ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 09/05/1990

חוק לתיקון דיני הבחירות (מקום קלפי), התשמ"ח-1988

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שגי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 97

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. י"ד באייר התש"ן (9 במאי 1990). שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: ע' עלי - מ"מ היו"ר
מוזמנים
ת' אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

אי שילת - משרד הבריאות

י י לוי - משרד המשפטים

די בלאו - מרכז השלטון המקומי

עי פסנסון - ארגון הנכים

ג י פרקש - ארגון הנכים
יועץ משפטי לוועדה
צ' ענבר
מזכירת הוועדה(בפועל)
י י נקר

רשמה: ש' צהר
סדר היום
חוק לתיקון דיני הבחירות (מקום קלפי), תשמ"ח-1988.



חוק לתיקון דיני הבחירות (מקום קלפי), תשמ"ח-1988

היו"ר ע' עלי ;

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום שלנו חוק לתיקון דיני

חבחירות (מקום קלפי), תשמ"ח-1988. אני מקדם בברכה את קציני המשטרה הנוכחים כאן

הי ום.

מציע החוק היה מי שהינו היום יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת דב שילנסקי. ההוק עבר

קריאה טרומית, ואנחנו מכינים אותו עכשיו לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

מגמת החוק להקל על נכים להגיע ביום ההצבעה אל הקלפיות, בדרך הקלה והנוחה

ביותר האפשרית, כדי שיוכלו לממש את זכותם להצביע בבהירות.

עיקר הבעיות המתעוררות בחוק הזה הן טכניות לוגיסטיות, כאשר כוונת החוק היא

להבטיח די מקומות נוחים שבהם אפשר יהיה להציב קלפיות כדי שגם נכים יוכלו להצביע

שם בצורה תקינה ונוחה. מובן שכולם רוצים לבוא לקראת הנכים ולהקל עליהם את מימוש

זכותם הדמוקרטית האלמנטרית והחשובה להצביע ביום הבחירות. התברר שיש מחסור במקומות

שבהם הדבר אפשרי, בעיקר כשמדובר בבתי ספר, גני ילדים ומוסדות ציבור ותרבות אחרים

שנבנו לפני שנים רבות לפי התקנים שהיו נהוגים אז, ולא על פי התקנים החדשים

המחייבים היום את כל מוסדות הציבור והתרבות לדאוג לכך שגם לנכים תהא גישה נוחה

אליהם.

צ ענבר;

הדיון המחודש בחוק בכנסת הזאת התקיים ב-25 באוקטובר 1989. ובאותו דיון העלו

הגורמים השונים את הקשיים המעשיים ת התאמת כל מקומות הקלפי לנכים, והועלה החשש

שהוראה כזאת, אם תהיה בחוק, לא תבוצע מסיבות של מימון. בישיבה הקודמת הועלה

הרעיון לקבוע בכל שכונה, והמונח שכונה לא הוגדר עדיין, מקום קלפי אחד שהוא מתאים

גם לנכים, ונכים יוכלו לבקש להצביע באותו קלפי. סוכם שאנשי שרד הפנים, ועדת

הבחירות וארגוני הנכים ידונו בדבר ויגבשו איזו שהיא הצעה.

הועברה הצעה על ידי סגן אלוף פסנסון, שהוא י ו "ר הוועדה לדרכי גישה של ארגוני

הגג של הנכים, ואני מניח שגם לעורך דין שילת, המפקח על הבחירות, יש התייחסות

לענין. אני מציע שנשמע את ההצעות של סגן אלוף פסנסון ושל עורך דין שילת.
ע' פסנסון
אדבר תחילה על ההצעה שאני הגשתי, ולאחר מכן אפרט מה סוכם בפגישה שהתקיימה

בראשית השבוע בהשתתפות הגברת אדרי, מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, ועורך דין שילת.

מטרת ההצעה שלי היתה להתאים עצמה לסיכומים מישיבת הוועדה שהתקיימה ב-25 באוקטובר

1989. כאשר הרעיונות והקשיים שהועלו בוועדה הם הבאים:

ראשית, אנשים שיש להם בעיות גופניות, בין אם אלה נכים ובין אם הם קשישים או

תשושים מכל סיבה שהיא, לא יכולים מבחינה טכנית להגיע היום לכל מקומות הקלפי.

