ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 20/06/1990

חוק לתיקון דיני הבחירות (מקום קלפי), התש"ן-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 107

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. כ"ז בסיון התש"ן, 20.6.1990. שעה 9.00
נכחו
חברי הוועדה: י. מצא - היו"ר

מ. וירשובסקי

מ. נפאע

ע. עלי

י. שגיא
מוזמנים
א. שילת - המפקח הארצי על הבחירות,

משרד הפנים

גב' ת. אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות

המרכזית לכנסת

סא"ל ע. פסנזוך - יו"ר הוועדה לדרכי-גישה

של ארגוני הנכים

א. פרקש - מנכ"ל ארגון הגג של ארגוני

הנכים

י. לוי - משרד המשפטים

ד. בלאו - מרכז השלטון המקומי
היועץ המשפטי של הוועדה
צ. ענבר
מזכירה
מ. סיאני
קצרנית
ח. אלטמן
סדר-היום
חוק לתיקון דיני הבחירות (מקום קלפי),

התש"ן-1990.



חוק לתיקון דיני הבחירות (מקום קלפי), התש"ן-1990
היו"ר י. מצא
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת רעדת הפגים

ואיכות הסביבה של הכנסת.

נחזוה לדון היום בחוק לתיקון דני הבחירות (מקום

קלפי), התש"ן-1990, אשר עוד בקדנציה הקודמת דנו בו, העברנו את הדיון בו

לקדנציה הזאת, ואני חייב לציין בהזדמנות הזאת כי כ?דובר באחד החוקים

המבורכים שהיה צריך מזמן לקבל אותם, אם כי אנחנו עדיין מתלבטים איך

להעביר אותו מבחינת הקשיים שאנחנו צופים לגביו. לאיש אין ספק בכך

שצריך להעביר בכנסת את החוק הזה ולמיטב זכרוני בישיבה הקודמת ביקשנו גם

את ארגון הנכים וגם את משרד הפנים הממונה על הבחירות לשבת יחד כדי לטכס

עצה איך למצוא דרך כדי שבכל אזור או שכונה תהיה קלפי מיוחדת שבה נכים

יוכלו להצביע בין כלל המצביעים האחרים.

בינתיים חלפו חודשים אחדים ואני עדיין מבקש

לשאול אתכם שתי שאלות שלא מצאתי לגביהן מענה בחומר שהונח על שולחננו.

1. על כמה נכים מדובר?
י. לוי
לא מדובר רק על נכים אלא גם על זקנים ותשושים.
היו"ר י. מצא
בשלב זה איננו מדברים על זקנים או תשושים אלא על

נכים, למרות שאתה צודק בהערתך.
ע. פסנזון
קשה לי לענות על שאלתו של היושב-ראש בצורה

מוחלטת - - -
היו"ר י. מצא
אני מבקש אותך להצביע על סדרי-גודל.
ע. פסנזון
אין לי סדרי-גודל המתייחסים לנכים קשים אבל

בהקשר הזה של הדברים מן הנכון לציין כי הנכים

הקשים בעצמם מתחלקים לכאלה שיש להם יכולת מוגבלת פחות ויכולת מוגבלת

יותר. יש כאלה שיכולים לנוע היום ולא יוכלו לנוע מחר, ויש נכים

זמנית.

מכל מקום מקובל לחשוב שבעלי נכות . מהווים כ-10%

מהאוכלויה, זאת על-פי מדידות שנעשו בארצות אחרות.
היו"ר י. מצא
אתה מדבר על בעלי זכות בחירה?
ע. פסנזון
10% מהאוכלוסיה.
מ. וירשובסקי
אם מדובר על 230 אלף מהבוחרים כי אז צריך לדבר

על רבע מיליון נכים.
צ. ענבר
מכל הסוגים.
היו"ר י. מצא
מר פסנזון, על כמה נכים מדובר?
ע. פסנזור
קשה לי להעריך.
היו"ר י. מצא
אני מבקש לדעת אם מדובר על אלף, על 40 אלף או על

100 אלף?
ע. . פסנזון
אני הייתי מדבר על בין 50 ל-100 אלף בכים מתוך

כלל האוכלוסיה.
היו"ר יי. מצא
גם זקנים ותשושים?
ע.פסנזון
אני מדבר עי- כל האוכלוסיה בעלת זכרת הצבעה, זאת

אומרת מגיל 18 ומעלה.
מ. ו ירשובסקי
אוכלוסיית הבוחרים מונה בעך 2,8 מיליון. 10%

מהם מהווים 280 אלף. כיוון שכך אי-אפשר לדבר על

100 אלף נכים - - -
ע. פסנזון
בין 50 ל-100 אלף נכים.
הי ו"ר י. מצא
מה מספרה של אוכלוסיית הבוחרים?
א. שילת
אוכלוסיית הבוחרים מונה 3 מיליון נפש.
היו"ר י. מצא
10% ממנה מהווים 300 אלף.
מ. וירשובסקי
כלל הנכים. אם כך אנחנו מדברים על 30-40 אלף

בוחרים.
ע. פסנזון
נכי-צה"ל מהווים אחוז קטן מכלל הנכים הקשים.

