ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/06/1990

העלאות חריגות של הארנונה; הצעה לסדר

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסה לא מתוקן



פרוטוקול מס' 106

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. כ"ה בסיון התש"ן (18 ביוני 1990). שעה 09:30
נכחו; הברי הוועדה
י' מצא - היו"ר

י' גולדברג

מי ג ולדמן

מי וירשובסקי

עי סולודר

אי פורז

י' שגיא
מוזמנים
די קהת - מנכ"ל משרד הפנים

די קאפח - סמנכ"ל משרד הפנים

י' שטרסברג - משרד הפנים

ר' יוסף - משרד האוויר

י י כהן - משרד האוצר

קי דינס - יועץ כלכלי, מרכז השלטון המקומי

מי ניצן - מ"מ יו"ר מרכ-ז השלטון המקומי

חי קונביץ - יו"ר איחוד הגזברים וגזבר העיר ר"ג

י' כהנא - ראש הוועדה הממונה מבשרת ציון

טי רכטמן - גזבר עירית חדרה

גי טרודלר - גזבר עירית אשדוד

יי אפרתי - גזבר עירית ירושלים

ז' אורפז - ג-זבר עירית בת-ים

מי לוטן - עירית בת-ים

מי אהרוני - מועצת עירית כפר-סבא

שי מדמון - יו"ר ועד שכונות כפר-טבא

בי אהרון - עתונאי "שרון שלי"

ר' בן-חיים - תושבים למען מבשרת ציון

בי אליהו - תושבים למען מבשרת ציון

ג' קרמר - לשכת ארגונים עצמאיים

י ולד - ראש עירית כפר-סבא
מזכירה
די גורדון
קצרנית
מזל כהן
סדר-היום
העלאות חריגות של הארנונה



הצעה לסדר
היו"ר יי מצא
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים. הדיון היום הוא בנושא: העלאות

חריגות של הארנונה. לפני שנכנס לדיון, הצעה לסדר לחברת הכנסת עדנה סולודר.
עי סולודר
אני פונה אליך באופן רשמי ומבקשת לקיים סיור של הוועדה לאורך הקו הירוק,

בעיקר בישובים שעומדים היום במרכז הפיגועים החבלני ים.
היו"ר י' מצא
יש כבר מועד, הסיור כבר תואם.
עי סולודר
דבר שני. הסתבר במכת השריפות האחרונה שעל אף ההשתפרות שחלה בנושא התיאום

בין גורמי הכבאות, משטרה וצה"ל, לצד גורמי ההצתה המכוונים יש גם הצתה עקב

רשלנות. נדמה לי שהיינו צריכים לבדוק אם החקיקה וההוראות בענין הזה עונים על

המציאות ומונעים ומרתיעים את ההצתה שמקורה ברשלנות כפי שזה היה בחלק מהמקרים

אתמול.
יי שגיא
יש בענין של השריפה בשדות חקיקה ברורה.

העלאות חריגות של הארנונה
היו"ר י' מצא
אנחנו עוברים לנושא שהתכנסנו בשבילו. היו לוועדה הזאת פניות רבות ממועצות

שונות, כשכולן מסתובבות סביב ציר אחד, העלאות חריגות של הארנונה ברשויות

המקומיות. בעקבות הפניות בדקתי עם מנכ"ל משרד הפנים, מר דב קהת, שנמצא אתנו

כאן, והתבררה התמונה שאמנם רשויות מקומיות רבות העלו את הארנונה מעבר למה

שוועדת הכספים התירה. יש גם טענות של תושבים, שמאחורי ההעלאות הרשמיות מסתתרות

העלאות נוספות של שינוי אזורים וכוי ובעיקר הטענה הזאת באה מכפר-סבא.

אדוני המנכייל, אני רוצה שתתייחס לאותן טענות שמדברות על שינוי סיווג

שבעקבותיו ההעלאות הן דרסטיות. אני רוצה את התייחסותך לגבי אותן רשויות

מקומיות שחרגו והתחילו לבצע, לא רק העבירו החלטת מועצה. אני רוצה לשמוע לגבי

מועצות מקומיות שמבצעות הלכה למעשה את ההעלאה הזאת וגובות את הארנונה למרות

שאין עדין אישור של משרד הפנים. אני רוצה לשמוע על ההליך שמתכוון משרד הפנים

להפעיל לגבי אישור הבקשות של המועצות והוועדה רוצה לדעת מה הם הקריטריונים

לפיהם תאשרו או לא תאשרו את הבקשות או שזה יהיה אוטומטית לכולם. בנקודה הזאת

אני מבקש הבהרה מדוע הרשו לעצמן המועצות המקומיות להעלות את הארנונות בניגוד

להחלטת ועדת הכספים. אני רואה את -זה בחומרה, מכיוון שלאחר מעשה קשה לבטל

החלטות כאלה. זה גורם לויכוחים קשים ברשויות המקומיות. הגיעו עלי הדים שמשרד

הפנים תבע מהרשויות המקומיות להעלות את המיסוי מעבר לאחוז המותר. אם אמנם כך

הזה זה חמור, כי בסך הכל צריך לשמור על אותה מערכת חוקים שאנחנו מחוקקים.
מי וירשובסקי
אני רוצה להרכיב שאלה לשאלות הרבות שכולן רלבנטיות וצריך לקבל עליהן

תשובה. האם אדוני המנכ"ל לא חושב, שבעצם העובדה שהציבור מוכרח לקבל את ההחלטה

כזה ראה וקדש ואין לו שום אפשרות לערער או להגיב אלא רק מחאה ציבורית ופניה

לכל מיני גופים, האם -זה לא דבר פסול והאם לא צריך למצוא מנגנון שהטענות של

האזרחים, לפני שזה מופעל, מושמעות ובאות לידי הכרעה ובקרה. המצב הוא זה,

שלתושבים אין למעשה אלא לבוא ולהתלונן בפני ועדת כנסת או בדרך אחרת. לכן אני

רוצה לדעת האם לא צריך לחשוב על מנגנון שיבחן את ההעלאות בין שהן חריגות ובין

שהן רגילות כדי שהתושבים יוכלו לטעון שם את טענותיהם.

יי שגיא;

אדוני המנכ"ל, בהנחה שאין פה רוע לב מצד אף אחד ובהנחה שעלות של תפעול

עיר היא דבר נתון ואפשר לבדוק לאותו בכל שניה ובכל רגע, בהנחה שהסכמי עבודה

ועליות שכר במשק ידועות, השאלה שלי היא, האם במשך השנה האחרונה, משרד הפנים

ומשרדי ממשלה אחרים, כאשר הם באים לבצע העברות המגיעות לרשויות המקומיות,

ביצעו אותן כחוק או שנשארו חייבים למועצות?

השאלה השניה, האם משרד הפנים, בתכנון שלו לקחת מרשויות עשירות ולהעביר

לרשויות עניות, האם לא נגרם כתוצאה מזה תכנון כלכלי אחר ברשויות הקרויות

עשירות?

שאלה שלישית, האם לקחתם בחשבון שאחוז האינפלציה הרשמי היה אמנם 16.5% אבל

אחו-ז האינפלציה המהותי היה 20% ולמעשה אם אני מחבר את מה שהיה בעלות שוק

העבודה אני מגיע ל-24%-23%, ואז מי שהעלה 24% או ב-22% בעצם מתקזז למצב של קו

האפס.

די קהת;

כרקע חייבים להבין את כל נושא הארנונה ברשויות המקומיות. למעשה אם אני

לוקח איזושהי פרספקטיבה היסטורית קצרה, בערך משנת 1983, הממשלה במהלך השנים

1983-1986, ארבע שנות תקציב, עודדה את הרשויות המקומיות להעלאה מתמדת של

המסים, משום שמסיבות שונות, לא יכלה, חוסר תקציב, העדיפה דרך כזאת של גביית

מסים. הרבה יותר נוח לשאול מה קורה כאשר יש עלית מסים, איזה מנגנון אפשר

להפעיל ברשויות המקומיות, לא שואלים אי-זה מנגנון ציבורי וא-זרחי אתה יכול

להפעיל כאשר יש שינויים במס-הכנסה.

היתה עליה לדעתי בקצב פראי, לא צודק, לא נכון, אבל לא מרצון השלטון

המקומי אלא משום שהשלטון המרכזי צימצם את השתתפותו.

היו"ר י' מצא;

העלאה פראית של הארנונות באיזו תקופה?

ד' קהת;

מ-1983 עד 1986 זה עלה 53%-nל-67%. -זה קצב שאני לא מכיר כדוגמתו בשום

מקום בעולם, אבל זה היה מגמתי. באוצר היה חוסר בקופה, היה יותר נוח לאסוף את

-זה מהא-זרחים בדרך אחרת. בשנת 1986 מישהו נבהל אבל זה כבר היה מאוחר משום ש-זה

הגיע לסף. וא-ז הכנסת התערבה וקבעה תקרות. בדרך כלל כאשר קובעים תקרה ואומרים;



לא יעלה מעל אחוז מסוים ואתה מיישר את כל המערכת, כאשר מדובר ב-245 רשויות

מקומיות שהן לא תיפקדו באותה צורה ובאותה מתכונת, יש במערכת באופן מיידי

עוותים שקשה מאד אחר-כך לתקן אותם וצריך לעשות כל מיני תרגילים כדי לתקן אותם.

לכן צריך להבין את הרקע. מי שחושב שיש טענה של משרד הפנים או של הרשויות

המקומיות שהארנונה נמוכה, בעקרון אף אחד לא טוען כך, אבל זה מצב שנוצר במהלך

תיקצוב הרשויות המקומיות. זה פשוט כמשפט רקע כללי.

אני רוצה קודם כל לקבוע חד-משמעית שרוב הרשויות המקומיות פעלו על-פי חוק.

זאת-אומרת, הנסיון להציג שמדובר פה בצעד חמור, שרשויות מקומיות העלו ארנונה

שלא בהתאם לחוק, זה מוטעה. אני רוצה שהדבר הזה יובהר. אנחנו דרשנו למעשה

שוועדת הכספים תתכנס לדון בנושא הארנונה בחודש ינואר, משום שידענו שהתאריך

האחרון הוא 28 בפברואר, צריך לכנס ישיבת מועצה לפחות עשרה ימים לפני כן, צריך

להתארגן לפני כן לפחות 15 ימים. כלומר, המועד האחרון שבו הכנסת היתה יכולה

לקבל החלטה שהיה אפשר להתחשב בה ברשויות המקומיות הוא בתחילת פברואר. היות

שהדבר ה-זה לא נעשה, אמרנו לרשויות המקומיות לכנס ישיבות מועצה ולקבל החלטות

לגבי הארנונה על פי הסמכות החוקית שברשותן. אני רוצה להזכיר שגם נושא צו

הארנונה היה הוראת שעה בשנה שעברה. זאת-אומרת, בשנה שעברה תוקף החוק פג, לא

היתה חקיקה חדשה, כלומר חזר המצב המשפטי לקדמותו והסמכות החוקית לקבוע ארנונה

חזרה לידי מועצת הרשות המקומית.

מי וירשובסקי;

ללא אישור שר הפנים אפילו.
ד' קהת
נכון. היא לא זקוקה לזה. לכן הרשות המקומית קבעה על פי דין ארנונה כצעד

חוקי לחלוטין, הוציאה פנקסי חיוב ועשתה את כל הפעולות כחוק. לנסות להציג כאילו

עשו צעד לא חוקי, זה פשוט לא נכון. אלא מה? באה הכנסת, על פי סמכותה--

היו"ר יי מצא;

באיזה תאריך?

די קהת;

ב-25 או ב-26 בפברואר. רוב הרשויות כבר קבעו לעצמן את צווי הארנונה שלהן.

כלומר, נוצר מצב חדש שבו הרשות המקומית צריכה לקבל החלטה מחודשת על-פי החקיקה.

אלא מה? החקיקה הזאת לא אמרה באופן אוטומטי מה לעשות, אלא היא קבעה אופציה

ואמרה שההעלאה צריכה להיות בשיעור נומינלי, אם כי היתה כבר הבנה בוועדת

הכספים מה ההיתרים ששרי האוצר והפנים יתנו. לכן הרשויות המקומיות נצלו את

האופציה הזאת. הן פנו למשרד הפנים ולמשרד האוצר על-מנת לאשר להן העלאות מתוך

הנחה שאם ההעלאות האלה לא תאושרנה, המשמעות של זה להחזיר כסף לתושב עם הצמדה

ועם כל מה שמשתמע מכך.

ההחלטה שהתקבלה בוועדת הכספים היתה למעשה שלא תהיה העלאה אלא באישור שר

האוצר ושר הפנים, וכבר באותה ישיבה משרדי האוצר והפנים הודיעו שההעלאות תהיינה

כדלהלן; בנושא של תעשיה ומלאכה זה יהיה 17.5 עד גובה של 26 שקלים. מעל 26

שקלים - 16.15%. מלונאות - 17.5%. מגורים - 20.7%. בנקים - 20.7%. בנקים

שבתעריפים יותר גבוהים תחת לדבר הזה. כמו כן נקבע לינקד בין מסחר למגורים,
כאשר אמרו
לא יעלה במסחר מעבר למגורים. גם בוועדת הכספים, חברי הכנסת הביעו
את דעתם ואמרו
לגבי מגורים תעשו מה שאתם מבינים, כי הרי בסופו של דבר זה בין

האזרח לבין ראש העיר, שהוא נבחר על ידם, לבין מועצת העיריה. אל לנו כשלטון

מרכזי להתערב בענין הזה, אין בזה ענין לאומי. בתעשיה יש, במסחר אולי יש, אבל

בקטע הזה, ודאי זה דבר שצריך להשאיר אותו בין התושב לנבחרים שלו ולא נתערב

בענין הזה. זו בכל אופן הדעה שהובעה בוועדת הכספים.

לאור הענין הזה הוצאנו חוזר מנכ"ל בסיכום עם האוצר לגבי הקריטריונים

הכלליים האלה. כלומר, זה ההיתר הגורף שהשרים נתנו כפי שהודיעו לוועדת הכספים

מראש. מעבר לכך הודעתי בחוזר המנכ"ל שבעקרון משרדנו יימנע ממתן היתרים להעלאת

ארנונה כללית מעבר להיתר הכללי המפורט אלא במקרים מיוחדים. אנחנו גם ציינו מה
המקרים המיוחדים, כגון
רשויות שבהן התעריף למטר מגורים נמוך מהמינימום הנדרש.

