ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/05/1990

הצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התש"ן-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 101

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, ד' בסיוון התש"ז (28 במאי 1990), שעה 00 ;09

(ישיבה פתוחה לעתונות)

נכחו;

חברי הוועדה; יי מצא - היו"ר

א- בן-מנחם

מי גולדמן

אי דיין

מי וירשובסקי

אי מזרחי

מי נפאע

עי סולודר

עי עלי

אי פורז

מוזמנים; חבר-הכנסת שי הלפרט

חבר-הכנסת אי ורדיגר

חבר-הכנסת מ"ז פלדמן

חבר-הכנסת מי פרוש

חבר-הכנסת חי אורון

חבר-הכנסת אי רביץ

עו"ד מי דינאי - מטעם קיבוץ מזרע

אי הרן - קיבוץ מזרע

אי שר-שלום - " "

מי לפידות - " "

חי צור -עוסק בשיווק ויצורחזיר

ב"צ נדב -

יי וגנר - ביח"ר ליצור נקניק

אי אוסובלנסקי

יי בירק

סי סאלח - ראש מועצת עיבלין

סי האשם - מייצג את מגדלי החזירים בצפון

זי חמי - יו"ר חמח' הדתית, ועד הפועל

הרב מי טולידאנו - המועצה הדתית, מועצת פועלי י-ם

יי אזר - משרד הפנ ים

יי לוי - חטיבת המזון, משרד התעשיה והמסחר

יי לו י - משרד המשפטים

ני הכהן - " "
מזכירה
ח' פדיידין

רשמה; מזל כהן
סדר-היום
חצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התש"ן-1990 - של

חברי הכנסת; שי הלפרט, אי ורדיגר, אי מזרחי, מ"ז פלדמן

ומ' פרוש .



הצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התש"ן-1990

היו"ר י' מצא;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים.

מונחת בפנינו הצעת חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התש"ן-1990,
שהוגשה על ידי חברי הכנסת
ש' הלפרט, א' ורדיגד, א' מזרחי, מ"ז פלדמן,

ומ' פרוש. נפתח את הישיבה בשמיעת מגישי ההצעה, אך לפני בך אומר

משפט מקדים. הישיבה הזאת תהיה קצרה. היא תסתיים בשעה עשר בבוקר

מכיוון שיש ישיבת מליאה בשעה עשר ואנחנו מנועים מלקיים דיון בשעת

ישיבת המליאה. כבר מראש אני מתנצל בפני אלה שהגיעו מרחוק לישיבה

כזאת קצרה ואולי לא יספיקו להגיד את דבריהם, אבל לא חשבתי להציע

להם לא לבוא מכיוון שיהודים טובים, אזרחים בארץ רוצים לומר דברים.

יש אוכלוסיות שונות שבקשו לומר דברים וכולם מוזמנים. הישיבות

שתתקיימנה בנושא זה תהיינה פתוחות. לא נמנע מאיש לומר את דברו.

אני מציע שיפתח חבר הכנסת מנחם פרוש כאחד ממגישי ההצעות. אחריו

חבר-הכנסת אברהם ורדיגר. חבר-הכנסת פרוש, בבקשה,

מי פרוש;

בעצם כשאנחנו נמצאים במדינת ישראל, במדינת יהודית, אין צורך

אפילו בחוק בענין החזיר, מכיוון שכל יהודי בכל הדורות, בכל התפוצות

ידע תמיד משמעות הנושא שנקרא חזיר, לא יכול היה להיות ביטוי יותר

בוטה להצביע על קלון מאשר להגיד חזיר. לכך אני רוצה לבקש; הבה נהיה

מאד מעשיים גם אם אין חל על זה חוק הרציפות-

אני השתתפתי בישיבות של ועדת הכלכלה בקנדציה הקודמת ושם העלו את

כל הנושאים עם כל משמעותם, כיהודים שנמצאים במדינה יהודית, אין כל

מקום לגידול חזירים, אין כל מקום לכל מה שנעשה עד עכשיו. אם הגענו

לכך שהבאנו את החוק הזה, אני פונה ליושב-ראש ומבקש לקצר את ההליכים

ולבצע את החוק.

