ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/09/1990

חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה) (תיקון), התש"ן-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 125

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום ג', כ"ח באלול התש"ן, 18.9.1990, בשעה 9:50

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר י. מצא

א. וינשטייו

ע. סולודר

ע. עלי

א. פורז

מוזמנים; צ. קורן, מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

א. שנהר, משרד התעשיה והמסחר

ר. ביבי, עו"ד, יועצת משפטית, משרד התעשיה והמסחר

ע. עצמון, עו"ד, יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי

א. שולמן, מרכז השלטון המקומי

ד. טלמור, מרכז השלטון המקומי

י. פרחי, לשכת המהנדסים והאדריכלים

נ. וייל, עו"ד, לשכת עורכי-הדין בישראל

ו. ברכיה, המשרד לאיכות הסביבה

ר. רוטנברג, המשרד לאיכות הסביבה

י. לוי, עו"ד, היועץ המשפטי, משרד הפנים

ת. רווה, עו"ד, יועצת משפטית, משרד המשפטים

מזכיר הוועדה; א. קמארה

יועץ משפטי; א. דמביץ
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה)(תיקון). התש"ן-1990



היו"ר י. מצא; אני פותח את ישיבת ועדת הפנים. אני רוצה

להאמין שהדפיס שהוגשו לנו עם התיקון לחוק

הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה) שנוגע לתעשיה מתקבל על דעת כל המשרדים

המשתתפים, שיעצו להכנת הדו"ח. אני מבין שגם עו"ד נעמי וייל, נציגת לשכת

עורכי-הדין, היתה שותפה לזה. אני מודה לכולם, ואני מציע שניגש לקריאת

החוק כפי שמופיע בנייר הכחול, והוא אשר עבר קריאה ראשונה. יחזקאל, אתה

תקריא לנו מהנייר הלבן.

חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה) (תיקון). התש"ן-1990

(1) בסעיף 1 לחוק הליכי תכנוו ובניה (הוראת שעה). התש"ו-1990 (להלו -

החוק). אחרי "לצרכי הדיור" יבוא "והתעסוקה". ואחרי "ומחוסרי דיור".

יבוא "ותעסוקה".

א. דמביץ; אני מציע שהכותרת תהיה: חוק הליכי תכנון.

היו"ר י. מצא; בסעיף 1 הכנסנו תיקון; חוק הליכי תכנון.

י. לוי;

(2) סעיף 2(א) לחוק הליכי תכנוו

(1) בהגדרת "הוועדה". אחרי "למגורים". יבוא "ולתעשיה". פה אנחנו

צריכים לעיין בחוק הליכי תכנון. חוק הליכי תכנון, סעיף 2, מפרט

הגדרות שונות. וכיוון שאנחנו משנים את סמכויות הוועדה, מגדילים

את תחום הסמכויות של הוועדה לא רק למגורים אלא גם לתעשיה, לכן

בכל מקום שבו נאמר "הוועדה לבניה למגורים", צריך גם לומר

"הוועדה לבניה למגורים ולתעשיה".

(2) אחרי הגדרת "מתכנו מחוז" יבוא;

"תעשיה" - כל תעשיה שהיא למעט תחנות כוח. תעשיה כימית ואחסונה.

תעשיה פטרוכימית ואחסונה. תעשיית דשנים. תעשיה. אריזה ואחסון

של חמרי הדברה. בתי יציקה ומפעלים למתכות וציפוי מתכות. משחטות

ומפעלים לטיפול בפסולת. העתקנו את מה שהיה בנוסח הלבן לנוסח

הכחול, וכן הרחבנו היום את הנוסח הלבן לעומת מה שהיה אתמול.

היו"ר י. מצא; אפשר להגיד "תעשיה כימית וחומריה".

ר. רוטנברג; איחסון חומריה. תעשיה זה דבר אחד. מחר תגיע

תוכנית לאיזור תעשיה, ויגידו שלא מדובר על

תעשיה, אלא רק מחסנים.

היו"ר י. מצא; מאוד יכול להיות שמותר לאחסן אותם.

ע. עצמוו; אחסנה נלווית אליה. בהתאם לסיכום של אתמול,

ישנו הסיכום של כל הגורמים שישבו.



א. שולמו; מחסן זה מבנה. אני מציע לכתוב "אחסנה

הנלווית אליה", כי אפשר לעשות זאת גם בשטח

פתוח, והכוונה היא למנוע זאת. מחסן הוא מבנה.
י. פרחי
אני מציע לכתוב "חומרים ומוצרים הנלווים

אליהם".

היו"ר י. מצא; זה יכול להיות בשטח פתוח, ולכן לא צריך

"ומחסניה", אלא "באחסנה הכרוכה בה". תעשיית

דשנים, ייצור, אריזה ואחסנה. בבתי יציקה אתה יכול לאחסן את המתכת ולא

קורה כלום, אבל יש חומר שהוא פגיע ורעיל, וזה כל ההבדל בין השניים.
י. לוי
(3) בסעיף 3(א) לחוק הליכי תכנוו

(1) ברישא. אחרי "למגורים". יבוא "ולתעשיה". אנחנו צריכים להסתכל

מה נאמר בסעיף 3(א)(1), ושם נאמר; "בתחומי כל מקום יוקמו ועדה

או ועדות לבניה למגורים ולתעשיה".

א. פורז; מאחר שאני רוצה לשנות את הרכב הוועדה, ורק

לגבי התעשיה, השאלה היא אם אנחנו מדברים על

אותה הוועדה.

היו"ר י. מצא; זו אותה ועדה. אנחנו מוסיפים להם שניים;

נציג משרד המסחר והתעשיה ונציג המשרד לאיכות

הסביבה.

א. פורז; ומה עם נציג משרד המשפטים?

היו"ר י. מצא; הוא יועץ.

א. פורז; לא די לי שהוא יועץ.

היו"ר י. מצא; אין לי שום בעיה להחליט כרגע להפוך את היועץ

של משרד המשפטים לחבר, אבל בזה אתה פוגע

בהם. לוועדה העיקרית לבניה אמרנו שיהיה זה יועץ, ובנושא הזה כן מכניסים

אותם, בו בזמן שאיכות הסביבה מופיעה בנשימה אחת עם התעשיה.

א. פורז; לי יש נסיון גדול מאוד באופן שעובדת ? ועדה

מחוזית, אולי יותר מאשר לכל אחד בחדר הזה.

אני יודע את התרומה האדירה של נציג משרד המשפטים.

ת. רווה; אני חושבת שלא צריך לשנות בכלל.

א. פורז; זה אם אתם עושים ועדה אחת, גם לתעשיה וגם

למגורים.



היריד י. מצא; למה אתה מסרבל? הוועדה עובדת, פועלת היטב

וביעילות. כעת אתה רוצה להוסיף ולשנות את

ההרכב!

א. פורז; בעיני נציג משרד המשפטים הוא כלב שמירה, וזה

טוב. הוא צריך להיות גם לגבי מגורים וגם

לגבי תעשיה.

היו"ר י. מצא; ואז אתה תרצה שנציג איכות הסביבה גם הוא

יהיה בכל.

א. פורז; כן, גם נציג איכות הסביבה.

היו"ר י. מצא; אתה מחזיר אותנו אחורה לדיון שהתקיים לפני 4

חודשים.

א. פורז; לפני 4 חודשים הצעתי תעשיה. אם הייתם מקבלים

את זה אז, היום היה הדיון מיותר.

היו"ר י. מצא; כשהצעת את התעשיה אי-אפשר היה לקבל את זה,

והגשת את זה אחרת לגמרי. היום היגענו לפשרה

מסוג אחר. האם אתה מגיש הסתייגות לנושא של הרכב הוועדה?

א. פורז; אני מבקש שנציג משרד המשפטים יהיה חבר

הוועדה.

היו"ר י. מצא; הערתך נרשמה.

י. לוי;

(3) (2) אחרי פסקה (9) יבוא;

(10) בתוכנית הכוללת ייעוד שטח לתעשיה - נציג שר התעשיה

והמסחר. ונציג השר לאיכות הסביבה.
היו"ר י. מצא
אמרנו שסעיף 19 נשאר, כאשר לתשומת לב

המשפטנים היועץ של איכות הסביבה לא קיים

יותר במקרה הזה, או שהיועץ הופך לחבר.

