ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 03/07/1989

העליה החדשה ברמת הפשיעה בשנת 1988

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 43

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, ל' בסיון התשמ"ט (03/07/89), שעה 12,30

(ישיבה פתוחה לעתונות)
נכחו
חברי הו ועדה; יי מצא - היו"ר

מ' גולדמן

עי דראושה

אי ויינשטיין

מי וירשובסקי

עי סולודר

עי עלי

אי פורז

חבר-הכנסת אי לין

מוזמנים; שר המשטרה חי בר-לב

רב-ניצב די קראום - מפכ"ל המשטרה

די בייניש - פרקליטת המדינה

י' כספי - ראש אגף חקירות

עי גונן - רובר המשטרה
היועץ המשפטי לווערה
צי ענבר

ע/היועץ המשפטי לוועדה; אי קמיר

מזכיר הוועדה; יי גבריאל

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; העליה החדשה ברמת הפשיעה בשנת 1988 -הצעה לסדר-היום

, , של חבר-הכנסת אי לין.



העליה החדשה ברמת הפשיעה בשנת 1988

היו"ר י' מצא;

אני פותח את ישיבת ועדת הפנים בנושא: התגברות הפשיעה. זה נושא

שכבר קיימנו בו דיון די ממושך. באותה ישיבה בקשנו מהמפכ"ל לתמצת

את דבריו תוך הבטחה שהוא יפתח את הדיון הזה וכך יהיה.

אדוני המפכ"ל, יש לי משאלה אליך, תמשיך היכן שהפסקנו ותרחיב

בדבריך. אחר-כך הברי הכנסת ישתלבו בדיון.

אדוני המפכ"ל, אתה מחדש לנו מפעם לפעם תורות. פעם שעברה התורה

של יהודיס ביהודים קצת קוממה אותנו אבל עברנו עליה לסדר. הבנו

את דבריך ואת הרצון הטוב. והנה עכשו תורה חדשה שכולנו ערים לה,

חרדים ממנה ואני לא אומר את זה בהלצה, ההשלכות של ההתקוממות בארץ

לגבי המיגזר הערבי-ישראלי. אין ספק, אחרי שהאמירה הזאת זכתה ובצדק

להדים רבים בכלי התקשורת, אני מצפה ממך שתרחיב בנושא הזה, כיצד

אתה צופה היערכות כזאת ואם כבר העלית את הדבר הזה, מה אנחנו, הנבחרים,

צריכים לעשות. אני מציע שנפתח בדיון הזה ונאפשר למפכ"ל לומר דבדים.

דבר נוסף, הכרזנו לפני כן על הישיבה הזאת כישיבה פתוחה לעתונות.

אני מכריז על כך רשמית.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס;

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, למעשה לא התחלתי בסקירה על הפשיעה

בישיבה הקודמת כי לא היה זמן. אני מבקש לעשות את זה עכשו כדי לתת

תמונה כללית.

אני מבקש להציג את התפתחות הפשיעה שעלתה בארץ-. אפשר לראות מה

קרה לנו מ-1950. (מראה שקפים). ב-1950 על כל 1,000 תושבים במדינת

ישראל היו 18 תיקים פליליים והיום יש מעל 57 תיקים פליליים על כל

1,000 תושבים, כאשר עיקר הגידול חל למעשה בעבירות הרכוש. מ-3 תיקים

ל-1,000 נפש הגענו למעל 11 תיקים בהתפרצויות ובגניבות מ-7 תיקים

ל-23.

א' פורז;

כשאתה אומר תיקים הכוונה לתיקי תלונות?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראום;

אני מדבר על הפשיעה המדווחת. כלומר, תיקים שנפתחו במשטרה עקב

תלונות או עקב גילויים של המשטרה.

בין שנת 1975 לשנת 1980 היתה עליה גדולה מאד. מ-51 ל-62. בין

1987 ל-1988 העליה יחסית מתונה.



כדי לתת תמונה על הרכב העבירות - כ-80% מהעבירות מתוך למעלה מרבע.

מליון תיקים הן עבירות רכוש. נושא הסדר הציבורי קרוב ל-7%. משיכת

צ'קים ללא כיסוי שזה באופנה בשנים האחרונות - 4.2%. כל העבירות

הקשורות לגוף, תקיפות וכיוצא באלה דברים - 4%. סמים - 2.5%. ודברים

אחרים - פחות מ-4% .

בתחום עבירות הרכוש, הנתח הגדול ביותר שייך לכלי רכב. זה שימוש

ברכב ללא רשות, גניבות מתוך רכב וגניבות חלקי רכב. אתם יכולים

לראות שזהו הנתח הגדול ביותר, התפרצויות לדירה 15%. התפרצויות לעסק,

נושא שנמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות עקב הפעילות בתחום המיגון

של עסקים. גניבות אחרות, גרימת נזק, הצתות וכמובן הפשיעה האחרת.

אפשר לראות את המספרים 1987 מול 1988. יש 4% עליה בהתפרצויות לבתי

עסק, שימוש ברכב ללא רשות, פה יש עליה גדולה מאד, פה מתפתחת תעשיה

ממש של גניבות רכב, שינוי זהותו או פירוקו והרכב הזה נעלם, בתקופה

האחרונה המשטרה משקיעה בתחום הזה הרבה מאד מאמצים כדי לעלות על

כנופיות העוסקות בזה, העבירה המתבצעת היא לא מתבצעת על-ידי יחיד,

פה אפשר לראות ארגון החל מהגנב דרך המזמין, המפרק או משנה הזהות

ואחר-כך מכניס את הרכב בחזרה לשוק,

היו"ר י" מצא;

פשע מאורגן לנושא גניבת כלי רכב,
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס
ארגון בכל מה שקשור בגניבת כלי רכב, בשנה האחרונה השקענו בענין

הזה הרבה מאד משאבים, נתפסו כמה כנופיות, לדוגמא, היתה תקופה של

גניבת משאיות, הכנופיה הזאת התגלתה היא הובאה למשפט ומאז התופעה

נפסקה, אבל לגבי הרכב הפרטי, כמעט כל כלי הרכב חונים ברחובות. אין

שום בעיה אפילו עם גרר להוציא מתוך החנייה את אותו רכב שמבוקש,

להעביר אותו ולשנות את זהותו, למשל, למכונית פז'ו 505 יש תאונת

דרכים, הרכב הזה יוצא מכלל שימוש, גונבים אותו סוג רכב, אותו צבע,

משנים את זהותו והרכב השני נמצא באיזשהו מקום, כך הדברים האלה

מתגלגלים וישנם גם היום הרבה מאד מקרים בהם הקונה לא יודע שהוא

נוהג ברכב גנוב, פה היו לנו הרבה מאד גילויים, אבל התופעה היא

תופעה ואנחנו ממשיכים בענין הזה בהקצאת משאבים ,

בפשיעה החמורה, אם אנחנו בודקים מה קרה, בסך הכל המצב הוא סטטי

בעשר השנים האחרונות, אין שינויים גדולים, אפילו אם אנחנו לוקחים

את מקרי הרצח היו 12 מקרים יותר, אבל זה כולל את כל מקרי הרצח,

נסיון לרצח נשאר אותו דבר, אונס - 65 מקרים יותר, מעשים מגונים בכח,

פה יש עליה של 122 מקרים,
היו"ר י' מצא
בנושא האונס, כשאתה אומר עליה, העליה פה היא די דרמטית, אם אני

יכול לקרוא לה כך, איך אתה רואה את זה?



מפכ"ל המשטרה רב-3יצב ד' קראום;

מעט מאד מהמקרים האלה הם אונם כמו שאנחנו מכירים בספרים. ברוב .

המקרים יש איזושהי הסכמה או תרומה וכן הלאה.