הנקודה השניה היתה, שבהצעת החוק המקורית יש דרישות שלא נחוצות דווקה בשביל

הבחירות. בהצעה מדברים על סידורים לנכים כמו בחוק חוק התכנון והבנייה, ששם יש

דריושת יותר גדולות ומפורטות לגבי שירותים, צורה ומידות של דלתות וכו', דברים שלא

נחוצים לצורך הצבעה.

הפתרון שהוצע על ידי יושב ראש ועדת הפנים היה, שעל מנת שאדם שלא יכול להצביע

בקלפי הרגילה מחמת ליקוי גופני יצביע בתחום השכונה שלו ובסביבה הרגילה שלו, יימצא

בכל שכונה לפחות מקום קלפי אחד שיהיו בו סידורים נאותים לנכים. בהתאם לכך נסיתי

לבנות את הצעת ההוק, וגם את התקנות.



ההצעה עצמה מדברת על כך שהעקרון שאליו צריך לשאוף, ואינני יודע מתי יגיע

למימוש, הוא שכל מקום קלפי צריך שיהיו בו סידורים לנכים. זאת שאיפה שקיבלה גיבוי

הזק מאד מבג"ץ. העיקר הוא שוועדת הקלפי, או כל רשת אחרת של הקלפי, תקבע איזה

מקומות קלפי נגישים לנכים בתוך קוטר של קילומטר אהד, שזה תואם שכונה, כאשר הקלפי

נמצאת במרכז. אם בקלפי מסויימת אין סידורים לנכים, אז ברדיוס של חצי קילומטר ממנה

תהיה קלפי עם סידורים מתאימים לנכים. למעשה הקלפי יכולה להיות גם בקומת קרקע של

אותו בניין. כל מי שלא יוכל להצביע בקלפי הרגילה יגיש לוועדת הבחירות, או לגורם

אחר שייקבע לצורך זה, בקשה להצביע בקלפי האחר, ועל פי בקשתו יועבר מקום ההצבעה

שלו לקלפי שבה ישנם סידורים לנכים.

כאשר נפגשתי ביום ראשון עם גברת אדרי ועם מר שילת, הוסכם בינינו על העקרון

האומר שכל אדם שלא יכול להצביע במקום הקלפי, ועדת הקלפי או גורם אהר שייקבע,

יעביר אותו למקום קלפי המרנאים לנכים. לא הוסכם אינם, משום שיש לחם שאלות לגבי

הביצוע הטכני, הסידור שבכל שכונה יהיה מקום קלפי מתאים לנכים.

הי ו "ר ע' עלי;

אולי תסביר לנו את הכתוב בסעיף בי שבעמוד ראשון של הצעתך.
ע' פסנסון
מקום קלפי לנכים צריך להיות לכל היותר בקוטר של קילומטר ממקום הקלפי הרגיל,

ששווה לרדיוס של 500 מטר. סוכם בינינו שכל מי שחושב שלא יוכל להצביע בקלפי שלו

בגלל הקושי שלו להגיע אליו, ועדת הקלפי או גורם אחר שייקבע יתיר לו להצביע בקלפי

שמתאים לנכים. יהיו מקומות קלפי שמתאימים לנכים. בגלל העובדה שכרגע לא יודעים

איזה מקומות קלפי מתאימים לנכים מבחינה טכנית, ולא יודעים כמה זמן זה יקח,

איננו מציעים כרגע לקבל את ההצבע שבכל שכונה תהיה קלפי להצבעת נכים, אלא שבכל

ישוב יהיו מקומות אלפי.

הצעתי אומרת שהיות והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ו/או המתכנן המחוזי יכול

להורות שבתוך זמן שלא יעלה על שלוש שנים כל מקום שהוא מבנה ציבורי חייב להסדיר

סידורים נאותים לנכים. אני מציע שייקבע בחוק כי הסעיפים המדברים על תחום השכונה

יגיעו למימוש ולביצוע לאחר תקופה של 36 חודשים. כל יתר הסעיפים יכנסו לתוקף

בשינויים המתאימים, אבל לפי תוכן הדברים שציינתי.
אי שילת
הדיון המתנהל כאן היום הוא מוקדם מדי, לדעתנו. בדיון הקודם סוכמו בעיקרון
בקווים כלליים שני דברים
א. הנוסח כפי שהוא, שכל מקום קלפי יהיה מותקן לנכים זה

דבר לא מקובל, לא מעשי ולא מציאותי. לכן זה ירד, והלכנו על דרך אחרת: לבדוק מה

יש היום בשטה שמתאים לנכים, ולקבוע לפי שיטה זו או אחרת את המקומות שאותם היינו

אמורים לסכם. המצאי הזה טרם נבדק. חלק מצאנו בתל אביב, וכבר הוכן. למעשה התקשינו

מאד לקבל מהעיריות מידע בענין זה.