כלומר, במקומות שבהם הארנונה למגורים פחות מ-8.6 שקלים, במקרים האלה אנחנו

בהחלט כן ניתן את ההיתרים.

כמו כן קיימנו במסגרת הסדר הבנקים מערכת דיונים עם כל הרשויות המקומיות.

במסגרת הדיונים האלה נדרשו חלק מהרשויות המקומיות להעלות את הארנונה כדי להגיע

לסף הכנסה מסוים. כמובן שהדבר הזה התחשב בארנונה באותה רשות. כלומר, שזה פחות

מהמינימום או שבתעשיה או במסחר או בכל גורם אחר" הארנונה נמוכה בהרבח מאשר

הממוצע הארצי. אלה היו הקריטריונים הבסיסיים לגבי ההנחיה שנתנו באותו שלב.

כרגע מונחים לפנינו רשימה כל הבקשות של הרשויות המקומיות. פנו בסך הכל 66

רשויות מקומיות, כאשר בנושא המגורים יש 46 פניות, בנושא של עסקים 31 פניות,

מלאכה ותעשיה 38 פניות, בנקים 23 פניות, תיירות 12 פניות, חקלאות 10 פניות.

כרגע יש ועדה משותפת של משרד האוצר ושל משרד הפנים שהיא מכינה את החומר

לאישורנו, כאשר הדיון שלה בבקשות מונחה על ידי מספר קריטריונים. הקריטריון

הראשון, בנושא של מגורים כפי שאמרתי, אם מדובר בפחות מהמינימום יש מקום להעלות

את זה. גם במקום שבו התעריף נמוך מהמינימום ההעלאה לא תהיה מעבר ל-30%. נניח

יש מקומות שהארנונה בהם היא 3 שקלים למטר. גם אז לא יעלו את הארנונה באותו

מקום ב-100%, כלומר ל-6 שקלים, אלא יעלו את זה בפחות.
היו"ר י' מצא
מה הממוצע בעסקים?
די קאפח
בתעשיה ועסקים הממוצעים מחולקים לפי קבוצות. בקבוצה אחת הממוצע הוא 35.3.

בקבוצה שתיים - 27.6. בקבוצה שלוש - 24.3. בקבוצה ארבע - 17.86. אבל יש

מינימום ומכסימום. מינימום - 12.97 למטר. מכסימום - 72.23 למטר.
די קהת
בעסקים כפי שאמרתי, הקריטריון הראשון הוא שלא תהיה העלאה גבוהה משיעור

העידכון למגורים. שוב, כאשר ראינו במגורים איזשהו בלם שמסיבות גם אלקטורליות

נמנעים להעלות את הארנונה בצורה קיצונית, אז זה בלם טוב. כמובן התעריף הממוצע

הקבוצתי כפי שהזכרתי, תנאים שהעלינו בהסדר הכספי עם הרשויות המקומיות וגם פה

לעומת שנה קודמת שלא יעלה על 30%.
א' פורז
ההעלאה המכסימלית לא למגורים שלא תעלה על 30%?
די קהת
כן, באישורים המיוחדים. לדוגמא, המינימום הוא 8.6 ולמישהו יש ארנונה של 4

שקלים אז יוסיפו 1.20 שקלים, לא יוסיפו מעבר לזה למרות שהוא יכול להעלות עד

8.6 שקלים.
אי פורז
הבעיה בשיטות האלה שהן מנציחות עיוות.

די קהת;

נכון. אבל מצד שני אתה לא יכול במכה אחת גם ליצור העלאה כזאת גדולה ברמה

של האדם הפרטי.

היו"ר י' מצא;

אני רואה בטבלאות שבמבשרת ציון שיעור ההעלאה במגורים הוא 55%. המכסימום

הוא 30%.

אי פורז

הבעיה היא במונחים אבסולוטיים. יכול להיות שקודם זה היה 1 שקל והעלאה ל-2

שקלים זה 100%. הענין הוא שהמשחק באחוזים מאד מטעה.

די קהת;

זה הקריטריון. אם נמצא מקום שבו הארנונה היא 2 שקלים, יכול להיות שנסטה

מהקריטריון הזה.

אי פורז

ולהיפך. במקומות שזה מטורף צריך לא לאשר שום העלאה.
די קהת
זה ברור.

לגבי תיירות, ההתחשבות היא קודם כל בממוצע. התעריף המבוקש לא יהיה גבוה

מתעריף ברשויות דומות. יש פה התחשבות בשיעור התפוסה הממוצעת במלונות ושיעור

העידכון לעומת שנה קודמת שהוא לא יעלה על 30% לפי הממוצעים.

בנקים - שוב, אם התעריף היה נמוך במיוחד מתחת לממוצע, יש עידכון. אם לא,

לא יהיה שום עידכון.

אלה הקריטריונים שמנחים את הוועדה שעובדת על הנושא הזה. אני מקווה שתוך

שבועיים לכל המאוחר הוועדה תסיים את עבודתה ואז נקבל את ההחלטות.



היו"ר י' מצא;

לא התייחסת לנקודה נוספת. האם אתם מתייחסים לשינויי סיווג?

ד' קהת;

מבחינת המצב החוקי היום, שינוי בסיווג הוא כמו העלאה לכל דבר.

היו"ר י' מצא;

כלומר, אתם תקחו בחשבון את כלל העלאת הארנונה שהיתה, גם אם היא כוללת בתוכה

שינוי סיווג ואתם לא תפרידו בין האחד לשני.

די קהת;

אני רוצה להתייחס לשאלות של חבר-הכנסת שגיא; א. האם הממשלה עמדה בהעברות

התקציביות שלה ומה ההשלכות של זה. ב. ההעברה של 55 מליון שקל מהרשויות היותר

מבוססות לרשויות החלשות. קודם כל, הממשלה לא עמדה בהעברות התקציביות שלה. כבר

הופענו בפני הוועדה הזאת והופיעו נציגי משרדי החינוך והרווחה ואמרו בוועדה הזאת

שהם לא עמדו בהעברות שלהם. הנושא של תקציב הרשויות המקומיות לשנה הזאת היה חלק

מהמשא ומתן בין משרד הפנים לבין משרד האוצר. חלק מהפיצוי שחשבנו לינת בגלל נושא

של אי-עמידה בהעברות וכירסום גם בשנה שעברה וגם ה-55 מליון שקל השנה בתקציבי

הרשויות הגדולות, היה צריך לבוא לביטוי למעשה על ידי שני דברים; דבר אחד, אישור

העלאות ארנונה באותם אזורים שהארנונה היא נמוכה. ואגב, זה לא פותר את הבעיה לכל

הרשויות אלא רק לחלק מהן. הדבר השני, הנפקת אגרות חוב עירוניות שצריכות ליצור

תשובה לבעית הפיתוח של הרשויות המקומיות.

בקטע הראשון הוועדה כרגע עובדת והיא מתחשבת בירק לרשויות הגדולות בבעיה הזאת

של אי-עמידת הממשלה בהתחייבויות שלה. לגבי הקטע השני וזה הנפקת אגרות חוב, כרגע

מושלמת עבודה משותפת של מרכז השלטון המקומי ושלנו בנושא של יציאת רשויות מקומיות

להנפיק אגרות חוב בבורסה. יש ועדה משותפת של האוצר, שלנו והשלטון המקומי. ברגע

שהעבודה תהיה מוכנה אני מקווה שהיא תתחיל להתכנס ולקבל החלטות בענין. אגב, זה

מבוסס על החלטת ממשלה.

מ' ניצן;

אדוני היושב-ראש, מכובדי, אין זו הפעם הראשונה שאני בא לוועדת הפנים של הכנסת

ועונג לי לפגוש את חברי הכנסת. אני רק לא פעם תמה מדוע אנחנו נקראים לדיון. הלא

קל מאד לראש רשות מקומית לתבוע אי-העלאת ארנונה. זה יותר פופוליסטי. הרבה יותר

נוח לבוא לממשלה ולא לבקש יותר, אלא את מה שמגיע כחוק, מה שמגיע על-פי החלטות

הממשלה שלעולם אינן מקוי ימות. מן הראוי היה שוועדת הפנים של הכנסת, ואני בטוח

שוועדה זו בראשותך אמנם תיכנס לנושא ותבחר את מערכת היחסים בין השלטון המרכזי

לשלטון המקומי ובצורת הקיפוח העקבית הטבועה בשיטת ההתייחסות אל שכנינו כשלטון

מנדטורי אל שלטון זר.

אני רוצה לומר לכם, שאת הדברים האלה כתבתי גם לוועדת הכספים של הכנסת

וליושב-ראש שלה לפני הדיונים והזכרתי פרט לפרט כיצד רימו אותנו. ואני אתן דוגמא.

בשנת 1984-1983 היינו גובים 3% מס עסקים. באו ואמרו; למה מערכת גביה כפולה, נגבה

מס ערך מוסף 15%, נחזיר לכם את ה-3%.טבעי לחלוטין. גבו 15% לא החזירו אגורה אחת.

העלו עכשיו ל-16%, אנחנו משלמים כמו כל אחד אחר, איפה ההחזר? מס רכוש, מס שבח

ועוד דברים נוספים,מאות מליוני שקלים ובאים ואומרים לנו; תהיו

עצמאים.

כמדיניות ממשלתית, בתיאום עם משרד הפנים ולא בתיאום,ובמסגרת הסמכות שלנו עד

ה-28 בפברואר נהגנו מתוך אחריות ממלכתית וציבורית והתאמנו את הארנונה לא רק לצרכי

המקום אלא גם לצרכי התושב, כי את זה צריך להבין, אנחנו משרתים תושבים ולא רק לפאר

מקום. הרבה יותר קל לי לבוא למסגרת ולומר לה; אני לא מעלה לך את הארנונה, אני ילד



טוב, בוא נילחם ביחד עם השלטון המרכזי.תאמינו לי, לכולנו יש מספיק השפעה. אני לא

חושב שזאת צריכה להיות ההתייחסות שלנו, ואני מבקש שגם ההתייחסות אלינו תהיה בהתאם

לאחריות שאנחנו נושאים בה ושותפים לה, כי זה שלטון מתמשך. אנחנו מכבדים את השלטון

המרכזי, אנחנו מקווים שאותה מידת כיבוד מינימלית יש גם אלינו.

אני רוצה להזכיר כמה דברים שהוזכרו כאן ותגידו לי אתם איד נוהגים. אני אתן

דוגמה מהעיר שלי לא מעיר אחרת. אלי סופח ישוב שמו נחלת יהודה. לא הגיעו אליכם

תלונות כי אני מטפל בהם ישירות ואני יודע לטפל במקרה זה בצורה אחרת. החיוב שם היה

על-פי חדרים. יש הנחיה של משרד הפנים לעבור למטרים. האדם חוייב על חדר וחצי כאשר

נכתב בצו הארנונה של נחלת יהודה שחדר זה 16 מטר, זאת-אומרת 24 מטר. הולכים

ומודדים - 108 מ"ר. עכשיו לא העליתי שום דבר רק העליתי על-פי מטרים. במכפלה יוצא

לו העלאה של 700%. לפני שהתחלתי לשלוח את החיובים נבהלתי. אמרתי: מה זה? איך זה

יכול להיות? כשאתה מתחיל לברר לאחור אתה גם מגלה שבמשך שנים הוא הוסיף שלושה

חדרים ולא דיווח. הוא גם נהנה מפרי עבירתו. עכשיו הוא צועק: ג'וועלד, עושקים

אותי.

דבר שני. אני לא חושב שבכל ישוב התנאים שווים, גם בתחום הישוב ואתן דוגמא.

בראשון לציון יש עדין אזורים שאין בהם ביוב מרכזי, צר לי לומר את זה. כפר אריה

ונחלת יהודה בחלקים מסויימים, ואין אספקת מים עירונית בנחלת יהודה אלא על ידי

חברה פרטית. אני לא יכול להשתוות ל-8 שקלים שהם מדברים. אני חייב לקרות ארנונה

נמוכה יותר מאשר ביתר העיר. ואני אומר: 30% פחות בגלל מים, 30% פחות בגלל ביוב

וכדומה, ומוצא מפתח. כשאני מחבר אותו למים ולביוב, האם אני מעלה את הארנונה או

שאני נותן שירות?

גם הגישה של רה-אזור, מהו המכסימום? אתן דוגמא. שוב אני לא רוצה ללכת לעיריות

אחרות. אני לוקח כדוגמא דווקא את ראשון לציון. קרית ראשון, אזור שעד לפני

שנתיים-שלוש היה בחולות ראשון לציון. לא היתה מערכת חינוך פנימית. היה צריך להסיע

את הילדים למקומות אחרים. לא היה מרכז מסחרי, לא היו רחובות, לא היה שום דבר.

היום יש שם גני ילדים, מעונות, בית ספר יסודי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה ומרכז

מסחרי. זה נשאר אזור בי או זה אזור אי? ההבדלים בין אזור אי לאזור בי הם כ-20

וכמה אחוזים. האם להנציח מצב לאורך שנים? אז מדוע מגיע להם ולשיכון המזרח אווזה

רמת מיסוי? אני חושב שלתושבי קרית ראשון מגיע רמת מיסוי יותר גבוהה.

תאמיני לי שחברי המועצה מייצגים יפה מאד את תושבי העיר. ראש העיר הוא לא

דיקטטור שעושה מה שהוא רוצה. ראש העיר יכול להעלות איזושהי אגרה בלי הצבעה במועצת

העיר ובלי לקבל רוב? האם אנחנו מקבלים רוב אוטומטי?
היו"ר י י מצא
אתה באמת רוצה תשובה?
מי ניצן
אני אענה לך שלא.

הדברים האלה נעשים תוך התייחסות נקודתית עמוקה מאד, באחריות ותאמין לי שלא

נוח לבוא לתושב קרית ראשון ולומר לו: אדוני, אתה היום לא תשתווה למה שהיית לפני

שלוש שנים ואתה צריך לשלם לא כמו רמת אליהו ולא כמו שיכון המזרח.

