ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 29/11/1989

הצעות לסדר; חוק לעידוד סילוקם של מבנים מוזנחים, התשמ"ט-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 64

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, אי בכסלו התש"ן (29 בנובמבר 1989). שעה 09:00
נכחו
חברי הכנסת; י' מצא -היו"ר

י' ביבי

מי ג ולדמן

מי וירשובסקי

עי סולודר

אי פורז
מוזמנים
אי שפט - היועץ המשפטי של משרד הפנים

ד' רדושר - משרד תפנים

ת' רווה - משרד המשפטים

נ י כהן - משרד המשפטים

ד' בלאו - מרכז השלטון המקומי

היועץ המשפטי של הוועדה; צ' ענבר

מזכיר הוועדה; י' גבריאל

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; הצעות לסדר.

חוק לעידוד סילוקם של מבנים מוזנחים, התשמ"ט-1989.



הצעות לסדר
היו"ר י' מצא
אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הצעה לסדר לחברת הכנסת עדנה סולודר. בבקשה.
עי סולודר
אני מבקשת להעלות שלושה נושאים. 1. זה ענין של מדרון יפו. בקשתי להזמין את

עירית תל-אביב, את שמורות הטבע ושימור אתרים. בשעתו דנו בנושא והוצאנו מסקנות. לא

פעם אנחנו מתלוננים על כך שלמסקנות שלנו אין שיניים. נכון שהן בבחינת מסקנות ולא

החלטות. אבל אם אנחנו עוקבים אחריהן , מסתבר שיכולות להיות להן גם שיניים.
היו"ר י' מצא
nrדיון שהיה פה והיו מסקנות?

י' גבריאל;

לא מסקנות, סיכום.

עי סולודר;

עד כמה שזכור לי הי ו מסקנות.

היו"ר י' מצא;

יצחק יתן לי את החומר כדי לעקוב אחרי זה אם צריך דיון נוסף או לא.

ע' סולודר;

נושא שני, קרית ביאליק.

היו"ר י' מצא;

כתבתי לשר הפנים בנושא הזח. אנחנו נבדוק מדוע לא משיבים לנו.
ע' סולודר
נושא שלישי הוא רעידות אדמה. יש בעיה של תקן של בתים שיש לבדוק האם הם עומדים

ברעידות אדמה. מהנסיון ראינו שחלק מההרס אפשר למנוע אם אכן מקפידים על התקן. ספק

רב אם בארץ מקפידים על התקן ואם יש דרכי פיקוח.
היו"ר י' מצא
אם אתה רוצה להיות יותר יסודית, אני מציע לך להגיש הצעה לסדר-היום בנושא הזה.

זה סיפור לא פשוט.

ע' סולודר;

דבר אחרון, אני רוצה לנצל את היות היועץ המשפטי פה ולהזכיר שיש לנו הבטחה.

ממשרד הפנים, גם מעל במת הכנסת, בנושא של כפרים ללא סטטוס מוניציפאלי, בעיקר כפרי

מיעוטים. אני מבחינה ביניהם לבין כפרים שיש החלטה שהם לא יהיו שם, כיוון שאלה



מבנים בודדים. אבל יש כפרים שמוכרים ככפרים, אין להם סטטוס מוניציפאלי ויש הבטחרז

של משרד הפנים לנסות לפתור את הבעיה. אני הושבת שהבעיה דוחקת וזו הזדמנות ללחוץ.

אם לא, זה יגיע כהצעה לסדר או בקשה לדיון פה.
היו"ר י' מצא
בנושא של המועצות האזוריות והכפרים, אנהנו נקיים שלושת דיונים כאן. יש

בכוונתי לקיים בנושא הזה עוד במושב ההורף שלושה דיונים, שני סיורים: אהד בצפון,

בגליל ואהד בדרום. שם נראה בעין את הבעיה של הכפרים ושל המועצות האזוריות. אנחנו

נלמד את הבעיה. בנושא הזה יש כוונה מפורשת לקיים את שני הסיורים האלה ודיון כאן.

