ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 01/08/1990

בעיותיה של עכו; מצבה הכלכלי חברתי של עכו

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 120

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. י' באב התש"ן (1 באוגוסט 1990). שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

י ' ביבי

מ' ג ולדמן

מי וירשובסקי

מי נפאע

עי סולודר

עי עלי

י י שגיא

מוזמנים; וחבר-הכנסת מ' פארס

חבר-הכנסת י' פרח

אי רוזנטל - מנכ"ל משרד התיירות

אי רוזנמן - יועץ שר התיירות

י' מורנו - משנה למנכ"ל עמידר

מי ליבנת - משרד התעשיה והמסחר

עי קעלג'י - ממונה על מחוז הצפון, משרד הפנים

אי מזרחי - מ"מ ראש העיר עכו

שי כץ - מנכ"ל עירית עכו

מי שבס - חבר מועצת העיר עכו

אי לב - ממונה מחוזי חיפה והצפון, משי העבודה והרווחה

בי פפרמן - משרד העבודה והרווחה

י' פוקס - מנהל מחוז הצפון, משרד העבודה והרווחה

מי גרזון - משרד הבינוי והשיכון

ח' שנהר - משרד לאיכות הסביבה, מחוז הצפון

אי גת - משרד החינוך, מנהל מחוז הצפון

מי אוחנה - שירות התעסוקה

אי פדובניק - שירות התעסוקה

מר פריד - מנהל נמל עכו, משרד התחבורה

שי לוי - החברה לפיתוח עכו העתיקה

נ' גורלי - חברה לפיתוח עכו העתיקה

סנ"צ ד' שכטר - משטרת ישראל, מרחב הגליל

סנ"צ גי מירון- משטרת ישראל/שיטור ימי

מזכיר הוועדה; א' קמארה

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; 1. מצבה הכלכלי חברתי של עכו

2. בעיותיה של עכו



1. מצבה הכלכלי חברתי של עכו

2. בעיותיה של עכו

היו"ר י' מצא;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים.

לפני חדשים לא מעטים הוגשו שלוש הצעות לסדר-היום על ידי חברי הכנסת:

חסיין פארס, עדנה סולודר ויהודה פרח בנושא: מצבה הכלכלי חברתי של עכו. בנוסף

לשלוש החצעות לסדר-היום שהוגשו ביולי 1989. הוגשה על ידי חבר חכנסת חסיין פארס

הצעה לסדר-היום נוספת, היא הוגשה ב-20 במרס 1990 בנושא: בעיותיה של עכו. היא גם

הועברה לוועדת הפנים.

הדיון הזה זומן על מנת שהוועדה תשמע את ההצעות לסדר-היום והיתה כוונה ב-15

לחודש לבקר בעכו. אמנם הוועדה יוצאת לאיזור עכו, אבל התברר לנו רק לפני יומיים

שלושה שראש עירית עכו, אלי דה-קסטרו נמצא בחוץ לארץ. כך שאני לא רוצה לבקר בעיר

כשראש העיר בחוץ לארץ. את הביקור הזה נדרה. את הישיבה היום לא יכולתי לדחות ולא

רציתי לדחות.

נפתח את הדיון בדברי המציעים. חבר הכנסת פארס, בבקשה.
ח י פארס
אני תושב עכו, לכן אני מכיר את הבעיות של עכו מקרוב. כואבות לי הבעיות של עכו

כמו שכואבות לי כל הבעיות הקיימות במדינה. אבל אני חושב שעכו, העיר שאמורה להיות

בין הערים הכי יפות במזרח התיכון. העיר הזאת מוזנחת על ידי מוסדות המדינה. אם

דובר על התיירות שמיוצגת כאן ברמה גבוהה, ידוע לי על בית מלון אחד בעכו. פיתוח

עכו כעיר תיירות הוא לא מספיק, הוא איטי מדי ולא שמים לב לעכו במיוחד בענף

התיירות. כשבאים תיירים לעכו, הם הולכים ללון או בחיפה או בנהריה. מדוע? את העיר

העתיקה צריך להפוך לפנינה שתמשוך תיירים, שוירגישו נוח כשהם מסתובבים וגם ישארו

בעיר. בזמן האחרון התחילה החברה לפיתוח עכו קצת לעבוד ליד המגדלור ובשטח הטיילת.

אני מברך על זה, אבל הפרוייקט הזה לא מספיק והוא בעיני לא העיקר. צריך לדאוג לכך

שתקום ועדה מיוחדת שתדאג לזרז את ענין התיירות בעכו, שתמשוך אליה הרבה יותר

תיירים ולייפות את עכו, גם העתיקה וגם החדשה.

עכו היא לא רק עיר שמעסיקה עובדים מהעיר עכו אלא היא גם עיר מרכזית בגליל

המערבי שיכולה להעסיק להעסיק עובדים גם מחוץ לעיר, מהכפרים בסביבה. השאלה היא אם

דואגים לתיעושה של העיר עכו, תעשיה עתירת ידע; האם היא נחשבת לאחת הערים שהממשלה

מעוניינת לפתח אותה; האם הדרגה שנתנה הממשלה לעכו מבחינת עיר פיתוח היא מספקת

לעיר כמו עכו. אני חושב שצריך לתת את הדעת לנושא הזה.

נושא הדיור. קיימת בעיה במיוחד אצל ערביי עכו בעיר העתיקה. יש כ-300 דירות

שהן מוכרזות כדירות מסוכנות. בדירות האלה מתגוררים בני אדם וכל הזמן צועקים ואין

מי שמוכן לענות על הצעקה הזאת. לפני זמן מה נבנתה שכונה בכפר מאכר ותושבים

ערביים עברו לכפר מאכר, לא כולם מרצון. תושבי עכו אומרים: אנחנו לא רוצים לעבור

לגור במאכר. מצד שני, אומרים השלטונות: אין שטה לבניה בעכו. אני שואל: איך יש שטח

לבניה ליהודים ולערבים אין? אני לא מבין מה הפרדוכס הזה. אם אין שטח אז אין שטח

לא ליהודים ולא לערבים. יש שטח אז יש גם ליהודים וגם לערבים. לא פעם דובר על

טרנספר לערביי עכו לכפרים. אמנם זה למשיכת קולות, אני לא רוצה להכנס לזה. אבל יש

כאלה שכוונתם היא לייהד את עכו, "לטהר" את עכו מערבים. מדוע? אזרח במדינת ישראל,

מותר לו וזכותו לגור ולחיות היכן שהוא רוצה, בכל עיר, בכל ישוב בלי יוצא מן הכלל.

על אחת כמה וכמה, אדם שהוא חי בעיר הזאת, רוצים להרחיק אותו מהעיר. איך מרחיקים

אותו? לא מביאים משטרה ואומרים לו: תעלה לאוטו ותסתלק מעכו, לך לכפר מאכר או

לכפר תמרה. החיים שהוא חי אותם, הנסיבות שהוא חי בהן, הבתים שהוא חי בהם, כאשר לא

דואגים לשיקום שכונה, לא דואגים לתיקון הבית, לא דואגים לבניית בית חדש בשבילו,

הוא מוכרח לעזוב את העיר ולעבור לכפר. האם בכפר הבית מוכן? נניח שבונים לו שכונה

בכפר שכן, הוא חייב לעבור לשם? הוא לא רוצה לעבור לשם. הוא רוצה להיות בתחום



שיפוטה של עירית עכו. הוא חי את העיר, הוא חי את הים, החוויה שלו בעכו היא אחרת.

הוא רוצה להמשיך לגור בעכו.

לפני כעשרים וכמה שנים נבנתה שכונה בעכו, קוראים לה שכונת וולפסון, שכונה

מעורבת ליהודים וערבים. נדמה לי שהיום המבנה הדמוגרפי בשכונה הזאת הוא כמעט הצי

הצי. עכו העתיקה היתה מיושבת פעם על ידי יהודים. היום אין בה אף יהודי אחד. הם

רצו לעבור לתנאים יותר טובים.

הי ו "ר י' מצא;

עשית להם טרנספר.

חי פארס;

אני עשיתי? הם עשו לעצמם. הם רצו להיות בתנאים יותר טובים. הם עברו לעיר

החדשה. אני רוצה שהם יחיו יחד אתי.

יש דירות לעמידר, חלקן ריקות ואטומות על ידי חברת עמידר. כאשר אדם זקוק

לדירה והוא מגיש בקשה לעמידר אומרים לו: לא, הדירה הזאת אטומה, אנחנו מתכוונים

לבנות בעתיד בית במקומה. עכשיו ישראל במשבר של קליטת עליה. היא תצטרך את הדירות

האלה. אני יודע שהתחילו כבר בשיפוץ הדירות האלה. בבית שאני גר יש דירה אטומה של

עמידר. ראיתי שפתחו אורנה והתחילו להעריך כמה עולה שיפוץ. בשביל מה? בשביל להכניס

לדירה עולים.

ערביי עכו זקוקים לפתרון מיידי של בעיית הדיור. לפני כחדשיים, הייתי בין אלה

שמנעו את ההפגנה שהיתה אמורה להיות ליד עירית עכו, כי זה היה ביום האירוע של

ראשון לציון.

היו"ר י י מצא;

למה, לא היו אהלים?

ח י פארס;

לא ענין של אהלים. היה המקרה של ראשון לציון. לא רציתי שהענין יתחמם עוד

יותר.

הנושא ההברתי. בעכו ידוע לנו שאחוז הצעירים שמשתמשים בסמים הוא בין הגבוהים

בארץ. אני מדבר על יהודים וערבים. ואחוז המשתמשים בסמים בין הערבים הוא עוד יותר

גבוה מאשר בין היהודים. ידוע לי לפחות על כ-15 מקרי מוות במשך התקופה שאני חי

בעכו. אני חי שם כ-21 שנים.

