ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 08/11/1989

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון - מעטפות הצבעה), התשמ"ט- 1989; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב) (תיקון - פטור למבני דת ממיסים), התשמ"ט - 1988(מאת חברי הכנסת אי גמליאל, שי דיין, יאיר לוי וי' עזרן); חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו) (תיקון מס' 7), התשמ"ט-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 61

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, י' בחשון התש"ן (8 בנובמבר 1989). שעה 09:00
נוכחו
חברי תו ועדי;;

י. מצא - יושב-ראש

י . ביבי

י' גולדברג

אי פורז

מוזמנים;

ח"כ יצחק לוי

ח"כ יאיר לוי

א. שילת - משרד הפנים

ד. בלאו - מרכז השלטון המקומי

ד. טלמור - " "

י . כהן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ש. עיר שי - לשכה משפטית, "

י . ארד - סמנכל מנהל המכס

דייר ה. חפץ - יועץ משפטי, משרד הדתות

גב' נ. כהן - משרד המשפטים

י. לוי - יי יי

מזכיר הוועדה; י. גבריאל
י ועץ משפטי
צ, ענבר
הקצרנית
ש. אלתרמן

סדר-היום; 1. חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

(תיקון מס' 7);

2. חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

(תיקון - מעטפות הצבעה), התשמ"ט - 1989;

3. חוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב)

(תיקון - פטור למבני דת ממיסים), התשמ"ט-1988.



חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו) (תיקון מס' 7).התשמ"ט-1989
היו"ר י' מצא
בוקר טוב, אני מתנצל על האיחור בגלל בעיות בתחבורה הציבורית. יש בפנינו חוק

הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו). אנחנו צריכים להכין אותו לקריאה שניה

ושלישית. זו הצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי חבר הכנסת יצחק לוי.

אדוני היועץ המשפטי, תרענן את הזכרון במה אנחנו מדברים.

צי ענבר;

זו קריאה שניה ושלישית. במליאה לא היו הערות אלא רק ברכות. הצעת החוק כפי

שמופיעה כאן באה להשוות את המצב ברשויות המקומיות לגבי בחירת ראש הרשות וסגניו

למצב הנהוג לגבי הבהירות למועצה. כלומר, כשם שבמועצה קיימות כמה אפשרויות, לרבות

האפשרות של הגשת הצעת מועמד מאת סיעה של הכנסת, כך באה הצעה להשוות את המצב לגבי

הבחירות לראש הרשות שהן נערכות כמובן באותו המועד למועצה. אכן ההצעה הזו

והנמקותיה נתקבלו על דעת הכל במליאת הכנסת ולא היו הערות כל שהן.
ה י ו "ר י' מצא
היועצים המשפטיים של משרד הפנים איתנו? לא. אני מבין שבקריאה הראשונה לא

היו הערות גם למשרד הפנים וגם ליועץ המשפטי. זו הצעה שנתמכת על ידי משרד הפנים.

אמת, אדו נ י ?
צ' ענבר
בקריאה הראשונה משרד הפנים לא נטל חלק בדיון אלא חברי הכנסת בלבד. בדיון

המוקדם שר הפנים דרעי תמך בהצעה. בהכנה לקריאה ראשונה כאן בוועדה השתתפו היועץ

המשפטי שפט והממונה על הבחירות מר שילת. הצעת החוק שנכללה בחוברת הכחולה היא הצעה

שנוסרח על דעתם.
הי ו "ר י' מצא
אני רוצה להבין דבר נוסף. בחוק הזה אנחנו נותנים סמכות לבא כוח רשימה בכנסת

להגיש את המועמד לראשות העיר. בכך אנחנו נוטלים את הסמכות מבא הכוח במועצה, או

בנוסף אלי ו?
יצחק לוי
לפי טענתי בנוסף, כמו לגבי הרשוי ות המקומיות.
הי ו "ר י' מצא
מה קורה כאשר ישנה התנגשות? בא כוח הרשימה במועצת העיר מגיש את המועמד

שלו . זה קרה אתמול במעלה אדומים. בא כוח הרשימה בכנסת מגיש את המועמד שלו. המפלגה

עמדה מאחורי המועמד שהובס- טרקמן.
יצחק לוי
אתן לך תשובה מהנסיון המעשי. לדעתי הרשימה בכנסת היא בעלת האות והשם.
היו"ר י' מצא
אני מקצין את העמדה, אני עוד לא מביע עמדה. פירושו של דבר שמי שקובע עם החותם

והוא מאמץ את השם ואת המועמד וזין תופס בכל הרשויות - זאת המפלגה.
יציחק לוי
לא, אני רוצה לתקן. ברשויות המקומיות, כמו בכנסת, כל אחד יכול להגיש רשימה

נפרדת ומועמדות. על כן הזכות הניתנת כאן למרכז המפלגה לגבי האות ושם המפלגה.

כלומר, טרקמן או מישהו אהר יכול להגיד: אני רוצה לרוץ, אם הליכוד לא מוכן לתת לי

את שמי אני רץ לבד.
הי ו"ר י ' מצא
התיצבות מאחורי המועמד, כאשר מדביקים לו על מצהו את תג המפלגה, את שם המפלגה,

האות והסימן. אינני אומר זאת כביקורת, אני מקצין עמדה. אני תמים דעים עם הנקודה

הזאת.

בא כוח הסיעה שרואה עצמו נפגע, אם אינו רוצה לקבל את דינה של המפלגה הוא רשאי

להגיש רשימת כדת וכדין.
יצחק לוי
הוא רשאי להגיש רשימה גם היום. פה מדובר על ראשות.
הי ו"ר י ' מצא
רשימה גם היום. גם ראשות מותר.
יצחק לוי
התיקון בא לתקן את עני ן הראשות בלבד.
הי ו "ר י' מצא
מי שמרגיש מקופה רשאי להגיש לראשות בשמו.
א' שילת
אני מתנצל על האיחור, בגלל פקק בתנועה.
הי ו"ר י' מצא
ארנה מכיר את הצעת החוק שלפנינו. למשרד הפנים לא היו הסתיגויות?
א' שילת
לא, אין לנו הסתי גויות. בעל ההצעה, אתה רוצה לומר משהו נוסף?
י צחק לוי
לא, אני רק מבקש להעביר למליאה לקריאה שניה ושלישית.



צ. ענבר;

המפקח על הבחירות אולי לא שמע את השאלה של היושב-ראש לחבר הכנסת לוי.