לגבי מדרון יפו , נבדוק מה ההתפתחות בעקבות הסיכום שהיה פה.

לגבי כביש עוקף קרית ביאליק, כתבתי מכתב לשר הפנים בעקבות הסיור. אני מהכה

לתשובתו.

מ' וירשובסקי;

אני העליתי הצעה לסדר-היום בענין ההקצבות שנעשות, לפי הנתונים,

לכל מיני מוסדות, שלא כדין, בדרך לא מוסמכת, בניגוד לקריטריונים ולא דרך

האישורים. זה התחיל בירושלים אבל זה קיים גם במקומות אחרים. הגשתי הצעה רגילה,

יתכן מאד שאדחה אורנה לשבוע הבא. אני הושב שהנושא הוא השוב ואנחנו צריכים לדון

בנושא הזה. אני מבקש שהיושב-ראש יכניס את הנושא הזה לסדר-הי ום בשבוע הבא, מפני

שהנושא מחייב טיפול. ראיתי שהוועדה לביקורת המדינה כבר ההליטה לטפל בזה.
היו"ר י' מצא
קפצה. זה לא תפקידה.

מי וירשובסקי;

עיני לא צרה בשום ועדה וכל ועדת עושה כמיטב יכולתה. אבל יש כמה נושאים בתהום

המוניציפאלי שאיך שהוא נשמטים מידינו. אני רואה את זה בצוער, לא אגיד בהומרה, זו

תהיה מלה קשה מדי, אבל בצער ובאי-שביעות רצון, מפני שאני הושב שכאן צריכות להתמקד

הבעיות. לכן אני מבקש שהנושא הזה ייכלל בסדר-היום. מבחינה פורמלית ההצעה תעלה רק

בשבוע הבא אם לא היום, כי ההומר מוכן אצלי, אבל אני לא יודע אם כדאי בשעה שבע

בערב לעורר את כל המהומה הזאת ולא לדהות לשבוע הבא.

דבר נוסף, העברתי את ההומר בענין מעמדו של חבר מועצה. אני מבקש מהיושב-ראש

לקבוע בהקדם את הדיון בנושא הזה כפי שסיכמנו.
היו"ר י' מצא
בנושא של מעמד חבר המועצה אנחנו נקיים דיון גדול.

לגבי נושא ההקצבות והפרסומים שהיו, לא יהיה נכון שמראש נקבע בסדר-ה יום את

הנושא בטרם אני מקבל הודעה על כך ממזכיר הכנסת. אם אתה מעלה היום את הנושא במליאת.

הכנסת, נכלול את זה. אם לא, יש בזה טעם לפגם אם נכלול את הנושא בסדר-היום. נבדוק

מה קורה בסוף היום ונדע לגבי שבוע הבא.



חוק לעידוד סילוקם של מבנים מוזנחים, התשמ"ט-1989
היו"ר י' מצא
אנחנו עוברים לנושא שעל סדר-היום: חוק לעידוד סילוקם של מבנים מוזנחים,

התשמ"ט-1989, הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת אברהם פורז. קיימנו דיון אחד די ממושך

בנושא. בינתיים כתב לנו חבר-הכנסת פורז מכתב שמיד אבקש ממנו להסביר לנו את המכתב.

חבר-הכנסת פורז, קודם כל תרענן את זכרונה של הוועדה איפה עמדנו בנושא הזה ומה

אתה מציע.

אי פורז;

ההצעה שלי מכוונת לעודד סילוקם של מבנים מוזנחים ושיפוץ של מבנים שאפשר לשפץ

אותם. לגבי המבנים המוזנחים - ומיד אכנס לעוד סוגיה שלא ידעתי עליה ואני מציע

שנטפל בה בהזדמנות חגיגית זאת - שבעצם דינם הריסה ואין להם מקום להתקיים, אחד

הדברים שמונע היום הריסה זו העובדה שברגע שאדם הורס בנין כזה זה הופך לקרקע ובתור

קרקע הוא מתחיל לשלם מס רכוש בסכומים מאד גבוהים. לכן שווה להחזיק את הגרוטאה.

