזה המפכ"ל אישר 15 תקנים.

אחת התכניות שלנו היא להפעיל גם את ההורים ששומרים בבתי הספר בלי לקחת

אחריות. האחריות היא של משרד החינוך. אבל במידה שהורה הוא מתנדב המשמר האזרחי,

על פי החוק, כשהוא יוצא לאבטחה בבית הספר, אני יכול לתת לו נשק, לתת לו מכשיר

קשר, לרשום אותו ביומן, יש לנו רכבים והם יוכלו להגביר את השמירה .

במספר שכונות בירושלים שהתחילו להתארגן, אחת הנקודות העיקריות אצלם היא

השמירה בבוקר, החל מההליכה לבית הספר עד תום הלימודים, לאחר מכן כשמתחילות

הפעולות במתנ"סים וכל מה שקשור בכך. אנחנו מקווים שנצליח להתארגן בנושא הזה.

אני שוב מציין, האחריות היא של משרד החינוך רק הסיוע והאמצעים יהיו שלנו.

לכל מרכז הפעלה יהיה צמוד רכב 24 שעות ביממה, שהוא גם יעשה סיורים בבוקר

במוסדות. המפכ"ל נתן הנחיה להקדים את התכנית ולהתחיל להפעיל אותה מחודש

ספטמבר.
א' דיין
העיריח מעמידה לרשותכם תקנים?

נצ"מ י י שובל;

התקן היחידי שהיא אמורה להעמיד לנו זה מזכירה שעדין איננה.
ניצב ז' רם
קודם כל יש חוזר מנכ"ל משרד הפנים שבו כתוב מה נותנים. נותנים את האחזקה,

את המתקן ולפי כמות האוכלוסין בעיר נותנים או תקן של מזכירה או תקן של הצי

מזכירה.
א' דיין
יש פה לדעתי דבר יסודי. למשמר האזרחי אין מספיק תקנים. אם תהיה אפשרות

שגם הרשות המקומית תשתתף בתקנים, אפשר לקבוע איזשהו קריטריון לפי גודל

האוכלוסיה. למשל מ-20 אלף נפש - משרה. מ-40 אלף - שתי משרות. מ-60 אלף - שלוש

משרות.
ניצב ז' רם
כשהיה חוק השמירה, הרשות המקומית באשקלון היתה מחזיקה אדם שהיה מבצע את

התורניות, את השמירה.
היו"ר מ' גולדמן
מאחר שרוב היושבים כאן ממלאים תפקיד של ראש רשות מקומית, אנחנו מכירים את

זה מקרוב. אתם יודעים שבערים יש שניים-שלושה סגני ראש עיר. למשל בטבריה היה

סגן ראש עיר שלמעשה היה אחראי על הפעלת המשמר האזרחי. זו היתה הפונקציה שלו.

אנשים שבאים מהצפון זוכרים את התקופה הזאת. אני בטוח שגם ראש עירית ירושלים,

טדי קולק, ישמח להטיל על אחד הסגנים את התפקיד הזה.
א' דיין
אני ממש תומך במשמר האזרחי. לדעתי חייבים לעזור בנושא הזה. רשות מקומית

שרוצה, לא מאפשרים לה לאשר תקן. אמנם אנחנו עושים כל מיני תרגילים, אבל אני

רוצה שזה יהיה בצורה ברורה בספר התקציב או באותו חוזר מנכ"ל. זה לא רק לנושא

הבטחוני, זה גם לנושא שמירת הרכוש, העבריינות.
היו"ר מ' גולדמן
אנחנו נגבש הצעת חוק על דעת ועדת הפנים שבה נכלול את כל הנקודות.
א' דיין
בירושלים אפשר אולי לגייס כה אדם גם מהישיבות וכל מיני מוסדות שנמצאים

בה, כי ירושלים היא במוקד העניינים. אני מציע לסייר בירושלים עם המפכ"ל כדי

ליצור איזושהי מודעות לנושא חשיבותו של המשמר האזרחי בירושלים. אני בטוח שזה

ישפיע על כל הארץ. ועדת הפנים לא יכולה לעשות סיור בכל הארץ. נתמקד בשלב זה

בנושא ירושלים.
ניצב ז' רם
אני רוצה לחדד פה מספר דברים. לגבי ירושלים, נכנסנו בירושלים לשני מרכזי
קליטה בסיסמה
שנה ראשונה אנהנו מגינים עליכם, שנה שניה אתם אתנו. נושא שני,

פיתהנו דגם נוסף מעבר לבטחון גם איכות חיים. אנחנו עושים פעולות עם קשישים

ופעולות אחרות של מיגון וכדומה. אנחנו גם מכינים דפדפות בשפות שונות, לא רק

ברוסית, למרכזי קליטה ולאנשים אחרים. התקנים שהוספנו פה הורדו מהשטח.