אי ורדיגר;

הצעת החוק הזאת עברה מספר גלגולים, לצערי הרב, בקדנציה הקודמת,

הנושא הועבר מוועדת הפנים לוועדת הכלכלה כאשר בראשה עמד איש המערך

וחברים, חברי מערך בעיקר, עשו הכל כדי שהחוק הזה ייקבר,

אני לא צריך להרחיב את הדיבור על הפיגול הזה. שמחתי לשמוע אתמול

שיו"ר מפלגת העבודה אמר שהיתה תקלה כשהמערך הצביע כפי שהצביע,

ח' אורון;

זאת לא תקלה יחידה שקרתה בחודשיים האחרונים,



אי ורדיגר;

כך אמר יו"ר המפלגה. אני מקווה שהתקלה הזאת תתוקן, מכיוון

שיו"ר מפלגת העבודה היה מהיוזמים בכנסת הקודמת והוא אמר לי שהוא

תומך ואפילו דירבן מספר הברים ממפלגת העבודה להיות התומים על

הצעת החוק,

הפיגול הזה אין מקומו בישראל וצר לבו מאד שמספר רב של יהודים

מועסקים בנושא זה. אמנם זה עסק טוב, זה עסק מכניס, אבל יש הרבה

דברים שהם עסק טוב ומכניסים הרבה כסף. גם נשק כימי מכניס כסף רב.

אני מזכיר את זה מכיוון שזה היה אהד הנימוקים של הסהבת בוועדת

הכלכלה בכנסת הקודמת. אני תושב שהנושא הכלכלי בקשר לפיגול הזה

צריך לרדת בכלל מסדר יומנו.

מ" גולדמן!

אני מסכים אתך שזה צריך לרדת מסדר היום.

א' ורדיגר;

הפיגול הזה לא צריך להיות בהישוב של כלכלת ישראל. זה פשוט מאד

מעליב. אני בטוה ומשוכנע שוועדת הפנים בראשותו של הבר הכנסת יהושע

מצא תסיים תסיים את העבודה בהקדם האפשרי כדי שהוק איסור גידול

הזיר על כל תיקוניו יכנס לתוקף. אני מקווה שמדינת ישראל מבהינה

זאת תהיה מדינה טהורה.
ש' הלפרט
מאז קום המדינה נעשו מאמצים לעגן בחוק את איסור גידול ושיווק

החזיר באמצעות הוקי עזר עירוניים וגם באמצעות חקיקה בכנסת. היה

בנושא הזה מין הסכמה של כל חלקי הבית, ימין ושמאל. לפני שנתיים

הזרתי מארה"ב יחד עם מר להט, ראש עירית תל-אביב. הוא לא חשוד

כתומך נלהב בנושאים דתיים. שוחחתי אתו על כל מיני נושאים. בנושא
החזיר הוא אמר לי
אעשה כל מאמץ לבער את החזיר מתל-אביב.

אנחנו הגענו למצב שרבע מייצור הבשר במדינת' ישראל הוא בשר חזיר

וזה כתם שחור על מדינת ישראל ועל העם היהודי. בשנת תשכ"ב התקבל

החוק על איסור גידול החזיר ובתשמ"ה התקבל החוק על איסור שיווק

החזיר בקריאה ראשונה. משום מה הדיונים בהוק הזה לא הסתיימו

בוועדה.

אני קבלתי תזכירים ובוודאי נשמע כאן על 14 אלף מפרנסים שישארו

ללא פרנסה באם החוק הזה יתקבל. אני רוצה להרגיע את כל אלה שחרדים

לפרנסת 14 אלף מפרנסים. גם אנחנו רגישים מאד לפרנסתם לא רק של

14 אלף מפרנסים, אפילו של מפרנס אחד.אבל למה יהודי לא יוותר על

אכילת בשר? אם הוא לא יאכל בשר חזיר, הוא יעבור בקלי קלות לבשר

בקר ולבשר עגל. אותו ייצור של בשר חזיר יוכלו להפוך לייצור של

בשר בקר ובשר עגל. אף אחד לא ישב בלי פרנסה.