ד' בלאו;

או להביא גרוטאה.

אי פורז;

בדרך כלל מחזיקים משפחה אחת בבנין, כי אם יש מחזיק אחד בבנין קשה להם לומר

שכל המבנה הוא קרקע. אם המבנה כולו נטוש, לפעמים הם אומרים שכולו קרקע. אבל

מחזיקים משפחה אחת בבנין ועל-ידי זה ניצלים מתשלומים מאד גבוהים של מס רכוש.

כידוע, מס רכוש על דירות בוטל והוא נותר רק על קרקע.

לכן ההצעה הראשונה והפשוטה היא לאשר למי שהורס בנין כזה לא לשלם מס רכוש במשך

חמש שנים. ולתקופת הביניים, יש חוק של חבר-הכנסת לשעבר דב בן-מאיר שעבר בקנדציה

הקודמת, שאפשר להשתמש במגרשים פנויים למטרות גינון וחנייה.

בעיה שניה, לא נכללת בהצעת החוק שלי ואני מציע באותה הזדמנות לכלול אותה.

בכנסת הקודמת הוגשה הצעת חוק פרטית, אני לא יודע אם היא הגיעה להצבעה בכלל, של

חברי הכנסת; יצחק ארצי , דב בן-מאיר, עובדיה עלי ואמנון רובינשטיין. מדובר במבנים

שלא מושלמים. יש בעיה כזאת, מינהל מקרקעי ישראל עושה לפעמים עם אנשים חוזה פיתוח.

נדמה לי שחוזה פיתוח אומר שאתה חייב תוך תקופה מסויימת לבנות את השלד.

ד' בלאו;

תוך שלוש שנים.

אי פורז;

ואז התוצאה היא, כדי לא להפסיד את הסכם ההכירה עם מי נהל מקרקעי ישראל, בונים

שלד ונוטשים אותו. אפשר לראות בהרבה מאד מקומות שלדים עומדים נטושים. שלד כזה .

נטוש הופך מיצבור לאשפה, זה מכער את הסביבה, זה כל המיפגעים הרעים.

הציעו חברי הכנסת אז שאפשר יהיה להכריז על בנין כזה בנין מכוער. אני לא אוהב

את המלה מכוער. אני חושב שצריך לקרוא לזה בנין בלתי מושלם או בלתי גמור ואז המבחן

הרבה יותר אובייקטיבי, כי אחד יכול להגיד שבעיניו בנין כזה הוא יפהפה, הוא אוהב

את הבטון החשוף. זה מאפשר לרשות המקומית להפקיע בניינים כאלה.



אני חושב שצריך למצוא פתרון לבעיית המבנים האלה. הפתרון צריך להיות לדעתי גם

על-ידי אפשרות להטיל מסים וגם על-ידי אפשרות לרשות המקומית להפקיע את הבנין הזה

ולמכור אותו לאחר שישלים אותו ולסלק את הכיעור.

אלה שני דברים שהם חשובים כשלעצמם, אבל מבחינת הכמות הם במיקרו. יש כמה מאות

בניינים נטושים וכמה מאות שלדים. עכשו אני מדבר על המסה הגדולה. בישראל אנחנו

נמצאים במצב שבו יש עזובה, לאו דווקא אצל שכבות במצוקה, עזובה אורבנית בשכבות

מבוססות. אפשר ללכת בתל-אביב או בערים גדולות אחרות ולראות מקומות בהם הדירה עצמה

עולה 100-150 אלף דולר והבנין עצמו מבחוץ טיח מתקלף, תריסים סגורים, גדרות

מתמוטטות והכל מכוער מאד,

כמובן שאפשר לטפל בתופעה הזאת על-ידי עידוד לשיפוץ בתים, מתן מענקים וכו'