מדובר על למעלה מ-1000 נכים קשים.
היו"ר י. מצא
אנחנו מדברים על אוכלוסיית נכים מוגבלת שקשה

לה להגיע לקלפיות, שחלקה לא השתתף במערכות

בחירות, - סדר-גודל של כ-30 אלף.
מ. וירשובסקי
אולי ארגון הגג של הנכים יוכל לתת לנו את המספר

המדוייק?
היו"ר י. מצא
במשרד העבודה והרווחה אמרו לי אתמול, בתשובה

לשאלתי, ש-13 אלף נכים נעים בעזרת כסאות-

גלגלים.
ע. פסנזון
יש נכים שנעים בעזרת קביים, שקשה להם ללכת - - -
היו"ר י. מצא
אנחנו מדברים על אוכלוסיה של 30 אלף בוחרים.

רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה.
צ. ענבר
בעקבות המישאלות וההכוונה של היושב-ראש בישיבה

הראשונה שקיימנו בנושא הזה בכנסת הזאת, ושל

ממלא-מקומו, חבר-הכנסת עובדיה עלי בישיבה שהתקיימה אחריה, ב-9 במאי,

נפגשנו, היועצים המשפטיים העוסקים בסוגיה הזאת, יחד עם סגן-אלוף

פסנזון, וקיבלנו נתונים שבעקבותיהם גיבשנו את דעתנו והגענו לנוסח שמונח

על שולחנה של הוועדה. בקשר לכך: א. חברי הוועדה ישמיעו קודם כל את

השגותיהם; ב. בסעיף 68א(ב) קיימות שתי גירסאות בכל מה שקשור לישוב

שיש בו יותר מ-30 אלף תושבים. גירסה אחת אומרת שבמקום כזה "יהיה,

לפחות, מקום קלפי אחד כאמור בסעיף קטן (א), לכל שטח גיאוגרפי רצוף שבו

עד כ-30 אלף תושבים.". את המלים: "עד כ-30 אלף תושבים", במקום: כ-30

אלף תושבים, יסביר עוד מעט המפקח הארצי על הבחירות, מר שילת.
הגירסה השניה שאותה מציע סגן-אלוף פסנזון אומרת
"לכל שכרנה או אזוה המונים עד 30 אלף תושבים". זאת אומרת שגם לשכונה

או אזור שמונים אפילו 5 אלפים תושבים תהיה קלפי כזאת.
היו"ר י. מצא
אם אני מדבר על גירסה בי, איך מוגדר איזור במקרה

כזה?

צ:. ענבר: אזור - אזור קלפי.

נקודה אחרת שלגביה יש מחלוקת או שאולי כבר אין

מחלוקת, מתייחסת לסעיף קטן (ה) של סעיף 68א, בו מדובר על אדם שאיננו

יכול להצביע במקום הקלפי ששמו כלול בו, והוא מבקש משר הפנים להעבירו

לקלפי מיוחדת לנכים. בסיפא של סעיף קטן (ה) כתוב: "...למקום קלפי

כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) הקרוב למקום מגוריו באותו ישוב.".

ארגון הנכים מבקש למחוק את המלים: "באותו ישוב".

הוא רוצה שיהיה מדובר על הקלפי הקרוב למקום מגוריו של אותו נכה, גם אם

הוא לא נמצא באותו ישוב.

בעיה דומה קיימת אמנם גם בכל מה שקשור בבחירות

לרשויות המקומיות אלא שברור שבבחירות לרשויות המקומיות אי-אפשר להצביע

ברשות אחת לרשות אחרת. אבל אם מדובר על הבחירות לכנסת, ארגון הנכים,

כאמור, מבקש למחוק את המלים" "באותו ישוב".

ארגוני הנכים מחד גיסא והמפקח על הבחירות מאידך

גיסא יסבירו את הבדלי-הגישות ביניהם.
היו"ר י. מצא
רשות הדיבור לסגן-אלוף פסנזון.
ע. פסנזון
מטרת החוק נועדה לכך שאדם יוכל להצביע. אדם

שיש לו מיגבלות והוא לא יכול להצביע במקום הרגיל

שלו, יהיה רשאי, על-פי החוק, להצביע במקום אחר שיש בו סידורים מיוחדים

לנכים.

