ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 26/07/1989

דו"ח שנתי מס' 9 - נציב קבילות השוטרים והסוהרים; העברת בסיס מג"ב לעטרות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 48

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, כ"ג בתמוז התשמ"ט (26/07/89, שעה 09.00

נכחו;

חברי הוועדה! יי מצא - היו"ר

יי גולדברג

מי גולדמן

מי וירשובסקי

יי שגיא
מוזמנים
אי שילה - נציב קבילות השוטרים והסוהרים

רב-ניצב די קראוס - מפכ"ל המשטרה

ניצב מי עמית - מפקד מג"ב

גי נגל - ראש אגף התכנון, משטרת ישראל

סנ"צ יי דדון - מג"ב ירושלים

עי מר-חיים - מ"מ ראש עירית ירושלים

אי שריג - מנכ"ל עירית ירושלים

יי אלטוביה - יו"ר התאחדות התעשיינים בירושלים

זי בירגר - מתאם תעשיה ותיירות, עירית י-ם

די מושקוביץ - מנכ"ל חברה כלכלית לירושלים

מזכיר הוועדה; יי גבריאל

רשמה: מזל כהן

0דר-היום; דו"ח שנתי מס' 9 - נציב קבילות השוטרים והסוהרים.

העברת בסיס מג"ב לעטרות.



דו"ח שנתי מס' 9 - נציב קבילות השוטרים והסוהרים

היו"ר י' מצא;

אני פותח את ישיבת הוועדה.

נמצא אתנו נציב קבילות השוטרים והמוהרים. על-פי התקנות, החוק, הדו"ח

השנתי של הנציב צריך להיות מוגש בו בזמן לשר המשטרה ולווערת הפניט,

אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לנציב. נשמע במסגרת 10-15 דקות מה

יש בדו"ח הזה, כיצד אתה פועל באותן תלונות וכיצד הפעילות בכלל, כמה

תלונות מוגשות, כמה מוצדקות, כמה נדהות, זמן וכוי.

א" שילה;

אתחיל מהחלק השני שביקש היושב-ראש, איך עושים, מה ואתן שתי דוגמאות

של שתי קבילות. סוהר קבל על זה שמעסיקים אותו במשמרת של 48-24,

זאת-אומרת, 24 שעות ביחידה 48 שעות בביתו וזה מקשה עליו, כי בגלל

הסידורים האלה הוא נאלץ להיות כל פעם מועמד להחליף סוהר שעלול להיות

הסר, שלא יבוא למשמרת והוא צריך אחר-כך להחליף סוהרים אחרים ביפי

מחלה וכל זה כמובן נובע מזה שיש חוסר בכח-אדם בשביל סידור העבודה

מהסוג הזה.

סידור העבודה הזה של 48-24 הוא לאחד שנעשה שינוי והדבה שנים פעלו

בשירות בתי הסוהר 48 שעות בעבודה 48 שעות בבית. זה גדם לכך שהאיש

למעשה נעדר תקופות רצופות מביתו, זה הקשה מאד על חיי המשפחה שלו

ולכן עברו לסידור הזה מבלי שתוקנן מספיק כח-אדם.

על זה קבל הסוהד. קבלנו התייחסויות של כל הגורמים ולאחר שמצאנו

שהוא מוצב בתורנות לפי הפקודות שנקבעו, שהוא לא מופלה לרעה מאחרים

ושכולם נדרשים באותן הדרישות, קבענו שקבילתו אינה צודקת ובזה נסתיים

הבירור.

אבל פנינו לנציב שירות בתי הסוהר ובקשנו ממנו שיפעל כדי שיוכל ,

לתקנן את כח-האדם בצורה כזאת שלא תכביד על הסוהרים והוא יוכל להפעיל

אותם 48-24. בנושא הזה נעשה באמת טיפול ואנחנו מלווים את הטיפול הזה.

הם קיבלו עכשו 75 תקנים בשביל סידור העבודה הזה ואני מניח שבשנים

הבאות יקבלו עוד תוספות לפי הקצב האפשרי. זו דוגמא אחת של קבילה.

קבילה שניה, שוטרת שהיא חוקרת נוער במקרה של אונס קטינה, ליוותה

את הקטינה יחד עם העובדת הסוציאלית לבית החולים. האבא שלה ליווה אותה

גם כן כדי שתיעשה מיד בדיקה, כי היה חשוד בעין שאפשר היה לעצור אותו .

ומיר לעשות את כל הטיפול ולפתוח תיק. בזמן הבריקה בבית-החולים הילדה

קצת נבהלה וגילתה כל מיני התנגדויות. אז הפסיקו את שלבי הבדיקה. יש

ערכה מיוחדת לנושא הזה בכל בית חולים והעובדת הסוציאלית אמרה שהיא

מבקשת להפסיק את הבדיקה. אם יפסיקו את הבדיקה אז לא יהיו ראיות ולא

תהיה אפשרות לעצור את העבריין. היות שהיא קטינה והאבא מוסמך להסכים

או לא להסכים, הוא אמר שהוא מבקש להמשיך את הבדיקה למדות שהילדה



מגלה התנגדות, המשיכו את הבדיקה, סיימו אותה, עצרו את החשוד והכל

התגלגל הלאה.

הממונים ביקשו להעיד העדה לשוטרת הוקרת הנוער על זה שבניגוד

לעובדת הסוציאלית היא אישרה את המשך הבדיקה הרפואית ולא התחשבה

בעמדה של העובדת הסוציאלית. העובדת הסוציאלית התלוננה על זה.

ואמנם קיבלו את הטענה הזאת והעירו לה הערה בתיקה האישי- היא פנתה

ואמרה שלא מגיעה לה לא הערה, לא נזיפה ולא שום דבר והיא מבקשת

שימתקו את זה מתיקה האישי, כי היא פעלה כמיטב מצפונה ובהתאם לחוק.

העובדות אצלי הן משפטניות. נעשה בירור, ערכו חוות-דעת משפטית,

עשו גם התייעצויות משפטיות נוספות וקבעו שאמנם היא פעלה על-פי החוק,

יש לבטל את ההערה שהיא קיבלה ואמנם ההערה בוטלה. אלה שתי דוגמאות

איר אנחנו פועלים.

היקף הנושא - במשטרה מגישים בין 450 ל-500 קבילות בשנה. בשירות

בתי הסוהר הממוצע הוא בין 100 ל-150 בשנה. יחד אנחנו מטפלים בממוצע

בכ-600 קבילות. הקובלים באים מכל השדרות. הם מייצגים למעשה את כל

המשרתים. אם למשל יש 18% נשים בשירות בתי הסוהר, 18% מהקובלים הם

נשים. אם יש 10% קצינים בדרגת פקד במשטרה, 10% מהקובלים. הם קצינים

בדרגת פקד.

קובלים על כל נושאי החיים הקיימים, אבל הייתי אומר שיש כמה דברים

שבהם מתרכזות עיקר הקבילות. בין 10% ל-13% מהקבילות זה יחסי מפקד פקוד.