האם יכולה ועדת הכנסת להכנס לאותן 200 וכמה רשויות מקומיות ולכל המיגוונים של

כל אחת מן השכונות? האם יכול משרד הפנים לעשות את זה? האם יכול האוצר לעשות את

זה? אם אנחנו מיותרים לגמרי, אולי מספיק פה שריף אחד.



היו"ר י' מצא;

מול עינינו, מול עיניך, מול עיני הרשויות המקומיות צריכה לעמוד בוודאי מעל

לכל החקיקה של הכנסת. אם החקיקה הזאת לא טובה, תשכנע את חברי ועדת הכספים אי

אחרים שיקבלו רקיקה אחרת. אבל אם החקיקה קבעה שכולל סיווג לא יעלה מעבר ל-30%,

אתם לא יכולים לנהוג אחרת.

י י גולדברג;

אני מציע שבמקום באחוזים יהיה כתוב במספרים, כי אחוזים זה מטעה, ואם נראה את

המספרים נבין את הנקודה.

ד' קאפח;

יש גם מספרים.

מ' וירשובסקי;

מצד אחד צריך להעמיד לנגד עינינו את החקיקה, זה נכון. מצד שני, הבעיה

העיקרית, ואני מפחד שנסיט אותה, העול הזה קשה מאד על התושבים. זה שהשלטון המקומי

צודק מול הממשלה, אין לי ויכוח אתך. אני יכול להוסיף לך פרטים. זה איננו מרפא

כהוא זה את המכה הקשה לאזרחים ואנחנו חייבים לתת תשובה, בין שאנחנו יכולים להכנס

ל-200 ישובים או לא. אנחנו חייבים תשובה לתושבים.

היו"ר י י מצא;

והחקיקה באה כדי לא לפגוע בתושבים.

מ' גולדמן;

אנחנו חיים בתקופה שגם חברי האופוזיציה וגם הציבור מנסים לנצל את ההזדמנות של

הארנונה כמקור לניגוח ראשי רשויות. אבל אנחנו צריכים להעמיד את העובדות שהיו בשתי

תקופות. בתחילת שנות ה-80 היתה מדיניות ברורה של האוצר שאמרה; רבותי, תשאפו להגיע

למשק סגור. זאת היתה הנחיה של האוצר. היה מצב נוסף, שחברי ועדת הפנים ועמיתי ראשי

הרשויות המקומיות יודעים אותו יפה מאד. אולי חברי האופוזיציה והקהל שהצטרף אליהם

למדו להכיר אותו רק בשנה האחרונה. היה שי נו י.במדיניות של מעבר מחדרים למטרים

מרובעים, שגם הוא שינה את המצב. אם ניקח לדוגמא את הערים הוותיקות ששם יכולת

למצוא בית שיש בו שני חדרים אבל הוא בית מעל 130 מ"ר, משום שבזמנו בנו חדרים

גדולים. לעומת זה, משפחה מרובת ילדים, שהיתה בבית של 100 מ"ר, היו לה חמישה או

שישה חדרים. ואז נוצר מצב מעוות, שבשכונה חדשה כדוגמת השכונה שהזכיר מר מאיר

ניצן, משפחה שילמה פי ארבע ממשפחה שגרה על הכרמל בדירה של שני חדרים. נכון

שבמעבר מחדרים למטרים ראית שינוי באחוזים גבוה ביותר. אבל זה היה תיקון עיוות.

קרה דבר נוסף, שיצר מצב שבו היה פער בין הרשויות שאצלם הארנונה היתה במצב

סביר, לעומת רשויות שהארנונה שלהן היתה נמוכה במאות אחוזים. נוצר מין מצב

שאי-אפשר מצד אחד לתבוע לתת שירותים ומצד שני, צריך לדעת שיש תקרה הגיונית. אסור

לבוא ולהגיד; הממשלה תחליט, ועדת הכספים תחליט, ועדת הפנים תחליט. אני חושב שמאז

שיש בחירה ישירה של ראשי רשויות, ראש הרשות המקומית הוא האיש שרואה את האזרח

בבוקר, בערב ובלילה. הוא גם מקבל ממנו את הטלפון בשעה שתיים בלילה שצינור דולף או

שביוב נוזל.

היו"ר י י מצא;

אנחנו לא דנים פה על מערכת היחסים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי. אנחנו לא

מדברים על פקודת העיריות. אנחנו לא מדברים על חוק התכנון והבניה. אנחנו מדברים על

חקיקה שהגבילה וקבעה שמעלים את הארנונה ב-30% או 26% או 21%. יחד עם זה קבעה

שבתוך ההעלאה הזאת יהיה כלול גם הסיווג.



אני הייתי ברשות מקומית. אני יודע מה צריכה לתת רשות מקומית. הכסף לעולם לא

מספיק. יחד עם זה, אני חושב שצריך לשמור גם על כיסו של האזרח הקטן באיזושהי שכונת

עוני. אז תיקח מהעשיר ותשאיר את העני. בוא לא נפתח כעת את הדיון הפילוסופי.

לכו אני מציע שנתרכז רק בדבר אחד, בחקיקה שקיימת לגבי שנת 1990- לא אתה.

ידידי חבר הכנסת מיכה גולדמן, ולא אני, יכולים לשנות אותה. ועדת הכספים יכולה

לשנות אותה. אתה יכול להשפיע על ועדת הכספים, תשפיע. אני יכול להשפיע על ועדת

הכספים, בוודאי אנסה לעשות זאת.

מר מאיר ניצן, כמי שבא מטעם השלטון המקומי בצדק פרס את היריעה, אבל גם ממנו

בקשתי להתרכז בחקיקה שישנה מול עינינו. אני ארצה שהוועדה הזאת תקפיד על כך

שהרשויות המקומיות יעמדו ויתאימו עצמן בשנה זו לחקיקת כנסת ישראל. זה תפקידה של

ועדת הפנים.
מי ניצן
אני רוצה להשיב ישירות לשאלה בלי לנסות להתחמק אפילו. אין ספק שאם יש חוק

כנסת, כל רשות חייבת לקיים אותו. רק צריך לזכור דבר אחד, שחלק ניכר מן הרשויות

קיבלו את צו הארנונה כחוק לפני חקיקת הכנסת. על-פי החוק, עד 28

בפברואר-

היו"ר י י מצא;

כאשר משרד הפנים הודיע להם או לא הודיע להם שזה על תנאי?
מי ניצן
לא הודיע להם. גם לא יכול להיות דבר כזה על תנאי ללא רקיקה. להודעה כזאת אין

תוקף חוקי.

שוב כדי להקל על חברי אני לוקח כדוגמא את ראשון לציון. אנחנו קיבלנו בתחילת

פברואר את צו הארנונה ולא היו הנחיות. אני ידעתי שהמדד הריאלי היה 16.5% ולא

20.7% קיבלתי צו הארנונה עם 16.5% ולא שיניתי אותו בעקבות ההוראה של משרד הפנים.

יש כאלה שקיבלו 21%, 22% לפני הודעת משרד הפנים. זה לא חוקי? אצלי זה חוקי ואצלם

זה חוקי. ובכל זאת, למרות שצו הארנו.נה הוא חוקי, פנינו למשרד הפנים ואמרנו: בצו

הארנונה שלנו, אחרי חקיקת הכנסת, יש חריגות כאלה וכאלה. אתם קבעתם שצריך לקבוע

לגבי סיווג עסקים מ-150 מטר ומעלה. פה יש לי חריגה, תאשרו לי אותה, למרות

שהעליתי ב-16.5% ולגבי תעשיה בפחות.

השלטון המקומי, תאמינו לי, מגלה מידת אחריות רבה מאד, נוהג על-פי החוק ופונה

למשרד הפנים. במידה ומשרד הפנים לא יאשר - אנחנו נמצאים באמצע שנה - נוכל לקזז

את החשבונות. אבל לא צריך מזה לבוא ולהציג אותנו כעושקי המדינה.

יש בעיה כללית בנושא עסקים. אני שמח שישנה ועדת מדינה לנושא עסקים ותעשיה

שהיא תתייחס לזה בצורה לגמרי שונה ממה שאנחנו מתייחסים עד היום. אני חבר בוועדה

הזאת ואני מברך עליה. הלוואי ונגיע לתוצאה כמקובל בכל העולם הנאור, ואני לא רוצה

להגיד מהי, כי אחרת יגידו שאני מוציא מתוך הוועדה דברים החוצה.

לגבי מגורים, בכל העולם יש קשר בין גודל הנכס וערך הנכס לגובה הארנונה.
אי פורז
למעט אנגליה.



מי ניצן;

אי-אפשר לעשות מס גולגולת. אני נגד מס גולגולת, כי זה רק פוגע במשפחות ברוכות

ילדים.

אדוני היושב-ראש, לא יתכן להטיל עלינו ביצוע מערכת החינוך. 56% מתקציבי

החינוך הם על חשבון הרשות המקומית. הלא קל מאד היה אם היינו מבצעים את הנרויית

משרד הפנים. משרד הפנים אומר כך: אלה תקציבי משרד החינוך, אלה תקציבי משרד העבודה

והרווחה, אל תתנו יותר שירותים. אם לא ניתן, תהיה התמוטטות של המערכת. אנחנו לא

רוצים שתהיה התמוטטות, אנחנו מחפשים פתרונות. אנחנו רוצים להיות מאוזנים, יכולים

להיות מאוזנים בתנאי אחד, שאותה תקפות של חוקי כנסת חלה גם עלינו וגם על הממשלה.
א' פורז
מר ניצן, האם אינה חושב שמרכז השלטון המקומי והעיריות כחלק מהסקטור הציבורי

באמת פועלים ביעילות המתאימה, אינם מוציאים על סדרי ראווה, על סלילת כל מיני

מדרכות? האם באמת יש פה הידוק חגורה אמיתי?
מ' ניצן
יהיה זה חוסר אחריות לומר שמערכת גדולה מאד פועלת ביעילות מירבית. היא תמיד

חייבת לשאוף ולהתייעל. לא יתכן שיש פה מאה אחוזים. אבל אם תשווה אותנו למערכות

דומות בעולם, האמן לי שאין לנו במה להתבייש. לגבי המדרכות המשתלבות, יותר זול

לתחזק מערכות של צנורות מים וביוב במדרכה משתלבת מאשר בכביש סלול. תבוא לראשון

לציון ותראה כמה עולה לי במכרז להחליף צנרת מים לעומת מקום שבו אני צריך לעשות את

כל המדרכה מחדש, וזה קורה אחת לשמונה עד שתים עשרה שנים. זה כלכלי, זה כדאי וצריך

לעבור למדרכות משתלבות בכל מקום שיש מערכות תשתית.

היו "ר י י מצא;

חבר-הכנסת פורז, קל מאד לתקוף רשות מקומית. בקריאת ביניים נאמר שיש בזבוז.

בארץ כולה, בכל המימסד, אי-אפשר לבוא ולהצביע דווקא על והשלטון המקומי. הייתי אומר

הפוך, וזה לטובת השלטון המקומי, הרשות הממלכתית לא מתעלמת מכל המשא הכבד שהטילה

על השלטון המקומי, אבל היא לא מממנת אותו. השלטון המקומי, לו היה מתנער מאותם

תפקידים ממלכתיים שהוא נוטל על עצמו, הוא היה יכול עם הבזבוז שלו להתנהל בפחות

גרעונות ואולי בצורה מאוזנת.

קיימנו פה דיון עם השלטון המרכזי. אנחנו יודעים שהשלטון המרכזי לא עומד

בהתחייבות שלו. והשלטון המרכזי לא מעביר את מה שהתחייב אפילו בתקציב להעביר. כך

שבנקודת הזאת אי-אפשר לבוא ולומר שבשלטון המקומי הכל שחור. זה לטובת השלטון

המקומי.

מה שמקומם הוא, אמרתי ואני חוזר ואומר, היתה חקיקה, כנסת ישראל קבעה מה

שקבעה, טוב או רע, אני לא חושב שמותר לשלטון המקומי לסטות מכך. הוא יכול להתקומם,

הוא יכול לנסות לגייס אותנו כדי לשנות את זה, אבל הוא לא יכול לפעול כנגד זה.

ד' קאפח;

אני רוצה להעמיד דברים בפרופורציות מתאימות. ההיתר הכללי שניתן, כפי שאז ועדת

הפנים דנה, ממתן במפורש את שיעורי ההעלאה לעומת המדד. ראינו את זה בעיקר בסקטור

התעשייתי, מלונאות וכן הלאה. כרגע אנחנו מדברים על בקשות שנמצאות אצלנו ואצל משרד

האוצר להיתרים מעבר להיתר הכללי.



אי פורז;

תתייחס גם לעניו, אם אתה חושב שזה מוצדק שבסקטור העסקי ישלמו פי שבעה, פי

שמונה בתקרות מאשר במגורים.

ד' קאפה;

מיד אתייחס לזה.

ההיתרים המיוחדים המבוקשים מעבר להיתר הכללי כמו שציינתי, זה לכ-66 רשויות

מקומיות משתנים, כאשר חלק מגורים, חלק תעשיה, חלק חופף ובן הלאה, והבקשות כרגע

בדיון. כדאי לציין במאמר מוסגר, שחובה לקבל החלטות כמה שיווע- מהר, האם מאשרים או

לא מאשרים. אני מבין שבמשרד האוצר המתינו לשר החדש על מנת לגבש מדיניות, כך נאמר

לנו. ככל שזה יהיה יותר מוקדם, כך גם ו-זשלטון המקומי יקבל תשובות באיזה מקרים

מאושרות הבקשות או לא. אבל בואו נראה מה המשמעות של הבקשות שהוגשו אלינו מעבר

להיתר הכללי.

היו"ר י' מצא;

בדבר אחד אתם כן מוגבלים. גם אם האוצר יאשר מה שיאשר, אינם מוגבלים באותה

קביעה של כמה מותר להעלות. לא יותר מ-30% כפי שציינתם.

ד' קאפח;

השרים הודיעו בזמנו בוועדת הכספים על ההיתרים הכלליים ואמרו דבר נוסף, שבמידה

והם יאשרו ספציפית לרשות מקומית זו או אחרת שיעור העלאה גבוה יותר,יביאו את זה

לידיעת ועדת הכספים. ועד לרגע זה לא הוצא שום אישור.