א. דמביץ; סעיף 10 יהיה השורה הראשונה, בלי "יועץ השר

לאיכות הסביבה". במקום "בתוכנית", לענין

תוכנית, "לענין תוכנית הכוללת ייעוד שטח לתעשיה - נציג שר התעשיה

והמסחר". סעיף 11 יהיה; "לענין תוכנית הכוללת ייעוד שטח לתעשיה - נציג

השר לאיכות הסביבה, והוא היועץ מטעמו כאמור בס"ק (ג)".

היו"ר י. מצא; אם למשפטנים זה נראה, קיבלנו.



(4) בסעיף 4 לחוק הליכי התכנון

(1) הסעיף מפרט את סמכותה של הוועדה לדון בתוכניות למגורים, ואנחנו

עכשיו מוסיפים סעיפים שעוסקים בנושא התעשיה, ועל כן בא סעיף

א(1).

אחרי סעיף קטו (א) יבוא;

(א1) הוועדה מוסמכת לדוו ולהחליט בדבר

(1) אישור תוכנית מפורטת שעניינה הקמת מבנים לתעשיה והיא

חלה בשטח שנועד לתעשיה בתוכנית מיתאר בת-תוקף.

(2) אישור תוכנית מיתאר שעניינה ייעוד שטח לתעשיה לשם

הרחבת איזור תעשיה קיים. ואולם לא תאושר תוכנית

כאמור. אם השטח שנועד להרחבה נמצא בסמוד לאיזור

מגורים. מוסדות ציבור. או למבני מלונאות ונופש.
היו"ר י. מצא
נא להסביר לי מה זה "בסמוך".

י. לוי; התלבטנו הבוקר, אם כדאי או צריך להגדיר

הגדרה מדוייקת של ה"סמוך". הגענו לדעה שעדיף

שהוועדה עצמה תחליט בכל מקרה ומקרה מהו ה"סמוך".

ע. עצמוו; אני חושב שההכנסה של הביטוי "גובל בסמוך"

מערפל במקום להבהיר. אם הגישה היא שהוועדה

תפרש, הרי זה לא יעמוד ברשות הוועדה, ויבואו ויגידו "סמוך". "סמוך" זה

מושג הרבה יותר רחב ומעורפל. מוטב להחזיר את ה"גובל" מאשר לכתוב את

ה"סמוך". ל"גובל" יש לו בעיה, אבל כאן יש יותר בעיות.

היו"ר י. מצא; אולם אפשר לומר, שההרחבה היא באיזור התעשיה

לפיסגה של המגורים שבסביבה.

ע. עצמון; זה רחב עוד יותר.

א. פורז; אנחנוח מדברים בסעיף של סמכות. אני מניח

שהוועדה, גם אם תהיה לה סמכות, לא תחליט אם

תעשיה מזיקה למגורים, כי זו בעצם ועדת מגורים בהרכב אחר.

היו"ר י. מצא; כאן אנחנו מדברים באיזור תעשיה קיים,

ושמפריע.

א. פורז; בתחום הסמכות אני מציע לתת סמכות רחבה, כי

אחרת אתה מרוקן את הסעיף מתוכן. בכל פעם

שמישהו יחשוב שזה לא מסתדר לו הוא יגיש עתירה, ויגיד שהוועדה חרגה

מסמכותה. אני צריך לצאת מהנחה שהוועדה היא ועדה טובה, ועדה אחראית,

ולכן הייתי מציע להשמיט לחלוטין אם השטח שנועד לרחבה נמצא בסמוך לאזור

מגורים וכוי. אני נותן לה סמכות מוחלטת. יושב בוועדה הזאת יו"ר הוועדה



המחוזית, מתכנן המחוז, ראש העיריה, נציג השר לאיכות הסביבה - וכל אלה

אינם חסרי אחריות. אני מציע לכתוב "לשם הרחבת איזור תעשיה קיים",

נקודה, בלי להיכנס להגדלה נוספת, כי לדעתי על-ידי זה אתם פשוט מרוקנים

את הסמכות מתוכן. יהיו עתירות לבג"ץ ללא סוף.

היו"ר י. מצא; אני מקבל את זה, מה עוד שאנשי איכות הסביבה

קיבלו עכשיו את המעמד. אני מקבל את זה משום

שאנחנו מדברים על איזור תעשיה קיים, כאשר מדובר בהרחבתו. הסעיף יהיה:

"אישור תוכנית מיתאר שעניינה ייעוד שטח לתעשיה לשם הרחבת איזור תעשיה

קיים". ואנחנו מורידים את היתר. האמינו לי שהיה לי אתמול ויכוח קשה עם

השר עצמו. הוא רצה שנחזיר את כל הנושא של האיזורים, ובכל-זאת הורדנו.

א. שולמו; בקשר לסמכות, אם מדברים על הוועדה לבניה ועל

הוועדה הזאת, יש בעיה של חברת החשמל עליה

דיברו אתי. הם נתקלו באיזה מקום, שם אישרו 2,000 יחידות דיור, וביקשו

לאשר מבני שנאים, אמרו להם שזה לא בסמכות, מבני שנאים צריכים לאשר

בתוכנית אחרת. הם אמרו שאין בעיה, אם הם לא יקימו מבנה, לא יהיה שם

חשמל. אם תוציא הנחיות, הם יטפלו בנושא הזה.

היו"ר י. מצא; זה לא צריך להופיע בחוק. אתם צריכים לייעל

את העבודה, ולהוציא הנחיות.

י. לוי;

(א2) הסעיף הוא חזרה על מה שיש כבר היום בסעיף קטן (ב). אנחנו לא

משנים.

תוכניות כאמור בסעיף קטו (א1) יכול שיוגשו לוועדה או שיועברו אליה

ממוסד תכנון אחר. על-ידי ועדה מקומית או על-ידי רשות מקומית

שלתחומו מיועדת התוכנית או על-ידי בעלי זכויות במקרקעיו שהתוכניות

חלות עליהו.

(א3) בתוכניות כאמור בסעיף קטו (א1) לא תדוו הוועדה אלא אם התוכנית

נבדקה תחילה על-ידי צוות שיכלול את מתכנו המחוז. את מהנדס הרשות

המקומית שלתחומה מיועדת התוכנית הנדונה. את נציג משרד התעשיה

והמסחר ואת נציג המשרד לאיכות הסביבה (להלו - הצוות).

תוך עשרה ימים מיום שהתוכנית הובאה לבדיקתו. יחווה הצוות דעתו

לוועדה בדבר -

(1) התאמתה של התוכנית המוצעת להוראות חוק זה.

(2) אם קיים צורד בהכנת תסקיר השפעה על הסביבה או תסקיר מקוצר. או

שאיו צורד באחד משני התסקירים האמורים.

לא חיווה הצוות את דעתו בתוד המועד האמור. תוגש התוכנית ישירות

לוועדה.



היו"ר י. מצא; בכל מקרה הצוות ממליץ בפני הוועדה, זה שיהיה

ברור. אם הוא לא נתן המלצתו תוך 10 ימים,

הוועדה דנה בלי ההמלצה. אבל זהו צוות ממליץ בפני הוועדה, וזה אני רוצה

שיהיה ברור.
צ. קורן
יש עם זה בעיה. סעיף (א4) אומר-. על-פי חוות

דעת של הצוות כאמור. מכאן יוצא, שאס חוות

הדעת היא שלילית, זה כאילו מחייב את הוועדה.

היו"ר י. מצא;

(א4) החליטה הוועדה בדבר הכנת תסקיר השפעה על הסביבה. או תסקיר מקוצר.

על-פי חוות דעת של הצוות כאמור בסעיף (א3). תודיע למגיש התוכנית

על החלטתה תוד שלושה ימיס. ולא תופקד תוכנית לתעשיה. על-פי חוק

זה. אלא לאחר שהתסקיר הוכו והוגש בהתאם להחלטת הוועדה.

צ. קורו; אולי אתה מוכן למחוק את המלה "על-פי חוות

דעת של הצוות כאמור בסעיף (א3)".

