ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 22/05/1990

הצעה לסדר; הצתת שדות באזור התענכים; נסירת עצי מנגו במושב גיתית

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 99

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, כ"ז באייר התש"ן (22 במאי 1990). שעה 00;10

נ כ ח ו;

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

י' ביבי

א' בן-מנחם

י י גולדברג

א' ויינשטיין

מי וירשובסקי

חי מירום

עי סולודר

ע' עלי

אי פורז

מוזמנים; חבר-הכנסת פ' גרופר

חבר-הכנסת י' פרח

חבר-הכנסת ג י שפט

ס נ"צ ד' רמתי - משטרת ישראל

רפ"ק ש' צבטאני - משטרת ישראל

ע י אינגבר - צה"ל

די בלאו - מרכז השלטון המקומי

אי יריב - י ו"ר מועצה אזורית גלבוע

אי מרגלית - יו"ר ועדת הבטחון של המרכז החקלאי

י י נדיבי - ראש מועצה אזורית בקעת הירדן

מי כתן (מוקה) - משקי חרות - בית"ר

מי דהאן - מזכיר מושב גיתית

א' בשארי - מושב גיתית

י י יעקובוביץ - מושב גיתית

י י ארד - י ו"ר הנהלת מושב שק"ף

י י שם-טוב - חבר הנהלת מושב שקף

מזכירה; י' שפירא

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; א. נסירת עצי מנגו במושב גיתית - הצעה לס"ה של חה"כ פי גרופר.

ב. הצתת שדות באזור התענכים - הצעות לס"ה של חה"כ י י פרח וג' שפט.



הצעה לסדר

היו"ר י' מצא;

אני פותח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה. על סדד-היום שתי הצעות שניתן

לאחד אותן. ההצעה הראשונה היא: הצתת שדות באזור התענכים של חברי הכנסת: יהודה פרח

וגרשון שפט. הכנסת החליטה בישיבתה להעביר את הנושא לוועדת הפנים לדיון ולהסקת
מסקנות. ההצעה השניה היא
נסירת עצי מנגו במושב גיתית של חבר-הכנסת פסח גרופר.

נתחיל בהצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת גרופר ואחר-כך נמשיך, אבל אני מציע לראות בזח

דיון משולב וגם ננסה להוציא מסקנות משולבות ולא בנפרד.

לפני כן, הערה לסדר לחברת הכנסת סולודר.
ע' סולודר
במסגרת הצעה לסדר אני רוצה לפנות אליך שנקיים איזשהו דיון במה שהתרחש אתמול

בנצרת, ואני מקווה שזה היה אירוע חד-פעמי. הנושאים שנדון בהם היום כמעט מתחברים

לנושא הזה. נמצא פה סגן מפקד המרחב סנ"צ דני רמתי שהיה אתמול בנצרת. אם אפשר

שיימסר פה היום משהו, אבל אני מבקשת שנקיים דיון ונוציא קריאה מהוועדה שלנו

שמופקדת על בטחון הפנים לשני הצדדים, יהודים וערבים כאחד, לאיפוק. קל מאד לחצית

את הפתיל, לכבות אחר-כך את השריפה קשה מאד. אני חושבת שאנחנו ניצבים ברגע של

כמעט פרשת דרכים ומפנה, או מפנה באינתיפיאדה בתוך הקו הירוק או שאנשים יתפסו את

עצמם למה אנחנו יכולים להגיע. אני מאד מבקשת לקיים דיון בנושא הזה.
היו"ר י' מצא
אנחנו רושמים את הבקשה. אנחנו נקיים דיון. אמנם לכנסת יש את ועדותיה, אבל

התקנון של הכנסת, לצערי הרב, לא מגדיר ברורות כיצד ועדה יכולה לפעול ולעבוד,

ויכול כל יושב-ראש ועדה להדור לתחומים של ועדה אחרת. זה מה שקרה הבוקר, ועדת

חוץ ובטחון נכנסה לנעלי הוועדה הזאת בנושא המשטרה וכדי לא להיתבזות כלפי חוץ

עברתי על כך בשקט, אם כי את ההערות שלי אמרתי היכן שצריך לומר אותם. זה לא תפקידה

של ועדת החוץ והבטחון להכנס לנושא הזה, אבל זו תקופה בין השמשות. אנחנו נקיים

דיון בכל הפרשה הזאת שקרתה.

אין ספק שצריכה לצאת מפה קריאה שהחיים יחזרו למסלולם ולקרוא לציבור הערבי

בארץ לנהוג בשפיות ובמתינות כדי שהחיים יוכלו לחזור למסלול תקין. כי בסך הכל

האוכלוסיה כולה בארץ הזאת רוצה בחיים של שקט, שלום ושלווה. מה שכן ניתן בשלב הזה

לעשות הוא לקרוא למשטרת ישראל להמשיך לעמוד על המשמר על-מנת שהאירועים לא יתפתחו

מעבר ליכולת של שליטה ושהמשטרה העושה את תפקידה באמונה ובאמינות תמשיך בפעולתה

זאת.

נסירת עצי מנגו במושב גיתית
היו"ר י י מצא
אנחנו עוברים לנושא שעל סדר היום
נסיעת עצי מנגו במושב גיתית. חבר-הכנסת

גרופר, אנא הצג את הנושא בקצרה, כי במליאה הוצג הנושא באריכות.
פ' גרופר
מושב גיתית הוקם ב-1972 כהיאחזות נח"ל, ב-1975 התאזרחות וב-1978 מושב

עובדים. למושב הזה יש מטעים שנמצאים במרחק של כמה קילומטרים מהמושב. קרה שם דבר

נורא. בשנים האחרונות - הבאתי את התמונות, אדוני היושב-ראש - באופן שיטתי מנסרים

למושב את עצי המנגו. הם מחכים עד שהעץ גדל. יש מטעים צעירים שלא נוגעים בהם. זו

מחשבה זדונית. זה כמו רצח בכוונה תחילה. נותנים לעץ לגדול ואחרי שהוא גדל, באות

שתיים-שלוש קבוצות ומנסרות את העצים. זה דבר נורא ואיום.



מה קורה? הצבא והמשטרה הולכים לפי העקבות. יש שם עיירה גדולה קוראים לה

עקרבה. באים לשם, לא עוברים את הגבול של עקרבה והדבר חוזר על עצמו. היה מקרה של

חבלה בתוך הישוב, הוא לא פורסם, אבל אם אנחנו יושבים כאן אני רוצה שתדעו את המצב,

בנס לא קרה אסון גדול.

אחרי שהגשתי את ההצעה לסדר-היום, הבאתי את התמונות, דיברתי עם שני אנשים, עם
שר המשטרה ושר הבטחון לשעבר ואמרתי להם
המקרה קורה כבר פעם רביעית, לא פעם

ראשונה, מה עושים? עוד לא היתה ענישה באזור הזה.

הגיע לידי מכתב שנשלח על-ידי המושב לאלוף פיקוד המרכז יצוק מרדכי ובו הם

מודיעים שיש עקבות, שיש תיק. יש שם קבוצה אחת או שתיים או משפחה שהם עשו את

העבירה הזאת.

מטרת החוק היא להביא למודעות ולהזיז את העניינים, מפני שלא יתכן להשאיר את

המצב כך. זו כבר פעם רביעית שאנחנו רואים את התמונות האלה.
היו"ר י' מצא
בנושא של מושב גיתית, נשלח אלי מכתב ב-17 במאי ובו נאמר: "במושב גיתית

ובישובים נוספים בבקעה נכרתו מטעים רבים בשנתיים האחרונות ואירעו מקרים רבים של

נזקים בשטחים חקלאיים. שלטונות הבטחון עושים כמיטב יכולתם לתפיסת החבלנים ולמניעת

הנזקים, אך לצערנו העובדות הן כי הנזקים הרבים נמשכים. החטיבה להתיישבות מנסה על

ידי גידור השטחים למנוע חדירת מחבלים, אך גם כאן הנסיון לא מצדיק--- ישובי הבקעה

מנסים בכוחות עצמם ובמימון עצמי לסייר בשטחים גם בשעות החשיכה בתקווה שהנוכחות

תרתיע את החבלנים. נראה לי כי זו הדרך היחידה שיכולה לפתור חלקית את הפעילות, אך

פעולות אלה חייבות להיעשות בצורה מסודרת. אני סבור כי עלינו לנקוט באחת משלוש
הדרכים הבאות
א. הכנסת מחלקת מג"ב לשמירה--- ב. סיורים של המתיישבים. ג. שילוב

של שתי האפשרויות. אם יוחלט על דרך פעולה עצמית, עלינו להיערך לכך מבחינה כספית,

רכישת ג י יפים וכו'."

יש מכתב של אנשי גיתית לראש הממשלה ולשר הבטחון מר שמיר מ-11 באפריל. "אנחנו

מביאים לידיעתך שזו פעם רביעית שאנשי הרשע מהאינתיפיאדה מהבלים לנו במטעי המנגו

והענבים שזה מקור הפרנסה העיקרי. בפעם שלפני האחרונה היתה לפני חודש, כלומר במרץ,

שניסרו לנו 12 דונם וכוי."

כלומר, אנחנו מדברים על הצעה לסדר-היום שהוגשה על-ידי חבר הכנסת גרופר ושהיא

מציינת אירועים שוטפים ולא אירוע חד-פעמי שהיה וחלף לו, אירועים שנוגעים לישובי

הבקעה בכלל ולאו דווקא למושב אחד בלבד.
מ' דהאן
לאחר הפעם האחרונה שביקשנו מחבר הכנסת פסח גרופר להעלות את הבעיה הזאת, חודש

אחרי זה כרתו לנו שוב 20 דונם כרם שהיינו צריכים כבר לשווק אותם היום. הם באו

באחד הערבים, במוצאי חג הפסח, וניסרו 20 דונם. התרענו בפני כל הגורמים.
א י בשארי
הפיגועים בכרמים שלנו הם לא ארבע פעמים אלא חמש ושש פעמים. הענין הזה התחיל

לפני האינתיפיאדה. הפיגוע הראשון היה ב-18 בפברואר 1987. אחרי הפיגוע השני שהיה

בחודש מרץ 1988 היתה סערת רוחות בישוב. האנשים רצו להגיב בקיצוניות. אבל בסך הכל

המצב הכללי של המושב היה לנקוט באיפוק ולתת למערכת הבטחון, לצבא ולמשטרה שמופקדים

על הבטחון באזור, את מלוא הקרדיט על-מנת לטפל בנושאים האלה.

במקרים האלה העקבות הובילו לכפר עקרבה. המרדף לא נמשך, נעצר באמצע הדרך בגלל

מיעוט של כוחות ומפני שהיה ברור שבסופו של דבר יצטרכו להכנס לעקרבה ואין טעם

להכנס לשם עם הכוחות המעטים.