ע' עלי;

מה אתה מציע?

ח' פארס;

אני מציע שהעיריה, משרד הרווחה, משרד החינוך, המשטרה וכל מיני גורמים יטפלו

בבעית הסמים בעכו.

אני רוצה לדבר על הזקנים. בעכו יש בית אבות ובו 150 מיטות. אני רוצה לשאול

כמה אבות ערבים נמצאים שם? לי ידוע שאין אף אחד. יש בעכו הוסטל. כמה ערבים יש

בהוסטל? לי ידוע שאין אף אחד. יש כ-20 עובדים סוציאליים בעכו. מתוכם יש שלושה

וחצי תקנים לערבים. יש כ-1,600 תלמידים בבית הספר המקיף וביסודי. אני לא מדבר על

טרסנטה, כי זה נחשב לבית ספר פרטי. אין אולם ספורט.
ע' עלי
אני רוצה להקים כפר לנגמלים ערבים בנצרת. תעזור לי בזה.

ח' פארס;

אנהנו מדברים על עכו או על נצרת? נשתף פעולה אחר-כך לא עכשיו.

אחוז האבטלה בעכו הוא גבוה מאד. הוא עובר את הממוצע בארץ. ובין הערבים עוד

י ותר.

דברתי על עולם התעמלות שאין לנו. יש הבטחה ועד היום הזה הוא לא הוקם. אני

יודע שיצא לא מזמן מכרז, אבל הסכום שמגיע לעירית ממפעל הפיס יספיק רק לחצי אולם.

עי סולודר;

אני רוצה לברך את הממונה על המחוז מר קלעגיי. אני רוצה לברך גם את היושב-ראש

על שהביא את ההצעות הדחופות לסדר-היום מלפני שנה לדיון היום.

אני לא אוסיף הרבה על דברי חבר הכנסת פארס. אני רק רוצה להזכיר שהיה לי אתו

ויכוח במליאה על עניינים של טרנספר, כאילו עושים טרנספר לערביי עכו. אינני חושבת

שזה מדויק, היה נסיון להוציא מהעיר העתיקה תושבים על מנת לרווח ולאפשר שיקום של

העיר העתיקה כדי שאפשר יהיה להחזיר אליה את האוכלוסיה הערבית שגרה שם.

ההצעה שלי היונה בעיקר לגבי הנושא: עכו, עיר בנסיגה. אז התפרסמו מספרים

סטטיסטיים על הנסיגה ועזיבת אוכלוסיה את העיר עקב התנאים הקשים בכל התחומים. חלקם

הזכיר אותם חבר הכנסת פארס ואני לא אאריך.

אני רק רוצה לומר, הנתונים שהיו אז, אני מניחה שהנתונים היום הם אולי יותר

חמורים. דברו אז על כ-11 אלף מועסקים. צריך לזכור שעכו היא באמת עיר של צווארון

כחול, של הרבה מאד עובדים בתעשיה הכבדה. באותה תקופה, לפני כשנה, היו כ-1,200

מובטלים. אני מניחה שהאחוז הזה השתנה. אבל חשובים היו גם הנתונים של סוגי

המובטלים והנתונים לגבי העוזבים את העיר. בקיץ שעבר עזבו כ-300 משפחות וכ-4,000

נפש עזבו בשלוש השנים האחרונות. 65.9% מכלל העוזבים היו בגילאי כח העבודה, כלומר

בין 15 ל-64.

נתתי אז גם אינדיקציה לגבי הנזקקים לשירותי הרווחה בגלל האבטלה. זה היה אז

% 37.8 בגלל יחסי משפחה שלאבטלה היונה השלכה עליהם. 23.8% בגלל בעיות בריאות. 9%

בגלל זיקנה ו-% 4.6 מסיבות אחרות. מבחינה סטטיסטית, אחוז הילדים טעוני הטיפוח נע

בין 60% ל-80% ורמת הנשירה במעבר מחטיבת הביניים לתיכון הגיעה ל-% 20.

בכוונה נתתי אז את הנתונים האלה. אני מאד מקווה שהם ישתפרו. אם כי אני חוששת,

מבלי שבדקתי, שהמצב לא השתפר בשנים האחרונות.

אני חושבת שלעכו יש בעיות מראשית הקמתה כעיר מעורבת, שהיונה על אוכלוסיה

ומבנים קיימים, ובעצם זו עיר שנבנתה על תשתית של עיר קיימת, דבר שגם מכל הבחינות

להרבה מאד בעיות. מצד אחד, זו עיר שיש לה נתונים להיות מטרופולין עם נתוני

תיירות, עם מפעלים גדולים בסביבה. מצד שני, אין לה ההטבות שזוכים להן ישובים

באיזורה, למשל ישובי העימות בגליל המערבי, מבחינת הנחות ופטורים ממיסוי, דבר שגם

כן יכול להביא להגירה שלילית.

למעשה אותם נתונים שהתפרסמו אז, בעיקר על ידי פרופ' ברוך קיפניס, שאנחנו

מכירים אותו, הצביעו על הסכנה שאם לא יהיה טיפול מיוחד לעיר עכו יש סכנה שעכו

תיהפך לעיר בנסיגה, לעיר שהאוכלוסיה עוזבת אורנה. את זה יש למנוע על ידי תשתיות

בינוי ותעסוקה.



אני יכולה להוסיף, שאני מאד מקווה שהיום, עקב הקליטה, ייעשה מאמץ גדול להביא

לעכו גם אוכלוסיה של עולים וגם תעסוקה, מפני שבעיר יש פוטנציאל והיא יכולה להיות

אחת הערים הנפלאות בארץ, כפי שהיא היתה בהיסטוריה.

י י פרה;

אני רוצה להאיר את הדברים דווקא מהפן האחר שלהם ולומר, בניגוד לדבריו של

ידידי הבר הכנסת חסיין פארס, שהמצב כפי שאני רואה אותו בעכו הוא לגמרי אחרת. אני

לא מתעלם כשהבעיות שארגה אמרת, אבל אני רוצה להעמיד את הפרופורציות הנכונות. הבעיה

האמיתית של עכו היא דווקא הבעיה הדמוגרפית של עזיבת יהודים. זוהי האמת. העיר הזאת

הולכת ונעזבת. במשך ארבע שנים האחרונות - יש לנו נתונים, עובדות בשטה - כ-4,000

יהודים עזבו, 1,000 משפחות נטשו עיר קטנה כזאת.
ח' פארס
תיכף אומר גם מדוע.

העזיבה הולכת וגוברת לאחרונה, גם בגלל הידרדרות מעמדה של העיר מבחינה כלכלית,

הברתית ובטחונית.

ח' פארס;

בטחונית?

י י פרח;

בטחונית פנימית. אני יודע למה שאני מתכוון כשאני אומר בטחונית. לא כל בטחון

הוא רק בטחון חוץ. יש גם בטחון פנים.

ח' פארס;

אתה טועה, לצערי הרב.

י י פרח;

אני במקרה מכיר את עכו וגם יש לי ידידים שם ויודע בדיוק איך הם חיים.

ח' פארס;

הלוואי שבכל הארץ, החיים מבחינה בטחונית יהיו כמו בעכו. אתה נגרר אחרי

העתונות, לצערי הרב.

י י פרח;

אני חוזר ומדגיש, העיר הזאת נעזבת ודווקא קיים מצב של הפרת האיזון הדמוגרפי

לרעת האוכלוסיה היהודית. זה דבר שצריך להדאיג אותנו במאד מאד. לא יתכן שעיר

קדומים כזאת, עיר היסטורית נעזבת ואנחנו לא נותנים על כך את הדעת. הסיבות, מניתי

אותן, גם כלכליות, גם חברתיות, גם בטיחותיות.

הגורם האטרקטיבי שיוצר כאן בעיה הוא הערים הסמוכות שהופכות להיות אבן שואבת,

כמו נהריה, כרמיאל ומעלות, והן שמעניקות למפוני עכו נתונים טובים יותר.

האטרקטיביות הזאת היא שגורמת מצד אחד לעזיבה, מצד שני להעדר פתרונות מקומיים.



הבעיות מתחילות בהיות העיר עכו עיר עולים בעבר. ודווקא אוכלוסיה חזקה היא

שעוזבת, אוכלוסיה בינונית. זה מה שמדאיג אותי. האוכלוסיה ההלשה, מהעדר אפשרויות

נשארת במקום וזו רעה חולה נוספת. לא די בלבד שישנה הגירה, ההגירה השלילית הזאת

מהעיר היא דווקא של האוכלוסיה שהייתי מצפה שהיא תישאר שם. נשאר משקע של אוכלוסיה

המתקשה, שלא יכולה לעשות שום מוביליות, שום ניוד.

המשברים בתעשיה גרמו לפיטורים של המונים וההידרדרות הולכת ונמשכת. אם לא יהיה

מעצור בענין הזה, אני לא יודע לאן אנחנו מגיעים.

אני לא מוריד מעל ראש העיר ולא מתיר את כל הענין על משרדים אחרים. קל לבוא
ולומר
המשרדים צריכים לתת, הממשלה צריכה לתת. אני בהחלט בעד עידוד העיר הזאת

ואני תבעתי עבורה מעמד של עיר פיתוח. אני מבין שהיום היא נכנסה כבר לקטי גוריה

והיא תיהנה ממעמד של עיר פיתוח. אבל אפילו בזה לא סגי.