היו"ר י' מצא;

כלומר, זה לא סוג האונם שבפשיעה חמורה.
א' לין
רק בית משפט מגדיר מה זה אונס.

היו"ר י' מצא;

מותר גם לאחרים להגדיר.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראום;

שוד בנסיבות מחמירות - יש עליה של 75 מקרים. שוד רגיל, המצב הוא

סטטי. בהצתות יש עליה גדולה מאד - 687 מקרים.

היו"ר י' מצא;

מה פירושו הצתות לנושא הזה?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראום;

הצתות כפי שזה מוגדר. זה לא שריפות ולא תאונות.

היו"ר יי מצא;

הצתות של מה, של בתי עסק?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב די קראום;

כולל שדות. הצתות רכב - גם פה יש עליה גדולה מאד.

היו"ר יי מצא;

מה יכולה להיות המגמה של הצתת רכב?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב די קראום;

או טשטוש ראיות או על רקע לאומני.

א' פורז;

או על רקע סחיטה.

די בייניש;

או ואנדליזם או ביטוח.



מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס;

הצתות יבולים - יש עליה גדולה. אם אנחנו בודקים את כל ההצתות, הדי

בהצתות יש עליה גדולה מאד, מקדי הסהיטה נשאדו אותו דבד, מקדי השוחד

פחות. בסך הכל, אם אנחנו מסתכלים על הפשיעה החמורה, אין שינוי במשך

השנים.

עבירות הקשורות בהפרות הסדר הציבורי - ב-1988 בתחום הקו הירוק -

1,468 מקרים של ידוי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה 169, התקהלויות,

והתפרעויות 178 והסתה למרד 14 מקרים.

ע' דראושה;

מה זה הסתה למרד?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס;

כפי שזה מוגדר בחוק. יש פעילות כדי להסית אחרים להתמרד, זאת הסתה

למרד. תפתח את ספר החוקים ותראה מה זה הסתה למרד.

בתוך הנפות יהודה שומרון ועזה היו, ואני שוב אומר, מקרים רשומים.

היו הרבה יותר מקרים. לא בכל מקרה של ידוי אבנים אנחנו מקבלים תלונה.

היו מעל 9,500 מקרים של ידוי אבנים, קרוב ל-300,ו מקרים של בקבוקי

תבערה, התקהלויות והתפרעויות מעל 2,000 והסתה למרד 33 מקרים.

התפלגות ועבריינים. אתם יכולים לראות מ-1983 עד 1988. החלק התחתון

הוא בני מעוטים תושבי הקו הירוק. החלק האמצעי בני מעוטים תושבי השטחים

והחלק העליון הוא החלק של היהודים בביצוע העבירות. אין שינוי משמעותי

בין שנת 1987 אפילו לא 1986 לבין שנת 1988 לגבי חלקם של תושבים ערבים

ביהודה שומרון ועזה בעבריינות. יש עליה בין שנת 1985 לבין שנת 1986.

ב-1988 בסך הכל כ-60 אלף עבריינים. תושבי הקו הירוק מעל 16 אלף.

תושבי השטחים 3,900 בערך ויהודים קרוב ל-40 אלף. בסך הכל הגידול

לא משמעותי. אם אתם מסתכלים על תושבי השטחים, מול 1987 יש אפילו

ירידה קלה.

היו"ר י' מצא;

יש לר איזה מאפיין כללי לגמרי לגבי סוג העבריינות שקשורה ליהודים,

סוג העבדיינות שקשורה ליהודה שומרון ועזה וסוג העבריינות שקשורה

לבני מעוטים תושבי הקו הירוק?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראום;

יהודים מעורבים בכל. תושבי הקו הירוק זה בעיקר עבירות רכוש, בחלקם

סמים, גם מעשים מגונים או מעשי סדום וכיוצא באלה דברים וגם עבירות

בטחוניות. שוב, ערבים תושבי ישראל מעורבים בכל כמו היהודים.

עברייני מין ומוסר בתוך גבולות הקו הירוק, אנחנו יכולים לראות

גם פה שבדרך כלל אין שי נו י. יש שינוי ב-1987 אבל למעשה ב-1988 -

מעוטים תושבי הקו הירוק יש ירידה. מעוטים תושבי השטחים גם כן

ירידה קטנה. העליה היא דווקא אצל היהודים. אפשר גם פה לדאות, בנושא ,

הזה, ב-1988 941 יהודים. תושבי השטחים 160 לעומת 170. מעוטים תושבי

חקו הירוק 272 לעומת 419. זאת ירידה גדולה מאד. .



לפי המחוזות, זה גם יוזן אולי תשובה לחבר-הכנסת לין. אנחנו לקחנו

פה שתי תקופות. מ-1981 עד 1984 ו-1985 עד 1988. אפשר לראות שבסך הכל

הארצי יש גידול של 1.7%, כלומר, ארבע שנים מול ארבע שנים. בצפון

עליה של 2.6%. בתל-אביב 2.9%. בדרום יש ירידה ובמרכז עליה של כ-4%.

כלומר, אין הבדל משמעותי בענין הזה במחוזות. למשל במחוז הצפוני

העליה היא מתונה. אותו דבר בתל-אביב. העליה במרכז היא גם ענין

ארגוני שהיה במשטרה עם הקמת מחוז המרכז.

אי לין;

זה כולל 1988 או עד 1988?
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראום
זה כולל 1988.

מבחינת עבריינים לא יהודים שפעלו בתחום הקו הירוק,מ-1981 עד 1984

יש עליה של 17% לעומת ארבע השנים האחרונות, 1988-1985. בתל-אביב

העליה היא % 32.8. אבל אם מסתכלים על המספרים, יחסית המספרים הם קטנים,

2.200 מול 2,900.

לא יהודים תושבי השטחים - בתל-אביב יש עליה גדולה בין השנים האלה.

סך הכל הארצי הוא 28%. בתל-אביב הוא 90%, בין 1981 ל-1984 ובין

1985 ל-1988. כלומר, הרבה יותר אנשים נכנסים לתל-אביב והכמות היא

הרבה יותר גדולה.

התפלגות העבריינים שפעלו בתחום הקו הירוק, יש ניתות מ-1981 ל-1984

ומ-1985 ל-1988. אנחנו יכולים לראות שבסך הכל ארצי, ב-1984-1981 היו

58,500. בארבע השנים האחרונות אין שינוי. החלוקה באחוזים - 67% יהודים,

26% תושבי ישראל לא יהודים ותושבי השטתים 6.3% - ארצי, אם אנחנו הולכים

למחוז תל-אביב, כ-79% יהודים. 7.8% תושבי ישראל. 13.1% תושבי השטחים,

סך הכל העבריינים בתל-אביב.

מבחינת תיקי חקירה - לקחנו חמש שנים, מ-1979 עד 1983 ומ-1984

עד 1988 כולל. בסך הכל יש עליה של 3.6%, מ-236 אלף תיקים ל-245 אלף

תיקים. כאשר הפירוט - בבטחון המדינה יש עליה של 36%.
עי דראושה
זה כולל אירועי האינתיפאדה?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב די קראום;

רק ב-1988, בתחום הקו הירוק. בסדר ציבורי יש עליה לא גדולה.