זכורים לנו עדין טוב מאד הדיונים שהיו בוועדת הכספים בנושא אל-על כשאנהנו

ביקשנו הפסקת טיסות אל-על בשבת. באותה תקופה היו לאל-על גרעונות של 40-50 מליון

דולר בשנה. ועדי העובדים באו ולא רק שהילכו אימים עלינו אלא איימו פיזית עלי ועל

כל אלה שהתנגדו, המשטרה גם פתחה תיק בנושא הזה, שבמידה ויפסיקו טיסות אל-על בשבת

זה יגרום ל-100 מליון דולר גרעון בשנה, זה יפסיק את טיסות אל-על בכלל ויגרום לכך

ש-3,500 עובדים ישארו ללא פרנסה. גם אז טענו שמשמירת שבת לא מפסידים והתברר בדיוק

ההיפך. היום, אחרי שאל-על הפסיקה את טיסותיה בשבת, הרוויחה השנה 24 מליון דולר.

היא עברה מגרעון של 40-50 מליון דולר בשנה לרווח של 24 מליון דולר. אני בטוח שאם

כל הישובים האלה שמייצרים בשר חזיר יעברו לייצור ושיווק בשר בקר ובשר עגל, אף אחד

לא יישאר בלי פרנסה.

אני חושב שהגיעה העת לבער סוף סוף את בשר החזיר ממדינת ישראל. זה יהיה כבוד

לוועדה ולכנסת ישראל אם אנחנו נדביר סוף סוף את הדבר הזה.

א' הרן;

אני התחלתי לעסוק בנושא הזה עם חלק מהחברים הנכבדים שיושבים כאן בגלגול

הראשון לפני חמש שנים ואני בהחלט יכול להגיד שאני גם מוסמך להציג כמה נתונים

מורחבים על נושא חוק החזיר בכללותו. גם הגשתי תזכיר מסודר בנושא הזה.

מכיוון שהתזכיר מונח בפניכם אני אעסוק בכמה משפטים בנושא של התזכיר

המקצועי-הכלכלי ונקודת ההיבט המיוחדת של קיבוץ מזרע. ברשותך, אדוני היושב-ראש,

אני מבקש שתיתן לעורך-דין דינאי להציג את הקטע המשפטי שלהערכתנו חשוב מאד.

אין הרבה טעם לחזור על הנושא כי הדברים כתובים כאן לפניכם. להערכתי צריך לשים

דגש רב דווקא לנושא הנזק שכן נגרם לכלכלת המדינה, ואני חושב שעורך-דין דינאי יוכל

לנמק אחר-כך בצורה מאד מדוייקת ואמיתית, בניגוד לדעת אחד המכובדים כאן, למה כן

צריך, אם וכאשר ירצו, לפצות את הענף.

אני רוצה להתרכז דווקא בכמה היבטים אחרים מעבר לנושא הפיצויים, מכיוון

שאנחנו, גם עיבלין וגם קיבוץ מזרע, כמי שבערך 70% מהכנסותם באים מהמפעל, רוצים

להגיע למצב שבו החוק הזה יבוטל ושנוכל להתפרנס בכבוד מהענף הזה כפי שהתפרנסנו

היום.

נכון לרגע זה, אני מניח שגם בעתיד נמשיך ונטען שלפחות מבחינת קיבוץ מזרע,

ונדמה לי שגם בכל הענף הזה, כל מה שנעשה בו הוא נעשה בצנעה. יש לנו כמה ראיות. א.

אף פעם לא הכרחנו להשתמש במוצרים שלנו. ב. אף פעם גם לא עשינו פומבי גדול

למוצרים שלנו. אני חושב שעשינו את כל הפעילות הזאת בצניעות רבה מבלי לפגוע ברגשות

של אדם דתי. אבל מעבר לזה יש כמה נקודות שהן מבחינתנו נקודות קריטיות.

לגבי מעדני מזרע, ברור שלנו כמשק ש-70% מהכנסתו הם על המפעל הזה, קיומנו הוא

הרבה מעבר למוטל בספק. מבחינתנו המשק לא יתקיים. צריך לדעת שקיבוץ מזרע על 950

נפש שיש בו, הוא קיבוץ שכל פעולותיו יהיו גם להבא במסגרת החוק כפי שנעשה עד היום,

וזאת מבחינתנו נקודה מרכזית, יהיה ובל יעבור. כדי שאנחנו נוכל להמשיך ולהתפרנס

אין לנו שום אפשרות שהחוק הזה אכן יעבור.