כל נכה מכיר את הקלפי הקרוב אליו ויודע מה

הסידורים לנכים שיש בו. מה שאנחנו מבקשים הוא שוועדת הפנים ואיכות

הסביבה של הכנסת או שר הפנים או מישהו מטעמו יפרסמו קודם לכל את מקומות

הקלפי לנכים. ברצוני להביא בפניכם דוגמה להמחשת דברי. אם בירושלים לא

יהיה שום קלפי נגיש לנכים, והקלפי היחיד לצורך עניין זה ימוקם במבשרת

ירושלים, העניין הזה יופיע בהודעה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת,

ויפורסם.

אם נכה לא יוכל לבחור בתוך ירושלים והוא תושב

ירושלים, לא תהיה מניעה שהוא יבחר בבחירות לכנסת במבשרת ירושלים. מדוע

לשלול ממנו אפשרות כזאת?

לא כך בכל מה שקשור לבחירות למועצות המקומיות

כיוון שאי-אפשר שנכה יבחר בבחירות מועמד במקום ישוב אחר ששם יש קלפי

שאליה יש גישה נוחה, בשעה שלקלפי שבמקום מגוריו לא תהיה לו גישה.
י. שגיא
אפשר לקבוע קלפי לנכים בדיוק כמו שקובעים קלפי

לחיילים.
ע. פסנזון
בעיקרון אני רוצה להגיע למצב כזה אלא שקיים

לגביו קושי טכני. הקושי הזה לא צריך "לשחק"

בבחירות לכנסת.
י. שגיא
הנחה ראשונה אומרת שהחוק חוקק כדי לאפשר לכל

אחד להצביע בבחירות. ההנחה השניה היא שבמקום

שיש בו עד 30 אלף תושבים יהיה לפחות מקום קלפי אחד נוח לגישה לנכים.

אם כך מה ההגיון בבקשה? אפשר לצואת מתוך הנחה שמספר ישובים יתארגנו

בעצממם ויקימו מקום קלפי אחד.

במקום כפרי שמקיף 10 ישובים קטנים, לדוגמה,

מבחינת החוק עד 30 אלף דאת אומרת שגם במושב קטן צ;ריך להיות קלפי אחד

לנכים. אבל לפי דבריכם אתם פוטרים עצמכם מקביעת קלפי כזאת.
צ;. ענבר
אם יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית וסגניו נוכחים

לדעת שבישוב פלוני אין מקום כזה ולא ניתן

להתקין באמצעים סבירים מקום קלפי כזה, אז הם רשאים להורות שהאמור בסעיף

קטן א' לא יחול על אותו ישוב, ורק אז תתעורר הסוגיה.

העיקרון הוא כזה שבכל ישוב יהיה מקום קלפי

לנכים.
היו"ר י. מצא
רשות הדיבור לחבר-הכנסת עובדיה עלי.
ע. עלי
יש עניין שטעון הגדרה בכל מה שקשור למלה: ישוב.

האם ישוב הוא כפי שחבר-הכנסת שגיא דיבר עליו? או

שישוב זאת רשות? כדאי לתת על השאלה הזאת את הדעת, בעקבות הערתו של

חבר-הכנסת שגיא.
היו"ר י. מצא
אנחנו מדברים עכשיו על ההסתייגויות שיש בין

ארגון הנכים וועדת הבחירות המרכזית.

רשות הדיבור לסגן-אלוף פסנזון.
ע. פסנזון
כדי להסיר נקודת-מחלוקת אפשרית - - -
היו"ר י. מצא
אנחנו מדברים למעשה על שתי הסתייגויות - - -
ע. פסנזון
אנחנו מוכנים לקבל את גירסה אי המדברת על: "לכל

שטח גיאוגרפי רצוף שבו עד כ-30 אלף תושבים."..
מ. וירשובסקי
זה מפשט את העניין עד למאד.
היו"ר י. מצא
דווקה לגבי הגירסה הזאת חשבתי שתתעקשו.

אם ניקח, לדוגמה, אזור של עד 30 אלף תושבים כי

אז אפשר לדבר על כל צפון ירושלים שמכיל 4-5 שכונות, בו בזמן שכאשר נתתי

את הנחיותי הראשונות אמרתי שאני רוצה שבכל שכונה תהיה קלפי לנכים, ולא

בכל אזור של עד 30 אלף תושבים.

נווה-יעקב, הגבעה הצרפתית, רמות-אשכול, שמואל

הנביא, כל השכונות האלה יחד מהוות אולי 30 אלף תושבים.
ע. עלי
מה זאת הגדרה של שכונה?
היו"ר י. מצא
אתה יכול להגדיר אותה בפחות תושבים. 10 אלפים

או 12 אלף, לדוגמה.
ע. עלי
בעפולה יש שכונות שמכיל-ות 200 תושבים ויש שכובות

הרבה יותר גדולות.
א. שילת
הבעיה איננה מתמקדת במספר. המספר 30 אלף הוכתב

למעשה על-ידי ממלא-מקומו של יושב-ראש הוועדה

בישיבה הקודמת. מה שחשוב לנו הוא שיהיה שטח גיאוגרפי רצוף כדי שלא

נצטרך להגדיר מהי שכונה. אם יהיה מדובר על 30 אלף תושבים או 20 אלף

תושבים או 10 אלפים תושבים - זה איננו עקרוני.

