ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/07/1989

סכנת טביעה בחופי הים; סכנת טביעה בחופי הים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 45

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, ח' בתמוז התשמ"ט (11 ביולי 1989). שעה 00;11
נכחו
חברי הוועדה: י' מצא - הי ו"ר

י' ביבי

י' גולדברג

מי גולדמן

מ' וירשובסקי

עי סולודר

ע' עלי

אי פורז
מוזמנים
חבר-הכנסת י' עזרן

ח' חפץ - משרד הפנים

א' אלימלך - " "

ב' ריקרדו - " "

י' גריפל - מ"מ ראש עירית תל-אביב-יפו

מ' דורון - סגן מנכ"ל עירית תל-אביב-יפו

י י פלד - עירית נתניה

יועץ משפטי של הוועדה; צ' ענבר
מזכיר הוועדה
י' גבריאל

רשמה: מזל כהן
סדר-היום
1. סכנת טביעה בחופי הים.

2. שכר להברי הנהלת מועצות עיריות.
היו"ר י' מצא
אני פותח את ישיבת ועדת הפנים.
בפנינו היום שני נושאים
האחד, שנדחה מהשבוע החולף, סכנת טביעה בחופי חים;

והאחר, הצעה לסדר של חבר-הכנסת וירשובסקי לגבי הנהלות העיר. נשמע ממנו פירוט לגבי

הנושא.

בטרם נעבור לסדר-היום, חילקתי לחברי הוועדה קטע מעתון "הארץ" הבוקר, שכותרתו:

המשבר הכספי ברשויות המקומיות. אנחנו יודעים עליו, זה לא סוד, הנושא התעורר לפני

יום-יומיים כתוצאה מהתראה של המפקח על הבנקים והיא עוררה איזושהי תסיסה במערכת

הבנקאית. והנה אנחנו שומעים על ישיבה דרמטית כזאת של שר הפנים עם המערכת

הבנקאית. לי אין ספק, שהמשבר הכספי ברשויות המקומיות הוא כזה שעלול למוטט את כל

השלטון המקומי. זו לא הגזמה.
י' ביבי
את הקטנים בעיקר.
היו"ר י' מצא
בוודאי שירושלים או תל-אביב תשחינה בזרם הזה באיזושהי צורה. אבל ברור שזו

התמוטטות של שלטון מקומי אם לא ילכו לפתרון ממשלתי, יסודי, מקיף, שלא יחזיר אותנו

שוב למצב הזה, כי היה פתרון לפני שנתיים, אורנה קונסולידציה, והנה זה חזר לנו

בגדול. ראשי רשויות ששוחחתי איתם אומרים לי: ידענו מראש שלא נעמוד בתנאים האלה.

אני לא מכיר את התנאים לפרטיהם, אבל קבלתי שוב שלשום חוברת ממאיר ניצן, ראש

עירית ראשון לציון, בח הוא מודיע ש-30 מליון שקל משלמות הרשויות המקומיות מדי שנה

רק למערכת הבנקאית והוא מגדיר את המשבר כהעשרת קופות הבנקים.
י' ביבי
כמה רשויות אמרו לי, שהבנקים לא רוצים לתת להם כסף עכשו.
היו"ר י' מצא
אין ספק שהוועדה חייבת לדון בנושא הזה דיון יסודי. אני מתכוון, ברשותכם,

לזמן לאחד הימים הקרובים את נציגי משרד הפנים ומשרד האוצר, את המערכת העיקרית של

הבנקאים, את המפקח על הבנקים ואת השלטון המקומי בוודאי ובוודאי. נבקש ממשרדי

הפנים והאוצר לפרוש בפנינו כיצד הם מתכוונים לתת פתרון לנושא הזה. יש בינינו

ראשי רשויות לשעבר, שבוודאי יכולים לתרום לא מעט. יושבים אתנו ראשי רשויות אחרים

שיכולים לתרום לא מעט בנושא הזה. אם נדע, ראשי הרשויות, להתעלות מעל חשיבה מקומית

ולראות את זה במסגרת השלטון המקומי כולו, יכול להיות שנוכל להיות לעזר. אבל

בוודאי שאנחנו חייבים להתייחס לנושא הזה.
י' ביבי
יש כאן ראש רשות, חבר-הכנסת עובדיה עלי, שהוא אולי ראש רשות היעיל ביותר,

שאין לו גרעונות ואנחנו נלמד איך הוא מתפקד.
מ' וירשובסקי
יש לי הצעה לסדר בענין הזה. זה שהנושא חייב דיון בצורה יסודית, אין כל ספק.

מה שבדרך בלל קורה, קובעים דיון לשעה 11, יושבים שעתיים ואז יש דיבורים כלליים.

אני מציע, שנפנה יום, אולי יום א' או יום ה', ונתחיל את הדיון מוקדם.
י' ביבי
זה בתנאי שיתנו לנו את החומר קודם.
מ' וירשובסקי
אני הייתי מקדיש אז דיון של 4-5 שעות, כדי שאפשר יהיה להציג את הנושא ולשאול

את השאלות. כי מה שקורה הוא, מציגים את הנושא, אחר-כך יש רבע שעה זמן לשאלות
ואומרים
את התשובות נקבל בפעם הבאה וכל הענין מתמסמס.
י' ביבי
אני חושב שבסיכום של הוועדה צריך לומר, שוועדת הפנים דורשת משר הפנים לתת לה

פירוט של החובות האלה, כדי שהיא תוכל לדון וללמוד הנושא.
היו"ר י' מצא
חבר-הכנסת וירשובסקי, ההערה שלך מאד נכונה. אבל יש מציאות קצת עגומה, שחברי

כנסת לא מסוגלים לשבת חמש שעות של דיון רצוף בישיבה והם זזים, באים והולכים. בואו

נדע את האמת לאמיתה. כל אחד בעיסוקים האחרים שלו.

אני בוודאי גם לא חושב שדיון כזה יסודי, עם אותה תכנית שמשרד הפנים צריך

להציג לנו והתייחסות של המערכת הבנקאית ואחרים, נוכל לסיים אותו בישיבת בת

שעתיים. נצטרך לקיים סידרה של 2-3 ישיבות. אם אפשר יהיה לקיים את הדיון נניח

ביום שלישי, נתחיל אותו בבוקר מוקדם, כשכל חברי הכנסת פה ונגמור את זה מאוחר -

בסדר;. אבל אני מקבל את ההערה, שהדיון הזה, בגלל היסודיות שבו, צריך לנסות למצות

אותו בזמן נכון.

סכנת טביעה בחופי הים
היו"ר י' מצא
אנחנו עוברים לנושא שעל סדר-היום: סכנת טביעה בחופי הים, הצעה לסדר-היום של

חבר-הכנסת יוסף עזרן. בטרם אתן לו להציג את הנושא אני רוצה לומר, שקבלתי מברק

נוסף על טביעה חוזרת נוספת באור-עקיבא. אנחנו קיימנו כאן דיון בנושא הזה

והטביעות האלה מתחוללות מול עינינו. לא נוכל לעבור לסדר-היום. נצטרך לבדוק מה

החלטנו אז בנושא הזה. הוועדה זועקת כאן את זעקתה של אור-עקיבא פעם נוספת ונצטרך

לראות מה אפשר לעשות.

חבר-הכנסת עזרן, בבקשה.
י' עזרן
אדוני היושב-ראש, קודם כל אני מודה לך מאד, שהואלת לזמן בהקדם האפשרי את

הישיבה הזאת, שבאשמתי, לצערי הרב, נדחתה. צר לי מאד שאני חייב להציג את הדברים

החשובים האלה על רקע מאד דרמטי וטרגי שחוויתי כרב העיר ראשון לציון בשבוע שעבר.

בשבוע שעבר, לצערי הרב, הבאנו לקבורה תלמיד ישיבה בן שבע-עשרה וחצי מראשון

לציון, שטבע עקב כל השגיאות האפשריות, הן שלו והן של הרשויות המקומיות.

ובכן, זה לא סוד שישנו ציבור גדול מאד במדינה שלנו, שאף אחד לא מערער על

זכויותיו כמו כל אזרח לקבל שירותים, וזה הציבור הדתי והחרדי, שיש לו תקופה מאד

מוגבלת, שבה הוא עוסק בקצת ספורט, בבריאות הגוף שמביאה לבריאות הנפש, וזו תקופה

קצרה של פתיחת עונת הרחצה.

אני רואה בזה בבחינת כבשת הרש. זה לא חס וחלילה כקטרוג או כתרעומת, אלא פשוט

אני מציג את העובדה איך שהיא. ישנו נתח זמן כנאד מוגבל, מאד מסוים, שהוא לא לשם

בידור ולא לשם בילוי, אלא פשוטו כמשמעו ענין רפואי ממדרגה ראשונה, וכידוע זו עונת

הרחצה בים שחשובה מאד לציבור הזה. עקב המגבלות, הציבור הזה לא יכול ליהנות ובצדק

מכל המתקנים החשובים, היפים והיעילים שקיימים בחופי הרחצה בארץ, שהם מהשורה

הראשונה. יש כמה מקומות, כמו חופי הרחצח בנתניה ובהרצליה, שהם לדעתי דוגמה חיה של

יעילות והתחשבות.

לכן, אני מבקש מהוועדה הנכבדה הזאת, שעוסקת בנושא החשוב מאד, שיש בו לא רק

משום פיקוח נפש אלא גם משום קיפוח מתמשך, ולמה אני אומר קיפוח מתמשך, מאיור

והשירות הזה, בכל עיר ועיר, מגיע לכל התושבים וכאשר זהע נוגע לציבור מסוים והוא

הציבור החרדי, תמיד זורקים את זה על משרד הפנים וכל ראש עיר אומר: אני משתדל.

למשל, בראשון לציון הגענו למצב שאין מי שיממן את סככת המציל והיחידה הסניטרית. יש

לנו חוף נפרד, מגודר, עונה על הצרכים ובגלל תקציב די זעום אנחנו נתקעים.

כפי שאמרתי בדברי, לצערי הרב, יש לנו חזית חמורה מאד של קציר דמים בכבישים.