בחיי אדם יש עליה, תקיפות וכן הלאה. גוף האדם יש ירידה. בעבירות

מין אין שינוי כמעט. בסמים עליה גדולה. צריך לזכור שבנושא הסמים

אלה עבריינים שנחשפים על-ידי המשטרה. במוסר יש דווקא ירידה. בסך

הכל עבריינות רכוש יש עליה. כמו למשל פריצות לדירות ומוסדות

יש ירידה. עבירות נגד רכב יש עליה גדולה. שאר עבירות רכוש יש ירידה,

בעבירות מרמה אין שינוי כמעט. בעבירות כלכליות יש עליה. בפשיעה

חמורה ועבירות אלימות למעשה יש ירידה. אם אנחנו משווים את השנים

האלה: 1983-1979 ו-1988-1984 יש ירידה של קרוב ל-1.5% בעבירות

תמורות ועבירות אלימות. לכן צריך לראות את הדברים האלה לא במיגזר

של חצי שנה או של שנה אלא צריך לנתח את הפשיעה לפרקי זמן הרבה יותר

ארוכים*



א' ויינשטיין;

הטבלה הזאת, אגב, מצביעה על היעילות של אלה שמטפלים בסמים, משום שעבירות רכוש

ופריצות יחסית ירדו ועם הסמים זה רק תפיסות.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס;

יתכן שיש קשר. ככל שארנה עוצר יותר עברייני סמים, אתה גם מקטין את עבירות

הרכוש ופריצות.

היו"ר י י מצא;

אתה עוסק במיגזר שיש בו התרהבות.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב די קראוס;

אחוזי הגילויים - בסך הכל משטרת ישראל עולה באחוזי הגילויים במשך השנים. אם

כי אנחנו לא חוזרים לשנות ה-50 וה-60. בשנות ה-50 וה-60 אחוזי הגילויים היו 50%.

אני זוכר שפעם היה כבוד גדול להיות במועדון ה-40. אבל אז צריך לזכור שהיתה פחות

אנונימיות, האנשים היו יותר מוכרים, ישובים יותר קטנים. בסך הכל - ארבע שנים מול

ארבע שנים - עלינו ב-8.5% באחוזי הגילויים. גם בהשוואה למשטרות אחרות בעולם, בדרך .

כלל אלה הם אחוזי הגילויים של המשטרה.

היו"ר י י מצא;

כלומר, מת שלא מתגלה זה סדר גודל של כ-75%?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס;

נכון. בזה ארגה צריך גם לקחת בחשבון לא מעט מקרים שאתה יודע מי ביצע ואתה לא

יכול להביא אותו לדין.

למשל בעבירות בטחון המדינה, האחוז גבוה מאד, 70%, 67%. בסדר ציבורי גם כן

האחוז גבוה. בחיי אדם מעל 40%.
אי פורז
בחיי אדם אתה כולל רצח?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס;

כולל רצח. ברצח אחוז הגילוי יותר גבוה מ-405. בגוף האדם, תקיפות, 80%.

בעבירות מין 65%. בעבירות סמים, פה צריך להיות 100%, אבל בגלל כל מיני תקלות

ברישומים זה 81%, כי למעשה כל מקרה גלוי. בעבירות מוסר 72% גילויים. בעבירות רכוש

פחות מ-13%. כאשר בפריצה לדירות ומוסדות זה מעל ל-10%, גניבות רכב וגניבות מתוך,

רכב, אחוז נמוך מאד. שאר עבירות הרכוש מעל 20%.

שר המשטרה ח' בר-לב;

. בגניבות רכב, זה לא אומר שרק 5% מכלי הרכב הגנובים מוחזרים לבעל הרכב. 5% זה

כשתופסים את הגנב. אבל את הרכבים, אני חושב שזה 60%, שתופסים את הרכב ומחזירים

לבעל הרכב אבל העבריין לא נודע.



מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס;

בעבירות מרמה 85%. בעבירות כלכליות גם כן 85% וכך הלאה. כלומר, סך הכל

האחוזים נמוכים בעבירות רכוש. ביתר הנושאים האחוזים הרבה יותר גבוהים.

לפי המחוזות - אנחנו יכולים לראות גם כן, במחוז הצפוני אחוז גילויים יותר

גבוה. ושוב, בגלל שיש פחות אנונימיות, לא בגלל שהמשטרה יותר טובה או פחות טובה

עכשו, אלא פחות אנונימיות ויותר אפשרות לחקור. בתל-אביב אחוז הגילויים הוא הנמוך

ביותר בגלל הבעיה של אורבניזציה. בדרום 25%, במרכז 20% עד 25%.

אני מבקש תשומת לבכם לנושא הסמים. אמרתי שבנושא הסמים אנחנו משקיעים הרבה

מאד. אתם יכולים לראות למעשה את מגמת העליה כל הזמן, כאשר בצפון העליה היא גדולה

מאד בקשר לגבול לבנון. פה אני רוצה לומר, רק לפני שבוע תפסנו שם 10 ק"ג הרואין.

המצב הוא שהמחיר של הסם היום בלבנון הוא משתווה למחיר של תאילנד. כלומר, עבריינים

כבר לא צריכים לנסוע לאירופה. הם מקבלים קילוגרם הרואין במחיר של המזרח הרחוק.

היו"ר י י מצא;

לבנון עצמה מייבאת את זה?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב די קראוס;

היא מייצרת את זה. לבנון, שבעבר עסקה בחשיש היום היא עוסקת בהרואין. זה אחד

הדברים שאם נרצה לא להיות מוצפים בסמים מכיוון לבנון, נצטרך להתלבש על הענין הזה

חזק מאד.

פה אינם יכולים לראות את הגרף שמצביע על עליה בתיקים של שימוש בסמים. למעשה

מ-1981 עד 1988 בכל המחוזות וגם בארצי. בארצי מעל 4,300 תיקים נגד משתמשי סמים

ב-1988. .

לגבי גניבות רכב, גם פה אנחנו רואים שהיתה איזושהי יציבות עד 1986. מ-1986 יש.

עליה, פרט לצפון שהוא ממשיך להיות סטטי. אבל גם בדרומי, גם בתל-אביב וגם במרכז

עליה גדולה מאד של גניבות רכב.

גניבות מרכב אותו דבר. זה אחד מהדברים שלמעשה אם אנחנו מדברים על סך הכל

הארצי היו מעל 57 אלף מקרים של גניבות מרכב בשנה איות. גניבות מרכב זה יכול להיות

רדיו, זה יכול להיות תיק עם תכשיטים וכסף מזומן וכל רכוש שמשאירים בתוך המכונית.

אי פורז;

מי שמשאיר תיק עם תכשיטים ברכב מגיע לו שיגנבו לו.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס;

הוצאה לפועל - בישיבה הקודמת דובר פה למה המשטרה לא מעבירה ולא משתחררת

מהענין הזה. אני רוצה שתראו עד כמה הענין הזה עולה מדי שנה בשנה. יש ירידה במוסר

התשלומים. יש הרבה מאד הוצאות לפועל. ב-1988 עברנו את ה-400 אלף תיקי הוצאה לפועל

וכל ביצוע פקודה כזאת, זאת פעילות בפני עצמה, לפעמים במקומות מרוחקים. לביצוע

פקודה אחת אנחנו צריכים להקצות תוספת ניידת למשמרת שלמה.

היו"ר י י מצא;

יש שינוי במדיניות הפרקליטות?



מפכ"ל המשטרה רב-ניצב די קראוס;

היתה ועדה של השופט שטרוזמן שהוא המליץ המלצות. זה הגיע ליועץ המשפטי לממשלה.

עכשו דנה ועדה אחרת בעניו הזה. ההמלצה היא לגבות אגרה לביצוע כל פקודה. יש לנו

ויכוה עם הנהלת בתי המשפט. הנהלת בתי המשפט רוצה שאנחנו נבצע את הפקודות האלה

באמצעות שוטרים בשכר. המשטרה מתנגדת לזה.