היו"ר י. מצא-. 30 אלף נראה לי מספר גדול מאד.
א. שילת
אפשר לקבוע-. 20 אלף. אגב, לא מדובר על 30 אלף

בוחרים אלא על 30 אלף תושבים.
מ. וירשובסקי
אני הייתי מדבר על 20 אלף.
א. שילת
מבחינתנו איך כל בעיה.

היו"ר י. מצא-. אנחנו מקבלים את הסרת ההסתייגות של ארגון הנכים

ואני מבקש לתקן בהתאם לכך את הנוסח.

במקום 30 אלף תושבים, יהיו 20 אלף תושבים.
ע. פסנזון
צריך למחוק את האות.- כי.
א. שילת
אני התייעצתי עם המומחים שלנו והתברר לי שבהרבה

מאד חוקים שעוסקים בקביעת אזורים מול אוכלוסיה

או מול אוכלוסיית-בוחרים, נאמר במדינות אחרות, כיוון שאצלנו אין מונחים

כאלה: כ, או שנאמר: מספר, ואז פלוס מינוס כך וכך אחוזים. כולם יודעים

שכאשר מנסים לתחום תחומים, אין אף פעם מספר מדוייק. כיוון שכך צריך

לנהוג בגמישות. יכול להיות שיהיה ישוב בן 30 אלף ו-500 תושבים. אם

יהיו שם 2-3 קלפיות כי אז גם אם יהיו פחות מ-30 אלף תושבים לא תהיה

בעיה. אבל אם יש רק מקום אחד מתאים ויש 30 אלף ו-500 תושבים?
היו"ר י. מצא
20 אלף ו-500.
א. שילת
לא איכפת לי שהנושא הזה יהיה תחום בפלוס מינוס

איקס אחוזים כפי שמקובל בכל חוק בחירות שעוסק

ביחס של אוכלוסיה מול שטח. אף פעם לא קובעים מספר מוחלט. קיימת

גמישות.

ברור לכל שאין לנו כוונה זדונית לעשות מה-20 אלף

40 אלף תושבים.
ע. עלי
על הנושא הזה אין ויכוח בכלל. האם מישהו מתנגד

שלנכים תתיה גישה לקלפיות?
היו"ר י. מצא
כל החוק הזה חוקק כיוון שאין קלפיות נוחות לגישה

לנכים.

רשות הדיבור למר פרקש.
א. פרקש
מבחינה משפטית אין לנו התנגדות לאות: כי, כירון

שהכוונה ברורה, אבל מבחינה קורלטיבית לסעיף

המתאים בחוק, סעיף 11, אפשר להוסיף את המלים: עד 20 אלף. עקרונית זה

לא משנה לנו.
א. שילת
זה לא עקרוני גם בשבילנו.
היו"ר י. מצא
אני מציע שהניסוח הסופי יעשה יחד עם היועץ

המשפטי שלנו. הכוונה ברורה לחלוטין.

אני מבקש שתסבירו את ההסתייגות האחרת שלכם.
ע. פסנזון
לגבי מקום ישוב: על-מנת להתאים את החוק למטרה

שלו צריך להיות ברור שאדם שרוצה לבחור - תינתן

לו אפשרות לעשות כן בכל מקום שירצה. אם אלן קלפי מתאים קרוב למקום

מגוריו, איננו רואים את הישוב שבו הוא גר כמקום שצריך לשמש מיכשול בפני

ההצבעה שלו.
צ. ענבר
אני רוצה להביא בפניכם דוגמה כדי להמחיש את

הנושא. נכה גר ברחוב מודיעין ברמת-גן שצדו האחד

שייך לרמת-גן וצדו האחר - לבני-ברק. 30 מטר מביתו יש קלפי אלא שהיא

שללכת לבנל-ברק והוא גר, כאמור, ברמת-גן. הקלפי שנקבעה עבורו ברמת-גן

נמצאת בקצה השני של רמת-גן והוא לא יכול להגלע אליה. כיוון שכך הוא

מבקש אפשרות להצביע בקלפי הקרובה לביתו.

אם מקום הקלפי הקרוב למקום מגוריו לא נמצא באותו

ישוב, צריכה להינתן לו אפשרות - - -
מ. וירשובסקי
אין כל בעיה לגבי הבחירות הארציות; יש בעיה

בכל מה שקשור לבחירות לשלטון המקומי.
צ. ענבר
יסתפקו במה שיש. לא "ילחמו" בשלטון המקומי.