הפיגועים האלה נמשכו וכרתו לנו, מתוך 50 דונם של מטע מנגו, 35 דונם מספר

פעמים. השטחים מרוחקים מהישוב כ-7 ק"מ. גם אין קשר עין לישוב עם השטחים האלה.

קיים איזשהו סיור של הצבא, אבל בגלל המרחב העצום של חטיבת הבקעה, מטבע הדברים קשה

לה להתרכז רק בנקודה שלנו. מה גם שאנחנו לא בנים יחידים ויש צרות גם במקומות

אחרים. ב-27 בפברואר 1990 כרתו לנו עצים. יש פתגם ערבי שאומר, כשהשלטון נקלע

למצוקה הוא מתחיל לחפש במחברות הישנות שלו. נזכרנו שהיה שיחזור אצלנו בכרם של

איזושהי חוליה מעקרבה שנתפסה, באה המשטרה ושיחזרו את המעשה בכרם. אמרנו: בואו

ננסה לשנות קצת את הדוקטרינה. אם העונש למי שעושה דבר כזה הוא שמונה חדשי מאסר

ולאחר מכן האדם יוצא ונהיה גבור הכפר, שהצבא יפעיל צעדי ענישה כאלה שישנו את

הקריטריונים, שאותו אדם יהיה עוכר הכפר ועוכר המשפחה שלו. עליתי למשטרת שכם,

הוצאתי את כל מספרי התיקים, ראיתי מה רלבנטי נגה לא. רוב התיקים זה עבריינים לא

נודעים. תיק אחד רלבנטי. למעלה משנתיים שוב התיק הזה בתביעה הצבאית. יש עצורים,

יש שמות, לא נגמר הסיפור המשפטי איתם. אנחנו מבקשים שאת כל שעות החקירה, את כל

המאמצים האלה לתרגם למשהו מרתיע בשטח. לא רק אנחנו זקוקים לזה, גם המקומיים
זקוקים לזה. הם בעצמם באים אלינו ואומרים
מה אתם רוצים מאתנו. אנחנו מאשימים כפר

של חמשת אלפים איש בזמן ששניים-שלושה עושים פעולות כאלה.

א. אנחנו רוצים את פעולת הענישה הזאת. ב. אנחנו רוצים שייכנס שם כח של מג"ב

ולא כח של צבא רגיל, כי התחלופה של הצבא היא עצומה. עד שכח זה מספיק להתיישב

בתפקיד הוא כבר צריך להתחלף. לעומת זאת למג"ב יש איזשהו אופי של משהו קבוע בשטח,

האנשים מקצוענים, האנשים יראו את כל הדברים המשתנים בזירה ובטוח שהם ידעו לפעול.

מה גם כששלחו לנו חוליה אחת של מג"ב לנסיון לארבעה-חמישה ימים, הם עשו את עבודתם

על הצד הטוב בי ותר.

ליד מושב גיתית קיים מתקן שנקרא מתקן גיתית, שזו שלוחה של בה"ד 3 .הוא נמצא

על גבעה איסטרטגית ממדרגה ראשונה. הוא חולש על עשרות קילומטרים רבועים בסביבה

הזאת. חייבים להציב שם תצפית, משקפת ביום ופנס אדיר שיאיר את הסביבה. יש באזור

הרבה נקודות רגישות, אזרחיות וצבאיות, שזקוקות לתשומת הלב הזאת. כל גורם בטחוני

שאני מדבר אתו מסכים לזה אבל צריכים להזיז את הדבר הזה. קיים מתקן, צריך רק לאייש

אותו ולתת בטחון לכל האזור.

י י שם-טוב;

מושב שקף נוסד בשנת 1981. רוב החברים עוסקים בחקלאות וזו הפרנסה העיקרית

שלהם.
היו"ר י' מצא
איפה אתם יושבים?
י י שם-טוב
אנחנו יושבים על הקו הירוק בחבל לכיש. אנחנו שוכנים מול כמה כפרים ערביים

מפורסמים. המצב בשקף הוא כזה ששלוש וחצי שנים אנחנו עדים להתנכלויות חוזרות

ונשנות שהתחילו בשטחים שלנו. זאת-אומרת, היו באים בלילה, מורידים כמה דונמים של

כרמים, שזיפים או נקטרינות. היינו באים בבוקר לשטחים שהם מקור פרנסה והיינו רואים

פשוט חורבן. זה התחיל בצורה כזאת, זה המשיך לשריפה של השטחים שלנו והשיא היה

לצערנו לפני כשנתיים שרצחו חבר שלנו. הגל הסתיים ברצח והתחיל גל חדש לפני שנה,

עוד פעם עקירת שטחים, עוד פעם שריפה ובשקף יש חשד מוצדק מאד שהמכה הבאה תהיה מכה

בנפש.

הבעיות הספציפיות הן פשוטות בנאד. כאשר יש פיגוע באחד השטחים, הצבא ממחוז לכיש

מגיע עד לקו הירוק עם העקבות, בקו הירוק הצבא והמשטרה נעצרים ואומרים לנו:

אי-אפשר לעבור את הקו הירוק, מדינת ישראל אחרת שם. שם זה שייך למקום אחר לא לנו.

פעם אחת אנחנו סופגים את זה, פעם שניה אנחנו סופגים את זה, אני מודה פה, פעם

שלישית ניכנס לכפר השכן ובעצמנו נלך עם העקבות. יכול להיות שזה נשמע לא טוב, זח

נשמע גרוע, מה פתאם אזרחים לוקחים את החוק לידיים ומה פתאם עושים לעצמם דין. לי



אישית עקרו שלוש פעמים שטחים. מתוך 26 דונם נעקרו לי כבר 13 דונם של נקטרינות של

שזיפים של כרמים וכל מערכת המים. כשאני קם בבוקר ורואה שאין לי מת לקטוף, אין לי
ממה לפרנס את המשפחה וקצין משטרה נחמד מאד אומר לי
אני לא יכול לעבור את הקו

הירוק, אני נכנס לכפר סיקה. אני רוצה למנוע את המצב הזה.

פ' גרופר;

תפסו מישהו?

י' שם -טוב;

לא תפסו ולו פעם אהת אחד מאותם אלה שעשו את ההתנכלויות. אם היו תופסים היינו
אומרים
יש פה פעילות שהיא קצת מתוחכמת, היא קצת חכמה ולא שולחים סתם חיילי

מילואים שייכנסו לכפר סיקה ויעשו שם רעש. אני לא רוצה את הרעש הזה.

הבעיה השניה היא עם מס רכוש. כשלי עקרו 13 דונמים וחיבלו במערכת המים, באתי
למס רכוש ואמרתי
מה אני עושה? איך אני ממשיך לחיות במקום שהחליטה המדינה שצריך
ליישב אותו, מקום שהיה טקסס לפני 15 שנה? אמרו לי
אין שום בעיה, יש קריטריונים.

שאלתי: מה הקריטריונים? אמרו לי: נשלח לך שמאי. שלחו לי שמאי, השמאי בדק ואמר לי:

ארנה צודק, 13 דונמים עקורים, אין לך מערכת מים, תקבל כסף. שאלתי: כמה כסף אקבל?

הוא אמר לי: 400 שקל. הושבתי שלא שמעתי אותו טוב. שאלתי אותו: 400 שקלים מכסים את
כל הנזק? הוא אמר לי
לא, ארזה לא קו עימות. אם היית קו עימות, היינו מכסים לך את

כל הנזק. בגלל שאתה לא קו עימות, זה מה שמגיע לך.
י י ביבי
ארנה מדבר ברצינות או צוחק.
י' שם-טוב
אני מדבר בשיא הרצינות. יש על זה מסמכים חתומים.
פ' גרופר
חבר-הכנסת ביבי, אתה תשמע הרבה דברים רציניים. אתה לא יודע מה הולך בשטח.
היו"ר י' מצא
ברור שיש פער בין העלויות לבין הפיצוי שמקבלים.
י' שם-טוב
הבעיה היא התייחסות לקריטריונים. צריך לשנות את הסעיף של קו עימות ואז כל

הפערים יצטמצמו.

הבעיה השלישית של מושב שקף היא בעיה של אבטחה. אנהנו בתור חבריה צעירים שכולם

בוגרי צה"ל ומשרתים במילואים, קנינו ג'יפ בעזרת הסוכנות ואנחנו שומרים על עצמנו

ועל רכושנו ועושים ככל יכולתנו למנוע ולצמצם את הנזקים. אבל קשה מאד לדרוש

מחברינו לאחר 14-13 שעות עבודה קשה לשמור בלילה. אנחנו חייבים לקבל את עזרת הצבא

באבטחת השטחים שלנו. כרגע יש תזוזה בשטח. פרצו דרך חדשה ועושים כמה צעדים. אם

גם הוועדה הזאת תוכל לתת דחיפה לענין האבטחה של מושב שקף, זו תהיה תרומה גדולה

לחיזוק מושב שקף.



הצתת שדות באזור התענכים

היו"ר י' מצא;

תודה רבה. אחרי ששמענו את נציגי גיתית ושקף, נעבור להצעה הבאה בסדר-היום:

הצתת שדות באזור התענכים. חבר-הכנסת יהודה פרח, בבקשה.

י' פרח;

העליתי את הנושא הזה במליאה מתוך חובה להביא נושא כזה, במצוקה האיומה של

התענכים, במצוקה זו של איסוף היבול שלהם והציפיות הגדולות להכנסות, ואנחנו יודעים

את המצב הכלכלי הקשה של המשקים, הכל עולה באש לנגד עיני האנשים והדבר הוא חמור

ביותר.

לא אאריך ואומר רק דבר אחד. בסך הכל מה שאני ביקשתי הוא להתייחס אל המקום

הזה, אל התענכים, במיוחד בתקופה הזאת, שהיא תקופת הקציר, ביתר הדגש, באחריות הרבה

יותר גבוהה ובאיכפתיות יותר עליונה של כל הגורמים הבטחו ני ים. אני לא מסתפק

במשטרה. היא לא תוכל לעמוד בדברים האלה בתקופה הקשה שבה היא נתונה, עם כל

האינתיפיאדה ועם כל הצרות מסביב. חשוב שבתקופה הזאת לפחות יזכו המקומות הללו,

כלומר ישובי התענכים, באותה קטגוריה של ישובי גבול הצפון על כל המשתמע מזה, לרבות

פיצוי ים וכי וצא בזה.