ואני בהחלט תומך בזה. אבל אנחנו יודעים שהקופה הציבורית דלה והאפשרות לתמוך תמיכה

מסיבית היא קטנה. לכן אני מציע, שבצד הגזר, האפשרות לתת מענקים והלוואות, יהיה גם

מקל. אני מוכן בשלב זה להפוך את המקל שהצעתי למקלון או למקל פחות חזק. בהצעה

המקורית שלי הצעתי שבנין שהוכרז כבנין מוזנח, גם אם מתגוררים בו אנשים, אפשר יהיה

להטיל כפל מהארנונה הגבוהה ביותר. אני מוכן את ההצעה הזאת למתן.

ע' סולודר;

לפעמים גרים בבנין מוזנח אנשים עניים מאד.
אי פורז
בשביל זה הרשות המקומית צריכה להפעיל שיקול דעת. השיקול הזה שלפעמים גרים

בבנין כזה אנשים עניים הוא בהחלט שיקול, אני לא מתעלם ממנו. השאלה היא, האם אנחנו
יכולים לבוא ולומר
מאחר ובכך וכך מקרים יש אנשים עניים אז אנחנו לא פותרים את

הבעיה. לדעתי זו לא גישה נכונה.

בסך הכל אני לא מציע שוט אמיתי . אני לא מציע קנסות כבדים. הצעתי במקור שאפשר

יהיה להטיל כפל מהשיעור המכסימלי של הארנונה על בניינים כאלה. אני מוכן למתן את

זה. אני מוכן שלא נלך תחילה לפי השיעור המכסימלי אלא לפי השיעור באותו אזור, כי

אנחנו יודעים שלא בכל אזורי העיר משלמים אותו שיעור ארנונה. אם השכונה יותר

ירודה, השיעור יותר נמוך. אולי לא נלך למאה אחוזים, נלך לחמישים אחוזים. אני

רוצה שלדיירים האלה יהיה משהו ולו הקטן ביותר שירגיז אותם, אפילו כדי להביא אותם

למודעות בצורך לשפץ את הבנין.

אני גם מציע שתהיה תקופת התראה ארוכה. זאת-אומרת, האפשרות של הרשות המקומית

להטיל ארנונה יותר גבוהה לא תהיה מיידית, אלא היא תהיה רק לאחר מתן התראה של

אפילו שלוש שנים. שרק בתום שלוש שנים מיום מתן ההתראה יתחיל שיעור הארנונה

הגבוה 'והנר.

מאחר ואני יודע שיש בעיה.רצינית מאד עם חוק הגנת הדי יר ואני לא מתיימר

בהזדמנות חגיגית זאת לנסות לפתור את הבעיה הזאת, היא יותר מדי סבוכה, אני אשתדל

להתמודד איתה בדרך אחרת. אני מציע שההוראות האלה לא יחולו על בנין שבו יש דיירים

מוגנים. שם יש בעיה רצינית מאד מי בעצם הבעלים של הבנין. אני מוכן להוריד מהצעתי

את כל הבני י נים שבהם יש דיירים מוגנים.

אני מציע שהקביעה של בנין מוזנח תיעשה על-ידי מהנדס העיר ואפשר יהיה לערער

לבית משפט השלום על הקביעה שלו.

היו"ר י' מצא;

הכלי היחידי שלך לשנות את המצב המוזנח ולשפר את הסביבה זה הכלי הכספי.



אי פורז;

אני מציע שיהיה מקל וגזר. אני לא יכול לשלוט על הגזר. לדעתי כל רשות מקומית

צריכה לעודד, צריכה להקים גופים שיעזרו בשיפוץ בתים, הלוואות, אבל זה לא

בשליטתנו. אנחנו לא יכולים לעשות חוק שיחייב רשויות מקומיות להעמיד לרשות דיירים

הלוואות למטרות שיפוץ. אנחנו כמובן יכולים להמליץ. אנחנו יכולים לדבר עם שר הפנים

שיתן לרשויות המקומיות משהו אבל זה לא במסגרת של חקיקה. יש מקומות שזה גם נעשה.