כלומר, המפקד פגע בי, העליב אותי, צעק עלי או כל טענה אחרת של יחסים

בין פקוד ומפקד.

בערך בממוצע רב שנתי כ-25% מהקבילות נוגעים לסדרי שירות ותנאי

שירות. משמרת א', משמרת בי, משמרות לילה, סידור עבודה, פגרות או כל

דבר אחד שנוגע לסידור עבודה. עוד כ-25% עד 30% נוגעים לרכיבי שכר.

תוספות שונות, תוספות מקצועיות, סיווג מקצועי וכל מה שקשור בזה.

יחד זה כ-60% . יתר הנושאים מתפזרים החל מקידום בתפקיד ובדרגה וכלה

בבעיות שיל פיטורים, ועדות רפואיות, בעיות של רישומים אדמיניסטרטיביים

שונים או כל בעיה אחרת שעולה, חדרי מנוחה, סידורי כלכלה וכוי.

מה שאני אומר כאן נכון גם לגבי משטרה, גם לשירות בתי הסוהר, ממש

בהבדלים קטנים של מספר אחוזים שזה לא משמעותי.

הקבילות מבחינת המימצאים, בערך עד 10% מהקבילות הם בניגוד לחוק

ואז אנחנו לא מבררים אותם ומחזירים אותם בחזרה לקובל. היתר נחלק בערך

חצי חצי, כ-45% מהקבילות נמצאות מוצדקות ו-45% מהקבילות נמצאות לא

מוצדקות.

היו"ר י' מצא;

מהי קובלנה בניגוד לחוק? תן דוגמא.



אי שילה;

לדוגמא משפט משמעתי. כל מה שנמצא בהליך שיפוטי או בהליך חקירה

פלילית נגד שוטר, הוא לא יכול לקבול. זו הדוגמא הכי בולטת בדבדים

האלה.

בערך 10% הם קבילות שלא עונות על החוק ואנחנו מחזירים את זה לקובל.

לפעמים אנחנו גם מציעים לו אל מי לפנות כשאנחנו יודעים מי הנוגע

בדבר ומי מוסמך לטפל בזה. היתר - חצי חצי. הקבילות המוצדקות, הייתי

אומר שכל ההמלצות, רובן ככולן, מתבצעות. אם אני אתן דוגמא לגבי

המשטרה, בארבע השנים האחרונות לא היה לנו אף מקרה שלא בוצעה המלצה.

כל ההמלצות בוצעו. היו 2-3 מקריט שניתן בהתאם לסמכות לפנות למפכ"ל

לבקש אישור לא לבצע את ההמלצה. מפקד שחושב שלא ניתן לבצע את ההמלצה

שלנו רשאי לפנות למפכ"ל ולבקש אישור. אבל בכל המקרים האלה גם כן

המפכ"ל הורה לבצע את ההמלצות כרוחן וכלשונן. אותו הדין גם בשירות

בתי הסוהר. אולי היה מקרה אחד בכל שמונה או תשע השנים שאנחנו (נועלים

שלא בוצעה המלצה. זה ממש בטל בששים, אין בעיה.

הייתי אומר בנושא הזה עוד דבר. אני חושב שהמערכות, גם של שירות

בתי הסוהר וגם של המשטרה, התרגלו כבר לפעול עם המוסד הזה של נציב

הקבילות, עונים ונענים ואנחנו לא נתקלים בקשיים מיוחדים לגבי קבלת

מענה . לפעמים יש התנגדויות, אי-הסכמות אבל זה דבר רגיל כמו בכל

נושא אחר.

אולי עוד נקודה אחת והיא משך זמן הטיפול. היות שאנחנו משוחררים

מאיזשהן הוראות של סדר דין כזה או אחר, למרות שיש לנו סמכויות של

בית משפט לגבי גביית עדויות ואנחנו משוחררים מדיני ראיות, אנחנו

יכולים לברר את הקבילות במהירות הרבה יותר גדולה מאשר בכל כלי אחר,

ובערך שליש מהקבילות מקבלות מענה סופי בין חודש לחודשיים. עוד שליש

מגיע עד 3-4 חדשים. עד חצי שנה מכסימום מסתיימים רוב הבירורים של

הקבילות. ואז יש לפעמים מקרים בודדים שנמשכים בגלל בעיות מקצועיות

טכניות או כל דבר אחר, חוות דעת מיוחדות שאנחנו צריכים לקבל, שזה

נמשך קצת יותר זמן, אבל בדרך כלל עד חצי שנה מכסימום ורוב הקובלים

מקבלים את התשובה אפילו תוך שלושה עד ארבעה חדשים. אלה הם עיקרי

הדברים.

היו"ר י' מצא;

תודה רבה.

האם יש שאלות לנציב, בבקשה.

מ' וירשובסקי;

הדו"ח, חוץ מזה שצורתו נאה אני לא יכול להגיד שום דבר, אני צריך

לעיין בזה. אני רוצה לשאול, אולי נאמר בתחילת הדברים, האם יש קשר בין

נציב הקבילות לבין מבקר משרד המשטרה? כלומר, יש שיתוף פעולה, יש חומר

שמועבר מאחד לשני?



א' שילה;

אין שום קשר, חלה על נציב הקבילות חובת סודיות ואסור לו למסור

לאף אחד שוס ידיעה שהגיעה אליו בקשר לבירור קבילה.

מ" וירשובסקי;

מצד שני, אט למבקר המשטרה יש איזשהו ענין, הוא יכול לפנות ולבקש

את פעולתו של נציב הקבילות?

א' שילה;

נציב הקבילות יכול לפעול רק על-פי קבילה שמתקבלת. כלומר, רק

קבילה של שוטר או סוהר. אף אתד אחר לא יכול להפעיל את התהליך הזה.

י' שגיא;

היום בעצם פועלות כמה מערכות של נציב קבילות במדינה. מדוע אתם

לא חושבים על כך שאפשר לאמץ את הטכניקה או את הצורה של נציב קבילות

החיילים ואז יש הגדרות לגבי כמה זמן תלונה מגיעה, כמה זמן מקבלים

תשובה.

א' שילה;

אנחנו צרפנו לדו"ח את החוק. בסוף פרק השוטרים ישנו החרק. צלמנו אותו

כמו שהוא. אם תעיין בזה ותעיין בחוק נציב קבילות חיילים זה כמעט זהה.

הוועדה שעסקה בזמנו בחוק נציב קבילות שוטרים ונציב קבילות סוהרים למדה

את כל הלקחים של נציב קבילות חיילים- אנחנו פועלים כמעט זהה. סעיפים

מסויימים העתיקו אותם כלשונם. דנו עליהם, ברגע שהחליטו שזה מתאים,

לקחו אותם. כי בכל זאת המשטרה פועלת במסגרות אחרות, שירות בתי הסוהר

פועל במסגרות אחרות. אבל התברר תוך כדי הדיונים של הוועדה על שני

החוקים האלה, שסך הכל המבנה ההיררכי והמסגרת המשמעתית הם דומים ולכן

החוק גם כן מתאים ולפי הנסיון זה גס פועל טוב מאד. אין לנו שים בעיה.