הי ושב-ראש שאל מה קורה כאשר גם סיעה של הכנסת וגם סיעה של המועצה הגישו הצעת

מועמד, האם יש אז בעיה מי עדיף?
ה י ו "ר י' מצא
אין בעיה, קיבלנו תשובה.
אי שילת
לא יכול להיות אותו מועמד.
ה י ו "ר י' מצא
מי מאמץ םאת האות?

אי שילת;

מועמד לא רץ תחת אות. מועמד חייב להיות ראשון ברשימת מועמדים כל שהיא.
ח י ו "ר י' מצא
ורשימת מועמדים כל שהיא היא תחת האות. אז האות הזאת תהיה של מי?

אי שילת;

של רשימת המועמדים שבה נמצא אותו מועמד לראש רשות. ניקח את המקרה של מעלה

אדומים, הוא הכי נוח לנו. שם היה פיצול של סיעה. שם אסור להשתמש באותיות של הכנסת

- זה סיפור לחוד.
היו"ר י ' מצא
מי שנכשל איזה אות היתה לו?

אי שילת;

ביו"ש אסור להשתמש באותיות של הליכוד. נניח שהסיעה המקורית של ארבעה-חמישה

אנשים היינה סיעה של הליכוד התפצלה. מטעם כל אחד משני החלקים יש מועמד אחד לראש

רשות. בקבוצה אי תומך מרכז הליכוד.
היו"ר י' מצא
אי זה אות תהיה לה?

אי שילת;

של הליכוד. הסיעה השניה יכולה אף היא להריץ מועמד והאות שלה תהיה אחרת, האות

המאומצת על ידי בית המפלגה.
י . טלמון
עקרונית עמדת השלטון המקומי היא לא נגד ולא בעד, הוא משאיר את השאלה להחלטה

כפי שהיא תיפול. אני רק מבקש אישית להעיר הערה. בכל אופן פה לא מדובר באספקט

המפלגתי. אנחנו מדברים על בחירה אישית של ראש עיר. בעקרון ראשי הערים נבחרים לפי

הסגולות האישיות שלהם והם גם מופיעים לפני הציבור בעיקר בסגולות אישיות.



נכון שלפי החוק הם חייבים לרכוש רשימח כל שהיא שהיא רשימה מפלגתית. זה הצד

הפחות מפלגתי של הבהירות שלנו שקיים במדינת ישראל. לכן לעניות דעתי המחוקק בזמנו,

שחוקק את החוק, כאשר מדובר בהצגת מועמדותו של ראש עיר אישית, לא רצה לתת את

הסמכות הזאת לסיעה בכנסת.

זו לא שאלה משפטית, זו שאלה פוליטית. יכולה לבוא הכנסת ולתת לסיעות בכנסת

השפעה גם על אישיותם של המועמדים להיבחר לראש עיר. אם אתם סבורים, רבותי

המחוקקים, שטוב לעשות השוואה ולא להבדיל בין המועצה שהיא גוף פוליטי כמו הכנסת,

היות והיא נבחרת בעצם לפי אותם עקרונות שהכנסת נבחרת, בבחירות כלליות על פי

רשימות מפלגתיות, לבין ראש המועצה, שהוא בכל אופן יחיד במעמדו בישראל, שאין לו אח

ורע. בכנסת. זו שאלה פוליטית ערכית שצריך להחליט עליה עקרונית: אנחנו רוצים לתת

לכנסת זכות השפעה על אישיותו של ראש העיר או אנחנו לא רוצים. כפי שתחליטו.
יצחק לוי
לו בחירת ראש העיר היתה מתנתקת מרשימות, היה הרבה הגיון בכך.
היו "ר י ' מצא
המחוקק הציב אותו גם בראש רשימה פוליטית.
יצחק לוי
המחוקק הכריח אותו להיות מוצב בראש רשימה. לו המחוקק היה בא ואומר: ראש עיר

לא חייב להיות צמוד לרשימה, באמת היה טעם בהפרדה מוחלטת. וכך היה במציאות. היום

המציאות הוכיחה שזה לא כך, אלא הכל צמוד למפלגה או לרשימה מקומית. לכן נוצרו

אבסורדים. נניח שמרכז מפלגח שמממן רשימה, מורה לראש עיר או למועמד מסויים להעמיד

מועמדות או לא להעמיד מועמדות, והוא בגלל סעיף זה משתמש בשמה של המפלגה וממרה את

פיה. משתמש בכספיה ובמוניטין שלה וממרה את פיה. לכן אני חושב שהתיקון הוא נכון,

הוא צודק. הוא לא מפר שום דבר שהוא לא קיים היום.

בין כך היום כל מועמד הוא חלק מרשימה שחלים עליה כל החוקים של רשימות

פוליטיות.
היו"ר י' מצא
יש מקום אחד בארץ שהחוק הזה עלול או עשוי לגרום עולל מסויים - בירושלים. אגיד

לך למה. בירושלים קולק התייצב ברשימה של ירושלים אחת, כשהוא מכתיב למפלגה. כאן

אנחנו הולכים לתת כלי למפלגה להכתיב לו. נניח שהמפלגה מחליטה שהיא ירושלים אחת

והיא הצח עם זה. וירושלים אחת המקורית לא רואה עין בעין את הרשימה הזאת. ראש העיר

אחרי אריכות ימים ושנים, הוא מתנגד למה שקורה שם, הוא רוצה להבליט בציבור שהוא

ירושלים אחת. נטלת ממנו את היכולת. למרות החריג הזה, יסתדרו שם.
ד ' בלאו
מה היום המצב? כבר אמר היום חבר הכנסת לוי , ראש הרשימה הוא מצד אהד דמות

פוליטית, מצד שני המצב כיום הוא כזה שאין מעמד למפלגה הארצית, לרשימה הארצית

בהצעת המועמדות שלו. מה יכול אז לקרות? אותו ראש רשימה שהוא ראש רשימה פוליטית

מובהת יעזוב נניח את המפלגה ויעבור למישור אחר. אין למפלגה שום אמצעי לשנות את

הדברים ביום ההצבעה. זה לא מפחית במאומה את הכוח של הרשימה המקומית, מכיוון שהיא

תמיד בעלת יכולת להגיש מועמדות. זה רק מוסיף על כורה של הרשימה המקומית את הרשימה

בכ נסת.