אני רואה, בצד הגזר, איזשהו מקלון שיעודד אנשים לשיפוצי בתים. 50% יותר

ארנונה אחרי התראה, גם אם זה בשלבים, זה כבר מתחיל להרגיז את האדם, זה כבר מכניס

לו מוטיבציה לחשוב על שיפוץ הבנין.

מי וירשובסקי;

אני חושב שבמקרה זה דעתי היא בקנה אחד עם משרד הפנים. אסור לנו להפוך את

הארנונה לאיזשהו אמצעי עונשין. לא משנה אם זה אחוז אחד או מאה אחוזים או חמישים

אחוזים. יש בזה סכנה גדולה ביותר. לכן אני רוצה שבנקודה העקרונית הזאת נקיים את

הדיון. אני חושב שאסור לנו לנגוע בארנונה של הרשות המקומית. או שנדון בה ונקבע לה

קריטריונים הרבה יותר רחבים ממה שקבועים היום בחוק, והיום מספרם הוא מוגבל

ומצומצם, או שנעזוב אותה. אבל בוודאי הארנונה לא יכולה להיות איזשהו אמצעי ענישה.

לכן כל הקונספציה של חבר-הכנסת אברהם פורז לא נראית לי.

אני חושב שאנחנו חוזרים במידה רבה על הדיון של הישיבה הקודמת. לכן אני מציע

שנקצר את הדיון בנושא הזה, כי הדברים ברורים. אם חבר-הכנסת פורז בא ואומר: אני

רוצה שמי שהורס והופך את המבנה למגרש לא ישלם כך וכך שנים מס רכוש, אני בהחלט

מוכן לקבל את זה. זה גם מוצדק וזה טוב. אבל להפוך את הארנונה לאיזשהו אמצעי

ענישה, אני חושב שאנחנו חוטאים לכל המבנה של המיסוי העירוני ואני מציע שנרד מזה.
עי סולודר
לא הייתי בדיון הקודם, אבל אני רוצה להעיר כמה הערות. א. לא כל כך ברור לי

מהצעת החוק אם המוטיבציה היא באמת הארנונה ואז אני מצטרפת למה שאמר חבר-הכנסת

וירשובסקי. אם אנחנו רוצים לדון בנושא הארנונה אז נדון בנושא הארנונה לגופו, מתי

כן מתי לא ולא כגורם של ענישה.

אם המוטיבציה היא סילוקם של מבנים מוזנחים בגלל היופי, בגלל שזה מפריע

לתכנון, יש לי כמה הערות. קודם כל מי קובע מה זה מוזנח.

א' פורז ;

מהנדס העיר עם אפשרות ערעור לבית המשפט.
עי סולודר
לפי איזה קריטריונים. יש בעיה גם מי גר בבתים האלה.

ההחלטה על הריסת מבנה היא בדרך כלל כאשר הוא נבנה בניגוד לתכנית מיתאר או ללא

אישור תכנית מיתאר. אני נגד סתם הריסה. עכשו אני באה לנקודת ראות נוספת. אני

עוסקת הרבה בנושא של שימור אתרים. לדאבוני , רוב האתרים לשימור הם מוזנחים, לא

מטופלים ונהרסים לאט לאט. מונחת הצעת חוק שלי שאנחנו מתדיינים עליה עכשו והיא מאד

פרובלמטית. יבוא החוק הזה או חוק דומה, יחליטו מה שיחליטו ויהרסו אותם. יכול

להיות שלבעל הנכס יהיה אפילו כדאי להרוס, הוא לא יצטרך לשלם ארנונה וכך ניפרד

מנכסים שאולי היינו רוצים לשמר אותם.

ההצעה הזאת לא כל כך נראית לי. היתה בשעתו ההצעה של דב בן-מאיר ושותי לגביי

שימוש במגרשים ריקים, שיש להם ייעוד אבל עד שהייעוד הזה יתבצע - - -



א' פורז;

זה כבר חוק קיים.