עדהיום לא התעורר צורך מיוחד.

י' שגיא;

כמה שנים זה כבר פועל?

א' שילה;

זה דו"ח מסי 9, זה אומר תשע שנים.

י' שגיא;

האם סטטיסטית יש יותר תלונות או פחות?

אי שילה;

המצב הוא פחות או יותר יציב. בשירות בתי הסוהר יש קצת יותר תנודות.

כלומר, שם יש תנודות בין 90 ל-150 בשנה. במשטרה המצב היה פחות או יותר

יציב, כ-500 קבילות בשנה. לפני שנתיים-שלוש היתה ירידה של כמעט 20%,

אחר-כך עליה קלה והיום זה כבר שנה רביעית יציב, לא משתנה, בהפרשים קלים.

נניח השנה לעומת השנה הקודמת יש ב-1.5% יותר קבילות.



היו"ר יי מצא;

ברשותכם נודה למר אורי שילה על הדו"ח השנתי מס' 9. המוסר הזה חשוב

מאד בפני עצמו, חשובה העבורה ואנחנו בהערכה רבה מודים לך.

א' שילה;

תודה רבה לכם,

העברת בסיס מג"ב לעטרות

היו"ר י' מצא;

אנחנו עוברים לנושא שעל סדר היום; העברת בסיס מג"ב לעטרות, הצעה

לסרר-היום שלי, היתה הצעה לסדר, היתה תשובת השר, היא הועברה לוועדה

הזאת לדיון, אני מקווה שהיום גם נקיים דיון קצר וגם נוכל לסכם,

אני יודע את הקשיים בהעברת בסיס מג"ב לעטרות. אם היינו בימים

כתיקונם לא היתה ההצעה הזאת עולה לסדר וברור לגמרי שלא היינו מתערבים

בשיקול ובהחלטה לאן להעביר יחידות אלה ואחרות, בדרך כלל זה לא

צריך להיות עיסוקם של חברי הכנסת, ההתערבות פה היא בשל המציאות

בירושלים משני אספקטים, ראשית, האספקט הבטחוני הכללי של ירושלים

בכלל, שהמשטרה ללא ספק עושה עבודה גדולה, רבת חשיבות וגם בהצלחה.

מג"ב הוא אחד התורמים הגדולים בעיר הזאת במשימות מיוחרות,

האספקט השני זו עטרות עצמה, עטרות נמצאת בצפון ירושלים, אזור שכמעט

מתנתק מהעיר, קשה להגיע אליו, קשה לשבת בו, קשה לפעול בו, קשה להגן

עליו, ברור לגמרי שלו יחידת משטרה כזאת היתה עוברת ומתמקמת שם זה היה

מקל מבחינת הבטחון בצפונה של ירושלים ובירושלים בכלל.

התעוררה השאלה הזאת כיוון שמג"ב עומד על-פי צו לעזוב את האזור שבו

הוא נמצא, אזור תלפיות, נשאלת השאלה לאן, אני מבין שמג"ב עובר לאזור

בדרומה של ירושלים לאחד מבתי המלון, ההצעה שלי היא להעביר את בסיס

מג"ב לעטרות, אני יודע שכאזור תעשיה זה לא נוח, נמצאים פה נציגי

החברה הכלכלית, יש להם מבנים, אפשר להכשיר מבנים, יכול להיות שלא

תוך 18 חודש אלא תוך שנתיים וחצי, אה הצו הזה של פינוי תוך 18 חודש

אפשר לשנות ולמצוא מוצא של חדשים אחדים,

השר הציע בדבריו להעביר חלק לעטרות, את המוסכים שקשורים למג"ב

ולמשטרה ושתי יחירות ג'יפים, הייתי רוצה לשמוע מהמפכ"ל ומאחרים

פירוט יותר מרויק של ההצעה הספציפית הזאת, במה אמורה ההעברה הזאת,

איר זה יפעל ומה זה יתרום,

יי גולדברג;

אני מבקש לדעת איפה ממוקם היום מג"ב בירושלים, ואם יש הצעה לשקם במקום

אחר, האם מבחינה מקצועית ומבחינת הענין עצמו יהיה זה נכון למקם פה או

למקם שם? יש לזה חשיבות ממדרגה ראשונה,



י' שגיא;

היום אתם עובדים בריכוז מלא של כל המפקדה המקומית. מה משמעות הפיצול שלכם?

ניצב מי עמית;

כשמרכזים כוהות בירושלים כמובן צריך להיות בסיס גג ומקום שממנו יוצאים

לפעולה.

לגבי הפריסה הנוכהית של מג"ב בירושלים, כיום למעשה הבסיס המרכזי של מג"ב זה

מחנה תלפיות. מג"ב יושב גם במלון שפר. זה מבנה שנמצא מאחורי בנין משרד הבריאות

בשיד-ג'ראח, מול קרית הממשלה שם, קצת יותר פנימה. פריסה נוספת של מג"ב, עוד פעם

זה בהתאם לתיגבורים ולענין, במלון שלום וגם בבית השוטר.

י י שגיא;

מה יש שם?

ניצב מי עמית;

במלון שפר יושבות שתי פלוגות. במחנה אלנבי יושבות שלוש פלוגות.

י י שגיא;

תחזוקה אין שם?

ניצב מי עמית;

יש לנו מטבח שהוא במחנה אלנבי. הסדנאות הן סדנאות משטרתיות. אגב, במחנה

אלנבי, למיטב ידיעתי, נמצאת גם משטרת תנועה של מרחב ירושלים.

לגבי התייחסות לנושא של עטרות עצמו, הועלו כאן שני נושאים, האספקט הבטחוני

ונושא עטרות עצמה, אזור התעשיה. האספקט הבטחוני נגזר למעשה משלושה מרכיבים

מרכזיים; מרכיב של הזירה, מרכיב של כח-אדם שפועל וכמובן המרכיב של הפעילות

הנדרשת בשטח. אין לנו ספק שאזור התעשיה בעטרות, כמו מקומות ארורים בבירת ישראל, יש

בו פרובלמטיקה בטחונית. אם מנתחים את הזירה מבחינת האספקט הבטחוני, הזירה המרכזית

היא, אם נלך בסכמה של ציור מעגלים אפשר להתחיל לצייר את מרכז המעגל באזור הר

הבית, הכותל, הרובע היהודי ולצייר מעגלים שיוצאים מהאזור הזה. שם עיקר האירועים,

שם עיקר ההתמקדות הציבורית. נכון שבכביש עטרות-ירושלים יש לנו ממוצע של 2-3 מקרי

רגימת אבנים ביום, לפעמים יותר לפעמים פחות. כרגע המצב יותר רגוע. אבל להעביר את

כל הכה לקצה הציר - ואני מדבר על אזור התעשיה של עטרות - בגלל 2-3 מקרי רגימת

אבנים, זה לא נכון מבחינה מבצעית טהורה. יש 11 ק"מ מאזור התעשיה לשער יפו ובשעות

מסיי ימות, בעיקר בשעות השיא, זה ענין של כ-35 יקית להגיע. זה יכול להיות דבר מאד

משמעותי. זה לעומת 3 ק"מ ממחנה תלפיות או ממלון שפר זה ממש דקות.