עכשיו לגבי טדי קולק, נדמה לי שזה לא יחול עליו בכלל. מדוע? לירושלים אחת אין

רשימה בכנסת. בירושלים לא יהיה מעמד של רשימה בכנסת



אני שואל אותך שאלה: מפלגת העבודה תגיש רשימה תחת הכותרת "ירושלים אחת"?
די בלאו
לא תוכל. כיוון ש"ירושלים אחת" היא רשימה מקומית שאין לה אם בכנסת. יוכל

המערך בכנסת להגיש רשימה מטעם המערך.
היו"ר י' מצא
אם מפלגת העבודה תגיש רשימה תחת הכותרת "ירושלים אחת", אתה לא תוכל למנוע את

זה ממנה לפי החוק הזה.
די בלאו
יכול להיות.
היו"ר י' מצא
אני מביא את זה כדוגמא איפה החוק הזה עלול לעשות עוול. נקודה.
צי ענבר
על פי סעיף 39 בי לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) סיעה מסיעות הכנסת היוצאת

או המועצה היוצאת זכות עדיפות לה לסמן את רשימתה בכינוי, באות ובאותיות שבהם היתה

מסומנת רשימת המועמדים שלה בבחירות לכנסת או למועצה היוצאת. כלומר, ירושלים אחת

במועצה הזכות שלה להגיש ירושלים אחת בבחירות שאחרי זה. וסיעת המערך בכנסת הזכות

שלה להגיש כסיעת המערך. אבל לא יכולה סיעת המערך בכנסת להתלבש על ירושלים אחת,

מפני שכתוב "את רשימת המועמדים שלה", ורשימת המועמדים של המערך היא המערך; ורשימת

המועמדים של ירושלים אחת היא במועצה.
אי שילת
צריך להבחין פה בין הזכות להגיש רשימה והזכות לאותיות. למערך בכוח היותו

סיעה בכנסת יש זכות להגיש רשימה בירושלים. הזכות של המערך היא על האותיות אמת, לא

על האותיות יא.
היו"ר י' מצא
אני הבאתי את הדוגמא שהם ירצו לקחת את ירושלים אחת. הם לא יכולים.
אי פורז
הצעת החוק הזו היא לקח של הבחירות האחרונות.
היו"ר י' מצא
רבותי, אני מבין שאין התנגדות להצעת החוק הזאת.

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם}(תיקון מסי 7)

עוברת לקריאה שניה ו.שלישית.



הצעת חוק הרשויות המקימיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

(תיקון - מעטפות הצבעה), התשמ"ט- 1989
היו"ר י' מצא
אנחנו עוברים להצעת הוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו

וכהונתם)(תיקון - מעטפות הצבעה). אושרה בקריאה טרומית כדי להביאה לקריאה ראשונה.

קיימנו דיון וביקשנו את היועצים המשפטיים ניסוח סופי.
יצחק לוי
אני מבין שהיו התלבטויות במשרד הפנים כיצד לנסח את הדברים. מתוך שרצו ללמוד

את הנושא לעומקו לא רצו לעשות צעדים חפוזים בחקיקה. אני מקבל זאת, אבל אני מבקש

ממשרד הפנים ומהוועדה לא לעכב את הקריאה הראשונה. יש לנו הליך בין קריאה ראשונה

ושניה והענין מתעכב.

אין מחלוקת. ההוק הזה עבר כאן בוועדה לאחר הקריאה הטרומית להכנתו לקריאה

ראשונה. באו משפטני משרד הפנים, מר שפט ומר שילת ואמרו: ננסח את הדברים ואז יעבור

לקריאה ראשונה. עברו חודשים וזרז לא נעשה. אני לא בא בטענה, רצו ללמוד את הדברים,

רצו למצוא שיטות נוחות, רצו לחסוך זמן הצבעה, רצו לחסוך כספי מדינה - הדברים בהחלט

מקובלים עלי. יש דברים שצריכים זמן כדי לראות איך עושים אותם.

אני מבקש מיושב-ראש הוועדה לא לעכב את הקריאה הראשונה, כיוון שהברורים

יכולים עוד להימשך הרבה זמן.

מתוך שיחה אחרונה שהיתה לי עם מר שילת, הנוסח המוצע תואם פחות או יותר

הכיוון שמשרד הפנים הולך אליו.
היו"ר י' מצא
אני רוצה להעיר הערה אחת כדי לחזק את ידיו של חבר הכנסת יצחק לוי. אני הייתי

בטוח שיש כבר נוסח מתוקן בפנינו. הוועדה סיכמה והסכימה שאנחנו מצביעים בשתי

מעטפות. דיברנו על פרגוד אחד או שני פגודים. אמרנו לכם: עשו חושבים וחיזרו

אלינו. אתם חוזרים אלינו בלי נוסח. בואו נשמע מתי אתם באים עם נוסח וברזקדם.
אי שילת
אנחנו באים עם פתרון, עדיין בלי נוסח. אני רוצה להסביר את הבעייתיות שנתקלנו

בה. המחשבה הראשונה בשתי במעטפות היתה שהמעטפות יהיו בצבעים שונים, מעטפה לבנה בפתק

למועצה ומעטפה צהובה בפתק לראש רשות. זה בהכרח היה גורם לפסילה רבה של קולות. פתק

לבן במעטפה צהובה או פתק צהוב במעטפה לבנה הוא קול פסול.
אי פורז
למה לא אותו צבע מעטפה?
אי שילת
כי אז אתה לא יודע אם האזרח לא מצביע פעמיים למועצה ופעמיים לראש רשות. לכן .

הפתרון השני היה לתת לאזרח מעטפה אחת. יגש לפרגוד אי, שם יש רק פתקים לבנים

ויצביע. יחזור, ואז תינתן לו המעטפה הצהובה. יגש לפרגוד בי, שם יש רק פתקים

צהובים ויצביע. ויצביע. זה פעמיים זמן הצבעה, כלומר צריך לחלק את מספר האוכלוסיה

בקלפיות לחצי. בזה התלבטנו.



מכיוון שתיכננו נסיעה לארצות הגויים ללמוד קצת על בחירות, חשבנו לעכב את

חנוסח עד שנראה מה נעשה בגויים. מצאנו פתרון מן המוכן. בשוודיה ביום והבחירות יש
שלש מערכות בחירות
אחת לפרלמנט, אחת ללנד ואחת לרשות המקומית. המעטפה היא אחת לכל

הבחירות האלה. כלומר, שלש מעטפות. הפתקים הם צבעוניים. הפתק לפרלמנט

הוא צהוב, הפתק ללנד הוא כחול , הפתק לרשות המקומית הוא לבן.

הבוחר מקבל מוועדת קלפי שלש מעטפות זהות, ללא שום שוני ביניהן. אלא שבמעטפה

יש חלון למטה. כאשר הבוחר מכניס את הפתק, נשקף צבע הפתק מהמעטפה. ואז יודעים אם

הצביע לפרלמנט או ללנד אן לרשות המקומית. לארגז יש שתי מחיצות, שלשה תאים, שלשה

חריצים צבועים. שמים כל מעטפה בצבע המתאים.
היו"ר י ' מצא
המוח היהודי ישים בחלון פתקית קטנה.