ע' סולודר;

אני יודעת. אני תמכתי בזה- אבל מראש להחליט להרוס בית שמוזנח

ולהשתמש בארנונה, זה לא נראה לי. אם אתה רוצה לטפל בארנונה, טפל

בארנונה. אם אתה רוצה לטפל בנושא של היופי אז יש נושא של שיקום

שכונות ודברים אחרים. אני פשוט אקח דוגמאות. עומד בשער הגיא מבנה

שהוא מוזנח. יחליטו להרוס אותו.

א' פורז;

אם הוא לא הוכרז צריך להרוס אותו. אם הוא הוכרז צריך לשפץ

אותו.

ע' סולודר;

יש בעיה גם בהכרזה. הייתי עכשו בקרית שמונה. בדרך הראשית של

קרית שפונה יש ממש ארמון נוסח ימי הביניים. האדם שבנה אותו ירד

מנכסיו ולא יכול לבנות אותו . יבואו ויחליטו להרוס את זה סתם ככה?

א' פורז;

זה שיקול דעת של הרשות המקומית.

ע' סולודר;

אני לא רואה כאן בעיה. אם זה מבחינת יופי או אסטטיות, זה

סיפור אחד. אם זה מבחינת ארנונה זה סיפור שני. אני לא מציעה לכרוך

את הכל יחד.
א' שפט
יורשה לי להזכיר את סוף הדיון של הישיבה הקודמת. כולנו ראינו

את הבעיות, כולנו הבנו שיש פרובלמטיות. בישיבה הקודמת, חבר-הכנסת

וירשובסקי והיושב-ראש לא התלהבו מהחוק הזה וכך זה משתקף מהפרוטוקול.

בסיפה של הפרוטוקול סוכם שכולנו חייבים לחשוב מחדש. אם וכאשר נמצא

פתרון שהוא פחות או יותר מתקבל על הדעת או עשוי להתקבל על הדעת, כי

אז נחדש את הדיון בנושא הזה.

אני מודה ומתוודה שבתיק שלי רשמתי: לאחר בידור בין מר פורז

לבינינו האם נמצא דרך לחזור לוועדה. קבלתי את ההזמנה היום קצה בהפתעה,

כי כל דיון או כל מגע בין מר פורז לבינינו לא התקיים.

ע' סולודר;

גם לא היתה תשובה של משרד הפנים בדיון המוקדם.
א' שפט
בדיון המוקדם היתה תשובה של משרד הפנים. במלים אחרות, כאן

קרה דבר מוזר מאד, כי ועדת שרים החליטה אהדת ושר הפנים תושב אחרת.

אנהנו בבעיה. שר הפנים תומך בהצעה הזאת כעקרון. על כן ההנחייה

היא למצוא איזשהו מוצא שיתקבל על הדעת למרות הקשיים.

הרשיתי לעצמי בפעם הקודמת לספר שעד עכשו לא מצאנו את הדרך,

פתרנו מהדיירים המוגנים. חבר-הכנסת פורז, בהגינותו , אמר; בוא נרד

מהדיידים המוגנים ואז נשארים רק הדברים הריקים המוזנתים באמת. היום

שמעתי טענה שאני מודה שלא וזשבתי עליה מהברת הכנסת עדנה סולודר לגבי

אתרי לאום מוזנחים.
א' פורז
זה שיקול דעת. מהנדס העיר יבקש להרוס בניינים כאלה?

מ' וירשובסקי;

חמש שנים היית הבר מועצה ואתה יודע מה זה שיקול דעת של מהנדס

העיר. אני יכול לתאר לכם תיאור קלאסי מה זה נקרא שיקול דעת של

מהנדס העיר.
א' שפט
שמחתי לראות את ההתקדמות במחשבתו של חבר-הכנסת פורז.
א' פורז
זו לא התקדמות זה פרגמטיזם.