שר המשטרה ח' בר-לב;

האוצר רוצה את זה.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב די קראוס;

גס האוצר. אנחנו אומרים, שמהאגרה יש כיסוי תקציבי לבנות יחידות בשלושת

המקומות הגדולים לפחות, תל-אביב, ירושלים וחיפה, שהן תבצענה את הפקודות. ממילא

רוב יהידות הסיור גם כן עוסקות בזה במקומות הקטנים. אנהנו אומרים ששוטרים בשכר לא

יכולים לעסוק בזה, מפני שהם צריכים את אותו שעות ספורות למנוחה. לא יכול להיות

מצב ששוטר יעבוד בשכר בהוצאה לפועל ויבוא לנוח אחר-כך במשטרה בזמו העבודה.

אנחנו רואים את הפתרון הזה. אם לא, העניו הזה הולך וגדל. יש לנו הרבה מאד

טענות, הרבה מאד תלונות מעורכי-דיו, שאנחנו לא מצליחים לבצע את כל פקודות המעצר.

יש לנו פיגור של כחדשיים-שלושה.

היו"ר י י מצא;

איך אוטם רואים את הפתרון, באמצעות גביית אגרה?

שר המשטרה ח' בר-לב;

t

היתה יוזמה של המשטרה שפנתה ללשכת עורכי-הדין והציעה שהם יגבו אגרה. הם

הסכימו. משרד המשפטים הקים ועדה, כמובו עם נציג האוצר והאוצר אמר; בסדר, אנחנו

מוכנים לאשר אגרה אבל הכסף שייגבה יהיה עבור שוטרים בשכר. אומרת המשטרה; שוטרים

בשכר בנושא כזה, זה פרצה שתקרא לגנב. השוטר יחליט: את הפקודות האלה אני אעשה על

חשבון הזמו המשולם ודברים שלפעמים אורכים משמרת שלמה אעשה בעבודה. האוצר, כדרכו,

הוא רוצה את זה בשכר, כי הוא לא רוצה להגדיל את מספר השוטרים בפועל. עכשו אנחנו

פונים בנושא זה לאוצר כי זה אבסורד. אגב, כל עניו ההוצאה לפועל, משטרת ישראל היא

המשטרה היחידה בעולם, עד כמה שבררתי, שעוסקת בזה. בזמנו קבלו את הנושא הזה

בהתנדבות, קבלו גם כ-150 תקנים שבזמנו זה הספיק, היום זה כלום.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס;

יש פה עוד שתי תופעות. האחת היא, לפעמים שוטר מקבל ביצוע הוצאה לפועל על 10

שקלים. הוא משלם את זה מכיסו והולך הביתה. הוא אפילו לא טורח לעשות את זה.

הדבר השני, יש לנו עכשו דרישה מראש היחידה להוצאה לפועל לכלול ברשב"ג ובנתב"ג

כל חייב. אדם שנגדו יש פקודה להוצאה לפועל של 100 שקלים כאשר הוא רוצה

לנסוע לחוץ לארץ ומגיע לנתב"ג המשטרה תאמר לו; סליחה, אתה לא טס. יש לנו ויכוח

קשה, כי זה צו שיפוטי והדברים האלה נמצאים עכשו בדיון. אנחנו הצענו לעשות זאת

מאלפיים שקל ומעלה. הם לא מסכימים.

שר המשטרה ח' בר-לב;

פה צריך להוסיף עוד דבר. מאיור שיש כל כך הרבה פקודות אז יש סדר עדיפויות

ומבצעים קודם כל את הפקודות שקשורות בתשלום מזונות, אחר-כך קנסות למדינה ואת

החובות הפרטיים משאירים לסוף בצדק. על עורכי --הדי ו דווקא זה לוחץ,



אי פורז;

פה הבעיה חמורה מאד, כי אם אין פתרון אז הגובים הפרטיים הופכים לאלטרנטיבה

וזו תופעה מסוכנת.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב די קראוס;

אני מבקש להציג את הטיפול המשטרתי והגידול באירועים בטחוניים. יש לנו שיתוף

פעולה טוב מאד עם הציבור בכל מה שקשור לעירנות. אתם יכולים לראות מ-39 אלף קריאות

לגבי הפץ חשוד, אנחנו מקבלים היום קרוב ל-60 אלף קריאות מהציבור. לגבי רכב השוד

מ-7,800 למעל 21 אלף. זה מאפשר לחבלנים להגיע מהר, לבדוק ובהרבה מקרים גם לנטרל

את המטען. לגבי הנושא של בדיקות בטחוניות, הכל זה פעילות יזומה של המשטרה. אנהנו

עולים כל שנה. בשנה שעברה מעל 400 אלף פעולות יזומות כמו: בדיקת טרמפיאדות,

סריקות במקומות ריכוז, שווקים, בתי קולנוע, בכל מיני מקומות ציבוריים. זו פעילות

שלמעשה לא נפסקת, היא סביב השעון, גם של יהידות ההבלה, גם של הסיור, גם של

המתנדבים והמשמר האזרחי.

הנתונים לגבי פיגועי הבלה על רקע פח"ע, יש גידול גדול מאד מ-1987 ל-1988.

פיגועים על רקע פה"ע בתוך גבולות הקו הירוק היו 423 מקרים ב-1988. 2,800 בנפות.

סך הכל 3,223. יש גם עליה בפיגועי הבלה על רק פלילי בין 1987 ל-1988.

לגבי השאלה מה עושה המשטרה ועם מי היא עושה את העבודות - אם אתם שמים לב מה

היה מצבה של המשטרה מבחינת כה אדם ב-1976 זה 16,600 שוטרים. ב-1988 - 16,500

שוטרים. אני לא מכיר עוד גוף כזה, שהפעילות שלו גדלה מאד ומצבת כה האדם שלו לא

. גדלה.

היו"ר י י מצא;

אולי זאת הנוסהה להתייעלות.

מי גולדמן;

יש מי שהוגג בצד השני בעקבות ההתייעלות הזאת.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב די קראוס;

נכון זאת התייעלות. השאלה היא כמה אפשר להתייעל ועל מה אפשר לוותר. ב-1985,

היו בתפקידי משטרה קלאסיים בשטח 56% מסך כל כה האדם. ב-1988 כ-72%. זה בא על.

חשבון הענין הזה. פיקוד, מינהלה, סיוע וטכנולוגיה - ב-1980 37%, 6,000 איש.

ב-1988 הגענו כבר ל-3,000. כדי לפקה על המשטרה, לבקר אותה, להפעיל אותה, זה

המינימום שצריך במפקדות הקיימות. כך שהמשטרה למעשה העבירה 3,000 שוטרים

מתפקידי מינהלה לתפקידי שטה והיא העלתה את הכה המקצועי שלה מהקיים, היא לא קיבלה

תוספת, מ-9,700 לכ-13 אלף איש. זה מה שמאפשר למשטרה היום להשאר על פני המים בלי

לעשות הרבה גלים.

שר המשטרה ח' בר-לב;

זה והמתנדבים, משא"ז במיוחד אלה שהם מהעתיד, כלומר הם נותנים כל שבוע משמרת של

3-5 שעות, כ-6,000 כאלה.

היו"ר י י מצא;

6,000 לעומת מה? אפשר להשוות דבר כזה?



שר המשטרה ח' בר-לב;

לא. בזמנו היו במשא"ז כ-100 אלף מתנדבים בשיא. הם נתנו פעם בחודש משמרת של

שלוש שעות בשכונה. היום יש כ-45 אלף מתנדבים, בתוכם כ-6,000 מתנדבים מיוחדים,

שחלקם עברו אימון של שוטרים, הם הולכים במדים ועובדים כמו שוטרים. חלקם מכוונים

תנועה וביחידות המיוחדות, קצת במודיעין, בבילוש ובמשטרה הימית.

היו"ר י י מצא;

ה-6,000 האלה כולם בהתנדבות מלאה?

