ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 17/09/1990

חוק הליכי תכנון ובניה (תיקון), הוראות שעה, התש"ן-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 124

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום ב/ כ"ז באלול התש"ן, 17.9.1990; בשעה 9:40

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר י. מצא ע. סולודר

י. גולדברג ע. עלי

א. דייו א. פורז

מוזמנים; צ. קורן, מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

א. מרינוב, ד"ר, מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

ר. ביבי, עו"ד, יועצת משפטית, משרד התעשיה והמסחר

א. שנהר, משרד התעשיה והמסחר

ס. נהור, מנהלת מחלקת חקיקה, משרד התעשיה והמסחר

צ. שגב, חברת החשמל

ז. לביא, חברת החשמל

ש. ברובנדר, ד"ר, מנהל מינהל החשמל, משרד האנרגיה

י. בארי, עו"ד, יו"ר הנהלת המועצה למניעת רעש וז"א

(מלר"ז)

י. שגיא, החברה להגנת הטבע

נ. שטורך, החברה להגנת הטבע

א. תמיר, נציבות המים

י. לוי, משרד המשפטים

נ. הכהן, משרד המשפטים

ע. עצמון, עו"ד, יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי

ע. שולמן, מרכז השלטון המקומי

ע. גושן, לשכת המהנדסים והאדריכלים

נ. וייל, עו"ד, לשכת עורכי-הדין בישראל

ו. ברכיה, המשרד לאיכות הסביבה

ר. רוטנברג, המשרד לאיכות הסביבה

י. לוי, עו"ד, היועץ המשפטי, משרד הפנים

צ. פרי, רשות שמורות הטבע

י. גולני, מנהל מינהל התכנון, משרד הפנים

יועץ משפטי; א. דמביץ

מזכיר הוועדה; א. קמארה
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

חוק הליכי תכנון ובניה (תיקון), הוראות שעה, התש"ן-1990



היו"ר י. מצא; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים בנושא

חוק הליכי תכנון ובניה (תיקון), הוראות שעה,

התש"ן-1990. החוק עבר קריאה ראשונה בשבוע החולף, עם חלק גדול מהנוכחים

כאן קיימנו התייעצות לא-פורמלית, ושמענו לא מעט עמדות. בעקבות

ההתייעצות הזאת ביקשתי שתוקם ועדה בין-משרדית שתהיה קשורה לחוק הזה.

- הוועדה דנה בחוק בטרם הובא לכאן. ביקשתי שתקיים עיון נוסף, כדי לבדוק

אם יהיה צורך בתיקונים אלו ואחרים, וכדי שתגבש עמדה. אני מבין שהוועדה

הזאת עשתה איזו שהיא עבודה, וברגעים אלה מודפסת במשרד הפנלם הטיוטא

אליה הגיעו הצדדים.

היתה חרדה מבחינת פגיעה באיכות הסביבה, היתה שאלה שלא קיבלנו עליה

תשובה, והיא - למה צריך את החוק מבחינת השאלה אם אין די איזורי הנעשיה,

ומנכ"ל משרד התעשיה ואנשיו התחייבו להסביר לנו היום למה צריך את החוק

הזה. לא גובשה עמדה מדוע צריך לדחות או לא לדחות. היו עמדות שצידדו

בחוק, היו עמדות שאמרו שאין צורך בו. השאלה שלי היתה, האם יכול להשתמע

שיש כבר די איזורים, ואין צורך בחוק לתעשיה. אין לי עמדה ברורה, ואני

רוצה לשמוע היום פרטים. מה שכן סוכם הוא, שוועדה בין-משרדית תחזור

ותדון בנושא.

י. בארי; אדוני היו"ר, חברי הכנסת, אורחים נכבדים,

אשתדל להימנע מלהיכנס לפרטים מאחר שההצעה

הבין-משרדית עדיין איננה מונחת בפני, ולכן אעיר רק הערות כלליות

אחדות.

גם אנחנו סוברים שקיימים איזורים, ובהם שטחים נרחבים די והותר כדי

להקים בהם מפעלי תעשיה, ואלה כבר שטחים מתוכננים. כך שספק רב אם יש

צורך להתרחב ולהתפשט, ובכך לגרום בהכרח למפגעים סביבתיים באיזורי

מגורים.

מאז ומעולם התנגדנו עקרונית להימצאותם של מוקדי משרדים סמוכים לבתי

מגורים, יהא אשר יהא מי שקדם להימצא במקום, בתי המגורים או מפעלי

התעשיה. אגב אורחא, מבחינה משפטית אין שום חשיבות לשאלה מי קדם להימצא

במקום. סעיף מפורש בפקודת הנזיקים מורה, שהטענה של בעל משרד כי הוא קדם

להימצא במקום למי שמתלונן אשר בא לאחר מכן, טענה זו לא תשמש הגנה, וזה

נאמר במפורש בחוק.

אנחנו עדים כבר שנים רבות להיווצרות מפגעים בשל ליקויי תכנון. אני יכול

להעז ולומר, שמרביתם המכריע של המפגעים נעוצים בליקויי תכנון, ורובצים

לפתחן של רשויות התכנון, הווה אומר, ועדות התכנון והבניה המקומיות

והמחוזיות. מטרדים רבים שאנחנו עדים להם ניתן היה למנוע בשלב התכנון,

וקשה מאוד מאוד להילחם בהם בשלב מאוחר יותר, לאחר שהעובדות כבר נקבעו.

בהצעה אשר לפנינו מבקשים לקצר את הליכי התכנון באשר למפעלי תעשיה. גם

בהליכים הבלתי מקוצרים נוצרו מפגעים רבים במדינה. מדגישים כאן, כי, החוק

הזה, הקיצור הזה, לא יחול על מה שמכנים תחנות כוח, תעשיה כימית, מפעלים

לייצור חומרי הדברה, בתי יציקה למתכות, משחטות ומפעלים לטיפול בפסולת

רעילה. זה מצוי בהגדרה של "תעשיה" בסעיף 2.



האם רק מקורות האלה גרמו מטרדים? האם רק מפעלים שהשתרעו מעל ל-1.000

מ"ר הם אשר גרמו מטרדים? אם מותר לי להזכיר מפעלי מזון מסויימים כגון

אוסם, כגון עוף העמק - ואילו רק דוגמאות ספורות - אם מתוך התעלמות

מודעת או מתוך חוסר שיקול דעת, נוצרו מפגעים חמורים ביותר עקב הימצאות

מוקדי מטרדים ליד בתי מגורים. אני רוצה להזכיר את התופעה שלא אחת עלתה

כאן בוועדת הפנים, והיא - מפעלי התעשיה באשדוד שנמצאים ליד ישובים

חקלאיים שסביב אשדוד. הישובים החקלאיים נמצאים במרחב תכנון של איזור

המרכז, ואילו מפעלי התעשיה באשדוד נמצאים במרחב התכנון של איזור הדרום.

וכך ישובים חקלאיים - הבולט בהם הוא ניר גלים, אבל קיימים גם אחרים -

אשר עוד קיימים מתקופת המנדט הבריטי, נחשפו למפעלי תעשיה שהוקמו בעיר

מתוכננת כמו אשדוד, והסבל הוא רב, הוא נמשך שנים על שנים, קשה מאוד

מאוד להתגבר על המפגעים הללו ולחסל אותם, מאחר שהכל כבר נקבע בשדה.

כדי לעקור את מפעל "קשת" ברמת-גן, מפעל לניקוי ולצביעה שאיננו נכלל

למיטב הבנתי לפחות בקטיגוריה הזו של תעשיה, 15 שנים נערך המאבק, כי בנו

בתי מגורים סביבו, סגרו אותו עד שניתן היה לעקור אותו.

היו"ר י. מצא; מתי נבנה "קשת"?

י. בארי; אני חושב שעוד בזמן המנדט. זאת בדיוק טענתי.

האשם שם לא היה ב"קשת", האשם היה במי שהחליט

להקים בתי מגורים סביבו. הקדמתי ואמרתי שאין חשיבות לשאלה מי קודם

להימצא במקום. עובדה היא שעקב הסמיכות, עקב הקירבה, נגרמים מטרדים.

עכשיו כאן עלול להיווצר המצב, שיקימו מפעלי תעשיה, יקימו מוקדי משרדים

ליד בתי מגורים ואני יכול להצביע על עובדות נוספות כמו על בתי מטבחיים,

על מאורות כלבים, כל מפת הארץ רצופה מפגעים סביבתיים. גם כשההליכים לא

היו מקוצרים נוצרו מפגעים, ועכשיו על אחת כמה וכמה.

לא בתי מגורים ולא מפעלי תעשיה נוחתים במסוקים ויורדים במצנחים. יש

מישהו שמחליט להקים אותם. בין אם קיבלו החלטה שגויה בהקמתם של מפעלי

תעשיה ליד בתי מגורים ובין אם שגו כאשר הקימו בתי מגורים ליד מפעלי

תעשיה, התוצאה בסופו של דבר היא אותה תוצאה.

אינני בא לזלזל ברצון ובשאיפה לקצר הליכים בירוקרטיים. אבל כאן מדובר

בשיקול דעת, ואנחנו עדים בכל רחבי הארץ להימצאות מפעלים סמוכים לבתי

מגורים. אפשר לשכפל טופס ולהשאיר מקום כדי לרשום רק את שם הישוב ואת

טיב המפגע, וכל התסריט חוזר כמעט בכל ישוב שהוא. אחר כך, כשמגיע זמן

התלונות, כאשר המטרד כבר התהוה - לחסל אותו, להילחם בו, זו קריעת ים

סוף.

לכן אני מבקש - בלי להיכנס עכשיו לפרטים, כי לא ראיתי את ההצעה שהיו"ר

אמר שעוד מעט תובא לידיעתנו - למנוע ככל האפשר, לעשות את כל המאמצים,

למנוע מכאן ואילך התהוות מצבים של בתי מגורים סמוכים למפעלי תעשיה,

למוקדי משרדים או להיפך.

הערה אחרונה. כאשר קוראים את החוק רואים שההתמקדות כאן היא בסוגיה של

זיהום אוויר ואולי בריחות. מרבית התלונות הן בענין רעש, ובל נשכח את

המפגע הזה של רעש, שגם לו תורמים מפעלי תעשיה תרומה נכבדה ביותר.



נ. וליל; נשלחתי מטעם לשכת עורכי-הדין, שבעצם קיבלה

את החומר מאוד מאוחר, ולכן אין לי נייר עמדה

מאוד מפורט, אלא זה שמסרתי.

אני מבינה שההצעה כבר פחות או יותר מגובשת, ומכיוון שהיא איננה כאן אני

לא יכולה כמובן להתייחס אליה באופן מקצועני. עורכי-דין בדרך כלל בודקים

טקסטים ומתייחסים לניסוחים, ולכן אני אומרת שאין לי מסמך מנוסח, מגובש

או לא מגובש, שאני יכולה להתייחס אליו.

אני חושבת שעל הקונצנזוס הכללי שיש בצורך לספק מקומות תעסוקה מירביים

במציאות הקיימת, אין ויכוח בכלל. החשש הוא, שהעשייה החפוזה הזאת תגרום

לנזק בלתי הפיך, ולכן אני רוצה להעיר כמה הערות; או אפילו תעשה, לא רק

תגרום לנזק בלתי הפיך, ולא תשיג את מטרתה, אלא היא תעלה על דרך חתחתים

מסוג אחר לגמרי. לענין של המפגעים עמד בהרחבה עו"ד בארי, ואני לא רוצה

להוסיף, הדברים הם ברורים ומסתברים מתוך עצמם. מה שלפי דעתי חשוב היה

לעשות לפני שבכלל נוגעים במסמך הזה, זה לקבל דיווח מעודכן ומלא של

המצאי של השטחים המתוכננים כבר על-פי תוכניות בנות-תוקף למלאכה

ולתעשיה, והמיקום של השטחים האלה. הבעיה כרוכה בשני דברים: בהיקף

השטחים ובמיקום שלהם ביחס לאותם שטחים שמיועדים בעתיד או בהווה לבניה

מסיבית למגורים. רק אחרי שיש מצאי כזה ודו"ח מדוייק, אפשר יהיה לדעת אם

בכלל זקוקים לחקיקה הזאת.

אם יתברר שיש מצאי מספיק מבחינת ההיקף והמיקום, אפשר להסתפק לגבי

התכנון לעתיד בהליכים הקיימים, שגם הם לא פותרים את כל הבעיות. אם אין

מקום, יהיה צורך להיעזר בצוות מקצועי שיבחן באופן מדוקדק. ראיתי את

הערות המועצה הארצית מבחינת הצוות הזה, והן נראות סבירות. הוא שיוכל

לאתר שטחים ולקבוע קריטריונים הכרחיים לסמיכות של איזורי תעשיה ומלאכה

לאיזורי מגורים.