כיום לא זו בלבד שלא בונים את בתי הספר לפי חוק התכנון והבנייה, אלא הם גם

לא יודעים מה מהמצוי מוכן, ומה לא מוכן. אבל ארגוני הנכים, בעזרתו של סגן אלוף

פסנסון, עשו מאמץ בענין הזה ויש לנו כבר נתונים לגבי תל אביב, והם ממשיכים באיסוף

הנתונים. כאשר נקבל את הנתונים ונדע את החתך של חלק מהישובים בארץ נוכל לסכם על

איזה נוסח, ונוכל להציע דברים מסודרים כדי שאפר יהיה לקיים על זה דיון. אני

מקווה שלא יריק הזמן, כי אני מבין שנעשית עבוה נמרצת בענין זה. היום אין למעשה על

מה לדבר.
היו"ר ע' עלי
מאוקטובר 1989 ועד היום עברו 6 חודשים, וטרם הצלחתם לגבש הצעה?



א' שילת;

גברת אדרי תוכל לספר לכם על המאמץ שהיא עשתה בעניו, וגם אני עשיתי כן פה ושם.

בעירית ירושלים לדוגמה איו מושג איזה מבנה מותקן לנכים.

היו"ר ע' עלי;

לא צריך לעשות בדיקות כדי לדעת שחלק גדול מהמבנים הציבוריים שבהם מתקיימות

הצבעות הוקם לפני שהוק התכנון והבנייה חייב להתקין במבנים כאלה דרכי גישה לנכים.

ואני מודיע לכם שברוב המקומות האלה אין דרכי גישה לנכים. לכו כל הבדיקה הזאת אינה

מעלה ואי נה מורידה.

משום מה נוהגים להביא תכמיד את תל אביב כדוגמה, אבל תל אביב, כידוע, אינה

מייצגת את כל מדינת תל אביב. ואפילו נצא מתוך ההנרוה שבכל המבנים הציבוריים בתל

אביב יש דרכי גישה לנכים, איו זה אומר דבר לגבי שאר המקומות בארץ, וזה כלל לא

נותו לנו תמונה על המצב בנושא זה בשאר הלקי הארץ.

כיווו שאנהנו יוצאים מההנחה שאין. אפשרות מעשית לדאוג היום לכך שבכל קלפי תהיה

דרך גישה נוחת לנכים, אני רואה את ההצעה שהועלתה בפנינו כמאד מעשית שגם פותרת את

הבעיה, כי אין זה משנה לנכה אם יסע מרוק של 200 מטר כדי להגיע לקלפי , או שיסע

מריק של קילומטר. אין משמעות להבדל כזה במררוק כאש מדובר בנסיעה, ושום נזק לא יכול

להגרם לנכה שיצטרך לנסוע אחת לארבע שנים מרחק קצת יותר גדול כדי לממש את זכות

ההצבעה שלו.

לדעתי לא צריך לערוך בדיקות בכל 5,000 הקלפיות. זו עבודה רבה ומיותרת. אני

מציע שנתחיל בחקיקה ולא נמתין לבדיקות אלה, בעיקר שחצי שנה לא הספיקה לכם, וסגן

אלוף פסנסון הספיק לבדוק רק את אזור תל אביב, והרי יתכו ובעתיד הלא רחוק יתקיימו

בחירות.

כדי לפתור את הבעיה עלינו לדאוג לכך שיימצא לפחות מקום אחד בישוב או בשכונה

שלנכים תהיה אפשרותך גישה נוחה אליו על מנת שיוכלו להצביע. את הדבר הזה צריך

להבטיח בחוק, ולא צריך לעכב את החקיקה כי העיכוב יכול לגרום נזק יותר גדול. והרי

תמיד נוכל לשנות ולתקו את החוק מתוך כוונה להגיע לאופטימום.