ג י שפט;

החבלות באזור הגלבוע הן לא דבר חדש. זה קרה גם בשנה שעברה וגם השנה, כמובן זה

תלוי בעונות. בעונות של עכשיו יש יותר שריפות, בעונות אחרות יש יותר כריתת עצים

וחבלות אחרות. זה נעשה גם על הגלבוע עצמו, שלושת הישובים שנמצאים למעלה, וגם

בישובי התענכים שסובלים סבל רב. כשהבאתי את ההצעה הזאת במליאת הכנסת פירטטי את כל

הפירוטים של כל הישובים עם טבלה של עשרות פיגועים, יום אחרי יום, גם בשנה שעברה

וגם השנה. הטיפול של הצבא, משטרת ישראל ומשמר הגבול הוא טיפול שוטף.

בשנה שעברה הגיעו הדברים לידי כך שנעשו גם דברים לא כל כך קונבנציונליים

על-ידי המשקים עצמם ועל-ידי החברים במקום. לפעמים זה עזר לא פחות מאשר הדברים

שנעשו באופן רשמי על-ידי שלטונות הבטחון.

הבעיה היא תקציבים לאותם גורמים בטחוניים שעוסקים בכך ועזשים עבודה טובה.

אנחנו יודעים שעיקר הרעה שם באה מארבעה כפרים שישנם על הגלבוע. פעולות המנע

שנעשות בכפרים האלה לא מספיקות. חשוב שיידעו אותם תושבי הכפרים שבמקרה ונעשים

דברים כאלה, יש על זה גם עונש. ההרתעה לא פחות חשובה מאשר תפיסת האשמים ברגע

שמציתים את השדה, ואנחנו יודעים עד כמה קשה לתפוס אנשים שמציתים או כורתים עצים

כפי ששמענו מחברים אחדים.

אנחנו חייבים לקבל קודם כל דו"ח מהגורמים המוסמכים מה נעשה, אבל עוד יותר

משלושת גורמי הבטחון, מה הם חושבים שצריך היה לעשות ואולי לא נעשה או בגלל מגבלות

כלשהן שאנחנו לא יודעים אותן או בגלל חוסר אמצעים כספיים. על זה הייתי רוצה לקבל

תשובה מאותם הגורמים ואני הושב שזה יצעיד אותנו קדימה.

היו"ר י' מצא;

תודה רבה. עכשיו נשמע את ראשי המועצות האזוריות ולאחר מכן נכנס לדיון של חברי

הכנסת. נשמע את ראש מועצה אזורית גלבוע, אברהם יריב, בבקשה.



אי יריב;

כבוד היושב-ראש, הכנו תזכיר שהוא בעצם אומר הכל. בתזכיר הזה יש גם מפה והמפה

הזאת מדברת על גבול הקו הירוק של ארבע מועצות אזוריות. אנחנו מדברים על מועצה

אזורית מנשה, מגידו, גלבוע ובקעת בית שאן. בתזכיר אני מפרט במדויק את אורך הקו

הירוק בכל מועצה ומועצה, מה הפרופיל של הקו הירוק בכל מועצה ומועצה ומה קורה בכל

אזור מבתי נה זאת.

הקו הירוק הוא בעצם קו פעיל מאד בגזרה שלנו, הוא לא דמיוני. באזור מועצה

אזורית גלבוע שהקו הוא 20 ק"מ, הוא קו מאד פעיל. אני גם מציין בתזכיר בעמוד השני

מה אופי החבלות בקו הירוק. הצתות, ידוי אבנים, נזק לרכוש, עקירת עצים, מחסומי

אבנים ומסמרים, מטעני חבלה, נסיון לפגיעה בנפש, הנפת דגלים, תקיפת נהגים וכוי.

מספר האירועים בשלוש השנים האחרונות - ב-1988היו 70 אירועים. ב-1989היו 150

אירועים וב-1990 מעל 50 אירועים. אנשי המשטרה טוענים שבמדינת ישראל אין שום אזור

שמספר האירועים בו הוא כה גדול כמו באזור הזה. בעצם בחדשי ים האחרונים מדובר על

לילה לילה. בסוף התזכיר יש פירוט של האירועים לפי תאריכים.

פ' גרופר;

כמה ישובים יש במועצה?

אי יריב;

במועצה אזורית גלבוע יש 30 ישובים. אנחנו מדברים על הישובים שקרובים לקו

הירוק. מדובר על ישובי תענך, מדובר על 13 ישובים. מתוך 11 ישובים שקרובים לקו

הירוק, 7 נפגעו בפעילות הזאת. אלה לא רק מגן שאול ורם-און שסמוכים ממש לקו הירוק,

בעצם היקף הפגיעות הוא מהקו הירוק עד כביש תענך שהוא כביש עורפי עורפי עורפי.

זאת-אומרת, כל האזור הזה נתון היום לחבלות מהסוגים שציינתי לילה לילה.

ג י שפט;

ואלה שעל הגלבוע?

אי יריב;

כמובן גם הישובים שעל הגלבוע.

כמה מלים לגבי מערך הכוחות שם. קודם כל אני רוצה לציין ששיתוף הפעולה בין כל

הכוחות הוא טוב מאד ואפילו למעלה מזה. אם זאת משטרת ישראל, כולל מג"ב, אם זה

מכבי-אש, אם אלה המועצות האזוריות, אם אלה "המתמידים", אם אלה סיירי המועצות. יש

שיתוף פעולה שהולך ומשתפר, לצערנו כתוצאה מהפעילות בשטח. הכוחות של משטרת ישראל

דוללו לחלוטין באזור שלנו. במחוז הצפון, במקום ארבע פלוגות מג"ב שהיו שם, יש פחות

מפלוגה אחת. פלוגת מג"ב אחת צריכה להשתלט על כל הסיפור הזה, כשכל הכוחות הועברו

לירושלים. אני לא רוצה להיכנס לזה, זה כנראה סדרי עדיפויות. בכל אופן, מבחינת

משטרת ישראל, עם כל הרצון הטוב, עם כל מה שהיא משקיעה, היא לא יכולה להשתלט על

האירועים האלה.

לצה"ל יש מחלקת בט"ש באזור גלבוע, מחלקת מילואים שהיא התקזזה בתוך המשטרה.

המחלקה המשותפת של משטרת ישראל וצה"ל בהחלט מסייעת. כידוע לכם האזור שלנו הוא

בשליטת המשטרה. הלוואי הלאה, אבל שתהיה משטרה עם כוחות שיכולה לפעול.

בצד השני, פיקוד מרכז שהוא מעבר לקו הירוק, הייתי אומר שהתיאומים עכשיו הרבה

יותר טובים, אבל הם באמת היו בעיתיים מאד והיה קשה מאד להיכנס לכפרים.



לשנו "המתמיד", מעל 100 מתנדבים של הישובים שעושים היום סיורים באיזור בשתי

משמרות, בצהרים ובלילה, בתיאום עם משמר הגבול ומשטרת ישראל; והשמירה בישובים.

בישובי תענך יש קשיים רבים מאד בנושא של השמירה בתוך הישובים. הישובים הם לא

גדולים. יש ישובים עם 60 משפחות, יש מושבים עם 40 משפחות, ישובים מזדקנים, שקשה

מאד לארגן בהם את השמירה שתהיה מסודרת ורצופה. קשה לאנשים לעמוד בעומס הזה ויכול

להיות שצריך לסייע לישובים האלה בתיגבור השמירה על ידי צה"ל.

בכל אופן, היום שוררת באזור תחושת ,גם אי-בטחון כלכלי, אי-בטחון של

אפשרות לשבת ולחיות במקום הזה. אני לא אכנס לכל סוגי הפגיעות, אם הן בחממות, אם

בעקירת עצים ואם בעקירת שתילים, כל סוגי הפגיעות שמקשים מאד על החקלאים לרצות

לשבת במקום.

פ' גרופר;

הם מקבלים את הפיצויים?

אי יריב;

גם פה יש בעיה. יושבת פה חברת הכנסת עדנה סולודר שטיפלה בנושא הזה ומכירה את

הענין הזה. לעת עתה לא מקבלים את הפיצויים בגובה הדרוש.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה להבין. יש שוני בין הפיצוי שמשלמים בתוככי הקו הירוק לבין הפיצוי

שמשלמים בקו העימות?

א' יריב;

כן, יש שוני.
היו"ר י' מצא
מה השוני ?
א' יריב
אני לא יכול לומר לך את השו ני המדויק.

ממשלת ישראל החליטה לפני כשנה להאיר למשל את כל הצמתים לאורך קו העימות.

אנחנו לא קו עימות. אם מסתובבים ערבים באיזשהו מקום, דווקא באזורים שלנו לא באזור

קו העימות. עכשיו יש עסק עם מדינה עויינת שאוי ואבוי אם תעבור את הגדר. פה מדובר

באזור שחי כשהערבים שעוברים שם והכביש גינין-עפולה חוצה את מועצה אזורית גלבוע.

זאת-אומרת, כל הרכב שעליו אנחנו מדברים, חוצה את לב המועצה האזורית ואת הישובים

האלה. כשאתם נוסעים היום בכביש עפולה-ג'נין, אתם מרגישים תחושה של אי-בטחון

מוחלט, חושך מוחלט. אני רוצה להעלות כאן על נס את מעייץ, משרד השיכון ומשרד הפנים

שעשו משהו בענין הזה. אבל לצערי הרב, כשאני נוסע לאורך קו העימות, מפוזרים שם

עמודי תאורה אם צריך או לא צריך. עיני לא צרה בזה. ובאזור שלנו אין אפילו עמוד

תאורה אחד לרפואה.

חוק השמירה מופעל במועצה. אנחנו מעמידים אנשים למשפט, אנחנו תובעים לשמור.

בנושא השריפות, ישנן היום כיתות מיוחדות בתוך הישובים שעד סוף עונת הקציר נעים 24

שעות בשטחים כדי למנוע שריפות, בתיאום עם מכבי-אש וקק"ל. זאת אומרת, האזור כאזור

תורם את תרומתו. אבל, אני חושב שפה צריך לעשות כמה פעולות מיידיות והן דורשות

משאבים, אם זה ענין של גדרות בישובים, תאורה בישובים, עמדות שמירה בכניסה

לישובים, מכשירי קשר. האזור הזה הוא מצד אחד קו עימות ומצד שני הוא נחשב בסיווג

שלו כאזור עורפי לחלוטין.



צריך לתגבר מיידית את כוחות המשטרה באזור. לדעתי צריך להגדיר את מרחב צפון

כמרחב בכיר. המלה בכיר היא כלי בעצם. היא נותנת דגש לכך שהמרחב חזה אולי צריך

לקבל יותר אמצעים מאשר מרחבים אחרים. אלוף פיקוד המרכז, כתוצאה בההופעות שלנו

בכלי התקשורת, הבטיח לראות את הקו הירוק כקו בסדר עדיפות עליון. אינני יודע אם זה

נעשה או לא נעשה, אם זה פיטרול, אם זה נקודות ביקורת וכו'.