דבר אחרון, אני בהחלט מצטרף לדבריו של חבר הכנסת אלי דיין. אנחנו נשמח לארח

את חברי ועדת הפנים אצלנו לראות אותנו בפעילות.

י י גולדברג;

אני מברך על הפגישה. אני רוצה לדבר על המודעות. היא לא קיימת מבחינתי

בירושלים עם כל האירועים שמתרחשים בה. אם בירושלים, פחות מאחוז אחד של האוכלוסיה

מתנדב, לירושלים יש בעיה. הבעיה מתחילה מראש העיר, לא מהמשטרה, כי בפעילות של

הבטחון השוטף בירושלים - ובנושא הזה אציע לאחר מכן איזושהי הצעה - יש חשיבות

מרובה לאנשי ציבור שיש להם השפעה על התושבים שלהם. לא יתכן שרק יבואו וישתתפו

בצערם ולא ימנעו את האירוע, כי אפשר למנוע את זה, זה הוכח כבר במשך עשרות השנים

האחרונות במקומות שהתמודדו עם בעיות מסוגים שונים, ממתאבדים שזה עוד לא הגיע

לירושלים ועד פעולות של קטל והרג המוני מלווה בכל מיני פעולות הסחה.

אם ראש העיר בירושלים לא יקה על עצמו או יטיל על אחד מסגניו את נושא ההתנדבות

בירושלים, אנחנו לא נצליח לעמוד במשימה. אנחנו מכירים את תקציב המשטרה. פה

צויינו כמה עשרות אלפי שקלים רק לענין של המודעות, של הפרסום שאין לו כיסוי

בתקציב המשטרה וכנראה שלא יהיה, כי תקציב שנה הבאה הוא תקציב מקוצץ לעומת מה שהיה

השנה. פה נקודת המפתח.

לא יעלה על הדעת שבישוב כירושלים, שבוצעו בו מעשי רצח , תהיה אדישות. מה גם,

שהיום יש בירושלים, להערכתי, מעל מאה אלף הורים שמלווים את ילדיהם בבוקר לבית

הספר מתוך חשש. לאט לאט התחילה להתעורר המודעות, שאנחנו מכירים אותה מזה שנים

רבות, של היות ילדיך ומשפחתך בקו החזית. ראינו את זה יפה מאד בגרפים, ברגע שיש

מעשי רצח יש רמת התנדבות גדולה וברגע שיש רגיעה הכל דועך וזה חוזר חלילה. כל

החכמה היא לשמור על איזשהו קו אמצעי מינמשך בהתאם לכל הקריטריונים כפי שהוצגו פה

על ידי מפקדי המשמר האזרחי והמפכ"ל. אני מסכים לכל מה שנאמר פה.

לא יעלה על הדעת לחלק לכל תושב בירושלים נשק כפי שזה נעשה בישובים שלנו. אני

ישן עם נשק ליד המיטה שנים רבות וזה לא מפריע לאיכות החיים שלי, גם כשבחודש

האחרון היו לנו כמעט 20 ימי כוננות. אז כשיש כוננות כולם בחוץ. יש חוק השמירה

והוא פועל. מעבר לכך ישנו הגרעין הבסיסי של הבקרה שהוא חייב להיות מאנשי המשמר

האזרחי שעוסקים בכך, כי הנושא של בקרה, תדרוך ורענון הכוחות האלה הוא מתפקידו של

אותו רכז שיושב בתחנה במקום כזה או אחר. זה הרי מדהים, אנחנו מדברים על 3,000 או

4,000 איש שהתנדבו בירושלים. פחות מאחוז אחד מהאוכלוסיה. העיריה אדישה לנושא

כזה? מה גם שיש ראש עיר מצוין לירושלים. כפי שיש כח פיננסי להקים גנים ציבוריים

ולפתח את העיר, לא יעלה על הדעת שלא ידאגו לדברים בסיסיים כמו בטחון התושבים.