אני לא נכנס לניתוח הדרכים המובילות. אם הציר של שועפת יהיה עמוס, יהיה בו

פקק או תהיה בו תאונה חס וחלילח או כל דבר ארור, להתחיל לנוע מכיוון א-ג'יב ולעשות

את העיקוף דרך נבי סמואל ורמות, מי שמכיר את האזור יודע שזה סיפור.

זאת-אומרת, האספקט הבטחוני כאן מבחינת עטרות וניתוח של הקרקע בהערכת מצב של

זירת ירושלים נופל, זה לא טוב. זה פתרון שעלול לגרום לקשיים מבצעיים. ומי שיקבל

את ההחלטה הזאת צריך לדעת גם את המחיר שעלול להיות משולם בנושא הזה.



העלו את הנושא הזה כאילו הוא יתן נוכחות יתר על הציר של עטרות-הר הצופים וזה

נכון, אבל הציר הזה הוא לא הפרובלמטי והמרכזי של הבטחון השוטף בירושלים. הוא ניתן

להיות מטופל והוא מטופל טוב וביעילות. עם מספר ג'יפים, מספר מארבים ובתצפיות

עושים את הפעילות השגרתית ונותנים לזה פהות או יותר את המענה הטוב.

הנושא השני שאני רוצה לנתח בנושא הבטחוני זה הכשירות של הגייסות למלא את

המשימה שלהם. הוא לא פחות חשוב מהניתוח הקרקעי-בטחוני. חלק ניכר משמשרתים במשמר

הגבול הם אנשי קבע. ביחידת ירושלים כ-54% אנשי קבע. איש קבע, המשמעות שלו שהוא

ארבעה לילות בשבוע ישן בבסיס, מעל חצי מהחיים, שנים על שנים ישן בבסיס. כשאנחנו

מדברים על האיכות של משמר הגבול, שבין היתר נובעת מהחיים במקום השירות, הכרת השטח

וחכרת התושבים, חלק מהדברים, אסור לשכוח את זה, מתיישב עם מתן תנאי חיים

אלמנטריים ובסיסיים לאיש שעושה את העבודה.

בשנתיים האחרונות, ממוצע העבודה של שוטר איש קבע וגם איש חובה, באותם ימים

שהוא בבסיס - וזה ארבעה ימים מתוך שבעה ימים בשבוע, למעט חופשות שנתיות - הוא

עובד בממוצע באזור 12 שעות ביום. לפעמים ימים של 14 ו-15 שעות עבודה, אף פעם לא

פחות מ-10 שעות.

כשאדם כזה, איש קבע, אחרי 10 או 12 שעות עבודה של רגימות אבנים, של צמיגים

בוערים, של פיזור הפגנות, מירדפים, תצפיות, יחזור לבסיס שמוקף באזור תעשיה - אזור

תעשיה זה לא נורא אם זו היתה תעשית אלקטרוניקה - אבל הוא יחזור לבסיס שמוקף

משלושה צדדים במפעל לבטון, במחצבה, במפעל לניסור אבנים ובמפעל לבלוקים ששם יש רעש

ואבק. לי אין ספק שזה יפגע בכשירות המבצעית של הכוחות. אני לא מדבר על ימי מחלה,

אני לא מדבר על פיטורים. אדם לא מוכן לגור באזור תעשיה אחרי 12-10 שעות העבודה

שלו, עם הרעשים, עם האבק. זה יביא ימי מרולה, זה יביא פיטורים, זה לא טוב מבחינת

המוראל. זה גם אספקט אנושי, אקולוגי וגם אספקט מבצעי.

אני מאד בעד עטרות ובעד יישוב ירושלים, עוצמתה ויופיה. אבל אני לא חושב

שהפתרון צריך להיות באחד הגורמים שמבצעים את העבודה הקשה והשחורה של הבטחון

בירושלים. לא הוא צריך לשלם את מחיר הריקנות שקיימת, לצערי הרב, באזור התעשיה

עטרות. לזה יש פתרון אחר- שזה לא מעניינו של משמר הגבול, להערכתי גם לא מעניינה של

משטרת ישראל. אם מעלים רעיון של הבאת מג"ב לאזור התעשיה בעטרות, יותר קל להביא

לשם משרדים. אולי זה יותר הגיוני בראיה כוללת של הנושא.

גם האספקט האישי ואני חושב שגם האספקט של הבטחון עצמו על עטרות ועל כל

ירושלים ייפגעו אם מג"ב יעבור לעטרות. זו העמדה של משמר הגבול בנושא הזה וגם של

המשטרה.
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב די קראוס
אני מבקש להוסיף בענין הסדנה. לפני כעשר שנים, המשטרה התחילה לבנות סדנה

בעטרות ומחוסר תקציב זה נשאר תקוע והמבנה נשאר שם. התכנון היה להקים שם סדנה מאד

מודרנית, שתענה על הצרכים של היום עם מספר כלי הרכב של המשטרה.

חשבנו כי בשל העובדה שאנחנו צריכים לפנות ממילא את מחנה אלנבי, לחדש את השלמת

הסדנה בעטרות. ואז תהיה תנועה גדולה מאד של רכב בטחון באזור במשך כל שעות היממה

כמעט ובמשך כל ימות השבוע, כמובן למעט שבתות.

בנוסף לזה, בדיון מקדים עם השר, אמרנו שאנחנו נקצה צוות או שניים קבועים

לסיור באזור התעשיה והציר המוביל מכביש שועאפת פנימה לעטרות. אני חושב שבטווח

הנראה לעין, זה צריך לתת פתרון לנוכחות המשטרתית במקום, גם ביום וגם בלילה. מה

עוד, שהמתקן בסדנה יצטרך להיות תחת שמירה קבועה ויהיו שם כוחות גם ביום וגם

בלילה.



אני חושב שמפקד מג"ב הסביר היטב את הבעיה, גם מבחינה אקולוגית וגם מבחינה

מבצעית. את כוחות מג"ב אנחנו צריכים בירושלים, מהסיבה המבצעית, תחת היד וכאפשרות

להוציא אותם גם מהמיטות, אם קורה משהו, תוך זמן קצר ביותר. הסטה הצידה שם, אני

חושב שזה יפגע גם בנושא המבצעי, לא רק לאותם כוחות שנמצאים בשטח, אלא גם הכוחות

שנמצאים במנוחה ולא פעם אנחנו מזעיקים אותם כאשר יש אירוע חמור.

אני לא יודע אם מעניין את הוועדה כמה זה צריך לעלות. אם כן, ראש אגף תכנון

פה.