לגבי התעלה המפורסמת, כל אחד מתייחס לתעלה הזאת איך שהוא רוצה. על כל פנים

התעלה באה לומר דבר אחד, הקו הירוק הוא לא צבע ירוק, הוא קו ירוק פעיל שחייבים

לתת לו אמצעים כדי לחסום את המעבר למי שעובר ומחבל.

ג י שפט;

לא הקו פעיל, הישובים הערביים פעילים.
אי יריב
אם מישהו יוכיח לנו שאפשר באמצעים מתאימים. גם לשמור על הקו הזה שלא תהיינה בו

חדירות, קדימה. חייבים לתת משאבים לתאורת צמתים, כניסות מסודרות לישובים, גדרות.

אני לא אומר לגדר את הישובים מסביב, אלא ישובים שסמוכים לקו הירוק, לתת להם את

הגידור המתאים ולשפר את הגידור.
לדעתי לשלושה ישובים
מגן שאול, רם-און וגן-נר צריך לשנות את הסיווג

הבטחוני . אני לא יודע אם המלה סיווג היא נכונה או לא, אבל מבחינת אמצעי בטחון, הם

חייבים לקבל אמצעים ברמה שבהחלט דומה לישובי העימות.

י' נדיבי ;

המצב של גיתית בהחלט קיים בחלק גדול של הישובים בבקעת הירדן, כשהמודד למספר

החבלות הוא קרבה לאיזשהו כפר שבדרך כלל הוא לא בבקעה עצמה אלא בישובים למעלה, אם

זה עקרבה או תמון , או תושבים ערביים שבאופן זמני מתגוררים באזור הג'יבלי בבקעת

הירדן.

אני חושב שצריך לעשות משהו בנושא הענישה. אדם שנתפס מקבל עונש של כמה חדשים

מאסר. זה צחוק . מי שעוקר מטעים או הורס חממה ותופסים אותו, זה נזק שעליו צריך

לקבל הרבה יותר משלושה חדשים מאסר.

נושא התיאומים בין מערכות הבטחון הוא פחות עלינו, אנחנו עושים אותו ביום יום.

מה שאפשר לעשות נעשה. אבל נושא הענישה הוא נושא שצריך לקחת אותו בידיים.

לגבי מרכיבי כוחות הבטחון של הבקעה, קודם כל בבקעת הירדן פורמלית המשטרה לא

קיימת, היא זרוע של הצבא. מג "ב לא יכול לעבוד בבקעת הירדן אלא אם כן עושים

סידורים מיוחדים ואין אפילו מחלקת מג"ב אחת בבקעה. הכה היחידי לדעתי שיכול לעשות

את זה בצורה טובה זה מג"ב. המטרה החשובה של צה"ל בבקעת הירדן וזאת ההגדרה של

הצבא, היא לשמור על גדר המערכת. אצלנו אין קו ירוק, ובנושא הזה אני חולק על מר

יריב, הנזקים הם בכל מקום. כשתסגור אצלך הם יעשו אצלי יותר צרות. אצלנו המטרה שלו

היא למנוע אנשים משכם להגיע לבקעת הירדן. לצה"ל אין מספיק כוחות לשמור על הדבר

שבשבילו הוא פחות חשוב. אם יכנס ערבי מירדן לישראל, הנזקים שהוא יעשה הם הרבה

יותר גדולים. חייבים לעשות ככל האפשר כדי להצמיד מחלקת מג"ב לבקעה. מר יריב טוען

שאצלו יש ישובים קטננים וחלשים שיש בהם אפילו 40 משפחות. אצלנו ישובים עם פחות

משפחות. פעם בשבועיים יוצא לי לפחות לשמור חצי לילח ואני במושב יחסית גדול י והנר.

לבוא ולהטיל על אנשים עוד שמירה בסיורי שדות, זה פשוט לא מעשי לתקופה ארוכה.

לתקופה של שבועי ים-שלושה זה יכול להיות. אפשר לעשות את זה על ידי הכנסת כוחות

קבועים, להציב שניים-שלושה צוותים שיסיירו בשטחים בבקעה. זה להערכתי הדבר היחידי

המעשי. זה שמגדרים את השטחים, זה מנקה את המצפון למוסדות שעושים גדרות שעולים 17

אלף דולר לקילומטר. זה לא שווה רבע מזה. באותו סכום אפשר לעשות דברים יותר

יעילים.



לגבי הנושא של פיצויים באזורי ספר. לפני שני! התעוררה בעיה בבקעה. הסתבר

שההגדרה של ישוב באזורי ספר היא הגדרה נקודתית. אני לא בטוח שיש הבדל בין ישוב

בתוך הקו הירוק לבין ישוב מחוץ לקו הירוק, כי גם מחוץ לקו הירוק, בתוך בקעת

הירדן, יש הבדלים, כי מישהו שכח ב-1976 לשנות את הרשימה כי לא היתה בעיה. הבעיה

היא, ואני חושב שאפשר לעזור בזה, יש שני סוגי פיצויים. יש פיצוי ישיר. עקרו לך
עצים, אומרים
דונם עץ שווה 400 שקל, אתה מקבל או לא מקבל את ה-400 שקל. אני לא

בטוח שזאת הבעיה. הבעיה היא הפיצוי העקיף, על זה שבמשך מספר שנים אתה לא נהנה

מפירות שהיו יכולים להיות מאותו מטע. פיצוי כזה מקבל רק מקום שמוגדר כאזור ספר.

היו"ר י י מצא;

הבינותי כאן ש-400 שקל למטע של דונם זה גם כן פער אדיר. מדבריך אני מבין

שהפער הוא לא בפיצוי הישיר אלא בפיצוי בעד מניעת הכנסות.
י י נדיבי
אני אתייחס למקרה שאני מכיר. בחממה בחמרה לפני שנתיים הרסו את מערכת

חמוטורולה שנותנת את הפיקוד. מערכת כזאת שווה 3,000 שקל. בא המעריך ואומר:

תקבל 400 שקל כי כך היא שווה היום. זה שהמושבניק צריך לקנות מערכת חדשה ב-3,000

או ב-5,000 שקל, לא מעניין איש.
היו"ר י' מצא
זו דוגמא יוצאת דופן על מכשיר קשר. תן דוגמא על מטעים.
י י נדיבי
לגבי המטעים יש שני נזקים. יש הנזק הישיר. בדרך כלל כשהורסים מטעים, לא

הורסים רק את המטע, הורסים גם את מערכת הטפטוף. באים ואומרים: העץ הזה פיזית שווה

1,000 שקל. היות שהוא כבר נמצא כך וכך שנים, הוא כבר נתן פרי שלוש שנים, על השלוש

שנים המושבניק לא צריך להרוויח. זה נזק אחד שאותו לא מחשבים במאת האחוזים של

העלות החדשה להביא עץ.

נזק שני שקיים זה הנזק העקיף והוא כמה העץ היה יכול לתת פרי במשך שלוש שנים.

את זה מקבל רק ישוב שמוגדר כאזור ספר. את הנזק הראשון מקבלים כולם.
היו"ר י' מצא
בנזק הראשון אין הבדל בין ישוב ספר לבין ישוב בתוך הקו הירוק?
י' נדיבי
אין הבדל בין ישוב ספר ללא ישוב ספר. בנזק השני, אלה שלא נכללים בהגדרה של

ישוב ספר, הם מקופחים יותר.

אני חושב שבסכום לא גדול, של כמה מאות אלפי שקלים, ניתן לתקצב לכל מועצה

שלושה ג'יפים עם שני אנשים בג'יפ. להערכתי, בכך מורידים חלק גדול של הבעיות. הם

לא יפתרו את כולן. מי שחושב שאפשר לפתור את כולן, הוא פשוט לא מכיר את השטח.
מ' כהן
חברי משקף הוזמנו כדי להתריע בפני ההסלמה שיש בדברים האלה. אסור להסתכל

בעקירת המטעים רק כבעיה כספית. בשקף זה התחיל בדגלים של אש"ף בשדות, אחרי זה היו

כתובות על מיכלי מים, אחרי זה עקרו וקרעו צנורות ואחרי זה רצחו את יו"ר ההנהלה

כשהלך לרסס, אלי כהן הי יקום דמו. הקו הזה, בפניו אנחנו מתריעים. זמן קצר מאד

לפני הרצח היה שם נזק. באה המשטרה הכחולה ממרחב לכיש, בא מחוז לכיש של הצבא, הלכו

עד העקבות ונעצרו בקו הירוק. לא תפסו את הרוצח. לא תפסו את החוליות שעשו נזק.



אנחנו לא יודעים אם אלה לא אותם אנשים. יהיה מחריד לחשוב שבגלל הסידורים שבקו

הירוק, שהגששים האלה נעצרים ואסור להם ללכת הלאה, אז אולי הגענו לרצח. ואנחנו

באים להתריע, שבגתית זה התחיל עם עשרה גפנים על יד השביל וזה נגמר בכמה עשרות

דונמים וחס וחלילה שלא ילך הלאה. בשקף לא מזמן היה מטען במיכל דישון שבמזל לא

התפוצץ. אם המחבל היה מחבר את החוט נכון זה היה מתפוצץ למישהו בפנים.

לכן אנחנו אומרים שהמערכת הזאת היא מערכת של הסלמה, וזה נכון בכל מקום.

צריכים לדעת גם החברים מאזור הגלבוע והתענכים, לצערנו זה עלול לא להגמר רק בנזקים

לרכוש. הטיפול של כל אחד מגופי הבטחון הוא טוב. היחסים עם הישובים הם טובים. אם

ניקח לדוגמא את שקף, הצבא, למרות שאני לא בטוח שזה בדיוק בתחום סמכותו ותפקידו,

סלל שביל פטרולים. הוא עשה את זה מתוך עירנות למצב בשטח. שיתוף הפעולה והעני ן

הזה של גבולות הגזרה, בעינינו כאזרחים, הוא לא מספק, הוא לא מספיק ולהערכתנו לא

יכול להיות שזה ימשיך כך. אנחנו קוראים לוועדה הנכבדת הזאת זה ללחוץ את המערכת

הזאת. לא יכול להיות שבמקום כמו שקף יעצרו על הקו ויגידו: עכשיו שיבואו ממרחב

יהודה, וזה בין שעתיים לשמונה שעות עד שמגיעים. זה כבר לא שווה שום דבר מבחינה

מקצועית, כי עובדה שלא תפסו כלום. יש מקומות שעלו על העקבות ותפסו. הענין הזה של

גבולות הגזרה חייב להיפסק. זה אותו צבא, זו אותה מערכת בטחון. זה אותו צה"ל של

אותו פיקוד מרכז, זו אורנה משטרה.