אני נגד ניסוח חוקים של הצהרת כוונות. חוק איננו דקלרציה. במקרים מהסוג הזה

צריך לחוקק חוק שניתו לממש אותו, ובהצהרות בלבד אין להסתפק. כי מה התועלת בהצהרת

כוונת טובות אם הנכה יגיעה לקלפי ולא יוכל לעלות על עגלתו למקום הקלפי.

ביו היתר צריך להגדיר בחוק גם מה זו שכונה, למשל. שכונת גילה היא שכונה,

ושכונה אחרת שיש בה 100 דירות בסך הכל גם היא שכונה. חשוב לכו להגדיר מה זו

שכונה, כדי שהדברים יהיו ברורים.

העיקרון המניה בקביעת מספר הקלפיות המתאימות להצבעת נכים ומיקומו צריך להיות

שבכל ישוב עם אוכלוסיה בגודל מסויים יימצא לפחות קלפי אחד עם דרך גישה נוחה

לנכים. ואני חושב שלא ייגרם נזק לנכה אם בתנאים הנוכחיים יצטרך לנסוע מרחק של

קילומטר אל הקלפי שבו יהיה לו נוח להצביע.

ע' פסנסון;

לכו הצענו שהקלפי יהיה בקוטר של קילומטר.



היו"ר ע' עלי ;

אני מציע שנוסח החוק יומו- שבישוב עד גודל מסויים יהיה קלפי אחד, ובישוב יותר

גדול שתי קלפיות. בערים גדולות כמו ירושלים, למשל, לא הייתי רוצה שמי שגר ברמות

יהיה חייב לנסוע לגילה כדי להצביע שם. צריך למצוא את הנוסח שיענה על הבעיה.

אילו ידעתי שאינכם מוכנים לא הייתי מזמן את הישיבה הזאת כדי לשמוע שאינכם

מוכנים, והיינו דנים בנושא אחר. לדעתי איננו עוסקים בנושא כל כך מסובך המחייב

דחיה. השאלה היא אם מה שאני מציע מקובל עליהם.

א' שילת;

בעקרון כן. אני רוצה רק להבהיר שלא התכוונו לבדוק את כל 5000 מקומות הקלפי.

התכוונו לבדוק מקומות בישוב, ללא קשר אם היה בהם קלפי בעבר, או שטרם היה בהם

קלפי. במקום שמותאם לנכים נעשה קלפי. בתאטרון ירושלים בירושלים לא הציבו מעולם

קלפי, אבל אם נמצא שיש בו סידורים לנכים אנחנו כן נציב בו קלפי או שניים. זו היתה

כוונת הבדיקה, אלא שאת המידע הזה אי אפשר היה לקבל.

היו"ר ע' עלי ;

הנכים לא יתנגדו לבך שבכל הקלפיות תהיה להם גישה נוחה. אם בעיר כמו ירושלים

או תל אביב יוצבו כל הקלפי ו במקום שיש בו גישה נוחה לנכים, מה טוב. אבל אינני

מדבר על מצב אופטימלי כזה, אלא על מצב בו לא תימצא אף קלפי אחת שלנכים תהיה

גישה נוחה אליה.

יש לחייב את הרשויות המקומיות ואת ועדות הקלפי המקומיות לדאוג לכך שבישוב שיש

בו עד 30 אלף תושבים, למשל, יהיה לפחות קלפי אחד שיתאים להצבעה לנכים.

אי שילת;

זו היינה ההצעה המקורית שלנו.

היו"ר ע' עלי ;

אני מציע שזה יהיה הנוסח במקום לדבר על רדיוס ועל קוטר מוטב לקבוע כי בשכונה

בסדר גודל מסויים תהיה לפחות קלפי אחת המתאימה להצבעה של נכים. אם תביאו בפנינו

סעיף בנוסח הזה אנחנו נאשר אותו.

א' שילת;

יש בעיה בהגדרה של המלה שכונה.

הי ו ייר ע' עלי ;

אם בכל זאת יותר נוח לכם לדבר על רדיוס, לא אתנגד לזה, אבל לא הייתי מגביל

זאת ל-500 מטרים ואפילו לא ל-1000 מטרים. כי אינני רואה שום אסון אם האזרח הנכה

יצטרך לנסוע אחת לארבע שנים מרחק של שני ק"מ כדי לממש את זכות ההצבעה שלו. אני

רוצה רק להבטיח שהוא יוכל לעשות זאת בנוחיות ובמקום קרוב ככל האפשר למקום מגוריו.