מי צריך כל שנה עוד חזית דמים אחרת. כשם שמעמידים חופי רחצה בטוחים ויעילים לכל

התושבים, כך אני מבקש שתהיה דאגה לציבור הדתי מכל הבחינות, הן מבחינת הנוחיות והן

מבחינת הבטיחות. אני חושב שזו דרישח לגיטימית, מינימלית ואין לזרוק את זה על משרד

ממשלתי כלשהו, אלא הרשות חייבת לדאוג לאזרחיה הדתיים כפי שהיא דואגת לכל האזרחים.

לפי דעתי יש גם להעמיד לא רק שלטים במקומות המסוכנים לרהצה אלא לפקח ולתת

שיניים למפקחים, דהיינו שיוכלו לקנוס. כמו שאסור לעבור במעבר חציה באור אדום, כך

מסוכן שבעתיים ללכת לחופים האלה, בפרט שהציבור שלנו נדחק למקומות האלה בגלל ענין

הצניעות. זה ענין שאי-אפשר להתפשר אתו. הציבור הדתי לא יכול להתפשר בנושא הזה.

מכיוון שכאן אין פשרות ואין סטיה ימינה או שמאלה, יש הרבה צעירים שנדלקים

בגלל תעוזתם למקומות מסוכנים, וזה מה שקרה בשבוע שעבר, שבחור אחד טבע מול

הדולפנריום ולדאבוני הייתי צריך להספיק אותו ולהביא אותו לקבורה.

כך שהנושא הוא מאד כואב ומאד מוחשי. אני מבקש התייחסות רצינית לנושא זה של

פיקוח נפש וקיפוח, ולצערי שני הדברים הולכים היום ביחד. צריך פיקוח יעיל ולא

קיפוח וגם כן פיקוח נפש. בגלל כל הפיקוחים האלה, אני מבקש שהוועדה תתייחס לנושא

בכל כובד הראש.
י' ביבי
אני מצטרף לדברים של הרב עזרן. יש בעיה קשה לציבור החרדי. בכנרת,

אין שנה שלא טובעים בחורי ישיבות. הם באים בחודש אוגוסט בהמוניהם,

זו תקופה בין הזמנים, פושטים את הבגדים ונכנסים לתופים לא מוכרזים.

יש היום חוק שהתקבל לפני מספר שנים, שכל רשות חייבת להקים חוף

נפרד.
מ' וירשובסקי
אם שניים מחברי המועצה תובעים זאת.
י' ביבי
תמיד יש יותר משניים.

אנחנו רוצים פיקוח, כמו שהרב עזרן אמר. מצד שני, אני שומע זמירות

חדשות, שבכלל נהוג בעולם שהחופים הם בלי מצילים. אני רוצה לשמוע מאנשי

המקצוע מה לשמועה זאת, האם אנחנו שונים מכל הגויים ודק אצלנו יש מצילים?

האם אלה הזמירות החדשות שמתכננים לעשות?
היו"ר י' מצא
אין מגילים או לא יהיו מצילים?
י' ביבי
הם אומרים שבעולם מקובל, שאין דבר כזה מציל. החוף הוא חופשי, אדם

שומר על עצמו.

אחת הבריכות הגדולות ביותד של מדינת ישראל היא הכנרת. יש ימים

בהם יש כ-00ו אלף איש סביב הבריכה הזאת ומאד כואב לי, ששנים רוצים

לעשות מצופים כדי שהשוחים יהיו בטוחים מהסירות, כבר ארבע שנים מאז

שאבי רן, שוער מכבי חיפה נהרג מסירה ומדברים על 200 אלף שקל שחסדים

כדי לעשות את המצופים. לפי החוק, 300 מטר מהחופים אסור לספינות

לשוט. ופה רוצים שהרשויות יקחו חלק ומשרד התחבורה יקח חלק. כל שבת

כשאני יוצא למרפסת ורואה את החארקות של הספינות בין המתרחצים, זה

פחד. יש חוק אבל המשטרה לא יכולה לאכוף את החוק. יש לנו משטרת חופים

טובה, אבל היא לא יכולה ללכת ולמדוד אם זה 300 מטר. אני מבקש להקצות

את הכספים ולעשות את המצופים בכנרת, לפחות זה,

לגבי הציבור החרדי - הציבור הדתי גם כן הפך להיות ציבור שאוהב

נופש במלונות חמישה כוכבים, בצדק. בשנים האחרונות, הציבור הדתי

הוא ציבור תיירותי. לכן משרד הפנים צריך להחליט על מספר חופים,

יכול להיות שלא בכל עיר. למשל הרצליה תשרת את הגוש שלה. ראשון לציון

תשרת את הגוש שלה ואז הציבור הדתי מתרגל, יש לו את חמישה החופים האלה

המסודרים, הטובים, הוא הולך לשם.



אני מבקש לתת אגרוף חזק במספר מקומות, לעשות חופים ברמה טובה ואז

הציבור הדתי יתרגל ללכת לשם.
היו"ר י' מצא
אני רוצה להבין אותך, לייער מספר תופים שיהיו מיוערים לציבור

הדתי-חררי?
י' ביבי
כן, לא בכל ישוב אפילו. אני חושב שצריך לעשות תכנית אב מפורטת בענין,

הציבור הרתי יתרגל במשך השנים ואז יבוא הכל על מקומו בשלום.

לסיום אני רוצה לומר רעיון. צרק הרב עזרן שיש תקופה מוגבלת של עיקר

המסה, יולי-אוגוסט. כל שנה שומעים את המצילים של תל-אביב ונמאס כבר

לשמוע אותם. אני מציע רעיון פשוט. תלמידי תיכון מכיתות י"א-י"ב, שעברו

קורס מצילים. הם ישמחו להרוויח את הכמה גרושים האלה

א" פורז;

ולחטוף מכות מהמצילים של תל-אביב.
י' ביבי
זה בסך הכל הודשיים. זה כסף קטן. את המצילים מחזיקים כל השנה. אפשר

לעשות קורסים למצילים, שלסטודנטיים תהיה תעודה ובחודשיים האלה הם יוכלו

להרוויח כסף.

מ' וירשובסקי;

קודם כל, אני רוצה לומר שני דברים. האחד, הנושא של המצילים בתל-אביב

הוא נושא שכל שנה עולה. מתי אני יודע שמתחילה עונת הרחצה? כשאני קורא;

המצילים מודיעים שהם ישבתו. זאת סוגיה קשה. ניסיתי במשך שבע שנים לפתור

את הבעיה וזה לא כל כך הולך. אבל כל פעם שהנושא עלה בעירית תל-אביב,

וזה הולך בעקבות הדברים שהעיר חבר-הכנסת ביבי, ראש עירית תל-אביב אומר;

נכון, החוק הוא חוק ואם יש חוק שאומר שצריך להחזיק מצילים, אנחנו נחזיק

את המצילים. אבל אני אומר לכם, זה מיותר. בסך הכל המגמה היא שאין מצילים,

אין צורך בזה וצריך לבטל את זה.

אני רוצה לדעת מאנשי משרד הפנים, האם אתם גורסים את המדיניות הזאת,

שלא צריך מצילים או שכן צריך מצילים? אם אתם חושבים שצריך מצילים וזה

ענין של קבע, זה לא דבר שצריך להתבטל מן העולם, אז צריך להדריך את

הרשויות ולהגיד להן; תרדו מהנושא של חופים פתוחים בלי מצילים. זה הכלל,

זה הטוב וזה הנכון, מפני שגם בהתייחסות אל הנושא הזה יש היום שאלה שזו

צדה צרורה ובגלל איזה חוק אנכרוניסטי שמשרד הפנים מקיים אותו אנחנו צריכים

להחזיק מערכת שלמה של מצילים. אני רוצה הבהרה מכם. אני חושב שצריך

מצילים, בייחוד בחברה הישראלית עם האנשים הלא ממושמעים. אבל אם אתם תבואו

ותגידו, שהמגמה היא לא, זה צריך אולי ללמד אותנו לגשת בשלבים לפתרון

הבעיה בדרך אחרת.



לגבי החריגים, כאשר לפני מספר שנים די ניכר, חבר-הכנסת דאז הרב

אברמוביץ, שהיה גם חבר הנהלת עיריח תל-אביב וסגן ראש עיריה, הציע חוק

מסוים, שאם דורשים שני חברי מועצה לעשות חוף נפרד, להפתעתו תמכתי בו

מפני שחשבתי שזה מגיע.

אני רוצה לומר לחבר-הכנסת עזרן דבר אחד, אתה מבקש משהו ספציפי

בשביל הסקטור הדתי חרדי. זכותך לדרוש זאת. אבל זכותי לומר לך, שתהיינה

לנו אוזניים קשובות אך ורק אם אתה תתחשב בדרישות של הציבור החילוני,

לא רק בענייני חופי רחצה אלא בעניינים אחרים.
בשעתו אמרתי לרב אברמוביץ
אני תומך בחוק שלך, תתמוך בחוק שלי,

שאם מועצת עיריה תגיד שארבעה חברים, לא שניים, ידרשו שיהיו אזורים

עם בתי קולנוע פתוחים, זה יהיה בסדר. הוא אמר: מה פתאם? זה לא בא

בחשבון.

חבר-הכנסת עזרן, כשאתה בא בתביעה, שהיא מבחינת הייצוג שלך והסקטור

שלך, בהחלט תביעה לגיטימית, כשבאה דרישה בכיוון הפוך, האזניים שלכם

ערלות, אתם לא מקשיבים, אתם לא מתחשבים. אתם חייבים לקחת בחשבון שיש

תביעות חזקות מאד של הציבור החילוני, שבגלל כל מיני תביעות שלכם הוא לא

יכול לקבל אותן.
א' פורז
חבר-הכנסת עזרן העלה בצד את ענין החופים הנפרדים לסקטור הדתי והחרדי

ובזה אני תומך. אני מבקש לקבל אינפורמציה מאנשי משרד הפנים ומאנשי עירית

תל-אביב לגבי אותן טביעות שקורות כשאין מציל, ויש פה שתי אפשרויות.