לכן חייבים להכניס את המעורבות של העיריה בנושא התקציבי וכגורם מרכזי אחראי

לנושא ההתנדבות. המשמר האזרחי יפעל אבל במקביל יקומו כוחות באחריות העיריה

ובפיקוח המשמר האזרחי, כי למשמר האזרחי ולמשטרה לא יהיה הכח להפעיל את אותם

אנשים. היעלה על הדעת שבשכונה לא תהיה תורנות לפחות של שני אנשים שיסתובבו באורנה

שכונה? זה לא המצב העכשווי בירושלים. אני רואה את מתנדבי המשמר האזרחי. אני מוכרח

לומר לכם, הם אנשים מצויינים, בעיקר הפנסיונרים שסיימו את שירותם המשטרתי או

הצבאי. הם הרי אנשים יוצאים מן הכלל. אלה אנשים שרוצים עוד לתרום למדינה. אפשר

להפעיל אותם ואינם מפעילים אותם יפה מאד. יישר כח על מה שאתם עושים.



אין פה רק ענין של חקיקה. יש פה ענין של מודעות ומעורבות ואין מעורבות. כל

אחד סומך על המשטרה, במקרה הטוב על המשמר האזרחי ואומר: זה תפקידם, הם יעשו את

העבודה. אחרים לא מגלים מעורבות ומודעות בעניו הזה ולכן הם גם מופתעים. כי מי

שער לנושאי הבטחון, הוא גם יודע להתגונן, כי הוא מודע לענין.

אני לא מדבר רק על ירושלים. אדוני המפכ"ל, אני חושב שבענין המודעות צריך

לפעול במשותף עם משרד הפנים ולהביא את זה לידי ביטוי בכל הערים בישראל, בעיקר

בערים הגדולות. מקרה הרצח של אתמול בלילה, אין לי ספק שמישהו ינסה ליצור

פרובוקציות כאלה ואחרות. אנחנו יכולים להיקלע לאירועים כפי שהתרחשו בחודש האחרון

כתוצאה מהסלמות, וזה מסוכן ביותר.

לכן הנושא הזה צריך להיות באחריות ראשי הערים בישראל, בפיקוח המשטרה, כי הם

היחידים אשר מסוגלים להטיל מרות על התושבים ולהביא למודעות של האוכלוסיה בעירם.

יש להם יכולת, בתקציב הקיים, להפנות משאבים גם לנושא הזה. זו החובה המוטלת על

ראשי הערים. אני מכיר את זה משרשרת הישובים בגבול הצפון. אין ישוב בצפון, מנהריה

ועד הגולן, שלא ערוך ומוכן לכל אפשרות כזאת. נכון שעבדנו על זה קשה. לא בנינו את

זה ביום אחד, זה הליך. הצלחנו בזה, כי חלק גדול מראשי הרשויות המקומיות הבינו את

המחוייבות האישית שלהם לנושא הזה כראשון בסדרי העדיפויות.

ההצעה שלי היא בראש וראשונה להכניס את המעורבות והאחריות של ראשי הערים תחת

פיקוח המשטרה, אם בצורת רקיקה, אם בצורת מודעות, אם בצורת מפגשים, אם בהתערבות של

משרד הפנים כגורם אחראי לנושא הזה. אני חושב שהכיוון הזה ישנה גם את כל ההיבטים

התקציביים שממילא המשטרה והמשמר האזרחי לא מסוגלים להתמודד איתם. יחד עם זאת,

צריך לקיים את כל מה שקיים היום כתשתית בסיסית לצורך הבקרה, השליטה, הפיקוח

והפעלות מיוחדות שבהם נדרשים אנשים יותר מקצועיים.

מי נפאע;

אני מעונין שהתדמית של המשטרה, של משמר הגבול, של המשמר האזרחי, תהיה תדמית

חיובית. אני יודע את התפקיד הרושוב של המשטרה, של משמר הגבול ושל המשמר האזרחי

כעוזרת לתושבים ושומרת על רכושם. אבל לצערי הרב נוצר מצב שהצד השלילי בתדמית

של המשטרה הוא הבולט. אני לא מאשים אותה, אבל יש מצב כזה. חשוב לי שתדמיתה של

המשטרה תהיה חיובית, גם בקרב האוכלוסיה הערבית בישראל.