שר המשטרה ח' בר-לב;

כן. הם נותנים פעם בשבוע משמרת יותר ארוכה והם שווי-ערך ל-700-600 שוטרים

מלאים. אין פה נוסחת פלא. מצד אחד, במשך העשור האחרון העבירו כ-3,000 אנשים

מהמיפקדות ומהמי נהלה לשטח. מעבר לזה, המתנדבים נותנים עוד נטו 700-600. כל זה לא

מדביק את העליה בפשיעה שאנחנו עדים לה.

מפכ"ל המשטרה רב-נ יצב ד' קראוס;

אני מבקש לתת עוד נתון אחד. ב-1989 יש לנו בשטחים 158 שוטרים מקומיים מול תקן

של כ-800 שוטרים.

מבחינת התקציב - סך הכל התקציב עדין במסגרת של % lמן התקציב הלאומי. למעשה,

השנה הורידו לנו 50 איש וכ-6 מליון שקלים מהתקציב מול השנה שעברה על אף הגידול

שחל בעיסוקי המשטרה בשנה האחרונה.

כדי להראות לכם ממה מורכב התקציב, מסך הכל התקציב, קרוב ל-79% לשכר. כ-519

מליון שקל מתוך 658 מליון שקל זה השכר. זה הולך ישר מקופת האוצר לחשבונו של כל

שוטר ושוטר. גם אם יש אלף שוטרים פחות, הכסף נשאר באוצר. אי-אפשר לעשות עם זה שום

דבר.

סך הכל תקציב הקניות והפעולות של המשטרה זה 126 מליון שקל, החל מאוכל לעצורים

דרך טיפול בבתי המעצר, מדים וכו'. תקציב פיתוח הוא בסך הכל 13 מליון שקלים.

. כשדברנו על תקציב הפעולות, גם כן אנחנו כל כך מוגבלים . כ-29% מתקציב הפעולות

אלה הוצאות לרכב. הוצאות לכח-אדם, שזה כולל לא רק משכורת, הדרכה וכן הלאה, זה

21.5%.. שירותי אחזקה; מבנים, תשלום ארנונות, ביוב וכך הלאה, 25%. אלה הם שלושת

הנתחים הגדולים. מה שנשאר זה לשיטור ולבטחון, לדקירות ולמודיעין, להסברה, לשירותי

מידע, לקשר. זה סך כל התקציב. מזה לעשות "שבת" קשה מאד.

אני מבקש להראות לכם מה בקשנו ל-1989, שמזה לא קבלנו כלום. בקשנו הקמת שלוש.

פלוגות מג"ב לפחות לאותם המקומות בהם אנחנו זקוקים להם. בקשנו לתגבר את הלוחמה.

בסמים, לתגבר קצת את המחוזות, בעיקר במיגזר הדקירות. בקשנו קצת להקל עלינו בהחלפת",

הרכב, כי הרכב הולך ומתיישן. יש גם תקנה חדשה המהייבת להתקין מזגנים ברכב. גם זה

עולה כסף. בקשנו לפיתוה אמצעים וטכנולוגיה, בינוי, אחזקת כוחות תיגבור שאנחנו

מחזיקים אותם בפועל בירושלים וזה עולה כסף. בקשנו תיקוני שכר והשוואה לתנאי השכר

בצה"ל. כל מה שדרשנו, לא קבלנו כלום. אלה היו דרישות יחסית צנועות. נימקנו כל

דבר, נימקנו לאן כל אדם צריך להגיע עד לרמת התחנה. בענין הזה לא אושר כלום.

1

בשקף האחרון תוכלו לראות מה קרה במדינת ישראל מ-1976 עד 1988. אפשר לראות

שמספר האוכלוסיה גדל, מספר נהגים שיא, מספר כלי הרכב, קרוב למליון עד סוף שנת

העשור. מול זה תסתכלו בבקשה על שיאי כח-אדם של המשטרה, הוא נשאר סטטי ללא תוספת.^

בנוסף לאוכלוסיה ולנהגים, יש עליה בתיקי הוקירה. יש עליה בדו"חות תנועה. יש עליה

בהוצאה לפועל. כל זה עדין לא שינה את המצב של שיאי כח-אדם במשטרת ישראל.



זה מחייב אותנו לקבוע סדרי עדיפויות. סדרי העדיפויות שנקבעו, השר דיבר עליהם

בישיבה הקודמת, הם קודם כל בטחון ובתוך זה ירושלים. אחר-כך אירועי יוסדר הציבורי

והפשיעה, כאשר בעדיפות ראשונה נושא הסמים. יתר הדברים לא בעדיפות ראשונה.

אחד הדברים שאנחנו לא מצליחים להתמודד איתם זה הדקירות בשטחים. יושבת פה

פרקליטת המדינה, קיימנו כמה ישיבות וכמה דיונים. יש דברים שאנחנו יכולים לעשות

מהקיים, יש דברים שאנחנו לא מסוגלים לקיים ולאורך זמן זה יפגע באיכות החיים,

לאורך זמן זה יפגע בחברה ואנחנו נשלם מחיר יקר מאד בשביל זה, הרבה יותר מאשר

הדרישות התקציביות, גם בתחום הפשיעה שהיא איננה בעיה משטרתית וגם בתחום הבטחון

האישי והכללי.

היו"ר י י מצא;

כשאתה מציין את הקשיים בחקירות בשטחים, יש לך קשיים דומים בתוככי הקו הירוק

במיגזר הערבי?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב די קראוס;

לא כאלה. אומר לך מה הקשיים. אם יש בתוך הקו הירוק הוקירה, נשלחת ניידת והיא

מבצעת את החקירה. ישנם עדים ויש ראיות שאתה יכול לאסוף בשטח, אין בעיה. לפעמים יש

קטטה שאתה צריך להכנס לשם עם יותר כח. יש לפעמים תגובה אלימה , אתה נכנס עם יותר .

כח. בשטחים, היום, כדי להכנס לאיזשהו מקום לחקור, אתה צריך אבטחה מלאה או של

כוחות צה"ל או של משמר הגבול. בצה"ל זה לא בסדר עדיפות. לא תמיד זה זמין. עד

שאנחנו נכנסים ארור-כך, אין עדים ואין ראיות.

היו"ר י י מצא;

עיכוב בפתיחת תיקים כשישנן ראיות רק בשל אדמיניסטרציה זאת או אחרת יש?
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב די קראוס
את התיק פותחים במשרד, אין בעיה. השאלה היא מה עושים בדקירה בתיק הזה.

היו"ר י' מצא;

אני מתייחס לפתיחת התיק, החקירה, ההליך המשפטי וההתד"נות במשפט. האם יש

עיכוב כזה שיכול לגרום להגברת הפשיעה?

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס;

בוודאי. אני מדבר על חוסר אפשרות להשלים את החקירה.

אי לין;

איסוף הראיות עצמן.

הי ו "ר י' מצא;

אני לא מדבר רק על השטחים כרגע. אני מדבר על העיכוב בגמר הליכים משפטיים, האם

אחר/ רואה בזה קשר להתגברותה של פשיעה?

i
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס
בוודאי.

אדוני היושב-ראש, הצגתי די בקצרה גם את תחום הפעילות שלנו וגם את הבעיה

התקציבית המעיקה עלינו מדי שנה בשנה, בשנה זאת במיוחד.

שר המשטרה ח' בר-לב;

לאור הנתונים האלה, הלא בן-אדם שואל את עצמו איד בכל אופן מתמודדים עם זה.

כבר הדגשתי שמתמודדים עם זה על-ידי התייעלות והמשטרה באמת העבירה כוחות מתפקידים

פחות חיוניים לרחוב.

היו"ר י י מצא;

התייעלות ואולי גם הזנחת מי גזר מסוים במודע.