אנחנו לא רואים שום בעיה ליישם הליכים מזורזים לגבי תוכניות מפורטות

בשטחים מתוכננים. פה באמת אין מניעה, ואת זה אפשר היה בהחלט לקדם, כי

הרבה מאוד תוכניות שהן בתוקף קובעות שלא יוצאו היתרי בניה לפני שיופקדו

תוכניות מפורטות. כאן יש צואר בקבוק פוטנציאלי, אבל ברגע שיש שטח

מתוכנן ומיועד למטרתו, אין מניעה להליך מהיר בתוכניות מפורטות, כמובן

עם פיקוח נאות.
היו"ר י. מצא
את רוצה הליך מזורז לצורך הכנת תוכנית.
נ. וייל
לצורך הליכי אישור תוכניות מפורטות. כאשר יש

תוכניות מיתאר שקובעות כבר סיווגים לתעשיה

וקובעות כבר קריטריונים, כי אז היעוד כבר קיים, ומה שצריך לעשות זה

לממש אותו על-ידי הפקדת תוכנית מפורטת. בהליך הזה, כאשר מדובר על שטחים

שהם כבר מתוכננים מבחינת מצאי קיים, אפשר להחיל הליכים מזורזים, מפני

שחלק גדול מהחשיבה והשקילה כבר נעשה. זה לא פותר עדיין מלקבל חוות דעת

מהירה סביבתית גם לגבי ההשלכות של התוכניות האלה, אבל הסכנה בהן היא

פחות גדולה. ראינו את זה כרע במיעוטו.



לגבי שטחים שאין לגביהם שום קביעה תכנונית, או שיש להם קביעה תכנוניה

אחרת ורוצים לשנות את היעוד שלהם, ההליך המקוצר הזה נראה לנו כהליך

מסוכן מאוד, ואני תיכף אסביר משהו בכיוון אחר לגמרי. עו"ד בארי כבר

דיבר בהרחבה על הנסיון המצטבר של השנים במפגעים סביבתיים, ואני לא רוצה

להוסיף כי הדברים ברורים.

לגבי הכניסה המינימלית לתוך ההליך המזורז הזה, אנחנו חושבים ש-1,000

מ"ר זה פשוט דבר בלתי סביר בין כך ובין כך. אנחנו חושבים שהוא נמוך

מדי, אלא אם כן מדובר בתוכנית מפורטת, שחלה על שטח מתוכנן, ואז זה לא

מפריע.

אני רוצה להצביע על תקלה כמשפטנים שמייצגים לפעמים את האזרח הנפגע,

ולפעמים את היזם והמשקיע. מה יואילו חכמים בתקנתם, אם אחרי שהחוק יתוקן

וישונה יתקעו כל הפרוייקטים בתביעות נזיקין, בתביעות פיצויים על-פי

סעיף 197? ואז מצד אחד גם האזרח הפרטי לוקה, וגם המשקיע. בא משקיע, בא

יזם, משקיע משאבים, יש לו ציפיות, והנה באה תביעת נזיקין וחוסמת בפניו

את הדרך למימוש. האם מישהו גם חשב על העלות הכספית שתחול על הכיס

הציבורי לגבי תביעות הפיצויים לפי סעיף 197 לחוק? בחוק התכנון והבניה

על-פי סעיף 197 ישנה זכות למי שמקרקעיו נפגעו עקב תוכנית להגיש תביעה

לפיצויים על הנזק למקרקעין. לכן גם במישור הזה אני לא יודעת אם נעשתה

חשיבה מספקת.

בהמשך לקו המחשבה של עו"ד בארי, אני רוצה להביא בפניכם פסק-דין שניתן

על-ידי מי שכיום נשיא בית-המשפט העליון, פסק-דין ידוע והוא פריצת דרך,

לפחות מבחינת ההלכה לתחום הזה. המדובר בערעור אזרחי 44/76, "אתא" נגד

שוורץ.

היו"ר י. מצא; את נכנסת לפרטים נכונים וטובים, אבל אני

הייתי רוצה לשמוע את הטיעון הזה שלך יחד עם

היועצים המשפטיים שחסרים ברגע זה.

נ. וייל! אני רוצה להצביע על פסק-הדין של "אתא" נגד

שוורץ. "אתא" היא חברה לטקסטיל שכיום כבר לא

קיימת, נגד זאב שוורץ, פד"י ל', חלק שלישי. פסק-הדין מתחיל בעמוד 785,

זה פסק-דין ממצה ומנחה, ואני חושבת שהוא מגבש את ההלכה. הוא ניתן אמנם

בשנים עברו, אבל אין שום סיבה שהוא ישתנה. פסק-הדין הזה באמת מאמת את

מה שאמר עו"ד בארי. מפעל "אתא" היה מפעל קיים, ובעל בית אחד קטן פרטי

הגיש תביעה נזיקית נגד בית-חרושת "אתא" בגין רעש שנגרם כתוצאה ממערכת

חדשה של מתקנים למיזוג אוויר. "אתא" טען שמאזן הנוחיות נוטה כלפי

"אתא", מפני שהוא מעסיק אלף ומשהו פועלים, וכאן מדובר באיש אחד, לא

בסביבת מגורים שלמה. הוא טען שהוא בעל המקום הזה, שכבר "אתא" היה קיים,

ולכן כאילו הוא קיבל מראש והסכים מראש לפגיעה. שום דבר לא עזר, יצא צו

מניעה נגד "אתא" שהפסיק את הפעולה של כל המתקנים האלה, עד אשר תיפתר

הבעיה של האיש.

יש רע במיעוטו ויש רע במירבו. מה יעזור ליזם? ואני חושבת גם על

עורכי-הדין, על המשפטנים שיצטרכו להתעסק במשפטים, לייצג יזמים ומשקיעים

ולייצג אנשים פרטיים, אלה ואלה יש להם זכויות. החוק הזה המוצע לא עשה



שיעורי בית. יצא שעל הנייר יראו שהחוק מתוקן, אבל במציאות שום דבר לא

יזוז, עד אשר לא תערך בדיקה מדוקדקת ורצינית של הנושא.

א. תמיר; בכמה מלים אנסה להביע את דאגתו של משק המים

מהתיקון המוצע. תעשיה היא מגדולי המזהמים של

מקורות מים מלאים ותחתיים. אני מוכרחה לציין בהקשר זה שיתוף פעולה מלא

עם כל הגופים האחראיים על התעשיה בדרך כלל, כדי למנוע זיהום מים

לתעשיות. אבל אנחנו משתדלים למצוא דרכים להחמיר בפיקוח, ולא להקל עליו.

אנחנו חוששים מהליכים מהירים שיגרמו מרצון או שלא מרצון למצב שבו לא

יקפידו מספיק על אמצעים למניעת זיהום מים, ויגרמו על-ידי כך להרס בלתי

הפיך של מקורות המים התחתיים. כבר היו דברים מעולם. אנחנו נמצאים עכשיו

בעיצומו של מאבק ציבורי כנגד הקמת איזור תעשיה בקיסריה, שיושב על מקום

המים העיקרי כמעט של מדינת ישראל. כל פעילות בו לדעת המומחים עשויה

להוציא מכלל שימוש 23 מיליון קוב מים בשנה.

הגענו הנה היום כדי להביע את חרדתנו מפני כל הליך שיש בו כדי להקל

ראש בפיקוח על התעשיה, ובהבטחת האמצעים למניעת זיהום מקורות מים.

ע. גושו; לא אחזור על דברים שנאמרו ואנחנו מסכימים

אתם, רק אביא את ההצעה היותר פרקטית של לשכת

המהנדסים והאדריכלים לגבי החוק הזה. אתם מכירים את האימרה, לא עכבר

הגנב, החור גנב. אנחנו חוששים שעושים כאן חור, שדרכו ייכנסו פילים ולא

עכברים. הבעיה שלנו היא להגדיר אם יכנס חתול או כלב או פיל דרך החוק

הזה. זאת השאלה העומדת בפנינו.

אנחנו חושבים שהמלה המתאימה היא תעסוקה, ולא תעשיה, כי יש פה איזו טעות

מחשבתית. מי שחושב שהיום תעשיה או התעשיה העתידית ומקורות התעסוקה של

האנשים שיבואו לארץ הם מיכרות או מכונאי ניקוי דוגמת "קשת" שמותרים

על-פי החוק הזה, הוא טועה. הבעיה היא לספק תעסוקה לעולים ולתושבי הארץ,

והתעסוקה של סוף המאה הזאת ותחילת המאה הבאה היא תעסוקה מתוחכמת יותר,

שהמלה תעשיה לא מתאימה לה כל כך. מה שקוראים לפעמים תעשיית הייטק,

תעשיה עתירת ידע, היום נעשית בתוך משרדים ממוזגי אוויר עם שטיחים מקיר

אל קיר, עם תיקרות אקוסטיות, ולכן ההצעה הראשונית שלנו היא לשנות את

המונח בחוק הזה, כדי שהחוק יתייחס לאיזורי תעסוקה ולא לאיזורי תעשיה.

השאלה היא מה נכלל בתוך תעשיה מזיקה, שמזיקה לאנשים ומזיקה לנוף, מזיקה

למים, מזיקה לסביבה; ומה נכלל בתוך תעסוקה שאיננה מזיקה, ושיכולה להיות

מאושרת בהליך מאוד מהיר.

את התשובה לכך נתנו למשל באנגליה לפני 3 שנים, שינו שם את החוק. אין

יותר באנגליה איזורי משרדים ואיזורי תעשיה. באנגליה הסיווג הוא איזורי

תעסוקה. יש שם שני סוגים בלבד; יש איזור תעסוקה שמוגדר על-ידי כך שהוא

יכול להיות צמוד לאיזורי מגורים מבחינת רעש, זיהום אוויר, עשן, ריח,

ויברציות, רשימה כזו ישנה בנייר שהעברנו פה. ישנה תעשיה מזיקה,, שצריך

שתעבור את המסננת עם תזכיר איכות הסביבה ושיקול מתאים, ולא שיקול של 20

יום. אתם מכירים כמו כולנו את הביורוקרטיה בארץ, וגם המתכננים נגועים

בה. ב-20 יום בלתי ניתן לבדוק בצורה שקולה ומעמיקה שיקולי סביבה. מי



שחושב שאם כותבים 20 יום בחוק חוא יצר את זה, יראה שייכנסו פילים. מזה

אנחנו חוששים.

הצענו שהחוק יתייחס לא לתעשיה אלא לאיזורי תעסוקה-, ושהדברים יוסמכו

בתקנות שר הפנים עם שר המסחר והתעשיה ועם השר לאיכות הסביבה. החוק יקבע

. את העקרון שהתעסוקה כוללת גם תעשיה, אבל תעשיה שאיננה מטרידה, זו

שיכולה להיות בצמוד לאיזורי מגורים. לעומת זאת, התעשיה המזיקה הוצאה

מתוך החוק הזה.
היו"ר י. מצא
נמצא אתנו מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר. הועלתה

בישיבה הקודמת שאלה משמעותית, והייתי רוצה

שתסבירו לנו למה אתם רוצים בכלל את החוק הזה. אולי אתם יכולים להסביר

לנו מה הכוונה שלכם באיזורי תעשיה חדשים, אם בכלל, למה הגעתם למסקנה

שצריך איזורי תעשיה חדשים ואיפה, האם מדברים על איזורי תעשיה שכבר לא

קיימים, או שקיימים ושלא מספיקים לכם? הייתי רוצה שהוועדה תוכל לקבל

תמונה מפורטת, כדי שתוכל להתייחס.

צ. קורו; ברשותך,

החוק הזה נועד גם למקומות ספציפיים וגם

למקומות שאנחנו יודעים שעלולה להיווצר בהם בעיה. הצביע כדוגמא אחת מני

רבות ח'יכ עלי בישיבה הקודמת, שישנו איזור תעשיה בעפולה ושצריך להרחיב

אותו עוד בכמה דונמים מקרקע חקלאית שתומר בקרקע תעשייתית, וישנה בעיה.