בואו נראה מה הבקשות שהוגשו כרגע ולאיזה רמת תעריפים מגיעים. כמובן

כשאומרים בבקשות הנוספות תעריפים או אחוזים הם כוללים גם שינויי אזורים וסיווגים,

כי המבחן הוא חיוב 1990 לעומת חיוב 1989 .זאת אומרת, כאשר ניתן היתר לדוגמא של

20%, זה מלוא החיוב, הכולל בתוכו גם כן שינויים של אזור וכל מה שקשור בנושא הזה.

כשאני מסתכל על תעריפים משוקללים של הרשויות המקומיות שהגישו בקשות כרגע,
התעריף המשוקלל לאחר ההעלאה המבוקשת
למגורים - 6.8 שקלים למטר, 9 שקלים למטר, 7

שקלים למטר, 12.1 שקלים למטר, 7.5 שקלים למטר. אגב, רק כדי לסבר את האוזן,

כשאנחנו אומרים לדוגמא 8 שקלים למטר, דירה של. 100 מ"ר, זה 800 עד 900 שקלים לשנה.

קרי, 80 או 90 שקלים לחודש עבור השירותים שהרשות המקומית נותנת. צריך לראות את זה

בפרופורציות מתאימות.

היו"ר י' מצא;

כולל שי נוי סיווגים?

ד' קאפח;

הכל. תעריף משוקלל, פירושו של דבר, לוקחים את סך הכל החיוב החדש, מחלקים אותו

בסך הכל השטחים.

היו"ר י י מצא;

פה יש מכתב לגבי כפר-סבא. תגיד לי מה התעריף המשוקלל למגורים בכפר-סבא.
י' שטרסברג
הם יגיעו לתעריף משוקלל של 8.79 שקלים.

ד' קאפח;

אני רואה פה מול העיניים לדוגמא נתון. באופקים לדוגמא, רק כדי לסבר את

האוזן, מציינים שהבקשה למגורים היא 264%.נשמע מפוצץ. אבל לפי מה שאני רואה

פה, התעריף המשוקלל למגורים באופקים יהיה 7 שקלים למטר. זאת-אומרת, עדין פחות

ממהיר חמי נימום.
היו"ר י' מצא
מה במבשרת ציון?
ד' קאפח
במבשרת ציון 55.8% התעריף המשוקלל יהיה 10.32 שקלים למטר.

י י שטרסברג;

לגבי מבשרת ציון, הם רוצים להגיע בשכונה אהת למינימום של 8.6 שקלים. בשכונת

הוילות שלהם הם רוצים להגיע לתעריף של 12 שקלים למטר.
הי ו "ר י' מצא
אבל בסך הכל, מבחינת האחוז הם עוברים את אותו קריטריון שקבעתם.
ד' קאפה
לגבי הקריטריונים, כיוון ששותף, לזה משרד האוצר וכיוון שהאוצר עדין עיכב

אותנו בנושא של ההלטה לגבי קריטריונים, אנחנו נתנו את ההצעה שלנו.

כנ"ל אני רואה מה יהיו התעריפים המשוקללים בתעשיה באותם מקרים שביקשו בתעשיה

להיתרים מעבר להיתר הכללי. תעריף משוקלל - 17.5; 41.6; 19.5; 16; 17.2; 23.75;

18.35 וכן הלאה.

לשאלתו של חבר-הכנסת פורז. הנושא של קביעת תעריף בתעשיה, יש בו בעיה. היום

למעשה, על פי הושיטה הנהוגה במדינת ישראל, החיוב של הארנונה הוא פר-שטח, לא פר-ערך

של נכס, לא פר-ערך של פונקציה של פדיון, של מחזור, של רווחים וכן הלאה. זו שאלה

קשה מאד. לכן ועדת מדינה אמורה לינת מענה לנושא הזח, כאשר לפחות נעשתה פעולת דגימה

בכנסת. הממשלה והכנסת עשו למעשה דגימה בשיעורי ההעלאה והן מיתנו אותם בשנים

האחרונות.
אי פורז
התוצאה כיום היא שיש מקומות שמשלמים בעסקים פי שבעה, פי שמונה ממגורים, באותו

אזור, לפי מטר, בשעה שהעסק לא מקבל אפילו את רושירות של מגורים. נכון שעסק צריך

לשלם יותר, אבל פי שבעה, פי שמונה, זו פרופורציה שאתם משלימים אתה?
ק' דינס
אני רוצה לחדד שתיים-שלוש נקודות מפתח שקשורות ללב הבעיה. אני חוזר ואומר

שוב, עד 28 לפברואר רשות מקומית קיבלה החלטות על פי החוק, כאשר ההנחיות שעמדו

לרשותה היו שתיים. עד הימים האחרונים של חודש פברואר לא היו לה שום הנחיות. וכל



אותן רשויות שבמחצית הראשונה של פברואר קיבלו החלטה, קיבלו החלטה ללא כל הנחיה,

הם פעלו לפי מיטב שפיטתם, האווירה שהם חשו, הצרכים התקציביים והמערכת הפוליטית

הפנימית שאילצה את קבלת ההחלטות באותה רשות מקומית. לא היתה שום הנחיה ארצית

אחרת.

בימים האחרונים של חודש פברואר יצאו הנחיות, כאשר הן היו ברמה של הנחיות

בלבד. לא היה שום תוקף חוקי להנחיות, כאשר לא היה ברור גם מה ועדת הכספים של

הכנסת תקבל. ובהנחיות האלה נאמר במפורש להתחשב בפרמטרים הבאים: תכנית הבראה שרשות

מקומית התחייבה עליה במהלך 1989 במסגרת הסדרים של למעלה מ-200 רשויות מקומיות עם

הממשלה, שהממשלה חתומה על ההסדרים האלה והרשות המקומית חתומה על ההסדרים האלה.
נאמר לאותה רשות מקומית בהנחייה
תתחשבי באותן התחייבויות שלך. לצערנו הרב,

על-מנת לאזן תקציבים במסגרת אותן התחייבויות, רשויות מקומיות נאלצו להתחייב

להעלות מסים בצורה ריאלית, ואלה לא מעט רשויות ולצערי הרב, לא מעט רשויות מקומיות

חלשות מבחינה כלכלית וקטנות.

מלבד כמובן ההנחיה שאומרת להשאר בצורה נורמטיבית על רמת מחירים שלא תעלה

ריאלית, היתה הנחיה נוספת שאמרה במפורש להתחשב בצורך הבסיסי למתן שירותים.

מה צריך לעשות ראש רשות מקומית עם מועצת העיר על פי נתונים שהוא מקבל

מהגורמים הכספיים אצלו בעיריה, כשאין חוק אחר שמסדיר את זה? הוא צריך לקבל החלטות

בצורה נכונה ככל האפשר. יתרה מזאת, מיד לאחר קבלת החלטות וקבלת ההחלטות בכנסת,

בתחילת מרץ הועברו בקשות מהרשויות המקומיות למשרדי הפנים והאוצר. לצערי הרב,

אנחנו במחצית השניה של חודש יוני, אדוני היושב-ראש, והרשויות עדין לא קיבלו

תשובות. נשלח חשבון תקופתי לאחר חשבון תקופתי, עם מכתבי התנצלות של הרשות

המקומית, שבמידה ויהיה צורך בכל מיני דברים נוספים, זה יוחזר ריאלית, אפילו לא

צריך להגיד, עם מדדים, עם הצמדות וכל מה שצריך. אבל בסיכומו של דבר, יש פה מערכת

שפעלה כחוק, פעלה בצורה נורמטיבית, בצורה ציבורית, בצורה מסודרת, הוציאה הודעת

חיוב בצורה מסודרת וממתינה להחלטות ממשלה שתתקבלנה בצורה מסודרת ואני מקווה מהר,

כי בינתיים אזרחים מתלוננים בפניך. אף רשות לא מצפה לכל הנושא הזה. היא מעדיפה

שההחלטות תתקבלנה מהר, ואם צריך להחזיר אז להחזיר מה שפחות ומה שיותר מוקדם. זה

לב הבעיה ואני חושב שזאת ההבהרה האמיתית ביותר של לב הבעיה.

תשובה לחבר הכנסת פורז. בין תעשיה למגורים אין פערים של פי שבעה. לא יותר

מפי שניים בתעריפים המכסימלי ים. בשנת 1989, התעריף המכסימלי בתעשיה של עירית לוד

היה גבוה פי שניים מהתעריף המכסימלי של שכונה בחיפה שהיה גבוה ביותר בשנת 1989

למגורים. דרך אגב, הפערים הולכים ומצטמצמים בתהליך שקורה כרגע גם ברקיקה וגם

בהחלטות של הרשויות.

מלבד הטלת הארנונה, הרשות המקומית מווסתת את התעריפים כלפי מטה ברה-איזור,

בקביעת הסיווגים ובקבלת החלטה על ההנחות. לצערי הרב, אין לה תמיד את המנדט החוקי

לעשות את זה.
אי פורז
מה זה מווסתת כלפי מטה?
ק' דינס
אני אגיד לך. מכיוון שהארנונה זה מס רגרסיבי, קביעת הסיווג של האזורים באה

למתן את הפערים ולתת ביטוי נכון לאזור מסוים נניח שמקבל רמת שירות יותר גבוהה

מאזור אחר. ואז בצורה יחסית נוצרת איזושהי פרוגרסיביות. סוג נכס. צריף משלם אחרת

מאשר וילה. הנחות למשפחות ברוכות ילדים, לעולים חדשים, לחיילים משוחררים,

לגימלאים. אני לא רוצה לומר שכל הדברים האלה חוקיים, לצערי הרב, כי אין לרשות

המקומית תהליך חוקי מלבד מבחן ההכנסה שאומר לה לחת הנחות ומלבד מה שהכנסת החליטה

לאחרונה לפני שנה בנושא הגימלאים.



ח' קונביץ;

עולים.

קי דינס;

עולים, עם כל הכבוד זו הנחה לא חוקית וכולם נותנים.

אי פורז;

בכוונה אתה מתעלם ממסחר?

קי דינס;

אני לא מתעלם ממסחר, כי מבחן ההכנסה של נישום זה מבחן ההכנסה-

מי ג ולדמן;

אתה אמרת שיש חוק כנסת לגבי גימלאים?
קי דינס
כן. אני מבחין בין זכאות בחוק כדוגמת נכי מערכת הבטחון, לבין חוק שמאפשר

לך ונותן לך לגיטימציה לתת. החוק היחידי שמאפשר לגיטימציה לתת זה לגימלאים

בצורה מוגבלת. כל היתר הן זכאויות בחוק. לעולים חדשים, לחיילים משוחררים,

לזוגות צעירים, לאסירים משוחררים וכוי, אין שום מערכת שמסדירה, יש רק מבחן

הכנסה. ולסקטור העסקי, חבר הכנסת פורז, המבחן הזה לא עומד במסגרת היכולת

החוקית של הרשות המקומית לפטור ולתת הנחות. למרות זה, הרבה רשויות מקומיות

יוצרות מבחני הכנסה גם לסקטור העסקי.

חי קונביץ;

אני רוצה להלביש על מה שנאמר כאן כמה מונחים כספיים בשקלים, כיוון

שהתיאור במשפטים ובאחוזים קצת מפחידים.

כפי שנאמר כאן, בשנת 1983 נשללו הכנסות המועברות . זה מסתכם בערכים של

שנת 1989 בכמיליארד ו-100 מליון שקלים, ואני יכול להגיד באחריות מלאה שאם

הממשלה תחזיר את הסכומים האלה, הרשויות לא יעלו את הארנונה במשך מספר שנים.

הי ו"ר י' מצא;

אתה מבין שזה לא רלבנטי מה שאתה אומר. זו רק סיסמה יפה.
חי קונביץ
20.7% על המגורים, זה אושר בוועדת הכספים, כך נהגו וניתן היתר סוחף על

ידי משרדי הפנים והאוצר. רוב הרשויות שבקשו תוספת, זה מגיע עד ל-26% -25%.

לדוגמא, פער של 40.3% שרמת-גן ביקשה, כשהממוצע לארנונה הוא 1,000 שקל לדירה,

זאת אומרת תוספת של 40 שקל לשנה למשפחה, 3.5 שקל לחודש. על זה צריכים לשבת

משרדי הפנים והאוצר וועדות כספים ופנים לדון אם לאשר העלאה של 3.5 שקל לחודש

למשפחה.



היו"ר י' מצא;

אני מציע לך לחלק את זה ל-30 ימים ואז תוכל לנזוף בנו עוד יותר על שאנחנו

דנים בנושא. אני מבקש אותך, אדוני, קצת יחס של כבוד לעבודת הכנסת ואל תתרץ את

החריגה בניגוד לחוק.
חי קונביץ
לא חרגנו.
היו"ר י' מצא
בכמה העלית?

חי קונביץ;

ב-20.7%. אני מלביש מונחים כספיים בשקלים כדי שחברי הוועדה ויו"ר הוועדה

יקבלו מושג במה מדובר. מכיוון שאם מדובר על העלאה באחוזים של25% ,20% מאבדים

את הפרופורציה מה זה בשקלים. אני אומר שברמת גן, עיר לא מסכנה, התוספת המבוקשת

היא 40 שקל לשנה למשפחה. פירוש הדבר 3.5 שקלים לחודש. מה הפשע שעשיתי? אבל אם

זה מובן אפילו תוך רוגז, יצאתי נשכר.

הרבה רשויות, תוך כדי דיון על פריסת חובות, חבראה, קונסולידציה, נדרשו על

ידי משרד הפנים להעלות את ההכנסה העצמית, את הארנונה. מדובר על רשויות, שחלק

מהן המינימום אצלן הוא 4 שקלים למטר לשנה. אם ניקח דירה של משפחה כזאת היא 50

למטר, זה 200 שקל ארנונה לשנה. אם יעלו ב-50% זה עוד 100 שקל לשנה. יש מערכת

הנחות שבהרבה רשויות היא מגיעה ל-10%.

לסיכום, יש להשאיר את העצביות בידי ראשי הרשויות והמועצות. הם נבחרים

אישית, הם נותנים את הדין בפני התושבים.

הי ו"ר י' מצא;

אני רוצה להחזיר שוב את הדיון לפרופורציות, מכיוון שמה שעשה כעת גזבר

עירית רמת-גן זו טעות שמוטב לעצור אותה עכשיו לפני שנתחיל לדון על הרשויות

המקומיות בכלל.