צי ענבר;

לא כדאי לו, הקול שלו ייפסל.

אי שילת;

כל דבר שנוסף לפתק ההצבעה פוסל את הקול הזה. זה חוק קיים, אין עם זה בעיה.

החור הזה קיים בשני הצדדים. אם הוא שם גם פתק לבן וגם פתק צהוב, מיד ניתן לראות את

זה.

במעטפה למטה יש פס כהה. בתום ההצבעה, הפס נתלש ואז שולפים את הפתק, ולא

צריך לקרוע מעטפה ויחד איתה את הפתק. מצאנו את הפתרון הפשוט הגאוני - חור קטן

במעטפה שדרכו רואים את צבע הפתק.
היו"ר י' מצא
מי אמור לראות? בעת ההצבעה?

אי שילת;

בשוודיה הוא מוסר את המעטפה ליושב-ראש ועדת הקלפי. זה בודק שאכן יש לו את

הצבעים המתאימים והוא שם את המעטפה בהריץ המתאים.
היו"ר י' מצא
אם שם בחריץ הלא מתאים, זה לא פוסל?

אי שילת;

זה לא פוסל. קודם היתה בדיקה שאכן הצבע מתאים ורק מעטפה אחת שם. מה שעומד

לפנינו היום הוא לנסח למעטפה כזאת בחוק. זה לא פשוט. הפתק השוודי קצת יותר גדול.

בשוודיה הוא עשוי מנייר של 80 או 90 גרם. ואז קל מאד ונוח מאד להכניס אותו למעטפה

סטנדרטית. יכול להיות שאין בעיה. זה בדיוק מה שמעכב אותי בניסוח.

אנחנו בודקים עכשיו אם יש אפשרות טכנית לייצר למעטפות כאלה בארץ או שצריך

להזמין אותן מחוץ-לארץ.

הדבר השני שאנחנו בודקים; בפתק הרגיל שלנו 10 ,7Xכדי שהצבע ישתקף בחור באמצע

המעטפה אנחנו צריכים לתת מעטפה יותר קטנה. מעטפה יותר קטנה לא נוחה לאנשים

בידיים, בפרט למבוגרים יותר. מי שזוכר את מעטפות הברכה לראש השנה.
דבר נוסף בפתק
שטח ההדפסה צריך להיות שונה, כדי שלא יראו מהחלון חלק קטן

מהאות.

כל אלה דברים טכניים. צריך לעשות כמה נסיונות ולבדוק. הניסוח לא מהווה בעיה,

אחרי שיודעים איזה גודל של מעטפה ופתק רוצים. לדעתי זה הפתרון הקלסי. הוא פתרון

פשוט וגאוני. צריך להתאים אותו לארץ. אינני יודע אם כדאי לחייב מפלגות בנייר טוב

יותר מנייר עיתון, כי זה באמת יקר מאד.

לכן אני מבקש להתאזר בסבלנות. עוד חודש-חודשיים, זה לא יקח יותר. אנחנו נעשה

נסיונות. נבנה מעטפות בגדלים שונים.
היו"ר י' מצא
כאשר זה יובא לקריאה ראשונה, נצטרך להניח את המעטפות על שולחן חברי הכנסת.
אי פורז
זה רעיון יוצא מהכלל טוב. אני מציע לידידי לוי לא ללחוץ עלינו. ממילא

הבחירות לא עומדות בשער. אני מבין את הלהיטות שלך להעביר את החוק.. לדעתי אפשר

לקבוע מועד לעוד חודש וחצי.
יצחק לוי
אני רציתי לברר את האפשרות להעביר כבר בקריאה ראשונה. אני מקבל את דעתו של

מר שילת. מר שילת אומר עוד חודש-חודש וחצי יהיה ניסוח יותר מתוקן.
היו"ר י' מצא
הבחור בא עם פתרון ביד. אנחנו מקווים לשמוע ממשרד הפנים כמה שיותר מוקדם,

אבל ברור שחם צריכים לעשות עבודתם יסודית יותר. תודה רבה.

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב)

(תיקון - פטור למבני דת ממיסים), התשמ"ט - 1988

(מאת חברי הכנסת אי גמליאל, שי דיין, יאיר לוי וי' עזרן)
היו"ר י' מצא
אנחנו עוברים להצעת חוק נוספת, הצעת חוק של חברי הכנסת אריה גמליאל, שלמה

דיין, יאיר לוי ויוסף עזרן. יצחק, מדוע חברי הכנסת אינם כאן?
י י גבריאל
לפי מה שקיבלתי מהמזכירות, החוק הועבר רק על שמו של חבר הכנסת יצחק לוי.
היו"ר י' מצא
אני רוצה לבדוק את הנקודה הזאת. אני לא רוצה שיהיו פה כמה הברי כנסת נפגעים

ובצדק.
יאיר לוי
חברי הסמיכו אותי. כולם חברי סיעתי. הרב עזרן נמצא בצרפת.
היוי "ר י ' מצא
יש בפנינו הצעת חוק שהוגשה על ירי ארבעה חברי כנסת ומיוצגת על ידי חבר הכנסת

יאיר לוי. ההצעה מוגשת לקריאה טרומית והכנתה לקריאה ראשונה. אנחנו מבקשים את חבר

הכנסת יאיר לוי להסביר לנו מה כאן בפנינו.
יאיר לוי
אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. לכאורה הדברים מאד פשוטים. כיום אם אדם רוצה

להקים מסגד או כנסיה, הוא מקבל ממשרד הדתות כסף או זיכוי עבור מיסוי במרכיבים של

המיבנה. יש קרן מיוחדת לנושא הזה. נועצתי עם שר הדתות בנושא הזה והסתבר שאפשר לתקן

את הדבר הזה גם למיבני דת יהודיים.

מי שבונה, להבדיל, בית כנסת או מיקווה הוא לא יכול לקבל את אותם ההחזרים. על

פי בדיקה שעשיתי, אינני יודע אם היא מחייבת, כנראה שזה חוק עותומני. לכן אני מבקש

את תמיחתכם וברכתכם בנושא הזה, להצעיד את הנושא הזה לקראת קריאה ראשונה והלאה.
היו"ר י' מצא
אני רוצה לשמוע את היועצים המשפטיים, של משרד האוצר, משרד המשפטים ושלנו

לגבי השאלה; האמנם יש כיום על פי החוק מיבני דת לא יהודיים שמקבלים הקלות? כיצד זה

מעוגן בחוק? איך זה מסתדר כאן עם הדברים ששמענו?
י ' ביבי
בהגדרה של מיבנה דת תוקן רק על לימוד תורה או מיקווה טהרה. מדינת ישראל היא

מדינת חוק. היא לא יכולה לעשות לדת אחת ולדתות אהרות לא, היא צריכה לעשות הוק

כללי. האם חבר הכנסת המלומד מתכוון לחוק ספציפי לעדה מסוימת?