שר המשטרה ח' בר-לב;

מיד אני מגיע לזה. קודם כל העברת אנשים מתפקידי מי נהלה ומטה לשטח. דבר שני,

המתנדבים במיוחד אלה שכל שבוע מתייצבים, זאת עזרה רצינית ואתם תשמעו בהרבה תחנות

משטרה שמפקח המשטרה יגיד לכם שבלי המשא"ז הוא לא יודע איך הוא היה מקיים את

המשמרות בהיקף שהוא מקיים. דבר שלישי, זה סדר קדימויות. הדברים שאינם בקדימות

לוקחים יותר זמן והם מצטברים.

ההערה השניה שאני רוצה להשמיע היא בעקבות הפתיחה של חבר-הכנסת לין שאמר

שבתל-אביב, בלילה, ישנם 4-5 כלי רכב ו-20 שוטרים.

אי לין;

בשעה Jלפנות בוקר.

שר המשטרה ח' בר-לב;

הנתונים בוודאי ישמחו אתכם. בתל-אביב, במשמרת השלישית, ישנם 48 כלי רכב

משטרתיים ברחוב במרחב תל-אביב מאויישים על-ידי 125 שוטרים. אלה הן ניידות סיור,

ניידות תנועה, רכב הבילוש, רכב של הנוער וכן הלאה. במשמרת אי שזה עד שעה 2

בצהרים, 64 כלי רכב. במשמרת בי שזה עד שעה 11-10 בלילה, 71 כלי רכב משטרתיים.

אי לין;

שנמצאים בשטח ממש?

שר המשטרה ח' בר-לב;

כן.

אי פורז;

מדובר על מחוז תל-אביב, לא על העיר תל-אביב. כולל רמת-גן, גבעתיים.

שר המשטרה ח' בר-לב;

כן.



אי לין;

אדוני השר, כשאני אמרתי 25 שוטרים, התכוונתי לעיר תל-אביב.
שר המשטרה ח' בר-לב
בעיר תל-אביב זה גם כן יותר, כי בעיר תל-אביב יש שלושת כלי רכב.

בירושלים, לא כולל מזרח ירושלים, במשמרת ראשונה 62 כלי רכב. במשמרת שניה

64 כלי רכב. במשמרת שלישית 34 כלי רכב.

בהיפה, זה כולל גם את הקריות, במשמרת ראשונה 16 כלי רכב. במשמרת שניה 20 כלי

רכב ובמשמרת שלישית 13 כלי רכב.

רחובות העיר, 7 כלי רכב במשמרת הראשונה, 6 כלי רכב במשמרת השניה, 8 כלי רכב

במשמרת השלישית. לא הכל ניידות משטרה. במיוחד במשמרת השלישית, יש הרבה רכב בילוש

שאין לו שום סימן ז יהוי אלא כשהוא מפעיל את הקוז'ק ואת הסירנה.

כך שהתמונה היא הרבה יותר טובה ממה שהצטייר.

היו"ר י' מצא;

אנחנו נשמח לשמוע את פרקליטת המדינה לגבי אותן הערות קצרות שנשמעו לעבר

הפרקליטות.

ד' בייניש;

לגבי השאלה של היושב-ראש, אין ודאי בדיקה סטטיסטית או שניתן להוכיח במכלול,

כשמדובר על מניעת פשע, מה החלק היחסי או ההשפעה שיש לעבודת המערכת בכללותה. אלה

דברים שוודאי לא ניתן באופן פשטני לתרגם אותם לנתונים.

כלומר, ברור שבתי המשפט והפרקליטות אי נם המערכת שעוסקת באופן ישיר במניעת

פשיעה שיש לה אפקט חשוב מאד לגבי הרתעה, לגבי הושפעה לפשיעה. אין ספק יש עוד

פאקטורים למיניהם, בין אם זה טיפוליים, בין אם זה חינוכיים, שיכולים להשפיע

במכלול על הלחימה בפשע.

יחד עם זאת, ברור שהמצב רחוק מלהיות אופטימלי בכל המערכות ובאיזשהו אופן

הדברים ודאי משפיעים. מהירות הליך - אם אנחנו מאמינים שענישה או תגובה מיידית של

מערכת המשפט היא אפקטיבית ואנחנו מאמינים, לכן אנחנו משקיעים את בכך עבודה, ברור

שאם בצד הזה יש ליקוי, אם משפטים נמשכים, אם יש קושי בהבאת ראיות, אם יש בעיות של

פשיעה קשויה יותר דבר שמקשה על ניהול משפטים, אם יש בעיות מעשיות פרוזאיות מאד של

מספר שופטים של מספר פרקליטים המשפיעות על התמשכות משפט, אין ספק שגם לזה יש חלק,

אם לא ישיר אז עקיף, על הנושא של מניעת פשיעה. אי-אפשר להתעלם מכך.

אבל ברור, וזאת היתה השאלה של היושב-ראש, שקשה לומר את זאת בנתונים מה היה

המצב ובכמה היינו מגיעים להישגים מניעתיים יותר טובים אילו המערכת היתה יכולה

לתפקד ביתר מהירות וביתר יעילות, ויש הרבה מאד סיבות מדוע הדברים אינם כך ואנחנו

יודעים זאת.

בראש וראשונה, זה חלק מסדרי עדיפויות חברתיים כלליים. הכל מתחיל, לא נגמר,

אבל מתחיל בתקציבים, כמו במשטרה כך במערכות הארורות והבעיה בהחלט קיימת. אני אפילו

לא. רוצה לומר כאן שאנחנו לא עובדים בדרך שנאמר; קודם כל אנחנו אחר-כך המשטרה.

אין ספק שהתיגבור היוני בכל המערכות ואנהנו עובדים בשיתוף פעולה ובהבנה בתחום

הזה. אם הזכיר המפכ"ל שיש צורך לתגבר את המשטרה בכל נושא חקירות, שטחים, אנחנו

מתואמים בהשקפה הזאת בעבודה היום-יומית בנסיון החיים שקשה מאד לאסוף ראיות. זה

במיגזר המשטרתי. גם בקו הירוק יש בעיה ואנחנו לא אומרים; אנחנו נעשה אחרת.
היו"ר י' מצא
בנושא החקירות, זו באמת שאלה של תיגבור כח המשטרה? אני לא רואה את זה בתיגבור

כח המשטרה. השאלה היא אם יש שיתוף פעולה מצד צה"ל במתן אותו כח אדם לצורך החקירה.

די בייניש;

המשטרה מיוצגת פה באופו כל כך נכבד, שאני לא רואה צורך לעמוד על בעיות

המשטרה. קשר יש. מספר אנשים ששמים, מספר כלי רכב ששמים, כמות האמצעים שיש כדי

לנוע בשטה, היכולת להגיב במהירות - כל הדברים האלה ודאי שהם רלבנטיים. אבל כפי

שאמרתי הם מדברים בעד עצמם יפה מאד. אין ספק שיש להם בעיה, לא רק להם יש בעיה. יש

בעיה כללית של המערכת, היא בכל המיגזרים של אכיפת החוק. כפי שאמרתי, זה ענין של

סדרי עדיפויות, בין אם זה בתי מעצר, בין אם זה בתי סוהר, ששוב זה לא נושא שלנו

אבל אי-אפשר להתעלם מן המכלול, ובין אם זה פרקליטים שהם כח מאד קטן ומצומצם.

חושבים שמדובר בהיקפים עצומים, ההיקף הוא קטן, ההיקף הוא של 230 איש, כל

הפרקליטות. בין אם זה מערכת השיפוט, ששוב אני אינני מייצגת אותה, אבל אי-אפשר

להתעלם מבעיותיה, ויש כאן כלל של כלים שלובים, וברור שעיכוב במערכת אחת משליך על

היעילות של העבודה כולה.