היו"ר י י מצא;

הושאלה המרכזית היא אחת, אדוני המפכ"ל. הדברים של מפקד מג"ב הם הגיוניים ודי

מתקבלים על הדעת. השאלה היא, הסדנה הזאת, שהשר הכריז שרוצים להעביר, האם זה

יתבצע, או שזה גם כרוך באם יוקצב הכסף או לא?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב די קראוס;

בוודאי.

היו"ר י י מצא;

כלומר, גם כן רצון לעבור, אבל אין יכולת. אם כך, נשמע על התקציבים.
גי נגל
העברת הסדנה במתכונתה, ללא תוספות, למקום ארור בירושלים-

היו"ר י י מצא;

אבל אתם חייבים לעבור, אין לכם ברירה. אתם בעוד 18 חודש-

גי נגל;

לא, לא, הסדנה בעוד שלוש שנים. אם לוקחים את הסדנה לכל מקום אחר בירושלים

ולא לעטרות שבבעלותנו, אנחנו צריכים בערך 2.2 מליון דולר, כולל רכישת הקרקע, כולל

הבינוי, כולל הכל, זו השקעה חד-פעמית.

להעביר את הסדנה לעטרות, שהשטח כבר בבעלותנו ויש לנו כבר שלד של בנין שם

לסדנה, אנחנו צריכים להשקיע בערך כ-600 אלף דולר להשלמת הבינוי. אבל כתוצאה

מהעובדה שאנחנו עוברים לעטרות, אנחנו חייבים להקצות שם כח אבטחה קבוע שזו הוצאה

שנתית של חצי מליון דולר. זו מחלקה של 23-25 איש שיושבים שם באופן קבוע.

י י שגיא;

יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת, אם מרכז האירועים הוא בעיר העתיקה, אני כמפקד

מג"ב הייתי שוקל איך לעבור לתוך העיר העתיקה.

גי נגל;

יושבים שם במחכאמה.



י' שגיא;

הבעיה האקולוגית ברורה לי. אתה אומר שאחת הסיבות היא שאין אירועים,

אתם רוצים לזרוק אותי לצפון העיר בגלל שלוש רגימות אבנים ביום.

אתה עושה לי תרגיל בי. אתה אומר לי: אט אני מעביר את התחנה לשם,

זה אמנם עולה לי יותר זול, כי קרקע כבר בניתי, בתים כמעט כבר בניתי,

אבל מאחר וזה שם, יש לי בעית אבטחה נוראה, אני צריך מהלקה באופן

קבוע. אז למה? אם אין שם אירועים, אני חושב שמי שעובד בסדנה, כמו

בכל בסים צבאי, גם שומר על עצמו. עני שומרים מספיקים פה ומספיקים שם

בתנאי האירועים שאתה מציג אותם. אם שם כל כך מסוכן, אתה צריך מחלקה

ובמשך כל השנה צריך שמירה, אולי צודק יושב-ראש הוועדה, יש בעיה

אמיתית. אני פשוט לא מסתדר עם הנתונים שלך.

ג' נגל;

כשאמרתי 24 איש, דברנו על שמירה של 4 אנשים במשמרת. 4-5 אנשים

במשמרת זה 15 איש בשלוש משמרות. לזה צריך לתת את הגיבוי, כי אנשים

יוצאים לחופשה, למחלה, חגים וכוי.

יי שגיא;

כמה אנשים עובדים בסדנה? כמה אנשים בתורנות לילה?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב די קראום;

זה לא מחנה צבא. אלה לא חיילים. אלה שוטרים שעובדים 8 שעות או

10 שעות והולכים הביתה.

גי נגל;

היום במחנה תלפיות אנחנו מסתפקים בשני אנשים שומרים, כי כח מג"ב

יושב שם. פה אנחנו חייבים תקורה נפרדת למחנה הסדנה הזה.

היו"ר יי מצא;

בתכנון הבסיסי שלכם, הראשוני, הלכתם לעטרות. לא אנחנו מובילים אתכם

לעטרות. לצערנו, אתם לא יושבים היום בעטרות בשל חוסר תקציב. זאת עובדה.

אם הייתם עוברים לשם לפני 10 או 8 שנים, אין ספק שהייתם מוצאים תקציב

לתיגבור השמירה לפי הצרכים. הנקודה הזאת שצריך כח-אדם ותקציב על-מנת

לתפעל, להערכתי לא תופסת, כי לו הייתם שם, הייתם מוצאים את התקציבים

לשמור על עצמכם.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב די קראוס;

יש לי עוד גילוי בשבילך. אנחנו תיכננו להקים שם גם בית מעצר. באותם

שנים חשבנו להוציא את בית המעצר ממגרש הרוסים והיתה לנו תכנית להעביר

לשם בית מעצר בתנאים מתקבלים על הדעת. גם זה נפל מחוסר תקציב. לו היו

לנו תקציבים היינו נראים אחרת. אבל בסופו של דבר הנושא תלוי בתקציבים.

כעובדה, יותר מעשר שנים, ב-1978 התחילו לבנות את הסדנה. זה נתקע בגלל

חוסר תקציב בדיוק כמו היום.



היו"ר יי מצא;

אז בוא לא נקשה עם האחזקה שלו, עט השמירה.
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס
קורם כל, אם יהיה כסף להשלים את הבניה שם, אנחנו נברוק את עצמנו,

אני לא יורע אם זה צריך לעלות חצי מליון דולר, כי אני רואה למשל חסכון

בזה, מפני שאם תהיה שם סדנה מרכזית, אנחנו נסגור סרנה בבית לחם, נסגור

סרנה ברמאלה ואולי גם בבית חורון ועל-ירי זה נוכל לחסוך וזה לא יגיע

לחצי מליון רולר, לא זאת הבעיה כרגע. אם נקבל אישור תקציבי להשלים

את הבניה בעטרות, נסכם שאנחנו מפנים את הסרנה בתלפיות ומעבירים אותה

לעטרות. סיורים נקיים שם, תחבורה ממילא תזרום שם, אנחנו נברוק את

עצמנו לגבי השמירה.

י' גולרברג;

אני מבין, לאחר התיקון של המפכ"ל, שבעצם התכנון של המשטרה הוא שהסרנה

המרכזית של האזור הזה אכן תקום באזור עטרות.

כל הזמן ריברו נקורתית, לא ריברו על התכנית הכוללת, לוח הזמנים וכן

הלאה והשאלה הבאה שלי תהיה גם לגבי לוח הזמנים. הייתי מצפה לשמוע, אם

הולכים לחסל שלוש סדנאות קטנות מסביב, אני מבין שהם קשורים לבסיסים

ולכן השמירה שם היא קלה יותר ומרבריט בנושא עטרות כאשר יש בעיה בעטרות.