אי פורז;

כתוב: מיבני דת יהודיים.
שי עיר-שי
ראשית הערה מיקדמית. אני בעצם מייצג עמדה שהיא עמדת ממשלה. הצעת החוק הזו

הובאה לוועדת שרים והיתה החלטה פורמלית להתנגד. הייתי מבקש שתשמעו גם את אנשי

המקצוע. נמצאים כאן נציג המכס וגם נציג אגף התקציבים.

לגבי הפן המשפטי - אני אומר בזהירות מירבית, כי לא חקרתי לעומק - הפטורים

שקיימים היום הם לא מכוח חוק אלא מכוח הסכמים בינלאומיים שיצרו את המצב הזה.

בעקרון קיימים חוקים אחרים שהרציונל שלהם סותר את הרחבת הדברים האלה מעבר לשיקולים

התקציביים והבעייתיות הנוספת.

בחוק המכס בלו ומס קניה יש הוראה המתנגדת למתן פטורים מהסוג הזה. אחד הדברים

הייחודיים של חוק מס ערך מוסף היא הפשטות שלו, כמעט שאין לו פטורים. לכן הוא עובד

טוב ומהר. יווצר קושי גדול אם נתחיל בפטורים, לא נוכל לעצור את זה.
הי ו"ר י' מצא
לא זאת הבעיה. פה הועלתה נקודה אחת שהיא המענינת והיא הנותנת גיבוי להצעת

חוק כזאת. האמנם יש פטורים אלו או אחרים לבני דתות אחרות או לא?
ש' עיר שי
כפי שאמרתי, למירב ידיעתי אין פטור חוקי לזה.
הי ו"ר י' מצא
לא למירב, זאת השאלה העיקרית.

י י ארד;

עם קום המדינה ניתן פטור על סמך הסכם. הוא ממשיך איזו שהיא קונצפציה של משטר

עותומני וניתן בעקבות הסכם בינלאומי פוליטי. כדי שגם בריטניה וגם צרפת תכרנה

במדינת ישראל, הסכימה מדינת ישראל לאהר משא ומתן להמשיך באותה קונצפציה קיימת.

לגבי הכנסיות הנוצריות האיטלקיות והצרפתיות. דובר למעשה על כ-18 כנסיות, שעל סמך

ההסכם הזה ניתן להן פטור.

הבסיס החוקי לזה הוק ביטול הפטור המיוהד. נעשה בשנת 1957 הוק שבא למעשה לבטל

את כל הפטורים שניתנו לאיזה שהם מוסדות וגופים, כדי שכל הגופים ישלמו מסים ולא

תהיה העדפה. אז נמצא שכל העדפה גורמת לבזבוז ולמעשה היא משנה את הקצאת המקורות.

מבחינה כלכלית אם אתה נותן פטור, אתה מוזיל את הוצאות הייצור שלו ומעודד את ההוצאה

או הבזבוז של אותה הוצאה.

כאשר הוחק הוק מע"מ, נשאלה השאלה מה נשעה עם כל המערכת הממשלתית לגבי מע"מ.

נקבע מפורשות שכל המערכת הממשלתית וכל המערכת הציבורית, הן בתי הולים והן מערכת

הבטהון חייבים במס ערך מוסף. כדי שלא ייווצר מצב שהמערכת שאינה משלמת מס ערך מוסף

במונחים נומינליים תהיה יותר זולה. ואז התקציב למעשה לא ישקף את ההוצאה הריאלית

הכלכלית שיש באותן המערכות.

זה בא לידי ביטוי עוד בשנת 1957, כאשר בוטלו כל הפטורים שניתנו למערכות

הציבוריות. שם כתוב במפורש שאי אפשר לתת בהקיקה ראשית פטור אלא במקרים מסוימים,

ובין השאר הסכמים בינלאומיים שמדינת ישראל או ממשלת ישראל התומה עליהם. על סמך

הסעיף הזה ניתן לאותו מספר כנסיות נוצריות איטלקיות וצרפתיות פטור ממיסים. זהו

הבסיס החוקי.

הגיבנת הזאת רובצת עלינו, משום שהיינו רוצים להיפטר מהדבר הזה. אנחנו מנסים

לבטל את הפטור הזה ולהעביר למסגרת תקציבית ברורה, הרבה יותר מצומצמת או בכלל לבטל

אותה.
הי ו"ר י' מצא
בחיפה והמקדש הבאהיי?
י ' ארד
לא שייך לדבר הזה.
הי ו"ר י' מצא
אל תשיב לי בשליפה. המקדש הבאהיי נבנה עם פטור ממיסוי או לא?
י ' ארד
אני לא יודע. יכול להיות שניתן איזה שהוא החזר תקציבי, אבל לא במסגרת חוקית,

עד כמה שאני יודע.



ד"ר חי חפץ;

לגבי הבאהיים אני יודע. לא במסגרת חוקית. אבל יש הסדר של פטור ממיסים של

בניית המרכז העולמי של הבאהיים, לאחר שהוכר על ידי מרכז ההשקעות כאתר תיירותי. יש

פטורים מסוימים שהם כן במסגרת החזרים. הבאהיים הם גם כן יוצאים מהכלל, של אישור

ממשלתי מיוחד.
י ' ארד
הבסיס החוקי היחידי שניתן במסגרת מאד מאד מצומצמת. אנחנו מאד מאד לא מרוצים

ממנה ורוצים לבטל אותה.
י עקב לוי
השאלה היא רק שאלה של חקיקה. היה צורך לברר את היסוד העובדתי חמשפטי שעליו

מושתתת ההצעה בדברי ההסבר. מהמידע שמוזרם לנו כאן מתברר שאין חקיקה שיש צורך

להשוות משהו אל משהו. אם קיימים הסדרים במסגרת משרד הדתות של הקצאת משאבים,

הדברים אלה ניתנים לפי מדיניות של משרד הדתות, מתוקצב וכדומה. אני מניח שמשרד

הדתות של מדינת ישראל לא מקפה בתי כנסת, מיקוואות ומוסדות ללימוד תורה.
יאיר לוי
הוא לא מקפח, אבל ביחס למיבנה דת לא יהודי מי שבונה נותנים לו פטור. זה

עיוות שאי אפשר להמשיך איתו בשום פנים ואבות.