אי-אפשר להרחיב איזור תעשיה. אני נתקלתי השבוע במשקיע דרום-אפריקאי

שרצה להרחיב איזור תעשיה קיים, כולם מכירים אותו, הוא בנס-ציונה. הוא

היה צריך לבנות מבנה גדול, והוא רצה להשקיע מיליוני דולרים, וכל מה

שהיה צריך הוא להרחיב את שטח התעשיה בעוד כמה דונמים. 3 שנים העסק נסחב

ואי-אפשר והמשקיע נסוג. כלומר, אלו דוגמאות שנתקלים בהן מדי יום, ואני

לא יכול להצביע לך עליהן כי זה קיים. קיים שאתה נמצא באיזור תעשייתי,

אתה צריך להתרחב בדונם או שניים, וזה נתקע.

היו"ר י. מצא; אתם מדברים על איזורי תעשיה קיימים,

מאושרים, עם תוכניות מפורטות, עם תעשיה

קיימת, ושבמקומות מסויימים העיריה - שזה בתחום השיפוט שלה - רוצה

להרחיב את איזור התעשיה, ונתקלת בקושי. הקושי שציינת הוא סוג קושי של

שינוי יעד. אם לא שינוי יעוד מחקלאות לתעשיה, אין לעיריה שום בעיה, אלא

אם כן זו קרקע פרטית. לעיריה אין בעיה, היא יכולה לשנות כל איזור

מגורים, פרט לחקלאות. כלומר, הנקודה שאתה מתמקד בה זו נקודת הרחבת

תעשיה קיימת באיזור תעשיה. יש בעיה בעפולה, אבל השאלה היא אם לצורך זה

אנחנו צריכים חוק. זו שאלה שנדון בה.

ע. סולודר; אני מבחינה בין החלטה לגבי קרקע חדשה

המיועדת לאיזור תעשיה חדש, לבין שינוי

ייעוד. בחוק שהגשתם לא נזכר שינוי יעוד. לגבי שינוי יעוד ולגבי קרקע

חקלאית אנחנו מכירים את הסיפור. לגבי קרקע חקלאית עשינו קיצור תהליכים,

ויכול להיות שאפשר לעשות גם פה איזה שהם קיצורי תהליכים.

צ. קורו; באיזורי תעשיה קיימים, באיזורי הפיתוח

במיוחד, שם נוצלו רוב הקרקעות, אנחנו חייבים
להרחיב אותן, ואני אתן דוגמאות
בבאר-שבע לדוגמא, מ-1,500 דונם איזור

תעשיה, נשארו 100 דונם בלבד, וברור לנו שיצטרכו להרחיב עם תנופת

הבניה.

היו"ר י. מצא! הרחבה במקום!

צ. קורו-. ההרחבה יכולה להיות באותו איזור תעשיה או

באיזור אחר. אם באר-שבע תגיד שאין לה מקום

באיזור התעשיה הזה, יצטרכו עוד איזור בבאר-שבע.
היו"ר י. מצא
הנקודה שניה היא אותה נקודה ראשונה, כלומר -

הרחבת איזורי תעשיה קיימים מכיוון שהקרקע

נוצלה, ופה הבעיה היא לא חקלאית. זו בעיה של עיריה, שצריכה בתוכנית

המיתאר שלה להרחיב או לייעד שטח אחר.

צ. קורו; כנ"ל בקרית-גת, כנ"ל באילת, כנ"ל בטבריה

עילית. בגולני - שם מתוך 214 דונם נשארו 47

דונם, וברור לנו שעם הגידול באוכלוסיה, עם הגידול בתעשיה, יהיה צורך

בשטחים נוספים. השטח שנמצא בגולני לא מספיק. כנ"ל לגבי מעלות, לגבי

ארז.
היו"ר י. מצא
מדובר על הרחבת איזורי תעשיה קיימים

ופעילים, אם משום שיש נושא של קרקע חקלאית

ואם משום שהקרקע כולה נוצלה.
צ. קורו
נוסף לכך שינינו את מדיניות המשרד. במקום

השיטה שהיתה נהוגה, והיא הרחבה והגדלה של

איזורי התעשיה במועצות עצמן, הוחלט על-ידי המשרד להקים איזורי תעשיה

בין-עירוניים, שישמשו מספר ערים יחד. כולם מכירים את אלון תבור, זה

איזור תעשיה שלא שייך לעפולה, זה איזור תעשיה שיהיה צריך לתת תעסוקה עד

לבית-שאן, כולל כבישים שייסללו. אנחנו מדברים על איזור תעשיה נוסף

באיזור ציקלון בצפון. לא איזור תעשיה שיהיה שייך לכרמיאל, אלא איזור

תעשיה בין-עירוני. דיברנו על הקמת שני איזורים כאלו בצפון ושני איזורים

כאלו בדרום.

לנוכח התוכנית של השר שרון להקים ישובים לאורך גב ההר או על מורדות

ההרים, שם יקומו ישובים, יידרשו להקים איזורי תעשיה שאני כרגע לא יכול

להצביע עליהם, אבל ברור שזה יקרה, וזה לא יהיה באיזור מגורים. אף אחד

לא מעלה בדעתו שמישהו חשב לעשות איזורי תעשיה באיזור מגורים. כל מה

שמבקשים הוא, שתינתן באותם האיזורים אפשרות ליזמים להכין את מבני

התעשיה לפני שבאים היזמים. כיום, כאשר באים יזמים, יש בעיה למצוא להם

מבני תעשיה. מאינדיקציות, לאחר ששוחחנו עם מספר חברות בניה, מתברר שהם

מוכנים לקחת על עצמם להקים תשתיות למבנים לתעשיה, ואנחנו היינו רוצים

שאותם יזמים שמוכנים לקחת על עצמם את הסיכון, יוכלו לקבל הקצאות, קרקע

או תכנון מהיר, כדי שיוכלו באותם האיזורים להקים איזורי תעשיה חדשים.

כל זה אנחנו מבקשים שיהיה בקיצור הליכים. אין לנו כוונה ללכת לאיזורי

מגורים. בקריאה הראשונה התברר שהיו שחשבו שבפירוש יוצע איזור המגורים.



כפי שציינתי, אלו שלוש הנקודות שבהן היינו רוצים שלתעשיה או ליזמים

תינתן דרך מקוצרת שלא מזיקה, שלא נמצאת באיזור מגורים, להקים את איזורי

התעשיה שלה.

היו"ר י. מצא; לא ברורה לי הנקודה האחרונה. הראשונה, לגבי

הרחבת איזורי תעשיה משני נימוקים, זה ברור

לי; השניה, להקים גני תעשיה או איזורי תעשיה בין-עירוניים שמשמשים

איזורים, זה ברור. לא ברורה לי הנקודה השלישית, והיא המדאיגה יותר. אתה

אומר שבעקבות תוכנית שר הבינוי והשיכון לבנות בגב ההר ובמורדות ההר,

ולבנות לאורך הרכסים ולבנות היכן שאפשר, אתה אומר שנצטרך גם שם תעשיה.

צ. קורו; בדרך של התוכנית הבין-עירונית ייבחר איזור

תעשיה בין-עירוני. זה בעצם מתאים לנקודה

השניה.

היו"ר י. מצא; אנחנו מדינה קטנה מאוד.

צ. קורן; אני לא יכול להצביע על מקום. אני יכול

להוריד את זה.
היו"ר י. מצא
אם אתה אומר שהשר שרון בונה, ואתם תשלבו

תעשיה, זה יציק לכולם.

צ. קורו; ברשותך, הורדתי את זה.

א. דייו; אני רוצה לשאול את המנכ"ל מנקודת ראות

כלכלית, לא מנקודת איכות הסביבה. המדינה

היקצתה קרקעות לתעשיה, השקיעה בהן תשתיות במאות מיליוני שקלים וזה לא

מנוצל כי אין די משקיעים. לשם כך באים החוקים לעידוד השקעות הון, הטבות

באיזורי פיתוח וכוי וכוי. מה ההגיון שאנחנו עכשיו נלך ונתחיל להקצות

שטחי תעשיה חדשים, נשקיע שוב בתוכניות, בפיתוח התשתית, מאות מיליוני

שקלים, כאשר אנחנו לא מנצלים את הקיים? תשתיות קיימות יורדות לטמיון

עקב אי-ניצולן. אני יכול להביא לך כדוגמא את פארק התעשיה באשקלון, שם

הוקמה תשתית בסכום של 30 מיליון שקלים, והיא לא מנוצלת כבר 12 שנה. מה

הטעם ללכת ולפתח עוד כמה מאות דונמים בקרית-גת או בשדרות, כאשר אפשר

לנסוע ולהגיע ב-10 דקות? ואנחנו הרי מדברים על בניית כבישים.

יכול להיות שיש הצדקה לחוק הזה, אילו היו באים אלפי משקיעים, ולאחר

שניצלנו את כל איזורי התעשיה ואת התשתית הקיימת. אז באמת, בבניה

למגורים הגענו למצוקה, לכן הוועדות עובדות מהר. ואני רוצה להגיד לך,

שהוועדות אישרו 80 אלף דירות, אבל בינתיים בונים רק 2,000 דירות. הבעיה

היא לא תוכניות, הבעיה היא שהקבלנים לא בונים, כי אין להם תנאים,

ולעולים אין ערבים, ולעולים אין כסף לקנות. שהבעיה היא לא תוכניות. מכל

הוועדות קיבלנו דו'יח, היו"ר הזמין אותן ועוד יזמין אותן, ומאשרים כל

שבוע. ועדת מחוז דרום אישרה 40 אלף דירות, המרכז 30 אלף דירות, הכל על

הנייר, אבל קבלנים בשטח אין.



לכן הייתי מציע למשרד המסחר והתעשיה כמדיניות לאומית, בואו ננצל את

התשתית הקיימת בכל הארץ, ונתרכז בעידוד המשקיעים בלי להוציא אותם מאות

מיליונים. זה יותר טוב, יותר יעיל, יותר נכון ויותר חכם. אני מתייחס

מנקודת ראות כלכלית, כי אני מאמין שגם כאשר תרצו להקצות איזורי תעשיה,

כולל בשטחים, היכן שהשר שרון בונה על המפה ובתוכניות, יהיו גם בעיות של

. איכות סביבה, ותשמעו את כולם. אני מאמין שלא תקצו בתוך הערים ולא בתוך

איזורי המגורים, אבל אותי מדאיגה יותר העובדה, שעכשיו, במקום ללכת

לפארקים האלה ולנצל אותם, עומדים שוב להוציא כספים. אני מכיר יזם

בנס-ציונה. שאלתי אותו למה הוא מחפש קרקע חקלאית שם. לנס-ציונה יש

תעסוקה מספקת, שינוע לאשקלון, למרחק 30 דקות, ואז יעבדו גם אנשי

קרית-גת, גם אנשי קרית-מלאכי, גם אנשי שדרות, גם אנשי אשקלון, וגם

עשרות אלפי העולים שיבואו. לא יעלה על הדעת שעכשיו נלך לאשר לו קרקע

חקלאית וכוי, במקום לנצל את ההזדמנות שאין, ולומר לו שינוע לאיזור

תעשיה קיים.
י. גולני
אני מייצג פה את המועצה הארצית לתכנון

ולבניה. ישבתי בראש ועדת משנה אד-הוק מטעם

המועצה הארצית, כדי להתייחס לנושא ההצעה לכלול את איזורי התעשיה בחוק

הליכי תכנון ובניה הוראת שעה.
היו"ר י. מצא
ועדת משנה לחוק שבפנינו.

י. גולני; לא, ועדת משנה של המועצה הארצית, שתפקידה

היה לטפל בהצעת חוק זה.

הצעתי לכבוד היו"ר להזמין את מנהל מינהל מקרקעי ישראל, כי סברתי שנכון

שבמקום שכל אחד יגיד כמה דונם יש לו, יש אדם אחד בארץ שיש לו כל

האינפורמציה. לכן אני מקווה שהוא יבוא.

הנושא של איזורי תעשיה מאושרים הוא נושא מאוד מורכב, ואני רוצה להסביר

למה כוונתי. יש איזורי תעשיה שמאושרים, אבל הם מאושרים ברמה של תוכנית

מיתארית בלבד, ללא תכונית מפורטת. קרוב לוודאי שאפשר להוכיח שיש בארץ

עתודות גדולות מאוד של איזורי תעשיה. לפי האינפורמציה שבידי אני מניח

שכך הדבר. אבל אני מדבר פה אפילו לא על הרצון לקבוע איזור חדש לתעשיה

בתוככי ערים או ליד איזורי מגורים, אלא על קיצור ההליך, על מי שרוצה

להוציא היתר בניה למפעל תעשייתי באיזור המאושר כאיזור תעשיה בתכנית

מיתאר. כאשר אתה רוצה לזרז הליך של הוצאת היתר בניה עבור מבנה למטרות

תעשיה באיזור תעשיה מאושר, גם אז יש צורך באיזה שהוא זירוז של הליך.