הרי כולם יודעים, שהיום בעלי עסקים חוששים לפתח את עסקיהם באזור

עטרות. אזור עטרות היה והוא קיים עד היום כאזור המרכזי לפיתוח

תעשייתי בירושלים. הוא עומד על ברעי תרנגולת כתוצאה מכך שחוששים

לנהל שם חיים מסחריים נורמליים. הרי כל הזמן שואפים לבזר את ירושלים

מסביב ולהרחיב את גבולותיה. אמר מפקד משמר הגבול שמבחינה מבצעית

אין יכולת וכאשר מרכז האירועים הוא הר הבית, יש חשיבות שכח פיזי יימצא

בתוך העיר העתיקה או סמוך לחומות העיר העתיקה. יש מקום ליצור בעטרות

מצב שזה חלק מירושלים שסביבו אפשר ליצור פעילות. אם אפשר צריך להעביר

לשם את הסדנאות מבית לחם ומרמאלה שהן לא כל כך חיוניות לתחושת הבטחון

ועל-ידי כך המשטרה תתרום לבטחון המקום הזה. לא הייתי אונס את המערכת

להקים משהו שהוא נוגד את התכנון. אבל אם הוא תואם את התכנון ואת

היעדים הלאומיים של ירושלים, צריך לקבוע לענין זה לוח זמנים. רווקא

היום כשמדברים על אבטלה, זו הזדמנות למשטרה ליהנות מנתח נוסף במסגרת

הטיפול בנושא האבטלה ועל_ידי כך לגרום במישרין לתחושה של בטחון באותו

אזור. אני חושב שזו תרומה גדולה ביותר גם לפיתוחה של ירושלים וגם

לבטחונה. הרי זה לא סוד, שברגע שרואים מישהו עם מדים יש תחושת בטחון.

היו"ר י' מצא;

אני מניח שהתקציב הזה יבול להתחלק גם לשנתיים.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד" קראוס;

בוודאי שזה יכול להתחלק.

אני רוצה לבקש ממך, אולי אחרי הישיבה הזאת, להעלות עור נושא אחר

בנושא התקציב.



ע' מר-חיים;

שלוע- הערות קצרות. קודם כל, הבעיה היא לא איך עטרות מתפתחת אלא

איך עטרות לא ננטשת.
י' גולדברג
אל תדבר על ננטשת גם אם זה אמיתי.

ע' מר-חיים;

אנחנו יושבים בתדר סגור וצריך לדעת את העובדות כהווייתן. סיפר לי

אתמול נשיא לשכת המסחר בירושלים, שמשרד ממשלתי אשר היה צריך לבוא
למפעל ולקחת סחורה אמר לו
מצטער, אני לא בא אליך, אם אתה רוצה שאני

אקנה ממך סחורה, תביא את הסחורה אלי.

אדוני היושב-ראש, יש לנו בעיה של הומרה, בעיה של דחיפות ובעיה

של לוח זמנים.

י' שגיא;

למה?
ע" מר-חיים
כשיש הרגשה שאזור התעשיה בעטרות נמצא במרכז האינתיפאדה, אנשים

חוששים לבוא.
י' שגיא
זה לא מסתדר עם הנתונים של מפקד משמר הגבול.
ע' מר-חיים
אנחנו יודעים שמספר האנשים שמטיילים באופן חופשי בשוק בעיר העתיקה

הוא מזערי. עדין כמעט ולא קורים אירועים בשוק. אלא מה? יש הרגשה של

מלחמה. זה שלא קורים אירועים, זה מכיוון שישנה נוכחות בטחונית, מכיוון

שאנחנו מנסים להוריד את המתח באזור ועוד סיבות אחרות. אם משרד ממשלתי

שיודע את הסטטיסטיקה של האירועים אומר: אני לא שולח משאית לאזור התעשיה

בעטרות, תביא לי את הסחורה ואם המשביר המרכזי לא מצליח לגייס עובדים

יהודים במשמרת שניה - הקמנו אה עטרות אחרי מלחמת ששת הימים כאזור תעשיה

מרכזי של ירושלים כשהמטרה היתה להעסיק שם יהודים , לא לפתור את הבעיה

של האוכלוסיה הערבית - אם משאיות של לקוחות של המשביר המרכזי לא מגיעות

לשם אז אנחנ ו בבעיה.

העיריה יכולה לתת הנתח בארנונה, היא יכולה לעשות כל מיני דברים

שוליים, היא לא יכולה להבטיח את רגש הבטחון. אתה זה יכולה לעשות רק

מערכת הבטחון.



אנתנו מנסים לשכנע את שר הבטחון להביא לשם משהו בתחום הצבא, אני

מבקש שגט בענין הזה - ואני קטונתי מלחוות דעה על התנאים האקולוגיים

לגבי העברת הבסיס כולו של משמר הגבול -אבל את הסדנה אני מבקש שיעבירו

לאלתר, זה יהיה המעשה הראשון מאז שפרצה האינתיפאדה, שאיזשהו גוף

ציבורי ממשלתי בא לעטרות. בינתיים כולם יוצאים משט.

אני לא חושב שתפקידה קול עיריה לחיות מתווך בין שני גורמים כל כך

חשובים כמו משרד המשטרה ומשרד האוצר. יחד עם זאת, ישנה ועדת שדים

לענייני ירושלים, ישנו צוות בין-משרדי שבוחן את ההשלכות התקציביות

על החמרת המצב הבטחוני ובהחלט אני מוכן להיות בענין הזה לדובר ולדוחף

כדי שהצרכים האלה יבואו על פתרונם. מה גם, שבסופו של דבר, פינוי מחנה

אלנבי לכל מקום שהוא, נותן לקופת המדינה שטח שערכו הרבה מאות מליוני

דולרים שהיום מונחים כאבן שאין לה הופכין.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה להשיב לחבר-הכנסת שגיא. ראשית, אף אחד לא רוצה להיות נמנה

עם אלה שנפגעים באותם 2-3 מקרי רגימת אבנים. מספיקה אבן אחת שפוגעת

ופוצעת. אני מכיר את המצב בעטרות היטב. יש נטישה, מפעלים נסגרים, עובדים

לא רוצים לנסוע בקו האוטובוס הזה, ולו גם בגלל עתי פגיעות ביום. זו לא

משמרת שניה ושלישית, למשמרת ראשונה מתקשים להשיג עובדים. מפעלים בעטרות

עוברים לתלפיות כי לקוחותיהם לא רוצים להגיע לשם. בנושא הזה, אין ספק

שעטרות כמעט מנותקת מירושלים.

פה הבעיה שלנו היא כחברי כנסת, כוועדה, הבעיה פה היא של המשטרה

אשר אמונה על נושא הבטחון ובעייתה של ממשלת ישראל, ועדת השרים לענייני

ירושלים, למצוא דרך איך פותרים אותה.

אני מקבל את הדעה שלא צריך להעביר את כל בסים מג"ב מכיוון שאנחנו

גורמים עוול לנושא הבטחוני ולשוטרי משמר הגבול אשר צריכים לנוח ואני

חושב שהם צריכים חדר מנוחה שקט. אבל בין זה לבין התמודדות תקציבית

והמתנה של 3-4 שנים - אני חושב שאת זה אנחנו לא יכולים לקבל. ופה

צריך למצוא פתרון איך עוברים את השלב הראשון במציאות הקיימת ובמה

שיש לכם היום או באיזשהו מבנה אחר סמוך ואנחנו נשמע מהחברה הכלכלית

מה יש בידה להציע כמעבר ראשון. השלב השני יהיה המאבק התקציבי כעת

כשיש אבטלה ויש הזרמה כספית. אם יובא הנושא בפני שר האוצר כפי שהוא

היום, יכול להיות שגט לזה יימצא פתרון כספי.