אבל צריך לאפשר לנכים בבחירות לכנסת - - -
היו"ר י. מצא
מר שילת, מה יש לכם לומר על הדוגמה המצויינת

של היועץ המשפטי שלנו?
א. שילת
על-פי החוקים שלנו, שאני לא מציע לשנותם בשלב

הזה, פנקס הבוחרים של הבחירות לרשויות המקומיות

הוא פנקס הבוחרים של הכנסת, בצירוף תושבים קבועים שחם אינם אזרחים.

זאת אומרת שאיננו מכינים, על-פי החוקים הקיימים היום, 2 פנקסים נפרדים

עם הנהלת חשבונות נפרדת לכנסת, ולרשויות המקומיות.

בחוק הבחירות לרשויות המקומיות נאמר שפנקס

הבוחרים של הרשות המקומית הוא פנקס הבוחרים לכנסת, כפי שהוא, איך שהוא,

פלוס אלה שהם תושבים קבועים שאינם אזרחים.

אם אני, בפנקס של הכנסת, לוקח אדם מרמת-גן ורושם

אותו בקלפי של בני-בנק, ממילא עשיתי זאת גם לעניין הבחירות לרשויות

המקומיות.

אם רוצים שהנושא הזה יחול גם לגבי הרשויות

המקומיות, כי אז בתוך החוק צריך לומר שיהיו שני פנקסים שונים; אחד

לרשויות המקומיות, והאחר לכנסת, וזה כבר "סיפור".



אתם מחפשים את הטוב ביותר ואני מסכים אתכם.

אם כך בואך ננסה - -
היו"ר י. מצא
אנחנו רוצים להשיג את מירב הנוחיות לנכים אבל

אם זה מסבך את המדינה בפנקסי בוחרים נוספים,

בהוצאות כספיות אדירות, ושינוי החוק, אני הייתי מציע להסתפק בכך שנכה

יטריח עצמו לקלפי ששייכת לאזור מגוריו.
ע. פסנזון
הדוגמה שניתנה עכשיו טובה יותר מהדוגמה שאני

הבאתי בפניכם קודם לכן אבל הלא עדיין מעלה את

השאלה מה יעשה תושב שבישוב שלו אין סידורים מתאימים לנכים? האם ימנע

בעדו להצביע בבחירות לכנסת?
א. שילת
התלבטנו בבעיה הזאת בישיבה הקודמת ולא מצאנו לה

פתרון. המשכתי לחשוב עליה ועדיין לא הגעתי לכלל

לפתרון מתאים ואני אומר מיד מדוע.

דווקה במצב הנוכחי בהתישבות הכפרית, במועצות

האזוריות כפי שאנחנו מכירים אותן, אין בעיה מהבחינה הזאת שפנקס הבוחרים

לכנסת הוא גם פנקס הבוחרים של הרשות המקומית. אנחנו יודעים שעל-פי צו

המועצות האזוריות מכינים פנקס אד-הוק לכל בחירות של מועצה אזורית.
היו"ר י. מצא
בישובים ששייכים למועצות אזוריות ניתן לעשות

זאת. אתם כבר תמצאו את הנוסח המשפטי המתאים.
א. שילת
אני ביקשתי, וגם קיבלנו על-כך הסכמה מארגון

הנכים, שהחוק יכנס לתחילתו בעוד שנה כיוון

שאנחנו צריכים לעבור מקום מקום כדי לקבוע את העניין. במשך השנה הזאת

נדע גם מה קורה בהתישבות הכפרית כיוון ששם יש בעיות שאיננו מכירים

אותן. אין מועצה אזורית אחת שדומה למועצה אזורית אחרת לא מבחינת

ההרכב, לא מבחינת השטח ולא מבחינת מרחקי-הנסיעה. אם במועצה אזורית

תמר, לדוגמה, ששוכנת לחופי ים-המלח, בישוב הגדול שבה, עין-חצבה, שיש בו

10 בוחרים, אחד הבוחרים זקוק לקלפי מיוחדת, יגידו לו לנסוע מרחק של

60-70 או 80 קילומטר לישוב הסמוך? אני לא יודע איך לפתור בעיה כזאת

בחוק.

כתבנו בחוק שכל רשות מקומית תפרסם על כל לוח

מודעות מודעה, כך שהיה צריך להניח שאותו נכה ידע, אבל דבר כזה לא

"עובד" במועצה אזורית. איש לא רואה את המודעות האלה. מדביקים אותן על

לוח המודעות של המזכירות בידיעה ברורה שלא כל התושבים באים כל יום

למזכירות.
י. שגיא
במועצות האזוריות הנושא הזה הרבה יותר פשוט ממה

שאתת מתאר כיוון שההודעה הזאת עוברת בדואר

לתושבים.
א. שילת
טעות בידך. אני מכיר את העניין הזה ממערכות

הבחירות. אולי המועצה שלך מסודרת, אבל יש הרבה

מועצות אזוריות לא מסודרות.
ע. פסכזון
מה בעיה לפרסם נושא כזה?
א. שילת
אני מציע להשאיר את העניין הזה פתוח ולא
להגדיר את המלה
ישוב.
היו"ר י. מצא
האם באמת כל-כך קשה במועצה אזורית לאפשר לנכה

תנאים מינימליים כדי שגם הוא יוכל להצביע?