אבל אם יצטרך לנסוע קילומטר נוסף כדי לעשות זאת לא יהא זה דבר שבגללו כדאי לעלות

על בריקדות.

א' שילת;

אנחנו מסכימים לעקרון חזה, אבל צריך להכנס עוד לפרטים.
י' לוי
גם אנחנו מסכימים לזה.
די בלאו
במקום שכונה או רדיוס הצעתי לקבוע אזור. הרבה יותר קל ויותר פשוט לקבוע

אזור על פי המצאי, ו משום כר הצעתל את השימוש במלה אזור.
'yענבר
אני ציע שנסיים את הישיבה בקבלת העקרון הזה, וננסה למצוא את ההגדרה

האופטימלית. ננסח את הסעיפים על פי העקרון הזה ונגיש הצעה הדשה לגמרי.
היו"ר ע' עלי
אנחנו רוצים שהחוק הזה יהיה חוק מעשי שיאפשר לנכה לממש את זכות ההצבעה

שלול. כדי להגיע למימוש הזכות הזאת של האזרח הנכה אני מציע שהחוק יגדיר בצירה

ברורה את המלה אזור, כאשר העקרון הוא שבישובים בני 25-30 אלף תושבים יהיה

לפחות קלפי אחד שלנכה תהא גישה נוחה אליו, כדי שיוכל להצביע. בערים גדולות יש

להבטיח שבכל שכונה יוצב לפחות קלפי אחד שלנכה תהא גישה נוחה אליו, ואפילו שתי

קלפיות אם הדבר יהיה אפשרי.

אני מעריו שלא קשה יהיה להגיע לנוסח שיבהיר את הדברים האלה. אם יחבר

שבישוב מטויים או בשכונה מטויימת אין מקום קלפי עם גישה נוח לנכה, יחייב החוק

התקנת מקום כזה, ואני רואה בזה גזירה שהציבור יוכל לעמוד בה, דבר שבהחלט ניתן

לביצוע. אילו דרשנו שבכל 5000 מוסדות הציבור שבהם מוצבות הקלפיות תהיה גישה

נוחה לנכים, דבר שכשלעצמו הוא בהחלט חשוב וטוב, היינו דורשים דבר שמבחינה

תקציבית אי אפשר לבצעו, לכן אנחנו צריכים להסתפק בעקרון שהזכרנו.

אני מבקש שתנסחו את החוק על בסיס ההצעות וההערות שהועלו כאן, על פי

הקווים והמגמות ששורטטו בישיבה הזאת.
א' שילת
בחוק זח יש עוד שתילם או שלוש בעיות שאינן קשורת לתחום שעללו דיברנו כאן

היום, אבל גם הן דורשות פתרון. בעיה אחת מתייחסת לאוכלוסיה שבה אנחנו מדברים,

כי לדעתי זה לא יסתכם רק בנכים. הבעיה הבאה היא הצורך לקבוע את הפרוצדורה ואת

הכללים לפיהם יירשם האיש להצבעה בקלפי המיוחד הזה, אחרי שיוציאו אותו מהקלפי

הטבעי שלו ויעבירו אותו לקלפי המיועד הזה.

אני לא יודע אם הוועדה רוצה לתת לנו עכשיו הנחיות באשר לשתי הבעיות

האלה. אולי אנחנו ננסח את הסעיפים המתאימים לשתי הבאיות האלה, נביא בפני

הוועדה שתי אופציות, והוועדה תחליט מי מהן נראית לה. הייתי מעדיף שתשאירו לנו

יד חופשית בענין הזה.
אי פרקש
אנחנו מציעים שהנכה בעצמו יבקש את העברתו מהקלפי שאליה הוא יועד לקלפי

אחרת המותאמת לו, ואחר כר יהיה פירסום במקומות הקלפי ובמקומות ההצבעה, כפי

שהחוק מחייב. כי על פי החוק בכל קלפי אמורים להצביע עד אלף אנשים.

אני חושב כי בישוב של 30 אלף תושבים לא תספיק קלפי אחת המותאמת לנכים.