אבל אני פונה ואומר, ראינו במו עינינו ראשי ערים שידעו ליטול יוזמה וליצור

בתוך הערים שלהם איזושהי פעילות וגם גרמו לכך שיקבלו משאבים. משאבים אינם נופלים

מלמעלה. איך אמר טשרניחובסקי? "לאיש אשר ידו לא לו תושיע, לא ישלח גם אל עזרה

מרקיע". צריך לדעת לעשות כדי ליצור. יש מאות אטרקציות. עיר יפהפיה כזאת, שיכולה

להיות אטרקטיבית ממדרגה ראשונה, לא זוכה לאטרקטיביות כזאת ואמרתי זאת גם במליאת
הכנסת. אמרתי לראש העיר
אני מוכן לעזור לך בכל הנושאים, אבל תבין שאם אתה לא

תושיע, לא תעשה דברים הם לא ייעשו מעצמם. ויש כל כך אפשרויות. ראינו ערים שהיו

ז נוחות ועלובות, ובאו ראשי ערים והפכו אותן למשהו. פתאם אותן ערים רדומות קמו

לתחיה על ידי ראש עיר שמטורף לענין וחדשני.

אין צורך להרבות בדברים. אני מסתפק במה שאמרתי.
מי ג ולדמן
אני רוצה להתייחס לעכו מאחר ואני מכיר את עכו מקרוב גם כאיש הגליל וגם כאחד

שמלווה את העיר מקרוב. בוודאי שצריך להציג גם את חצי הכוס הריקה, אבל חשוב שלא

נאבד את הפרופורציות ונתייחס גם לדברים החיוביים שנעשו בעכו כתוצאה מאותה קריאה

חשובה של ראש העיר ושל נציגי הציבור של העיר. אני רוצה להציג גם את חצי הכוס

המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. אבל בוודאי צריך לשאוף ולהגיע לזה שחצי הכוס

המלאה תהיה מלאה עד הסוף ואפשר לעשות את זה.

נכון אמרו חברי, שעכו היא עיר עם הרבה מאד פוטנציאל. אני חושב שזאת העיר

השלישית מבחינת עיר תיירות. ירושלים, יפו וועכו הן שלוש הערים בעלות פוטנציאל

תיירותי הגבוה ביותר במדינת ישראל. נעשים שם דברים. אם אני אתייחס למשרד התיירות,

ונסתכל מה נעשה שם בשנים האחרונות, נראה שהעיר לא דומה למה שהיוזה לפני מספר שנים.

תמיד אפשר לשאוף ליותר. אני חושב שהעיר הזאת הפכה להיות עיר אטרקטיבית. חסר בה

תשתית שמסוגלת לקלוט את התיירות שמגיעים לעכו. נדמה לי שלעכו יש בית מלון אחד של

שלושה כוכבים. יש שם מוטל ארגמן שהוא תשובה ל-2-3 כוכבים. יש לה פוטנציאל לקליטת

תיירות, ואני בטוח שבנושא הזה אפשר לעשות יותר.

אחת הבעיות הכואבות ביותר של העיר הזאת זו העיר העתיקה. עמידר אחראית לאותן

דירות שנמצאות בעיר העתיקה. עמידר בתקציב המוגבל שלה היתה צריכה לפני שנה לשפץ את

הדירות. חלק גדול מהדירות לא שופצו אלא נאטמו והיה שיקול אם להרוס אותן כדי לא

ליצור מצב של סכנה להולכי רגל ולתושבים בעיר העתיקה. מחוסר תקציבים לא נכנסו

לשיפוצים מספיקים. היו הוצאות כבר מאמצע שנות ה-70. הזכיר חברי, חבר הכנסת פארס,

כפר מאכר היה תשובה ופתרון לאותם מפונים של העיר העתיקה, שאת העיר העתיקה ראו

ראשי הציבור ומשרד התיירות כמוקד תיירותי ולא אזור מאוכלס בתושבים. אחת הסיבות

שהציעו לתושבי העיר העתיקה להגיע למאכר היא האפשרות להיות בסביבה המתאימה להם. לא

צריך להתייחס לזה כטרנספר או לא טרנספר. אנחנו מתייחסים לזה עניינית ולא פוליטית.

זה פתרון אמיתי ואנשים שהיו במצוקה שחיו מספר נפשות רב בחדר אחד של 20 מ"ר או של

15 מ"ר.



הבעיה של עמידר וההתמודדות לגבי העיר העתיקה היא בעיה קשה וכואבת.

הפתרונות צריכים להיות מחוץ לעיר העתיקה, כי העיר העתיקה צריכה להיות אזור

תיירותי. הוא יכול ליצור תשתית כלכלית לעיר הזאת, אני חושב בהכנסות בלתי

מוגבלות. פה יש בעיה תקציבית. עם תקציב אפשר להפוך את עכו לעיר תיירותי מספר

אחד בצפון.
ח י פארס
אתה רוצה לרוקן אותה מתושבים?
מי גולדמן
חלילה וחס. אני אומר שצריך להתמודד עם הבעיה הזאת באופן ענייני. אני

מקווה שעמידר תמצא את התקציב המתאים ותשלים את השיפוצים הנחוצים באופן מיידי.
י' מורנו
בעזרת האוצר.
מי גולדמן
בוודאי בעזרת האוצר. לגבי משרד החינוך, היתה מצוקה קשה בעיר בעתיקה של

חוסר כיתות לימוד. אני יודע שמשרד החינוך נרתם לנושא. בנו בית ספר לתושבי העיר

העתיקה כדי לפתור את בעיית המצוקה בחינוך. נעשו דברים בשנתיים האחרונות ונעשה

מאמץ. משרד החינוך השקיע מאמצים גדולים כדי לחזק את הפעילות הקהילתית-התרבותית

בעיר. אם זה בפסטיבלים, אם זה במערכות אמנות לעם, אם זה בהשלמת היכל התרבות

וספריה ציבורית. נעשו שם מספר פעולות שנתנו תשובה לחיי הקהילה גם בשעות הפנאי.

חשוב שנדגיש את הדברים האלה ולא נציג את העיר עכו כעיר רפאים שלא רוצים להגיע

אליה ושתושבים בורחים ממנה בגלל שאין מה לעשות בה.

נכון שישנה בעיה קשה של תעסוקה. תעשיות הצמודות לעכו הן תעשיות שעברו

משבר כלכלי. כתוצאה מהמשבר הכלכלי, מקורות ההכנסה של העיר נפגעו בגלל אי-תשלום

ארנונה. העיר לא יכולה לתפקד בלי הכנסות. אני יודע שמשרד הפנים עשה מאמצים

גדולים לתיקון בסיס התקציב וגם בזה נעשו שינויים. אני יודע שהעיר קיבלה תקציבי

פיתוח מעבר למקובל בעיר בגודל כזה. אני יודע ששונה תקציב היסוד של העיר הזאת

כתוצאה מאותו לחץ.

אני עבדכם הנאמן פניתי לראש הממשלה שיקים את ועדת דקל. ועדת דקל בחנה

מקרוב את הבעיות הקשות של העיר הזאת, המליצה המלצות, לצערי הרב חלק גדול של

ההמלצות לא מומש, שוב בגלל בעיות תקציב וסיבות נוספות.

תראו דבר מעניין. נהריה שהיא צפונית לעכו, הפכה להיות אטרקטיבית לזוגות

צעירים של עכו. תושבים, במקום שיעברו דרומה לקריות, הם מעבירים את הכתובת שלהם

או צפונה לנהריה או מזרחה לכרמיאל. מדוע זה קרה? כרמיאל נהנית מפטור במס הכנסה

של 7%. נהריה נהנית מפטור במס הכנסה של 10%. זה אומר, פועל תעשיה בעכו, הכנסתו

נטו היא פחות 200 עד 300 שקל לעומת אותו פועל שבא מכרמיאל לעבוד באותו מפעל

בעכו או מאותו פועל שבא מנהריה לעבוד באותו מפעל. זה יצר מצב שפועלים אומרים
לעצמם
אם נגור בכרמיאל נוכל להרוויח עוד 300 שקל באותו מקום עבודה, נוכל לקבל

דירה בתנאים נוחים יותר.

לכן המלצת ועדת דקל היתה להשוות את התנאים של עכו לעיר כרמיאל, לא לנהריה

שהיא קו עימות. זה אומר הנחה של 7% במס הכנסה. היא המליצה להעלות את הפטור

במחיר הקרקעות בהתאם לכרמיאל בתכנית "בנה ביתך".



לעכו יש מצוקה קשה של קרקעות לבניה. אחת ההמלצות של ועדת דקל היתה, ואני

תומך בה, לספח קרקעות של ישובים יהודיים, של הקיבוצים והמושבים מהמועצות

האזוריות, אותן אדמות שיכולות לתת שטח נוסף לעיר עכו לבניה גם לזוגות צעירים,

גם לקליטת עליה ועל ידי כך להפוך לעיר שתהיה מסוגלת ליצור מקורות הכנסה ולשאוף

למשק סגור.