ג" נגל;

תיקון בנושא התקציב. אמרתי קודם שאנחנו צריכים כ-2,2 מליון דולר

כדי להקים סדנה במקום חדש. מכיוון שבעטרות יש שטח ושלד, שם אנחנו

צריכים לדברים היעודיים של הסדנה עור מיליון שקל, ומעבר לזה שכר

השוטרים והאמצעים המיוחדים לבטחון שם, זה רק להתאמת המקום לצרכי

הבטחון בעטרות ולא הסדנה עצמה שזו הוספת של מליון שקל.

מ' גולדמן;

לאחר ששמענו את חברי הכנסת, את נציגי מג"ב, את המפכ"ל ואת נציגי

עירית ירושלים, אני חושב שאנחנו, גם כאזרחי מדינת ישראל, חייבים

לתת ולעשות שתושבי ירושלים ירגישו שהם לא שונים מישובים אחרים בארץ,

אני חושב שתפקידה של עירית ירושלים ושל החברה הכלכלית להבטיח את

פיתוחה של ירושלים. לכן צריך לתת עדיפות מיוחדת לאזור התעשיה בעטרות.



בוודאי שלא אתן יד ואומר באותה הזדמנות; בואו נעניש את מג"ב, משום

שהתחושה שנוצרת כאן היא לתת פתרון עם הענשת גוף שיש לו חלק בהבטחת

בטחונה של ירושלים ובטחונה של מדינת ישראל,

לכן המאמץ העיקרי של מטה המשטרה צריך להיות העברת הסדנה, אני

הושב שהנימוקים של עמום מר-חיים היו נימוקים נכונים ואמיתיים, אני

יודע שחברות הגז כבד מאיימות לעזוב את השטח.

היו"ר י' מצא;

הן עוד לא נכנסו,

ע' מר-חיים;

בית המשפט פסק שזה סיכון.

מ" גולדמן;

שיש סכנה בטיחותית, לא בטחונית. זה דבר שחייבים להיות זהירים אתו.

אני הושב שעירית ירושלים יכולה להיות פה גורם שיכול לזרז את העברת

הסדנה. כשמדברים היום על פתרונות מידיים בנושא האבטלה, זה יכול להיות

מנוף מצוין לפתרון. לכן אנחנו צריכים להחליט כאן בוועדה, שאנחנו רואים

את התחלת העברת הסדנה עוד בשנה הנוכחית. כל מה שקשור לצד הכספי,

המפכ"ל באמצעים המינימליים, ואני יכול להגיד שאין לו אותם, חייב לתת

לנושא זה עדיפות מיוחדת מתוך הראיה הלאומית. דבר זה יכול לתת תנופה

מחודשת לפיתוחה של ירושלים בקטע הקשור לתשתית התעשייתית.

מפכ"ל המשטרה דב-ניצב ד' קראוס;

אני יכול לומר, אדוני היושב-ראש שישבנו פה רק לפני שלושה שבועות.

בינתיים הוקצו תקציבים לבטחון, למשטרה לא הוקצה שקל אחד. אני מבקש

לא להתעלם מזה. זה מאד נוגע לענין כשאומרים; המשטרה צריכה לראות את

זה בסדר העדיפות הלאומי, אבל לי יש סדר עדיפות לאומי גם בהרבה דברים

אחרים. אני מבקש לנתק את זה מהתקציב הקיים. רציתי להעלות אחרי הדיון

את בקשתי הקודמת מוועדת הפנים, שאני מבקש מהוועדה תמיכה בענין

התקציבי של משטרת ישראל. בינתיים היה דיון, בינתיים יש תכנית כלכלית,

בינתיים הבטחון קיבל תוספת תקציבים, המשטרה לא קיבלה אגורה שחוקה אחת

ובזה צריך לטפל.

ד' מושקוביץ;

אני רוצה לחזק את הדברים שנאמרו פה על-ידי עמוס מר-חיים, ואני

רוצה להדגיש בפני הוועדה את הנושא שהועלה על-ידי אנשי המשטרה.

העובדה שמדברים במונחים תקציביים, שזה הצד האקטואלי של ביצוע הדברים

בנושא האבטחה, אני רוצה שחברי הוועדה יהיו מודעים, שאותו החלק עובר

על האוכלוסיה שנמצאת באזור שהיא צריכה לדאוג לעצמה ולרכושה בדיוק

באותה מתכונת שפה הוצגו הדברים על-ידי המשטרה. משמע, מה משלמים אותם

אזרחים שיושבים באזור עטרות, שבאו מתוך כוונה ליישב אזור שעירית

ירושלים הקצתה אותו לאזור פיתוח תעשייתי ובאיזה מצב הם נמצאים היום.

זו נקודה שצריך לחדד אותה.



נקודה מספר 2, אני מודע לנושא התקציבי, כי בלעדיו קשה לבצע

דברים. יחד עם זאת, בקשתנו היא לזרז את הענין ולא להניח לו לעבור

לשנה הבאה. היום זה נדרש והדברים מדברים בעד עצמם. זה חשוב עבשו.

היו"ר יי מצא;

קבלתי כעת פתק עם בשורה טובה שיכולה מאד לעזור. במקום שאקרא

את הפתק, אתן למנכ"ל של החברה הכלכלית לומר מה שהוא כתב לי בפתק.

ד- מושקוביץ;

בהמשך לדבריו של חבר-הכנסת גולדמן, החברה הכלכלית תהיה מוכנה

לתת מימון ביניים עד שיאושר התקציב.

היו"ר י' מצא;

לכן אמרתי שזו בשורה טובה, אבל היא חסרה מכיוון שצריכה להיות

החלטה מקבילה כיצד זה יכוסה על-ידי האוצר. יושב פה נציג אגף התקציבים,

אתה יכול, בשלב זה, לתרום משהו לדיון?
די מינגלגרין
בשלבהזה לא, כי אין לי נתונים.

היו"ר יי מצא;

אנחנו ננסח אחר-כך את ההחלטות, אבל אני מציע כך: ראשית, שר

המשטרה אמר בהכרזתו במליאת הכנסת שהוא מוכן להעביר את הסדנה

פלוס היחידות שקשורות בזה וכוי ואנחנו מברכים על הדבר הזה.