אני למשל שומע היום על פשיעה בנצרת, טייבה, שפרעם ובמקומות אחרים, שריפת

בנייני המועצה, גניבת מכוניות, סמים, רצח על בסיס כבוד משפחה או סמים. לפני שבוע

היה דבר כזה בכפר שלי. איך פותרים את בעית הפשיעה ברחוב הערבי? מה הם הקריטריונים

לפיהם יתנדבו גם ברחוב הערבי כדי לשמור על המקום? אני יודע שזאת בעיה רצינית

ורגישה. אבל אני הושב שהגיע הזמן שגם בישובים הערביים יהיה תפקיד למשטרה, למשמר

האזרחי ויותר מעורבות בשמירה על הרכוש ועל החיים גם בסקטור הערבי.
ניצב ז' רם
אני מאד מעריך שאתם תומכים בנו. אין לי ספק שהאזרחים המתנדבים עושים עבודה

יוצאת מן הכלל טובה, אבל חייבים לחזק את השורות. אני אומר: כל הזמן, זה הזמן. לא

צריך לחכות לאירוע כזה או אחר. אנחנו צריכים להחזיק תשתית רצינית, כי זוהי התשובה

הטובה ביותר. לפי דעתי, המתנדבים הם הגשר הטוב ביותר בין המשטרה לציבור.

לגבי השאלה למה אין משמר אזרחי במיגזר הערבי - המשמר האזרחי קם נגד פעולות

איבה. אנהנו יודעים, בלי לפגוע באף אחד, את מי תקפו ואיזה רציחות היו במעלות,

קרית שמונה וכדומה. זאת סוגיה שהיא לא בסמכותי. צריך לשבת ולהחליט אם יש תקנים,

אם אפשר להכנס לזה, איך עושים את זה, איך מחלקים נשק. לזה יוכל להתיירוס המפכ"ל.

דרך אגב, אני גם לא בטוח שהתשובה יכולה להנתן עכשיו. אלה דברים שצריך לבדוק אותם

בצורה מאד רצי נית.



דבר אחד אני יכול להגיד לכם, שראשי הערים תומכים בנו. צריך להודות שגם המשמר

האזרחי, במשך שנותיו, עשה פעולות יפות מאד ועשה גם כמה שגיאות. לכן כשאתה בא

ודורש אתה צריך להוכיח שאתה גם רציני. אני חושב שאנחנו עושים עבודה טובה. אבל

אני מסכים אתך, שאם יתנו לנו יותר גם מבחינת תקציבים,ניראה הרבה יותר טוב והרבה

י ותר חזקים.

י י גולדברג;

אני מדבר על אחריות ראש הרשות המקומית.
ניצב ז' רם
אין לי ספק שהמשמר האזרחי חייב לפעול בשיתוף פעולה הדוק מאד עם ראש הרשות

המקומית.
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר
אני רוצה להתייחס לדברים של חבר הכנסת יוסי גולדברג. כל מלה שלך מקובלת

עלינו. אנחנו חושבים שהמעורבות של ראשי הרשויות המקומיות יכולה לעזור לנו מאד.

בשנה שהייתי מפקד מחוז המרכז ראיתי זאת כאחד הדברים החשובים ביותר. אני חושב שיש

לזה משקל אדיר, באיך תיראה המשטרה עם המשמר האזרחי על ידה.

לדבריו של חבר הכנסת נפאע, משמר אזרחי בישובים הערביים, זו שאלת יסוד גדולה

מאד שנשאלת הרבה פעמים ושהיא מורכבת ורגישה, כי המשמר האזרחי מקובל לגבי מי ששירת

שירות בטחון. אנחנו מכירים את הדילמה הכבדה הזאת, למרות שאני בטוח שיש הרבה מאד

אזרחים ערבים טובים מאד במדינת ישראל שהיו יכולים לתרום את תרומתם בדיוק למשימות

של המשמר האזרחי. הבעיה היא באמת כבדה וצריך לראות איך מטפלים בה.
היו"ר מ' גולדמן
אני רוצה לומר כמה משפטים לסיכום הישיבה. בעקבות הדברים שנאמרו גם על ידי

המשטרה וגם על ידי חברי הכנסת, הוועדה תערוך ביקור במשמר האזרחי בירושלים במיוחד.

נתאם את זה עם היושב-ראש הקבוע של הוועדה.

לגבי הצעת חבר הכנסת אלי דיין בקשר לחוק, אני רואה כנכון שחברי ועדת הפנים

ביוזמתם יציעו הצעת חוק בתיאום עם המשטרה.

אני חושב שזאת ההזדמנות לנצל את האווירה המיוחדת שקיימת היום בציבור הרחב

בישראל וליצור את האווירה של ההתנדבות. אני לא צריך להכנס לכל עבודת המטה של

המשמר האזרחי לגבי הפריסה במרחבים. צריך לראות את המשמר האזרחי כנושא מרכזי

ולהתחיל לפעול בתיאום עם הרשויות המקומיות. אמרו נכון חברי הכנסת, בישובים קטנים,

ראש הרשות עוסק בנושא המשמר האזרחי באופן אישי. בישובים בינוניים, אתה יכול למצוא

ראשי ערים וסגני ראשי ערים שהנושא הזה קרוב לליבם ויכולים לדחוף ולהוביל את

הענין. ישנם מספיק גופים וולונטריים בכל ישוב שיהיו מוכנים לקחת חלק בהתנדבות

ולעזור בהפעלת המשמר האזרחי בישובם.