ו

אינני יודעת מה אפשר לעשות. מסגרות הסגורות שלנו, גם אנחנו עובדים על סדרי

עדיפויות. יש שיתוף פעולה גדול מאד בנושא הלחימה בסמים. אני חושבת שגם לכן מגיעים

להישגים מסויימים. שוב, אנחנו מאמינים ביחס שבין ענישה לבין תוצאה מניעתית בשטח.

יש עליה גדולה מאד ברמת הענישה בסמים וזה תוצאה של מאבק. המשטרה יש לה מאבק יזום

בגילוי, לנו יש מאבק יזום בעלית רמת העונשים, בהבאת עדויות מאד פרובלמטיות בנושא

סמים, ההוכחה בבית משפט, כיוון שיש לנו עבריינים שאינם בדיוק משתפים פעולה, לא עם

המשטרה ולא אתנו, מטבע הדברים.

כך שכל המערכות מגוייסות. כמובן לו ניתנה לנו אפשרות, היינו רוצים לראות כלים

טובים ויעילים יותר. בכח אדם או בכלים שיש לנו, המאמצים הם עצומים. אותו כח אדם

מתחלק על פשיעה ששייכת לשלוותו ובטחונו של האזרח בארץ, כי זה אותו כח-אדם שצריך

לטפל בצדדים הבטיחותיים-בטחוניים, עבריינות שפוגעת בחיי אדם, עבריינות מוסר ומין,

עבריינות רכוש, ואותו כח-אדם צריך להתעסק גם בחקירות ובהעמדות לדין בעבירות

כלכליות שהם מסוג אחר והם מטבע הדברים נדחות לכן בעדיפות לצערנו, כי הפעילות

כלפיהם הרבה יותר מסובכת, הרבה יותר מתוחכמת וזה לא מסכן חיי אנשים ברחוב אז הם

נדחים תמיד לעדיפות שניה לצערי הרב עם מאמץ גדול מאד שלנו בתחום הזה לקדם. שלא

לדבר על המטלות הנוספות בפשיעה הרגילה שמוטלות היום על המערכת כולה כתוצאה ממצב

בטחוני מסוים. גם זה, כשם שזה מטיל מעמסה גדולה על המערכת המשפטית, זה משנה

לחלוטין את המעמסה של הפרקליטים ומערכת בתי המשפט.

כך, שכפי שאמרתי, כמה זה משפיע על התגברות הפשיעה, קשה למדוד. אבל אין ספק

שחיזוק המערכות שלנו יכול להשפיע על שיפור איכות החיים בתחום הזה.

מי ג ולדמן;

בהמשך לישיבה הקודמת שהיתה עם המפכ"ל, נאמר על-ידי המפכ"ל לגבי המעבר של אותם

עבריינים שבאים מעזה, כאילו משרד הבטחון ושר הבטחון הם אלה שנותנים את אישורי

המעבר. שאלתי שאילתה את שר הבטחון בוועדת חוץ ובטחון בשבוע שעבר - -

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס;

יש שינוי בענין הזה.



מ' גולדמן;

רציתי פשוט להבהיר. נאמר על-ידי שר הבטחון שמי שמעביר את הרשימה זה משטרת

ישראל.

שמענו כאן סקירה ואת הנתונים שהגיש המפכ"ל בפגישה הקודמת. שמענו את שר המשטרה

בפגישה הקודמת. יש כמה נקודות שמהייבות אותנו כוועדת פנים להפעיל את השפעתנו

המוגבלת כלפי האוצר. הנושא של כח-אדם, אם נוסיף לזה את רמת האבטלה העולה וגוברת

היום באזורים שונים בארץ ובעיקר באזורי הפיתוה, זה יחייב היערכות מתוגברת של

כח-אדם ובעיקר של אנשי המשטרה.
הי ו "ר י י מצא
אני מציע לד לא לקשור את זה לאבטלה. מספיק קשרנו להם דברים. את זה הייתי

מוציא ברשותך.
מי ג ולדמן
אני אסביר לך למה אני מתכוון. אלה קטעים קטנים שלא מתייחסים אליהם וכמעט לא

פועלים בהם. לדוגמא, אם ניקח לתיגבור הזרת הצ'קים ונבדוק את הענין, בעיות ותופעות

שנגרמות כתוצאה מזה שאנשים לא יוצאים לעבודה, זה מהייב התארגנות והיערכות אחרת.

צריך להתייחס אל הדברים האלה. עם כל הרגישות המיוחדת, חשוב שנדע להבליט את

הנושאים האלה ולהדד אותם. שמענו גם את הודעתו של המפכ"ל לגבי מה שקורה גם בעקבות

האינתיפאדה בשטחים, שהיא מגיעה גם לשטחי ישראל. היום מתפלאים למה אני מעלה את זה,

בעוד חודש חודשיים יגידו למה לא דברנו על זה לפני חודשיים.

היום, כשאנחנו שומעים על 16,500 בעלי שכר במשטרת ישראל פלוס אותם אנשי המתמיד

שאני מברך ואני הושב שיש פה פעולה מבורכת של מתנדבים גם במיגזר החקלאי, גם במיגזר

העירוני ואני חושב שפה זאת הזדמנות לצאת בקריאה לציבור לחדש את אותה תנופה גדולה

שהיתה באמצע שנות ה-70 להתנדב למשמר האזרחי ולהגדיל את מספר האנשים בכה המתמיד.

אני חושב שמכאן צריכה לצאת קריאה בכיוון הזה לאור הנקודות וההבלטות שנשמעו כאן

על-יד' המפכ"ל ועל-ידי שר המשטרה בפגישה הקודמת. בנושא הזה חייבים לעשות פעולה

מאד רושובה ברבים, שהיא מחייבת גם הוצאה מסויימת של כספים להסברה בכיוון הזה. צריך

לזכור שכל מקרה הוא מאה אחוזים. כל מקרה של אדם צריך לטפל בו במאת אחוזים וצריך

לתת תשובה לאותה בעיה.

לכן אני קורא גם לחברי לתת חיזוק לנושא של רוח ההתנדבות. אני יודע שבציבור

בישראל, ברגע שהוא מגיע למצב שהגענו אליו, נושא ההתנדבות עולה ועולה. ולכן צריך

לנצל את זה, אדוני היושב-ראש.
ע' דראושה
לארור ששמעתי את הסקירה של המפכ"ל אני רוצה להתייחס לשתי נקודות וגם להצעות

שהיו באחרונה. נקודה ראשונה, ענין הסמים, לדעתי, הוא ענין מדאיג ביותר. גם בציבור

הערבי התופעה הולכת ומתרחבת, גם של נרקומנים וגם של סוחרים. אני חושב שזה מצדיק

תגבור, אם בתוך המשטרה או תקנים נוספים שהמשטרה ונקבל, כי זו בעיה ישראלית, שלדעתי

היא מחייבת טיפול מיידי. הענין הזה הולך ומתפרץ בצורה רחבה, הוא פוגע בנוער, הוא

פוגע באנשים ולא רק במובטלים, גם בעשירים, וגם במשפחות מטופחות בסקטור הערבי

ובסקטור היהודי. לאחרונה, היה מקרה בנצרת על רקע של סמים, שילד בן 13 נרצח. אני

הושב שזאת בעיה שכולנו צריכים להתייחס אליה ולתת את כל הכלים למשטרה כדי שהיא .

תטפל בה.