לי יש עמדה לגבי הרשויות המקומיות, התרומה והעשיה שלהן. הרשויות המקומיות

לא עומדות פה בפני שום דין והן לא צריכות להתגונן בקשר לשירות שהן נותנות

היום. זח לא הויכוח. לא מעניין איש אם יש להן מערכת הנחות. הויכוח הוא לא על

הרשויות המקומיות. קיימנו דיון על הרשויות המקומיות ונחזור לדיון הזה.

י' ולד;

אני לא רוצה לייעץ ליושב-ראש כיצד לנהל את חישיבה. אבל אם הרצון כאן הוא

להגדיר בסופה של הישיבה שצריך למלא אחר החלטות הכנסת וחוקיה, אפשר בזה לסיים

את הישיבה וכולנו נצהיר שאנחנו מחוייבים בזה. אני רק חושב שנעשה עוול לעצמנו

אם כאשר נקיים דיון כזה ננתק את הדברים האלה מהקונטכס. אליבא לכל הדעות את

החוק נקיים. ואם תחליט הכנסת שמהר לא מעלים את הארנונה או שמעלים אותה פי

שניים, נקיים את ההחלטות האלה. אבל אנחנו כראשי רשויות מקומיות חיים בתוך

מערכת בה יש מספר גורמים ממשלתיים, שמתוקף חקיקה של הכנסת מנחים את הרשויות

המקומיות מה לעשות.



כמי שעסק בתחום המוניציפלי, אדוני היושב-ראש, אתה בוודאי יודע שיש שתי

מערכות שלא פועלות בלוח זמנים מתואם. יש מערכת אהת שחייבת להגמר עד סוף חודש

פברואר שעד אז צריך להחליט על הארנונה. על התקציב צריך להחליט הרבה יותר

מאוחר. כאשר אנחנו עומדים בפני החלטות על ארנונה, אנחנו מקבלים הנחיות ממשרד

הפנים, הן מתקבלות במועדן בדרך כלל, לא תמיד זה קורה. אבל עומדים בפנינו עוד

כמה דברים בהנחיות משרד הפנים, כי גם הן מוכתבות מהתקציב. מדוע מערכת ההחלטות

הזאת לא באה בזמן? כי אי-אפשר לסכם ברשויות המקומיות את ההנחיות התקציביות כל

עוד לא מאשרים את תקציב המדינה, שזה פועל יוצא וקשור אחד בשני.

ענין ההחלטות על הארנונה מושפע גם מהנחיות שר הפנים דרך מנכ"לו שאומרות

לרשויות מקומיות מסויימות, מעת לעת להעלות את שיעור הארנונה בשיעור גבוה

מהממוצע אם מסיבה זו שהן נמצאות מתחת לממוצע, אם מסיבה זו שהן נמצאות מתחת

למינימום, אם מסיבה זו שהן צריכות להגביר את ההכנסות שלהן כדי לכסות את

התקציבים שלהן, שכן הן צריכות להציג תקציבים מאוזנים וסיבות נוספות שגם הן

עומדות על הפרק. הן בלתי מנותקות מהנושא של הארנונה. אני חושב שראוי שוועדת

הפנים תראה את התמונה בקונטכס המלא שלו.

מי וירשובסקי;

הקונטכס המלא זה גם יכולת התושבים לעמוד בזה.
יי ולד
נכון, אני מגיע לזה עכשיו. כל שנה, כשאנחנו דנים על הארנונה, אני הראשון

שטוען שהארנונה זה מס רגרסיבי והגיע הזמן לשנות אותו. למרות שזה לא פופולרי

היום לברך את שר הפנים, אני מברך את שר הפנים על זה שהוא מינה ועדה לדון

בקריטריונים של מבנה הארנונה. לפי שעה זה מתייחס רק לתעשיה. אני מקווה שהוועדה

הזאת תתייחס לאחר מכן גם לגבי מגורים ותקבע בנושא זה קריטריונים שביניהם יהיו

גם מבחני הכנסה שהיום אינם קיימים. היום קיימים מבחני הכנסה בנושא ההנחה בלבד

על פי ראות עיניה של כל רשות מקומית, שעושה בענין זה דין לעצמה, לא דין במובן

השלילי, אלא מחליטה בנושא זה בעצמה.

הנושא של הארנונה הוא בלתי מנותק מנושא התקציב. כבר תוארה כאן הדרך,

שמשרד הפנים בהנחיית משרד האוצר הנחה את הרשויות המקומיות להגדיל את משקל

הארנונה בתקציב. מה זה הגדלת משקל הארנונה בתקציב? הן העלו בשיעורים ריאליים

את הארנונה עד כדי כך שאם היא ירדה לסדר גודל ממוצע של 13%, 16% היא מגיעה

היום ל-150% מהתקציב. במקביל הל תהליך של הפחתת מסים ממשלתיים.
פופולרי מאד להגיד
אנחנו לא נעלה את המסים. אבל אנחנו גם מופקדים על

מערכת שירותים שונים ואנחנו לא רוצים להפחית בה אלא להוסיף בה. אני לא אדבר על

רשויות אחרות, כי נוח לי לדבר על כפר-סבא לצורך הענין. על פי הנתונים שנמצאים

בסקרים שלא אנחנו ערכנו אותם, משרד הפנים ערך אותם, כפר-סבא נמצאת מתחת לממוצע

הארצי בנושא ארנונה למגורים. באזורים מסויימים בכפר-סבא, בשכונות, בדירות של

בתים משותפים הארנונה מתחת למינימום שנקבע על ידי משרד הפנים.

צריך לקחת בחשבון שחארנונה אצלנו, כמו במקומות אחרים, פוחדים כל השנים

לגעת בה. אם קורים שינויים לאורך זמן וקורים שינויים לאורך זמן, הם לא מוצאים

את ביטויים בהרבה מאד רשויות בנושא הזה. אני מזמין את יו"ר הוועדה להיות אורח

שלנו בכפר-סבא כדי להראות לו מה התהליך שחל באזורים מסויימים בעיר שהביא אותנו

למסקנה שצריך לצמצם פערים בתהליך ולא חד-פעמי בארנונה בין אזורים מרוחקים

מחמרכז לבין אזורים שנמצאים במרכז ולהשתית אותם על איזשהו פער הגיוני קבוע ולא

פער בלתי הגיוני.



יותר נוח לראש העיר ויותר נוח לראש המועצה להיות פופולרי ולא להתמודד עם

בעיות מהסוג הזה. כשמגיעה מועצת עיריה להחלטה בנושא כזה, היא לא מגיעה להחלטה

כזאת באורח קל, היא לא מגיעה לזה בחטף, אלא לאחר סדרת דיונים מסודרת בתהליך של

קבלת החלטות שעובר ומתקבל.

בענין הארנונה אני רוצה להוסיף מספר דברים. אם אנחנו נגיע לזה שמשרד

הפנים יחליט לקבוע רמות ארנונה לרשויות מקומיות - בבקשה. אנחנו נאמץ את זה.

אחרון, אחרון, אני יכול להציג סידרת נתונים סיסטמטיים אם אתבקש לזה.

בסולם הדירוג של הרשויות המקומיות כפר סבא היא במקום ה-16 בארץ מבחינת מספר

התושבים שלה. במקום ה-34 בנושא הארנונה. במקום ה-53-52 ברמת הכנסה הוצאה לנפש

בתקציב. אם יש מבחני יעילות - בבקשה.
י י כהנא
הועלתה טענה שהרשויות המקומיות העלו את הארנונה בניגוד לחוק. אני מדבר על

מבשרת ציון. מבשרת ציון לא העלתה את הארנונה. היא החליטה להעלות את הארנונה

וממתינה לאישור שרי הפנים והאוצר. .

אדוני היושב-ראש, אמנם לא רצית לדבר על סכומים אבסולוטיים לעומת אחוזים

וחילקת את זה ל-365 יום. .
הי ו"ר י' מצא
אתם מדברים על סכומים. הטבלאות שהוגשו על ידי משרד הפנים הן מדברות על

סכומים.
י' כהנא
לזה אני רוצה להתייחס. גם הטבלאות שהוגשו על ידי ידידי ממשרד הפנים, אני

חושב שהם טעו, מפני שיש לנו עוד אזור נוסף שמשום מה נשמט שם שהוא רק 5 שקלים

למטר מרובע. נכון שמשקלו בסך הכל הוא רק 5% אבל אלה שלוש שכונות השיקום שלנו.
היו"ר י י מצא
הבקשה שלך היא 55% העלאה.
י י כהנא
לא, זאת הטעות.

דבר נוסף. נכון שאגורה ועוד אגורה זה 100% וזה עשוי להטעות. זה רק תוספת

של אגורה. שיעור ההעלאה של המועצה המקומית הוא אכן 55.8% לגבי שניים מן

האזורים ולא לגבי השלישי, אבל כל התוספת היא 180 שקל לשנה. אם תחלק את זה

לחודש או ל-365 ימים, עדין שיעור העלאה הריאלי הוא נמוך.

הערה שלישית. אחרי ההעלאה הזאת, סך הכל ההכנסות העצמיות מארנונה ממגורים

ותעשיה בתקציב המועצה של 1990 שעדין לא אושר אבל הוגש למשרד הפנים הוא 20%

בלבד, כאשר מענק משרד הפנים לדוגמא הוא 40%.



שוב אני אומר, פעלנו פה לפי הנחיות משרד הפנים. אני מחזיק פה את החוזר של

משרד הפנים מ-26 בפברואר. אנחנו במקרה זימנו את הישיבה להעלאת הארנונה יום

לפני המועד האחרון החוקי, דהיינו 27 בפברואר. נאמר במפורש ויש פה הנחיות מאד

מדוייקות וברורות. 20.7% למגורים ונכסים אחרים; תעשיה וחקלאות 17.5% לא אכנס

לכל הפרטים. אבל מה שחשוב לענינינו, על-פי הודעת שר הפנים וועדת הכספים,

מדיניות המשרד לגבי העלאות חריגות תהיה כדלקמן: יינתנו היתרים להעלאה הריגה

בארנונה למגורים לרשויות הנמצאות מתחת למינימום. המינימום למגורים יעמוד בשנת

1990 על 8.60 ש"ח למטר מרובע. חוזר מאוחר יותר של המשרד, בחודש מרץ, היה יותר

מחייב. נאמר בו; הרשויות נדרשות או משהו בנוסח כזה.

הרשות המקומית מבשרת ציון פעלה בדיוק בהתאם להנהיות. אנחנו הכנו נייר

עבודה שונה לישיבת המועצה שכלל אכן העלאה ריאלית אבל רק של 20%. היתה לנו גם

שיחה עם הממונה על המחוז. הוא עמד על כך ואמר: יש לפעול על פי הנחיות ולקבל

החלטה במועצה אחרת ננקוט באותן סנקציות, קרי הפחתה מהמענק. בנתונים האלה,

הרשות המקומית פעלה לפי הנחיות ברורות של המשרד.

דבר אחרון. נאמר פה ואני בהחלט מקבל את זה,שחלק מהאזרחים, אותם אזרחים

בעלי רמת הכנסה נמוכה, לא יכולים לשלם את הארנונה. אולי במבשרת ציון יש תופעה

חורגת מהמקובל בארץ, שיש בה בתים גדולים למשפהות לא עשירות, וכשאני אמרתי 30

שקל לחודש זה לבית של 200 מטר מרובע.

התשובה האמיתית היא במערכת הנחות כחוק מסיבות כלכליות. במועצה המקומית

קיימת מערכת הנחות מסיבות כלכליות מאד ליברלית וצריך לשפר אותה. אנחנו קבענו

למשל רמת הכנסה לנפש. האזרח צריך להגיש תצהיר פשוט שאלה הנתונים, במועצה יעשו

חשבון רמת הכנסה לנפש. אפשר להתווכח אם רמת ההכנסה גבוהה יותר או נמוכה יותר.

אני מדבר על העקרון. ואז נותנים תשובת אמת לבעיה. ואי-אפשר לבוא ולהגיד: אנחנו

לא מעלים גם לאלה שיכולים לשלם. כי מי שבאמת יכול לשלם שישלם. ומי שצריך לקבל

את התשובה זה מי שלא יכול לשלם, וזה לא במסגרת של לקיהת גבול עליון להעלאה,

אלא קביעת נורמות יותר ליברליות במערכת הנחות.
י י אפרתי
אני רוצה לפרוס את מערכת הארנונה של עירית ירושלים. עירית ירושלים, מאז

ומתמיד התארגנה לארנונה ולתקציב. להתארגן לפני 1 באפריל מבחינת תיכנון, גם

תקציבית, שזה כולל כמובן ארנונה, זה מחייב קבלת החלטות הרבה יותר מוקדם מתהליך

חקיקה שקורה בכנסת לצערי. דהיינו. נו, יב-14-בינואר מועצת העיריה החליטה על העלאת

הארנונה ב-26%. מה זה 26%? היא לקהה את המדד האחרון הידוע, דצמבר עד דצמבר,

קיבלה /,'20.6, הוסיפה עוד 4.5% שהיא פיספסה בהיתר הכללי של שנה קודמת. דהיינו

בשנה הקודמת ההיתר הכללי אישר העלאת ארנונה ב-35%, ואנחנו כדרכנו פעלנו מראש

לפי תיכנון ולפי חשיבה שלנו והעלינו את הארנונה ב-29%. כלומר, השלמנו את החסר

של 4.5% ואכן גם גבינו. הגביה בוצעה לפני החקיקה. מאותו יום של החקיקה והלאה,

אנחנו לא גובים את חהעלאה מעבר לזה. אנחנו מבקשים לשלם אך ורק מחצית משיעור

הארנונה. במקביל הגשנו בקשה למשרד הפנים שיתיר לנו ויאשר לנו את שיעור ההעלאה

החריג מהנימוקים שציינתי קודם. במידה ומשרד הפנים יאשר זאת, העסק מסודר. במידה

והוא לא יאשר, הודענו לתושבים ואנחנו מודיעים בוועדת הפנים, אנחנו נחזיר כל

סכום שלא יאושר בהצמדה מלאה.
ט' רכטמן
לנו בחדרה היה הסדר עם שר הפנים לקונסולידציה מסויימת. כתוצאה מזה

התחייבנו להעלות את הארנונה כבר בשנה הקודמת, כאשר ההעאלאה לכל הסקטורים היתה

רק 15%, בו בזמן שבסקטור המגורים זה היה צריך להגיע ל-25% ובסקטור המסחרי ל-

20%. בחודש פברואר, בהתאם לפקודת העיריות, החליטה העיריה החלטה חוקית, ויש

לציין אם הנבחרים מייצגים את כל האוכלוסיה אז ההחלטה של פה אחד היתה החלטה לא

רק לגיטימית אלא גם משקפת את הדעה הכללית, שעל העיריה לעשות משהו כדי לצאת מן

המצב הכספי שלה.