נושא הגדרת מרכיבי הבטחון בישובים. לפני ארבע-חמש שנים ועדה מכובדת המורכבת

מנציגי צה"ל, משטרה, משמר הגבול, ועדות הבטחון התנועתיות, המועצות האזוריות,

הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית ומשרד השיכון, הגדירה את מרכיבי הבטחון

לישובים, איפה צריך גדר, תאורה, נשק, כיבו-אש וכו'. זה היה טוב לפני ארבע-חמש

שנים. גם אז לא באנו בדיוק על סיפוקנו, אבל היום זה כבר לא מחזיק מים. צריך

להיכנס לפעולה הזאת מיידית ולהגדיר מחדש, וכל מוסד בתחומו יצטרך לתקצב את הענין.

אם לפני שלוש שנים לא כל כך עניינה אותנו גדר בטחון בכמה מקומות או תאורת בטחון,

היום זה מאד מעניין. אם פעם אפשר היה להתיר לעבור בכביש לכל מיני בני דודים, היום

זה כבר לא יכול ללכת. איפה שמוכרחים, מוכרחים, אבל בשבילים פרטיים, בכבישים. כל

המערכות האלה דורשות הגדרה מחודשת תוך התאמה למצב, ולא צריך להיות הטיפול

הנקודתי.

אנחנו מבקשים שנושא שיתוף הפעולה, כל נושא גבולות הגזרה, צה"ל, משטרה, יהיה

הרבה יותר הדוק. נושא ההגדרה מחדש של מרכיבי הבטחון בישובים. יש פחד לקרוא לישוב

קו עימות, כי מיד מפרשים את זה ממס הכנסה דרך מקלטים וכו'. לא נקרא לזה ישוב

עימות, נקרא לזה מרכיבי בטחון. ובנושא מס רכוש, צריך לעשות בהזדמנות סדר בעניו.

א' מרגלית;

יש לי הרבה השגות לדברים שנאמרים. כל אהד בתהום הצר שלו לא רואה את התמונה

הכללית. יש הגדרה אחת ברורה פה, יש בעית קו ירוק, גם אם ישימו שם גדר או תעלה. לא

הזכירו את בחן ולא את אייל. בבחן עקרו 1,000 עצי אבוקדו.

היו"ר י' מצא;

איפה י ושבת בחן?

אי מרגלית;

מול טול-כרם. יש אייל, יש צור-נתן. הבעיה היא בעית קו ירוק.

הי ו "ר י' מצא;

כשאונה אומר שהבעיה היא בעית קו ירוק, אני מבקש שתיתן לזה גם פירוש של

2-3 משפטים.



א' מרגלית;

הישובים לאורך הקו הירוק מחולקים היום באחריות של שני פיקודים.

משטרת ישראל אהראית מאזור לכיש וצפונה, מאזור לכיש ודרומה באחריות

הצבא, כל מה שיש מהקו הירוק לתוך מרינת ישראל, זה מעט סיירות מג"ב

וכמה מחלקות של צה"ל. כל מה שיש בפנים זה אוגרות, חטיבות, יחירות

צבא ותיגבורים, הבעיה היא התושבים לא הקו. זה קו רמיוני. הם יורעים

איפה הבטן הרכה, כשהם רוצים לצאת הם יוצאים החוצה, אתמול הייתי בשקף

ובאום-אל-פחם. בצר השני יש צבא בצר הזה יש רק משטרה עם הכוחות שיש לה.

זה הברל בין יום ולילה, הברל של אמצעים. ברור שאי-אפשר להכנם לכפר

עם שתי ניירות. לכפר צריך להכנס עם חצי פלוגה של צה"ל.

אנחנו מוכרחים לבקש שיתגברו את כוחות משטרת ישראל בתחום שלנו.

נתנו 250 שיתנו 280. בשנתיים האחרונות הורירו לנו 50 תקנים ועם

השמיכה הקצרה הזאת אנחנו רוצים שיכנסו לכפרים.

נושא סיווג בטחוני, הדבר הכי חשוב בו זה האמצעים, יותר בטוח היום

לנסוע למטולה מאשר לקציר,

י" גולדברג!

מי קבע את זה?

היו"ר י' מצא;

הוא מדגיש מה שקורה בתוך הקו הירוק ומעבר לקו הירוק.

א' מרגלית;

אתמול היו צריכות שלוש משפחות להכנס לבית חדש שהוא קרוב לאותו

בית שפוצצו בו את הסלון לפני שבוע וחצי. הן מתלבטות אם להכנס.

אני חושב שצריך לתת אמצעים. היום ישובים שמסוווגים בי ו-ג'

מקבלים גייפים. בהתחלה נתנו ג'יפים רק לקו עימות, שר הפנים, ייאמר

לזכותו, הולך לקראתנו . הוא נתן גייפים למשטרה ולשומרי שדות. אני

חושב שיש בעיה שנקראת אמצעים. הם לא יפתרו אח הבעיה, התושבים חיים

שם כי הם בחרו לחיות שם- אבל צריך לתת להם את המינימום האפשרי.

נושא התעלה, התעלה שנעשתה היום היא לא תעלה להנצחת הקו הירוק.

פי גרופר;

איפה עשו תעלה?
אי מרגלית
יש תעלה בין בחן לבין טול-כרם לאורך יד-חנה והיא מגיעה עד אייל.

הלאה לא צריך תעלה כי חסמו בוואדיות. לתעלה יש רק כוונה אחת. היא לא

באה להנציח כלום. גם אפשר לעבור אותה ברגל. זו לא תעלה, זה מין מתלול.

כשיש אירועים או מחסומים, שהם לא יעקפו וירוצו מסביב.



היו"ר י' מצא;

מכונית לא יכולה לעבור?
א' מרגלית
מכונית לא יכולה לעבור. ברגל אפשר.

בקשר לפיצויים. בעית הפיצויים היא בעיה מסובכת מאד, כי אם עושים

תבלה באייל או בשקף אתה צריך להוכיח שזו פעולה חבלנית. אומרת המשטרה

בצדק; אני עוסקת בחקירות, עד שלא תופסים את מי שביצע את המעשה אני

לא יכולה להחליט. הגענו לשיתוף פעולה מלא בדברים שהם מאד ברורים.

אבל אם זה לא לגמרי ברור, משטרת ישראל אומרת; אני לא יכולה לחתום

שזו פעולה חבלנית. יש ריב שכנים , יש גנבים יהודים, יש עוד כמה

דברים, אני לא יכולה לתת על זה אישור לפעולות איבה, ואנחנו נתקעים

עם זה. אם גנב מקלקיליה גונב מקיבוץ אייל שמונה עגלים, זו פעולת

איבה או גניבה7 איר אתה מגדיר את זה? אף אהד לא יכול היום להגדיר

את זה בצורה ברורה. לכן הנושא הזה צריך לקבל דחיפה.

המפכ"ל החדש הלך לקראתנו ובדרישות נקודתיות הוא עזר לנו. אבל יש

בעיה איך להגדיר מה זאת פעולת איבה.

בקו הירוק המצב מוסלם בצורה קשה מאד. לפי דעתי לא בעיה להתגבר

על זה. פשוט צריך להבין שיש בעיה. ברגע שיודעים שיש בעיח גם הפתרון
הוא קל. כשמתעלמים מהבעיה אז תמיד רצים אחרי
שקורה מקרח וזה מאוחר

מדי.

ג' שפט;

אולי מותר לי, ברשותך, להקריא משפט אחד שאמר השר הממונה על המשטרה.

"מוקמת מפקדה ארצית מיוחדת להיערכות כוללת ומתואמת למניעת חבלות

והצתות במיגזרים החקלאיים. ההיערכות תהיה בזמן הקרוב ביותר, בצורה

מהירה וחד-משמעית."

היו"ר י' מצא;

מי כותב את זה?

ג' שפט;

את זה אומר השר הממונה על המשטרה רוני מילוא בתשובתו להצעה לסדר-היום.
לא רק זה, אלא הוא אומר
"הנושא התקציבי יטופל ואני מקווה שנמצא לכך

את המקורות הכספיים מעבר לתקציב המשטרה."

היו"ר יי מצא;

אני מודה ומתוודה, לא הערכתי את גודל הבעיה ועומקה. לכן אני מתכוון

לקיים דיון נוסף שבו אני מבקש שהמפכ"ל יהיה אתנו ואולי אלוף פיקוד אחד

או שניים מצה"ל. אני ארצה לישיבה זאת את משרד הפנים. לא הערכתי שלמשרד

הפנים יש יכולת לתקצב. אני לא רוצה לסיים ישיבה כזאת בכתיבת פרוטוקול,

הוצאת מסקנות ובכך לעבור לסדר-היום. תמיד אנהנו יכולים לעשות את זה.



אני חושב שהבעיה חריפה מדי מכדי לעבור לסדר-היום. אולי אם ועדת הפנים

תיכנס לעומק הבעיה תוכל לתרום תרומה מסויימת בנושא הזה,

אני מבקש מנציגי המשטרה להביא לידיעה המפכ"ל את השאלות שהועלו פה

כדי שתוכלו להשיב ביתר פירוט גם בעניינים שאולי אתם רוצים להתעמק בהם

פעם נוספת וללמוד אותם פעם נוספת.
רפ"ק שיי צבטאני
הועלו פה הרבה דברים. אני אנסה להתייחס גם למישור הכללי וגם לכמה

נקודות קונקרטיות. סנ"צ דני רמתי, סגן מפקד מרחב עמקים, יתייחס פרטנית

לנושאים שקשורים למרחב העמקים.

אין ספק שאנחנו עדים לעליה משמעותית ורצינית בתחום אירועים על

רקע לאומני, בעיקר מאז פרוץ האינתיפיאדה. אגב, גם עוד לפני כן היו

אירועים. זה היה אולי פחות בולט בתקשורת, כמובן שהכמות היתה קטנה

י ותר.

ישנן שתי סמכויות משפטיות שהן תקפות בתחום הנדון. קודם כל יש

י ו"ש ועזה ששם יש חוק צבאי, מימשל צבאי. המשטרה פועלת שם כזרוע מסייעת

לצבא. המשטרה עוסקת שם בנושאים משטרתיים פרופר, בחקירה, בטיפול

בתיקים ונושאים בתחום הזה. גם פה למעשה היא פועלת כרשות מסייעת לצבא.

המשטרה לא עצמאית בשטחים.

ביחס לשטח של החוק הישראלי, ישנם שני מצבי יסוד בנושא בטחון הפנים.