היו"ר י. מצא; נכון, אתה צודק. זו הוועדה המכינה, היא רק

ממליצה בפני הוועדה הראשית, ותוך 10 ימים

היא צריכה לסיים את עבודתה. אם לא סיימה, הוועדה הראשית דנה. המליצה

לחיוב או לשלילה, בכל מקרה זו המלצה, וההחלטה הסופית היא בידי הוועדה.

א. פורז; זה דבר די יוצא דופן, שהופכים באופן

סטטוטורי את הגורמים המייעצים לוועדה. אמנם

כתוב בחוק התכנון והבניה שמתכנן מחוז יהיה בעל הכשרה מקצועית וכו'

וכוי. יש פה בעיה. זה לא מוסד תכנון, ואנחנו דיברנו שבחוק הזה בכל מקום

שאין הגדרה, יהיה זה לפי חוק התכנון והבניה. קודם כל, זו ועדה שאין לה

יכולת עם רוב. מה קורה אם אחד בעד ושניים נגדי

היו"ר י. מצא; מכיוון שהיא לא קובעת, זה לא חשוב.

א. פורז; כאן כתוב, שאם הצוות חיווה את דעתו שצריך

תסקיר, הרי שצריך תסקיר. הבה נניח ששניים

מהצוות הם בעד תסקיר, ושניים נגד תסקיר.

היו"ר י. מצא; למה צריך את הוועדה המכינה, אם כבר המשרד

לאיכות הסביבה יושב בוועדה הראשית? למה צריך

אותה סטטוטורית?

נ. וייל; זה כדי למסד את העבודה. אנחנו יודעים

שבלשכות התכנון יש לוח זמנים מאוד מקוצר,

דווקא כאן היה מכל בחינה רצוי שזה יהיה.

צ. קורו; כל הרעיון של הצוות הזה נבע מכך שאמרנו

שנוריד את התעשיות המזיקות. אמרנו שאולי יש

איזה מקרה שעוד תעשיה תצוץ לנו. מזה נבע כל הצוות. אמרנו שנעשה איזה



י שהוא בלם. כל זה היה כאשר לא ידענו שיהיה לנו נציג של המשרד לאיכות

הסביבה. אני באמת חושב שזה מיותר.

היו"ר י. מצא; כולם נמצאים בוועדה.

צ. קורו; כן.

היו"ר י. מצא; יוצא שאנחנו רוצים לפשט, ואילו אנחנו

מוסיפים עוד גורם. אתמול הסכמתי כי לא ידעתי

מה מעמד נציג המשרד לאיכות הסביבה. ברגע שיש לו מעמד, כולם נמצאים,

הצוות המצומצם ירגיז את הוועדה, ואז יתחיל שם הוויכוח.

א. פורז; במשפט הקודם אמרתי שזאת ועדה מחוזית בהרכב

קצת שונה. נמצאים בה מתכנן המחוז, ראש

העיריה, וצריך לסמוך עליהם. אם הם חושבים שהם צריכים צוות, יש להם צוות

לא סטטוטורי. אני לא רוצה שמישהו יגיש עתירה לבג"ץ, ויגיד שדנו, אבל

בצוות לא היה קוורום, ולכן ההמלצה היא לא המלצה. אני מציע אדוני היו"ר,

הפעם קלעת לדעת קטנים, שתוריד את הסעיף הזה.

ר. רוטנברג; חשבתי שלענין התעשיה כן צריך להיות גוף כזה,

אף שאנחנו לא הצענו את זה מלכתחילה. זו היתה

עמדת המועצה הארצית, ולא התנגדנו לה. יש לזה פן חיובי במובן הזה, שהרכב

הוועדה מאוד מכובד, 11 איש היום בענייני תעשיה. תוגש לוועדה תוכנית,

והיא תתחיל לבדוק אם יש כל המסמכים או שהם אינם, אם ישנו התקנון או

שאין תקנון. כך אני חושבת שיבטלו זמן רב.

היו"ר י. מצא; 4-5 דומיננטים יתפסו את הנושא הזה. איכות

הסביבה והתעשיה ימליצו, ומהנדס המחוז ימליץ.

ארבעת אלה יקיימו ישיבה מוקדמת. אני פוחד מהסירבול הזה.

ר. רוטנברג; אני לא נגד, אבל אנחנו רואים היום שהוועדות

עובדות, והאנשים הם אותם אנשים שמאוד

עסוקים.

היו"ר י. מצא; אותם אנשים יצטרכו להתכנס. אם היית אומרת לי

שארבעת אלה קובעים, גם את זה אני מוכן לקבל.

אבל אני יודע שזה בלתי אפשרי. אנחנו הולכים לוועדת משנה, שתיכנס לוועדה

הראשית, ותהיה שם דומיננטית.

י. פרחי; אני חושב שעל-מנת להסיר את הספק בענין איכות

הסביבה צריך להחליט, שהתסקיר יהיה בכל מקרה

של תעשיה.

היו"ר י. מצא; האמירה האחרונה שלך לא מוסיפה לחשיבות של

המשרד לאיכות הסביבה, וזה חשוב מאוד. לא

צריך שיווצר הרושם שאתם רק אנטי, במיוחד שזה לא כך.
י. לוי
אני רציתי להציע דווקא כן להשאיר את הצוות

הזה. כל תוכנית, לפני שמגיעה לוועדה, צריכה

להיבדק ולהיבחן על-ידי אנשי מקצוע. אותם אנשי מקצוע שמצויים בצוות

צריכים לבדוק ולתת את הדעת לנושא הסביבתי.

היו"ר י. מצא! יש לך ועדה מכינה, אבל היא לא סטטוטורית.

י. לוי; לא תמיד.
א. פורז
האם אתה לא סומך על מתכנן המחוז?
י. לוי
אני סומך על כולם, אבל אני חושב שחשוב גם

למגיש התוכנית וגם לוועדה שיתנו את הדעת על

ההיבטים הסביבתיים. כי אחרת מה יקרה? יגישו לוועדה, נציג איכות הסביבה

יאמר שהוא צריך פה תסקיר, ואז ימשכו את מגיש התוכנית זמן רב יותר.
א. פורז
יש פה בעיה משפטית. ברגע שאתה מחליף מוסדות

סטטוטוריים, אתת נותן עילה לבג"ץ. הוועדה

יכולה להחליט על אישור פרוייקט, ומגיש התוכנית יבוא ויגיש עתירה, ויגיד

שהוועדה התכנסה בהרכב חסר ארבעה. אנחנו לא יודעים מה קורה אם יש חילוקי

דעות, מה קורה אם יש רוב. לדעתי זה מכניס סירבול, וזה לא כדאי.
נ. וייל
מתוך פרקטיקה - אני לא הייתי חברה בוועדות,

אבל אני מופיעה בפניהן י אני יודעת שלא תמיד

התוכניות עוברות עבודת הכנה, והן נתקעות בתוך הוועדה. ואז עושים

תת-ועדה, ומחזירים את זה לתת-ועדה, וזה מסרבל. לכן אני לא רואה כאן שום

סכנה משפטית, כל עוד סמכותו של הצוות הזה היא רק סמכות של חוות דעת.

אין נפקא מינה אם היה קוורום או לא היה קוורום, העיקר שהיתה חוות דעת.

ואם יש שתי חוות דעת, תהיינה שתי חוות דעת. אבל אז הוועדה העיקרית

פטורה מכל הטורח להתעסק בזה. אני חושבת שהדרך הארוכה כאן היא הדרך

הקצרה.
ע. עלי
בענין הזה אין לי עמדה חד-משמעית. לא מפריע

לי אם תהיה ועדה או לא תהיה ועדה. אני

ניטרלי כאן.
א. פורז
אני סומך על יו"ר הוועדה המחוזית, על מתכנן

המחוז ועל ראש העיריה, שהם יכינו סקר על

איכות הסביבה, הם יתייעצו עם מי שצריך. אם יבוא היזם אל הוועדה

המיוחדת, ויפגש עם מתכנן המחוז, והוא יגיד לו שאם הוא רוצה לקצר את

ההליך, שיבוא כעבור שבועיים עם תסקיר, זה יתכן.
צ. קורן
תעשיין לא קופץ פתאום מן השמים ומופיע. הוא

מתייעץ ומדבר.
א. דמביץ
אני במצב טוב, כי אינני מומחה לענין. אבל

כשאני רואה צוות של ארבעה, ואחר כך מישהו



יירצח לדעת מה היתה דעת הצוות, יכולים לומר שחיו שתי דעות. אם אתם

חושבים שזח לא בלתי רצוי, קדימח; אבל אם אחרי ששמעתם מח שאני אומר,

עדייו אתם חושבים שמוטב שיחיו ארבעח אחרים, זח לשיקולכם. צוות שיכול

לחיות שקול, שניים נגד שניים, אם זח בריא בחקשר זח, בבקשח.