אפשרות אחת, שאנשים מתרחצים בחוף רחצה בלתי מוכרז. אפשרות שניה, שאנשים

מתרחצים במקומות שיש תחנות הצלה אבל מטעמים אלה ואחרים תחנות ההצלה

סגורות. לדוגמא, אנחנו היום בתקופה של שעון קיץ, הערב מחשיך מאד מאוחר

ושעות חערב מאד נוחרת לרחצה גם מבחינת ההגנה על העור, ואז מסתבר שבשעות

הטובות לרחצה אין מציל. אני יודע שהבעיה הזאת קיימת בתל-אביב. אני רוצה

לשמוע מאנשי משרד הפנים, האם הבעיה קיימת רק בתל-אביב או שעדין יש

לנו בהרבה מקומות תחנות הצלה וחופים מוכרזים שלא מאויישים דווקא בשעות

שהציבור רוצה להתרחץ.
היו"ר י' מצא
אדוני, ממלא מקום ראש העיר יגאל גריפל, האם בתפקידך אתה קשור לנושא

תופי הרחצה? תבהיר לי.
י' גריפל
אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אנשי משריר הפנים, אני לא מחזיק

במישרין בתיק הזה. רק במעורבות שלי במשך 20 וכמה שנים, אני חי ונושם את

הבעיה הזאת משום שהיא מטרידה אותנו. הנושא הזה מעסיק אותנו ואנחנו

נמצאים בין הפטיש והסרן.

אני שמח ומברך על הדיון משום שהוא מאפשר לנו לצאת בקריאה נרגשת

לעשות כל מאמץ להוציא אותנו מהמצב בו אנחנו נמצאים.



אני רוצה שיהיה ברור, אנחנו בער מצילים, יש הברל אם אתה נמצא במשא

ומתן שמתחיל ולא נגמר ואין לו פתרון. משום שמדובר כאן בקבוצת לחץ, שכל

שנה הלחץ גובר, כי הציבור הזה מתקרב יותר לגיל הפנסיה ומשום כך הוא

מחריף את הבעיה מרי שנה בשנה. ואנחנו לא יכולים לשמש כתובת ולשאת

באחריות, ואני מבקש להסב תשומת לבכם כי מהתחלת עונת הרחצה, מחודש מאי

השנה, היו לנו כבר שמונה טביעות ואנחנו חסרי אונים. אני אומר את זה

במעמד סגור, כי לא הייתי רוצה לפרסם את זה. מדוע אני אומר חסרי אונים,

משום שיש לנו רצון ואנחנו מוכנים ללכת לקראת מציאת פתרון. העיר תל-אביב

כביכול חייבת לשאת באחריות, אבל בגלל מגבלות שהאוצר מטיל עלינו אנחנו

לא יכולים, על אף רצוננו, להסכים לבוררות אם הדבר הזה לא מגובה על-ידי

האוצר. זאת הנקודה. הם, הפרטנרים, אינם מוכנים לקבל את התנאים של האוצר

ולא מוכנים ללכת לבוררות אלא אך ורק בתנאי שזה יהיה ללא התערבות האוצר,

את המצב הזה אנחנו מכירים וסובלים ממנו שמונה שנים, אני מאד שמח

שניתנת לנו הזדמנות פעם אחת ולתמיד להבהיר את המצב,

לנו דרושים 20 חופי רחצה מבוקרים על-ידי סככות, מצילים ושירותים, יש

לנו 14. אנחנו מסוגלים לאייש בין 5 ל-6. למה? מפני שכח האדם עובד על-פי

הספר ומאייש את התחנה רק עד שעה ארבע. עשינו נסיון. לא חסר לנו כח-אדם,

לא חסרים סטודנטים, מדריכים וכוחות מיומנים למיניהם, אולם כל זה נגמר

וייגמר במכות רצח. במרינה מתוקנת, לסבול מצב כזה ולהמשיך במצב הזה, אבי

חושב שהאחריות רובצת על כולם.

אילו זה היה תלוי בנו והאוצר לא היה מתערב, יכול להיות שהיינו

מוצאים את הדרך איך וכיצד מתוך מגמה לאייש אפילו עד 20 תחנות הצלה,
א' פורז
להיכנע לתביעותיהם עד הסוף?
י' גריפל
אני לא אומר להיכנע. למשל, הם מוכנים ללכת אתנו לבוררות והם מוכנים

מראש לכבד ולקבל, אבל הם לא מוכנים שהדבר הזה יהיה כפוף לחוק התקציב,

מ' וירשובסקי;

בדבר הזה הם צודקים.
היו"ר י' מצא
למה אי-אפשר להביא את זה לבית דין לעבודה לכפות בוררות?
מ' דורון
אחרי שבית דין הרשה להם לעבוד, אנחנו לא יכולים לחייב אותם מעבר

לשעות הנוספות שהם עושים היום.
היו"ר י' מצא
לא לחייב, בהסכמה של בית דין לעבודה,
מ' דורון
הדרישות שלהם הם בניגוד לחוקי המדינה. למשל לקחת שעות נוספות ולהפוך

אותם כחלק ממשכורת ומרכיב לפנסיה, זה דבר שמעבר לחוקי המדינה. אם המשכורת

של מציל ותיק היא כ-1,800 שקל, אם נגלם את השתיה והכלכלה ונהפוך אותן

כחלק מהמשכורת, דהיינו להוסיף כ-1,300 שקל לחודש ואם נוסיף את השעות

הנוספות זה יקפיץ את המשכורת בעוד 150% לצרכי הפנסיה. זה בניגוד לדעת

מרכז השלטון המקומי, זה בניגוד לדעת משרד האוצר ומשרד הפנים.

אנחנו מוכנים ללכת לכל הסכם. אמרנו להם: תביאו את ההסכם הכי טוב

שקיים בישראל, ניתן אותו ומעבר. פנינו למשרד האוצר ואמרנו: כל הסכם יהיה

טוב לגבינו, כל דרך טובה, אבל אנחנו לא יכולים להפוך היום משכורת של

1,800 שקל למשכורת קובעת לפנסיה צמודה ל-4,000 שקל. זה מעבר למה שמותר

ואין שום מקום בארץ הסכם מהסוג הזה.

מרכז השלטון המקומי התם כעת על הסכם הדש והם מסרבים לקבל לא אותו

ולא דומה לו. הם הודיעו להסתדרות שזה לא מייצג את מצילי תל-אביב.

לשאלתו של חבר-הכנסת פורז - קורם כל כמו שנאמר היו 8 טביעות. מחצית

מהאנשים הם בני מיעוטים שלא יודעים לשחות ונכנסים לים בשעות הלילה.
היו"ר י" מצא
באמת זה לא מעניין אם אלה בני מיעוטים או לא. כמה טהטביעות האלה

ארעו בשעות אסורות לרחצה, כלומר בשעות לילה?
ע' סולודר
זה רק אזור תל-אביב?
י' גריפל
רק אזור תל-אביב.
מ' דורון
כשאני אומר 8 טביעות אני מתייחס רק לטביעות המוות. יש אחד שהוא נמצא

כעת בהנשמה. מ-1 באפריל היו עשר טביעות, שתיים לפני פתיחת העונה ושמונה

אחרי פתיחת העונה. מתוכם, שלושה התרחצו בחופים שלכאורה אילו היו שעות

עבודה רגילות אפשר היה אולי להציל אותם. חמישה אחרים התרחצו בחופים שאין

בהם ולא יהיה בהם מציל, מפני שהחופים האלה הם מסוכנים מסלעים, מזרמים

ומדברים אחרים. מתוך 13.5 ק"מ שלנו רק 5.5 ק"מ ראויים לרחצה. הנותרים

התרחצו בחופים, שאין סיכוי גם אם הכל היה מלא מצילים.

הסטטיסטיקה פחות או יותר באותם אחוזים הולכת לאורך שלוש השנים

האחרונות.
א' פורז
אתם סוגרים את התחנות בשעה ארבע היום.
מ' דורון
בשעה ארבע סוגרים. אנחנו היינו רוצים משעה שבע עד שעה שבע.לצערנו

אנחנו פותחים רק בשעה שבע וחצי בגלל כמה מיגבלות חמש עד שש תחנות למרות

שיש לנו 14 סוכות מצילים.

שניים מתוך הטובעים כנראה שהם מתאבדים. לפי דברי המשטרה הם היו עם

בגדים. או שאיבדו אותם או שהם התאבדו.

לגבי חוף נפרד - אנחנו מחזיקים חוף נפרד עם כל השירותים כמו שכבוד

הרב עזרן ביקש. הוא חוף מרכזי. הוא חוף שאפשר להגיע אליו בתחבורה ציבורית,

כי מרבית המתרחצים באים מאזור בני ברק. חחוף נקי ומטופח עם קירות ומחסומים
י' עזרן
אתם ראויים לברכה וחודה.

י" גריפל;

בקשתי מהסמנכ"ל להמציא נתונים על-מנת שתקבלו את כל האינפורמציה

הסטטיסטית. אבל אני לא חושב שאנחנו עוסקים כאן בסטטיסטיקה. הבעיה היא

הרבה יותר שורשית ועמוקה והיא לא תמצא את פתרונה אם הסטטיסטיקה תהיה

כזאת או אחרת.

אני שואל שאלה, מדוע המדינה סובלת מצב של חוסר אונים? הרי נחתם

הסכם. אני גם נושא בתפקיד בכיר במרכז השלטון המקומי.ההסכמים שנחתמו

חלים על כלל ציבור המצילים. בתל-אביב, מדובר בציבור של כמה מיליטנטים,

מסיתים. אנחנו היינו מסוגלים לאייש 20 חופים בתל~אביב, עם כח עבודה

מעולה, נוער ובוגרי קורסים מוכשרים. אתם מכירים את ראש עירית תל-אביב,

אנחנו נכנסים לעימותים עם כל מיני טיפוסים, אוכפים את החוק ולא מפחדים.

במקרה הזה הטרור משתלט. יושבים 20 וכמה חבריה ביניהם חמישה מיליטנטים

מסיתים והם הגורם הבלעדי שחלק רציני מקרבנות הטביעה נזקפים על מצפונם.