היתה עוד המלצה שצריך להתייחס אליה. הוועדה קבעה שתוך שלושה חדשים יוסקו

המסקנות לגבי ענין הבורר שבין רפא"ל לבין העיר. רפא"ל הוא מפעל בטחוני. הוא לא

משלם ארנונה. יש החלטה שכל תעשיות הבטחון משלמות ארנונה, במקרה הגרוע שליש

ובמקרה היותר טוב סכום גבוה יותר. נכון שיכולים להגיד שרפא"ל נמצאת במצב כלכלי

קשה. אבל זאת בעיה ממשלתית. העיר, שאחד ממקורות ההכנסה שלה הוא הכלי שנקרא

ארנונה, ברגע שאנחנו מונעים מהעיר לקבל את הארנונה מרפא"ל, וזאת הכנסה לא

קטנה, זה מקשה על תיפקוד העיר. הכנסות אלה יכולות לאפשר פיתוח נושאים כמו

תיירות, חיזוק חיי הקהילה, מערכות חינוך, תשתיות. זאת עיר עתיקה מאד, יש שם

בעיות של צנרת מים, יש שם בעיות של כבישים ומדרכות, מערכות ביוב. כל הנושאים

האלה זקוקים לתקציבים מתאימים.

נכון שנעשו דברים. אני יודע למשל שמשרד החינוך מימן את הקמת גשר חעילי

כדי לאפשר לילדים בטיחות יותר טובה על כביש עכו-נהריה. נעשו מאמצים בשנים

האחרונות בכל הכיוונים.

לסיכום דברי, אני חושב שהעיריה בראשותו של אלי דה-קסטרו עושה מאמצים

גדולים בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה שונים. יש רצון טוב גם של משרדי הממשלה,

גם של הסוכנות היהודית, גם של העיריה להפוך את עכו לעיר אטרקטיבית, גם לתושבים

שירצו להישאר בה. אני יכול להגיד מלה לזכות התושבים הערביים ולחלוק על דברי

חבר הכנסת פרח. אני חושב שזו אחת הדוגמאות של שיתוף פעולה וחיים משותפים בין

יהודים לערבים. נכון שמדי פעם, כתוצאה מאירועים חיצוניים ישנה גם תסיסה שחיא

לגיטימית. ודאי אגנה כל הפגנה שנועדה לפגוע בנפש או ברכוש. אבל בואו לא נחפוך

את המיעוט הקיצוני לבעיה כללית של העיר עכו, משום שבסך הכל אני חושב שיש שם

הבנה וחיים משותפים טובים בין התושבים. ישנן בעיות קשות ואם נדע להפוך את

הדיון היום מתיאוריה לצד המעשי, אני בטוח שנוכל לדווח בעוד שנה או שנתיים

שהפכנו את החצי כוס ריקה לחצי כוס מלאה.

מ' נפאע;

המציאות הקשה, הפיתוח האיטי ביותר מביא אותי לשאלה מה באמת הכוונות של

הממשלה כלי עכו, ואני מתכוון לאוכלוסיה הערבית בעכו. מדאיגות אותי הבעיות של

היהודים והערבים, כולם אזרחי מדינת ישראל. אני לא רוצה אלא להיות משוכנע שיש

כוונות לא טובות כלפי הערבים החיים בעיר עכו. מה ששמעתי היום מחבר הכנסת פרח,

זה דבר מדאיג. אלה ביטויים שיש מהם ריח לא טוב, במיוחד כשצריכים שיתוף פעולה,

שכנות טובה ואחוות עמים, שעכו היתה דוגמא לכך. מדברים על בעיה דמוגרפית, על

ייהוד, על בטחון פנימי. יש בעיה חמורה. יש תעמולה לאחרים לבוא לגור בעכו ויש

תעמולה נגדית לאחרים לעבור מעכו למאכר.

אם יש מצוקה לאזרחים יהודים, אם זה בחצור הגלילית או בעכו, זה איכפת לי

באותה מידה כפי שאיכפת לי הבעיה של האוכלוסיה הערבית, וזה תפקידנו. מה שחסר

בעכו זה תעסוקה ומגורים. אני מכיר מקרוב את בעיית הדייגים בעכו. למה להעביר

אנשים שנולדו וחיים בעיר עכו למאכר, למקום שבו יש עכשיו משפחות של משתפי פעולה

מהשטחים שמהווים סכנה לתושבים? זו כוונה לא בריאה. יש הפגנה נגד תושב ערבי

בגלל שהוא מכר דירה. איפה התפקיד של כל האנשים והמוסדות האחרים? זו בעיה

שלדעתי צריך לטפל בה. אני בעד פיתוח עכו ליהודים וערבים. חסר ירק בעכו העתיקה,

חסרה גינה, חסר מגרש משח לילדים. לכן אני בעד לקיים סיור במקום.



ע' קלעג'י;

למעשה השיחה שהיתה פה הגדירה את הבעיה של עכו. לעכו יש יתרון. יש לה

פוטנציאל ובמקביל יש לה בעיות לא קטנות. חלק מהבעיות שהוצגו פה, אלה הבעיות

הקונקרטיות שישנן. היתה פניה של ראש העיר ושל חברי כנסת, בתוכם חבר הכנסת מיכה

גולדמן, לכבוד ראש הממשלה. ראש הממשלה הקים ועדה בראשותו של מיכאל דקל. הוועדה

עשתה עבודה לעומק, מכל הלב. היא ניסתה לקחת את מירב הבעיות שישנן בעכו ולתת

להן פתרון. היא נפגשה עם אנשי עכו וסיירה במקום. היא הניחה דו"ח. כבוד ראש

הממשלה זימן את הוועדה ואנשי עכו אליו חזרה. הבנתי שסוכם שמר דקל, מטעם ראש

הממשלה, ילווה גם את הביצוע לא רק את כתיבת הדו"ח. לפי דעתי, אם יהיה ליווי

לביצוע המסקנות, אנחנו עוברים כמה צעדים קדימה בחלק הזה. אני כמעט מעיד על

עיסתי. אני חלק מהוועדה הזאת.
היו"ר י' מצא
.

אני קורא פה בסוף: "בקרה - הוועדה ממליצה על מינוי פקיד בכיר שיהיה אחראי

לביצוע המלצות ואשר יגיש דו"ח תקופתי לוועדת המעקב". מונה אדם כזה?
עי קלעגיי
לא מונה. אבל הוצע על ידי כבוד ראש הממשלה שמר מיכאל דקל ילווה את הנושא

הזה מטעם ראש הממשלה. זה המסלול שישנו ואני מברך עליו.

לפי דעתי יש פתרון אחד ויחיד לבעיות של עכו כפי שהוצגו פה. כל פיתוח

שייעשה בעיר הוא הפתרון לעכו. בפיתוח הזה תיהנה האוכלוסיה שישנה שם וגם

אוכלוסיית הגליל. כל כביש שנסלל, כל מפעל שמוקם תורמים לאוכלוסיה במקום,

יהודים וערבים כאחד.

ישנה בעיה של עכו העתיקה, שהאוכלוסיה שם היא אוכלוסיה ערבית. התשתית

שישנה שם היא תשתית ישנה ועתיקה. היא לא מתאימה לזמננו היום. אם זה הביוב,

המים, החשמל, חלק מהבתים רעועים . צריך להשקיע כסף גדול כדי לסדר את התשתיות.

התחילו כמה צעדים קדימה בכיוון הזה.

דבר שני, אם אדם גר בבית שהוא נוטה ליפול על האוכלוסיה במקום, צריך לעשות

משהו. אי-אפשר להשאיר את המשפחה במקום. צריך להוציא את המשתכנים במקום כדי

לטפל בבית, בלי לתת לזה שום כותרת של כן פינוי לא פינוי. איך יהיה המיכניזם,

מי יטפל, איך יוציא - זה כבר נושא לאנשי מקצוע. אני לא חושב שצריך לצאת במסע

של פינוי עכו העתיקה. זה לא הכיוון שצריך ללכת בו, אלא צריך להתייחס לנושא

נקודתית ולגופו של כל מקרה.

דבר שלישי, החלק התעסוקתי של עכו. עכו סובלת מתת תעסוקה. חלק ניכר

מהתעסוקה שישנה בעכו קיבל מכות, אם זה כור, אם זה מפעלי מזון ועוד מפעלים

אחרים.

יתרה מזאת, ישובים השכנים לעכו נהנים מעמד יותר טוב משל עכו. אחת ההמלצות

בדו"ח היתה להשוות את עכו לאותה רמה. לגבי תיעוש ותעשיה, לעכו יש יתרון יחסי.

לדעתי על ידי כמה פעולות יזומות לא בחטף אלא במשך זמן אפשר להביא גם תעסוקה

למקום.

בנושא התיירות נעשתה עבודת תשתית או חשיבה ראשונית גדולה מאד. אם זו

המרינה ועוד עבודות נוספות. פשוט צריך לגלות את הפוטנציאל שיש שם. הפעולות

שנעשות בחלק של התיירות יכולות לבטא את עצמן.



בנושא של דיור וקליטה מקום, הומלץ לצרף שטחים לעכו כדי להגדיל את

פוטנציאל הקליטה של עכו, לתת אפשרות של "בנה ביתך" בעכו. יכול להיות שזה ימשוך

אוכלוסיה בעלת יכולת כלכלית יותר גדולה. גם בחלק הזה צריך לעשות פעולות.

אלה הכיוונים שהולכים בהם. לזה צמוד הנושא התקציבי שמסדר תקציב לכל משרד

להזרים אותו לעכו. לפי דעתי אם הנושאים ייעשו כפי שדובר עליהם, תוך מספר שנים

נראה את השינוי שיחול בעכו.

הביקור במקום הוא חיוני. אלמנטים כמו סמים ודברים כאלה הם חזקים שם. צריך

להתייחס לכל מקרה לגופו, כי אם ניקח את כל קשת הבעיות שישנן שם, לא נגמור כמה

ימים.

לסיכום, אני מברך את היוזמה של ראש הממשלה בנושא הזה ואת הדו"ח של ועדת

דקל. צריך לממש אותו. הנטל שמוטל על העיריה פה הוא לא קטן. אפשר שהרבה גופים

יעסקו בנושא הזה, אבל ההרמוניה, חדוות היצירה הן על עירית עכו.