א. מרינוב; לא החוק הזה.
י. גולני
החוק הזה מאפשר זאת.
א. מרינוב
לא, זה לא להיתרי בניה.
י. גולני
כדי לקבל היתרי בניה אתה צריך שתהיה לך

תוכנית מפורטת ומאושרת.



המטרה שלנו היא לא להיתפס לנקודה הזאת. בהנחה שאומרים שצריך את החוק,

אמרנו שצריכה להיות לפוזות איזו מסגרת, שדרך קופו של המחט לא יעברו

כמה פילים באותה הזדמנות. אם תרצו קראנו לזה "חישוקים".

נראה מה החישוקים שאנחנו צריכים, כדי להבטיח שהצעת חוק זה לא תנוצל

לרעה. בהצעת החוק בדף הכחול, לאחר משא ומתן ושיח מוקדם, היתה לנו איזו

. שהיא הבנה שיש מספר סוגי תעשיה שלא יכללו בכלל בחוק הזה. כלומר, אותם

סוגים שעדי גושן הציג כתעשיה מזהמת. מדובר על תעשיה כימית, תעשיית

יציקות מתכת, תעשיית חומרי הדברה וכו' וכוי. לזה הצענו תוספת, במסגרת
אותה ועדת משנה של המועצה
במקום לכלול או להגדיר תעשיה כימית בסיסית,

להגדיר תעשיה כימית או פטרו-כימית וכן תעשיית דשנים. אחרי מה שנכלל

בהצעה המקורית, בתי-יציקה למתכות, ניכלול גם את המפעלים לציפוי מתכות.

היינו מודעים לכך, שגם הרשימה המורחבת הזאת עדיין לא פותרת את הבעיה,

ובהמשך תראו איך אנחנו מכסים את הנושא הזה.

הנושא השני היה גודל השטחים. הוזכר כבר הנושא של 1,000 מ"ר וכוי. אנחנו

מציעים לראות זאת בשני מסלולים. האחד - מסלול שמתייחס לאיזורי תעשיה

שהם כבר מאושרים מיתארית, שהם קיימים ומאושרים בתוכניות מיתאר. לגביהם

אנחנו מוכנים לקבל את התנאי של 1,000 מ"ר לפחות. בשטחים שהם כיום אינם

מיועדים לתעשיה - כלומר, כאשר מדובר ברצון ליצור איזורי תעשיה חדשים -
היו שתי דעות, ואני אציג את שתיהן
(א) לקבוע סף מינימלי של 50 דונם לפחות. זאת אומרת, שלא יובא לדיון

בפני הוועדה לבניה ומגורים איזור תעשיה ששטחו פחות מ-50 דונם.

(ב) להקל בנושא הזה, ולהוריד את הסף לאיזורים כפריים. בעיקר אנחנו

מודעים לכך, שגם ליד ישובים קהילתיים לפעמים מבקשים איזורי תעסוקה

וכוי. ובכן, באיזורים שנקרא להם כפריים - ולצורך הגדרה חוקית אפשר

להגיד שאלה איזורים הנמצאים בתחומי מועצות איזוריות או משהו כזה -

לקבוע סף מינימלי של 10 דונם, ואילו בישובים עירוניים לקבוע סף של

25 דונם לפחות.

נושא נוסף שדנו והחלטנו בו היה לפי דעתנו נושא שהוא כה כבד מבחינת

ההיבטים האקולוגיים שלו, שלא יתכן שבדיון באותה ועדה תכנונית יכלל לפי

ההצעה המקורית רק נציג משרד המסחר והתעשיה. אנחנו מציעים להוסיף לוועדה

במקרה כזה גם את נציג המשרד לאיכות הסביבה.

אני מגיע לאותו ענין של התייחסות לסיווגי התעשיה, וכפי שאמרתי גם אנחנו

יודעים, שאם מנינו 10 או 12 סוגי תעשיות מזיקות, בזה עדיין לא מיצינו

את הרשימה, ואנחנו גם לא יכולים לעשות זאת כרגע. אנחנו נמצאים בתהליך

בהול של חקיקה, ויכול להיות ששכחנו עוד 20 סוגים. לדוגמא, תעשיית

צבעים. האם זה מזיק או לאי אנחנו לא יודעים.

לכן הצענו הצעה שאקריא אותה בניסוח המוצע: "הוועדה לבניה למגורים לא

תדון ולא תאשר תוכניות שעניינן הקמת מבנים לתעשיה, אלא לאחר קבלת חוות

דעתו של צוות מיוחד באשר למידת התאמתה של התוכנית המבוקשת להליכים לפי

החוק, ובאשר למשך הזמן הדרוש להכנת התזכיר על הסביבה".



אלה שני דברים מאוד חשובים, כי אותו צוות שהוא צוות ממליץ או מייעץ

יאמר לוועדה שסוג זה של תעשיה שמובא בפניה, אף שלא נכלל ברשימת אותם 10

או 12 סוגי תעשיה מזיקה, לא נראה להם ראוי להיכלל בדיון בוועדה זו,

משום הסיכון הרב שבסוג זה של תעשיה; שנית, לגבי הכנת תזכיר השפעה על

הסביבה, ההצעה המקורית הציעה שלתזכיר ההשפעה על הסביבה, אם אינני טועה,

. יוקצו עד 30 יום. אנחנו לא יודעים אם 30 יום מספיקים לסוג זה או אחר של

תעשיה. אמרנו שנטיל על צוות מקצועי שיעריך, האם לתזכיר השפעה על הסביבה

במקרה של סוג תעשיה ספציפית מספיקים אותם 30 הימים, או שצריך להאריך את

התקופה או את המועד שיוגש תזכיר השפעה כזה.

לדעתי ההצעה מאוד גמישה ומאוד מנסה לבוא לקראת משרד המסחר והתעשיה, ואם

באמת ובתמים יש בעיה של ביורוקרטיה - אמרנו שהצוות יתן את חוות דעתו

לוועדה לבניה למגורים תוך שבוע מיום שהוגשה לו התוכנית. לא יוכלו יותר

משבוע להחזיק את חוות הדעת. אם לא כן, אם הוא לא יתן את חוות דעתו תוך

שבוע, תדון הוועדה ותחליט בתוכנית ללא חוות דעתו. ההצעה שלנו היתה

שהצוות יורכב מ-3 חברי ועדה לבניה למגורים שבכל מחוז - אחד, נציג משרד

המסחר והתעשיה; השני, נציג השר לאיכות הסביבה; השלישי, מתכנן המחוז של

משרד הפנים. שלושתם לפי הצעתנו חברים באותה ועדה, וכן אדם נוסף שהוא

מהנדס התברואה המחוזי של משרד בריאות.

ע. עלי! אתה חולם שזה יעבור.

היו"ר י. מצא; כשאתה מדבר על הצוות הזה, זה צוות שבפניו

יובאו הדברים טרם יבוא לוועדה.

י. גולני! כן.
היו"ר י. מצא
איפה נציג הרשות המקומית בצוות הזה?

י. גולני; בצוות הזה הוא לא נכלל. הצוות הזה עוד לא דן

תכנונית, הוא בסה"כ עושה שני דברים.

היו"ר י. מצא; אני רוצה לחזור לדיון הקודם. התרשמתי שהדיון

הזה לא היה מסודר. היינו צריכים להתחיל

בישיבה ב-30;9, אבל עד לפני מספר דקות הכל לא היה מסודר. בשבוע החולף,

מכיוון שהיינו בתחושה שהחוק הזה התקבל בחופזה רבה, סיכמנו שתנסו לשבת

ולגבש עמדה מה ניתן על דעת כל המשרדים להביא לידי שינוי מסויים, ואם זה

בכלל ניתן. הייתי רוצה לשמוע כעת את מר לוי, בטרם נחלק אותה הצעה

מסוכמת על-ידכם. מה אתם אומרים עכשיו, כאשר יש ביניכם סיכום, לגבי הצעת

החוק שלפנינו? זאת בשונה ממה שאושר בקריאה ראשונה במליאה.

י. לוי! התיקונים מתייחסים להגדרת תעשיה. הנושאים

שלא ייכללו באותן תוכניות מהירות הם רחבים

יותר, מספר יותר רחב של סוגי תעשיות שלא יכנסו במסלול המהיר.

היו"ר י. מצא! מה היה בחוק שהוצאתם והוספתם כעת?



י. לוי! לא הוצאנו, אלא הוספנו. במקום "תעשיה כימית

בסיסית" כתבנו "תעשיה כימית", "פטרו-כימית",

דבר שלא היה קודם לכן; תעשיית דשנים; תעשיה ואריזה של חומרי הדברה -

כלומר, לא רק תעשיה אלא גם אריזה; בתי יציקה ומפעלים למתכות היה כתוב,

והוספנו גם ציפוי מתכות; לגבי משחטות ומפעלים לטיפול בפסולת רעילה, את

המלה "רעילה" מחקנו, וכתבנו "טיפול בפסולת גם אם היא אינה רעילה".

הסיכום הזה מקובל גם על משרד התעשיה והמסחר.

היו"ר י. מצא! כלומר, הגדלתם אותה רשימה אסורה שלא תהיה

במסגרת ועדה מיוחדת, אלא במסגרת התהליכים

הרגילים.

י. לוי! כן. זה ישנו במסמך שלפניכם.

בוועדה המיוחדת הזו, במקרים שהוועדה תדון

בתוכניות לתעשיה, הוספנו לוועדה את נציג השר לאיכות הסביבה.

היו"ר י. מצא; כלומר, כאשר יהיה דיון בוועדה המיוחדת לבניה

בנושא תעשיה, מצורף נציג המשרד לאיכות

הסביבה.

י. לוי! היום הוא מכהן כיועץ הוועדה, ואילו כאשר

ידונו בתוכניות לתעשיה יהיה חבר הוועדה, ולא

רק על תקן של יועץ.

בסעיף 4 שינינו בעצם את כל מה שיש כאן לגבי גודל התוכניות, ופה צריך

להבהיר. היתה כנראה אי-הבנה מצד משרד המסחר והתעשיה בשלב הראשון. משום

מה המשרד סבר שכבר היום יש רישוי מהיר, ואילו הרישוי המהיר עדיין נמצא

בתהליך הכנה לחקיקה. לכן שונה כל הסעיף, ונעשתה פה הבחנה בין המבנים

לבין יעוד שטחים לתעשיה. מבנים שייבנו - לא יקטן גודלם מ-1,000 מ"ר;

ואילו לגבי השטח הכולל של התוכניות, נעשתה הבחנה בין תכניות שתחולנה

באיזורים כפריים, שהגודל המינימלי שלהם יהיה 10,000 מ"ר, 10 דונמים. אם

עושים איזור תעשיה ליד ישוב קהילתי, הגודל המינימלי יהיה 10 דונמים.

וזאת לבין תוכניות באיזורים שנקראים איזורים עירוניים, גם הגודל

המינימלי של תוכנית יהיה 25 דונם. מכאן יוצא, שבכלל אי-אפשר יהיה למקם

תוכניות בתוך איזורי מגורים ותוכניות נקודתיות.

ע. עלי! אלון תבור, מה הוא נחשב אצלכם?

י. לוי! עד כמה שהבנתי אלון תבור יכנס.

ע. עלי! זה איזור כפרי.

י. לוי! זה איזור כפרי. אנחנו הגדרנו כאיזור כפרי

איזור שנמצא בתחום מועצה איזורית.

ע. עלי! אתה מבין מה ההשלכות על הענין הזה.
י. לוי
כן, חיינו מודעים.

ע. עלי; יש לכך השלכות חמורות מאוד על ערי חפיתוח,

ואני אפרט מאוחר יותר.

, י. לוי; חוספנו עוד חגבלח, האומרת שהרחבת איזור

תעשיה או שינוי יעוד שטח תעשיה לא ייעשו

בשטח אשר גובל עם איזור מגורים או מוסדות ציבור. כלומר, הרחבת איזור

תעשיה קיים, או שינוי יעוד של שטח לתעשיה, לא ייעשו בשטח הגובל באיזור

מגורים או במוסדות ציבור.