דווקה שם הנושא הזה צריך להיות הכי פשוט-, אפשר, אפילו, לקחת אליו

הביתה את הקלפי.
י. שגיא.
אסור לעשות זאת.
היו"ר י. מצא
אינני בטוח. אם מדובר על נכה אחד או על שנים

מה הבעיה לקחת את הקלפי אליהם הביתה? מדוע שלא

נאפשר גמישות בעניין הזה?

רשות הדיבור לגבי תמר אדרי.
ת. אדרי
על פי מה שידוע לי יש הרבה מושבים וקיבוצים שיש

בהם קלפיות עם מדרגות.
היו"ר י. מצא
אם כך אפשר לבקש מאותו מושב או קיבוץ למצוא

בית אחר, בלי מדרגות, לצורך קביעת הקלפי.
א. שילת
הניסוח שקיים היום "מכסה" גם את המושבים וגם את

הקיבוצים. ישוב הוא ישוב גם אם הוא קטן וגם אם

הוא גדול.

אני מבין שיש בעיה. אין בעיה של הפנקס למן

הבחינה הזאת המצב ?ותר קל, אבל יש בעיה בשטח עצמו, של מציאת מקום מתאים

לקלפי. כיוון שכך קיימת דרך-מיפלט. אני אביא את כל הרשימה של הישובים

שאין בהם מקום מתאים בפני השופט, יושב-ראש ועדת הבחירות. יחד עם זאת

אני מציא לא להסתפק בדרך-המיפלט הזאת אלא לעבור ישוב ישוב, לקבל את

המצאי, ואז יכול להיות שנבוא לכאן עם האדונים פסנזון ופרקש ונגיד
לוועדה
זאת המציאות, מצאנו דרך טובה יותר; נכניס לחוק עוד סעיף

שמתייחס להתישברת.

אחרי שיהיו לנו נתונים על מה שקורה בישובים אולי

נחליט להציע לתקן את ההצעה.
היו"ר י. מצא
מקובל עלי שתבדוק את הנתונים, יחד עם זאת אני

מציע לכלול בחוק סעיף נוסף שיאפשר לשר הפנים

להענות לפניה של נכה כאשר לא נמצאו הסידורים המתאימים בישוב שלו. כבר

רמזתי שאפשר יהיה לקחת קלפי במושב לביתו של נכה, אבל אינני רוצה ליצור

"סערה" על-ידי קביעה כזאת.
י. לוי
מה בקשר מוסדות או בתי-חולים שמאכלסים זקנים

ותשושים?
א. שילת
לי לא איכפת לתת בחוק סמכויות כאלה לשר הפנים

אלא שהדרך שנקטנו כאן - - -
היו"ר י. מצא
גם כאן אתה נרתן סמכות לשר הפנים.
א. שילת
אנחנו קובעים מקומות קלפי לנכים, מפרסמים אותם,

וכל נכה שמבקש - מעבירים אותו לאותה קלפי. זאת

הדרך המקובלת בכל העולם. היא פוגעת באופן מינימלי בעיקרון שאדם,

אישית, מצביע בקלפי שלו. הדרך שהיושב-ראש מציע, להביא את הקלפי לנכה

הביתה, או דרכים אחרות, גם הן מקובלות בעולם, והן נעשות בצורה של הצבעה

על-ידי פרוקסי או שליח. כך פתרו באירופה, מלבד הולנד, את בעיית הנכים,

המוגבלים והזקנים.



היו"ר י. מצא-. אנחנו עדייו רחוקים מנקיטת צעד כזה.
מ. וירשובסקי
דה היה יכול להיות הפתרון הטוב ביותר.
א. שילת
אני לא בטוח שדרך כזאת מתאימה למנטליות שלנו.