אבל יש כמה היבטים נוספים שבלהט הרצון להעביר את החוק, אני חושב שאסור בשום

פנים ואופן להתעלם מהם. אני אמנה אותם בקיצור מסיוון שלדעתי הם מאד משמעותיים.

מעבר לענין הטכני מקצועי שעליו בוודאי אנשים נוספים יעמדו, יש קודם כל האשליה

המסוכנת מאד שמישהו יחשוב שנושא החזיר יחוסל בארץ. גם במידה והחוק הזה יחוקק,

ואני לא מתייחס כרגע לנושא של כן אפשר או אי-אפשר למחוק אותו, כל עוד שבציבור

הרחב, ויש להערכתנו סדר גודל של בין 1.2 ל-1.5 מליון אנשים במדינת ישראל שאוכלים

בשר חזיר-



היו"ר י' מצא;

שלא יכולים בלי זה?

א' הרן;

אני מניח שלא יכולים בלי זה, הם ימשיכו לדרוש את זה ויקבלו את זה במקומות

אחרים.

אי דיין;

אם יתנו להם בשר אחר לא ירגישו.

א' הרן;

אני חושב שכן.

היו"ר י י מצא;

אתת מוכן לפרט כדי שנבין, מה פירוש כשאתה אומר זה לא ייעלם?
א' הרן
יש בנושא הזה, ואנחנו יודעים את זה מהעבר, בהחלט אפשרות שיתפתח שוק שחור

בענין זה מכיוון שיש דרישה. השוק השחור הזה, מקורותיו יהיו להערכתי הרבה יותר

קרובים למרכז הארץ מהמקום שבו נמצאים היום. למשל, באזור ירושלים, מחוץ לשטח

המוכרז של מדינת ישראל קיימים כמה כפרים ועיירות נוצריים שלא תהיה להם שום בעיה

לפתח דירים של חזירים. צריך לקהת בחשבון שהנושא הזה לא יהיה בידיים אחראיות כפי

שהוא נמצא היום.
אי דיין
אם יציעו לכם עיסקה לקבל חצי מהכספים הייחודיים, זה יהיה בסדר?

א' הרן ;
אמרתי ואני חוזר ואומר
מטרתנו, כמי שעובד ורוצה להמשיך לעבוד, היא בראש

וראשונה להמשיך ולעבוד בענף הזה. אין ברצוננו כרגע לנהל משא ומתן עם אף אהד על

נושא של מחצית כספי הייחודיים, גם לא על רבע מזה.

להערכתנו, יתפתח בנושא הזה שוק שחור שהוא יהיה מנוהל על ידי גורמים שהם מאד

לא אחראים, פעם קראו להם פליליים גם היום אפשר לקרוא להם כך, מכיוון שכל הגורמים

האחראים במערכת הזאת ייצאו. והיה ויוציאו למשל מתוך מערכת הייצור הזה גורם כמו

קיבוץ מזרע שהוא היום סמן ימני במערכת ייצור הבשר בארץ ועל-פי זה מיישרים קו,

בהחלט תהיה בנושא הזה א. ירידה ברמה התברואתית והו וטרינרית. ב. בוודאי יישרו קו

לפי דברים אחרים. ואני רוצה להוסיף נקודה אחרת שהיא מבחינתי אפילו ברמה של

אבסורד. מה קורה היום כאשר יש במדינת ישראל מפעלים שעוסקים בחזיר ובבשר טריפה? הם

משמשים היום מפלט לבשרים אהרים שנפלטים ממשהטות ומבתי מטבחי ים שהם מאד בסדר

ותקינים מבחינה וטרינרית, הם נפסלו לאכילה מסיבות כשרות, אבל הם היום משמשים בשוק

הזה. בהנחה ש-35% מהמפעלים האלה לא יוכלו להתפרנס כשהנושא הזה, הם ייסגרו. כל הבשר

הטרף שהוא יכול להיות תקין, כאן לא מדובר כרגע על בשר חזיר, יחזור למערכת הכשרה

בצורה כזאת או אחרת מכיוון שקשה לי להעריך שהוא ייזרק למזבלות או ילך למקומות

אחרים.