היו"ר י' מצא;

המעקב שצריך להיעשות על ידי מר מיכאל דקל, יש איזו ועדה קטנה שמלווה אותו

או שהוא עוקב ויוצר את המגע עם כל האחרים?
עי קלעג'י
משיחה אתו הבנתי שהוא מתכונן ליצור סביבו איזו קבוצה שתעבוד אתו.
אי מזרחי
קודם כל אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה שכינס את הוועדה לענין שאנו דנים

בו ולברך את כל הנוכחים על המאמץ הרב שנעשה על ידי כל גוף וגוף.

מעניינת הסמיכות בין פרשת השבוע לבין מה שאנחנו דנים בו, שהיא "דברים"

שדנה בשלושה ספרים אבל בבראשית היא לא דנה. לזה אולי אנחנו לא שמים לב, שלא

דנים בבעיה הראשונית של עכו. קראתי את הפרוטוקול עליו הסתמכה הזמנת הוועדה

והייתי רוצה לדחות את הרמזים שכביכול לא נעשה מספיק. אני חושב שעירית עכו

נעזרת בכל המשרדים ועל זה תודה מראש לכל המשרדים שנוכחים ושאינם נוכחים. אנחנו

מרגישים היטב את המגע של כל משרד ומשרד.

ח י פארס;

זאת אומרת, אתה מרוצה מעזרת המשרדים לעיר עכו?
אי מזרחי
אני חושב שלמשרדים יש רצון רב. כסף אולי אין מספיק.

כשהועלה הרעיון של ועדת דקל, היו כאלה שאמרו: נו, עוד ועדה קמה. האנשים

היו סקפטיים, אבל היו גם אנשים שאמרו: בואו ניתן ציאנס. אני רוצה לומר, כל

הכבוד לוועדת דקל שישבה כוועדה רחבה מספר רב של ימים בעכו, עשתה עבודה יסודית

בכל התחומים ואני חושב שהדו"ח מדבר בעד עצמו.

בענין העיר העתיקה. אנחנו חייבים לשים את האצבע על השורה הנכונה ולומר גם

דברים שלא נאמרו ולא נשמעו מספיק. אם ניקח את המספרים שהיו לפני מספר שנים

והיום נמצא שיש תופעה מאד מעניינת, שהיא אולי עוברת וגולשת מעבר למספרים

ההגיוניים, שילודה טבעית יכולה להתקיים בכל ישוב ובכל שכונה. בעכו יש תופעה.



יש לנו את העיר העתיקה. יש שם בתים שהם בעלי סכנה, אבל אסור לשכוח שיש לנו

בעיה נוספת, ש70% מהמשפחות שמתלוננות הן בעצם משפחות שפלשו לדירות. אלה אנשים

שגרו במקומות אחרים. אלה דירות שעמידר היתה אמורה לאטום אותן ומחוסר תקציבים

היא לא אטמה אותן ואז 24 שעות לאחר מכן פלשו לשם אנשים שאינם תושבי עכו. היום

יש למעלה מ-300 חיבורים ישירים ללא שעון. יש לנו בעיות עם הדברים האלה. כל

משפט שאומר לכאן ולשם, מישהו יגיד: זו גזענות. אחר יאמר: אתה מפריז וערבי

יגיד: אתה עושה כותרת.

לכן אני אומר שצריך לקחת את הענין בפרופורציות נכונות. את הדו-קיום בהחלט

צריך להזכיר. אני חושב שעכו היא דגם שחיים בה גם יהודים וגם ערבים יחדיו. נכון

שישנה אווירה של עזיבה, אבל זה לא כצעקתה.

צריך לקחת בחשבון עוד דבר. כשמדברים על המצב של ערביי עכו, אמרתי שצריך

לקחת את זה בפרופורציות הנכונות. כשהוזכרה שכונת וולפסון שכחו להזכיר ששכונת

וולפסון היתה אמורה להיות שכונה יהודית דתית. אף אחד לא קם וצעק ששכונת

וולפסון חיא שכונה ערבית. היום 79% מהתושבים בשכונת וולפסון הם ערבים ואין

צעקות עד לב השמים. מעניין, השכונה שנקראת העיר העתיקה היא עדין מלאה ולא

מריבוי טבעי אלא מפלישה. צריך גם את זה לקחת בחשבון. נכון שישנן דירות שעמידר

לא מתקנת אותן. למעלה מ-50% מהדירות בעיר העתיקה נמצאות בבעיה של סכנת דיור.

ניתן מספר רב של פתרונות, אבל היו גם כאלה שניסו לשכנע שלא לקבל את הפתרונות

האלה, כי זה עלול ליצור כותרת שאנחנו מתכוונים להעתיק את ערביי עכו מחוץ לעיר.

אני חושב שאני לא צריך להוסיף מעבר למה שנאמר כאן על ידי חברי הכנסת

והממונה על המחוז שעושה רבות למען עכו. לכן אומר רק משפט אחד מסכם. יש דו"ח

ועדת דקל. אני הושב שיש בו הכל.
ח י פארס
לגבי הדיור של עכו העתיקה, מה ההמלצה של ועדת דקל? איך היא רואה את

הפתרון, מחוץ לעיר עכו או במסגרת שיפוץ הדירות?
היו"ר י י מצא
גם זה וגם זה. אתה מסכים אתי שבכל עיר יש תזוזה לפריפריה. אל תיקח את זה

רק ממבט של ערבים שיוצאים לפריפריה עם איכות חיים יותר טובה. יהודים עושים את

זה לא מעט, יוצאים החוצה ואפילו מעודדים אותם לצאת מתוך הערים החוצה.
חי פארס
יש סתירה פה. אני לא מקבל את זה. אומרים שהיהודים בורחים מעכו. רוצים

לקלוט גם מחו'יל וגם מבפנים. אבל את הערבים מוציאים לכפרים. יש סתירה פה. לא

אומרים ליהודים לעבור לכרמיאל או לקרית שמונה.
אי מזרחי
אני חייב להדגיש ולומר: עכו היא עיר יהודית.
ח י פארס
מה זאת אומרת?
אי מזרחי
היא עיר יהודית שיש בה גם ערבים. מדינת ישראל היא מדינה יהודית שיש בה גם

ערבים.

ח י פארס;

אני בעכו לפניך. אני לא שולל ממך את הזכות הזאת. זו עיר שיש בה רוב יהודי

עם מיעוט ערבי.

היו"ר י' מצא;

מה הוא אמר?

הי פארס;

עיר יהודית, הצביון שלה יהודי ויש בה ערבים. יש בה קצת קישוט ערבי.

היו"ר י' מצא;

למה אתה מנפה את הדברים?

ה י פארס;

עזבו את הגישה הזאת. עד היום אתה רואה את השלט: רק פלוני אלמוני יכול

לייהד את עכו.
אי מזרהי
עלינו לבצע כמה דברים, גם להגדיל את התקציב, גם להכריז על עכו כעיר פיתוה

ולקחת את דו"ח ועדת דקל וליישם אותו אחד לאהד. דרך אגב, נפגשתי עם מר דקל לפני

שבוע. הוא ביקש שכבר היום נארגן לו חדר עם טלפון, תשב שם ועדה בת שניים-שלושה

אנשים שתלווה את הנושא מעכו, לא מירושלים, דרך כל משרדי הממשלה. אשמח מאד אם

הדו"ח הזה ייושם. נוכל להעלות את עכו על המפה יותר ממה שהיא היום, למרות שהיא

עיר יפהפיה עם פוטנציאל גדול מאד, עם חזון גדול ועם ראש עיר נהדר.
היו"ר י' מצא
אבקש לשמוע את מנכ"ל משרד התיירות, אבי רוזנטל. יש לי רושם שמשרד התיירות

עשה נפלאות בעיר הזאת, כאשר זה בא לידי ביטוי פעם בשנה בפסטיבל שמקבל הד חזק.

אין הרבה ערים שיש להם פוטנציאל מבחינת תיירות כמו שיש לעכו.
אי רוזנטל
בנושא התיירות בעכו, אני הושב שהמעלה היא שאנחנו מתייחסים לעכו בתור מקום

לא פרובלמטי אלא מקום שהוא אתר תיירות מהבולטים בישראל, אתר עם פוטנציאל

ואנחנו מתנהגים אליו בהתאם. אני לא רוצה להתחבא מאחורי הטענות שאין תקציבים

ויש תקציבים. מה שאני רוצה להגיד הוא שבמסגרת כל האין, אנחנו נותנים חלק די

גדול ממה שיש לנו לעכו. אפילו שזה עולה לי קצת בבריאות אני צריך לומר מלה טובה

על משרד האוצר, שבענין הזה הוא יד ביד אתנו ולהיפך לוחצים שנכניס תקציבים

מתקציבי הפיתוח שלנו לנושא עכו. אנחנו גם לא מחבאים מאחורי הענין הזה שאנחנו



מטפלים רק בנושא תיירות, אלא כל פרוייקט שאנחנו נכנסים אליו אנחנו מטפלים בו

מאלף עד תו, ואם קשורים בזה דברים שלא בדיוק שייכים למשרד התיירות, אנחנו לא

מתייעצים עם משרדים אחרים ומבקשים תקציב, אלא אם יש לנו אנחנו מבצעים את זה

ולא בודקים אם את המדרכה צריך לעשות משרד התחבורה ואת הכביש צריך לעשות מע"ץ

ודברים כאלה. אני חושב שאת זה יודעים גם פרנסי העיר וגם רואים אותנו במקום.