אנחנו לא יכולים לפרוץ הסכמי עבודה שבוודאי ומיד יכניסו את המדינה

לאנרכיה טוטלית. אם לזה אנחנו לא נותנים יד, האוצר בוודאי לא יתן יד.

אם אנחנו רוצים לחכנס ביד חזקה ובזרוע נטויה , אין לנו אפשרות לעשות את

הדברים האלה מבלי שנקבל על כך את הגיבוי המתאים, משום שניסינו את הדברים

האלה כמה פעמים ואין לנו את המועמדים שמוכנים לסכן את העצמות שלהם. ואז

נשאלת השאלה; איך אפשר לסבול מצב כזה?

חבר-הכנסת וירשובסקי, אם אתה מתייחס להכרזתו של ראש עירית תל-אביב,

אני משווה את זה לבעיית החניה. יש גוררי שחקים בעולם עם 80 קומות שאין

בהם מקומות חניה בכלל, מפני שהפרנציפ הוא; מי שבא לשם מגיע ברכב ציבורי-

ולא יהיה לעומס תחבורתי. זאת התפיסה. על-פי אותה תפיסה אמר ראש העיריה,

גם לצורך משא ומתן כדי להקהות את המצב, אני אולי לא צריך מצילים. אני

מודיע לכם על דעת ראש העיריה, שאילו המדינה היתה מוצאת את הפתרון למצב

והמחנק שבו אנחנו נמצאים, העיריה היתה מוכנה לתת את בל השירותים ולא

, רק לאייש את 14 התחנות, ולא רק לאייש אותן על-פי מספר השעות שקבע משרד

הפנץם, אלא גס להרחיב את המסגרת הזאת ולתת את מלוא השירות מתוך מודעות

להציל ולו נפש אהת מישראל.

(



אני חושב שוועדת הפנים אשר מגלה מודעות ובצדק, חייבת ויכולה גם

להכנס לעובי הענין ולנסות לעזור לנו, כי הבעיה התל-אביבית היא ספציפית.

אמנם אתם מתייחסים לבעיה הזאת מהיבט כוללני, אבל אני מדבר על בעיה

ספציפית של תל-אביב שהיא חמורה . שמונה שנים אנחנו סובלים מצב בלתי

נסבל.

אני מבקש שמשרד הפנים וועדת הפנים יסייעו לנו בנושא הזה על-מנת

שנגיע למצב שבו האוצר, העיריה והמצילים ישבו וימצאו את ההסדר, או לחלופין,

פעם אחת ולתמיד להביא למצב אשר על-פיו נוכל למגר את אלה אשר על מצפונם

הטביעות האלה, ממש להעיף אותם עם כל הקשור בזה. אני מבקש לראות את זה

ממש כקריאה, לצערי, זאת התרומה היחידה שאני יכול לתרום לנושא הזה והיא

קריאה אשר מתייחסת למצב שהוא יוצא דופן.
ע' סולודר
אני מניחה שחבר הכנסת ביבי הזכיר את נושא הכנרת ששם היו השנה שבעה

או שמונה מקרי טביעה. בכנרת הבעיה היא לא כל כך בעית המצילים. יש דברים

שהם גם לגבי ים התיכון וגם לגבי הכנרת. אבל יש בעיה של חופים שהם אסורים

לרחצה מראש ולא תמיד הם משולטים. יש חופים, וזה בכנרת, שהם לא חופים

מוסדרים, אין עליהם איסור, אבל בכנרת יש בעיה, שאתה נכנס למים וקרוב מאד

לחוף ובבת אחת יש תהום שהיא בלתי מורגשת. מי שלא מכיר את זה יכול להיקלע

לצרה וכך אירעו כמה ממקרי הטביעה בכנרת. אין מספיק שילוט בענין.
היו"ר י' מצא
לגבי ציון העומקים?
ע' סולודר
לגבי ציון העומקים ולגבי הסכנה שיש שם. שלא לדבר על חופים שהוסדרו

כחופים שבאים אליהם לפיקניק וכן הלאה והם במקומות שהתוף בהם הוא לא

לרחצה. מראש זה מביא את האנשים להתרחץ שם כאשר אין שום פיקוח. זה

בהחלט נושא שמשרד הפנים צריך לתת עליו את הדעת. גם שם צריכה להיות

איזושהי אזהרה של הבא למים. אם יקח על עצמו את הסכנה או לא, זה ענין

אחר. אבל אין גם האזהרה המינימלית שאותה חייב משרד הפנים לעשות ומפה

אני פונה לעשות משהו בענין הזה.
היו"ר י' מצא
הגענו לחלקם של אנשי המקצוע והממונים.

אני מבקש תשובות גם לשתי שאלות שרשמתי לי. 1. כמה קרבנות היו בסך

הכל בחופים ואם אפשר חלוקה וכיצד? 2. כמה חופים מוסדרים קיימים לציבור

הדתי?
ח' חפץ
אני אתחיל מהחופים הנפרדים שאלה הופים שמיועדים לתת שירות לציבור

הדתי. הנושא מעוגן בחקיקה והנושא בא להבטיח שבכל רשות מקומית שתהיה

דרישה כזאת וזה מותנה בגודל הרשות, שני נציגים ולעתים גם נציג אחד

יכולים לדרוש הקמת חוף נפרד והוקמו כמעט בכל הרשויות הגדולות ובחלק

מהמועצות האזוריות חופים נפרדים. בנהריה יש חוף נפרד, בעכו יש חוף

נפרד, בעירית חיפה שני חופים; בת-גלים ובקריות, בחדרה חוף נפרד,

בנתניה חוף נפרד, בהרצליה חוף נפרד הדש יחסית, בתל-אביב חוף נפרד,



בבת-ים חוף נפרד, בראשון לציון חוף נפרד, באשדוד חוף נפרד, מדובר על

העתקתו למקום טוב יותר. באשקלון חוף נפרד, בצפון ים המלח קבעו הסדר

של שעות נפרדות מוקדמות ויש מגמה להגיע גם לחוף נפרד. בחבל עזה חופים

נפרדים, בטבריה חוף נפרד, מדובר במובן על האתר החדש. במועצה אזורית

גולן, ישנו באזור כפר הנופש בכינר חוף והמגמה היא בהחלט לפתח את

החופים הקיימים ובכל מקום שתהיה דרישה, לפתח חופים נוספים.

בקשר לתלמידי ישיבות, כי עלתה בעיה כזאת - משרד החינוך מלמד שחיה

בכתות מסויימות. יש הוראות של מנכ"ל משרד החינוך על סדרי בטיחות

קייטנות, ים, בריכה וכוי. אנחנו מחלקים כל שנה מסמנות לתלמידים

בסקטור היהודי והערבי והוראות בטיחות בשפות שונות, בערבית ובעברית

ולתיירים באנגלית על נקיטת אמצעי זהירות. כאשר התברר שחלק מתלמידי

הישיבות לא שייכים למערכת הזאת, אני יודע שנעשה סידור שהוראות הבטיחות

שמשרד החינוך מפיץ יובאו גט לידיעתם ואנחנו ביקשנו שהמסמנות תגענה גם

אליהם ואין בעיה להעביר. אם גם שם יקפידו, אני מניח שניתן יהיה לצמצם

את האסונות שלא חייבים לקרות.

לנושא העיקרי והוא בטיחות הרחצה. נקודת המוצא היא שהים הוא אכזר. לכן

יש חוק להסדרת הרחצה. זה חוק שבמפורש קובע כמה מצילים יהיו, כמה מגישי

עזרה ראשונה, הציוד שיעמוד לרשותם, פקחים, סדרנים שיש להם אפילו סמכויות

על-פי חוק, איזה מתקנים נועדו להבטיח את בריאות האנשים, כמו שתיית מים,

שירותים, כדי שמי שבא לבלות בים לחזור בשלום.
היו"ר י' מצא
המינימום הזה מתקיים?
חי חפץ
מתקיים. יש 135 תחנות הצלה מוכרזות, כאשר 94 מהן נמצאות בחופי הים

התיכון. כמובן שהריכוזים הגדולים נמצאים בגוש דן, אזור חיפה ומתפרש על

רשויות אחרות. בכנרת יש 23 תחנות הצלה מוכרזות. כמעט כל החופים בים

התיכון מופעלים על-ידי רשויות מקומיות, למעט מקרים בודדים. לעומת זאת,

בכנרת, עירית טבריה ויש גם מועצות אזוריות שמפעילות חופים ציבוריים.

אבל חלק ניכר קשור לבתי המלון ואלה חופים קטנים בשטחם.

בים המלח 13 אתרים. מהם המועצה מתכוונת להרחיב שלושה. כל השאר קשורים

ליזמים פרטיים. בים סוף, שהיום זה אזור אילת,ארבע תחנות, כולן מופעלות

על-ידי עירית אילת.

זה לגבי החופים המוכרזים. בכולם קיימים כל המתקנים ושאר הדרישות

שהחוק מחייב שיימצאו בחוף מוכרז.
א' פורז
מה עם שעות פתיחה?

היו"ר יי מצא;

לפני שתתייחס לשעות פתיחה, מר חגי חפץ, אקריא לך פה מכתב שנשלח בימים

אלה. "לכבוד שר הפנים, לכבוד הוועדה- מצילי ים בחופי המועצה האזורית

עמק חפר - אני מבקש להביא לידיעתכם את הדברים הבאים שלעניות דעתנו

דורשים טיפוף דחוף ביותר, שכן הס בתחום פיקוח נפש בצו הסדרת מקומות

רחצה, מצילים וכוי - זה הצו שפירטת בפנינו ושאמרת שהמינימום מתקיים -
כתוב בין היתר
בכל תחנת הצלה קטנה יימצאו בשעות הרחצה לפחות שני

מצילים בדרגת אחראי. המועצה האזורית עמק חפר מחוייבת להחזיק בחופי

הרחצה שבתחום שיפוטה חמש תחנות הצלה: מכמורת, בית ינאי, מפרץ התכלת,

בהן עשרה מצילים בררגת אחראי לפחות, בפועל, בכל חמש תחנות ההצלה יחד

נמצאים שני מצילים בלבד בדרגת אחראי מסיבה של מחסור במצילים בדרגה

זו. יש לציין שחלק מתחנות ההצלה אף סגורות בשעות הרחצה מהסיבות הנ"ל

ובניגוד לחוק. אנו שני מצילים מעולים בדרגת אחראי שעבדנו במשך שנים

רבות בחופי הרחצה של המועצה, מועסקים כיום בעל כורחנו על-ידי המועצה

בתפקידים אחרים, מלבד הצלה בחוף הים ומקבלים שכר של מצילים, כל

המועתקים במכתב זה מודעים למצב האבסורדי בו קיימת סכנה אמיתית לציבור

המתרחצים בחופי הרחצה וכוי וכוי, אך ממלאים פיהם מים. אנחנו מצפים

כי תיערך חקירה יסודית וכוי."