שי הלפרט;

הוא ילך ליצוא.

אי הרן;

אני מעריך שזה לא ילך ליצוא. אני מעריך שזה יחזור בקלות רבה לתוך המערכת

המקומית. יכולתו של אדם שירצה לאכול בשר כשר תהיה קטנה מהיכולת שלו היום. ופה

מתפתה אבסורד שמבהינתי הוא פשוט בלתי הגיוני. לאמיתו של דבר, אם אציג את זה על

דרך האבסורד מהכיוון רגשני, דווקא עצם העובדה שיש היום מערכת שנותנת מפלט לנושא

של בשר טרף שהוא תקין מבהינה תברואתית והגיינית, נותנת לאדם שרוצה לאכול רק

כשר יותר בטחון שהוא אוכל כשר מאשר בעתיד עם ההוק הזה. אני מבקש לקחת בחשבון את

הנקודה הזאת.

אני רוצה לסכם את הקטע הכללי ולהגיד שמטרתנו כמגדלים, כיצרנים ובוודאי

כסוחרים להמשיך ולפעול בנושא הזה בהגינות וביושר כפי שעשינו עד היום. אנחנו רוצים

להתפרנס מעשיה. אנחנו לא רוצים להתפרנס לא מפיצויים, לא מכספים יהודיים, אנחנו

רוצים להתפרנס בכבוד מעמל כפיים.
מ' די נאי
ברשות היושב-ראש, למרות שהיריעה רחבה אני אשתדל לקצר. כיהודי אני מתייחס

בכבוד לכל מה שאמרו חברי הכנסת הנכבדים, אבל אני לא מופיע פה רק כאחד האזרחים,

כיהודי וכו', אלא כאדם בעל תפקיד, בעל מקצוע ושומה עלי להביא בפניכם היבטים

חשובים ביותר מבחינה משפטית ועקרונית. אנחנו הרי מדינת חוק ומדינת עקרונות ובנוסף

לעקרון שדובר עליו, ישנם עקרונות שהכנסת אף פעם לא התעלמה מהם. אצביע עוד מעט על

שלוש פסיקות של בית המשפט העליון במצבים כאלה ושלוש דקיקות של הכנסת עצמה.

אין ספק שהמחוקק הראשי הוא כמעט כל יכול. אבל הכמעט הזה, עליו אני רוצה משהו

לומר. לא אחת הכנסת גזרה על עצמה שהיא לא תחוקק חוקים רטרואקטיביים, שהיא לא תפגע

בזכויות מוקנות, זכויות קיימות, זכויות שנרכשו כדין כל עוד שמותר היה. לא אהת

נאמר שיש לאנשים זכות להמשיך בקיומם, בעיסוקם ובקני י נם. הדברים האלה קיבלו ביטוי

במלים קצרות בבית המשפט העליון שלנו ואני אצטט דברים בשם אמרם.

השופט שמגר, עוד בשנת 1974. במשפט "הארץ" נגד חברת החשמל, אמר כך: "המשפט החל

בישראל חובק בתוכו, לפי תפיסתנו והשקפתנו, כללי יסוד בדבר קיומם ושמירתם של

חרויות הפרט, וזאת גם בטרם הפכה הצעת חוק יסוד: זכויות האדם והאזרח לחוק חרות...

כבר עדנה מעוגנות חירות היסוד... בתפיסת היסוד המשפטית שלנו והן חלק מהותי של

המשפט החל בישראל... החובה לקיימן הלכה למעשה היא לא רק בעלת אופי מדיני או

חברתי-מוסרי אלא גם בעלת מעמד משפטי".

ובבג"צ 337/81. משפט מיטרני נגד שר התחבורה ואחרים קבע בית המשפט העליון: "יש

לזכות יסוד בתור שכזאת בכל מקרה מעמד המבטא מהותה, היינו בין אם מדובר על רקיקה

ראשית ובין אם מדובר עם חקיקת משנה... מקובל עלינו מאז ומתמיד, כי מקום בו מדובר

על הגבלתו של חופש העיסוק, יתפרש כל ספק באופן שיש בו כדי לשמור על חירותו של

האזרח ולא כדי להגבילה".