יש לנו חברה לפיתוח חוף עכו פעילה שנמצאת במקום, שנמצאת בעיר העתיקה

ומבצעת עבודה. אנחנו, צמרת המשרד, בצורה זאת או אחרת, מבקרים באופן קבוע

והקדמנו כבר את הוועדה בכך ששר התיירות עם כל הנוגעים בדבר היו לפני חודש

בביקור עם ראש העיר וכמובן שאנחנו עובדים יד ביד עם ראש העיר. כך הצלחנו גם

במקומות אחרים, אם זה היה אילת והיום טבריה. היכן שיש ראש עיר שמשתף פעולה,

עושה טוב לעיר ומריץ אותנו, יש הצלחה.

מבחינת התיירות אנחנו מתייחסים לעכו בתור אזור פיתוח א'. אצלנו לא צריך

לעשות היום מניפולציות בחוק לעידוד השקעות הון. יש לנו אזור פיתוח אי לעכו

ובהתאם לכך, כל פרוייקט תיירותי שבא מעכו, אם זה נושא איכסון שהיום מתבטא רק

בשיפוצים, כלומר בשני המלונות, בארגמן ובחוף התמרים, ואם זה בנושא של

אטרקציות, הנושא של הנמל הפיזני והמסעדות, אנחנו נותנים אזור פיתוח אי, דהיינו

29% מענק למלונאות ו-22% לאטרקציה.

בנושא של תקציבים ישירים, אם אני מחבר את כל מה שנתנו משנת התקציב 1989

עד עכשיו, אנחנו נשקיע השנה בערך 3.5 מליון שקל בעכו. זה הרבה כסף, כי זה יכול

להוות כ-% 15 מתקציב הפיתוח שלה, כאשר אנחנו מתרכזים בשלושה נושאים עיקריים: 1.

נושא הטיילת, כמה שאפשר להאריך אותה יותר. 2. חניה לאוטובוסים עם תיירים. לא

צריך לשכוח שעוברים 350 אלף תיירים בשנה בעכו. מיד אגע בבעית האיכסון. 3.

האחזקה והתיחזוק של אולמות האבירים ומסביבם. לתוך זה נכנסים כמובן האירועים

כמו תיאטרון אחר או ווקליזה או אירועים אחרים שאנחנו עושים ביחד עם העיריה.

לצורך הענין הזה, כל מה שחייבת העיריה לחברה שלנו, אנחנו מבקשים ממנה רק על

מנת להכניס חזרה לאותו מקום ולא על מנת להתחשבן איתה ולהוריד מהתקציבים שלנו.

כל מקום בארץ, שאתה מביא אליו הרבה תיירים, אתה צריך מקומות איכסון, כי

אם אין איכסון, הם נכנסים בבוקר, שותים קוקה-קולה, רואים את ההצגה ויוצאים

החוצה. בעכו יש היום 250 חדר שהם שניים-שלושה כוכבים. זה לא מספיק.

היו"ר י' מצא;

התפוסה מלאה?

אי רוזנטל;

התפוסה מלאה.

היו"ר י' מצא;

לו היו יותר מיטות בעכו הקטנה הזאת, כשהיא במרחק של 20 דקות מחיפה

הגדולה, כאשר הפוטנציאל התיירותי של להסתכל ולבלות להערכתי נמדד בסדר גודל של

מספר שעות אלא אם כן יש פסטיבל שזה נמשך למחרת, האם מקום כזה היה יכול לקלוט

יותר מיטות? אם כן, למה זה לא כך, הרי בסך הכל משקיע מחפש היכן לעשות כסף.

ח' פארס;

ועשר דקות מנהריה.



י' שגיא;

תלוי מה אתה עושה במקום. יזה לא רק תוספת מיטות.

אי רוזנטל;

בחיפה הגדולה יש לנו בסך הכל 900 חדר, כולם ארבעה עד חמישה כוכבים.

בנהריה יש 600 חדר. יכול להיות שצריך ללכת לשיווק איזורי ולקחת את חיפה, עכו

ונהריה ולעשות אותן איזור אחד כמו שאנחנו עושים היום בטבריה כשיש לנו 4,000

חדר.

היו"ר י' מצא;

אבל בתנאי שיהיה לתייר מה לעשות בעכו.

אי רוזנטל;

אני אומר, ללכת לשיווק איזורי עם טיסות צירטרים ישירות. אבל זח כבר סיפור

אחר. אני לא רוצה לגלוש, אני רוצה לחזור לעכו. עכו יכולה למלא עוד חדרים, גם

ברמה של שניים-שלושה כוכבים, גם יותר. יש אתר על יד עכו של הבאהיים. לבאהיים

יש קרקעות והם מוכנים להחליף קרקעות. הם מנועים לפי הדת שלהם לעסוק בעסקים. הם

מוכנים לתת קרקעות ששייכות להם ליזמים שיבנו מלונות והם יבטיחו את התפוסה של

המלונות, כי לפי הדת שלהם, כל אחד חייב לפחות פעם בחייו לבוא למקום הזה בעכו.

הם בהחלט יכולים לחתום על חוזים ארוכי-טווח אם היו שם מלונות.

תוסיף לזה את נושא האירועים, תוסיף לזה שעכו היא בכל זאת מעבר לצפון

ולאתרים אחרים, אם זה נצרת או צפונה משם או אם זה מירון.

היו"ר י' מצא;

למה אי ן עוד חדרים?

אי רוזנטל;

שוב אני נכנס לדבר שלא קשור לתיירות. עיר שהיא לא פרובלמטית מושכת גם

יזמים חיצוניים. כי כשאנחנו יכולים לתת לה 30% מענק, עדין צריך 70% כדי שמישהו

יבוא וישקיע.

אני רוצה לחזור לנושא עכו. שוב, הפוטנציאל הוא העיר העתיקה, שם אנחנו

עובדים. המרינה שהסכמנו עכשיו להשקיע בתשתית ולהוסיף. מלונאות, הבאהיים. כל זה

יחד, לפי דעתי, יכולים לשים את עכו על המפה ולשפר את כל המצב שהוזכר פה, גם את

מצב הדיור, גם את מצב התעסוקה, כי במלונאות ובתיירות התעסוקה היא הרבה יותר

מהירה ועל כל חדר מלון אתה צריך בן-אדם. כמה שיהיו יותר חדרים, צריכים יותר

בני אדם.

לסיכום, עד סוף השנה נשקיע בערך 3.5 מליון שקל בנושא תיירות עכו, שכולל

את הטיילת, חניון המגדלור, אולמות האבירים, אירועים וכל יזם שיבוא לעכו יקבל

תנאי סיוע ופיתוח אי על מנת שיכנס לאזור הזה. אנחנו אפילו התחייבנו להביא

יזמים שמגיעים אלינו ולמכור להם את האזור הזה.

היו"ר י' מצא;

זאת השאלה, למה אתם לא מכוונים יזם כזה? כי אם יש צורך במיטות, אם אין

מספיק בנהריה, אין מספיק בחיפה ועכו היא עיר תיירותית ואתם עושים את הפיתוח



הזה, למה לא מכוונים לשם?

אי רוזנטל;

אנחנו מכוונים.

י ' שגיא;

תייר מגיע לנהריה כי יש לו מה לעשות בערב יש לו מה לעשות ביום. חדר בעכו,

שיהיה מפואר כמה שיהיה, התייר לא יגיע לשם, כי יש לו לראות כמה מוקדי תיירות

עתיקים ובזה הוא גמר את הסיפור.

אי רוזנטל;

לכן אנחנו הולכים על פיתוח סביבתי מקיף. אם יהיה מה לעשות בערב ואם יהיה

מה לעשות ביום גם תהיה לינה.

י י שגיא;

הפרוייקט שלך צריך להיות בתנאי שהעיריה עושה אתך פרוייקט להחייאת העיר.

אם זה לא יקרה, חבל על כל מה שתשקיע.

אי רוזנטל;

יחד עם זאת, מאחר ואנחנו לא רוצים לחכות עד שכל הדברים הטובים האלה יקרו,

בעצם אנחנו מיישמים את דו"ח הוועדה בחלק שלנו, בקטע שלנו ומחכים שהשאר יצטרפו

אלינו. אנחנו מובילים את זה עכשיו. זה פחות או יותר המצב שלנו.
היו"ר י י מצא
אני מתעכב פה יותר על נושא התיירות. להערכתי וצדקת כשאמרת שהפוטנציאל הוא

עצום. כולנו רואים בעכו פוטנציאל עצום מבחינת תיירותית. הבעייתיות שישנה לא

צריכה במקרה זה להפריע. אם יפתחו חוף ים שהוא כל כך אטרקטיבי היום, אם יפתחו

את המרינה שמדברים עליה, אפשר לעשות תפנית גדולה. לא כל עיר צריכה תעשיה

ומפעלים. המפעל הראשי צריך להיות התיירות.

שי כץד;

עכו מושכת תיירות. כדי לבקר היטב באתרים של עכו, אדם זקוק לפחות ליומיים

ושלושה. בנוסף לכך, עכו היא על צומת דרכים לכיוון מזרח וצפון, אם זה כרמיאל,

צפת ועד קרית שמונה והלאה, אם זה צפונה לכיוון נהריה ועד ראש הנקרה, דרומה

לכיוון חיפה כולל לתיירות דתית מירון, טבריה, קברי צדיקים וכו'. כאשר התייר

יגיע לעכו ויתאכסן בה, הוא יכול לשהות לפחות שבוע ימים בעכו וזה יותר אטרקטיבי

מאשר לשבת בנהריה. זה גם קרוב יותר וגם קל יותר להגיע לכל המקומות.