אני אשאל; אם אבות אכלו בוסר, שיני בנים תקהינה? אם אבותינו שבנו את המדינה

הלכו על הרעיון הזה שצריך לפטור חלק. אין שום ספק שאין אפשר להמשיך בצורה כזאת.

אנחנו אנשי ציבור, יש עלינו לחץ כבד מאד כתוצאה מהדברים האלה. כשאני אומר

מיבנה דת, בית כנסת, תאמינו לי שכל אחד מאיתנו פח משתמש בבית כנסת, פעם בשנה או

פעם ביום.

העקרון הוא; חייבים לתקן את העיוות הזה.
י' כהן
אני רפרנט של כמה משרדים, גם דתות. רציתי להבהיר נקודת אחת שנאמרה כאן בנושא

של תמיכות של משרד הדתות באופן תקציבי במוסדות דת יהודיים, כולל מיקוואות ובתי

כנסת ומוסדות אחרים. זח לא דבר קטן של שיפוץ פה ושם, אלא זו תמיכה מסיבית. חרבה

יותר מסיבית ממה שהועלה כאן בשתי הנקודות, גם הנושא של הכנסיות הנוצריות וגם הנושא

הבאהיי.

דבר נוסף. יש לשים לב להיבט התקציבי של הצעת החוק הזאת. הוא למעשה מדבר על

ירידה רצינית בהכנסות המדינה. זו אפילו ירידה שלא ניתן לאמוד אותה, מכיוון שהיא

מהווה סמן ימני לדרישות של מוסדות נוספים.
הי ו"ר י' מצא
תודה. זה הקטע שאני עדיין לא רוצה להיכנס אליו, כי אני חושב שחוא בכלל לא

רלבנטי. כי אם אנחנו נגיע למסקנה שאמנם צריך חוק, אז יעלה כמה שזה יעלה. חברי

הכנסת, אני מציע שנתרכז גם בנקודה החוקית שהושמעה כאן והיא למעשה המפתח. יש הוק

כזה שצריך להשוות אליו או אין? לפי מה ששמענו אין חוק כזה.
י' ביבי
ברור שאני הייתי מעדיף שיהיו תקציבים לבתי כנסת. אבל חוק כזה הוא לא רציני.

אני גם מתפלא על אלה שהגישו אותו. אני מבין את עמדת הממשלה. בממשלה יושבים שרים

מכל צדדים, אנשים חכמים לא פחות מאלה שהגישו את הצעת החוק.

אני זוכר שלפני שנתיים באתי למכס ואמרתי: יש לי תיאטרון, אני לא יכול להפעיל

אותו, תנו לי פטור ממיזוג. אמרו לי: תתפלא לשמוע, כבר שבע שנים לא בית שאן החמה

ולא אילת לא קיבלו פטורים. אין פטורים. המדינה רוצה לתקצב אותך - היא תיתן לך

בתקציב. אין חוק בענין הזה.

אתה יודע איך אתה מתחיל, אתה לא יודע איך אתה גומר עם זה. אני רוצה לבנות

סאונה וג'קוזי ואני בונה מיקווה קטן לידו. אתה לא יודע איפה המיקווה ואיפה מסביב

למיקווה. אדם בונה וילה גדולה בשכונה ולמטה הוא בונה בית כנסת קטן בשביל החבריה.

סמוך על היהודים הטובים שלנו. זה בית מדרש, בית כנסת או לא? יתחיל דיון. אין בית

בישראל שאתה לא יכול להגדיר אותו או כבית מדרש או כספריה. מה עם הרפורמים ומה עם

הקונסרבטיבים? מה עם הדתות האחרות? ומה עם 130 מליון הבאתי ים? חצי מחופי הכינרת

שייכים לכנסיות. יתחילו עכשיו להקים כנסיות בחינם סביב הכינרת.

יש לך מגילת העצמאות, אתה לא יכול להפלות בין דת לדת. אתה יכול לעשות חוק

גזעני במדינת ישראל, שהוא לגוף מסוים? זה לא יכול להיות. לכן הבל על הדיון.
אי פורז
אני מבין את הרצון הטוב של המגישים שרוצים לשפר את מצב בתי הכנסת. כרגע

אינני מביע את דעתי, אני בהחלט הושב שבתי כנסת ראויים לתמיכה ציבורית ומוסדות

אחרים.

אני מתנגד באופן המוחלט ביותר לתמיכות דרך מנגנוני מיסוי. משום שהפטורים

הללו הם פתה רע מאד. אנחנו הגענו למצב שאפילו כשלאדם יש הוצאה אמיתית לצורך ייצור

הכנסתו, היא לא נחשבת, כדוגמא אהזקת רכב, משום שזה נוצל לרעה. גם כשמישהו מקבל

אהזקת רכב היום, בלית ברירה צריכים להוון לו אותה משובם שהיא הייבת במס.

לגבי מע"מ על אחת כמה וכמה. פרט לירקות טריים, כל יתר המוצרים שלנו חייבים

במע"מ. לגבי כנסיות, מרבית החומרים הם מקומיים והמכס הוא לא בדיוק הדבר הפרובלמטי

ביותר. לעולם אי אפשר יהיה לפקח. קבלן יקבל על עצמו לבנות בית כנסת ואגב זה יקח

חלק מהברזל וישים אותו בבנין שהוא בונה במקום אחר. איך תפקרו על זה?
יאיר לוי
חבר הכנסת פורז, לפני מספר שנים הייתי מנהל באתר בנייה גדול. מלון פלזה נבנה

בטבריה, כאשר החברה קיבלה סיוע ממשלתי. במרהק של קילומטר אהד השותפים בנה שכונה

שלמה. תמיד יכלו לההשיד אותו שהוא לוקה חלק מהמוצרים לשם. אנחנו מדינת חוק ולא

מדינה חשדנית.
אי פורז
אני נגד חקיקה שאי אפשר לאכוף אותה. אי אפשר לעשות פטור משום שזה יכול להיות

מנוצל לרעה, לאו דווקה על ידי חבר הכנסת לוי שכוונותיו טובות. אין ספק שבענין הזה

אפשר לנצל את זה לרעה, על בית כנסת אחד קטן יבנו שכונת מגורים שלמה בלי מיסים.

יגידו שנכנס המון ברזל לתוך היסודות של בית הכנסת. מי יפקח?