ומפי השופט חשין בבג"צ 1/49, יין ישן ויין טוב, במשפט בז'רנו נגד שר המשטרה

נאמר: "כלל גדול הוא, כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלוח יד,

אשר יבחר לעצמו".
אי פורז
מר דינאי, אתה לוקח את זה ברצינות כאילו שאתה בבית משפט ואיזה מנסה לטעון. זו

בעיה פוליטית.



היו"ר י' מצא;

אני דוחה את הדברים שלך. עורך-הדין דינאי יטען מה שחשוב בעיניו.

מ' דינאי;

אני רוצה להביא שלוש דוגמאות של רקיקה של הכנסת עצמה לענין אי-פגיעה בעיסוק

קיים ובקניין קיים. אגב, אני שם את הדגש על הקיים לא על העתיד. לגבי העתיד, זה

דבר אחר. אבל אנחנו שמים דגש על מצב קיים ונתון. קיבוץ מזרע רכש את זכויותיו

החוקיות עוד מלפני החקיקה הראשונה של שנת 1962, כשהיה הסיבוב הראשון של החקיקה

בענין איסור גידול חזיר ולא חוקקו אז את הפרק של איסור שיווק ומכירה מסיבות רבות.

מאז 1962, למרות שהוא התחיל לעסוק בזה לפני כן ועד כה הוא עסק בכך כדין כאשר החוק

לא אסר זאת ומה שלא אסור מותר, וכאשר אפילו מרכז ההשקעות הכיר בו כמפעל מאושר

והוא זכה בפרסים בארץ ובחוץ לארץ, הוא שמר על כל האפשרויות הנכונות להג יינה,

תברואה וכו'. הזכויות נרכשו. עכשיו תבוא רקיקה שכבודה במקומה מונח, אבל מה קורה

איתם? אי-אפשר לגזור גזירה בדיעבד, לפגוע בקיים בלי לחשוב על הוראות מעבר, על

תקופת התארגנות חילופית ושיקומית, על פיצוי. עוד לא קרה בארץ, לא מצאתי מקרה בו

יצאו חקיקות חדשות וגזירות חדשות בלי פיצוי. זה יהיה משהו גורף ללא תקדים.

בשנת 1973 החליטה הכנסת לחוקק חוק מיוחד, חוק חפירות, שמועצת הפירות תהיה

יצואן יחיד, בלעדי של כל תוצרת הפירות בארץ. זה הפך להיות עקרון חשוב, ריכוז

היצוא בידי רשות סטטוטורית. אבל מה מצאה הכנסת לנכון לכתוב? "אין באמור - באותו

סעיף 31(ג) - כדי לפגוע בזכויותיו של אדם אשר לפני תחילת חוק זה עסק ביצוא...

למהשיך בעיסוקו... וגוי."

לענין זה התייחס בהרחבה בית המשפט העליון בהרכב של חמישה שופטים בבג"צ

75/76 הילרון נגד מועצת הפירות. המשיך המחוקק ובשנת 1976 המשיך בשיטה ובחוק נוסף

של ענף אחר, יצוא פרחים מישראל, קבעו שאין בחקיקה של ריכוז היצוא בידי רשות

שלטונית כדי לפגוע בזכויותיו של אדם אשר תוך חמש שנים שלפני קבלת חוק זה בכנסת

עסק כדין ביצוא להמשיך בעיסוקו וגו'.

הקונספציה הזאת חוזרת על עצמה גם בחוק המהנדסים והאדריכלים התשי "ח-1958

שהכירו בנושאים קיימים.

הבעיה של זכויות מוקנות היא עקרון גדול. אני לא מאמין שהכנסת תעשה דבר שאף

פעם לא עשתה והיא תפגע בדיעבד בדברים קיימים ללא פתרונות. חייבים למצוא פתרונות.
הפתרונות יכולים להיות
א. סטטוס קוו, לגזור גזירה מכאן ואילך, לא לפגוע בקיים.