בנייר שנמצא בפניכם אנחנו מציגים את עמדת המועצה הארצית לתכנון ולבניה

ואת עמדת משרד התעשיה והמסחר. יונתן גולני כבר דיבר על אותו צוות שיהיה

צוות בדיקה, ואולי ישנן אי-התאמות בקטעים מסויימים. בנוסח המופיע

בפניכם מדובר על כך, שבתוכניות אשר יכללו במסגרת המסלול המהיר הזה לא

תדון הוועדה, אלא אם התוכנית נבדקה תחילה על-ידי צוות שיכלול את מתכנן

המחוז, נציג משרד התעשיה והמסחר ומהנדס התברואה המחוזי של משרד

הבריאות, שישמש כיועץ לצוות. בטעות נשמט נציג המשרד לאיכות הסביבה, כי

העבודה נעשתה במהירות. הצוות יחווה דעתו לוועדה בדבר התוכניות שיש

ללוותן בתזכיר השפעה על הסביבה, ומה הם הפרטים שיש לכלול בתזכיר. הוא

יעשה זאת תוך 7 ימים מיום שהוגשה התוכנית לוועדה. לא עשה כן תוך 7 ימים

כאמור, יראו כאילו חיווה דעתו שתזכיר אינו דרוש. במלים אחרות, כל

תוכנית כזאת שעוסקת בנושא תעשיה, לפני שתונח על שולחן הוועדה המיוחדת,

תיבדק על-ידי הצוות. הצוות יחווה דעתו אם יש צורך להכין תזכיר, כי אולי

יש מפעלים שבכלל אין לגביהם בעיה סביבתית. אם יש צורך להכין תזכיר כזה,

הצוות גם יקבע את ההנחיות ואת ההוראות שתחייבנה את מגיש התוכנית להכין

בתזכיר כזה.

משרד המסחר והתעשיה שולל את הסעיף הזה, ואני מניח שהמשרד יוכל לנמק את

עמדתו אם ירצה.

נוסף לכך, כמעט שלא שינינו בנוסח המופיע בנייר הכחול. אלה עיקרי

הדברים.

היו"ר י. מצא; אני רוצה לחזור על שתי נקודות שנאמרו כאן

על-ידי מנכ"ל משרד המסחר והתעשיה, למה בכלל

הוצע החוק הזה. אני חושב, שלו היינו מתמקדים סביב הרצון הזה, היינו

מוצאים מוצא כיצד להתקדם בחוק.

מנכ"ל מסחר והתעשיה אמר לנו שלחוק הזה זקוקים מכיוון שיש ערים ויש

איזורים שבהם יש תעשיה שכבר מיצתה את עצמה, ורוצים להרחיב את השטח

במקום. ציינו כדוגמא את עפולה ואת דבריו של עובדיה בנקודה הזאת, כאשר

יש קרקע חקלאית שקשה להפוך את היעוד שלה, וזה נמצא באיזור תעשיה; או

שהאיזור מיצה את עצמו, ויש קרקע שיכולה לשמש לתעשיה, אבל משום מה צריך

לשנות את היעוד שלה, שאיננו חקלאי, והוא לא בתוככי איזור מגורים. 'אם זה

בתוככי איזור מגורים, נשים לב מה זה סמוך או לא סמוך, ותהיה הגדרה

ברורה. אני רוצה הגדרה ברורה לגמרי. לכן אני משתמש במושג הקיצוני,

ואומר שזה לא סמוך לאיזור מגורים. יש איזורי תעשיה שאינם סמוך לאיזור



מגורים, ושם צריך לשנות את היעוד של הקרקע. לו פה הייתם מוצאים ביטוי

בחוק לנקודה הזאת, אני חושב שהיינו מגיעים לקונצנזוס.

נקודה שניה שהודגשה על-ידי המנכ"ל היא, שהמדינה או מדיניות של משרד

המסחר והתעשיה רוצים ליצור בארץ איזורי תעשיה גדולים בין איזוריים, בין

ערים, בין שיוכלו לשרת גוש גדול של מועצות מקומיות ובין אם ישרתו

מועצות איזוריות, אני חושב שזו יוזמה ברוכה, מתוך אותו אספקט שצריך

לרכז תעשיה כזאת במקום אחד, ובמערכת כבישים טובה יכולים לנטוע אליה,

לעבוד שם ולחזור הביתה בשעות אחה"צ. ברור לנו לגמרי שאיזור תעשיה כזה,

שהוא גדול בשטחו - וכאן צריך לנסח מה זה גדול בשטחו, אם זה 50 דונם

ומעלה - עליו להיות באמת איזור כזה, שדיון מוקדם יתקיים לגביו במשרדים

הממשלתיים עם כל ההשלכות של איכות סביבה, נציבות המים, אפשרות של זיהום

זה או אחר, כי זוהי השלכה חמורה מאוד לעתידה של המדינה. אם מאתרים

2-3-4 איזורים כאלה, ואתם יכולים להצביע עליהם בוועדה בין-משרדית

ממשלתית, בהחלטה של ממשלה המייעדת את האיזור הזה, הרי הוועדה יכולה

להיכנס ולאמץ הליך מזורז. אבל לפני כן תסכימו אתי, כי לפני שקובעים

שהאיזור הזה צריך לשמש איזור תעשיה שמאגד בתוכו את כלל אותם ישובים

מסביב, לזה צריך דיון הרבה יותר מעמיק מאשר 3 ימים או שבוע, ולהכניס

למיטת סדום את כל ממשלת ישראל. פה צריך חוות דעת הרבה יותר יסודיות,

הרבה יותר מעמיקות, כדי שלא נמצא את עצמנו במצב, שאחרי שהקמנו - מתברר

שמי התהום שם מזדהמים, או משהו אחר.

אם אפשר היה למצוא בחוק פתרון לשני הדברים האלה, אני חושב שהיינו

יכולים לצעוד קדימה ולמצוא ניסוח נכון.
ע. עלי
באופן עקרוני מקובל שצריך להיות צוות כזה,

שיעשה את המיון. אבל צוות כזה לא יכול להיות

ללא נציג של רשות מקומית. הרשות המקומית היא הגורם החשוב ביותר. טועה

מי שחושב שהוא יכול להתעלם מרשות מקומית. רשות מקומית באה לפני איכות

סביבה, לפני מסחר ותעשיה, לפני כולם.
היו"ר י. מצא
אי-אפשר לקיים דיון בתחום מוניציפאלי.

ע. עלי; אני רוצה שזה יהיה ברור לכולם. יו"ר הצוות

הזה צריך להיות יו"ר הרשות המקומית. בענין

זה לא יהיה שום ויכוח, זה התנאי שלי אם אוכל להשפיע.

לגבי הנקודה של גובל, אני מקבל את מה שנאמר, אבל השאלה היא מה זה גובל

או סמוך. אני חושב שכל ההבחנה בין כפרי לעירוני אינה במקום, ואחר כך,

כאשר יתקיים דיון, אסביר למה לדעתי היא מיותרת.
היו"ר י. מצא
אדוני המנכ"ל, אתה מייצג משרד ממשלתי.
א. מרינוב
נכון, אני מייצג משרד ממשלתי, אבל אני מרשה

לעצמי לחשוב שחברי הוועדה והאנשים היושבים

כאן רוצים לשמוע דעה מקצועית.



היו"ר י. מצא; כפי שאמרתי אתה מייצג משרד ממשלתי. אני מוצא

לנכון להעיר לך את ההערה, אבל אתה חופשי.

א. מרינוב; עמדת המשרד לאיכות הסביבה היתה ונשארה לאורך

כל הזמן שאין כל צורך בתיקון הזה לחוק. יש

היום איזורי תעשיה מספיקים. אני רק רוצה להסב את תשומת לבו של מנכ"ל

משרד המסחר והתעשיה, שבמעלות יש 57 דונם, בקרית-גת יש 155 דונם, בשדרות

יש 25 דונם, בבאר-שבע הופקדו 700 דונם, בנס-ציונה 329 דונם, ברחובות

350 דונם. יש. יש 30 אלף דונם. דיברתי עם גדעון ויתקון, שאומר

חד-משמעית שלמעט ירושלים, בכל איזורי הארץ, בכל המחוזות, בכל הנפות,

בעבודה שעודכנה לספטמבר 90 יש איזורי תעשיה מספיקים.

מה שמדאיג אותי הוא מה שאמר כאן מנכי'ל משרד המסחר והתעשיה לגבי של

איזורי תעשיה בין-איזורים, וזה דבר חמור ביותר.

היו"ר י. מצא; אם ירצו להביא תוכנית של תעשיה איזורית

כזאת, זה יצטרך לעבור את ההליכים המקובלים.

אנחנו לא נקצר תהליך כפי שקבוע בחוק מבחינת קביעת איזור תעשיה. נדמה לי

שכן יהיה משגה אם נשנה זאת. לכן ביקשתי את תשומת לב היועצים המשפטיים

לנקודה הזאת. זה אומר, שאם רוצים איזור תעשיה גדול שישרת חבל ארץ

מסויים במדינת ישראל, זה צריך לעבור אותם הליכים רגילים במדינה. ברגע

שסיימו את זה, הוא יובא בפני הוועדה המיוחדת. אני לא מאמין שוועדה

מיוחדת יכולה לקבל החלטה אחראית לגבי איזור תעשיה שצריך לשמש חבל

ארץ.

א. מרינוב; אין לנו הרבה איזורי תעשיה כאלה, אבל יש לנו

אחדים. פיקוח ובקרה שקיימים בדרך כלל על

מפעלי תעשיה - לא קיימים שם. אוכפי החוק, הרשויות שהכי פחות אוכפות את

החוק על מפעלי תעשיה אלה המועצות האיזוריות, ואני מוכן להוכיח לכם כאן,

שרוב המפעלים שפועלים באיזורי תעשיה של מועצות איזוריות, אין להם אפילו

רשיון עסק. אין שום דרך ממלכתית לפקח על זה. אני מזמין את מנכי'ל משרד

המסחר והתעשיה לביקור ברמת חובב, שם הוקמה מועצה איזורית תעשייתית,

ותראה מה המצב שם ומה אנחנו עשינו לאיזור הזה ומה שעשינו לנגב. לא יעלה

על הדעת, אני גם חושב שמבחינה חברתית-כלכלית לא מוצדק לקחת איזורי

תעשיה שבבסיס הכלכלי של עיירות פיתוח, ולשים אותם במועצות איזוריות,

כאשר אפשר לשים אותם בעיירות פיתוח.

היו"ר י. מצא; האם אתה תנגד לפארק תעשייתי שמשמש איזורי

תעשיה, דגם רמת חובב? או שאתה רוצה את זה

באיזורי פיתוח או בערים או במועצות, כל אחד בנפרד?

א. מרינוב; אני מתנגד לאיזורי תעשיה שלא מנוהלים על-ידי

הרשויות המקומיות. אני מתנגד לאיזורי פיתוח

שיושבים במועצות איזוריות שאינן אוכפות את החוק.

ע. סולודר; אל תגיד בצורה כוללת.
א. מרינוב
אני מוכן להראות לך את זה שחור על גבי לבן.

היו"ר י. מצא-. עם כל הכבוד, אני מציע לך לחשוב פעם שניה,

ואז תראה את הטעות שאתה עושה.
א. מרינוב
15 שנה אני עוסק בנושא הזה, אנחנו רואים את

המודלים ואני יכול להראות לך מודל כזה. מה

שמופיע פה בהצעת החוק אינו איזורי תעשיה, אלה מבני תעשיה של 1,000 מטר.

מבני תעשיה של 1,000 מטר אפשר לבנות בכל מקום. אני מבין שאחנו יורדים

מההצעה הזאת.

היו"ר י. מצא; עוד לא יורדים משום הצעה.
א. מרינוב
אני רוצה להזהיר, לדעתי מה שצריך מנכ"ל

המסחר והתעשיה הוא שינוי בהיתרי הבניה,

בזירוז ההיתרים, ולא זירוז התוכניות. מה שאתה צריך הוא זירוז בחוק

הליכי רישוי. אני קורא את הדברים שאמר שר התעשיה במליאה, וזה בדיוק מה

שהוא אמר. הוא רוצה זירוז הליכי רישוי, לא תוכניות.
צ. קורי
גם זה וגם זה.
א. מרינוב
תסתובב בארץ, תיכנס למפעלים שסובלים ממפעלים

שנמצאים על ידם.
צ. קורו
ביקרנו ברמת חובב לפני שבוע. אתה אומר שגם

רמת חובב פסולה.
א. מרינוב
לא אמרתי.

אם רוצים לעשות צעדים ראוותניים, צריך לשנות

את החוק. אבל אין צורך בזה בכלל, אפשר ללכת עם החוק כפי שהוא היום.