המכתב הזה הופנה גם למר מרקוביץ ממשרד הפנים, גם למר חגי חפץ

ולמר אבי אלימלך. בתוך הדיון ובתוך השאלה שנשאלה על שעות פתיחה, אנא

תתייחס למציאות כפי שהיא מתוארת פה.
חי חפץ
לגבי המכתב הזה - ישנו סכסוך עבודה בין מועצת עמק חפר לבין שני.

המצילים האלה והמצילים התחילו להיות שליחיו של השר ולבדוק מה מתקיים

בכל שעה בכל אחת מן התחנות ובסופו של דבר הנושא הגיע לבג"ץ, הבג"ץ

דחה את התביעה שלהם,

חוק הסדרת מקומות רחצה הוא חוק שיש בו גמישות רבה, ומדוע? שונה

המצב בתחילת העונה, בחדשים יולי-אוגוסט ובסוף העונה. זה שונה בחופים

מסויימים שיש להם ביקוש או שאין להם ביקוש, זה שונה בשבת, שונה ביום

חול, לכן נקבעו בחקיקה כללים מסויימים לכל סדרי הבטיחות, אך ניתנת

סמכות למפקח רחצה, בהתחשב בנתונים, גם לתת הקלות.
היו"ר י' מצא
החופים הם כאלה שעם ישראל נוהר אליהם בהמוניהם,
חי חפץ
אין לנו בעיה, תיכף אומר איפה יקי לנו בעיה,

יש מקרים בהם מפקח רחצה מקבל פניה מעירית תל~אביב או ממועצה אזורית
עמק חפר בה הם אומרים
פרסמתי בכל לשכות העבודה, פרסמתי במכון וינגייט,

פרסמתי בכל מוסדות החינוך שאני מחפש מצילים, לא מצאתי, תאשר לי להפעיל

את התחנה עם מציל אחד בהיקף קהל ובסידורי בטיחות שאני ארצה? או שתגיד

לי: לא, עדיף שבחוף הזה לא יהיה אף אחד,

לכן, כללית זה נעשה מתוך שיקול דעת,
י' ביבי
יש 100 קורסים למצילים, למה אתם לא עושים?
היו"ר י' מצא
כלומר, אתם בחרתם ששם תהיינה התחנות סגורות מאשר תופעלה על-ידי

מציל אחר. המציאות היא שהחופים פועלים, המתרחצים רצים לשם, עם ישראל

נוהר וסכנת הנפש קיימת,
ח' חפץ
אני אענה אם יש סכנה וכמה טביעות יש בעמק חפר ובכל רשות מקומית

אחרת. אמרתי, הים הוא אכזר ועל כל קרבן יש להצטער צער רב. השאלה היא

מה ניתן לעשות אם האיש הולך להתרחץ דווקא במקום שכתוב; אין כניסה,

סכנה.

היו"ר יי' מצא;

לא זה המקרה. במקרים שאנשים הלכו לחוף לא מוסדר לא נוכל לבוא בטענות.

זה סיפור אחר איך מקפידים. אבל אני מדבר על חמישה חופים, אני מדבר על

חופים אחרים בתל-אביב, אני מדבר על מקומות בהם מותרת הרחצה והנושא לא

מוסדר.
ע' סולודר
אולי תגיד סטטיסטית כמה טבעו?
ח' חפץ
עמק חפר, הומה וסואן. מקרה אחד ב-1982, מקרה אחד ב-1983, ב-1985

אין טביעות, ב-1986 אין טביעות ב-1987 אין טביעות, 2 מקרים ב-1988.

גם כשיש מקרה אנהנו בודקים כל מקרה. כמעט ואין טביעות בחופים מוכרזים

והרוב זה דווקא הגילים הצעירים.

היו"ר י- מצא;

מה עם 1989 בעמק חפר?

חי חפץ;

כל מקרה שמסתיים במוות, משטרת ישראל חוקרת אותו והאימות של הדיווח שלנו

הוא עם משטרת ישראל כאשר הם צריכים גם להגיע ולבדוק את סיבת המוות:

התאבדות, רצח או טביעה. כרגע אני רואה ברישומים שמונחים לפני, שום מקרה

טביעה בעמק חפר.

התחלתי לומר בנושא הטביעות, שרוב מקרי הטביעות אינם בחופים מוכרזים.

השנה היו מקרי טביעה בחופים מוכרזים. אבל מתוך 10 מקרים בחופים מוכרזים---

היו"ר יי מצא;

10 מה-35?
ח' חפץ
10 בים בחופים מוכרזים. מהם ידוע לנו מנתונים ראשוניים ש-3 מקרים זה

סיבת בריאות ו-3 מקרי התאבדות. 2 מקרים הוזכרו על-ידי עירית תל-אביב.

אני מניח שמתוך שאר המספרים סביר שהיה משהו בשעת רחצה ובדרך כלל זה או

לפני שעות הרחצה או אחרי שעות הרחצה.
היו"ר י' מצא
25 המקרים היו בחופים לא מוכרזים?
ח' חפץ
להוריד את נושא הבריכות שאמרתי. בעקרון זה בחופים לא מוכרזים.

נושא של שעות רחצה - היום נאמר בחקיקה ששעות הרחצה תיקבענה על-ידי

הרשות המקומית ותובאנה ליריעת הציבור. מרוע לא קבע המחוקק שכל החופים

בכל הארץ יפעלו נניח כל הקיץ משעה שבע ער שעה שבע, או לפי חדשים:

תהילת העונה, שיא העונה שזה יהיה עד שעה שבע ובימים אחרים עד שעה חמש

ואם יש שנה שיש שעון קיץ או אין שעון קיץ? התברר שרוב החופים מופעלים

לפי הביקוש והרשויות המקומיות, כעיקרון, מעוניינות להפעיל כמה שיותר

חופים ומה יותר שעות לצורך הציבור שבא לבלות בחופים האלה. אבל ישנם

חופים שפועלים רק חצי יום כי הציבור שבא להתרחץ שם מוגבל. חופים בכנרת

נסגרים באופן כללי בשעות אחר הצהרים המוקדמות, לפני שמתחילה הרוח

המסוכנת. אתרי רחצה מרוחקים, שאם הקהל נוסע לבלות בגליל המערבי הוא

לא מגיע בשעה שבע בבוקר, נפתחים מאוחר יותר. במרכז הארץ, באופן כללי,

נפתחים החופים בשעה שבע או שבע וחצי.
א' פורז
מתי נסגר? זה חשוב.
י' פלד
בנתניה סוגרים בשעה שבע ורבע, חצי שעה לפני השקיעה.
ח' חפץ
חוץ ממקרה הסכסוך בתל-אביב, כל מצילי הארץ עובדים כפי שהרשות המקומית

דורשת מהם לעבור, 10 שעות ליום, 11 שעות ליום, 12 שעות ליום. הם

מעוניינים בהסדר הזה. בתל-אביב, הם טוענים שהם עובדים לפי החוק. היתה

פסיקה של בית דין ואי-אפשר לתת יותר מ-12 שעות נוספות שבועיות כולל

השבת. תל-אביב, כדי להבטיח את שלום המתרחצים, משאירה את הפקחים ואת

שירותי העזרה הראשונה נרמה לי עד שעה שבע בערב. זה כרי שאם חס וחלילה

יקרה מקרה, יש שירותי עזרה ראשונה. גרמה לי שיש שם הסדר שפונים לקהל

מדי פעם ומפנים את תשומת לבו שאין כבר שירותי הצלה והישמרו לנפשותיכם.

כך ששעות הרחצה, בלי כפיה, כל רשות מקומית מפעילה לפי הביקוש של

החופים . כשהקהל עוזב בשעה מסויימת את חופי ים המלח, אין סיבה להגיד
למישהו
תפעיל את החוף עד שעה שבע בערב. זה לגבי שעות הרחצה.

לגבי נושאים אחרים שעלו כאן - אני אתחיל מהכנרת בנושא מצופים-

קודם כל, כל חופי הכגרת המוכרזים מסומנים במצופים. אחרי המקרה של אבי רן

שהיה בכנרת ודרך אגב לקחתי מיד את הבדיקה, למרות הצפיפות הנוראה שיש

בכנרת, כמה מקרים היו של פגיעח כלי שייט במתרחץ או כלי שייט בינם לבין

עצמם שזה המקרה של אבי רן והיה עוד מקרה של מנהל גלי שלא קשור עם מתרחץ,

בדקתי גם במשטרה כמה שוטרים יש להם, כמה מתנדבים, מה הם סדרי הפיקוח

ובאיזה בעיות הם נתקלים בנושא הזה וכוי. כשבא משרד התחבורה עם הצעה;

הבה ותסמנו את החופים בטווח 300 מטר, אמרתי שאני חושב שזה לא טוב.

א. ישנם המצופים הקרובים שאותם מניח המציל כדי למנוע מאנשים להכנס

למקום בו המים עמוקים מאד או מדרגות או סיכונים. הוא מתאים את המצופים



לשטח של מספר המתרחצים ולסדרי הבטיחות. כשזה יהיה בקו 300 מטר, זה יחייב

עוד רשת של מצופים והאנשים מטבע הדברים נעים תמיד לקצה.
ע' סולודר
זה לא בשביל האנשים, זה עשוי בשביל כלי שייט,
ח' חפץ
בדקתי עם המשטרה גס את הנושא של 300 מטר. חובת ההוכחה היא על המשיט

כמו שחובת ההוכחה היא על הנהג. ופה כל מקרה של תנודות בשפל וקריעה של

המצופים, הבעיה תיפול על הרשות המקומית ואין צורך לדעתי בזה.