א' שפט;

או פרגמטיזם של חבר-הכנסת פורז. אני חושב שאם נקיים דיון

אינטילגנטי, יתכן שנמצא איזושהי הצעה שעשויה להתקבל על דעתכם.

הריון הזה לא התקיים. משאלתי הצנועה שתתנו את האפשרות לקיים אותו.

מ' גולדמן;

אנחנו נתקלים בנושאים האלה יום יום וזו בעיה אמיתית. אבל

אנחנו נמצאים כאן על חוט דק מאד. הדגישו את זה חברי הכנסת עדנה

סולודר ומרדכי וירשובסקי. מצד שני, אנחנו יודעים איזה מיטרד זה

גורם הענין זה של בתים נטושים או בתים שמחזיקים אותם בתירוצים

כאלה ואחרים והדגיש אותם חבר-הכנסת אברהם פורז.

לכן אני בעד לקדם את החוק הזה בכפוף להערות שנשמעו כאן שלא

להשתמש בארנונה כשוט לבעלי דירות מהסוג הזה. חבר-הכנסת פורז,

אני רוצה לומר לך שהארנונות הפכו להיות דבד שראשי הרשויות המקומיות

מנצלים אותן ואנחנו צריכים להיות זהירים בענין הזה. יש מצבים בהם

הארנונה הפכה להיות הרבה יותר גבוהה ממס הכנסה.



לכן אני בעד החוק עם התיקונים הקלים שנשמעו כאן, אנחנו צריכים י

לדעת שחלה מהפכה ברשויות המקומיות בנושא של פני הישוב. נושא

האסטטיקה נהיה חשוב לכל אחד, הדבר שאני חושש ממנו הוא בעיקר נושא

מם רכוש שעליו אנחנו צריכים לדון בנפרד.
א' פורז
אני רוצה להיות פרגמטי, אני גם לא מאמין בדיונים ארוכים

ובדיאלוגים. אני לא חסיד השיטה הזאת, יש פה כמה דברים שהוסכמו

על דעת כולם בישיבה הקודמת, זה נושא של מם רכוש,
ת' רווה
פרט לאוצר,
א' פורז
רבר קוני, אני מציע לאמץ את ההצעה ששלדים נטושים, הרשות

המקומית רשאית להפקיע אותם אחרי התראה לבעלים שאם הוא לא יגמור

תוך זמן מסוים הנכס יכול להיות מופקע,

היו"ר י' מצא;

אתה לא רציני,

א' פורז ;

אני רציני מאד, לגבי הענין של הארנונות אני מציע שנקיים

דיון יותר רחב,

היו"ר י' מצא;

לגבי הפקעות, השכנים היו מוכנים לקבל את הזכות הזאת, שתיתן

להם להפקיע.

מ' וירשובסקי;

אני רוצה להזהיר גם את חבר-הכנסת אברהם פורז. החוק שרב בן-מאיר

יזם אותו ואני הייתי שותף לו עבר בסוף אבל הוא זכה לביקורת קשה ביותר,

אמרו שיש בזה מעין הפקעת רכוש למרות שהבעלות לא עוברת אלא נשארת

בידי אותו אדם, לי יש הרבה היסוסים לגבי סמכויות ההפקעה שיש היום,

פתאם נשלוף במהירות אפשרות של הפקעה? למה לנו ליצור בעיות כאשר לא

פתרנו את הבעיות האמיתיות.

א' שפט;

אבל ההצעה הזאת לא מונחת לפנינו,
מ' וירשובסקי
חבר-הכנסת פורז מציע שנלך קדימה.



ת' רווה;

אני מסכימה לדברים שנאמרו כאן. אנחנו נשמח לשבת עם חבר-הכנסת

אברהם פורז תמיד.

היו"ר י' מצא;

תם הדיון ואני רוצה לסכם אותו. אני חייב להודות בפורום הקטן

הזה שהנושא עלה על השולחן בטעות היום, אני עצמי הופתעתי. זה לא היה

על סדר-היום. על סדר-היום היתה הצעת חוק אחרת של חבר-הכנסת פורז.