צ. קורו! פורז, תגיד לי אם זח פותר לך את חבעיח

שנכתוב שחוועדח יכולח לחקים צוות.

א. פורז-. זח לא יחיח סטטוטורי.

צ. קורו! אם אתח אומר שחוועדח יכולח לחקים צוות.
היו"ר י. מצא
אולי אפשר לומר, שמתוך חוועדח יפעל חצוות.

א. פורז! איך פועלת ועדח מחוזית? חכל חיא יכולח

לעשות. יש לח מתכנן מחוז עם צוות, באים

אליו, וחוא אומר ליזם כבר בחתחלח, שאם חוא רוצח שזח יעבור בוועדח עליו

לתקן את זח וזח וזח, ושחוא יכין תסקיר וכוי. בוועדח חמחוזית חגדולח אתח

מוותר על זח סטטוטורית, ופח אתח רוצח לחכניס את זח סטטוטורית? אם אני

לא סומך על חאנשים, אני מביא צוות.

ע. עלי; לי אין עמדח חד-משמעית, אני מתלבט בטוגיח

חזאת. אבל ביחט לחערות חיועץ חמשפטי, לגבי

חוק תכנון ובניח, צוות חרישוי בנושא של רישוי חוא צוות של שניים. כאן

יכולות לחיות חדעות לכאורח שקולות. כך שחנושא חזח קיים גם בחוק חתכנון

וחבניח, ובכל זאת מתגברים. שם זח לא צוות ממליץ, שם זח צוות מחליט, וזח

צוות סטטוטורי. כך שבענין זח חנושא חזח עובד, ואני לא רואח קושי.

ביחס לנושא של חצוות. ח"כ פורז, אני אומר לך מח חקושי שלי, ולמח אני

מתלבט. אני בעד קיצור ובעד ביטול ביורוקרטיח, ואני חושב שכל ביורוקרטיח

יכולח לחיות מזיקח. חחוק חזח נועד לקצר ביורוקרטיח, וחוא חשוב. יש בו

מסר, מסר לתעשיינים, ליזמים, לכולם. מטריד אותי, שבכל-זאת יש כאן תחליך

מזורז. אנחנו יכולים לקצר כאן בשנים. מי שמכיר את חסוגיח יודע שמדובר

בקיצור של שנים, ולא בחודש-חודשיים. מאחר שמדובר כאן בתעשיח, יש

בכל-זאת חשש שכאן נעשח פעולות שיכולות בסופו של חשבון אולי לחזיק לתחום

חאקולוגי נזק בלתי חפיך. בענין זח, אם יש לך אופציח איך למיין, גם אם

זח מעכב בשבוע או ב-10 ימים, אני בכל-זאת חושב שבנושא כל כך כבד ורציני

אם זח יעבור עוד מסננת אחת, אני לא רואח בזח את חנזק חגדול.

א. פורז! גם אני בעד חמסננת. אני טוען שאם חמסננת חיא

סטטוטורית, יש בעיח משפטית מח קורח אם חדעות

חלוקות, מח קורח אם אחד לא חגיע, מח קורח אם אחד חלח, מח קורח בדיונים.

אם מישחו רוצח אחר כך לתקוף תוכנית, בג"ץ לא דוחח את תוקף חחחלטח, בג"ץ

לא יכול לדחות את תוקף חחחלטח. אני לא רוצח לחבל בעבודת חוועדח חזאת,

לדעתי עדיף לוותר על זח.

נ. וייל! אני לא מכירח אף בג"ץ, אף תקדים, שחוגש משום

שיש צוות מייעץ, או איזח שחוא גוף מייעץ



בעניו של קוורום או לא. כל זמן שמדובר בגוף מחליט, צודק ח"כ פורז. לגבי

גוף ממליץ אין דבר כזה. אם יש דעות חלוקות, יש שתי המלצות.

אני רוצה לתמוך בדברי ח"כ עובדיה עלי, אבל באספקט אחר. לא רק לגבי כובד

הענין. אבל אם המטרה היא לקצר את ההליכים, אין שום טעם לטרטר את הממונה

על המחוז. הוא יהיה חולה, הוא יהיה עטוק - יפנה את היזם למישהו אחר.

כאן יש גוף דווקא דבוק לענין הזה, כי לוועדה יש פרק זמן מאוד קצוב

לעבוד. צריך לפרוט עד כמה שאפשר את התפקידים, ולתת את הטיבוב הראשון

בנקודות מאוד מוגדרות ומצומצמות. אני חושבת שזה דווקא יביא ליעול, וזה

מתוך הנטיון שלי בוועדות.
ת. רווה
בהמשך לדברי נעמי, שאני מטכימה להם, אני

רוצה להגיד שאם לא יהיה צוות קבוע כזה, מה

שיקרה הוא שזה יאריך ויטרבל. יקחו צוות קיים של איזה ועדה מחוזית, נניח

של היועץ הטביבתי, שהוא לא בהכרח אותו נציג, ולו יכולה להיות עמדה

שונה. לא יהיה מיוצג נציג משרד התעשיה והמטחר, ואז יכול להיות שהצוות

יחליט משהו אחר, הוועדה תחשוב משהו אחר, וזה רק יטרבל ויאריך את

התהליך. אני לא רואה בעיה משפטית בענין הצוות הזה שממליץ. זה גוף חטר

שיניים, ומה איכפת לי אם שניים מהצוות הזה חושבים שצריך תטקיר, ושניים

אחרים חושבים שלא צריך?

ר. ביבי; אם יוחלט שהצוות ישאר, אני מבקשת לתחום יותר

את הימים שניתנים לצוות הזה לדיונים. כאן

נאמר 10 ימים מיום שהתוכנית הובאה לבדיקתו. מהו המועד הזה של ההבאה

לבדיקה? בדרך כלל הגשת התוכנית. אם אנחנו נקבע את מועד הגשת התוכנית,

הרי שבא מישהו ומקבל חותמת.
היו"ר י. מצא
אמרנו, מיום שהוגשה.
י. לוי
אם פקיד יחזיק את זה שבוע ימים, יוצא שנותרו

לוועדה 3 ימים.
היו"ר י. מצא
מדובר שזה מיום שהוגשה, מכיוון שאז הוועדה

העליונה תדון בזה.
א. פורז
אם דעתי לא מתקבלת, אני מבקש להטתייג.
ע. עצמוו
אני חושב שההצעה שח"כ פורז רוצה להוטיף היא

טובה, אבל הוא ישיג את ההיפך. כאשר באופן

טטטוטורי ישנה חובת התייעצות, העבודה הזאת תיעשה. כאשר הדרישה תועלה

לראשונה בפני הוועדה, קרוב לוודאי שהוועדה תקבל אותה, זאת ההנחה שלך.

כך יש איבוד זמן נוטף. כך באופן טטטוטורי אתה מקצר את ההליך, החומר בא

בדוק ומוכן לוועדה, חוות הדעת לגבי התטקיר נמצאת, ואפשר להגיע להחלטה.
א. פורז
לפי הבנתי המשפטית, אם הוועדה החליטה החלטה

אחרי שהצוות הזה לא פעל כראוי - לדוגמא, לא

הוזמנו כולם לישיבת הצוות זה שונה.



היו"ר י. מצא; זו ועדה מייעצת. היא לא מחליטה.
א. פורז
אתה ראית פסקי-דין שמבטלים החלטה על-פי חובת

ההתייעצות. הוועדה חייבת להתייעץ.

היו"ר י. מצא; מה יקרה אם נקרא לצוות צוות מייעץ?
א. פורז
בסדר.
א. שולמו
ברשותכם, יש בקשה, שהצוות יכלול את מנהל

המחוז או את מהנדס הרשות, או את נציגיהם.