יחד עם זאת, הוצאנו חשבונות שבפירוש נאמר בהם ששיעור המס הוא לא סופי

והוא יתוקן בהתאם לחוק ולהוראות משרדי הממשלה. זאת-אומרת, לאחר שהגשנו את

הערעור מיד לאחר שנודע על ההוראות של ועדת הכספים, אנחנו מרגישים שאנחנו במצב

של המתנה להכרעה סופית ויש להצטער שההחלטה הזאת מאחרת לבוא.

אם הדיון הוא רק אם אנחנו ממלאים אחר החוק או לא, למעשה אין מה להוסיף

לדבר חזה. אבל אני חשבתי שהזמנתם אותנו כדי לקבל הסבר רקע למה שהניע אותנו לכל

הדברים האלה.

הי ו"ר י' מצא;

זה נמסר בהרחבה על ידי מרכז השלטון המקומי ואחרים.

טי רכטמן;

אני לא ארבה לדבר על מה שהכנתי לי בקשר לזה. אני רק רוצה להדגיש, שלדעתי

אי-אפשר לדבר על הארנונה בלי לדבר על התקציב. אני יודע שאתה מתנגד להרחיב את

הדיון לכיוון הזה. אבל מה קורה כאשר מקפיאים מצב אפילו אם הוא מתחת לממוצע

בעיריות מסויימות ואומרים; על זה אנחנו נותנים רק את זה? זה לא עושה צדק למצב

של ניהול עיר. גם אני חושב שהכיוון של הכנסת לא צריך להיות בהתערבות בזכות

הרשות המקומית לקבוע את שיעור המס, אלא אולי לקבוע קריטריונים יותר ליברליים

לגבי הנחות ודברים שקורים עכשיו בסקטור שלנו ממילא. אני חושב ש-10% מהארנונה

שלנו הם הנחות. למעשה זה לא כל כך חוקי, כי החוק מדבר רק על תנאי אחד, מצבו

החומרי של האזרח.

למעשה אני לא חושב שהקונפונטציה שלנו עם הסקטור התעשייתי והמסחרי היא

מוצדקת, מכיוון שאנחנו מעוניינים בסקטור הזה. אם יש הפרזות במקומות בודדים, זה

לא אומר שאנחנו לא מעוניינים שהסקטור הזה יתקיים אצלנו בסדר, כי זה גם ענין של

מקומות עבודה לתושבים. יש לזה השלכות להרבה דברים.

ג' טרודלר;

למרות שקיימת החלטה להעלאה ריאלית של הארנונה לא בצענו את ההחלטה הזאת

אלא נשארנו צמודים להחלטת הכנסת לגבי 20.7% ואנחנו עדין מחכים לאישורים.

אנחנו כבר שמונה שנים מנהלים תקציב מאוזן. משנת 1981 עד שנת 1988 אנחנו

ללא גרעון בתקציב. למעשה שנת 1989, שנה שלאחר הבחירות, זו השנה הראשונה שבה יש

לנו גרעון וזו גם הסיבה שהעלינו את הארנונה, משום שלכל אורך הדרך אנחנו בדעה

שהארנונה צריכה להיות כלי לאיזון התקציב. אנחנו לא סמוכים על שולחן הממשלה.

אין לנו מענק. לא היינו שותפים לכל ההסדרים לגבי פריסת חובות. מה-שהעלינו בסדר

גודל של 8% עד 10% נועד כדי לאזן את התקציב שלנו לכסות את הגרעון שנובע בעיקרו



מדברים שלא תלויים ברשות וזו הנקודה. אנחנו למעשה מכתבים לנו דברים. אם משרד

הרווחה שנותן שירותים מחליט בוקר אחד להקטין את ההשתתפות שלו ולחייב את הרשות

בהשתתפות גדולה ביותר בלי לשאול אותנו ולהודיע לנו, המשמעות היא שהרשות

המקומית צריכה למצוא מאות אלפי שקלים נוספים כדי לממן את אותו שירות שניתן עד

לפני שנה והיה מכוסה בשלמותו על ידי משרד הרווחה. אם נפתחו בעיר אשדוד תשעה

גני ילדים ומשרד החינוך מובן לבנות רק שניים, המשמעות היא שעירית אשדוד צריכה

למצוא פתרון לשבעה גני ילדים וזה לא מתוקצב בשום מקום. אם במשך עשר שנים מערכת

החינוך בעיר אשדוד גדלה בלמעלה מ-30% אבל השירות הפסיכולוגי לא הוסיף אפילו

משרה אהת בתקן, המשמעות היא שעירית אשדוד צריכה למצוא לדבר הזה פתרון. אני

יכול לתת פה עוד רשימה ארוכה של נושאים. הדרך היחידה למציאת מקור תקציבי לזה

היא במסגרת העלאת הארנונה.

גם היום, אחרי העלאת הארנונה, התעריפים בעיר אשדוד עדין זולים ביותר.

בניגוד למה שכתוב פה, 70% מהדירות של אשדוד עדין נמצאות מתחת לרמת המינימום.

70% מהדירות נמצאות בתעריף של 7.5 שקלים למטר ולא 12.1 שקלים, כפי שזה כתוב

כאן.

אני מבקש דבר אחד, התייחסות ספציפית לכל רשות ורשות. להכניס את כולן לשק
אחד ולהגיד
20.7% ו-17.5% זה יפה. 17.5% זה לתעשיה, כשהתעריף אצלנו הוא 17

שקל אהרי ההעלאה. זה לא אותו דבר כמו 17.5% למי שהתעריף שלו הוא 50 או 60 שקל

למטר. כנ"ל לגבי מגורים, כשאנחנו נמצאים עדין מתחת למינימום ואנחנו מבקשים

תוספת ריאלית. גם אחרי התוספת הריאלית אם תאושר לנו, עדין נימצא מתחת למינימום

של משרד הפנים. ובסך הכל מה שאני מבקש זה לספק את אותם שירותים בסטנדרטים

שמדינת ישראל קבעה אותם ומשום מה לא מתקצבת אותם.

זי אורפז;

לאהר כל הדברים שנשמעו פה אין לי הרבה מה להוסיף. קודם כל אני מצטרף

להודעה של גיזבר עירית אשדוד. גם אנחנו לא חייבנו את התושבים יותר ממה שניתן.

אנחנו מחכים עדין לאישור הממשלה.

אני כגיזבר רוצה להאיר פן שלא דובר עליו. עירית בת-ים כגוף כלכלי גדול

ויעיל לא יכולה היום בנתונים הקיימים לתכנן את מעשיה לטווח של שנים. בצורה

הזאת שבה אנחנו מקבלים הנחתות מדי שנה, שרק לעירית בת-ים אני מעריך יש הקטנה

בהכנסות מועברות של 15 מליון שקל, כשמגבילים אותנו בגובה העלאת הארנונה,

כשאנחנו לא יודעים מראש בכמה יגבילו אותנו, כשאנחנו יושבים ורוצים לעשות

תיכנון לטווח ארוך, אין לנו שים אפשרות לשבת ולעשות את זה, וניסינו לעשות את

זח. זו נקודה חשובה ביותר.

יש לי פה נתון שמייצג אמנם רק את עירית בת-ים. יש פה שיעור העלאת הארנונה

באחוזים בחמש השנים האחרונות. בעירית בת-ים, יש שחיקה ריאלית בחמש השנים

האהרונות בארנונה למגורים של 13.5%. בעסקים יש שהיקה ריאלית של 24%. יש לי פה

את עתון "הארץ" משבוע שעבר. העתונאי כותב שעירית בת-ים לדוגמא ייקרה את

הארנונה בשנים הללו בשיעור ריאלי של 272%. כל מי שמבין חשבון יודע שזה לא יכול

להיות. בכל אופן, הנתון האמיתי הוא ירידה ריאלית של .24%תעשיה יש ירידה

ריאלית של 18.5%. אני חושב שזה משקף גם רשויות מקומיות אחרות.

יש עוד נתון שאני רוצה למסור אותו. כתוצאה מזה שמגבילים אותנו בהעלאת

הארנונה מדי שנה, יש לנו אזור שנקרא אזור גי, שהוא אזור היסטורי. התעריף בו

היום הוא 16 אגורות למטר ולא מאשרים לנו להעלות אותו כבר כמה שנים. אני מקווה

שהפעם נקבל אישור חריג ויעלו את זה לשיעור ריאלי.



גי קרמר;

אדוני היושב-ראש, שמעתי לא בסבלנו את הדברים החוזרים ונשנים של נציגי

הרשויות המקומיות וראשי הרשויות המקומיות. הייתי רוצה ולהתחיל מהשורה .התחתונה

ולשאול את אנשי משרד הפנים כיצד הם מסבירים מצב של העלאה חריגה בניגוד לחוק

שיכול לקרות בפתח-תקוה. אלה הנתונים שהבאתי גם בפני יושב-ראש הוועדה. שלחנו

מכתב לשר הפנים ב-23 במאי עם צילום של תלוש ארנונה של תושב פתח-תקוה ששילם

בשנת 1989 סכום מסוים ובשנת 1990 נדרש לשלם הקרוב ל-35% יותר.
חי קונביץ
אולי הגדיל שטח.

ג' קרמר;

שום הגדלת שטח. צלצלתי למשרד האוצר וצלצלתי לאגף התקציבים. צלצלתי לפני

שפעלתי למר שטרסברג. רציתי לוודא האם אישרו העלאה הריגה של ארנונה. מר שטרסברג

אמר לי לא רק שלא אישרו לאף רשות, כי לא התחילו הדיונים, אלא אף סיפר לי שלא

ידוע לא שבפתח תקוה ביקשו אישור.

מה עשו פה? לפני ארבע שנים, בזמן תבורי אישרו שינוי אזור. הפכו את כל

השכונות המסכנות ביותר לאזור אי. כמובן שהכנסת חוקקה את חוק הקפאת הארנונה,

החלק של שינוי אזור הוקפא משום שאלה היו שינויי אזור בלתי מוצדקים לחלוטין. גם

בזמן תבורי וגם בזמן ראש העיר הנוכחי בשנה הראשונה לא הפעילו את שינוי האזור

הזה שכתוצאה מזה היתה צריכה להיות תוספת של 10% מעבר לעליה המותרת בחוק. השנה

פתאם התושבים קבלו הודעות לשלם למעלה מ-30% יותר, בלי הסבר, בלי התנצלות, בלי

הודעה שיחזירו להם. פנו אלי תושבים מפתח תקוה כמי שמעורב בנושא ושאלו: מה קורה

פה? טרחתי שוב לבדוק והתברר שלא ביקשו היתר להעלות. למישהו יש הסבר למעשה כזה,

לעזות מצח כזאת של העלאת הארנונה בניגוד לחוק ובלי לקבל אישור?

אני רוצה להעלות את חומרת הענין. בפתח תקוה גם הקטינו את ההנחות. צלצלתי

שוב והסבירו לי שיש חוות דעת משפטית במשרד הפנים שאומרת שאם ההנחה גבוהה

מההמלצה של משרד הפנים, מותר להעלות וכבר להקטין את ההנחה. אני רוצה להבין,

האם משרד הפנים הוא מעל לחוק?

לצערי, ארגוני הצרכנים לא נכנסו לעומק הענין ובאמת פה עולה שאלה עקרונית

שנוגעת לכלל הציבור. הרשויות המקומיות הן לא אוטונומיה מבחינת ההשפעות על המשק

ועל הכלכלה. אם היום עושים רפורמה במס שמדברת על תוספת שקלים לחודש כדי ליצור

תהליכים מסויימים, אם הארנונה תעלה כל הכסף נכנס לעיריות. כל התהליכים שרוצים

להשיג בהם תוצאות חיוביות, לא ישיגו אותם. אי-אפשר לנתק את הרשויות המקומיות

מבחינת תהליך העלאת הארנונה מהתהליך המשקי והכלכלי.

היו"ר י' מצא;

לכן שר האוצר נמצא בתמונה.

ג' קרמר;

לכן בשנת 1987, כאשר יושב-ראש ועדת הפנים היה יושב-ראש הכנסת דב שילנסקי,

הקימה הוועדה ועדת משנה בראשותו של חבר הכנסת אברהם ורדיגר ולאחר דיון מאד

יסודי דחתה הוועדה לחלוטין את ההצעות של משרד הפנים וקיבלה החלטה חריפה שאין

דוגמתה. ואז באותו מהלך החתמתי מספר חברי כנסת על הצעת חוק פרטית להקפאת

הארנונה.



כל פעם באים לפה ומספרים לנו על שנת 1983, על אותו מעבר של הקטנת הכספים

המועברים. כל הזמן חוזרים לנושא הזה כדי להסתיר את האמת. מה האמת? אם בשנת

1985 היה תהליך של העלאה ריאלית של הארנונה מעבר למדד, ואנחנו הגענו למצב

שבסקטור העסקי זה במיוחד קריטי, אבל גם בסקטור המגורים, היו רשויות שהעלו את

הארנונה בלי שום חשבון, בלי שום פיקוח ובתכנית הכלכלית של שנת 1985 עצרו את
תהליך ההידרדרות ואמרו
אי-אפשר לנתק את השלטון המקומי, את התהליכים של גביית

הכספים וההשלכות שלהם מהשלטון המרכזי. יש הקפאת מחירים במשק, היא חלה גם על

השלטון המקומי. ב-1985 למרות אותה הקפאה שכביכול עשו, פנה יושב-ראש ועדת הפנים

דאז מר דב שילנסקי לוועדת הכספים וביקש לחוקק חוק הקפאת הארנונות. מאז ישנו

החוק הזה. בחוק הזה הכניסו שינויים.