הייתי מציע על כן שהצוות הזה ישקול את האפשרות שאחוז מסויים מתור הקלפיות

באותו ישוכ יהיה מותאם לנכים.
היו"ר ע' עלי
הצעתך , עורך דין פרקש, מרעה לדעתי את מצבם של הנכים. כי אם נקבע כי 10%

מהקלפיות חייבות להיות מותאמות להצבעה של נכים, מה ייעשה במקום בו יש שתי

קלפיות בסך הכל, או מקום שיש בו רק קלפי אחת? לש הרבה ישובים שבהם יש רק קלפי

אהת, לכן אני מציע שייקבע כי בישוב שיש בו קלפי אחת בלבד, יש לעשות את

הסידורים המתאימים כדי שגם נכים ותשושים וכו' יוכלו להצביע בה; בישוב קצת יותר

גדול שיש בו מספר קלפיות יש לדאוג לכך שלפחות קלפי אחת תוצב במקום שלנכים תהא

גישה נוחה אליו.
אי שילת
אני מסכים שזו צריכה להיות השאיפה שלנו, אבל אני לא בטוה שזה ניתן

לביצוע. במושבים ובקיבוצים יש 1200 או 1300 קלפיות. בקיבוצים, למשל, יש חדר

אוכל משותף ששם בדרך כלל יש גישה לנכים, ושם אין בעיה להציב קלפי. אבל

במושבירם אין חדר אוכל משותף, ושם זו יכולה להיות בעיה רצינית. ביקרתי בזרעית,

למשל, ומצאתי שכדי להגיע למזכירות של המושב צריך לעלות 15 מדרגות, כי זה ישוב

הררי. אני לא יודע אם בישוב הזה למשל אפשר למצוא פתרון לענין הזה, וכן גם

במספר ישובים נוספים. אני פשוט לא בטוח בזה.
ת' אדרי
נראה לי כי נוצר כאן הרושם כאילו לא בדקנו את הדברים. לכן אני רוצה לציין

שאנחנו יודעים בדיוק כמה מדרגות יש בכל קלפי וקלפי. יש ישובים קטנים בהם יש

קלפי אחת, ויש מדרגות המובילות למקום בו מוצבת הקלפי, ואפילו הרבה מדרגות.

בקיבוצים אפשר יהיה לפתור את הבעיה, אבל בישובים רבים אחרים אין זה לפשוט כל

כך לפתור את הבעיה. ואם אמנם ייקבע הכלל שהועלה כאן ספק אם משרד הפנים יוכלו

לעמוד בזה.
היו"ר עי עלי
מה איפוא אתם מציעים?
א' ישלח
את זה חשבנו ללבן תוך כדי הניסוח, לל אין פתרון, כי אם זה מושב הררי שיש

בו מדרגות, אני לא מאמין שיחצבו חצי הר כדי לאפשר לנכה או לנכים להצביע שם,

אפילו אם החוק יטיל עליהם את החובה לעשות כן. לכן אין לי פתרון למצב כזה.

אני חושב שאי אפשר להטיל את החובה הזו בצורה מנדטורית על ישובים שבהם יש קלפי

אחת בלבד והגישה למקום הזה אינה נוחה, והסדרי גישה נוחה כרוכים בהוצאה כספית

גדולה, אלא צריך לבדוק מה ניתן לעשות בכל מקום כזה.

צריו גם לקחת בחשבון שב-1200 הישובים האלה אחוז המצביעים הוא קטן לעומת

יתר הישובים. לכן צריך תחילה לפתור את הבעיה בעיריות ובמועצות המקומיות, ששם

מרוכזים למעלה מ-90% מהבוחרים, ואחר כך לטפל בשולים, בהתישבות העובדת,

בקיבוצים, במושבים ובישובים, שבחלקם הגדול יש מקומות עם סידורים מתאימים כדי

שהנכים יוכלו להצביע, ובחלק מהמקומות ניתן לעשות את הסידורים המתאימים, אבל

אני בטוח שאי פה אי שם יהיו בכל זאת מקומות בהם הבעיה הזו לא תיפתר.
עי פסנסון
לדעתי המצב איננו כצעקתה, וחבל שמנסים להצגי את זה כאן על אלף ואחד

הקשיים. בדיקות החראיות שלנו בישובים גדולים, אבל גם בקטנים, הראו שיש מעט מאד

מקומות שאינם נגישים בכלל לנכים ושאי אפשר לעשות בהם סידורים מתאימים. ברוב



המקומות יש שניים או שלשו מדרגות או אפילו מדרגה אחת, וחמש מדרגות נחשבות כגר

להרבה. ואם יש מקום אחד שאי אפשר בשום אופן לעושת בו ידורים מתאימים, אז מולו

ישנו גן ילדים שאפשר להציב בו את הקלפי לנוחיותם של הנכים. ובחוק עצמו כתוב

שאפשר להפקיע בל מקום שהוא על מנת לשים בו קלפי. ואם באמת אין מקום מתאים אז

אחת לארבע שנים אפשר לדרוש שיקימו נ?בנה טרומי לצורך זה.