כל האירועים שאנחנו מדברים עליהם הם קשורים לבטהון פנים. אלה אירועים

שהמניעים שלהם הם על רקע לאומני. זה יכול להיות פיגוע חקלאי, זה יכול

להיות הצתה ואחרי זה פיגוע פח"ע, רצח. הגופים המופקדים על בטחון הפנים

הם הצבא והמשטרה. הישוב שקף הוא בתחום צה"ל בנושא בטחון פנים. דרומה

מהישוב שקף אחראי הצבא במעטפת שלמה, כולל הקו הירוק וכולל אזור הנגב

למעט הערים והעיירות שבתחום הזה, זה קרית גת, קרית מלאכי, אשדוד,

אשקלון, באר-שבע, נתיבות, שדרות וכן הלאה. שם המשטרה אחראית.

מדובר למעשה במצבים משפטיים וכל מערכת פועלת בהתאם להוראות

הפנימיות שלה.

דובר פה על שיתוף פעולה ועל עצירה בקו הירוק, אנחנו התקדמנו בענין

הזה שנות דור לעומת מה שהיה בתחילת ההתקוממות. הנושא של לעצור בקו

הירוק, נושא שחוזר אצל כל נציג פה, לדעתי הוצגה פה תמונת מצב שלא

מייצגת את המציאות. נכון שזה קרה. השיקול הוא שיקול מקצועי גרידא.
יש לנו נוהלים ברורים עם הצבא בנושא הזה שהם כוללים
תיאום, חבירה,

הבירה בקשר, יצירת חפ"ק משותף, המשך פעילות הלאה והתקדמות לאן שצריך.

השיקול הוא שיקול מקצועי ולא תמיד זה תלוי במשטרה. הבעיה בעיקר היא

כניסה אל השטחים. לא תמיד זה מיושם הלכה למעשה מסיבות מקצועיות.

לפעמים יש סיבות פרקטיות, פעילות מבצעית של הצבא, סדרי העדיפויות

שלו, כמובן לאחר זמן שעובר המערך צריך להיות שונה, לאו דווקא לתת

תשובה באמצעות כניסת כת למקום, אלא יותר הפעלת מודיעין, חקירה

ובדיקות נוספות.



המשאבים והכוחות שהמשטרה משקיעה בנושא הזה הם רבים, וזה לאורך

כל הגזרות, אנתנו מפעילים בנושא הזה את מג"ב, את כוהות הסיור בתחנות

הכפריות שיש להן כיסוי עד לקו הירוק. אנחנו מפעילים את הרב"שים ואת

הישובים בשמירה עצמית, בהנחיות לאבטחה כולל הנחיות לעיבוי המערך,

לפיקוח על השמירה וכוי במירה ויש התראות מודיעיניות קונקרטיות,

בנושא הזה יש קצת בעיות עם הישובים, חלק מהישובים לא מקיימים בצורה

טובה ורצויה את ההנחיות שלנו, כלומר, יש בעיות בנושא השמירה וזה

ידוע,

בנושא הפעילות באזור מרחב העמקים כולל הפעלת כוחות צה"ל, ששם

כוחות צה"ל פועלים כסיוע למשטרה, בעבודת מטה עם הצבא מתגבשת הצעה

להקצות כח נוסף לאזור הקו הירוק, לאזור שמעבר לגזרת גלבוע ודדומה,

אזוד מרחב העמקים,

הועלה פה נושא של הקמת מחלקת מג"ב באזור גיתית, הנושא הזה הוא

בתחומו של צה"ל, פלוגות מג"ב שפועלות בשטחים הן פועלות ת"פ מבצעית

לצבא ולו יש מנדט להזיז אותן, לבצע פיצול או שינוי סדרי עדיפויות,

הועלה נושא של צמצום סד"ק-מג"ב בעיקר במחוז הצפוני, במרחב

העמקים, הדבר הוא נכון, במקור נפרסו ארבע פלוגות מג"ב במחוז

הצפוני, כתוצאה מהאירועים בירושלים יש בירושלים מערך קבוע של

כ-1,000 שוטרים, וזה על השבון המחוז הצפוני, אלה נתונים שנגזרים

מצד אחד מסדרי עדיפויות; מצד שני ממצבה הכולל של המשטרה שחוא

בעצם מצב נתון, טבעי הדבר שאילו היה הסד"ק יותר גדול בהחלט היינו

מפזרים בצורה שונה את הכוחות,

ג' שפט;

לפי הערכתך יש השפעה של הכפרים הערביים מעבר לגבול על הכפרים

הערביים שנמצאים בתחומי הקו הירוק?
רפ"ק ש' צבטאני
יש השפעה מסויימת, זה הוכח באירועים שונים, בעיקר באירועים של

השבתת המיגזר הערבי, כאשר השטחים לא נסגרו, ראינו בבירור מקרים

שמתסיסים וגורמים מהשטחים עברו את הקו הירוק. והסיתו, חלקם שוהים

במקומות האלה, יש לנו בעיה בטייבה ויש בעיות במקומות נוספים, רוב

הפיגועים האלה מבוצעים על ידי תושבי השטחים שבאים מהכפרים האלה,

והוזכרו כמה שמרת פה,

אנחנו חושבים שאם עיקר המאמץ ועיקר הפעילות יהיו במוקד הבעיה

וזה בכפרים, הבעיה תצומצם בצורה דרסטית, יש לכך הוכחות, כאשר צה"ל

הציב מאחז בכפר בתיר, האירועים ירדו בצורה דרסטית,

אין ספק שצריך לעצור אותם בכפריהם ופעילות מסיבית במגבלות

הקיימות תצמצם את הבעיה,

בנושא ההצתות, אני רואה שהמכתב הוא מלפני שבועיים, אבל המשטרה

נערכה כבר במחצית חודש אפריל בתיאום עם כל הגורמים וכל הרשויות

להקמת מערך מיוחד בשליטה ארצית ופעילות מוגברת בנושא מניעת הצתות,

סיכול ותפיסת מציתים, הפעילות מתבססת בעיקרה על פעילות מבצעית



בשטח. רתמנו את כל גזרות הישובים והטלנו את זה כמשימה על מג"ב צפון

באזור הצפון ומג"ב דרום באזור מנחל אלכסנדר ודרומה, לבצע פעילות

קונקרטית בנושא לכידת מציתים. אם אני אומר מציתים זה בהחלט טוב גם

לכורתי יערות, משחיתי מצבות ומשחיתי יבולים למיניהם, כי השטח זה אותו

שטח. אנחנו משלבים כל תחנה בענין הזה שמבקרת במקומות הבעיתיים והמועדים.

אנחנו מבצעים פעילות יזומה בתאריכים מועדפים, בעת קיום מידע קונקרטי.

יענם מקומות שמופו והם בעיתיים במיוחד כמו ירושלים, אזור הר הרדאר,

אזור הגלבוע. בין היתר כוחות בט"ש של הגלבוע מטפלים גם בנושא הזה.

אנחנו נותנים לנושא הזה עדיפות גם בתחום החקירתי והמודיעיני. אם כי

יש לציין שבנושא המודיעיני המשטרה היא לא גורם איסופי אלא מקבלת את

המידע מהשב"כ ותרגמת אותו לפעילות מבצעית.

הרבה תשומת לב ניתנת לענין הזה. יש ועדה שפועלת בענין הזה והמשטרה

מיוצגת בה.

היו"ר יי מצא;

איזו ועדה?

רפ"ק ש' צבטאני;

ועדת מרקוביץ. כל הזמן יושבים על המלוכה. אגב, מתקיימת שגרת תרגילים

בצורה רצינית ונכנסים לזה בצורה יותר מסיבית.

אין ספק שכח האדם שקיים הוא לא אידיאלי. אבל אנחנו פועלים במסגרת

האילוצים בראיה כוללת ובסדרי עדיפויות בכל תחום המדינה.

סנ"צ 7" רמתי;

אני אשתדל לתת לכם יותר תחושת שטח. האזור שלי הוא הגלבוע, אזור

התענכים, אזור עירון וגם נצרת- יש לנו בעיות למכביר ואחרי ירושלים

אנחנו יושבים בלב לבו של הענין.

קודם כל, לפחות במרחב שלי אני יכול לאשר שהתמונה שהוצגה כאן על ידי

מר יריב היא נכונה. את הנתונים הוא קיבל אכן מאתנו. יש מגמה ברורה של

עליה באירועים לאומניים מכל הסוגים. מישהו ניסה למקד את זה על כריתת

עצים. זה נכון אבל זה מתבטא בהרבה מאד דברים אחרים וכדי להמחיש אני

אתן רק דוגמא אחת או שתיים. בג'ת היה נסיון לרצוח את נהג האוטובוס

היהודי ושריפת האוטובוס כשלמזלו הרב הוא הצליח להימלט. מטען חבלה

בקציר ועוד למכביר אירועים. כמובן הצתת שדות, מפעל הבטון במגן שאול,

טרקטור של מי-עמי שהוצת על ידי בקבוקי תבערה.

אכן יש מגמה של עליה וגם החמרה באופי האירועים, כלומר הסלמה.

ויותר מכך, יש נכונות של מיגזר מסוים לקחת על עצמו סיכונים ואני

אתן דוגמא. למשל, במסגרת חפעילות שאנחנו עושים, אנחנו מתחילים

להפעיל גם אמצעים מתוחכמים כמו אמצעים לראיית לילה. היתה לנו תפיסה

על חם של מחבל מכפר זבובה. אנחנו ראינו בבירור, הסיכונים שהאיש לקח

על עצמו היו עצומים. הוא לא ידע איך אנחנו רואים אותו. אבל הוא שיחק

"תופסת" עם כוחות הבטחון. הוא לקח סיכונים בלתי רגילים. זה כבר לא



אותו מחבל ששם מטען בשקית ברחוב ונעלם והמטען יתפוצץ בעוד ארבע שעות

כשהוא רחוק מהמקום. הנכונות להתעמתות ישירה היא הרבה יותר גדולה.

הפעולות נזכרו כאן, אני לא אחזור עליהן. אני חושב שיש כאן תמונה

לא לגמרי נכונה לפי מה שקורה היום, ואני מדגיש היום, יכול להיות

שהדברים שהוצגו על ידי החברים הם תמונת מצב מלפני כמה חדשים או שנה

או יותר. יש לנו היום שיתוף יוצא מן הכלל עם כל הגורמים, גם מג"ב,

גם צה"ל וגם הרשויות המקומיות שאנחנו משתדלים כמיטב יכולתנו לתת את

הסיוע. למשל, הסיפור שסופר כאן, שאני מניח שהיה נכון בזמנו, שמגיעים

לקו הירוק ועוצרים - לחלוטין לא נכון. דוגמא אחת. במעלה גלבוע נגרם

נזק בשדה לציוד השקאה. התארגן כח של משטרה ומג"ב מבית שאן ומג"ב גזרת

ירדן ותוך כדי תנועה אל הכפר ג'לבון יצרו חבירה בקשר עם גורמי צה"ל,

הלכו עם העקבות עד הבית ומצאו את המחבל. זו פעולה לדוגמא חיובית.