ב. לחילופין, לתת תקופת מעבר לשיקום חילופי, אי-אפשר מהיום למחר. כל חוק טעון

שתהיה בצידו הוראת מעבר. ג. לא לקפח את הקיים ולבדוק את זה. לפעמים צריך לבדוק

עקרונות, אין ברירה.

מבחינה משפטית, בהעדר מטריה של חוקה להגנת זכויות יסוד, זכויות בסיסיות של

צדק טבעי להגן על זכויות שנרכשו כדין של עיסוק, קנין וקיום, יש להיזהר מתחיקה

מפתיעה, גורפת ופוגעת. ואני מאמין שחברי הכנסת הנכבדים רוצים לכבד עקרון מסוים

אבל לא לפגוע בעקרונות אחרים. צריך למצוא סינתיזה איך לחיות עם כמה עקרונות יחד,

גם עקרון כזה וגם עקרון כזה. בלי גישה חיובית, כמקובל בעבר, הרי שפה ייפגע ענף

שלם. שמעתם רק על קצה המזלג מה שיש כאן. זה ענף שלם שנבנה במשך עשרות שנים. אולי

חבל שב-1962 לא השלימו את המלאכה. למה עשו חצי עבודה? אסרו גידול לא אסרו שיווק.

ברגע שלא אסרו שיווק, הכל נשאר פתוח כדין.

אי ורדיגר;

לא היה כדין מכיוון שגם הגידול לא היה כדין.



עי סולודר;

היה כדין.
מ' דינאי
קבעו שטחים שהותר בהם והשטחים המותרים המשיכו בשיווק. הכל היה מורט-, דהיינו

כדין. עכשיו ללכת אחורנית זה קשה מאד.

כפי שאמרתי בראשית דברי, מול העקרון החשוב שעליו דיברו מגישי ההצעה קיימים

העקרונות החשובים שדיברתי עליהם על קצה המזלג. צריך לחפש פתרונות לנושא הזה.

ס י סאלח;

בעיבלין מגדלים 80% מהחזיר בארץ. זה קיים בערך שלושים שנה. שלושים השנה האלה

הביאו למצב שחלק גדול מתושבי הכפר נקשרו לענין. היום יש בסביבות 130 משפחות שחיות

מהעסק הזה.

אי ורדיגר;

זה כפר נוצרי?

ס' סאלח;

הרוב נוצרי, אבל יש גם מוסלמים. לפי החוק שחוקקו אז, בעיבלין מותר לגדל חזיר.

המועצה מכניסה כספים מהענף הזה. האנשים עובדים בענף הזה וחיים ממנו. לכן אם החוק

הזה יתקבל זה יפגע בנו בראש וראשונה.

חי אורון;

איפה עוד מגדלים?

ס י סאלח;

קצת בנצרת, ששם הולכים לדקל, ובקיבוץ להב בנגב.

מי גולדמן;

שם זו חוות נסיון.

היו"ר י י מצא;

היכן עוד בארץ יש גידול?

אי שר-שלום;

ב-1962 היקצו מספר מוקדים לגידול חזיר בארץ; כפר יאסיף, עיבלין, נצרת,

ריינה, מעיליה. למעשה לא בכל המקומות האלה מגדלים. בכפר יאסיף מגדלים מעט.

בריינה, בהתאם לבקשה של משרד הפנים עם המועצה המקומית ריינה סיכמו שבריינה יתבטל

הגידול בהתאם לסעיף 11 שאמר שאם לא מתחילים לגדל, יש מקום להוריד את הגידול.

לפיכך נשארו נצרת, מעיליה, מעט מאד כפר יאסיף.

היו"ר י י מצא;

מי צריך לתת את ההסכמה לגידול, משרד הפנים?



אי שר-שלום;

המועצה המקומית, לפי מה שקבעו אז.

היו"ר י' מצא;

ומשרד הפנים מעורב בזה?

אי שר-שלום;

משרד הפנים היה מעורב.

היו"ר י י מצא;

היום אם מועצה בארץ רוצה לגדל חזיר חיא יכולה?

עי סולודר;

לא יכולה. יש איזורי גידול.

אי שר-שלום;

רק במשולש שקבעו אותו. קבעו גם את גוש חלב. אבל מראש הם אמרו שחם אינם

מעוניינים ולא גידלו מעולם חזיר בגוש חלב. עד היום מגדלים בעיבלין הרוב, ברייכה,

במעיליה ובנצרת. אלה מקומות הגידול בחסכמת משרד הפנים והמועצות המקומיות.