חבר-הכנסת ביבי, את המצופיס תעשו מתואם עם המשטרה ועם הצבא, שזה יהיה

מקובל, שזה לא יזיק במקרה שיש הינתקות, שנדע כמה זה עולה ושזה מחזיק

ונותן בטיחות. השנה, עירית טבריה ועוד כמה רשויות מקומיות קיבלו תקציב

למצופיט, כשאני אמרתי להם שאני לא תומך ב-300. הצעתי להם לחזק את

המצופים הקרובים והמשיט שלא יתקרב.

היו"ר יי מצא;

מר חפץ, אנחנו לא התכנסנו היום לנושא הספציפי של הכנרת אלא לנושא

החופים בכלל.

ח" חפץ;

בעית הכשרה והקושי למצוא מצילים -ממה הדבר נובע. עד היום, אלפי אנשים

בארץ הוסמכו כמצילים בעיקר מגילי בריכה. מי שאחראי על הכשרת המצילים

ומתן תעודות מקצוע זה משרד העבודה, האגף להכשרה מקצועית. הבעיה היא

שמעל ל-90% של הציבור הזה רואה בעבודת ההצלה עבודה לתקופת הסטודנט,

הם לא רואים בזה מקצוע, כי זה דבר עונתי. לכן יש לנו קושי רב באנשים

שמוכנים לעסוק במקצוע הזה ולהמשיך ללכת במקצועות ים. בבריכות, באופן

כללי לא חסרים מצילים. לפי מיטב ידיעתי אין בריכה שאין בה מציל ומספר

מקרי הטביעה בבריכות להבדיל מהים הוא 3-5 מקרים בשנה.

זה הקושי שיש במציאת מציל. לכן לעתים, מפקח רחצה יאשר מציל בדרגה

אחרת כי זה עדיף מאשר שלא יהיה מציל.
היו"ר י' מצא
מה תשובתך לגבי קורסים?
ח' חפץ
משרד העבודה מודיע לנו כל יום ומי שעוקב אחרי העתונות יש כמעט באופן

רצוף יזמים פרטיים באישור משרד העבודה שמכינים קורסים אבל אין ביקוש.

כשאין ביקוש אתה לא יכול לחייב. אנחנו מנסים למצוא תמריצים שונים כולל

אפילו נסיון של מה שנקרא; גדנ"עי ים, נערי הוף שמתחילים לגדול ולהתקדם

בתחום הזה. היה נסיון של תל-אביב לפנות לסטודנטים. למכון וינגייט יש

תכנית של מציל חובב. אנחנו בהחלט מקבלים בחורים כאלה בנוסף למצילים

הרגילים. בקרתי פעם בנתניה בתקופת מלחמת שלום הגליל והיו חסרים חמישה

או יותר מצילים. הם החזיקו תלמידי תיכון בנוסף למצילים, כי עדיף נער

כזה מאשר ייקפדו חיי אדם. אבל כשאין ביקוש וזו עבודה עונתית, יש בעיה.

בנושא הזה.



חופים פתוחים - החוק מכיר בחוף רחצה מוסדר שבא לתת את כל סדרי

הבטיחות למתרחץ. מקומות אסורים לרחצה - ההגדרה שלנו למקום אסור

לרחצה זה קטע חוף שגם הימצאות מציל בו לא מורידה את הסיכון. כלומר,

יש פה תנאים שעלולים לקפח חיי אדם, המקומות האלה מתפרסמים ברשומות.

חלה חובה לשלט את כל המקומות האלה. אין חובה שיהיה אדם שישמור על

המקומות האלה 24 שעות ביממה, אלא שילוט, חובתה של הרשות המקומית

לבקר מדי פעם כי צמצמנו את המקומות האסורים לרחצה, ממש למקומות

המסוכנים כדי שאפשר יהיה להגיש תביעה, לעתים הפיקוח שאנחנו יוזמים,

אנחנו מבקשים ממנו לעבור גם בקטעים האלה של המקומות חאסורים לרחצה.

חלק מהמקרים הם בשעות כשהפיקוח איננו ובמקומות אסורים לרחצה.

מאחר והגדרתי שהחוק עוסק בשני קטעי חוף, החוף המוכרז והמקום האסור

לרחצה, נשארים קטעי חוף שאין בהם תחנות כח מניעים או הם אסורים על-ידי

מתקנים והיתה כאן שאלה האם למנוע מכל אזרח במדינת ישראל להכנס לכנרת

שיש לה אורך נדמה לי כ-60 ק"מ ולהגיד לו: תיכנס רק בקילומטר ומשהו של

חופים מוכרזים, אותו דבר בים התיכון,

הגישה היתה להעמיד לרשות הציבור חופים מוכרזים עט כל הסידורים
ולהעביר הסברה לציבור הרהב
אל תלך למקום האסור ולמקום אחר, שמור על

ילדיך. בדקתי את המקומות האלה, הקהל מתנהג שונה לחלוטין במקומות שאין
מציל, אומרת לי האמא
אני יודעת, כשאני באה לכאן אני שומרת על ילדי,

אם מישהו יבדוק את מקרי הילדים במקומות האלה, כמעט ואין מקרי טביעה

של ילדים במקומות האלה, המקרים האלה קורים בעיקר לבחורים הצעירים,

הנועזים שמשום מה מקבלים על עצמם סיכונים מיותרים,

לגבי ההערה של חברת-הכנסת עדנה סולודר על מצבים בים, כשאנחנו מקבלים

בקשה להכריז עלי קטע חוף מסוים כמתאים לרחצה, אנחנו עושים מספר בדיקות

ומבקשים נתונים מהמשטרה, ממשרד הבריאות וממי שרוצה להפעיל אם הוא בדק

עם בעלי מקצוע שהקרקעית והתנאים הם מקום בטוח, אני לא מאמין שיזם

יסתכן להפעיל חוף במקום שמהיום הראשון הקהל יברח ממנו ותהיינה רק

תביעות נגדו. מאחר והים איננו שוקט על שמריו, יש שנים של גאות ושפל

ועונות של סערות, ישנם שינויים בקרקעית של הים, את המצילים מלמדים:

בבואך כל בוקר לעבודתך, אנא היכנס למים, בדוק, והיה וקטע מסוים מסוכן,

תזיז את המתרחצים שמאלה וימינה, בחופים המוכרזים זה מכוסה, מה נעשה

בכל קטעי החוף? בים התיכון זה כ-180-200 ק"מ, ים המלח עשרות קילומטרים,

הכנרת 60 ק"מ, האם מישהו יעבור בכל האתרים האלה מדי יום ויבדוק? אנחנו

מבטיחים שבחוף רחצה מוכרז, המציל אמנם שומר על האנשים.
היו"ר י' מצא
לא התייחסת לנושא כפי שתואר פה על-ידי מר גריפל.
ח' חפץ
בנושא תל-אביב לא התייחסתי לנושא השכר כי זה תחום שאני לא עוסק בו.

מה הגישה שלנו לגבי תל-אביב? אנחנו ראינו שהרשויות המקומיות רוצות יותר

מאתנו להפעיל חופים ותחנות. הרשויות דורשות את זה כחלק מהשירות לציבור.

בתל-אביב אנחנו עדים לכך כל השנים, שהם רצו להפעיל 12 ו-14 תחנות והיום

שמענו שאפילו 20 תחנות, עשו טיילת כל כך יפה, מפתחים את הנושא ורוצים

לעשות, משרד הפנים לא יכול לכפות על עיריה, כשזאת הגישה והיא אומרת:



אין לי מצילים ואנחנו נאמר לה: לא יעזור לך, תפעילי 12 ו-14 תחנות.

הלכו עם הנושא הזה גם לבג"ץ. בג"ץ קיבל והשתכנע שכלל הפעולות שנוקטת

עירית תל-אביב הן סבירות לחלוטין והאשמה היא לא בה.
מ' וירשובסקי
אבל העיריה הפסידה במשפט,
ח' חפץ
במשפט של מזרחי, בסופו של דבר, אני יודע שהוא ביטל את התביעה שלו ,

וקיבלו את הגישה של עירית תל-אביב שעשתה כל מאמץ למצוא מצילים. אני

לא מדבר על חריגה משכר.
י' גריפל
אבל זו הבעיה, חריגה משכר.
ח' חפץ
כללית, עובדה היא, שכמעט ואין לנו עיצומים. מדי פעם, ברשות זו או אחרת,

המצילים באים בתביעות כאלה ואחרות. אינני זוכר בעשור האחרון, שיש לנו

מצב שדומה לתל-אביב.
א' פורז
תנו להם עצה טובה. מה העצה שלכם לעירית תל-אביב?
ח' חפץ
אין לנו עצה.
היו"ר י' מצא
את הוועדה מטריד, איך מונעים - בגלל המציאות שקיימת - קרבנות שווא

שהים עלול לתבוע. כי יש חופים מוסררים אבל הם פועלים עד שעה מסויימת,

כמו בתל-אביב או עמק חפה.
ח' חפץ
אין בעיה בעמק חפר. יש מכתב שהגיע אליכם. אתם בוודאי מצפים שניתן

תשובה בנושא הזה.

היו"ר יי מצא;

חמשת החופים בעמק חפר פועליט כדת וכדין עם שני מצילים בכל חוף?

ו

חי חפץ;

ישנם חופים שבהסכמה ובאישור, כמו החוף של המשטרה, לא מופעלים כדין,

כי אין שם ביקוש.
היו"ר י' מצא
מה אתה עושה, הוא לא מופעל ובכל זאת הולכים לשם מתרחצים כי הוא חוף

מוסדר?
ח' חפץ
במקומות כאלה הפעולות שאנחנו עושים הן מידע לציבור בכל דרך אפשרית,
שילוט במקום כולל תשדירים שלנו
בוא לחוף מוכרז, שם תקבל את הסידורים

הכי טוב, חייך בטוחים.