לא כולן מצליחות, לא כולן עולות יפה. זה סיפור מהשבוע האחרון.

היו מספר פעולות לאחרונה בג'למי. ג'למי הוא כפר פורעים שממנו

באים אלה שמציתים את השדות של מגן שאול לדוגמא. לאחרונה היו שתי

פעולות משותפות עם צה"ל כמובן, כי כשזה מעבר לקו צה"ל מביא חלק ניכר

מהדוויזיות. אני רוצה לחדד, הבעיה המבצעית היא לא פשוטה, היא די

מורכבת. מדוע? בסדר, יש עקבות והולכים לפי העקבות. כדי להכנס לכפר

ג'לבון או גילמי או ברתעה, אתה צריך כוח גדול מאד כדי להבטיח את

שלום הכוחות שנכנסים לכפר. אפילו אם ישנם עשרה לוחמי מג"ב ועוד

חמישה שוטרים, זה בהחלט לא מספיק כדי להכנס לכפר של פורעים. צריך

כוח לאין ערוך יותר גדול. לרוגמא, ביום שישי האחרון, הייתי אישית

בפעולה. נכנסו לברתעה המזרחית. ברתעה המזרהית נמצא באזור עירון כשהכפר

מחולק לשניים. נעשתה שם פעולה בשיתוף צח"ל וכת משטרה. מפקד החטיבה

ומפקד מרחב העמקים ברשת קשר אחת עובדים במשותף בפעולה משולבת ומתוכננת

מראש. בפעולה הזאת נעצרו 16 איש. יש כבר הודאות בהצתות. בפעולה שהיתה

בג'למי נעצרו שלושה מציתים.

כלומר, יש יוזמה ויש לכידה. כרגע אמנע מלהגיד אם זה מספיק או לא.

אבל בהחלט ישנה פעולה התקפית משולבת ולא כפי שהוצגה פה תמונה, שהולכים

ועוצרים על הקו הירוק ואחרי שנתיים עוד לא מצאו את המציתים. יש גם

אירועים כאלה, אבל יש בהחלט אירועים של תפיסה, לכידה והיום זה הכיוון,

זאת המגמה.

כלומר, הפעילות היא במספר מישורים. במישור המניעתי וזה פורט פה

בהרחבה. יש מישור חקירתי- נתתי כמה רוגמאות שהביאו תוצאות יפות מאד,

חלקן לא פתורות חלקן פתורות בצורה יפה. ויש עבודת מודיעין שהיא חלק

חשוב בענין, שבה נושא חלק יותר נכבד השב"כ, שהוא בעצם המקור לעיקרי

למודיעין. לאחרונה היה סיור משותף של אלוף הפיקוד, מפקד המחוז הצפוני

ומפקד מרחב העמקים לכל אורך הקטע של הקו הירוק הנוגע לאזור שלי וסוכמו

דברים ברורים. סוכם על דעת כולם שיש לתת עדיפות גבוהה מאד לאזור

הבעייתי הזה. כלומר, ישנה הכרה בבעייתיות של אזור הקו הירוק. בענין

של ההכרה אפשר להיות רגועים. בענין הכוחות שנמצאים היום בשטח, תופסים

יוזמות ועושים מעל ומעבר, יש לי מלוא הדוגמאות להראות את זה. אני לא

יכול להכחיש שאילו היה כח נוסף אופרטיבי מיוחד לענין הזה, זה היה

מסייע באופן משמעותי כריכוז מאמץ לנושא הזה, כיוון שיחידות המשטרה

עושות דברים רבים מאד בנוסף לדברים שהיום דנים. אני רק אזכיר



את מה שקרה אתמול בנצרת. שם היו מרוכזים מאות שוטרים ולא רק של מרתב

העמקים. אלה דברים שאנהנו צריכים להתמודד איתם יום יום.

עי אינגבר;

בהקשר להצתת שדות בתענכים, כוחות הבטחון מתמקדים בתופעה של נזקים

חקלאיים לבל אורך הקו הזרוק. החבלות האלה הן מיגוון רחב של הצתות,

נזקים חקלאיים וגניבות-

ישובי חבל התענך נמצאים בתחום שהוא מוגדרכתחום אחריות בטחון הפנים

של משטרת ישראל, וצה"ל פועל מעבר לקו הירוק בתחום יו"ש. כסיוע למשטרת

ישראל, צה"ל מקצה היום מחלקה בסביבות 15 איש- זאת במסגרת אבטחת הציבור.

צה"ל מקצה כח אדם למשטרת ישראל במסגרת אבטחת שלום הציבור ומשטרת ישראל

חחליטה להפנות את כח האדם הזח למשימה הזאת, אם היא תחליט לקחת יותר

כח אדם על חשבון אבטחת שלום הציבור בתל-אביב או בחיפה או במקומות אחרים,

לצה"ל לא תהיה התנגדות. בכל מקרה, ההגדרה היא שהכה הזה פועל ת"פ של

משטרת ישראל. הוראות הפתיחה באש והוראות ההתנהגות שלו הן של משטרת

ישראל- בהקשר חזה לא פתור נושא תיקצוב האמצעים. הכח הזה צריך לפעול

על גבי רכב. צריך שיחיו לו מכשירי קשר. לדברים האלה צריך להיות מקור

תקציבי. צה"ל אינו רואה את עצמו כמממן את הפעילות הזאת ולכן גם הוא

לא רואה את עצמו כמקצה מקורות תקציביים לאמצעים עבור פעילות הכח.

אנחנו מנסים מגבלה בהתאם למדיניות הרמטכ"ל להפעלת כוחות צה"ל גם דווקא

עם משטרת ישראל במרכזי אוכלוסיה ישראלית. לכן עד כח לא אישרנו את בקשת

משטרת ישראל להקצות כח צה"ל ת"פ משטרת ישראל באזור ואדי ערה בניגוד

למדיניות הרמטכ"ל.

מהצד השני של הקו הירוק בתחום ישובי התענכים, צה"ל מגביר את

פעילותו על-ידי עדיפות לשב"כ. זה בא לידי ביטוי במאמץ השב"כ בתפיסות

והגברת פעילות נוכחוח באזורים הסמוכים לקו על ידי סיורי בט"ש. צריך

לזכור שצה"ל מתמודד ביו"ש גם בנושא של בטחון התנועה בצירים וגם בטחון

הישובים וכמובן גם אחראי להמשך מימשל ומישטר חיים תקינים, מניעת

הפגנות וכן הלאה. הנוכחות שלו באותם כפרים הסמוכים לקו הירוק היא חלק

מהמאמץ הכולל. צריך לראות אותה בפרופורציה הזאת.

בנושא התעלה שהועלתה כאן. בשנת העבודה 1989 צה"ל הקצה משאבים

לביצוע חיתוך צירים לאורך הקו הירוק כאשר הכוונה היתה לא למנוע

תנועה בין יהודה ושומרון לכיוון שטח מדינת ישראל/ אלא לנקז את

התנועה בצירים שאפשר יחיה לבקר ביתר קלות את התנועה. הפעילות הזאת

מאד קשה מכיוון שהיא כרוכה בבירור מקרקעין, צריך גם לדעת היכן

לעשות את זה. הרי אם תעשה סוללת עפר בשטח מישורי, לא בעיה לפחות

בתקופת הקיץ לעקוף אותה מימין ומשמאל. זו פעולה ארוכה, מתמשכת,

היא גם לא נתנה מענה כללי. אין כאן רצף של איזשהו מכשול לכל אורך

הקו, אלא נתנה מענה נקודתי לקטעים מסויימים. עיקר הפעילות נעשתה

דווקא באזורים הדרומיים, באזור מחוז לכיש, קצת במחוז איילון

וירושלים, קצת במחוז הצפון. באזורים הצפוניים אנחנו נתקלים בבעיות

הרבה יותר גדולות, מכיוון שאזור השרון הוא הרבה יותר מישורי

והמכשול הזה איננו אפקטיבי"

לגבי המכשול באזור התענכים, אנחנו בדקנו את זה. א. אם מדובר

במכשול רציף משמעו הנצחת הקו הירוק. ב. זה מחייב השקעה תקציבית

גבוהה מאד שאיננה מופיעה בתכנית העבודה של צה"ל לשנת העבודה 1990.



ההשקעה העיקרית של צה"ל בנושא ההתבצרות היא לקווי העימות ודגש לרמת

הגולן מול האויב העיקרי שצה"ל צריך להתמודד מולו. אנחנו גם חושבים

שהיעילות של תעלה כזאת מוטלת בספק, משום שעיקר הפעילות להערכתנו היא

פעילות רגלית. היא לא תמנע תנועה רגלית משני עברי הקו הירוק. לכן

מי שבא במטרה לחבל, להצית, יכול לעשות את זה.

צה"ל מתגבר במשך כל השנה את תחנות הכיבוי האזרחיות בכבאיות.

בתקופת הקיץ אנחנו מוסיפים לתיגבור הזה עוד כבאיות ועוד כבאים

לאזור הקונקרטי הזה, כמובן שזה בהתאם להעברה תקציבית. צה"ל לא

עושה את זה בחינם.

לגבי מטע המנגו בגיתית, היו פעולות על רקע לאומני גם לפני

האינתיפיאדה. ישנה בהחלט גלישה של מפירי סדר- ככל שאנחנו מצרים

את צעדיהם בשומרון יש גלישה לפאתים. ישנן מספר עיירות כמו טמון,

שברגע שהנוכחות של צה"ל בהן יותר גדולה, הם גולשים יותר דרומה

והיתה לזה השפעה לא רק בגיתית אלא גם בבקעות ורועי בתקופה מסוימת

וגם בארגמן.

הפעילות שצה"ל מקיים במרכז הזה היא של חטיבת הבקעה- נכון שעיקר

עיסוקה הוא מניעת פעילות פח"ע מכיוון ירדן ו יש לנו ידיעות על פעילות

כ את. היתה גם פעילות בתקופה האחרונה אמנם לא בסביבת הבקעה אלא בגזרת

העמקים היותר צפונית של צמח, אבל ישנה פעילות כזאת. בכל מקרה, גם

בצד השני, גם בכיוון יו"ש, חטיבת הבקעה מבצעת פעילות כחלק מתפקידה.

גם שב"כ הוגדרו לו צי"חים בכיוון הזה- למיטב ידיעתי, כמעט כל המפגעים

שפגעו בגיתית נתפסו- זאת-אומרת, פעילות השב"כ הצליחה לעלות על עקבות

ותפסו את אותם מחבלים. אותו בסיס שהוזכר כאן הוא בסיס אימונים שנמצא

ליד גיתית. הלק מהשנה הוא בתפוסה גבוהה יותר. חלק מהשנה הוא בתפוסה

נמוכה. הוגדרו לו הנחיות לבצע פעילות במרחב. הועלה כאן הנושא של

התצפית שלו. אנחנו לא מוצאים שיש בזה אפקטיביות, במיוחד בלילה.