התמיכה של הציבור בבתי כנסת צריכה להיות על ידי הקצבות כספיות, כפי שזה נעשה

עד עכשיו מתוקצב מתקציבי רשויות מקומיות, משרד הדתות, עמותות וכיוצא באלה. אני

מתנגד באופן הנחרץ ביותר שהתמיכה בבתי כנסת ובכל מוסד אחר תיערך דרך מנגנוני המס.

המס צריך להיות אחיד, אוניברסלי וחד משמעי.
ד' טלמון
אני יועץ משפטי של עירית תל-אביב. נתבקשתי לייצג פה את השלטון המקומי בכמה

משפטים. אני רוצה להאיר נקודה שלא דובר עליה, היא הפגיעה בהכנסות הרשות המקומית

הנובעת מהחוק הזה. החוק מנוסח בצורה כזאת שלא רק החומרים פטורים אלא גם המיבנה

פטור מכל מס או אגרה גם לאחר מכן. כך כתוב. זאת אומרת, לעולם ועד לא יגבו מיסים.
היו"ר י' מצא
אם יפצו אותכם, תסכימו?
די טלמון
אני מדבר כרגע כמשפטן, אני לא מדבר כאיש כספים של רשות מקומית. אני לא מוסמך

לזה. לפי ההצעה מקור שמשמש בפועל או שמיועד לשמש, גם אם בפועל חוא לא משמש, לבית

תפילה, לימוד תורה ומיקווה טהרה יהיה פטור לעולמי עד גם מארנונה, גם מאגרות בנייה.

אגב, אגרות בנייה הולכות לרשות המקומית ולא לממשלה. וגם מהאגרות השוטפות בשביל

השירותים השוטפים שהמיבנה מקבל. למשל, פינוי אשפה, בניית כבישים.

אני מפנה את תשומת לב הוועדה הנכבדה לכך שקיים בעצם כבר חוק מנדטורי בנושא
הזה, וזה
פקודת מסים ממשלתיים ועירוניים (פטור) מ-1938. הוא נותן כבר לכל בתי

התפילה של כל הדתות, והוא לא מבדיל בין דתות, פטור מארנונה בתנאים די נרחבים בצורה

די אדיבה.
יאיר לוי
זה לא הפריע, לפי דבריך.
די טלמון
לא, פשוט יוצרים חוק על חוק. פטור כזה כבר קיים. גם אם הוועדה הנכבדה

הזאת אומרת שהיא לא רוצה לאשר את החוק, עדיין נשארת לגבי בית כנסת שהוא בפועל בית

כנסת, לא מה שמיועד להיות בית כנסת. יש לו פטור מכוח חוק מנדטורי שאף אחד לא ביקש

לבטל אותו.

אנחנו יוצרים פח מצב שבתי הכנסת לא יצטרכו לשלם בשביל שירותים מעשיים שהם

מקבלים. זח דבר שלדעתי הכנסת לא צריכה לעשות. היא לא צריכה להיכנס לאגרות. אגרות

ניגבות עבור שירותים מסוימים. בשביל זה ודאי וודאי אין מקום.

מה שנוגע לארנונה, כאמור יש כבר חוק ולא צריך לחוקק. אם בכלל מקבלים חוק,

צריך לנסח אותו כך שיחול רק על המסים הממשלתיים, היינו מעיימ.
היו"ר י' מצא
הבעיה שלך היא המיסוי העירוני. או.קיי, אמרת את דבריך. לא זו הבעיה שעומדת

בפנינו.
צי נבר
אולי יש ליועץ המשפטי של משרד הדתות מידע.
דייר חי חפץ
כבר נאמר לפני. רציתי להביא לידיעת שלא מדובר בחקיקה ראשית אלא בהסדרים

מסוימים. חחסדר של הכנסיה האיטלקית והפנסיה הצרפתית כבר נזכרו. הוספתי את הבאהיים.

יש לי להוסיף שני ענינים. יש החלטות של הממשלה לנסות לאמץ הסדר של החזרים של מיסים

עקיפים לגבי כל יתר העדות הנוצריות ולעשות אותו דרך משרד הדתות.



בהתחלה, מיד אחרי ביטול הפטור ב-1957 על המכס, מס קנייה וכדומה היו הסדרים

כאלה. אבל לאט לאט במשך הזמן ההסדרים הלכו ונתבטלו. למעשה כיום, למרות הההלטה

הזו, אין ביצוע מפני שהממשלה לא אישרה בתקציב משרד הדתות שום סעיף שמאפשר ביצוע של

ההסדרים לגבי הנוצרים האהרים, מלבד הכנסיה האיטלקית והצרפתית. לגבי כל היתר אין

בגלל שאין תקציב.

צי ענבר;

אם יוצרים פטור בהוק, נראה לי שצריך ליצור פטור למיבני דת של כל הדתות. אי

אפשר להגיש לכנסת הצעת חוק שתאמר פטורים אך ורק למיבני דת יהודיים.
היו"ר י' מצא
אתה חושש מאפלייה לגבי הנוצרים.
צי ענבר
כן, כלפי כל בני הדתות האחרות, גם מוסלמים. אם פטור, אז פטור למיבני דת של

כל הדתות.

הוזכר כבר שכיום הנוהג הוא לממן החזרים ולא לפטור. יש לנו בחוק, למשל,
פטורים מפורשים
חברי הכנסת מקבלים שיחות חינם או דואר. היום חכנסת כבר משלמת.

פעם חגוף שהיה צריך לספק היה נושא על עצמו את המימון. היום אומרים פטור, אבל צריך

לבוא בדרך תקציבית מסודרת. צריכים לדעת כמה זה עולה והגוף משלם. אין היום פטורים

כאלה.

אם מחוקקים חוק המדבר על פטורים, מבחינה משפטית נכון יהיה לפצל אותו

לחוקים השונים. אחרת זו אמירח ערטילאית שאינה מאפשרת לרשויות חמופקדות על ביצוע

החוק להפעיל את הפטור. חוק מס ערך מוסף, חוק המכס, חוקים עירוניים - בכל חוק לכלול

את הפטור הנוגע בדבר. הרי יש צורך בהתאמה של הוראות החוק. איך למשל יחשבו את כל

החזרי המע"מ שפלוני שילם. כלומר, מבחינה טכנית יש צורך בהתיחסות ענינית לכל אחד

מהחוקים.
נקודה אהרונה
אומדן ההפחתח של הכנסות המדינה הוא בכל זאת חשוב כבר בשלב הזה

משום שמוטל על הוועדה הזאת, כאשר היא מגישה את הצעת החוק לכנסת, על פי סעיף 39 אי

רבתי לחוק יסודות התקציב לציין בדברי ההסבר מהי ההפחתה של הכנסות המדינה ודרך

המימון להפחתה. זו חובת הוועדה על פי החוק. לכן זה שלב שלפני הגשת החוק.
יאיר לוי
שמעתי את הדברים. ברור שלכל אחד מההיבט שלו והצד שלו הדברים נראים די בהירים

ודי מובנים. אגף המכס רוצה את רמת ההכנסות שלו. אגף התקציבים חושש. דבריו של היועץ

המשפטי מאד בהירים ומאד מסודרים. זו טיוטה של הצעת חוק. אנחנו לא מדברים פה על

השתוללויות, צריך לקבוע קריטריונים. לא כל אחד יכול להקים בדירתו בית כנסת. יש

רשות, יש ראש רשות, יש מערכת. אנחנו לא במדינת הפקר.