היו"ר י י מצא;

יש בעיות אין ספור בעכו ואנחנו לא נעלה את כולן. הבעיה המרכזית היתה נושא

התעסוקה. אם נושא התיירות יתן דחיפה, אין ספק שנראה שינוי גם בנושא התעסוקה.

הנושא המרכזי השני הוא נושא הדיור. ופה אני רוצה לשמוע את המשנה למנכ"ל

עמידר, מר מורנו.



י י מורנו;

מבחינתנו עכו היא % 10 מרכוש הנטוש שאנחנו מנהלים והיא לא שונה, מבחינת

הבעיות שישנן, מערים אחרות, הן מבחינת צווי ההריסה או המבנים המסוכנים והן

מבחינת דיירים בלתי חוקיים, הפולשים שהוזכרו כאן. אנחנו לא בעל הבית. אנחנו

מנהלים את הנכסים עבור מינהל מקרקעי ישראל. אני רוצה להסב תשומת לב הנוכחים,

קביעת שכר הדירה היא במסגרת חוק הגנת הדייר. הוא זעום ביותר, לכן אין לנו

אמצעים להשקיע בכל מה שהוזכר פה. כך שממילא האצבע שלנו מצביעה לעבר משרד האוצר

ומי נהל מקרקעי ישראל.

אין ספק, כל מה שקראנו בדו"ח ועדת דקל פירושו השקעת כספים. אנחנו כחברה

מאכלסת שעובדים לפי מדיניות משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל מסוגלים להכנס

לנושא של שיפור ושיקום וכל הנושאים עליהם דובר בוועדה.

ישנם צווים של העיריה בקשר למבנים המסוכנים. אנחנו עובדים איתה בשיתוף

פעולה, ישנה רק בעיה של אכיפת החוק. בנושא הזה, אחרי שמהנדס העיר מכריז על

מבנה שהוא מסוכן, הביצוע של הצו הזה הוא בידי המשטרה כי צריכים להוציא את

האנשים. אני משער שהמוסדות המתאימים נמנעים מלהוציא לפועל את הצווים האלה, כי

אין פתרונות לאותם אנשים שצריך להוציא אותם מהמבנים המסוכנים.

י י שגיא;

על מי האחריות אם מבנה יתמוטט על ראש התושבים?

י י מורנו;

האחריות היא על הרשות המקומית.

ישנם צווים לתיקון מבנים ואנחנו לא מגיעים לתיקונם מחוסר הקצאת משאבים.

בנושא הזה אנחנו כתבנו גם לוועדת דקל וגם לראש המינהל. אנחנו מצפים שאחת

המסקנות של הוועדה תהיה הקצאת משאבים לנושא הזה כדי שניגש לתיקונים. ברור

שהרכוש הזה הוא עתיק יומין והכספים שאנחנו גובים כשכר דירה מוצאים לתיקונים

שוטפים. כך שעמידר מבחינתה יכולה לתהזק את הבתים האלה ברמה הרבה יותר גבוהה.

הבעיה היא רק המשאבים שיועמדו לרשותה.

י י ביבי;

כמובן אני מברך את אנשי הצפון ואנשי המחוזות, את ממלא מקום ראש העיר. אני

חושב שטוב עשה יו"ר הוועדה שהקדיש דיון לנושא וחשוב לסייר גם בשטח. כמי שהיה

ראש עירית טבריה אני מקנא בעכו. בטבריה, במלחמת השחרור הרסו את כל העיר העתיקה

והיינו צריכים לעשות דברים מלאכותיים. הצרות האלה של בתים ישנים, של עזובה, זה

הנכס היפה ביותר שיש לעכו. אמנם היום זה סלאמס. הלוואי והיה לי את הסלאמס הזה,

הייתם רואים מה היינו עושים עם זה.

צריך לקבל החלטות אמיצות. צריך לעשות מה שעשו אצלנו, להפקיע את כל העיר

העתיקה ולפנות את הדיירים. אם אתה מפקיע את זה לצרכי ציבור, אתה יכול לפרוץ

דרכים, אתה יכול להחליט על דיור מיוחד לאמנים. ואז האנשים שחיים שם בתת-תנאים,

תיבנינה להם שכונות חדשות. אני חושב שההפקעה של עכו העתיקה מתבקשת. כשאתה

מפקיע דירה אתה חייב לפצות בדירה. עסקים שאתה מפקיע אתה יכול לפצות בכסף.

דבר שני. אנחנו כבר מזמן לא מתכננים תיירות בעיר. אנחנו מתכננים תיירות

איזורית. היום התפיסה היא לשווק איזור ולא עיר או עיירה. לכן לדעתי צריכה

להיות תכנית לתיירות משותפת של נהריה-עכו, לשחרר את חוף הים ממחנות צה"ל אם הם

מפריעים ולעשות רביירה גדולה ומרינה גדולה, מפני שבין עכו לנהריה יש תכנית אחת



גדולה, מקיפה. אתה לא יכול לראות היום איזור תיירות שהוא מצומצם לעיר מסויימת,

אתה צריך לראות תפיסה כוללת ולהוציא את המכשולים, אם זו בעיה של הרכבת שצריך

להסדיר אותה, אם זו בעיה של מחנות צה"ל. אתה חייב לתכנן ראייה כוללת של כל

האיזור הזה יחד, עכו-נהריה.

אני לא בדקתי, אינטואטיבית אני אומר, חייבים להגדיל את שטח השיפוט של עכו

בשליש או י ותר.
ע' קלעג'י
זה נעשה.

י י שגיא;

מה שטחה של עכו היום?
אי מזרחי
כ-21 אלף דונם.

היו"ר י' מצא;

כמה תושבים יש בעכו?

אי מזרחי;

40 אלף. מזה שני שליש יהודים.

י' ביבי;

את הזיקה לנהריה חייבים להגביר ולתכנן את כל האיזור הזח כתכנון משותף

וצריך לעשות מה שאנחנו עשינו בכנרת, שכל אזור הגליל המערבי כשיווק של תיירות.

אי רוזנטל;

קודם הצעתי לקחת גם את חיפה.

היו"ר י י ביבי;

כפי שחבר הכנסת יגאל ביבי מציג, מבחינה זו של גליל מערבי עם עכו ונהריה

יחד כבסיס אם ליציאה לכל מקום, זה הרבה יותר נכון.
י י ביבי
עכו היא בכל זאת עיר היסטורית. יש שם 240 חדרי מלון, זה מצחיק. לעיר כמו

טבריה של 3,000 חדרים. אם לא נלך שם במסה גדולה, תכנון מרינה עם חופים עם

אלפיים חדרי מלון, אף סוכן לא יתעסק עם זה. אם לא תהיה תכנית מהפכנית עם

מסלולי טיולים ונופש, אם לא תלכו בגדול גם הקטנים לא יחזיקו מעמד.

עי עלי;

אני חושב שעכו היא אחת הערים שיש לה פוטנציאל גדול מכל הבחינות. זו עיר

עם עבר היסטורי, עם אקלים טוב ואין סיבה בעולם שהעיר הזאת לא תתפתח בקצב גדול,

ואני חושב שהיא לא מתפתחת בקצב הראוי. כשאני אומר לא מתפתחת, אני לא מתכוון



שיוסיפו ערוגה פיו וערוגה שם ויעשו פסל. לקוסמטיקה כזאת אין משמעות. השאלה היא

כמה דירות נוספות נבנו בעיר הזאת בשנים האחרונות, כמה מקורות תעסוקה נוספו

לעכו. עד כמה שאני מכיר את הדברים, אני לא יודע על מפעלים שקמו בחמש-שש השנים

האחרונות בעכו.
ש' כץ
בחמש עשרה השנים האחרונות.

עי עלי;

כדי שעיר תתפתח צריך לבנות דירות ולהוסיף מקומות תעסוקה. לעיר הזאת יש

מיקום והקשר שלה מהטובים בארץ.
היו"ר י' מצא
קודם הבעתי עמדה אחרת. אני שאלתי שאלה, האם עכו צריכה להיות עיר שתמשוך

אליה תיירות או שהיא צריכה להיות עיר תעשייתית. להערכתי ההשקעה של המדינה

צריכה להיות בתיירות ופחות בתעשיה. אני פשוט מעיר הערה כדי ללבן את הנושא.
עי עלי
אני חושב שכאן צריך לעבוד בצורה משולבת לפחות בשני מישורים. עכו צריכה

להיות עיר תיירות. יש לה פוטנציאל תיירותי אדיר. אבל זה עדין לא מונע מלהקים

תעשיה, כי התעשיה מתרכזת בלאו הכי בחיפה. כאשר מקימים תעשיה אי-אפשר לעשות

טיפול נקודתי. כל הקריות עם עכו וכל האזור זה עיר אחת ושם בשנים האחרונות לא

קמה תעשיה. לא רק שלא קמה תעשיה אלא גם התעשיה שיש שם היא על כרעי תרנגולןת.

לדעתי אחת מנקודות המפתח זה מקורות תעסוקה. פרנסי הישוב נכשלו בזה ושלא יבואו

לכאן ויספרו על קידום העיר. כשבאים לתת מאזן של קידום העיר, תאמרו במה העיר

הזאת התקדמה. כמה דירות חדשות נבנו, כמה מקומות עבודה נוספו, כמה חדרי מלון

נוספו, מה נעשה בתחום הזה - כלום. לפני שבאים ומדברים על טרנספר או לא טרנספר

בואו נראה בראיה של מקרו את ההתקדמות של עכו.