מר שפט העיר הערה והוא צדק. סיכמנו בפעם הקודמת שנחזור לדיון הזה

אחרי שיהיה דין ודברים עם משרד הפנים ומשירד המשפטים ונזמן דיון

יחד עם האוצר לנושא מס רכוש.

א' פורז;

האוצר הוזמן להיום.

היו"ר י' מצא;

את הנושא לסדר-היום סיכמתי עם מזכיר הוועדה. לאחר מכן, תבר-הכנסת

פורז "סיבן" את מזכיר הוועדה והחליף את הנושא שבסדר היום. אמרתי

למזכיר הוועדה ברוח טובה שלהבא לא ישנו לי את סדר היום.

אי פורז;

ידידנו יצחק מצלצל אלי ואומר לי: קבעתי לדיון אה החוק בענין

בעלי החיים. אמרתי לי; זה לא בשל, כי אני מנהל דיאלוג עם משרד המדע

כדי להגיע איתם להסכמה בענין.

עי סולודר;

גם זה לא בשל.

אי פורז;

האמת היא, זה כן בשל.
היו"ר י' מצא
חבר-הכנסת פורז, חבל על כל מלה מיותרת. אנחנו חוזרים להחלטתנו

מלפני שבוע או שבועיים שהיתה נכונה וטובה לפיה תשב ותנסה להגיע

לסיכום עם משרד הפנים. אס לא, נחזור לדיון פה ונצביע. אתה בקשת

אורך זמן לנסות לשכנע. אתה יודע שעמדנו להצביע נגד ולהפיל את

ההצעה הזאת. נתנו לך אורך זמן ולא ניצלה אותו.

פה עלה נושא אחר לחלוטין, נושא הארנונות, ואני רוצה להתייעץ

איתך מר שפט. עד 28 בפברואר הרשויות המקומיות צריכות לקבוע את

הארנונה. תמיד סביב זה, כל רשות מקומית פירשה את זה אחרת.
מי גולדמן
לא בשנתיים האחרונות.



היו"ר י' מצא;

אושר וווק בכנסת. הגבלנו את העלאת הארנונה על-פי המדד ומעבר לזה

באישור שר האוצר ושר הפנים. אבל הרשויות המקומיות התחכמו ומתחכמות

ואני שומע שיש ערים שכוללות את המרפסת ואת המחסן, מודדים כך ומודדים

אחרת והנושא ממשיך לקלות.

בטרם נקבע דיון - ואני לא רוצה דיון עקר, אני רוצה לקיים דיון

יסודי עם שר הפנים עם מרכז השלטון המקומי, אם יש מקום לזה- האם א תה

יכול להעשיר אותנו באיזושהי ידיעה בנושא הזה, מר שפט?
א' שפט
הנושא הזה איננו נושא שלנו. הנושא הזה הוא נושא של הסמנכ"ל

לכספים ותקציבים ידידי מר קאפה וחבריו במשרד והם לימדו אותי שהשגת

גבול אסורה מהתורה, לכן כל מה שאומר כאן, אני אתחוב את האף שלי לתחום

לא שלי. אבל לצאת בלא כלום אי-אפשר. לכן אני אומר רק דבר אחד.
ההנחיות אמרו
אותו נכס בשנה שעברה. אני יודע שהיו נסיונות של כל

מיני התחלקויות כאלה של העברה משיטה לשיטה וכיוצא באלה דברים.

כשנודעו לנו הדברים האלה ניסינו למנוע אותם. לפעמים הלך, לפעמים

אינני יודע מה קרה. אם אתם רוצים לקיים דיון, אנא תשאלו את מר קאפח.

היו"ר י' מצא;

אני אקיים שיחה ואדווה עליה בוועדה. אם צריך לאתר מכן לקיים

דיון רחב נקיים אותו.

אני מודה לכולם, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.00

קוד המקור של הנתונים