בכנרת, אין לנו כוונה שכל החופים יהיו מוכרזים. לעתים אנשים לא רוצים

שהמציל יאמר להם כל הזמן; שמאלה, ימינה, אתה שם תצא, תיכנם. הם רוצים

שקט. הם לא רוצים את המנגינות, הם לא רוצים את המטקות, אז צריך להיענות

גם לבקשה הזאת.

הטביעות, בעיקרון, הן לא בחופים המוכרזים. בתל-אביב נאמר לנו שלו

היו יבולים להפעיל יותר תחנות, יותר שעות, יתכן שמקרים מסויימים לא

הי ו קורים.
היו"ר י' מצא
35 המקרים שציינת קרו בחודשי הקיץ. זה בקושי חודשיים,
ח' חפץ
זה מאפריל,
היו"ר י' מצא
מה זה בהשוואה לשנים עברו? תן שלוש שנים אחורה.

חי חפץ;

59 מקרים, 44 מקרים ובשנה האחרונה 67 מקרים. כלומר, בין 40 ל-60 מקרים,

עם זה שיש 135 תחנות עם מצילים,
היו"ר י' מצא
כלומר, השנה יש ירידה?

חי חפץ;

לא, אנחנו באמצע העונה. 35 המקרים שציינתי, 30 בים.

היו"ר יי מצא;

כמה היה ב-1988?

חי חפץ;

67 מקרים,
היו"ר י' מצא
וכמה ב-1987?
ח' חפץ
49 מקרים. אם אני חוזר אחורה כמה קוונים הגענו גם ל-65 ול-60, יש לנו

נתונים על ימים, על שעות ועל חדשים. בחודש יוני יכולים להיות 5-6 מקרים

ובחודש יולי 10 ו-15 מקרים.
היו"ר י' מצא
אני מניח שחודש אוגוסט הוא הכבד ביותר כל השנים,

ח' חפץ;

חדשים יולי-אוגוסט. יש שתי סיבות לכך. אחת, הים סוער יותר. סיבה

שניה, יותר מתרחצים בים. מצד שני, ככל שיש יותר מתרחצים בים, יש פחות

טביעות, כי נמצא אדם ליד אדם וכשמרגישים שאדם בצרה מושיטים לו יד.

היו"ר י" מצא;

אתה כממונה על הנושא הזה, כשאתה רואה את הסטטיסטיקה הזאת, של 60

ו-70 מקרים, מה אתה רוצה לומר לציבור על-מנת להקטין את מספר הקרבנות

האלה?
ח' חפץ
שני דברים. אחד, שמשרד הפנים ימשיך לפקח על כך שבכל החופים המוכרזים

יינתנו כל שירותי הבטיחות.

היו"ר י" מצא;

ומקויימות ההוראות.
ח' חפץ
הוא משתדל גם כל שנה, למרות המגבלות התקציביות, לפתח חופים נוספים.

לעתים זה נעשה על-ידי הרשויות המקומיות, לעתים יזמים מפתחים חופים

נוספים. הוא מקיים השתלמויות למנהלי חופים. המצילים מקבלים השתלמות

מדי שנה. אנחנו מבטיחים שהמצילים יעברו כל שנה השתלמות חוזרת בעזרה

ראשונה. החוק מחייב כל שנתיים, והסברה. הזכרתי קודם את המסמנות

שמחלקים לכל התלמידים והסברה כללית.
א' פורז
צריך להרבות בתשדירי שירות.
ח' חפץ
אנחנו בעד. השנה הועמד לרשותנו סכום של 50 אלף שקלים. כאשר התחלנו

את השנה, מחיר תשדיר של 30 שניות עלה כ-6,000 שקל, אם אינני טועה, אז

תיכננו מספר תשדירים בתחילת העונה ועכשו בחודש יולי צריכים היו להקרין

מספר תשדירים נוספים. בהחלט אני רוצה שנוכל להקרין מספר רב יותר של



תשדירים. אבל אני כבר אופר, שהפעולה העיקרית לבטיחות המתרחצים היא

החופים המוכרזים, מי שבא לחופים המופרזים, אני חושב שהוא נכנס למקום

שבו חייו בטוחים והנאתו בטוחה,
היו"ר י' מצא
אין ויכוח לגבי החופים המוכרזים. אבל יש סימן שאלה לגבי המינימום

שהחוק קבע לגבי אחזקתם וניהולם של החופים המוכרזים. יש טענות כנגד זה.
ח' חפץ
על המקרה של התלונה אנחנו נשיב. נמצאים פה נציגי עירית נתניה ותל-אביב,

נבדוק האם הם מקיימים את הוראות החוק.
א' פורז
עוד כשהייתי חבר מועצת עירית תל-אביב הצעתי לעיריה הצעה שרק היא תפתור

את הבעיה. אתם צריכים לפטר את כל המצילים, שנה אחת לא לתת שירותים בכלל

בחופי תל-אביב ולהתחיל את הכל מהתחלה,
י' גריפל
מה זה לפטר?
א' פורז
להודיע לכולם שאתם מפסיקים את השירותים ולפטר את כולם עד חודש

ספטמבר. אחרת לא תצאו מזה לעולם.
היו"ר י' מצא
האם הטביעות בתל-אביב היו בגלל שההוראות לא מקויימות או שהן מקויימות?
י' גריפל
יש ויש. אני מדבר בהכללה. אם שניים מתאבדים, אתה יכול להעמיד 100

מצילים וזה לא יעזור. אם נכנסים לרחצת לילה, גם אם היו לי וזקנים מלאים

ולא היתה בעיח של שכר, גם את זה אי-אפשר למנוע.
היו"ר י' מצא
כלומר, אתה שבע רצון מהתנאים שאתם מקיימים בחופים המוכרזים שלכם?
י' גריפל
אני בהחלט לא שבע רצון. בנסיבות הקיימות ובאילוצים שכופים עלינו, אנחנו

עושים כפי שנאמר כאן. לא רציתי להכנס לנושאי התשתית, השירותים, עזרה

ראשונה ופיקוח. אנחנו ממלאים אחר כל ההנחיות על-מנת שבנסיבות האלה נמעיט

כמה שאפשר את האסונות. אבל לקיים בתל-אביב, לאורך 5.5 ק"מ חופי רחצה,



מערכת שעובדת לפי הספר, הנותנת שירותים עד שעה ארבע,המאויישת עם רבע

מכת האדם הדרוש ואני רוצה להדגיש כאן, העיריה, על אף המצוקה הכספית

שלה, מוכנה להיות מודעת לנושא מבלי לחסוך כספים, אבל בתנאי אחד, לא

תחת טרור .
מ' וירשובסקי
אני מכיר את המצוקה. השאלה היא, אילו היה אפשר לקייס בוררות שאיננה

מוגבלת על-ידי התכתיבים של משרד האוצר, אפשר היה להתגבר על הבעיה?
י' גריפל
ו

כן. אבל כשניסינו לעשות את זה עם אנשי התברואה או הכבאות, ראית מה

יצא. מזה.
י' עזרן
האוצר משמש כמציל לעירית תל-אביב שלא תטבע.

יי גריפל;

הוא לא מציל אותנו.

אי פורז;

זה יהיה סחף בכל השירות הציבורי.
מ' דורון
ביום שהמציל יקבל 150 שעות נוספות כמרכיב לפנסיה, גם עובדי התברואה

ידרשו את זה.

מי וירשובסקי;

אני שאלתי על בוררות. אתה כבר יודע מה תהיה תוצאת הבוררות?

יי גריפל;

האוצר לא ילך לבוררות כזאת. בלי האוצר אני לא הולך לבוררות כזאת.

מי דורון;

ישבנו עם המצילים והצענו להם את הבוררות בלי תנאים מוקדמים. הם לא

מוכנים ללכת לבוררות שתהיה מוגבלת בתוק התקציב.

מי וירשובסקי;

הם צודקים.
מ' דורון
עזרה של הוועדה יכולה להיות בשני דברים. א. שעות עבודה של מציל הן

לא שעות עבודה רגילות. היום בית הדין מגביל אותי ל-12 שעות נוספות

בשבוע.

אי' פורז;

אני חושב שצריך לתקן את חוק שעות עבודה ומנוחה.
מ' דורון
אם חוק שעות עבודה ומנוחה היה מתוקן לגבי מצילים, הייתי יכול להשיג

הרבה יותר שעות.
היו"ר י' מצא
אם החוק היה מתוקן, היית צריך לשלם להם שכר-
א' פורז
זה שעות נוספות אבל לא לפנסיה.

היו"ר יי מצא;

ננית שמשרד הפניס מגיש תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה, האוצר היה

מסכים לתיקון הזה והיינו הופכים את שעות העבודה והמנוחה של המצילים

ל-12 שעות עבודה ביממה. פירוש הדבר שהם היו מקבלים שכר בעד 12 שעות

עבודה ואז כל כולו היה נכנס לשכר. לו המציל היה עובד מעבר ל-12 השעות

הוא היה מבקש תוספת ואז היו מגיעים אתו להסדר שזה לא נכנס לפנסיה.

אי פורז;

זה תקרת שעות נוספות מותרות.

היו"ר יי מצא;

לי אין ספק שאם החוק היה מתוקן, הם היו זכאים לשכר עבור אותן שעות

לא כשעות נוספות אלא כשעות רגילות והבעיה יכולה היתה לבוא על פתרונה.

היום, להושיב אותם לבוררות, כאשר האוצר יבוא ויאמר לך ובצדק; חוק

התקציב הוא הקובע, אתה לא יכול לצפות שהם יסכימו לכך.

חבר-הכנסת פורז, תנסח דבר מסוג זה ונציע אותו במשותף למשרד הפנים.