י. לוי; יש לנו סעיף כללי בחוק הליכי התכנון והבניה,

והוא מחפיף את חוק הליכי התכנון להוראות חוק

התכנון והבניה העיקרי. לכן, אם אנחנו מתקנים את ההוראה בחוק העיקרי,

ממילא היא חלה גם על הליכי התכנון.

היו"ר י. מצא; המשפטנים, מה סיכמתם בנושא הזה?
א. דמביץ
מתכנן המחוז ונציגו.

היו"ר י. מצא; אתם מכניסים "או נציגו" בכל מקום.

י. לוי;

(4) (2) סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) אלה תיקונים טכניים.

בסעיפים סטנים (ב) ו-(ג) במקום סעיף קטו (א) יבוא: בסעיפים

קטנים (א) ו-(א1).

(3) בסעיף קטו (ג) במקום 5(8) יבוא 5(14 )ו-(15).

בסעיף 4(ב) לחוק הליכי התכנון נאמר "הועברה לוועדה תכנונית או למוסד

תכנון אחר, כאמור בסעיף קטן (א)", צריך להיות מתוקן לסעיף (א2).
א. דמביץ
בסעיף קטן (ב) במקום סעיף קטן (א) יבוא סעיף

א(א2). בסעיף קטן (ג) במקום סעיף קטן (א)

יבוא סעיף קטן א(א1). את התיקון 5(8) אני לא מבין.
י. לוי
זו טעות שנפלה בהדפסה. סעיף 5 בכחול נשאר
כפי שהוא
בסעיף 5 לחוק. בפסקה (7). אחרי

"מונה חוקר". יבוא "או החליטה הוועדה להורות על הכנת תסקיר השפעה על

הסביבה. כאשר לדעתה יש בביצוע התוכנית כדי להשפיע השפעה ניכרת על

הסביבה".

כאשר הוגשה התוכנית עם תסקיר השפעה על הסביבה, מלבד 20 הימים הקבועים

בחוק יש עוד 10 ימים לתוכנית, בדומה לתוכניות שנדונו במשך שבוע על-ידי

חוקר. בחוק הקיים היום נקבע, שהמועד לוועדה לדון ולהחליט בתוכנית הוא

20 ימים מתום המועד להתנגדויות. כאשר נשמעו התנגדויות באמצעות חוקר, יש



לוועדה 10 ימים נוספים. אנחנו אומרים שאותם 10 ימים נוספים יחולו גם

כאשר יגישו תוכניות עם תסקיר השפעה על הסביבה.

סעיף 6. אסביר את הרקע. בחוק הליכי תכנון דנו בנושא של פגיעת תוכנית

כעבור שנתיים. אם תוכנית אושרה ולא הוחל בביצועה בתוך שנתיים מיום

אישורה, התוכנית תפקע. התעוררה שאלה קשה מאוד, מה קורה כאשר התוכנית

פקעה. הרי היו תשלומים של פיצויים, היטל השבחה, עבודות שנעשו, כל מיני

דברים שנעשו בינתיים. בשעתו לא היה לנו הפנאי לפרט ולומר מה יהיה כאשר

תוכנית פוקעת. אמרנו שכל ועדה תקבע את הדבר לעצמה. אמרנו שצריכים

להשלים את הנושא בחוק בפעם הבאה, והגענו עכשיו לחקיקה.

מה קורה כאשר פקע תוקפה של תוכנית ואנחנו אומרים, שבמקום שהוועדה תקבע

את זה, החוק קובע שהיטל השבחה ששולם יוחזר כשהוא צמוד, פיצויים ששולמו

יוחזרו כשהם צמודים, ולא יוצאו היתרי בניה.

6. בסעיף 6 לחוק התכנוו -

(1) בסעיף קטו (א). המלים "ומה היו הזכויות והחובות הנובעות

מפקיעתה" - יימחקו.

(2) אחרי סעיף קטו (ג) יבוא;

(ד) פקע תקפה של התוכנית. לא יותרו בניה כאמור בסעיף קטו (ג). תשוב

לתקפה התוכנית שקדמה לה, ופיצויים ששולמו או היטל השבחה שנגבה

לפי התוכנית שפקעה יוחזרו לזכאי להם בצירוף הצמדה למדד המחירים

לצרכו מיום תשלומם ועד להחזרתם בפועל: היתה מחלוקת בדבר הזכאות

להחזר תשלום כאמור או בדבר הסכום שיש להחזיר. תובא המחלוקת

להכרעתם של יושב-ראש הוועדה המחוזית ושל נציג שר המשפטים בוועדה

האמורה יחד עם שמאי מקרקעיו שיתמנה על-ידי יושב-ראש הוועדה

המחוזית לאחר התייעצות ביושב-ראש מועצת שמאי המקרקעיו. ויחולו

הוראות סעיף 199 לחוק התכנוו.

א. פורז; למה בעצם אנחנו צריכים את זה? אני מדבר על

התעשיה. לגבי מגורים אני מסכים. לגבי תעשיה,

מדובר כרגע רק על הרחבת איזורי תעשיה קיימים. אני חושש מתופעה, שמישהו

יבנה צריף של 200 מטר על חשבון התוכנית, ואז יווצר מצב שכביכול הוא

מימש את הזכאות שלו.

ע. עלי; הוועדה יכולה להחליט מה פירושו של ביצוע.

א. פורז; אפשרות אחת היא, שבאופן אוטומטי התכנית

בטלה. אפשרות אחרת היא לתת אפשרות להתקדמות.

למה אנחנו צריכים לבטל אוטומטית את כל התוכניות? במינהל מקרקעי ישראל

היה נהוג, שאם אתה לא בונה תוך איקס זמן פקע החוזה. בכל המקומות העמידו

שלדים. אדם בונה שלד, ומשאיר את השלד. האם לא עדיף לי כבר המצב ששינה

את הייעוד? למה אני צריך אוטומטית להכריח אנשים לעשות פעולות לא

חוקיות? אולי יותר טוב לשקול את הפרוייקט מראש, ולמי שנראה לנו שרוצה

לסדר אותנו לתת קטע א'.
י י. לוי
את זח אפשר לקבוע בתוכנית גופה, מהי התחלת

הביצוע ומח סופח. אני לא מדבר כרגע על התחלת

הביצוע, אני מדבר על התוצאות המשפטיות הנובעות מפקיעת תוכנית. אני

אומר, שכאשר פקעה תוכנית, יחולו התוצאות המשפטיות האלה והאלה.

א. פורז! נניח שיש יזם שרוצה להרחיב את איזור התעשיה

בעפולה בתוכנית רגילה, והוא מספר לך סיפורי

בדים. הוועדה יוצאת מגידרה ומאשרת לו, ואחר כך הוא לא בונה. מה זה משנה

בעצם? הרי אפשר לרמות אותך.

ע. עלי; באופן עקרוני אנחנו רוצים לקצר הליכים

ולעודד פיתוח מקורות תעסוקה. אני חושב שמעצם

העובדה שכל ראש עיר נורמלי וכל נציג של משרד המסחר והתעשיה שישב בוועדה

כזאת, באופן טבעי כאשר בא בן-אדם לוועדה ומבקש להקים תעשיה, ישנו לו

יעוד. הרי רוצים למצוא מקורות תעסוקה. לדעתי לענין הזה יראו יותר

נכונות לבוא לקראת היזמים, יותר מאשר בכל נושא אחר. כתוצאה מכך ישנו

יעודי קרקע. הרבה מאוד שטחי תעשיה במיוחד גובלים באיזורים חקלאיים משום

שבאופן טבעי רצו להרחיק את זה מהעיר. ניצור מצב של ספקולציות, וערך של

קרקע תעשייתית לא אחת באיזורים מסויימים הוא גבוה יותר מאשר ערך קרקע

למגורים. לכן, כדי לא לעודד ספקולנטים, וכדי לגרום לכך שמי שלוקח ומשנה

יעוד קרקע באמת יממש את זה, יבנה תעשיה, חשוב מאוד לשמור על לוח זמנים

ולהקצות שנתיים לכל היותר, ובכך לעודד יצירת מקורות תעסוקה.
א. פורז
מה קורה אם מראש הוא יבקש היתר לבניית מבנה

של 200 מטר, ויבנה איזו סככה עלובה?