מה אנחנו מבקשים כרגע? כאשר ועדת הפנים יושבת ודנה שיביאו בפניה את כל

הנתונים. יושב-ראש איגוד הגיזברים לא סיפר שכבר בתחילת פברואר ערך משרד הפנים

סמינרים לרשויות המקומיות. כל נציגי הגיזברים היו. אני הבאתי פה את העתק הצעת

חוק הקפאת הארנונה. הצעת החוק היא מחודש ינואר. כל הרשויות המקומיות ידעו שיש

חוק הקפאת הארנונה שמגישה הממשלה, שהחוק הזה יעבור. יצא חוזר של השלטון המקומי

שהוסתר מוועדת הכספים ואני העברתי אותו אז לוועדת הכספים. בחוזר הזה מונחות

הרשויות כמה להעלות. משרד הפנים וזנחה את הרשויות להעלות בעלית המדד שהיא

20.7%. יותר מזה, משרד הפנים גם אמר לחלק מהרשויות: אני עומד לקצץ לכם בתקציב

ואתם תקבלו אישורים להעלות ארנונה מעבר ל-20.7%. אחר בא שר הפנים, בעקבות
סקנדל שעשינו, ואמר
לא היה דבר כזה. באמת אין דבר כזה בכתב, הכל נעשה בעל-פה.

אבל הוא הבטיח לוועדת הכספים, שהאישורים למתן העלאה חריגה יהיו במשורה. הוא

ציין שבשנת 1989 ניתנו כ-12 אישורים למיטב זכרוני. בשנה זו גם יתנו את זה

במשורה במיוחד לרשויות במצוקה.

אני מבקש שוועדת הפנים תדרוש משר הפנים לפעול נחרצות נגד אותן רשויות

שעשו דין לעצמן כמו פתח-תקוה וכמו כפר-סבא. במאמר מוסגר אני רוצה לומר. כשכל

פעם אני אומר בפתח-תקוה שאני רוצה איכות סביבה וארנונה כמו כפר-סבא, נכון

שבאמת צריך לבדוק על איזה בסיס מדובר. גם אם זה נכון, לא צריך ראש עירית כפר

סבא לעשות דין לעצמו ולעשות שינוי אזור טרם אושר לו הדבר על ידי הגורמים

המוסמכים שקבע המחוקק.
היו"ר י י מצא
דרך אגב, שינוי אזור לא מחייב שום התערבות של המחוקק.
ג' קרמר
דיברו פה על הוועדה לרפורמה. אני חושב שלא במקרה הוועדה הזאת היא ועדה לא

מעודדת, שלא מייצגת את המיגזר העסקי בכללו, משום שהנציג של לשכת ארגוני

העצמאים שהוא הגוף היציג והמוסמך של מרבית העסקים בישראל לא שותף לוועדה הזאת

וזה נעשה משום שלשכת ארגוני העצמאים היא זו שיזמה את חוק הקפאת הארנונה, היא

זו שהכינה חוברת מיוחדת על הנושא הרפורמה במס. לכן אנחנו רוצים להיות שותפים

בוועדה.
בי אליהו
קודם כל תודה על שנתתם לנו להתבטא בפורום הזה. נאמרו דברים קשים מאד שקצת

צורם לי לשמוע אותם. אני אתייחס רק לבעיות הספציפיות שלנו. כשדיבר נציג משרד

הפנים הוא דיבר על 8.60 שקלים למטר כשזה מגיע לרמה של מינימום. אני רוצה להגיד



לך אדוני הנכבד, שהדירות אצלנו במבשרת ציון הן של 300 מטר מרובע. במבשרת

ובמעוז ציון נמצאות משפחות מרובות ילדים, שגידלו 14 ו-16 ילדים. מה קורה?

הילדים האלה עזבו את הבית. ההורים נשארים במסגרת של אותו מבנה. השאלה שנשאלת

היא אם אנחנו צריכים לפנות את ההורים, לעקור אותם ממקומם או למצוא פתרון אחר

של ארנונה.

אומר לי ראש המועצה הנכבד, כל הכבוד לו, הוא עמל הרבה לטובת הישוב, ש-95%

הם בקריטריונים האלה, רק 5% הם שיקום שכונות. אמנם אנחנו לא מגיעים לרמה של

מינימום. אבל גם שאתה מקבל את ההנחה שניתנת לך מסיבות כלכליות שמגיעה ל-40% או

ל-50%, אתה מקבל את ההנחה על 150 מטר או על 100 מטר ואז אתה משלם ריאלית פי

שלוש משכונת רחביה. אתה משלם פי שלוש מרמת אשכול. אני מדבר על אזור שלא מחובר

עדין לביוב. אני לא מדבר על רמת שירות אכסטרא.

אני לא רוצה להכנס לנושא הכללי של העלאת הארנונה. אבל אני אתן לכם דוגמא

קטנה שנתן לי אזרח הבוקר. דוד קירמן, בשנת 1985, לאחר עצירת האינפלציה שילם

286 שקל לחודש. ב-1987 הוא שילם 666 שקל. ב-1988 הוא שילם 2,100 שקל.
י' גולדברג
על כמה מטר מרובע?
בי אליהו
על 300 מטר מרובע. בשנת 1990 הוא חוייב על 2.520 שקל ללא אישור תוספת

הארנונה, שעם תוספת זאת הוא יגיע ל-3,600 שקל. באיזו שכונת יוקרה משלמים את

הסכום הזה?

יושב פה ראש המועצה הנכבד ואומר שההכנסות שלו ממסים הן 20%. מה נעשה

שבאנו לישוב שעד לפני זמן לא רב היה ישוב ספר ובישוב הזה על מטר מטר ישבו

אנשים. אלה לא היו בניינים גבוהים. אתה לא יכול לעשות חשבון של אנשים למטר

מרובע ביחס למקום אחר. אבל האנשים האלה אף פעם לא צעקו ושילמו. אני פה מצהיר
ואומר
אנחנו בכנות רוצים לשלם. כל מי שיכול שישלם. אבל למי שלא יכול, צריך

למצוא קריטריונים ושיטה נכונה כדי שיוכלו לשלם.
ש י מדמון
המאבק שלנו הוא של תשע שכונות בכפר סבא שהעלו להם את מסי הארנונה עקב

החלטה של מועצת העיר ב-41%. כלומר, 21% עקב שינוי אזור ו-20.7% העלאה של המדד.

כמובן, עקב לחצים של חלק מחברי מועצת העיר החליט ראש העיר לחלק את ה-21% לשלוש

שנים. מאידך אנחנו אמורים השנה לשלם 26.9%, בשנה הבאה מעלים ב-7% פלוס המדד

ובשנה השלישית עוד 7% פלוס המדד. אותם תושבים בשכונות שהם שכבת אוכלוסיה הכי

גדולה בכפר-סבא נושאת את הנטל היום והעלאה זאת היא העלאה שרירותית של גביית

כסף לעיריה על מנת לאזן את התקציב שלה.

אני נציג של תשע שכונות. הקמנו ועד יוזם, החתמנו 1,500 תושבים שליד כל

אחד כזה יש עוד שלושה שמפחדים לחתום. קרוב לחודש וחצי הפגנו ועשינו תהלוכות.

כלומר, אותם אנשים מרגישים שהולכים לפגוע להם בסל המזון, בחוגים ובלימודים של

הילדים. מה גם שהשכונות האלה רחוקות מהעיר. משום כך אנחנו לא מקבלים את כל

השירותים שצריכים לקבל.



יושב-ראש הוועדה אמר- שהוא יבוא לבדוק. אני הושב שאתה לא צריך לבוא לבדוק.

צלמתי פה מה הולך בפרברים הקרובים אל העיר ומה נמצא בשכונות. צריכים לבוא

לראות את זה. תראו כמה כתבות יש בעתונות על הנושא שלנו. יש הזדהות מוהלטת של
הרבה אנשים שאומרים
לא יתכן גם להעלות מסים וגם לא לקבל את כל השירותים

הדרושים.

לאור כל הדברים האלה, לאחרונה ראש העיר שלה לשם אנשים שינקו ויעשו כל

מיני דברים, אבל שוב זה גיבוב של כיבוי שריפות, להרדים את הענין שוב לעוד מספר

שנים והוזר הלילה. השכונות האלה נשארות מקופהות ומוזנהות, אבל מסים לצורך

הענין כדי לאזן את התקציב - זה כן.

אצלנו המאבק ממשיך הוא עוד לא הסתיים. יש החלטה להמשיך בנושא הזה, לא

להעלות את המסים אלא אם כן ראש העיר יתחיל לטפל בשכונות כמו שצריך ואז להעלות

את המסים בהתאם לקריטריונים. לא לקחו בחשבון ששכבת האוכלוסיה בשכונות האלה היא

מרובת ילדים, ושם בדרך כלל הדירות הן בין 100 ל-140 מטר מרובע. זה דבר משמעותי

ביותר. אנחנו הבאנו תלושי משכורות של אנשים שמקבלים 700 ו-1.000 שקלים לחודש.

זה נטל כבד על התושבים.
א' מרדכי
קודם כל זה חוק שיצא מהבית הזה ומישהו מלמד אותנו כיצד להפר אותו. כתוצאה

ישירה מהפרת החוק בכפר סבא נוצר מצב מאד מסורבל כרגע, אבל אחרי הדוגמא של פתח-

תקוה לי כבר ברור מה יהיה. בכפר סבא שונה הבסיס עצם שינוי האזור לגבי שנה

הבאה. ומי שמתמצא בזה יודע שהחלטת הארנונה לגבי השנה, אין לה ולא כלום לגבי

שנה הבאה. דהיינו, הבסיס של אותם אזורים ששונו יועלה ועליו תהיה תוספת כפי

שתיקבע. כלומר, העלאת הבסיס הזה היא שתגרום את העיוות הגדול בשנה הבאה, לא

השנה ומי יודע בכמה אחוזים זה יהיה. ואם נתייחס לתושבים, הרי שלמה מדמון אמר

את זה בצורה הנכונה ביותר.
מי וירשובסקי
הדיון היה ממצה מאד ובעצם הוא לא חידש בעיות יסוד אלא הביא לידי ביטוי את

הסיטואציה המתמשכת של השלטון המקומי, שמצד אהד הוא הבן החורג של השלטון המרכזי

ואין ספק שהממשלה מתנהגת בצורה חמורה מאד כלפי השלטון המקומי, אבל זה איננו

משנה כהוא זה לגבי האזרחים. על האזרחים זה נטל, אלה סכומים גבוהים. מנכ"ל משרד

הפנים בעצמו אמר שהוא לא יגיד שהארנונה היום היא סכום מבוטל, פעם זה היה באמת

חלק מאד שולי בהוצאות של משפחה. היום זה בעל משקל הרבה יותר גדול.

יש פה שני דברים. בטווח הארוך אנחנו צריכים לחשוב פעם אחת להבריא את המצב

המשקי והכלכלי של השלטון המקומי, להבטיח לו הכנסה קבועה ולדאוג לכך שהממשלה

תשלם את כל הסכונים שמגיעים בצורות שונות. צריך לשקול האם אין להפריד בין

תאריכי אישור של תקציב הרשות המקומית ותקציבי המדינה ולעשות שהתקציב של הרשות

המקומית יתחיל עם תחילת השנה העברית כדי שיהיו חדשים להכין אותו. יש איזו אי-

חפיפה. אבל אלה בעיות יסודיות מאד ואני לא חושב שאנחנו יכולים להכנס אליהן.

מצד שני יש פה בעיה אחת שאני העליתי אותה כמה פעמים. הזכירו כאן את מס

ההכנסה. כשאני מקבל את דו"ח מס ההכנסה אני יכול להגיש השגה, אני יכול לערער,

אני יכול ללכת לבית משפט. הארנונה הכללית היא תשלום שאי-אפשר לערער עליו. הדבר

היחידי שקיים זה השגה אם טעו במטרז' נניח ואמרו שיש לך דירה של 100 מטר מרובע

ולך יש 80 מטר מרובע , או טעו בסיווג.



היו"ר י' מצא;

מה אתה אומר לגבי מערכת ההנחות שישנה?

מי וירשובסקי;

מבחינה זו של השגה וערעור אין לאזרח שום כלי כלפי הרשות המקומית. כל

הנסיונות גם לגבי תשלומים די אבסורדליים שהוטלו ואנשים הלכו לבגייץ, הם נכשלו

ובית המשפט העליון אמר שזה עניינה הפרטי של הרשות המקומית.

מצד שני יש סעיף בפקודת העיריות, סעיף 280 שנקרא הנחות ושם אין

קריטריונים. אמנם כתוב שם דבר כזה, שאפשר לתת הנחה מפאת מצבו החומרי של החייב

או סיבה אחרת שתאושר על ידי שר הפנים. אני לא יודע מה שר הפנים עשה או לא עשה.

כאן חדגש הוא על המצב הסוציאלי. כשמדובר על מצב סוציאלי, בוודאי ידרשו מהאנשים

להביא תלושים מלשכת הסעד ולא כל אחד מוכן לעשות את זה. יש ועדה להנחות שמורכבת

מחברי מועצה ומתחילה להיות פוליטיקה בדבר הזה. יתכן שאנחנו חייבים באיזושהי

צורה להמליץ על תיקונו של הסעיף ליצירת קריטריונים אובייקטיביים טובים ולהפעלת

ועדות שהן תטפלנה בנושא הזה. למרות שאנחנו אומרים שזה מתחיל להיות נטל כבד,

בכל זאת ישנן שכבות לא מבוטלות של האוכלוסיה שיכולות לשאת בנטל הזה. יתכן

שהכלי הזה שהוא מעין ועדת ערעור הוא יהיה הפתרון הנכון של הבעיה. אינני יודע

ברגע זה לתת את התשובה הסופית בענין הזה והייתי מציע שבתוכנו עוד נדון בנושא

הזה. אבל מה שברור הוא, המצב הזה לא יכול להימשך. מה שלא יכול להימשך זו

העובדה שהממשלה אונסת את הרשויות המקומיות. בזה אני תמים דעים באופן מוחלט עם

נציגי השלטון המקומי. אבל אני גם לא מוכן לקבל שהרשות המקומית תגלגל את זה

חזרה על התושבים.