יכול להיות שיש מפלגה קטנה שהיא הפקר, אבל בוודאי לא מדינת הפקר. לכן בנושא

הזה מעל לכל ספק צריך להעמיד דברים על דיוקם. יש הגנה על תוצרת הארץ. יש דברים

נוספים שמי כמוני יהיה מוכן להגן עליהם בכל מחיר.

לכן, אני מאמין שאפשר יהיה להתגבר על הדברים הטכנים. אי אפשר לומר שבכל רחוב

יקימו בית כנסת. יש דברים מקובלים, גיקוזי לא ייהפך להיות למיקווה.
הי ו"ר י ' מצא
רבותי, אני רוצה לסכם את הדיון וגם להביא להצבעה. למרות שהבר הכנסת

וירשובסקי כתב לי פתק שהוא מבקש לעכב את ההצבעה, כי הוא מבקש התייעצות סיעתית. אני

אומר את הדברים לפרוטוקול, כי אם גם אחרי ההצבעה ירצה הבר הכנסת וירשובסקי לערער,

אני אתן לו את הזכות הזאת. אני מניה שהוא לא ירצה ואומר למה. ידידי יאיר לוי, לאני

חושב שאין מקום לחוק הזה ולא בגלל הבעיה התקציבית שהועלתה. נושא התקציב צריך למצוא

פתרונו במסגרת המשרד הממשלתי הנוגע בדבר, במקרה זה משרד הדתות. אם רוצים לתת

תמיכות לבתי כנסת, יקהו בהישוב את כל אותן עלויות שצריך לתת פטור, אם מגיע פטור.

יוסיפו למשרד הדתות את התקציב של איקס מליונים ואז הם יוכלו להגדיל את התמיכות,

נאמנה עלי עבודתו של יאיר לוי בוועדת הכספים, ששם חוא יוכל להגיע לתוצאות טובות

יותר מוועדת הכספים הקודמת. כארבע שנים אנחנו מדברים על הנושא הזה. גם בוועדת

הכספים הקודמת עלה הנושא הזה לא פעם. הנושא עלה בעיקר סביב הבאהיים בתרעומת קשה.

את זוכר את יושב-ראש הוועדה מתרעם קשה למה אצל הבאהיים יש הסדר מיוחד.

הנושא הגיע לממשלת ישראל וגם שם דנו בכובד ראש. אני אומר ברוה טובה, מדינת

ישראל לא יכולה לחזור לראשית שנות החמישים. בראשית שנות ההמישים היו סוגי פטורים

שונים ומשונים. על הכל אפשר לעשות ביקורת ובקרה וניתן לבדוק, ואפשר להוסיף מנגנוני

בדיקה. אין צורך בכל הנושא הזה.

אני רואה נקודה מרכזית אחת: יש חקיקה? לי ברור מעבר לכל ספק, אין חקיקה

כזאת. גם לך זה ברור. היה הסדר מסויים. מדינת ישראל בשנה מסויימת ביטלה את הסדר

הפטורים והיא אימצה לעצמה הסכם בינלאומי שכנראה לא היה לה מנוס ממנו.
יאיר לוי
מה היקף ההסדר הזה?
היו"ר י' מצא
יש הסדר מסויים עם כנסיות. אנחנו יודעים מה נבנה. אם תוציא את הבאהיים,

הפטור הזה לא נוצל עד כדי כך בבנין הכנסי ות. ביהודה ושומרון זה סיפור אחר, שם אולי

בונים כנסיות קטנטנות.

לאוניברסיטה המורמונית אין הסדר כזה. אני חושב שהצעת חוק כזאת היא פוגעת

בנו. אין לה מקום. אין מצב של השוואה, אתה יוצר חוק מיוחד למיבני דת יהודיים. יכול

להיות שזה טוב - לצריך לתמוך דרך משרד הדתות. שם צריכה להיעשות העבודה. אני מבטיה
לך דבר אחד
אני אעמוד בראש התומכים לפטור את בית המקדש. נאסוף את כל הכסף בעולם

וגם במשרד הדתות.

יאיר, אני מציע לך למשוך ידך מהחוק הזה בלי הצבעה, אחרי שאתה שומע כאן את

ההסבר שאין חוק דומה לו. אני מציע לך ללכת לוועדת הכספים ושם לבקש פירוט למי ניתנו

פטורים. כאשר תדע כמה כסף ניתן, תתבע לפי דרכך להוסיף למשרד הדתות תקציבים.
יאיר לוי
אני מבקש מאדוני שיתן לי זמן לחשוב. אני רוצה לקיים התיעצות עם חברי.
היו"ר י' מצא
עם פתיחת הדיון אני שאלתי איפה ההברים האהרים ולא רציתי לקיים ישיבה

בלעדיהם, על מנת לא לפגוע בהם. באת ואמרת אני יאיר לוי מוסמך לכל הנושא הזה, וזה

נרש בפרט וקול.
יאיר לוי
אני הוסמכתי על ידיהם להופיע פה.
היו"ר י' מצא
לא יאיר, בוא נשחק את המשחק בהגינות מוחלטת, אחרת לא הייתי מקיים את הדיון.

אני אוהב לשמור על כבודם של חברי הכנסת. הודעת לי מפורשות: הם כבר לא קיימים בנושא

הזה, לי יש את כל הסמכות.. לכן אני מעמיד את הנושא הזה להצבעה. אם הבר-הכנסת

וירשובסקי ירצה לבקש התייעצות סיעתית - אתן לו.
יאיר לוי
אדוני היושב ראש, אם אתה לא נעתר לבקשתי, אני מושך את הצעת החוק.
היו"ר י' מצא
אני מברך את הבר הכנסת יאיר לוי. אחרי ששמע את כל היועצים המשפטיים הוא עצמו

החליט שהוא מושך את הצעת החוק. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.25

קוד המקור של הנתונים