כפי שכבר אמרתי, אין לי תשובה לבעיה הזאת הלום

ואני מציע לכולנו להתאזר בסבלנות. אני מציע להעביר את החוק כמות שהוא,

ואס נמצא פתרון יותר טוב לנושא של המועצות האזוריות, - נביא הצעת-

תיקון. כאן "כיסינו" 85% - 90% מאוכלוסיית המצביעים.
צ. ענבר
את הקושי בעניין פנקס הבוחרים הבנתי היטב

אבל כשמר שילת אומר שבמועצה אזורית אין בעיה של

פנקס בוחרים מדוע שלא נגיד בחוק במפורש שבתחומי מועצה אזורית רשאי אותו

אדם לבקש להצביע במקום הקלפי הקרוב למקום מגוריו?
א. שילת
אינני מתנגד להצעתך זאת.
ת. אדרי
אז תתעוררנה בעיות של הסעות מישוב לישוב על-פי

חוק מימון מפלגות.
צ. ענבר
דיה לצרה בשעתה. הרי אנחנו מדברים על הקלפי

הקרוב למקום מגוריו.
ת. אדרי
אשר נמצא בישוב אחר.
א. שילת
אין לי התנגדות.
צ. ענבר
זה עונה גם על עניין הבחירות לרשויות המקומיות.
ת. אדרי
אני מבקשת את תשומת-ליבכם לסעיף 18 של חוק מימון

מפלגות (קוראת את הסעיף). אם יהיו נכים שלא

יוכלו לנסוע בתחבורה ציבורית לקלפי - תהיה בעיה. עד היום נהגנו למלא

אחר הסעיף הזה בכל מה שקשור לתחבורה ציבורית, וכאן עלולה להיות בעיה של

הסעות מיוחדות לגמרי שלגביהן אינני יודעת. בכמה העניין הזה יתבטא.

כיוון שכך, צריך לקחת את העניין הזה בחשבון.
צ. ענבר
בסך הכל ניתן לשער שההיקף זניח למדי .
ת. אדרי
טכנית אין כל בעיה להתגבר על המיכשול הזה,

וכספית גם ניתן להתגבר עליו, אלא שהשאלה הנשאלת

בהקשר הזה של הדברים היא - - -
י. לוי
יש מוסדות כמו זה בגדרה או כמו בית לווינשטיין

שנחשבים כמו בתי-סוהר. צריך לדאוג גם לאנשים

שנמצאים שם ולמצוא להם פתרון.
צ. ענבר
זאת סוגיה "כבדה" בפני עצמה שצריך יהיה להתמודד

אתה.
היו"ר י. מצא
זה "סיפור" אחרי לגמרי.
ת. אדרי
הנושא שמר לוי מעלה בפנינו הועלה בוועדת החוקה,

חוק ומשפט.
י. לוי
מדובר באנשים שקשה להם לנוע.
ע.פסנזון
אבי מציע להשאיר את העניין כמות שהוא, ולאחר

התמודדות אתו במערכת בחירות אחת נבדוק מה היקף

הבעיה.
היו"ר י. מצא
למה שלא נוותר על העניין של: מישוב ליישוב?

לא כדאי לסבך את הנושא הזה עם הסעות או בכל מה

שקשור לבתי-חולים ומוסדות. נאפשר לנכה להצביע באזור קלפי כפי שהגדרנו ,

והוא כבר ימצא את הדרך להגיע לשם. המדינה לא תהיה מחוייבת להסיע אותו

לקלפי על-פי החוק הקיים, ואחרי מערכת בחירות אחת נבדוק על מה מדובר.

אם יש מאושפז בבית-לווינשטיין שירצה להצביע בעיר

סמוכה, תהיה לנו תסבוכת - - -

צ. ענבר הוא זכאי להצביע במקום הקלפי שלו. לשם הוא

זכאי לקבל הסעה לפי החוק הקיים היום.
היו"ר י. מצא
אני מציע להשאיר את העניין הזה למערכת בחירות

אחת ולאחר מכך לבדוק מה קורה. בוועדת הפנים

ואיכות הסביבה של הכנסת יש פתיחות לנושא הזה כך שתמיד תוכלו לבוא אליה

עם הצעת-תיקון.
י. לוי
נבדוק מה התקלות ונלמד מהן .

היו"ר י. מצא.- רשות הדיבור למר פרקש.
א. פרקש
הוזכרה במהלך הישיבה מועצה מקומית תמר שלגביה

היה ברצוני לומר שהיא הדוגמה החריגה והקיצונית

ביותר שאפשר היה למצוא לצד ההפוך. דומני שהמועצות המקומיות האחרות

מצומצמות בהיקפן, הישובים כמעט צמודים האחד לשני, ולפעמים מעבר מישוב

לישוב יכול להיות רק חציה של כביש ראשי או שדה.

כיוון שכך אני מציע להוסיף את עניין המועצות

האזוריות לחוק, נבדוק, כאמור, איך הנושא הזה עובד במערכת בחירות אחת,

ויכול להיות שנגיע למסקנה שאין כל בעיה. הדוגמה של המועצה האזורית תמר

היא דוגמה קיצונית כפי שכבר אמרתי.

היו"ר י. מצא-. מקובל עלי.