ע' סולודר;

אני חושבת שטוב אנחנו עושים כשאנחנו מתייחסים לנושא כבעית הקו

הירוק ולא רק בעיה של הגלבוע או הבקעה. כל הנושא של הקו חירוק הפך

להיות פרוץ מאז האינתיפיאדה, כאשר המצב שם הולך ומחמיר. ההגדרות

שהיו קיימות לצורך בטחון במשך השנים האחרונות אינן עונות על

הבעיה הזאת. אני שמחה לשמוע שבעית החבירה בין המשטרה וצה"ל בעצם

הולכת ונפתרת ונמצאו נוהלים. אבל למעשה, ישנם נושאים שעד היום,

בגלל שזה קו ירוק, בגלל שהישובים לצרכי בטחון או לצרכי תשלום

על נזקי פח"ע למשל, ההגדרות לא מספיק ברורות וסדרי העדיפויות לא

מספיק ברורים, הטיפול בהם לוקה ואנחנו מוכרחים לתת לזה עדיפות,

מפני שהאירועים בקו הזה הפכו להיות חמורים יותר מיום ליום והחוצפה

והתעוזה של המחבלים הולכות וגדלות.

אני רוצה לגעת בכמה נושאים. א. הנושא של קו עימות. אני לא

חושבת שהבעיה היא איך לקרוא לזה. הבעיה היא איך לתת לנושא הזה

מדר עדיפויות ותקציב. הבעיה היא משאבים. אם זה מוכר מבחינת סדר

עדיפות אזור שהוא מהייב טיפול כמו שמטפלים במרכיבי בטחון בקו

עימות בנושאים מסויימים, ההתייחסות צריכה להיות גם התייחסות תקציבית.

לא מספיק להכריז, אלא חייבים ללוות את ההכרזה בתקציבים.



אנחנו עם משרד הפנים מטפלים בנושא מרכיבי בטחון כבר זמן רב, דבר שהמשטרה

להתיישבות חדשה היתה נותנת במשך שנים ומחוסר תקציב זורקים את זה כמו

פינג-פונג ממשרד למשרד. הנושא של שומרים, של תקני כה-אדם, חלק מהנושאים

האלה העלינו כאשר היה הדיון בנושא השריפות וגם כאשר היה פה המפכ"ל לפני

שבוע. הוסיפו למשטרה עכשיו 250 תקנים. את התקנים של שומרים בישובים

קצצו לפני שנה ב-15 תקנים, להתיישבות החדשה בכלל לא נתנו. אנחנו תובעים

שיתנו לפחות לישובים הצעירים את המרכיבים האלה.

הנושא של נזקי פח"ע. לגבי מה שמעבר לקו הירוק, ברור שאם יש משהו

זו פעולה חבלנית. לגבי ישובים שבתוך הקו הירוק, נאמר כבר שהמשטרה

חייבת להוכיח שזו פעילות חבלנית אחרת אין פיצוי. בוועדת הכספים הוקמה

ועדה מיוחדת לנושא הזה ואני מרכזת אותה. אני מוכנה לקיים על זה דיון

נוסף, אני מבקשת שוועדת הבטחון של המרכז החקלאי תרכז את כל המקרים

ואנחנו ננסה לקצר את הנוהל בענין הזה, מפני שדי ברור שאם גודעים עצים,

מבעירים שדה או חורש, גם אם לא תופסים, זו פעילות חבלנית ולא פלילית

של מישהו שגנב פרות. האבחנות הן די ברורות וניתן לקצר הליכים מפני שיש

נזק של אבדן הכנסה ואנחנו מדברים בסך הכל על ישובים שהעול הבטחוני

שנופל עליהם הוא הולך וגדל. ישובים שקמו לפני 20 שנה לא כל כך הרגישו

את מצוקת הבטחון והיום מוכרחים לתת לזה פתרון.

הזכירו פה את נושא "המתמיד", בלי אמצעים מסויימים וכמה תקנים זה

לא יכול לפעול. הכרחי להפעיל את זה בעזדת תקציבים נוספים.

על נושא הכבאות דברו. אני לא ארבה במלים. יש ויכוח לגבי הסוסים

שלא בטוח שזו התשובה, אפשר אולי לתת תשובה אחרת. יש נושא שלא הוזכר

פה והוא הענין של ג'יפי בטחון. זאת גם כן הוצאה גדולה מאד. רק לאחרונה

הבטיח נציב מם הכנסה לשחרר את זה מהוצאות עודפות. אבל אין ספק

שמוכרחים היום להתמקד ולשנות את ההתייחסות לישובי הקו הירוק כי הם

עומדים בפני מציאות חדשה לחלוטין.

אני לא רוצה להאריך כי עוד נקיים דיון. אני מציעה לקיים סיור

כרי לראות את הפרובלמטיקה בשטח.

היו"ר יי מצא;

זה בכל רוזבי המדינה, זה מסובך מאד. נבדוק את זה.

עי סולודר;

אני רוצה להעיר בסוגריים שהייתי בקציר לפני שנה והתווכחתי איתם

למה צריך גדר. הם חשבו באופן אידיאולוגי שלא צריך גדר, היום הם

רוצים שתהיה גדר ויש בעיות עם התקציבים,

אני אומרת שוב לישובים ולוועדת הבטחון, תכינו רשימה של האירועים

כי ניתן לפי דעתי לקדם את הענין הזה ולפתור אותו על-ידי מם רכוש

כפי שנותנים את זה למקומות שבהם אין סימן שאלה מי עשה ומי ביצע.

נושא התקנים העליתי בפני המפכ"ל ובפני ראש אגף התכנון, חשוב

שהוועדה תביע את דעתה בענין הזה ותגיש את מסקנותיה ואני מקווה

שתהי י נה גם תוצאות,



דבר אחרון, באופן קבוע, גם בוועדה הזאת וגם במליאת הכנסת, תבענו

ותובעים תיגבור המשטרה, כי בצרכים שמוטלים היום על המשטרה רכל מה

שמתרהש בהדשים האחרונים, היא לא יכולה בתקציבים ובתקנים שיש לה לענות

על המשימות. ופה צריכה להיות התגייסות של כולנו להעלות למשטרה גם

את התקציבים וגם את תקני כח האדם על-מנת שהיא תוכל לעמוד במשימות

שהמציאות מכתיבה לה.

רפ"ק ש' צבטאני;

הנושא של התפר חוזר ועולה. אני מודיע פה שהמשטרה התקדמה שנות דור

בענין הזה והתמונה שהוצגה קצת חטאה למציאות. נכון שיש עדין מה לשפר,

אבל יש לנו נוהלים פרטניים מאד בענין הזה.

דבר נוסף, צריך לזכור שהפעילות העויינת קיבלה אופי הרבה יותר רחב

ממה שזה היה בעבר. בעבר אם הפעילות התבססה על חוליות על פח"ע ממוסד,

היום האפקט הוא הרבה יותר רחב. אלה קבוצות צעירים, קבוצות תלמידים,

זה פיגוע מזדמן.

כיום מתבצעת עבודת מטה. אנחנו הולכים למסד את המערך בירושלים

ואז נשחרר פלוגה או שתי פלוגות לטובת המחוז הצפוני. אני לא יודע

מתי זה יהיה. אבל זו הכוונה. יכול להיות שבנושא הזה יחול שיפור

בזמן הקרוב-

ביחם לאישור המשטרה בנושא הפיגוע, כידוע הסמכות החוקית היא בידי

המשטרה בהיותה הגוף החוקר במדינה. אני יודע מידיעה אישית שבסך הכל

המדיניות היא די ליברלית ואני חושב שהצעתה של הברתהכנסת סולודר היא

נכונה, לרכז את הבעיות ולהעביר אותן בצורה מסודרת למשטרה.

היו"ר יי מצא;

אני רוצה להקריא את סיכום הביניים ונוציא את זה כמסקנות ביניים

עם יתר הדברים. 1. ועדת הפנים מתריעה מפני הפיגועים החבלניים על רקע

לאומני המתמשכים והמטרידים בשדות ובישובים החקלאיים שבתוככי הקו

הירוק ועל גבולותיו. 2. הפיגועים וההצתות בשדות החקלאיים במדינת ישראל

שבתוככי הקו הירוק מטרתם ברורה, לעקור את הישוב היהודי מעל אדמתו,

להקשות ולהמאים עליו את יכולת התמודדותו היום-יומית. 3. על כוחות

הבטחון במשטרת ישראל וצה"ל להכנס להיערכות מיוחדת למניעת פיגועים

שכאלה תוך חיפוש ושימוש בדרכים ובאמצעים מתוחכמים להרתעה וענישה.

4. בשל התגברות הפעילות החבלנית בישובים חקלאיים בתוככי הקו הירוק,

הוועדה תקיים דיון נוסף ומיוחד עם גורמי הבטחון ומשרד הפנים על מנת

לקדם היערכות מיוחדת להגברת הבטחון והבטחת הרכוש החקלאי בישובים

שלאורך ובתוככי הקו הירוק.

ג" שפט;

הערה טכנית. להוסיף גם את משמר הגבול לכוחות הבטחון.

היו"ר י' מצא;

משמר הגבול הוא זרוע של המשטרה.



ג' שפט;

דבר שני. למרות שזה סיכום ביניים אי-אפשר שלא לדבר על האמצעים

הכספיים הדרושים לזה, זה אהד הדברים המרכזיים שנשמעו כאן בדיון.
היו"ר י' מצא
אני אכניס את נושא האמצעים והתקציבים באהד הסעיפים.

י' יעקובוביץ;

ההדגשה כאן היא בתוך הקו הירוק, אנחנו בגיתית מהוץ לקו הירוק.

אני הושב שההפרדה כאן היא לא נכונה, אפשר לשים דגש, אבל בתחומי מדינת

ישראל כל ישוב הוא אותו ישוב. אני לא יודע למה ההפרדה הזאת.

היו"ר י' מצא;

להיפך, אנחנו מתרכזים פה בבעיה שהוגדרה נכון. הבעיה היא הקו

הירוק. יש לנו בעיה בארץ ישראל כולה, אנחנו פה מדברים על הקו הירוק

ולצורך הישובים שמעבר לקו הירוק אנחנו חוזרים ואומרים; בתוככי הקו

הירוק ולאורך הקו הירוק.

י' יעקובוביץ;

הישוב שלי נמצא מזרחית לשומרון וגם הוא כלול בבעיות האלה.

היו"ר יי מצא;

זה סיפור אחר לגמרי.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 11.15

קוד המקור של הנתונים