דבר נוסף. כל עיר צריכה לתת את היתרונות היחסיים שלה ולפי זה לתת את

המאמץ העיקרי. היתרונות היחסיים של עכו זה העבר שלה, זה המיקום שלה. השאלה היא

באיזו מידה אתם מנצלים את הפוטנציאל לפיתוח דברים אחרים.

אני מציע לכם במקום לעסוק בקוסמטיקה תעסקו בעיקר. עיקר זה תעסוקה, עיקר

זה בתי מלון, עיקר זה מפעלים, עיקר זה שכונות. תשקיעו 90% מהזמן שלכם לדברים

האלה ו-% 10 לייפות את הערוגות. הפרופורציות צריכות להיות הפוכות. האנשים

נבחנים ביכולת שלהם לקבוע קדימויות נכונות, עדיפויות נכונות, והעדיפויות אצלכם

הן הפוכות.

נושא אחרון, חבר הכנסת פארס דיבר עליו. במקום לדבר יהודים-ערבים, מי נכנס

ומי יצא, אני מציע שכולם יתרכזו סביב ענין אחד, איך לפתח את העיר כך שכולם

ייהנו ממנה. עיר מתפתחת בתיירות, בתעשיה באירועים שונים ובפיתוח המסחר.
אי לב
אני אתרכז בנושא של הכשרה מקצועית. אנחנו עוסקים בהכשרה מקצועית. יש בית

ספר בעכו. למרות שהוא מרכז הכשרה קטן, הוא מכשיר עשרות ומאות עובדים בעיקר

מאזור עכו. יש לנו כמובן מרכזי הכשרה גם בסביבת עכו, בין השאר מרכז גדול

בשלומי ובכרמיאל וגם באזור קרית חיים שמכשירים גם את תושבי עכו.



אולם עיקר הבעיה הוא לא ההכשרה המקצועית אלא תעסוקה. מפעלים נסגרים כך

שההכשרה המקצועית שלנו מייצרת אוכלוסיה עם דיפלומות שאין לה תעסוקה. ללא ספק,

כל מה שנאמר פה בתהום התיירות עשוי לקשור גם אותנו לנושא. יש לנו בית ספר

למלונאות בחיפה. אנחנו שוקלים להקים סניף ואולי בית ספר נוסף באזור עכו-נהריה.

ללא ספק, אם תהיה תשתית תיירותית מתאימה, המערכת תתרחב. מרכז ההכשרה שלנו יוכל

להכשיר עשרות עובדים לצורך נושא התיירות.

מי אוחנה;

מצב התעסוקה בעכו הוא קשה מאד. עכו עברה משבר בנושא זה. מפעל מקט נסגר

ונפתה מחדש. מפעל נעמן בדרך. יש בעיות ברפא"ל. מספר המובטלים בעכו מתקרב

לאלפיים. זה לא מספר מדוייק, המספר גדול יותר. יש שם מפעלים עונתיים שמעסיקים

כרגע כ-300 עובדים ואם ניקח את המפעלים התעשיתיים, אין כמעט הזמנות.

מבחינת שירות התעסוקה, פניתי למירב המפעלים באזור על מנת לפתח את ההכשרה

במפעלים. קיימנו יריד תעסוקה גדול מאד בעכו לפני שבוע ימים. פרסמנו שם כ-350

מקומות עבודה. מבחינתנו זה הכלי האחרון שיש לשירות התעסוקה איך לקשר בין

מעסיקים לעובדים. כולם מצפים לפרוייקט הבניה. בעכו יש פוטנציאל, בגלל הרכב

האוכלוסיה של מובטלים שם, להוציא כמה שיותר פועלי בנין. אנחנו מנסים לארגן

פגישה עם קבלנים כדי לפתח את נושא הבניה.

מר פריד;

אני רוצה להתייחס לפיתוח הימי של עכו. עד לפני עשר שנים הנמל היה מוזנח

מאד. הושקע הון עתק מטעם המדינה בבניית שובר גלים והנמל הזה לא נוצל. ואז

בשיתוף עם משרדים אחרים, בעיקר עם משרד התיירות ומשרד החקלאות, הוחלט לאכלס גם

את המרינה בתוך הנמל הקיים. הנושא הזה מאד שיפר את התנאים בתוך הנמל עצמו. זה

הפך להיות אחת הפינות, שתושבים רבים כולל אנשי העיר העתיקה, באים לבלות שם. אם

תבואו בלילות הקיץ תראו נמל שוקק באנשי העיר העתיקה. לצערי הרב, ביקור

האוכלוסיה היהודית המקומית ירד מאז האינתיפיאדה, משום שזו עיר מעורבת אז

יהודים הפחיתו את ביקוריהם שם. אבל הנמל הזה פותח והוא גם עוזר לדייגים. רק

לפני שנה השקענו כחצי מליון שקל על מנת לפתח את הצד הימי של הדייגים וכרגע

אנחנו עומדים בשלבים של פיתוח הרבה יותר מקיף של המרינה, ל-550 כלי שייט, שהיא

תגדיל את האיזור וגם תאפשר פיתוח הדייג כמובן כי אז יתפנה הרבה יותר מקום.

במינהל מקרקעי ישראל יושבת ועדת היגוי בנושא הזה ונתוני הבסיס הם כאלה:

550 מקומות עגינה, 50 אלף מטר מרובע של שטחי מלונאות ותיירות. 15 אלף שטחי

מסחר ו-750 מטר שטחי שירותי מעגנה. היקף הבניה - לא ניתן לשיווק באופן מיידי

ל-1,200 חדרי מלון אלא בעשר וחמש עשרה שנה. הערכת הערך היבשתי, כמה יעלה

הענין, זה 5.5 עד 6 מליון דולר. זכויות עגינה כ-2 מליון דולר. סך הכל כ-8

מליון דולר בערך הנוכחי - בדקנו את זה לפני שנתיים - מול השקעות מוערכות כ-15

מליון דולר. כיום אפשר לומר שזה 20 מליון דולר. השאלת היא מי יבוא להשקיע, וזה

נושא שהוא כיום בהכנה ממשית לביצוע.

חי שנהר;

אני חושב שאי-אפשר לדבר על תיירות כשאין טיפול בעכו העתיקה. אני חושב

שאי-אפשר לטפל בעכו העתיקה כשלא מרווחים את צפיפות הדיור בעיר הזאת. אי-אפשר

לרווח את הדיור בעיר העתיקה כשאין תחליף למימוש תכניות של בינוי על רקע פיזי

מסביבה לתעשיה. אי-אפשר לפתח תיירות על יד תעשיה כמו פרוטארום. זה פשוט גול

עצמי. אי-אפשר לחסל ערכי טבע על ידי תעשיה, אשפה ובינוי ולשפוך ביוב לים.
היו"ר י' מצא
רבותי, אני חייב לסכם. אני מתנצל בפני נציגי משרד הבינוי שלא יכלו לדבר

ומתנצל בפני גורמים נוספים שלא יכלו להגיע לרשות הדיבור. אני בדעה שבסיור

שנקיים בעוד חודשיים, משרד הבינוי יידע הרבה יותר טוב את סדר העדיפות הלאומי.

אין ספק שבעכו צריך להשקיע בנושא הבינוי ובנושא שעמידר אחראית לו. אין ספק

שבדילול ובבנייה נכונה אפשר לתת תפנית לעכו. המפתה הוא בניצול הפוטנציאל

התיירותי שיש באופן טבעי לעיר הזאת. אמרתי בראשית דברי, משרד התיירות עשה רבות

בעיר הזאת, מבחינת שימור האתרים והחייאת מפעלים ופסטיבלים. אבל יש שם פוטנציאל

תיירותי שאם אותו נפתח, קל יהיה לדחוף לשם את המלונאות. אין ספק שצריך לתת

תשומת לב לאורך כל ההוף נהריה, עכו ואולי זה מגיע עד לראש הנקרה, כחוף אחד

שצריך לעניין את המלונאות העולמית בנושא הזה. זו עיר היסטורית שרק שמה צריך

למשוך תי ירות לשם.

אני לא מאמין שבעיר תיירות, שכל כולה צריכה להיות תיירות, אפשר לתת גם

תעשיה. אני מכיר את הנושא הזה מירושלים. פה נגיעה בתעשיה, שם נגיעה בתעשיה.

עכו צריכה להיות עיר תיירותית ואז יש גם תעסוקה. אפשר לנצל את האוכלוסיה

המעורבת שם לשירותים והשירותים הם אדירים כשהתיירות זורמת לשם. לא כולם צריכים

תעשיה. מסהר, בוודאי אפשר לפתח שם, הכל סביב התיירות.

משפט אחרון ובזה אני מסיים. מונח בפנינו דו"ח ועדת דקל, שעוד לא בדקתי

אותו. בעקבות הדיון היום אולי נקיים דיון נוסף בשילוב עם הסיור במקום, עם כל

הגורמים. אני מניח שמר דקל יהיה אתנו בסיור הזה, ואנחנו נרצה לשמוע כיצד מתבצע

המעקב אחר המלצות הוועדה.

זו עיר מעורבת. יש בה רוב יהודי. זאת דוגמא של עיר מעורבת שידעה ויודעת

לטפח חיים משותפים בה. העיר המעורבת הזאת, עם הרוב היהודי שלח, צריכה לחוכיח

הלאה שיהודים וערבים יכולים לחיות יחד בשלום ובשלווה, באיכות חיים טובה

ובפרנסה טובה ויכולים לשרת אחד את השני.

ניפגש שנית בעכו לדיון נוסף. תודה רבה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.

קוד המקור של הנתונים