רשות הדיבור לחבר-הפנסת נפאע.
מ. נפאע
פנקסי הבוחרים מסודרים על-פי ה-א"ב של שם

המשפחה, והמשפחות, כידוע, מפוזרות בכפרים. מדוע

שהנושא הזה לא יקבע על-פי שכונות?
היו"ר י. מצא
גבי תמר אדרי תשיב על שאלתך.
ת. אדרי
הבעיה שחבר-הכנסת נפאע מעלה מתעוררת כל פעם מחדש

בוועדת הבחירות, רלא מוצאו לה עד כה פתרון.

ועדת הבחירות יושבת ודנה כדי למצוא פתרון לסוגיה. לא מדובר בהקשר הזה

של הדברים רק על שכונות, אלא על השאלה: מה מודיע כל אזרח היכן הוא גר?

הבעיה, כאמור, סבוכה, וועדת הבחירות מנסה לגבש

הצעת-תיקון לגביה.
היר"ר י. מצא
תרדה. רשות הדיבור למר אהוד שילת.
א. שילת
ברצוני להעיר שתי הערות לנוסח שהונח בפני

הוועדה; בסעיף 2, סעיף 31א(ד} סומנה נקודה
בשורה השניה, אחרי המלה
"לכנסת", שצריך לבטלה.
צ. ענבר
אפשר לסמך במקומה פסיק.
א. שילת
סעיף 31ב בא להחליף בחוק הבחירות לרשויות

המקומיות את סעיף 31ג. כיוון שכך צריך לבטל את

סעיף 31ג, וזה נשמט כאן.

סעיף 31ב הוא למעשה סעיף 31ג עם תיקון שקבענו

שיהיה סעיף בפני עצמו.

בקשר הבעיה שחבר-הכנסת נפאע העלה אני מבקש לומר

שבכפרים של בני-המיעוטים אין שמות של רחובות או מספרים, כך גם בחלק

מהכפרים היהודיים. כיוון שהחוק קובע שפנקס הבוחרים יבנה על-פי תיחומים

גיאוגרפיים, אבל אין שמות של רחובות ולא מספרי בתים, - לא ניתן לבנות

אותו על-פי התיחומים האלה. לכן המחוקק בעצמו, בחוק הבחירות לכנסת, קבע

שבמקום שאי-אפשר לתחום קלפי על-פי שטח גיאוגרפי, הוא יתחם על-פי א"ב.

אני לא אומר בהזדמנות הזאת שלתחום את הנושא הזה לפי א"ב זה הפתרון

הקלאסי, כיוון שיש היום פתרונות טובים יותר.

הבעיה ביסודה היא כזאת שמשום-מה במשך עשרות שנים

לא רוצים לקבוע שמות של רחובות או מספרי בתלם בישובים. הגיע הזמן

שיעשו זאת, ולא ברור לי מדוע אין עושים זאת. זאת סמכותה של הרשות

המקומית.

אם לא רוצים למיין על-פי א"ב אפשר למיין לפי

מספר תעודת זהות, או לפי האות השניה של שם המשפחה, או על-פי האות

הרביעית של השם הפרטי או על-פי המספר הסופי של שנת הלידה או המספר

האמצעי של שנת הלידה. לנו, במחשב, אין כל הבדל על-פי נעשה המיון.
המחוקק קבע
א"ב. אם רוצים לשנות את ה-א"ב למספר הזהות - אפשר. צריך

לתקן את החוק. אבל לא זאת הבעיה איך למיין אלא שהרשויות המקומיות

נמנעות, באופן עקבי, כפי שכבר ציינתי בדברי, לתת שמות לרחובות ומספרים

לבתים. כאשר הן תעשינו זאת - לא תהיה כמובן כל בעיה.

יש כ-70 ישובים שאין בהם שמות של רחובות או

מספרי בתים.
ד. בלאו
זאת בעיה של המיגזר הערבי.
צ. ענבר
בסעיף 31ג לחוק הרשויות המקומיות בחירות כתוב

(קורא את הסעיף). אני מבקש לשאול מדוע יש צורך

במחיקה של הסעיף הזה?
א. שילת
כיוון שסעיף קטן ג' מתייחס ליום הבחירות למועצה

עצמה. כתבתי את הדברים בדברי ההסבר. מדובר על

מקום קלפי של המועצה עצמה שאותה קובע פקיד הבחירות יחד עם ועדת הבחירות

וכו'. בסעיף קטן גי יש אופציה שמדברת על הבחירות לכנסת ואני רוצה שהיא

לא תחול רק לפי סעיף 31, אלא תחול גם על-פי סעיף 31א על מקומות קלפי

לנכים.

הצעתי לעקור את סעיף 31ג ולקבוע אותו כסעיף בפני

עצמו - 31ב, יאמר בו שהוא חל גם על סעיף 31 וגם על סעיף 31א, וכך. אמנם

עשינו.

סעיף 31ב הוא למעשה סעיף 31ג.



הישיבה הסתיימה בשעה10.05

קוד המקור של הנתונים