הוועדות היום גם הרבה יותר מודעות לנושא, תוכניות שנמצאות בהפקדה אפשר

להעביר יותר מהר ממה שהיה פעם. מה שצריך לעשות הוא לבחון את הנושא של

הרישוי. הרישוי הוא אבן הנגף ולא התוכניות, ובוודאי לא ההצעה שמונחת

כאן, ושבה שני הקצוות לא נכונים. לא צד אחד של 1,000 מטרים שאפשר לבנות

בכל מקום במרכז ערים; וגם לא הצד השני, של איזורי תעשיה גדולים,

שמציעים כאן על-פי החוק הזה, ושאתה בעצמך טוען שהחוק הזה לא פותר אותם,

ואלה איזורי תעשיה גדולים שהפיקוח והבקרה עליהם לא ברורים.
היו"ר י. מצא
אני מחלק אותו סיכום בין-משרדי, שגם הוא לא

מסוכם, ואני אומר לכם כבר כעת שהוא לא נראה

לי. הוא לא מסוכם ביניכם בכלל. יש ויכוח בין המשרדים, יש ויכוח עם משרד

המסחר והתעשיה לגבי אותו עקרון בסיסי של ועדה שתפעל לפני כן. אני מציע

לחלק את זה, ונפסיק את הישיבה ל-5 דקות כדי שיינתן לכם הזמן לעיין

בנייר.

אני מאוד מבקש שתמצאו את הדרך כדי שנוכל להיות שקטים עם החוק הזה, יש

איזורי תעשיה מוכנים ברחבי הארץ, ויש איזורים שאין בהם. יש מציאות, מר

מרינוב, של ערים שחנוקות בתעשיה, שרוצות להרחיב, יש להן משקיע והן לא



מסוגלות לתת לו קרקע. יש מקומות כאלה. אם תקום התעשיה, ואם ישנו את

היעוד, לא תפגע באיכות החיים, כי נאמנים עלינו אותם ראשי עיר שדואגים

שם לאיכות החיים. בחוק הזה צריך להגדיר מהו איזור כזה. זה צריך להיכנס

למסגרת החוק בהליך מהיר, כי זה לא פוגע, ופה תצטרכו להגדיר מה פירושו

לא פוגע, סמוך או לא סמוך או גובל באיזור מגורים. צריך שתהיה הגדרה

ברורה יותר. יש ערים כאלה, יש איזורים שצריך ללכת לקראתם ויש בהם

משקיעים. יש ראשי עיר שיש להם גם המשקיע.

מה שמבקש משרד מסחר ותעשיה הוא הרחבה של איזורי תעשיה קיימים, ולא צריך

לשים מכשול לזה. התקיימו דיונים, הקימו תעשיות, וזה לא ברמת-גן, וזה לא

בתוך עיר, וזה לא איזורי תעשיה. לזה אפשר למצוא פתרון על דעת כולם

בניסוח משפטי נכון.

נקודה שניה, ופה אני רוצה תשומת לב כל המשפטנים. אני רוצה שנדבר בחוק

על אותה מדיניות של משרד מסחר ותעשיה שמדבר על איזורי תעשיה, דוגמת רמת

חובב, דוגמת תפן שהוכרזה כמועצה תעשייתית, ותבוא הברכה על זה שהגדיר

אותה כך, והיא לא קשורה לשום מועצה. אם היא תנוהל על-ידי מועצה, אפשר

לומר על תפן שלום. אם מועצה מסוגלת לנהל איזור תעשיה כזה, ומי שמכיר את

תפן - אני לא רוצה להרחיב את הדיבור - מי צריך היה לנהל את זה אם לא

היו מכריזים עליה. לכן אמרתי לך, אדוני המנכ"ל, עם כל הנסיון שלך, יש

איזורי תעשיה שצריך לברך עליהם. הייתי רוצה שהיועצים המשפטיים יגדירו

בנושא הזה איזורי תעשיה.

החוק הזה יוכל לדון באיזור תעשיה גדול כזה רק כאשר הוא עבר את ההליכים

הקיימים היום. איך מכריזים על איזור תעשיה? איך מכריזים על רמת חובב

כעל כזאת? אני לא יודע. יש הליך מסויים. אני חושש מכך שב-7 ימים תרצו

להקים את מה שהצריך שנים לרמת חובב. לא צריך לרוץ שנים, אנחנו נמצאים

במציאות מסויימת, תקצרו שם את ההליכים. אתם מדברים פה על ועדה מסויימת

שתקבע. פירושו להרחיב את זה יותר על אותו בסיס של האופן שמאשרים. אם

לשתי הנקודות האלה נמצא לשון משפטית בחוק, אני חושב שאפשר להריץ את

זה.

א. תמיר! אם תתקבל דעתו של היו"ר, דייני, אני רגועה

כי בהליכים הרגילים יש למשק המים ייצוג

מספיק כדי לשמור על האינטרסים שלנו. אבל לחליפין, אני מאוד מבקשת

שהוועדה תיתן את דעתה, שלפחות באותה ועדה מקצועית מסננת ראשונית יהיה

נציג של משק המים. אם לא, עלול להיווצר מצב שמפעל או תעשיה יעבור את כל

ההליכים, ואנחנו נאלץ לאחר כל זה לבוא ולהוציא צווים לסילוק נכון של

ביוב או למניעת זיהום מקורות מים, משום שהמפעל אותר מעל מקורות מים

תחתיים.

זאת כדי לקדם את הנושא ולא להיות נאלצים לאחר מכן לתקוע מקלות

בגלגלים.

היו"ר י. מצא; על ההרכב לא נדבר כעת. שאלתי קודם את מנכ"ל

משרד המסחר והתעשיה אם שתי ההערות שלי במקרו

מקובלות עליו. הוא אמר לי שנראה לו הדבר. אני חושב שלגבי הנקודה

הראשונה של הרחבה תעשייתית, אין בעיה למצוא לזה את הלשון המשפטית. יותר



מסובך הנושא של איזורי תעשיה או פארקים תעשייתיים, שצריך למצוא עד שזה

מגיע לוועדה את הנקודה.
י. גולני
מכיוון שחולק פה נוסח שמכיל בין השאר גם את

עמדת המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני רוצה

להסב תשומת לבכם. בעמוד השני, היכן שכתוב "עמדת המועצה הארצית לתכנון

ולבניה, סעיף (א)", אמר כבר עו"ד יחזקאל לוי, שנשכח בהרכב הצוות גם

נציג השר לאיכות הסביבה. הדבר השני שלא מופיע פה, והוא היה כלול במה

שאמרתי, שלצוות הזה יש שני תפקידים: תפקיד אחד הוא הנושא של תצהיר

ההשפעה על הסביבה. כלומר, צריך להגיד מה משך הזמן שצריך, ומה הפרטים

שיהיו צריכים להיכלל בתזכיר-, אבל התפקיד השני של הצוות הוא לערוך סינון

לגבי הנושא של סוג תעשיה הראוי לבוא ולהידון בוועדה. כפי שאמרנו,

הרשימה היסודית הראשונית היא מאוד מקוצרת, היא בוודאי לא שלמה. ובכן,

תפקיד הצוות הזה הוא להיות מסננת, שאומרת שאם יש איזה שהוא איזור תעשיה

שנשכח, שהוא מזהם או מטריד מאוד, יאמר הצוות הזה מראש שלדעתו זה לא

ראוי לבוא בפני הוועדה לקיצור הליכים.

היו"ר י. מצא; זה אמור גם לגבי הרחבה. כאשר מרחיבים איזור

תעשיה, אם שם יהיה מותר להקים תעשיה כזאת.

אם למשל בעפולה - יש סוגי תעשיות שונות - כל אותם סוגי תעשיות שמותרים

באיזור התעשיה, יוכלו גם בהרחבה לתת אותה תעשיה, היא לא תוצא מכלל

האיסור. באיזורי התעשיה הגדולים תוגדר איזו תעשיה כפי שמוגדרת בחוק,

אבל בהרחבות - מה שמותר היום יהיה מותר גם מחר.

עוד לא דיברתי על סוג הוועדה. אם אנחנו מדברים על הרחבה באיזור תעשיה

קיים, בעיר או במועצה, למה צריך ועדה ממיינת לפני כן? הוועדה הממיינת

תהיה אותה ועדה כפי שיש לגבי מגורים.

י. גולני! הצוות הזה בסה"כ הוא צוות שעושה מיון ראשוני

ונותן חוות דעת מקצועית. הוא נותן עצה. כל

הביורוקרטיה נמשכת שבוע ימים, וזה באמת אפס קצהו של תהליך. זה פחות

מכלום.

היו"ר י. מצא; זה אולי אפילו מקל בדיון בוועדה.
י. גולני
יש הרבה ניואנסים. יש איזורי תעשיה שעומדים

לייעד אותם מחדש, יש איזורים שלא קיימים

ועומדים לייעד איזור לאיזור תעשיה. שאלת אותי מה לגבי איזור תעשיה

קיים. גם כשמרחיבים מפעל קיים, הרבה פעמים קורה שאתה מרחיב מפעל קיים,

ואתה מוסיף לו קו יצור, הליך יצור שלא היה קיים במפעל המקורי.

צ. קורו! לכך יש כבר ועדה שצריכה לדון תוך 14 יום.

י. גולני! הם יעמדו להרחיב מפעל, ואתה יכול תמיד

להרחיב מפעל שמייצר איקס, ובהרחבה שלו הוא

מיועד לייצר חמישה איקסים.



ע. עלי; האם אחרי שהוא בנה את המבנה, הוא לא יכול

להעביר ליין?

היו"ר י. מצא! צודק עובדיה. כאשר אתה מרחיב מפעל, זה כבר

הליך רישוי, ואז אותם הליכי רישוי באים

ומגבילים. אנחנו כעת מדברים על תחום תעשיה, על הרחבתו, לא מדובר על

המפעל. תבוא ראשות עירונית ותאמר שלה יש בהר חוצבים איזור תעשיה, קרית

מדע, והיא רוצה להרחיב את זה עוד ב-12 דונם. אולי צריך לקבוע בחוק,

שהרחבה תעשייתית היא עד לאיזה גודל. אולי, אני לא אומר את זה. ברגע

שהגדלת את התעשיה, אתה לנושא הזה לא צריך ועדה, זה הולך לוועדה הרגילה.

את איזור התעשיה הרחבת, וכשבאים לראות איזה תעשיה נבנית שם, זה הליך

רגיל.
י. גולני
כאשר ישבנו בוועדת המשנה חשבנו הרבה על

הנושא הזה. לפעמים אתה אומר שאתה מרחיב

איזור תעשיה, ואתה לא יודע לאיזו מטרה. אנחנו מדברים באישור תוכנית

מפורטת. לדעתנו חשוב שבתוכנית המפורטת, כאשר מוגשת תוכנית מפורטת, צריך

להיות כלול בכתיבת מטרת התוכנית לאיזה סוג תעשיה מיועדת התוכנית

המפורטת. מכיוון שמדובר בתוכנית מפורטת, בסוג תעשיה מטויים, יש להניח

שיידרש תזכיר על השפעת סביבה. לכן אני חושב שתפקידו של אותו צוות מכין,

של אותו צוות מייעץ, יהיה גם במקרה שידובר בהרחבת איזור תעשיה קיים.

היו"ר י. מצא; גם לגבי בניה יש התחלה בוועדה מחוזית.
י. לוי
החוק החדש, חוק הליכי תכנון ובניה בהליך

המהיר, בעצם שינה כמה מוסכמות, שינה תפיסות

שהיו מקובלות עד עכשיו, ואמר שבמקום ועדה מקומית, במקום ועדה מחוזית,

יש לנו הוועדה לבניה למגורים וישנו צוות שמכין את החומר לקראת הגשתו

לוועדה. זה צוות לא קבוע בחוק, אלא שלא מניחים תוכנית על שולחן הוועדה

לפני שנעשית בדיקה לפי מתכנן המחוז יחד עם מהנדס העיר, ואולי עם עוד

אנשי מקצוע.

י. גולני; זה לא קבוע בחוק, ולא כל אחד עושה את זה,

לצערי.

י. לוי; זו ההנחה הבסיסית, שלא יתכן לדון בתוכנית

מבלי שנבדקה על-ידי אנשי המקצוע.

היו"ר י. מצא; בתעשיה אולי יש צורך בוועדה מוגדרת.