ע. עלי; לשם כך יושבת ועדה. לשם מה יש תוכנית הגשה?

לשם מה יש ועדה? הרי הוועדה רואה תוכנית.

היא לא תאשר כל תוכנית. רואים שהוא מגיש תוכנית ל-200 מטר לסככה, ולא

יאשרו לו. איזה תמריץ יש לוועדה לאשר דבר כזה ליזם, ולתת לו מתנה?

בענין הזה אני לא מוטרד.

ע. עצמוו; מה שיחזקאל הראה כאן, אלו התוצאות המשפטיות

של פקיעת התוכנית. מה שאומר ח"כ פורז, זו

סוגיה אחרת לגמרי. זאת אומרת, אתם מקיימים דיון חשוב וענייני, אבל הוא

לא לענין. ח"כ פורז עורר שאלה חשובה, האם יש מן הצדק שהתוכנית תפקע

בתום שנתיים, אבל זה לא על סדר היום. כשאתה רוצה ליצור מקורות

ספציפיים, לעשות שינוי, השאלה היא אם מקומו בחוק.

ג. גל; אני חושב שבסוגיה הזו אנחנו בעד הגבלה בזמן,

וגם עידוד בניה ויצירת מקומות תעסוקה ככל

שאפשר שיותר מהר. זה מונע ספקולציות, ולכן אני בעד זה. מאחר שאני בעד

זה, הפיסקה הזו מתחייבת.
א. שולמו
לגבי הנאמר בדף הכחול, מדוע דיברתם על

השימוש?
ע. עלי
בתעשיה זה גם שימוש.

א. שולמן; אם זה חוזר, לא נשאר שימוש.

ע. עלי; ענייו הקרקע שייך לנושא תעשיה.

א. שולמו; בהצעת ההחלטה הוא מוריד את זה. לכן אני

שואל.

ע. עלי; נכון, צריך להוסיף את המלה.

א. דמביץ; אני מבין שהחלטתם להחזיר בכל-זאת את המשפט

"לא יותרו". ברגע שאתה אומר "פקע תקפה של

התוכנית הקודמת", ה-"לא יותרו" הוא מובן מאליו. אם במחושב עשיתם את זה,

בבקשה.

ע. עלי; כאן לא פעם יש שימוש בקרקע ללא בניה.

י. לוי; פקע תקפה של התוכנית כאמור בסעיף קטן (ג).

אחרי סעיף קטן (2) יבוא; פקע תקפה של

התוכנית כאמור בסעיף קטן (ג). המלים "לא יותרו בניה" נשתרבבו בטעות.

ע. עלי; צריך שיהיה כתוב "תשלום ריאלי".

י. לוי; היתה מחלוקת בדבר הזכאות להחזר תשלום כאמור

או בדבר הסכום שיש להחזיר. תובא המחלוקת

להכרעתם של יו"ר הוועדה המחוזית ושל נציג שר המשפטים בוועדה האמורה יחד

עם שמאי מקרקעין. שיתמנה על-ידי יו"ר הוועדה המחוזית לאחר התייעצות

ביושב-ראש מועצת שמאי המקרקעיו. ויחולו הוראות סעיף 199 לחוק התכנון.

א. פורז; איזו מין אינסטנציה עשית כאן? הרי אדם פרטי

שילם כסף.

י. לוי; רצינו לחסוך את המרוצה לבית-המשפט. מדוע

להריץ אנשים לבית-המשפט?

א. פורז; תשאיר את זה כמו ב-199. אחרת אתה לא יכול.

א. שולמו; נניח שאישרו תוכנית לבניה של אלף יחידות

דיור, כאשר הוועדה המחוזית או הוועדה לבניה

אמרה שהקמת 500 מהם תיחשב כתחילה. הקימו 300, ואז לפי התוכנית הזו כל

העסק בטל. עושים פה איזה דבר חלקי.

היו"ר י. מצא; דיברנו על כך בישיבה הקודמת.

א. שולמו; אם מתקנים, כדאי לתקן זאת עכשיו. הוא יגרוף

את היטל ההשבחה על הכל.



יי. לוי; לפעמים יש מחלוקת בדבר הסכום. יבוא אדם

ויטען שנפגע באופן חלקי לפני שנתיים, כי לא

באשמתו הקפיאו את הפיתוח בשטח. האם על גובה הסכום צריך להפנות אדם

לבית-המשפט? לא. באופן טבעי זה צריך להיות בהכרעת שמאי מקרקעין.

א. פורז; ברגע שאדם התחיל בביצוע תוכנית, ונניח בנה

מתוך 2,000 מטר רק 500 מטר, התוכנית לא

ניתנת יותר להרחבה. זה רק אם הוא לא התחיל בכלל.

א. שולמו; התוכנית תגדיר את רמת הביצוע. אם התוכנית

הגדירה, שתוך שנתיים צריכים לבנות 50 אחוזים

מהמגורים, והוא עשה לא 50 אחוזים אלא 30 אחוזים, לפי החוק התוכנית

בטלה, ואז למעשה כל ההיתרים האחרים כאילו לא חוקיים. אם מדובר בשטח

חקלאי, הוא בעצם קיבל היתר על שטח חקלאי.

ד. טלמור; זו תהיה שיטה כדי לקבל בחזרה את היטל ההשבחה

שהוא שילם על 300 יחידות.

א. שולמו; כתוב כאן, שהוועדה תקבע בתוכנית מה יחשב

כתחילת ביצוע.

א. פורז; תקרא את סעיף (ג) המקורי. הוועדה לא יכולה

להחליט שלא הוחל בתחילת ביצוע.

א. שולמו; תנאי לתוכנית שאושרה לפי חוק זה, שהוועדה

תקבע בתוכנית מה ייחשב בתחילת התוכנית ומה

יהיו התוכניות.

ע. עצמוו; הערה ראשונה לגבי העברת סמכות הכרעה לשאלת

גובה הפיצויים. סעיף 199 דן גם בגובה

הפיצויים, והוא מפנה לסעיף 256, למתן אפשרות לבוררות. לא צריך ליצור

מנגנון מעין שיפוטי חדש, שיכול לסבך את הענין.

לגבי התחלת ביצוע, נאמר שאין התחלת ביצוע. הרי לא צריך להאציל דברים

בצורה אבסורדית. אדם חייב לבנות 500 יחידות, והוא בנה 300. זה לא שהוא

התחיל בביצוע. אם הוועדה תקבע ש-300 מתוך 400 זה לא התחלת ביצוע,

לקביעה הזאת אין שום דבר.

י. פרחי; גם לגבי התחלת ביצוע המבחן לדעתי צריך להיות

"אם יצאו היתרי בניה ואם התחיל לבנות

בפועל". ברגע שהתחלת לבנות, הרי אף אחד לא רוצה שישאר מספר קטן של

יחידות דיור מבוזבזות שגרים בהן אנשים. אם לא לדבר על היתר בניה, לפחות

על איכלוס בניינים. ברגע שאוכלס בנין, אתה לא יכול להגיד שהשכונה הזאת

בטלה, ומישהו יגור שם באיזה שהוא מקום בלי שירותים. זה לא יעלה על

הדעת. לדעתי איכלוס הבנין יוצר מצב שאין בו חזרה מתוכנית. אין מה

לעשות. יקח עוד זמן, אבל תהיה שם שכונת מגורים. אחרת מה תעשה עם כמה

משפחות שגרות שם? צריך לפצות אותן או להעביר אותן. אתה לא יכול להשאיר

12 משפחות בשטח.



י אני רוצה לשאול לגבי "תשוב לתקפה תוכנית שקדמה לה". מה קורה אם אין

תוכנית קודמת?
י. לוי
איו מצב כזה, ואני אומר זאת מתוך ידיעה. כל

הארץ מרושתת בתוכניות.

י. פרחי; גם באיזורים חקלאיים?

י. לוי- כן.