אני חושב שאפשר לאמץ חלק מהפעולות שנעשו בעבר במשמר האזרחי. בעבר עשו שבוע

משמר אזרחי בישוב. עשו יום המתנדב. אפשר ליצור תערוכות בישובים עצמם. אפשר להציע

רעיונות רבים ולאמץ דברים מהעבר. אנחנו יודעים שבמיגזר הכפרי אין ירידה במספר

המתנדבים למשמר האזרחי. ישנן בעיות כאלה ואחרות. ישנה בעיה מיוחדת שעלתה עכשיו על

סדר-היום, נושא הרב"שים בישובים. אבל בסך הכל אנחנו יודעים שבמיגזר הכפרי הפעולה

היא מאד חיובית ונעשית שם עבודה מצויינת. אני בטוח שהממשלה, הרשויות המקומיות

ואנחנו כחברי ועדת הפנים יכולים לתת כתף להתעוררות מחודשת של המשמר האזרחי.



לגבי מיגזרי המיעוטים. קודם כל לגבי הצ'רקסים והדרוזים אין שום בעיה משום שהם

משרתי שירות הבטחון ואפשר.
נצ"מ י' זיגמן
לגבי ישובי הצ'רקסים והדרוזים אין בעיה, הם כמו ישוב רגיל.
היו"ר מ' גולדמן
במיגזר הדרוזי והצ'רקסי אין בעיה אלא רק בישובים ערביים ששם האזרחים לא

משרתים בשירות הבטחון. ישנה בעיה וצריך למצוא את הדרך להתנדבות. אני יודע

שבאמצעות המתנ"סים אפשר להקים מערכת של מתנדבים לא רק בישוב היהודי אלא גם בישוב

הערבי וצריך לעשות את זה, כי זה יכול להזק את הדו-קיום ולא ליצור מצב שבו רואים

כל ערבי כלאומני או כאחד שרוצה לפגוע בדו-קיום. רק השבוע קיימנו מפגש בכפר בוענה

של ראשי ערים מהישוב היהודי ומהישוב הערבי תוך רצון לא לקרוע את החוט הדק שנוצר

במשך ארבעים שנה. אנחנו הולכים ממש על חבל דק. צריך לחזק אותו. אני חושב שלמשמר

האזרחי יש תפקיד מרכזי וחשוב דווקא בימים כאלה לנקודה שהעלה חבר הכנסת נפאע, כי

ברגע שאזרח ערבי מתנדב לפעילות מהסוג הזה, יהיה חשוב לו שלא תהיה שריפה ולא

תהיינה פעולות איבה. זה גם יצמצם את עבודת המשטרה שעסוקה בהרבה דברים אחרים.

אנחנו שמחים שהמפכ"ל ראה בישיבה עם המשמר האזרחי דבר חשוב בימים קשים שהמשטרה

עוברת היום. רק הבוקר שמענו בעקבות הרצח של כהנא את ההנחיות של המשטרה אשר ערה

לכל מה שיכול לקרות. אני מקווה שלא יקרה דבר.

אני בטוח שבמפגש הבא שלנו בביקור במשמר האזרחי בירושלים נוכל לשמוע דיווחים

ממפקד המשמר האזרחי בירושלים. אני מקווה לשמוע שהעליה במספר המתנדבים היא לא של

40% אלא של מאות או אלפי אחוזים. אני מתאר לעצמי שבערים גדולות כמו תל-אביב

וחיפה המצב לא שונה מירושלים אולי אפילו יותר גרוע.
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב י' טרנר
יש לי הצעה אופרטיבית. כיוון שאנחנו אמורים לעשות ממש בימים הקרובים כתבת

טלוויזיה בנושא המשמר האזרחי וזה יהיה בירושלים, אני מציע שהדובר שלנו יתאם אתכם

את ענין הסיור בשבוע הבא. אנחנו נוודא שהטלוויזיה תהיה בזמן הזה כדי שיינתן גם

ההיבט הציבורי.
ש' דיין
אני מציע שגם כמה חברי כנסת יתנדבו למשמר האזרחי.
היו"ר מ' גולדמן
נעביר את זה לידיעת היושב-ראש ונתאם. תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20

קוד המקור של הנתונים