היו"ר י י מצא;

שם מתבצעת השחיטה ומשם משווקים?

אי שר-שלום;

השחיטה מרנבצעת בשני מקומות בלבד, בעיבליו ובבית המטבחיים שליד נצרת.

היו "ר י י מצא;

זה מגיע לכל פינה בארץ או שזה לא חוקי?

אי שר-שלום;

זה מגיע לכל מקום בארץ שיש בו ביקוש, בשר שחוט שעבר בדיקה של וטרינר.

אי אוסובלנסקי;

אני רוצה להקדים ולומר שאני דור שלישי בארץ שעוסק בחזיר ואני לא מתבייש בזה.

סבא שלי המנוח התחיל לגדל חזירים בארץ בשנת 1934. הרבה לפני שחלמו על מדינה

יהודית. כשהקימו מדינה יהודית, הקימו אורנה עבור כל היהודים, גם הדתיים וגם

החילוניים, לא היפלו בין אף אחד.

היו"ר י י מצא;

מהיכן מקור המשפחה?
אי אוסובלנסקי
מקור המשפחה מרוסיה.

כבוד הרב פרוש אמר קודם שאסור לדבר לשון הרע ביהודים, ואותנו לא מפסיקים

להשמיץ. בזמנו, אברהם שפירא השווה אותנו לסוחרי סמים, ופה בוועדה הזאת יושוו אותנו

לסוחרי נשק ויצרני גאזים. בעיני כבוד חבר-הכנסת ורדיגר חזיר זה פיגול. בעיני

ובעיני רבים אחרים, ביניהם מאות מליונים בכל העולם, בשר חזיר זה מעדנים. זה בשר

הרבה יותר בריא מבשר בקר. הכולסטרול בו הוא יותר נמוך.
היו"ר י' מצא
מאות מלי ו נים גוי ים?

אי אוסובלנסקי;

בקשר למליונים, יתכן שאם מדינת ישראל היתה יותר פתוחה וליברלית היו היום הרבה

יהודים בעולם.

אי מזרחי;

לא בארץ.
אי אוסובלנסקי
אני רוצה להשיב לכבוד הרב הלפרט בקשר לגידול עגל ובקר, שיבדוק קודם כמה יעלה

מחיר בשר עגל ובקר ובקר אם לא יהיה בשר חזיר. הציבור הרחב לא יוכל לעמוד בזה, לא

יוכל לקנות את זה.

החוק הזה במהותו, כפי שהוא מוצע וכפי שאני מבין אותו, ואין לי השכלה משפטית,

הוא בא לשרוף לנו את כל העסקים ואת כל הענף. מה יהיה השלב הבא? תשרפו אנשים?

שי הלפרט;

הדיון הזה מתאים למגדל חזירים.

אי דיין;

אני רוצה שחברי הוועדה והאורחים שלנו יידעו. היהדות היא לא נגד חזיר. הרמב"ם
אומר במפורש
אל יאמר אדם אי-אפשי לאכול חזיר. הרמב"ם אומר: אדם לא יגיד אני לא

רוצה לאכול חזיר. אני רוצה לאכול חזיר, הוא טוב וטעים ויש בו פחות כולסטרול. ומה

אעשה ואבי שבשמים גזר עלי לא לעשות כן. זאת-אומרת, היהדות לא באה לתקוף את ענין

החזיר כחזיר, אלא יש ענין של גזירת הכתוב לא לאכול חזיר.
היו"ר י י מצא
אני לא אמנע מהאורחים שנמצאים כאן לומר את דבריהם. אבל אני מבקש גם לכבד את

הכנסת ועם ישראל ולא לנצל את השולחן הזה לדברים שלא ייאמרו.

יכול להיות שביום רביעי הבא נקיים דיון של שעתיים, משעה תשע עד שעה אחת-עשרה.

תצא הזמנה ברורה לכל המשתתפים פה, גם לאלה שדיברו ומבקשים לשמוע את הדיון. תודה

רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.05

קוד המקור של הנתונים