א. פורז; עולה שאלה בדבר העקרון שאנחנו רוצים לנקוט

אותו. האם אנחנו אומרים שביצוע חלקי של

תוכנית פירושו שהתוכנית נשארת בתוקף עד לזמן שהאיש רוצה להשלים? האם

ביצוע חלקי של תוכנית פירושו שיש תוכנית? או האם אנחנו רוצים להגיע

למצב שיש ביצוע חלקי של תוכנית, ואנחנו יכולים את כולה או מקצתה של

התוכנית לבטל?

לדעתי, כנאמנים לפי הקונספציה שלכם למניעת ספקולציה, צריך לאפשר את

המלים "אולם מקצתה" בכל המקומות האלה. נניח שהיה פרוייקט למגורים,

1,000 יחידות דיור, ובנית רק 200. האם אתה רוצה לבטל, להחזיר את זה

לחקלאות? הרי ניבנו 200 יחידות דיור, זה לא סביר. האם אתה רוצה להחליט

שבגלל 200 יחידות דיור אלה כל ה-800 האחרות היו של ספקולציה? לדעתי

צריך לתת בידי מוסדות התכנון את האפשרות לבטל את התוכנית כולה או

מקצתה, וגם את כל הסעיפים לתקן באופן כזה, כך שלפי הדוגמא שנתתי, אם

הוא בונה 200 יחידות דיור, את אלה מאשרים, ואת ה-800 האחרות מחזירים

ליעוד הקודם.

י. פרחי; לכל תוכנית יש איזו שהיא שלמות. יכול להיות

שבתוכנית חדשה אתה יכול לתת צורה ל-200.

א. פורז; הוועדה המחוזית קודם כל צריכה שתהיה לה

סמכות לומר, כי מה שהיא אישרה בטל, ועכשיו

היא עוסקת בתוכנית חדשה. כל עוד אתה לא נותן לה את הסמכות הזאת, הוא

נשאר עם האופציה ל-900 יחידות דיור, ואתה לא יכול לבטל לו את זה. אם

המדיניות פה יכולה למנוע ספקולציה, צריך שאם מישהו ביצע את התוכנית

באופן חלקי, אפשר יהיה לבטל את החלק שלא ביצע.

י. לוי; להערת ח"כ פורז נדמה לי שיש תשובה או פתרון.

כתוב ב-ס"ק (ג) בסעיף 6; "קבעה הוועדה

המחוזית כי לא הוחל בביצוע התוכנית, תודיע לוועדה המקומית ותפקע

התוכנית כולה או מקצתה".

א. פורז; אתה אומר שאתה נותן לוועדה סמכות, אם הוחל

רק בביצוע חלקי. קבעה הוועדה המחוזית כי לא

הוחל בביצוע תוכנית כולה או מקצתה, הרי היא רשאית לתבוע כולה או

מקצתה.



א. דמביץ; יש כאן ענין הגיוני. ברגע שהוא חל, הוא חל.

א. פורז; תנסח את זה כך שלוועדה תהיה סמכות רק

להפקיע.

י. לוי; היא תודיע אס פקע חלקה.

א. פורז; תקרא את סעיף (ג). רק אם היא קובעת שלא הוחל

בביצוע תוכנית, ואני לא יכול לקבוע אס זה

באופן חלקי.
א. שולמן
לזה יש סעיף קטן (ד).

א. פורז; לדעתי צריך לומר; קבעה הוועדה המחוזית כי לא

הוחל בביצוע התוכנית כולה או מקצתה, תהיה

רשאית לתבוע כולה או מקצתה. אבל לא איכפת לי אס אתה רוצה נוסח אחר, אתה

אחראי לענין המשפטי.

היו"ר י. מצא; איך כתבנו את זה במגוריס? לא כתבנו.

ת. רווה; אמרנו שזה בעייתי.

א. פורז; אנחנו מתקניס את זה גס במגוריס.

י. לוי; נקבעות זכויות וחובות של אנשיס, אנשים

משלמיס, ויתכן שיוגשו תביעות לפיצויים. נכון

שתוך פרק זמן קצר עדיין לא נקבעו עובדות בשטח, אבל אנשים מוכרים קרקע,

מוכרים זכויות.

היו"ר י. מצא; מכיוון שיש צורך בתיקון הזה, ומקובל על כולם

שיש צורך בתיקון הזה, הייתי רוצה להפריד.

א. דמביץ; אני אומר את זה בצורה מאוד זהירה; קבעה

הוועדה המחוזית כי לא הוחל בביצוע התוכנית

או כי בוצעה התוכנית בחלקה, ואין נראה כי הביצוע יימשך, תודיע לוועדה

המקומית ולמגיש התוכנית כי פקע תקפה של התוכנית או של חלק ממנה.

מתי יכולה ועדה מחוזית לקבוע שהתוכנית בוצעה בחלקה? תמיד. אחרי שנעשה

חלק, היא יכולה לקבוע שנעשה רק חלק. צריך להיות עוד איזה שיקול. כלומר,

זה לא רק חלק אלא זה חלק עד כאן, ויותר כנראה לא.

ת. רווה; היא קבעה לה מראש איזה שהם כללים מסויימים

מבחינת ביצוע.

א. דמביץ; מה יהיה השיקול? מתי היא תעשה את זה ומתי לא

תעשה את זה? חלק נעשה, ממשיכים לעשות, והיא

קובעת שרק חלק נעשה. צריך להיות איזה שיקול.



י. לגי; קבעה הוועדה כי לא הוחל בביצוע התוכנית,

רשאית היא לקבוע כי יפקע תקפה או חלק ממנה.

כלומר, משאירים לה את שיקול הדעת רק אם לא הוחל בביצוע.

י. פרחי; הוועדה המחוזית עצמה קובעת אם לא הוהל

בביצוע.

א. פורז; לא קבעו כלום. אישרו תוכנית של 1,000 יחידות

דיור, ולא אמרו כלום.

א. דמביץ; חייבים להגיד.

א. פורז; נניח שהם קבעו שבשלב א' יהיו 100 יחידות.

אחרי 100 יחידות נשארה לו קרקע שהיתה קודם

קרקע חקלאית. יש לו לבנות עוד 900 יחידות דיור, והוא מחכה למחיר של עוד

20 שנה כדי לעשות ספקולציה. האם אתה לא רוצה לאפשר לוועדה להחזיר את

השטח של 900 הדירות ליעוד חקלאי?
י. פרחי
הוועדה המחוזית מסוגלת לנהל מעקב, ולהביא

לידי החלטה.

א. דמביץ; מה שאנחנו מתקנים עכשיו, נתקן. מה שאתה

מעלה, העניין של ביצוע חלקי, אולי נדון בזה

בנפרד בלי קשר לשיקול דעת.

א. פורז; אתה לא יכול לעשות זאת אחרי שלאנשים יהיו

זכויות מוקנות.

י. לוי; כאן אנחנו קובעים שהזכויות האלה יפקעו, ואדם

יודע מה קורה אם לא הוחל בביצוע התוכנית.

א. פורז; תתמודד עם הבעיה שאני מעלה. מי שלא החל, לא

החל.
א. דמביץ
הבעיה שלך עוד לא עלתה, הבעיה שלו כן עלתה.

א. פורז; הבעיה שמטרידה אותי היא אותו אדם שיש לו

קרקע חקלאית, והוא מספר שהוא עומד להקים

1,000 יחידות דיור. בשלב ראשון הוא יקים 100, וכתוצאה מזה כולם יוצאים

מגידרם ונותנים לו להפוך פרדסים. באמת הוא בנה 100 יחידות דיור, ועם

ה-900 האחרות הוא מחכה שהבן שלו יבנה בבוא העת, הוא לא רוצה כרגע

לבנות.

א. דמביץ; מתי תתעורר הבעיה? מחר?

א. פורז; לא, הבעיה תתעורר בעוד שנתיים, אבל אז אדם

שכבר קיבל תוכנית לפי הוועדה המיוחדת - לא

תוכל לפגוע רטרואקטיבית בזכויותיו.
י. לוי
מה קורה לאדם שיש לו 200 יחידות דיור, ובנה

20 מתוכן?

א. פורז; אין שום בעיה. פה שיכנעו אותי, שבגלל

ההיסטריה הלאומית אנשים יוצאים מגידרם

ונותנים דברים שבימים כתיקונם לא היו נותנים.

י. לוי; זאת אומרת, שגם היום וגם בתנאים האלה אותה

ועדה שומרת על כך, שהתכנון של השכונה יהיה

ראוי.