הבדיקות שלנו הראו שהמצב אינו כל כך רע. עשינו בדיקות בחיפה, יש לנו

בדיקות מירושים, מבאר שע, מגבעתיים ומערים קטנות אחרות, נכון שבאזור המרכז,

אבל אנימכיר גם את המצב בקיבוץ שלי. אני יכול להגיד לכם שהמצב אינו נורא,

שזה לא בשמים, ואפשר לעושת את מה שצריך לעשות.
היו"ר ע' עלי
אין בינינו ויבוח על העקרון, הוויכוח הוא בשאלות המעשיות. היתה באן המלצה

מעשית, שמפרידה בין עיריות ומועצות מקומיות לבין מועצות אזוריות. האם ההצעה

הזאת נראית לכם?
עי פסנטון
לא, אין זה מקובל עלינו. אנחנו יודעים שבכל ישוב וישוב מצויים אנשים על

כסאות גלגלים ונכים ואנשים שקשה להם ללכת, ובכל משפחה יש אנשים בגילים מופלגים

שלא יכולים לעלות מדרגות ושלא יכולים ללכת בדרך לא נוחה וכוי, וצריך לדאוג גם

להם.

אי שילת;

הבעייה קיימת ללא ספק, ונכון גם שאיננו מדברים באוכלוסיה של נכים רווקה,

אלא באוכלוסיה יותר רחבה. לכן צפוי למצוא את האוכלוסיה הזאת גם במושבים. אנחנו

מקיימים עכשיו בחירות במועצות אזוריות וכשאני מסתובב שם אני אכן רואה אנשים

זקנים שחלק מהם מביאים למקום ההצבעה כשהם שוכבים על אלונקה. לכן גם אינני יודע

אם יהיה זה נכון לומר שאין בעיה במקום קלפי ששלוש או ארבע מדרגות מובילות

אליו. זו בהחלט בעיה. הייתי באבן ספיר, או במושב אחר במטב יהודה בזמן בחירות,

וראיתי שהביאו לבית התרבות של נעמת זקנה על כסא גלגים, שהיא גם בבדה, וצריך

חיה לעלות אתה 4 מדרגות בסך הכל, שרובנו לא חשים בהן כלל, אבל האנשים שם עשו

מאמץ אדיר כדי להעלות אותה כדי שתוכל להצביע, היא דהובאה לשם על ידי בתה,

ובחרי ועדת הקלפי קמו לעזור ולא יכלו להרים אותה, והלכו לקרוא לעזרה אנשים

נוספים במושב כדי להביא אותה לקלפי, כך שזו כן בעיה, לכן, כשאנו מחוקקים את

החוק אנחנו צריכים לקבוע שאין מדרגות, אלא רמפה בלבד, ואינני יודע איך אפשר

להכתיב את זה לכל מושב ומושב.
היו"ר עי עלי
אני מבין שהעקרונות מוסכמים על כולנו, ואתם מתבקשים לנסח אותם. בבל ישוב

תוצא לפחות קלפי אחת שתהא אליה גישה נוחה לנכים, ומדובר בנכים, בקשישים,

באנשים שההללכה קשה עליהם וכוי, וצרלך יהיה להגדיר זאת בצורה יותר ברורה, זה

חשוב להמשך ביצוע החוק, כדי שיהיה ברור גם מי יכול לפנות בענין זה,

כאשר תנסחו את סעיפי החוק תבהירו מה זה נכה, באיזה סוג נכות מדובר, ושזה

כולל גם קשישים, מקרים סעודיים, תשושים וכוי. תמצאו את ההגדרה ©תוכל לעמוד

במבחן החוק,

במו כן יש לקבוע כי בישוב עד 30 אלף תושבים תוצב לפחות קלפי אחת נוחה

לנכים באזור בחירה, ותגדירו מה זה אזור בחירה לפי המונחים המקובלים במערכות

הבחירות, כך שתהיה חפיפה בין הדברים והנושא יהיה מוגדר בצורה ברורה ובהירה.