נקודה שניה, אנחנו מבקשים שההכרזה של השר תבוצע בשלבים, שלב

ראשון לפחות באופן מיידי והשלבים הנוספים בהקדם האפשרי. ברור לנו,

לפי הכרזת המפכ"ל, שהבניה הזאת התחילה לפני עשר שנים והיא נפסקה

בגלל בעיות תקציב. יש לפתור את בעית התקציב ולמצוא את המקור התקציבי-

אני מציע שהחלטת הוועדה בצורך ובחיוניות של העברת הסדנה, תועבר

לשני גורמים; לוועדת השרים לענייני ירושלים וכמובן לראש עירית

ירושלים כאשר עירית ירושלים צריכה ליזום דיון דחוף בוועדת השרים

לענייני ירושלים בנושא התקציבי, הן בהסתמך על הצורך בסדנה והן

בהסתמך על החלטת הוועדה הזאת.

עי מר-חיים;

החליטו בוועדת שרים להקים צוות בין-משרדי בראשות איש האוצר כדי

לבחון דברים כאלה. לכן, בהמשך למה שאתה אומר, נביא לצוות הזה את הצורך

הספציפי.

היו"ר יי מצא;

יפה. אני מציע לך לכנס את ועדת השרים לענייני ירושלים כדי שהצוות

הזה ירוץ בפעילות שלו. אני אומר ירוץ, מכיוון שאלה הימים המתאימים,

עכשו מדברים על תקציבים והזרמת כספים לצורך עשיה, אבטלה וכוי.



בנוסף לזה צריך להעביר אה ההחלטה שלנו עם פנייתנו לשר האוצר שיט

חשיבות גדולה למצוא את את התקציבים האלה על-פנת לקדם את הנושא.

צריכה להיות מילת "יישר כח" שלנו לחברה הכלכלית על נכונותה למימון

ביניים ופניה לוועדת השרים לענייני ירושלים לצרף את הצוות של

החברה הכלכלית, כי אם ישותף נציג החברה הכלכלית זה בורג חיוני

מאד כדי לקבל הכרעה זו או אחרת לקידום הנושא והוועדה תקיים דיון

נוסף כדי לבדוק מה התקדם.

אם יש חערה נוספת לחברי הכנסת או החלטה נוספת, יאמרו זאת עכשו

לפרוטוקול, כי אנחנו נוציא את זה כסיכום שיונח על שולחן הכנסת

עוד בשבוע זה וננסה להריץ את הנושא הלאה.

אדוני המפכ"ל, אני מבין את המצוקה הכספית. מיד נעבור לנושא השני

בענין תוספת לתקציב, ננסה לראות מה אנחנו יכולים להועיל. אבל אני

מבקש ממשטרת ישראל ומהגורמים האחרים שנמצאים אתנו פה, שיעשו כל

מאמץ מתוך אותו יקב וגורן שחסר וריק לנצל את ההכרזה של החברה

הכלכלית על-מנת למצוא פתרון לנושא.

משפט אחרון למשמר הגבול. קבלנו את הטעונים גט מבחינת הפריסה גם

מבחינה אקולוגית. עם ברכת "יישר כח" להמשך הדרך אנחנו מבקשים לתת

תשומת לב בתקופה הזאת - אני אומר את זה גם למשטרה וגם למג"ב -

לחזוק הבטחון בתוככי עטרות.

א' שריג;

אני חושב שכדאי להוסיף פה עוד פיסקה. שר הבטחון הבטיח לעיריה

לבדוק אפשרות להעביר יחידות של צה"ל ממרכז העיר וממקומות אחרים

לאזור התעשיה.

היו"ר י' מצא;

נכניס גם את הפיסקה הזאת ונעביר את זה גם לשר הבטחון,

בנושא של עטרות תם ונשלם הדיון. אנחנו עוברים לדקות אחדות לנושא

התקציב שהמפכ"ל ביקש להעלות. אדוני המפכ"ל, בבקשה.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס;

אדוני היושב-ראש, הצגנו פה את הפעילות של המשטרה לפני כמה שבועות

וגם את התקציב ובעיקר את מה קולא קבלנו בתקציב בתחילת השנה. היום יש

שינוי בשטח, בכך שהצטרכנו לתגבר את נוכחותנו גם במיגזרים אחרים נוספים

ובעיקר במיגזר הערבי בצפון. פגענו פגיעה נוספת במערך ההכשרה של

המשטרה על-ידי הוצאת כוחות מבתי הספר גם של המשטרה הכחולה וגם של

משמר הגבול ולצערנו הרב, גם לאחר שהנושא הוצג בקבינט והוצג לפניכם,

וראיתם את זה בסיור בירושלים, על אף שסוכם להוסיף תוספת תקציבית

לבטחון, בענין הזה לא זכינו לקבל אגורה שחוקה אחת.



אני חושב שמיותר להסביר שאנחנו חלק ממערכת הבטחון, בכל אופן בכל

מה שקשור בבטחון הפנים בתוך גבולות הקו הירוק וירושלים. פניתי אז

לוועדה לקבלת סיוע ואני פונה שוב ומבקש מהוועדה לנסות לסייע לנו

לקבל לפחות הלק מהדרישות שלנו כדי שהמשטרה תוכל לקיים את עצמה וגם

לתת שירותים נאותים וברמה נאותה לאוכלוסית מדינת ישראל.

יי גולדברג;

אני מבקש בנושא הזה לקיים ישיבה ולזמן אליה את הממונה על התקציבים

ואת הרפרנט לנושא המשטרה ולהתמקד בבעיה, עצם הפעולה המשותפת הזאת

תמריץ את הממונה על התקציבים למצוא פתרונות מיזעריים. יש ברזרבה

אפשרויות תימרון ובמסגרת מה עיש ברזרבה צריך לנסות לתמרן, אני חושב

שזאת תהיה פעולה נכונה לסייע לצרכים המיוחדים שהציג פה המפכ"ל ובענין

הזה אני חושב שכולנו תמימי רעים,

מ' גולדמן;

אולי אומר מלה שקצת תרגיז, אני חושב שהמשטרה ושר המשטרה לא עשו ממפיק

כדי ליצור אווירה נכונה לחוסר בתקציב. אני חושב קישר המשטרה חייב להעמיד

את הנושא הזה בצורה יותר חריפה. בישיבה שתהיה עם שר המשטרה אני חושב

שצריך להעלות את הנושא הזה, במסגרת 200 מליון שקל שהממשלה החליטה

ביום ראשון להקציב למערכת הבטחון, אנחנו חייבים לררוש, כוועדת פנים,

לתת עדיפות גם למשטרת ישראל,

הין"ר י' מצא;

איפשרחי למפכ"ל להעלות את הנושא ולו מפאת החשיבות הגדולה שלו, אני

מקבל את ההצעות שהושמעו כאן. בשבוע הבא אנחנו מקיימים ישיבה ואז הדיון

מתחלק לשניים. בשעה הראשונה נקיים דיון בהצעה לסדר-היום שהעלה
חבר הכנסת מיכה גולדמן בנושא
התגברות האלימות בתוככי הקו הירוק,

בשעה השניה נקיים דיון בנושא כלא שכם. לנושא הראשון נזמן גם את

נציגי האוצר כדי שנוכל לדבר גם על הנושא התקציבי, אין ספק שאפשר

לקשור נושא אחד בשני.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.35

קוד המקור של הנתונים