י. גולני; נושא הוועדות לבניה למגורים - ותרשה לי לומר

מנסיון, מכיוון שאני עוקב אחרי כל הוועדות

שפועלות בכל המחוזות - זה דבר שלא נכלל בתהליך החקיקה. לפי דעתי נעשה

עוול לענין, היות שדיברו רק על פרקי הזמן, שמההפקדה יתנו 20 יום. נגמרת

ההפקדה, דנים, יש 20 יום למתן תוקף, עוד 10 ימים לשר הפנים, וכולם יצאו

מאושרים, הסיכום הוא 50 יום. הרי אנחנו יודעים את האמת. אתה לא יכול

להעביר תוכנית לוועדה שתדון באותו יום, מפני שהיא צריכה לעבור בדיקה



מינימלית. יחזקאל ואני אמרנו - לא פורמלית, זח לא כתוב בחוק - שניתן עד

10 ימים, כדי שאפשר יהיה לבדוק את התוכנית חזאת בין בלשכת חתכנון

חמחוזית, בין במחלקת ההנדסה העירונית, וזאת כדי שאפשר יהיה לדון בה.

עכשיו באים אלינו בטענה מדוע הוועדות לבניה למגורים מפסידות תוכניות

בתנאים. אני אגיד מדוע, מפני שיש לי נסיון. כאשר מגיעה תוכנית לא

עוברים יומיים, והיא כבר מונחת על שולחן הוועדה. לא מספיקים בכלל

להסתכל עליה. הלחצים הם אדירים. חברי הוועדות מאוד להוטים לאשר,

יושבי-הראש להוטים לאשר. כאשר מביאים תוכנית שהיא לא על גבי רקע של מפת

מדידה, שאין לה לא ידיים ולא רגליים, זה פשוט סמרטוט ולא תוכנית. לכן

אני אומר שלדעתי השבוע ימים, כביכול, או ה'10 ימים שמבזבזים, זה רווח

נקי של זמן שנחסך אחר כך. אמת אמרו ש-80 אלף יחידות דיור אושרו להפקדה.

אתה יודע כמה הופקדו בפועלי אולי 12 אלף.
היו"ר י. מצא
פה יש נקודה אחת המצדדת בקיומה של ועדה, כי

בפועל על ועדה תעשייתית כזאת לא יהיה עומס

שקיים על הבניה. כמה הרחבות תעשיה תהיינה? לא יהיה עומס.

אני רוצה קודם כל למצות את התחום המשפטי. מתגבשת עמדה שיש צורך בוועדה

כזאת, מכיוון שוועדה כזאת, שמגבילים אותה ב-7 ימים, כפי שמנוסח פה, לא

תהיה נתונה לעומס אדיר כל כך של בקשות כמו שיש בבניה, והיא יכולה לעשות

עבודתה נאמנה.
נ. וייל
אתה מיקדת את הדחיפות של הענין בהרחבת תעשיה

קיימת או מפעל קיים, זה כבר מתפקד וקיים

כמציאות כלכלית בשטח, ולכן גם הסיכוי שלו להגשים את עצמו בצורה טובה

הוא באמת מעשי והגיוני. אם משלבים את ההצעה של יונתן גולני, שתהיה איזו

שהיא בדיקה ראשונית של הענין לגבי תעשיה קיימת, זה נותן קודם כל מיסוד

למה שנאמר בצדק. אתה יודע בזכות העבר שלך כחבר ועדה מקומית בירושלים,

שהעבודה הטכנית נעשית על-ידי לשכות התכנון הפנימיות האלה. יש כאן דווקא

תועלת בכך שממסדים את זה, וקובעים לזה נורמות ממוסדות.

הבעיה היא רק בענין הזה, שה-1,000 מ"ר כמינימום הוא מאוד סביר, צריך

לחשוב גם על איזו שהיא הגבלה של מיכסת מקסימום.
היו"ר י. מצא
למה אני צריך לדבר על 1,000 מטר? אני מדבר

על הרחבת איזור תעשיה, על 10 דונם, על 12

דונם. מבקש זאת ראש עיר, יש ועדה הקובעת שאפשר, התעשיה קיימת. כאשר

יוגש הרשיון, הוא יוגש על 1,000 מטר, זה כבר נושא הרשיון.
נ. וייל
אני מתכוונת לקבוע איזה שהוא קנה מידה של

הרחבה, שלא הופך את זה מעניין כמותי לעניין

איכותי שונה לגמרי. איזה שהוא קריטריון שצריך לחשוב עליו.

לגבי הרעיון השני שהתגבש כאן. כאן לפי דעתי בכלל כל החוק הזה אינו

רלוונטי. תראה מה אומר חוק התכנון והבניה. בסעיף 49, בחוק הקיים, מדובר

על תפקידיה של המועצה הארצית לתכנון ובניה, ותפקידה הראשון הוא יעוד

קרקע חקלאית; השני, איזורי תעשיה ושטחי הפקת מחצבים. כלומר, אני בהחלט

חושבת שיש הגיון ביוזמה הזאת, שהמועצה הארצית תעשה כמו שעשתה, תוכנית



מיתאר ארצית או איזורית לנושאים של חופי הכינרת או חופי הים או דרכים.

היא תתעסק בנושא הזה באופן ממלכתי, מפני שזה דבר שלא שולפים מהמותן. זה

באמת נושא גלובלי גדול, יש כאן בעיה של מים, ויש כאן בעיה של דרכי

תחבורה ויש מכלול שלם. החוק חשב על הענין הזה. שם צריך מועצה ארצית

בדרך של תוכנית מיתאר ארצית או מחוזית, והחוק הזה לא רלוונטי לגבי מקרה

, כזה.

אני חוזרת להערה הראשונה שלי, ושמחתי לשמוע שגם יונתן שם את האצבע על

הענין הזה. החוק יכול להיות רלוונטי לגבי תוכניות מפורטות שבאות על רקע

של תוכנית קיימת. אם יש תוכנית מיתאר ארצית או תוכנית מיתאר מחוזית,

שמייעדת את שטחי התעשיה הגדולים הללו, ואחר כך באים לתת לזה מימוש

במסגרת של תוכנית מפורטת, אז ההליך המזורז רלוונטי. אבל זה נכון כל עוד

אין דיון בקנה מידה ממלכתי, ולא באמת בשליפה מהמותן. לבעיות האלה יש

באמת השפעות לאין ערוך.

לכן אני חוזרת להערה הראשונה. אם אפשר למקם את החוק החדש, את ההצעה

הזאת, בהרחבת איזורי תעשיה קיימים ובתפקידים שזה רלוונטי, זה הגיוני.

לתת לזה כוח גם לגבי תוכניות מפורטות שבאות על רקע תכנון מקומי או

מחוזי קיים שכבר מיועד, זה רלוונטי. מעבר לזה, זו פשוט תהיה שליפה

מהמותן, והיא לא מוצדקת.

היו"ר י. מצא; גב' וייל אומרת לגבי תוכניות מפורטות, וזה

נכון, שהחוק הזה יכול להיות רלוונטי לגביו,

וצריך ללכת לגבי זה. היא שוללת את התעסקות החוק הזה באיזורי תעשיה,

ואני חושב שהגישה הזאת נכונה. לגבי איזורי תעשיה לפי החוק הקיים,

המועצה הארצית תקבע. הוא אשר אמרתי לגבי איזורי תעשיה, רק שזה הוגדר

עכשיו בשפה המשפטית.

אני רוצה לסכם נקודה מאוד חשובה שהולכת ומתגבשת פה, וכל הזמן אני חוזר

כדי שהיועצים המשפטיים יתנו דעתם על זה. התגבשות ראשונית היא, שאנחנו

בהחלט רוצים לייעד את החוק הזה להרחבת איזורי תעשיה, כאשר ההרחבה כוללת

בתוכה אותו שינוי יעוד, בין אם זה חקלאות, בין אם זה שינוי יעוד קיים

שלא מתאים לתעשיה. לצורך זה תלווה את הנושא ועדת הכנה, כפי שמוגדר כאן

במספר זה של ימים או אחר. ועדה כזאת אינה עמוסה בחיי היום-יום, ותוכל

לעשות עבודה טובה, ואין לי ספק שהיא לא תהיה מעכבת תוכניות.

צ. קורו! שני תיקונים. יש לנו בעיה לדוגמא במצפים

בגליל. זה לא עניין של הרחבת איזור תעשיה.

היו"ר י. מצא; אל תסבך אותנו. המיצפה הזה כל כך יפה מבחינת

איכות החיים שלו, אל תשים לו גם איזו ארובה

שם. אני לא מסכם ישיבה. נצטרך לסכם את הישיבה בין חברי הוועדה, אני רק

מדגיש נקודות שהולכות ומתגבשות. זו נקודה אחת שהולכת ומתגבשת כאן,

אנחנו מדברים על הרחבה, ושצריך שינויי יעוד או כל שינוי אחר.

נקודה שניה שמתגבשת היא כפי שאמרנו - וזה הוגדר יותר נכון על-ידי עו"ד

וייל - שאומרת שיש בחוק מי שקובע איזורי תעשיה, וזה המועצה הארצית,



בסעיף מספר 2. כל מה שהחוק מאפשר מבחינת קביעת איזורי תעשיה, אני לא בא

לשנות. אמרתי בתחילת דברי, את ההליך הזה אני לא רוצה לשנות.

נקודה שלישית שהתגבשה כאן היא, שהחוק הזה יעסוק בתוכניות מפורטות לגבי

איזורי תעשיה קיימים.

במשרד המסחר והתעשיה - זה ברור לנו לכולנו, ולא כדברי ביקורת - היום לא

מוכנים לשים אצבע מדוייקת איפה הם איזורי התעשיה. הם עדיין בחשיבה.

ברגע שהמשרד יהיה מוכן, ויהיה לו בדרום או בצפון איזור תעשיה שישמש את

הגופים האלה או את האחרים, לפי החוק הזה תוכלו לפעול. אין לי ספק

שהגופים האמונים היום על זה - אם זה המועצה הארצית ואם אחרים - ירוצו

לנושא הזה.

י. בארי; אני מאמץ בשתי ידי את עמדת היו"ר ואת עמדת

חברתי נעמי וייל, שאיזורי תעשיה

בין-עירוניים כלל אינם ענין להצעת חוק זו, זו פרשה נפרדת לגמרי.

בענין חוק זה, בעניין הרחבת איזור תעשיה, אני מבקש להזהיר מפני שימוש

במושג "הגובל" או משהו מעין זה. כבר לפני שנים ניסו לגבש הצעה, שכינו

אותה "איתור תעשיות", הווה אומר קביעת מרחקי בטחון בין תעשיות מסויימות

מסווגות לבין בתי מגורים. עד היום חוק כזה איננו קיים, והיה צריך לקבוע

מרחקים מתאימים בין סוג תעשיה פלונית לבין בתי מגורים, לבין סוג תעשיה

אלמונית לבתי מגורים. לדעתי זו ההזדמנות לפחות לקדם את ההצעה הזו

בחיקוקים, יהא זה תקנות, אבל שיקבעו נורמה מחייבת למה שכינו בעבר, למה

שקיים בחו"ל, "איתור תעשיות".

הערה נוספת לענין המושג "גובל". בחוק אחר שנוגע בוועדה אמנם אין

משתמשים במושג "גובל", אלא השתמשו שם במושג "בקירבת מקום". בחוק למניעת

מפגעים נאמר, שאסור לגרום רעש חזק או בלתי סביר, או ריח חזק או בלתי

סביר, שמפריע או עלול להפריע למי שנמצא בקירבת מקום או לעוברים ושבים.

בבית-המשפט התעוררה הבעיה מה זה קירבת מקום, הבעיה התעוררה בין היתר

בהקשר של תחנת הכוח רידינג ד'. אמרו שבנסיבות מסויימות קירבת מקום זה

גם 5 קילומטר, אם הזיהום עלול לפקוד אותם. לכן אני רוצה מאוד מאוד

להזהיר מפני שימוש במונחים כאלה, ולהגדיר בחוק ש"הגובל" פירושו 100 מטר

או 200 מטר, מפני שיש סוגי תעשיות שזה יהיה גם מרחק הרבה יותר גדול.
היו"ר י. מצא
אנחנו גם מגדירים איזה תעשיות לא נכללות,

לכן כבר הנושא של "גובל" ערכו פחות. אנחנו

מראש לא מכניסים תעשיות מזהמות.

י. בארי; אין כאן למשל תעשיות מזון, והן גורמות לא

אחת לתקלות חמורות ביותר.

א. שולמו; המטרה של החוק היא לקצר הליכי אישור, ולא

לקצר הליכי תכנון. לצערי הרב, בנסיון הקצר

שיש לנו מהחוק על הליכי תכנון ובניה, הקיצור המשמעותי נעשה בהליכי

תכנון, וזה בנפשנו, ביהוד אם מדובר בתעשיה. להליך תכנון יש זמן מסויים

שצריך לתכנן, לפעמים הוא מצריך 100 שנה ולפעמים הוא מצריך יום. מוגשות



היום תוכניות לבניה, וזאת בעיה. אני חוזר שוב, צריך לזכור שמדברים על

קיצור הליכי אישור, ולא קיצור הליכי תכנון וכל הנוגע בזה.