כמה זמן זה יקח לכם?
א' שילת
אני חושב חודשיים, כי לדעתי יידדשו עוד מספר חנונים, אלא אם כן היושב ראש

קובע במפורש בי 30 אלף תושבים זה קו הנבול.
היו"ר עי עלי
יכולים להיות גם 20 אלף תושבים. אינני עומד על 30 אלף דווקה. אני רק חושב

שבאשר קובעים את מספר התושבים קל יותר יהיה לקבוע את מספר הקלפיות.
אי שילת
אני מבין שזה כולל את הישובים בהתישבות העובדת, המועצות האזוריות,

הקיבוצים והמושבים.
היו"ר עי עלי
את כולם.

אני מציע שאלה יהיו הקווים המנחים אתכם, אבל אינני חושב שאתם זקוקים

לחודשיים כדי להכין את הנוסח, לדעתי זה זמן רב מדי, וזה גם יקשה עליכם את

ההערכות, כי צריך להשיב על מספר שאלות כמו מתי נכה יכול לבקש העברה, האם רק

אחרי שקיבל את ההודעה לבוחר וכוי. אתם צריכים לקבוע לוח זמנים להגשת הבקשה של

הנכה, ואתם צריבים להערך לקראת זה.

אין ספק שהנושא יותר מורכב מכפי שנדמה היה, ואתם צריכים לנסח את הדברים

כך שיעמדו בפני בג"צים. לכן חשוב שהגדירו את הדברים ותבדקו אם אתם יכולים

לעמוד בלוח הזמנים. אינני מומחה לבחירות, אבל מתוך תנסיון שיש לי אני חושב שזה

מציב הרבה בעיות וקשיים. אם אמנם דרושים לכם חודשיים לא אוכל להתנגד לזה, אבל

נראה לי כי חודש ימים יספיק לכם כדי להביא את החוק בפנינו. הייתי רוצה מאד

שהחוק יתקבל עוד במושב הקיץ, ואני מעריך שנהיה זקוקים לחודש ימים כדי להספיק

להעבירו בכל הקרלאות עד לקבלתו.
עי פסנסון
חייתי מבקש מיושב ראש הוועדה לסייג את ענלן האזור, שלא יהיה כפי שהציע,

כדי שנכה הגר ברמות לא יצטרך לרוץ לגילה כדי להצביע שם, דאלא שהקלפי שבו יוכל

להצביע יהיה בתחום סביר.

העקרון הראשון הוא שבכל ישוב יהיה קלפי מתאים. אם זה ישוב קטן, יהיה בו

קלפי אחד, ואם זה ישוב יותר גדול - יותר מקלפי אחד. כך שלא יצטרך תושב גילה

לנסוע לרמות כרי להצביע, כי כל אחד מהם זה ישוב אחד, ונצטרך למצוא תא ההגדרה

שתסדיר את זה.
היו"ר עי עלי
אני מציע שלא תנקבו ברדיוסים, כי זוז רק יסבך את הענין וגם יקשה על העבודה

הטכנית. אני מציע שתקבעו את ההגדרות לפי מספר התושבים. העקרון הוא שבגילה,

למשל, תהיה קלפי אחת, וברמות תהיה קלפי אחת, בבית-וגן תהיה קלפי אחת. אתם

תמצאו את ההגדרה המתאימה לקביעת הסידור הזה, בשכונה המונה 20 או 30 אלף

תושבים, ושאינה מפוזרת מדי, תהיה לפחות קלפי אחת המתאימה להצבעה לנכים.



בישוב שיש בו רק 100 בוחרים חייבת להיות קלפי עם גישה נוחה לנכים. לדעתי

צריו גם לאפשר ליושב-ראש ועדת הבחירות להרשות במקרים יוצאים מן הכלל העברת

הצבעה של נכה מישוב אחד לישוב שני שבו יוכל לממש את זבות ההצבעה שלו. צריך

לכסות גם מקרים כאלת. תשאירו את האפשרות הזאת להחלטתו של יושב ראש ועדת

הבחירות האזורית, שהוא בדרך כלל שופט. חשוב להשאיר ליו"ר ועדת הבחירות את הפתח

הזה.

אגב, ההצעה המקורית של החוק מדברת גם על הבחירות לרשויות המקומיות וגם על

הבחירות לכנסת.

אני מודה לבל המוזמנים, וכן לקציני המשטרה שנוכחו בישיבה. ישיבה זו

נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:00)

קוד המקור של הנתונים