מי דורון;

אם תעשו את זה, זו דרך אחת. דרך שניה, אם תוכלו לעזור לנו, אם יסתבר

לוועדה שהסכסוך הזה הוא מעבר לנורמות, ההסתדרות תסיר את הגנתה מאותם

אנשים ואז אולי נוכל לפעול בדרכים אחרות. אנחנו רוצים להגיע לפתרון.
י' פלד
אני רוצה להתייחס לנושא הסכם העבודה. אנחנו נמצאים כרגע בעיצומו של

משא ומתן עם המצילים שלנו, וידוע לי שזה בכל הארץ, להחיל עליהם הסכם

חדש שיצא זה עתה אשר בא להסדיר חלקית את הנושא הפנסיוני,

במה דברים אמורים? אם דמי השתיה לשבע שעות עבודה היו עשר פחיות,

לפי ההסכם החדש לקחו סכום של 925 שקלים במקום תוספת שתיה, הכניסו את

זה כמרכיב בפנסיה והכפילו את שעת העבודה.
מ' גולדמן
שעה נוספת הופכת להיות כפולה.
י' פלד
בדיוק כפולה. אצלנו למשל עובדים 11 שעות במשך שישה חדשים. כל השעות

הנוספות שלהם אנחנו מתרגמים אותן, הופכים את זה למאגר ואז יש להם משכורת

מהמאגר הזה לשישה חדשי החורף, פלוס 1,660 שעות, שאנחנו מחלקים אותן חלקי

12 ונותנים להם את זה כמשכורת חודשית.

יש לנו קשיים להחיל את זה, משום שכשקיבלו את דמי השתיה זה היה מגולם-

כאן סכום של 925 שקלים יישחק. לכן היום מל שחתם על ההסכם הזה, היתה לו

כוונה מצויינת. לדעתי הם צריכים לקבל את זה. אבל מכיוון שאין תשובה

לנושא השחיקה, יש לנו קשיים להחיל את זה. אנחנו נצליח בסופו של דבר.

אם עירית תל-אביב תעשה היום הסכם נפרד, כעבור 24 שעות כל המצילים

בארץ יפסיקו לעבוד. זו נקודה אחת.

חוף נפרד - בנתניה יש חוף נפרד. באים מבני-ברק, מירושלים. לחוף הזה

יש שם טוב. אנחנו נותנים שם את כל השירותים, כל השנה משפרים ומשקיעים

ואין טענות לאף אחד.

טביעות - בחופי נתניה לא היתה אף טביעה בשנת 1988. ב-1987 היתה טביעה

אחת, לא בחוף מוכרז, בחוף שאסור לרחצה. אבל זה נרשם לרעתנו.

שעות העבודה של התחנות - אנחנו עובדים עד שעה שבע ורבע בערב. משעה

שש וחצי או שש ורבע אנחנו מחזיקים תחנה פתוחה למתרחצי שחר.

היו"ר יי מצא;

אני רוצה מכם מלה אחת לגבי אור-עקיבא. זה עדין חוף לא מוסדר?

חי חפץ;

זה מקום אסור לרחצה והתעוררו שם כמה בעיות. בעיה אחת, שעדין הוא

נמצא בתחום השיפוט של חוף הכרמל. כללית, המשרד אמר בזמנו שהוא מוכן

לבדוק את הנושא של שינוי. בעיה שניה, ההשקעה הנדרשת לחוף הזה.

דברתי עם ראש הרשות המקומית בעקבות הפגישה שהיתה כאן כדי לבדוק לא

את תכנית המכסימום שהביאו לכאן אשר דיברה נדמה לי על מליון שקל או דולר,

על משהו גדול ומפואר, אלא לעשות מה שאנחנו עושים כללית בכל רשות מקומית.



תקציב הפיתוח לכל חופי הארץ הוא כ-600 אלף שקל. ראש הרשות נתבקש לבדוק

מהי תכנית המינימום ולהעביר אורנה אלינו. נושא של תחום השיפוט ייבדק והשאלה

היא איזה מין עומס תקציבי יהיה בנושא הזה, ושוב אני לא נכנס לענין אם את החוף הזה

תפעיל אור-עקיבא או בסוף יהיה הסדר שחוף הכרמל יפעיל אותו, כי המטרה היא ליגת

שירות למתרחצים ובלאו הכי יבואו מבנימינה או מזכרון או ממקום אחר. אז אני ממתין

לתשובה על סכום מצומצמם יותר.
י' עזרן
שמענו דברים מאד חשובים ומקיפים. דוד המלך אמר: "הבט ימינה וראה ואין לי

מציל. אבד מנוס ממני ואין דורש לנפשי". אף פעם לא הבנתי את הפסוק הזה בצורה כל

כך עמוקה ומשמעותית.

חופי הרחצה, בצדק, נקראים חופי רחצה ולא חופי שחיה. כי קשה מאד לטבוע במטר

עומק. לכן בחוף מוסדר שיש בו מצילים, יש כל הסיכויים שלא לטבוע.אני מבין שהבעיה

בחופים מוסדרים מורכבת משני חלקים. ראשית כל, הענין של המצילים הקיימים שלא

נותנים להשיג את גבולם במרכאות. שנית, הענין של שעות העבודה.

שאלתי היא, למה לא קיימת סיירת חופים כמו במדינות המתוקנות? זאת-אומרת, סיירת

חופים עם רמקולים שעוברת לא רק בחופי הרחצה המוכרז ים בשעות הרחצה כשיש מצילים,

אלא ובעיקר בחופים שאינם מוכרזים. ואז היא יכולה לרשום דו"חות וזה לפי חוק עזר

עירוני שכל עיר יכולה להתקין.
י' גריפל
noעושה הפיקוח? זה קיים.
י' עזרן
הסיירת הזאת תכריז ברמקולים; דעו שהמקום הזה אסור לרחצה, מי שמתרחץ במקום זה

עובר על החוק וצפוי לעונש. מלבד זה יהיה שילוט באותיות מאירות עיניים.

אני מבקש שהפיקוח יהיה הרבה יותר יעיל, לתת שינייח לסיירת הזאת שתוכל לרשום

דו"חות רציניים ואני משוכנע שזה יכול להציל הרבה נפשות. זו חובתנו.

במה שנוגע לחופי רחצה נפרדים, אני מודה שהם חופים נפרדים ומופרדים. אבל עדין

אינני מודה שהם מוסדרים. אני לא מכיר את כולם. יש כאלה שציינתי לשבח, כמו חוף

גורדון וחוף נתניה. חוף אשדוד עדין טעון שיפורים. בחוף ראשון לציון השקיעו סכומים

רציניים ועדין החוף לא עונה על הדרישות. מה הבעיה שם? כשפתרנו את בעית המחיצה,

התעוררה בעיה של היחידה הסניטרית. זה סיפור של 70-80 אלף שקלי הוזמנתי לדיון
בעיריה ואמרו לי
יש לנו 30 אלף שקל, במה להשקיע אותם,בסככות או בהארכת המחיצה

או בתחנת מציל. כל פעם פונים אלי ואומרים: תפנה למשרד הפנים ותבקש הקצבה.

- מאחר והובהר לנו שמבחינת החוק זה שירות חיוני ובפרט לציבור הזה בתקופה מאד

מצומצמת - ואני מודיע לכם שזה ענין של בריאות, האנשים האלה לא יוצאים לשמש כמעט

כל יושנה ולא עוסקים בהתעמלות, זה פשוט מירשם רפואי - אני מבקש קודם כל לטפל בזכות

המינימלית האזרחית שמגיעה לכל אחד.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש ממך לפנות ולבקש שהחופים הנפרדים יהיו גם מוסדרים

ולהדגיש את הזכות הזאת של הציבור הזה. אני משוכנע שפניה כזאת, בוודאי שהיא לא

מחייבת, אנחנו לא בית משפט ולא נותנים הוראות ותכתיבים, אבל בכל אופן היא מחייבת

מבחינה מוסרית וכן תהיה התחשבות בה לפי דעתי.
היו"ר י' מצא
רבותי, אנחנו נסכם את הדיון בכך שקודם כל ישנה עובדה שהחופים ממשיכים לתבוע

את קרבנותיהם. עד עכשו, בקיץ זה טבעו 35 אנשים. בקיץ 1988 טבעו 67. מצב זה צריך

להדאיג את כולנו.

אני גם אצא בהודעה, שאנחנו קוראים למשרד הפנים שאחראי להסדרת החופים ליישם את

התקנות להגברת הסדרת החופים למניעת סכנות חיים.

ננסה גם להגיש הצעת חוק משותפת בוועדה.
מ' וירשובסקי
אחד האמצעים החשובים לשמירת חיי אדם בחופים זה שירות מצילים בתקן מלא עם

אנשים מקצועיים.

היו"ר י' מצא;

חובה לקיים שירות מצילים בים בתקן מלא. נבדוק רקיקה לגבי שעות. נקרא לחובת

הגברת ההסברה לציבור לאיסור רחצה בחופים לא מוכרזים. ברשותכם נקרא לקיום חופי

רחצה לציבור הדתי במספר חופים בארץ שהם הכרח המציאות. יש לשפר את הקיימים ולהוסיף

עוד חופים אחדים באזורים הנחוצים.
מ' וירשובסקי
השאלה אם יש צורך.
היו"ר י' מצא
באזורים נחוצים לפי הצורך.

מעבר לקריאה הזאת, הנתונים האלה מדהימים, של 70-60 מקרי טביעות. צריך לוות את

הדעת מה אפשר לעשות.

אני מודה לנוכחים. בעקבות דיון זה אולי נצליח לתרום משהו לשיפור המערכת הזאת

בארץ.

שכר לחברי הנהלת מועצות עיריות

היו"ר י י מצא;
הנושא השני שעל סדר-היום הוא
שכר לחברי הנהלת מועצות עיריות, הצעה לסדר-היום

של חבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי. מאחר והדיון בנושא הראשון ארך זמן רב, נדון בנושא

הזה בשבוע הבא, ברשותך.
מ' וירשובסקי
לא איכפת לי. אני גם רואה שאין הרבה חברים. אם אפשר היה להזמין לדיון כמה

נציגים של הרשויות המקומיות, אם זה מר גריפל אם זה אנשים אחרים, הייתי שמח מאד.

היו"ר י' מצא;

בשלב הזה נסתפק במשרד הפנים ובעירית תל-אביב. נשמע את הרעיון שלך ואחר-כך

נראה איך לקיים את הדיון.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.10

קוד המקור של הנתונים