אני רוצה להזכיר שכאן נמצאות תמונות, וכתוב עליהן "בלי מפגעים יותר

נעים".

אני רוצה לחזור ולשאול מדוע מדובר על תעשיה. כמה עולים חדשים יעבדו

בתעשיה? מדוע לא מדובר על תעסוקה? נדמה לי שהאינטרס הוא ליצור כמה

שיותר מקומות עבודה, וזה לאו דווקא בתעשיה, בוודאי לא בתעשיה כבדה.

אנחנו צריכים לנצל את כוח האדם המיומן שעולה לארץ, שהוא בעצם המשאב

הכמעט יחידי שיש לנו. אין לנו הרי מיכרות ודברים אחרים. לדוגמא,

בתל-אביב יש איזור תעשיה כמעט במרכז העיר, שהפך למעשה לאיזור אחר,

ונקרא לזה איזור תעסוקה באמת עם הרבה יותר מועסקים למטר מרובע. יש לי

פה הפרוט של עובדי תקשורת, שרותים הנדסיים וכלכליים, עיבוד נתונים. למה

לא להכניס גם את הדברים האלה לנושא הזהל למה רק תעשיה! לתעשיה יש מושג

מסויים, או שיגדירו בחוק שתעשיה יהיה פירושו גם שירותי תקשורת, אם אתם

מוכנים לזה.

האם יש איזו שהיא מדיניות של פיזור אוכלוסין? פה אני במבוכה. אני מקווה

שיש מדיניות תכנון של משרד הפנים, ואני מקווה שיש מדיניות התיישבות של

משרד השיכון, ואני מבין שיש מדיניות של הקמת תעשיות של משרד המסחר

והתעשיה. הם צריכים ללכת יחד, ויש לי הרושם שהם לא כל כך הולכים פה

יחד. ההתיישבות צריכה להיות ליד התעשיה, או משתו דומה לזה, התעשיה ליד

ההתיישבות. אמנם אנחנו ארץ קטנה, אבל בכל אופן לא יקחו אנשים מבאר-שבע

לעבוד ברמת הגולן.

אני מציע, וזה חיוני, להוסיף לוועדה המייעצת הזאת את ראש הרשות המקומית

או את נציג ראש הרשות.

י. שגיא-. אני מייצג את החברה להגנת הטבע. אני חושב

שהיוזמה והכוונות כאן הן כוונות טובות, אבל

התהליך עוד לא ברור. ישבתי אתמול בישיבה החפוזה שנערכה אצל יונתן

גולני, אחרי שניסו ביום אחד להעביר את החקיקה הזאת, ולתפור טלאים כדי

להקל על הענין. מה שנאמר היום על-ידי היו"ר בסיכום, לדעתי פותר חלק

מהבעיות, אבל יחד עם זה אני חושב שכדאי לשים לב לתהליך. כפי שאמרת,

היתה ישיבה בשבוע שעבר. נציג משרד המסחר והתעשיה התבקש לבוא ולומר שאכן

יש כאן בעיה כל כך דחופה, אבל איפה היזמים. לא התקבלו הנתונים. כלומר,

אין כאן בעיה בעוצמה מיידית, כפי שהיא מוצגת, ולכן אני מציע ברוב

חוצפתי לא להחפז ולא לנסות לתפור היום טלאי, רק משום שמונחת איזו שהיא

הצעת חוק.

לגבי ההרחבה. במקום שאכן מוכח שיש צורך, הרחבה היא בהחלט אפשרית, ואפשר

לעשות זאת בהליך מזורז. יחד עם זאת, הרחבה דינה כדין תוכנית מיתאר,

משום שלגבי הרחבה לא בהכרח יש יוזמה מוגדרת שאפשר להתייחס אליה. לגבי

ההרחבה אני חושב שהיתה הסכמה של משרד המסחר והתעשיה, מאחר שמדובר

בחרום, מדובר בהרחבה מוגדרת. במקרה כזה יבואו משרד המסחר והתעשיה או

הרשות המקומית, ויגידו שהם רוצים את זה בהליך המיוחד, משום שיש יזם



שרוצח לעשות את המפעל הזח והזה. אז אפשר יהיה לדון לא בהכללה, כדי שלא

. נשכח איזה מטרד.

נקודה שניה. מאשימים את מערכת התכנון בביורוקרטיה. הביורוקרטיה

והעיכובים עיקרם - אני מרשה לעצמי לומר, 80 עד 90 אחוזים - משום

. שהתוכניות לא מוגשות כראוי. בקשתי היא, שבמסגרת חתקנות של חחוק שיחוקק

תחיינה גם הגדרות מה צריך להביא.

י. לוי; אני רואה את תפקידנו כמשפטנים לנסח את מח

שתחליט הוועדה. בסופו של דבר צריכה לחיות

חחלטח מקובלת על כולם.

ש. ברובנדר; למשרד חאנרגיה אין עמדה עקרונית על החוק,

אבל אנחנו רוצים להצביע על צורך שכל פיתוח

באשר לקליטת חעליה, להקמת איזורי תעשיה, יהיה נתקל בצואר בקבוק של

אספקת חשמל. אנחנו מבקשים שאם מכוונים את החוק הזה להרחבת איזורי

תעשיה, ידובר גם על הקמת תשתית, שיאפשרו לנו לספק את החשמל היכן שצריך,

בהליכים המקוצרים. הכוונה היא לגבי תחנות משנה.

היו"ר י. מצא; כאשר יקבעו איזורי תעשיה, וכאשר זה ילך

למועצה הארצית, היא תתייחס לזה.
ע. סולודר
אני שמחח שלאט לאט מתבהר, שלא מדובר על

בניית תעשיה נוספת בתוך איזורי מגורים. עם

כל ההגדרות שלנו מהי תעשיה ומהי תעסוקה, יכול להיות שצריך בתכנון ארצי

להגדיר מה יהיה והיכן. כשאני רואה פה מה עשוי להיבנות, תעשיה כימית,

תחנות כוח וכן הלאה, אני תמיד חוששת שברשימה רחבה נשכח פריטים. לעתים

אני מעדיפה הגדרה כוללת, ולא פרוט של דברים, כי אחר כך מסתבר שנשכח

משהו.

בוועדה הזאת בחצי שנה האחרונה נכחנו בבהילות של חקיקה, שאחר כך הסתבר

שלא היה בה כל כך צורך. אני בכוונה אומרת את זה בענין הזה, משום שלאט

לאט מהדיון מתברר שהבעיה שלוחצת חיא הרחבה או שינוי יעד, ולא איזורי

תעשיה חדשים. אני דווקא נבהלתי מההערה שלך לגבי המיצפים, כי צריך

להבהיר איפה אנחנו מקימים תעשיה, ואיזו. אני חושבת שדברי מרינוב לא היו

נגד רמת חובב. אבל לאורך שנים יודעים שברמת חובב בעיית הזיהום לא

נפתרה. התעשיה בתפן היא תעשיה אחרת, היא תעשיה שמראש איננה מזהמת.

בתוכנית מיתאר ארצית - ואני מניחה שזה קיים - צריך להגדיר איפה עושים

מה. אם כל החוק הזה בא לדבר על הרחבה ועל אישור, ולא על תכנון, אני

יותר רגועה, כי כך ניתן לנו להגדיר את הדברים יותר טוב. אני חושבת

שלגבי תכנון אין בעיה. לפי המצאי ראינו שיש עוד עשרות אלפי דונמים

שמיועדים למבני תעשיה באיזה שהם איזורים. הבעיה היא באמת במקומות שיש

בהם צואר בקבוק, ושם נדרש אישור מהיר כדי להרחיב, כי כולנו יודעים

שהתעסוקה עצמה היא צואר בקבוק במדינת ישראל.

אנחנו עדים שבבניה הבהולה גם למגורים וגם לתעשיה יש לנו בעיה של תשתית.

לא פעם אנחנו אומרים שאנחנו שמים לב למה שקורה על פני האדמה, ופחות

שמים לב למה שקורה מתחת לפני האדמה. אנחנו מכירים בעיקר את הבעיה של



תעשיות שונות, שזה אולי יותר קריטי מאשר מגורים. אני מבקשת שבענין הזה

- ואני אומרת זאת דווקא לנציג משרד המסחר והתעשיה - תינתן תשומת לב

מיוחדת, אס זה לחשמל, אם זה למים ואם זה לביוב.

הייתי מציעה שאחרי כל ההערות שאנחנו פה משמיעים היום, באמת ישבו שוב

המשפטנים, וינסו להביא הצעה אולי יותר משותפת מאשר הנייר הלבן, ושתיקח

בחשבון את ההערות שהערנו כאן.

התווכחו לגבי ההבדל בין איזור תעשיה בין-איזורי לבין איזור תעשיה

מקומי. אני חושבת שהתעשיה האיזורית אינה צריכה לחסום את התעשיה

המקומית. היום נדמה לי שליד כל ישוב, לפחות ישוב מגודל מסויים, יש

איזור תעשיה מתוכנן. ואם צריך להגדיל אותו - זו לא בעיה. לגבי איזור

תעשיה בין-איזורי, נדמה לי שהענין מחייב תשומת לב קצת יותר גדולה, מפני

שלפעמים זה עלול ליפול בין הכסאות של שני איזורים, ואף אחד לא יקח על

עצמו את האחריות למפגעים.
היו"ר י. מצא
הייתי רוצה לנסות לסכם את הישיבה, ואבקש את

תשומת לב המשפטנים. אני רוצה שאחר כך ישב

צוות המשפטנים הבין-משרדי יחד עם נעמי וייל, ותנסו להביא בפנינו מחר
ב-9:30 הצעה חדשה או הצעה שונה שתתרכז בשתי נקודות
(1) הרחבת איזורי תעשיה. שיהיה ברור שיש בעיות של שינוי יעוד מחקלאות

לתעשיה, ושינויי יעוד אחרים באיזורי תעשיה קיימים. שתינתן ההגדרה

הברורה המשפטית איך זה גובל ולא מפריע, ולא פוגע באיזורי המגורים,

כאשר לנו ברור שאיזור תעשיה קיים, אותה תעשיה שקיימת שם בוודאי

מותרת. מה עוד, שאתם גם מגדירים איזה סוגי תעשיות. לא שני אלה, שהם

בשפה שלך חישוקים, לגבי אותו איזור תעשיה. זו נקודה אחת שיש עליה

הסכמה של משרד המסחר והתעשיה, ואני מברך על כך.

(2) החוק הזה יחול על תוכניות מפורטות לגבי איזורי תעשיה מוכרזים

וקיימים על-פי החוק. קידום תוכניות מפורטות יכנס בהליך הזה.

לנושא הזה של הרחבה ולנושא של תוכניות מפורטות תפעל אותה ועדה שקבעתם

עם אותם ימים אלה או אחרים, כפי שתקבעו. לא מפריע לי שבמקום 7 ימים

יהיו 12 או 14 ימים, כדי שמבחינת איכות הסביבה לא תהיה פגיעה. ממילא

אין הרבה בקשות כאלה, לא יהיה מרוץ ולא יהיה עומס. למה שלא לתת קצת

יותר שהות לאותה ועדה בין-משרדית, על-מנת שתוכל להכין את החומר ולהביא

אותו מוכן? כך הוועדה המיוחדת תצטרך לדון גם בבקשות של תוכניות

מפורטות.

ישנה נקודה שלישית, שאנחנו לא מתייחסים אליה בכלל בחוק. הקיים קיים

לגבי איזורי תעשיה. קיימת המועצה הארצית שהחוק גם מקנה לה את הסמכויות

לנושא הזה. אנחנו כאן לא נתייחס לזה. אני מציע שבחוק שבפנינו כאן לא

נתייחס כלל וכלל לאיזורי תעשיה והכרזתם וכו' וכוי. על זה החוק הקיים

עונה. נתייחס לתוכניות מפורטות.

ברור לגמרי שבצוות ההכנה הזה צריך לשבת באופן קבוע נציג ראש הרשות

המקומית בה מדובר, ונציג השר לאיכות הסביבה.

אני חושב שסיכום זה הוא על דעת הכל, סיכום טוב ונכון. מחר ב-9:30 נמשיך

בדיון.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50

קוד המקור של הנתונים