א. פורז; לא זאת הבעיה. הבעיה היא נסיון למנוע

ספקולציות. נניח שיש לי לקוח שיש לו 200

דונם קרקע חקלאית, ובימים רגילים לעולם הוולק"ח לא היה מפשיר. הוא הולך

ומספר סיפור, שהוא מתכוון לבנות ב-200-300 דונם האלו פרוייקט אדיר,

ומשנים לו את כל השטת למגורים. הוא מתחייב בשלב ראשון לבנות שני

בניינים של 30 דירות או 50 דירות, והוועדה מרוצה מאוד. הוא אומר שהוא

ימכור את אלה, ואחר כך יבנה הלאה. מסתבר שהוא בכלל לא מתכוון לבנות

הלאה. הוא בונה 2 בניינים, מאכלס אותם ונעצר. הוא בונה על 10 אחוזים

מהשטח, ונשארו לו עוד 90 אחוזים.

י. לוי; הוועדה לבניה למגורים, אם היא חושבת על מצב

כזה, היא תקבע זאת בתוכנית.

א. פורז; אבל אם היא לא קובעת?
י. לוי
זו בעיה שאנחנו כרגע לא יכולים לפתור אותה.

ר. רוטנברג; זה לא רק לגבי מגורים, אלא גם לתעשיה.

א. פורז; לדעתי צריך להשאיר שיקול דעת לוועדה המחוזית

שתקבע אם התוכנית בוצעה באופן חלקי, ואז

מחזירים את היעוד לקדמותו.

י. לוי; לפי החוק הרגיל זה מותר לה. אנחנו מדברים פה

על פקיעה אוטומטית, על התוצאות המשפטיות,

וזאת אני רוצה לפתור כרגע. לא נשאיר את זה לכל תוכנית. אני רוצה שהיום

כל אדם ידע מה קורה לפי החוק.

י. פרחי; הבעיה של הספקולנטים האמיתיים היא, שהם לא

יכולים לבנות בכלל.

א. פורז; אתה טועה. מי שמקבל תוכנית לפני תיקון החוק,

זה לא יחול רטרואקטיבית עליו, ובתקופת

הביניים אתה יכול להפשיר תרבה דונמים של קרקע חקלאית.



' י. לוי; אחרי סעיף קטן (ג) יבוא סעיף (ד) שיאמר:

פקע תקפה של התוכנית כאמור בסעיף קטו (ג).

תשוב לתקפה התוכנית שקדמה לה. ופיצויים ששולמו או היטל השבחה שנקבע לפי

התוכנית שפקעה יוחזרו לזכאי להם בצרוף הצמדה למדד המחירים לצרכו מיום
תשלומם ועד להחזרתם בפועל
היתה מחלוקת בדבר הזכאות להחזר תשלום כאמור

או בדבר הסכום שיש להחזיר. יחולו הוראות סעיף 199 לחוק התכנוו.

ד. טלמור; פה אין כל התייחסות למה שכן נבנה. בדיעבד

אנחנו הופכים בניה חוקית לבלתי חוקית,

ומחייבים את הוועדה המקומית להחזיר היטל השבחה ששולם כחוק בגין בניה

שבוצעה. אנחנו צריכים להכניס פה סייג, שכל מה שנאמר פה הוא לגבי מה שלא

נבנה. אבל לגבי מה שנבנה, יחולו ההוראות הרגילות. לא צריך להחזיר ולא

צריך לבטל תוכניות לגבי מה שנבנה.
א. פורז
הוא צודק. תבטל רק את החלק שלא נבנה.
י. לוי
תשוב לתקפה התוכנית שקדמה לה באותו חלק ממנה

שלא בוצע.
א. דמביץ
ולגביו פיצויים ששולמו או היטל השבחה שנקבע

יוחזרו לזכאי להם וכוי.
ר. תטנברג
לפני שעוברים לסעיף 7 אני מבקשת לחזור לסעיף

5. הערה אחת מדברת על הכנת תסקיר כמו במקרה

של מינוי חוקר. יש פה שני דברים, אחד לגבי חוקר ואחד מיותר. אולי קודם

לגבי המיותר. הסיפא של הסעיף נראית לי מיותרת, באשר לביצוע התוכנית,

מפני שזה לא סעיף אופרטיבי, זה סעיף של מועדים. בעצם החלטת הוועדה על

הכנת תסקיר הסיפא כאן מיותר, וצריך לדעתי להוסיף גם או על הכנת תסקיר

מקוצר, כדי שלא תהיה אי-בהירות.
י. לוי
מקובל.

סעיף 7 מתייחס לחוק הליכי התכנון, והוא

הסעיף שמסמיך את שר הפנים להתקין תקנות.

7. בסעיף 9 לחוק. בסופו יבוא:

לרבות תקנות בדבר הכנת תסקירים מקוצרים להשפעה על הסביבה שיצורפו

לתוכניות במקרים שיידרשו לפי כל דיו.
היו"ר י. מצא
זה למעשה סעיף נוסף, שלא היה לנו קודם.
י. לוי
הוא היה בנייר הכחול.
ר. רוטנברג
כאשר ישבנו בוועדה קיבלתי את הרשות להעלות

את הבקשה שלנו כאן. סעיף זה עוסק בהכנת

תקנות בנושא תסקירים, ואנחנו חושבים שתקנות כאלה צריכות להיות מתוקנות

בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה. אנחנו מבקשים התייעצות עם השר לאיכות

הסביבה. הנושא של הכנת תסקירי השפעה על הסביבה הם מסוג הנושאים הנמצאים

באחריות המשרד לאיכות הסביבה. נכון שהתקנות המקוריות הותקנו מכוח סעיף



295 לחוק התכנון והבניה על-ידי שר הפנים, אבל הנושא, הטיפול בתסקירים

נמצא בסמכות המשרד. אין חולק שהסמכות להתקנת התקנות היא בידי שר הפנים,

אבל הנושא או המטריה הוא בתחום אחריות המשרד לאיכות הסביבה, ואנחנו

מבקשים חובת התייעצות.

היו"ר י. מצא; את רוצה רק התייעצות.

ר. רוטנברג; כן.

ר. ביבי; אני מבקשת שבמקרה כזה זה יהיה גם בהתייעצות

עם שר המסחר והתעשיה.

י. לוי; התקנות הן בעיקר לסידורים פורמליים.
היו"ר י. מצא
אנחנו נשאיר את זה כפי שהוא. שר הפנים ממונה

על ביצוע החוק, והוא רשאי להתקין תקנות בכל

הנוגע לביצוע. לא נסבך את הסעיף הזה, אין צורך.

י. לוי; אני מוכן שיירשם בפרוטוקול, שאנחנו נקיים

התייעצות עם המשרד לאיכות הסביבה ועם משרד

המסחר והתעשיה כאשר נתקין את התקנות.

היו"ר י. מצא; סיימנו את הדיון בחוק. כפי שסיכמנו אתמול

לגבי החוק הזה שיחול על הרחבת תעשיה ועל

הכנת תוכניות מיתאר, וכך ישבה היום ועדה מצומצמת בין-משרדית והכינה לנו

את ההצעה. ההצעה עברה תיקונים, החוק כולו הוסכם ומוסכם על כל הנוכחים,

פרט להסתייגות אחת שיש לח"כ פורז. הוא ביקש לצרף לוועדה הזאת גם את

נציגת משרד המשפטים. אתם זוכרים את הוויכוח שלנו. אנחנו לא רוצים להפר

את האיזון. בשינוי שעשינו כאן הכנסנו את משרד המסחר והתעשיה ואת המשרד

לאיכות הסביבה, כי מדובר בתעשיה.

א. פורז; ההסתייגות שלי היא אחת וחילופית. אני מבקש

להוסיף את שר המשפטים לוועדה למגורים.

לחילופין, רק בתעשיה, אני מבקש לשים אותו, ולהוריד אחד מנציגי משרד

הבינוי והשיכון, שיש לו שניים.

היו"ר י. מצא; מי בעד הצעת החוקי מי נגדל אין. יש

ההסתייגות של ח"כ פורז.

הישיבה ננעלת בשעה 40;11

קוד המקור של הנתונים