לכן אנחנו חייבים למצוא פתרון לטווח ארוך, לבנות את המבנה של התקציב ואת

מבנה ההכנסות של הרשות המקומית בצורה מודרנית, כי ישנה הזנחה בעניינים האלה,

אבל זה תהליך לטווח ארוך. אנחנו חייבים גם למצוא פתרון לטווח קצר, שכל העוולות

האלה שהוזכרו כאן - ואני מכיר ויודע את העוולות האלה - האנשים יוכלו למצוא להם

פתרון, הנטל לא יוטל עליהם ושתימצא דרך לאמוד את הארנונה לפי יכולתם לשלם.

שמענו את הבעיות ואנחנו לא חייבים היום לתת את התשובה. אני מציע שבישיבה

הבאה נדון בתוכנו ונחפש את הפתרון, מפני שהמצב הזה חייב פתרון ולא יכול להמשיך

בצורה כזאת.

י' גולדברג;

יש פה כמה דברים שלא דיברו עליהם ואני אשתדל להשלים את הדברים שלא דיברו

עליהם. יש פה בעצם בעיה. ראשי הרשויות היו רוצים לא לגבות בכלל ארנונה

מהתושבים ולהיות פופולרי. הרי בסופו של דבר יש תלות בין התושב לבין ראש העיר.

האזרח הוא שבוחר את ראש העיר. ואז מה עושים ברשויות המקומיות? במקומות שיש

תעשיה משתדלים להעמיס את הארנונה על התעשיה ואז ההתמודדות היא רק עם התעשיה

ועל ידי כך מרוויחים אלף או אלפיים או שלושת אלפים מתושבי העיר. זה הפופולרי

בי ותר.

הדיון בנושא הארנונה מתקיים לא רק פה אלא גם בוועדת הכספים ולשם מגיעים

בעלי העסקים, התעשיינים, בעלי בתי המלון וכל אחד מסביר כמה המצב הכלכלי שלו

קשה והוא מבקש להוריד את סף הארנונה שלו למינימום האפשרי. דרישה לגיטימית.



אני כראש רשות מקומית עוקב מקרוב אחרי הנחיות משרד לגפנים בנושא חארנונה.

זוז לא סוד שאם ראש רשות מקומית לא מעליו את הארנונח בישובו למינימום ההכרחי, לא

מאשרים לו את חתקציב.
די קאפח
אלא אם הוא יכול לאזן את התקציב שלו.

י' גולדברג;

מצבם של ראשי הרשויות הוא די מורכב, הוא לא כל כך פשוט. אבל תפקידם לייצג

את התושבים בפני המוסדות. מצד אחד הם מנהלים מלחמה מבית החוצה. מצד שני יש להם

מלחמה בתוך הבית. זה טבעי, כי מי רוצה לשלם בייחוד כשהמצב הכלכלי קשה. הקל

ביותר הוא לפעול בערוץ הזה, כאשר אנחנו יודעים שבנושא מס הכנסה אין לנו מה

לדבר. אנחנו מקבלים את השומה ומשלמים אותה כמו ילדים טובים באין ברירה אם היא

גבוהה או נמוכה, החוק מחייב אותנו.

לגבי החוק אין ויכוח. חוק כולם חייבים לכבד. על זה גם אין מקום להתווכח,

כי אם זה יגיע לבית המשפט, בית חמשפט יכריע וחוק הוא מעל לצדק. אבל יש פה

לפעמים שאלה של צדק. אני נדהם לשמוע שיש מקומות בהם משלמים 16 אגורות למטר

מרובע. אני יודע שזה חריג. אבל יש ראשי רשויות שהקפיצו את הארנונה מעל ומעבר

לכל פרופורציה וצריך לאזן אותה. גם על זח אני לא חלוק. אבל יש פה דברים

בסיסיים. לא יעלה על הדעת, שתושבים שיושבים בבוץ הלבנוני, בקווי העימות,

מחייבים אותם לשלם את המינימום של 8.6 שקלים למטר מרובע, כי אחרת לא יאשרו את

התקציב. בו בזמן במקומות כמו שיקום שכונות, אדם שכבר שיקם את עצמו ובנה . לו

וילה בשכונת שיקום, הוא בעל אמצעים, הרי לא יעלה על הדעת שהוא לא ישלם מה שהוא

צריך באמת לשלם. בתוך שכונות יוקרתיות בתל-אביב יש אנשים קשישים בודדים,

שנשארו בדירותיהם. הרי גם לא יעלה על הדעת שהם ישלמו את התעריף בהתאם לאזור

המגורים שלהם.

יש בכל רשות ורשות סעיפים מסויימים לגבי הנחות עם קריטריונים די קשיחים,

הם לא גמישים, שמחייבים את ראשי הרשויות לנהוג לפי אותם קריטריונים.

אנחנו מסכימים שיש בעיה. ואני אמרתי לכם מה המדיניות של ראשי הערים. אני

יודע שראש עיר רוצה להיות פופולרי בעיני התושבים שלו על מנת להיבחר מחדש.

התלות בין ראש העיר לבין התושבים שלו היא תלות מוחלטת. לראש עירי יותר קל

להיאבק נגד הממשלה, יותר קל להיאבק נגד הפקידים של משרד הפנים. מצד אחד האוצר

מקצץ בתקציב משרד הפנים. מצד שני אי אפשר שלא לקיים את החינוך בישובים. יש

כאלה שנותנים סדרי עדיפויות בתוך העיר. בא ראש עיר וקובע עם הנהלת חעיריה

שבראש סדר העדיפות עומד החינוך. אז לא מטפלים בביוב, מטפלים בחינוך. יש הרבה

צרכים ושמעתי פה צרכים שהאנשים הצביעו עליהם. אתם צודקים. אבל עם כל הכבוד,

השחור הוא לא שחור, הלבן הוא לא לבן. יש דרך באמצע שבה כולם מנהלים את המלחמה.

יושב פה גיזבר עירית ירושלים. קודם הוא ישב במשרד האוצר. כשבאתי אליו למשרד
האוצר הוא אמר לי
נייט. עכשיו כשהוא נמצא בעירית ירושלים הוא בעד. יושב-ראש

הוועדה היה סגן ראש עיר מזה שנים רבות. האמינו לי, הוא בקיא בנושאים האלה לפני

ולפנים.

אני אומר את הדברים האלה גם מההיבט של ועדת הכספים של הכנסת, כי שם רוב

חברי ועדת הכספים הם בעד לתת פטור מוחלט מארנונה. זה מאד פופולרי.



כל שרציתי לומר ידידי, חוק חייבים לקיים. לא דיברנו על יוצדק. הצדק והחוק

לא תמיד הולכים ביחד. זה נושא ראשון.

נושא שני, ועדת הכספים וגם ועדת הפנים עוקבות בהתמדה אחרי חריגים בהעלאת

הארנונה. הכנסת כולה בעד להוריד חריגים ולהביא אותם לפסים סבירים. אבל גם לא

יעלה על הדעת שתושבי אביבים, שתולה, זרעית, מטולה, כפר גלעדי, משגב עם ומנרה,

שכל לילה יש שם חדירה רכל לילה יש הפגזה, יידרשו לשלם 8.6 שקלים למטר מרובע,

כי זח המינימום לדירת מגורים. ואז בעל בית מלון ששילם 4.6 והעלו לו את הארנונה

ל-8.6 יבוא ויטען שהעלו לו את הארנונה ב 100%. זה יעלה על הדעת? אחוזים הם

בהחלט לא הפרופורציה הנכונה של התמונה. צריך להסתכל על התמונה בצורוז

אובייקטיבית. יש חריגים, אני לא אומר שאין חריגים. צריך בעזרת ועדת הפנים,

בעזרת ועדת הכספים, בעזרת משרד הפנים כי גם משרד הפנים ער לכך ופועל לכך, לאזן

גם חריגים שמקפיצים יותר מדי. אבל בואו לא נשפוך את כל חמים.

אני רוצח לומר לכם, פעם ראשונה בהסטוריה שמשרד הפנים נעזר בלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה. הם מצביעים על מספר מכוניות, על מספר טלפונים שזה מצביע על איכות

חיים, לא בכל מקום אמנם כי בנגב גם אדם שאינו עשיר חייב להחזיק רכב. אבל זה

מצביע על איזושהי רמת חיים. נכון שהמצב הכלכלי הוא קטסטרופלי. אני יכול להעיד

על הישוב שלי. אני מחייב את המינימום של 8.6 ואין אצלי אחד שמשלם פחות מזה,

אבל אני מתקשה לבצע את הגביה כי רובם על הפנים. יש גם מערכת כזאת וכולם מכירים

אותה. אחר-כך משרד הפנים יבוא אלי בטענה שאם אני לא מבצע את הגביה אני לא אקבל

את המענק. אם אני לא אקבל את המענק, אני לא אוכל להפעיל את מערכת החינוך, אני

לא אוכל להפעיל מערכות אחרות וכן הלאה.

אין ספק שצריך לכבד את החוק. אין ספק שצריך לבדוק את הארנונות החריגות הן

מלמטה והן מלמעלה וליצור מערכת יחסית פרופרוציונלית למציאות הקיימת. אני בטוח

שבנושא הזה כולם מסכימים אתי ואני בטוה שזאת תהיה המערכת שלפיה יפעלו גם

בוועדודת הכנסת, גם במשרד הפנים וגם אני חושב שהאזרחים עצמם מודעים לבעיות

האמיתיות שהצגתי אותן.

היו"ר י' מצא;

אני אסכם קודם כל אותו רעיון שהועלה על ידי חבר הכנסת וירשובסקי, תם ולא

נשלם נושא המקרו של הרשות המוניציפאלית. אולי אנחנו ניזום שניים-שלושח דיונים

מקיפים בנושא הזה.

לענין שבפנינו, אין ספק שהמערכת המוניציפאלית סובלת מגרעונות תקציביים

וקורסת. ראינו את השוקת השבורה. אין לי ספק שזה לא מעט בשל בשירות הממלכתי

שמוטל עליה ולא מכוסה על ידי הממשלח. גם החלק שמכוסה מתעכב ולא זורם בצורה

שוטפת. לו זה היה בשלמות וגם מועבר, המצב היה אחרת. זו נקודה ראשונה שטוב

לציין אותה, כי הרשויות המקומיות לא עומדות תחת שרביט של אותו אשם שהן עושות

את חעוול הזח כי הן נותנות שירות אדיר.

נקודה שניה היא הארנונות. ללא ספק שיטת הגביה היא רגרסיבית. היא שיטח

שיוצרת עוול לאזרחים. לא הגענו לצערי למצב שאנחנו יכולים לשנות את זה. חבל

שמשרד הפנים לא מזיז את העגלה הזאת. צריך למצוא דרך אחרת כדי לא לגרום לעוולות

האלה. אני מכיר את מבשרת ירושלים. אולי אין דבר דומה בכל הארץ, של בתים גדולים

שנבנו על ברכי המעברה של שנת 1952, בתים של 300 ,200 מטרים לאותם עולי



כורדיסטאן שהיו משפחות ברוכות ילדים, 14 ,17 ו-19 ילדים, כן ירבו, הלוואי היום

על עם ישראל משפחות ברוכות ילדים כאלה. היום חיים בדירה כזאת זוג זקנים שלא

ינטוש את המקום והוא לא יכול לשאת את זה. צריך לתת את הדעת איך בשיטה הקיימת

לא יוצרים עוול. מכאן אפשר להקיש לכפר-סבא אם אלה שכונות עוני, שגם שם לא תמיד

השירות הוא המעולה ביותר.

לענין עצמו ואני אערב בנושא זה את ועדת הפנים. בשנת 1992-1991 לא צריך

להגיע למציאות הזאת שרשויות מקומיות מתדפקות על הדלת ועד ה-28 בחודש הן לא

יודעות מהי המדיניות, לא של משרד הפנים ולא של הכנסת. לא מעט רשויות מקומיות,

כשהן הרגישו שהכנסת עומדת לקבל את החוק הזה, הן העלו את הארנונה תוך תקוה שיש

איזשהו חוזר של משרד הפנים שמבטיח לאשר להן את זה. לא יכולה להיות המציאות

הזאת. כבר בחודש אוקטובר צריכה להיות מדיניות. אם ועדת הכספים רוצה להתערב,

שתתערב. אם ועדת הפנים רוצה להתערב, שתתערב. אם שר הפנים רוצה להתערב, שיתערב

ויתן הנחיות ברורות מה יקרה בשנה הבאה כדי שהרשות המקומית תוכל לכלכל את

מעשיה. צריך למנוע מצב של דיון לאחר מעשה.

נקודה נוספת. אם כבר הגענו למציאות העגומה הזאת, צריכים משרד האוצר ומשרד

הפנים לסיים את הסיפור הזה. צריך להגיד מי מחזיר כסף, מי לא מחזיר כסף, מי רץ

קדימה. אבל אי-אפשר למשוך את זה כך.

אני מבקש דבר נוסף. בהתאם לאותן הנחיות שקבע שר הפנים וקבעה ועדת הכספים,

לא יכולה רשות מקומית לשנות סיווג ולא לכלול אותה בכלל ההעלאה.

ד י קאפח;

זה י יכלל על פי החוק.

היו"ר י' מצא;

צריך לתת את הדעת לאותה הערה מעניינת שאני לא חשבתי עליה, איך בעקבות

הסיווג הבסיס הוא כזה שכבר בשנת 1991-1992 אפשר להעלות את זה ואז בשנתיים זה

משתנה. אמרתי, תנו את הדעת איך הבסיס הזה יהווה כבר מקל שהנה בשנתיים ההעלאה

הופכת להיות חריגה בגלל זה.

נקודה אחרונה ואני מפנה אותה לראשי הרשויות המקומיות ולמשרד הפנים. תנו

את הדעת לשכונות עוני, שכונות מצוקה ותנו את הדעת לאותם אנשים שהגיעו לזקנה

ולא יכולים לעמוד בנטל הזה. אם תובעים תוספת מעל ומעבר גם בגלל שינוי סיווג,

צריך ראש העיר לדעת שבאותו אזור הוא צריך לתת את השירות ממנו משתמע שינוי

הסיווג.

נציגי משרד האוצר ומשרד הפנים שמעו את ההערות של כולם. הם יהיו ערים

לנושא הזה. בואו תסיימו את המלאכה כמה שיותר מהר. אנחנו נקיים דיון נפרד על

המקרו. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.30

קוד המקור של הנתונים