נקודה שניה שאני רוצה להתייחס אליה זה ענין בטחון הפנים, כאשר מדובר במיוחד

על הסקטור הערבי. אני לא מסכים להצהרות שהיו באחרונה של פוליטיקאים, אנשי ציבור,

שרים, חברי כנסת, ולדעתי גם היתה הגזמה מסויימת בדברים של קצינים כולל המפכ"ל. עם

כל הכבוד שאני רוחש למפכ"ל ולעבודתו, בשני מקרים אני לא מסכים אתך. מקרה אהד,

הוכה שלא צדקת כאשר לפני יום האדמה התבטאת בצורה שלא תאמה את המציאות וגם הכנת

הכנות, 6,000 שוטרים ומג"ב---

היו"ר י י מצא;

אוי לו אם לא היה מכין.

ע' דראושה;

ידידי, הבר-הכנסת מצא, עם כל הכבוד, אנהנו הרגענו ואמרנו, שאין שום מגמה

של אלימות. ראשי הציבור הערבי מחוייבים זאת. הציבור הערבי לא רוצה בשום סוג של

אלימות, כי אין מטרה ואין כוונה להעביר את האינתיפאדה לתוך ערביי הקו הירוק.

ערביי ישראל, אין להם שום שאיפה כזאת. יש הזדהות פוליטית, אני לא מסתיר, בענין

האינתיפאדה, אבל להעביר את האלימות לתוך מדינת ישראל, יש הסכמה רהבה של כל ראשי

הציבור הערבי - - -
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס
אז מי מעביר?

היו"ר י י מצא;

הבר-הכנסת דראושה, תתייחס לטבלאות. יש גידול של 15% בהתקוממות בקו הירוק.

ע' דראושה;

אלה תיקים שנפתחו. יש להבין שהיו הפגנות ונעצרו אנשים. זה לא אוב/ר שאנשים

נשפטו או שיש מגמה אנטי ישראלית נגד המדינה בציבור הערבי. אני לא אומר את זה כדי

להרגיע מישהו. אני אומר את זה, כי זאת עובדה קיימת והיום אני אומר את זה גם מתוך

אחוריות. אני יושב בכל הישיבות של ועדת המעקב ואני מסתובב בסקטור הערבי יום יום,

אין מגמה כזאת. אני הושב שאותם פוליטיקאים שאומרים כאילו האינתיפאדה עוברת לתוך

הקו הירוק, הוטאים הן לענין והן לציבור הערבי ויכולים להביא להשלכות שליליות.

יש נתונים. אבל הסטטיסטיקות האלה כולן יבשות. הן לא מציגות את המצב הקיים

בסקטור הערבי.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס;

הבר-הכנסת דראושה, אצלנו הן לא יבשות. אצלנו כל מקרה דורש טיפול ואנהנו

מטפלים. לכן הן לא יבשות.

עי דראושה;

אני בעד שהמשטרה תמלא את תפקידה. אבל האווירה הכללית בציבור הערבי, היא

אווירה לא של אינתיפאדה ולא אנטי-ישראלית. יש בקורת על מדיניות מסויימת.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב ד' קראוס;

המשפט השני שאמרתי הוא, שרוב רובו של הציבור שומר הוק. אתה ציטטת רק את החלק

הראשון.



ע' דראושה;

כי הכותרות היו לא כפי שאמרת בסוף. זה נושא חשוב .ולי כואב כאשר שומעים שרים,

חברי כנסת, קצינים במשטרה מתבטאים כאילו האינתיפאדה עוברת לתוך רוקו הירוק וערביי

ישראל הם לא נאמנים והם נגד המדינה. זה לא נכון. יש היום הזדהות עם המאבק הפוליטי

של ערביי השטחים, אבל זה סיפור אחר. אבל לומר כאילו האינתיפאדה עוברת לתוך הקו

הירוק, אני הושב שאנהנו עושים עוול לעצמנו, לציבור הערבי ולמערכת היחסים בתוך

המדינה.

אני רוצה שיובן, שהציבור הערבי בכללותו, חרוב המסיבי, נאמן למדינה ולא כדי

למצוא הן בעיני מישהו, אלא זאת מחוייבות ציבורית אזרהית, שאדם עושה את זה למען

עצמו, למען המדינה שהוא הי בה כאזרח.

לכן, אני מאד מבקש לא ליצור את הפאניקה הזאת, מפני שזה יכול להיות מסוכן

ביותר.
ע' עלי
אני דווקא הוזר לנושא האחרון שדובר כאן. הלוואי ויכולתי להיות רגוע. דובר על

נושא של עבירות בטחוניות על רקע לאומני בשטח מה שנקרא (pnהירוק. לפי העובדות

שישנן, זה לא סטטיסטיקות, כל מקרה זה פגיעה בכבל מים, שריפת שדות, מטעני הבלה,

בקבוקי מולוטוב, התגברות העבירות האלה היא מאד משמעותית ומאד מדאיגה. כל מי שינסה

לייפות את זה, הוא מנסה שנהיה בנות יענה. ואני אומר למשטרה, אם לא נשים כאן סכר

מיידי, אם היא לא נטפל בענין הזה בצורה חכמה ונבער כל שורש פורעי ראש ולענה

מי ידיו;, אנהנו עלולים להימצא במצב מאד קשה. אני לא מציע שאנהנו נהיה רגועים בענין

הזה. כל רגיעה, תהיה לה משמעות בעתיד. כאן יד קשה וראש הכם. כדאי לראות פעם

סטטיסטיקות למשל של מרהב העמקים. ראיתי את המספרים והנתונים. זה משהו חמור ביותר.

זה דבר אחד.

דבר שני, בנושא הסמים. כל משרד צריך לקבוע את סדרי העדיפויות שלו והממשלה

צריכה לקבוע את סדרי העדיפויות שלה. הממשלה החליטה מה שההליטה בענין הסמים. לצערי

הרב, משרדי הממשלה לא קובעים את העדיפויות, פרט למשרד המשטרה. בענין זה אני רוצה

קודם כל לברך את המשטרה, מפני שהמשטרה באמת קבעה עדיפות. לדעתי, התפיסות האחרונות

מדברות בעד עצמן. כתבתי לא מזמן מכתב גם לשר המשטרה וברכתי אותו על כך. אני חושב

שהדבר צריך להיות ביתר תוקף וכדאי שגם המשרדים האחרים יראו את המלחמה בסמים

בעדיפות ראשונה. נאמר כאן בצדק, זאת אחת הבעיות הקשות היום של החברה, שיש לח

השלכות על בטחון, על גניבות ועל כל הפשיעה. אני לא יודע סטטיסטית מה הקורלציה בין

פשיעה לבין סמים. אני מעריך מתוך אינטואיציה שהמיתאם הוא כ/אד גבוה, בייחוד בפשיעה

הקשה.

אני מבקש לשאול כמה שאלות. א. אני מבקש לדעת מה אהוז העצורים שהוגש נגדם כתב

אישום? במלים אחרות, אני יודע שהמשטרה לא אוהבת את המושג הזה של "עצורי שווא",

אבל כמה אנשים, בשנה האחרונה, נעצרו ולא הוגש נגדם כתב אישום? אני יודע שהנושא

הזה בעדיפות. הוא זכה לטיפול במשך השנים. המספרים צומצמו, להערכתי לא מספיק ואני

מבקש לדעת את הנתונים אולי גם בהשוואה לשנים קודמות.

ב. אלימות שוטרים. אני מבקש לדעת מה קורה ביחס לאלימות שוטרים? האם יש נתונים

שמצביעים על ירידה או על גידול? איך זה עומד ביחס לשנים קודמות? אני מתכוון גם

לתיקים מה שנקרא ירוקים וגם לתיקים האחרים של שוטרים שעומדים למשפט.

שאלה אחרונה שאני מבקש לשאול, בוועדת הסמים בא ראש מועצת טייבה וטען שיש אצלם

בנין משטרה אבל אין שוטרים. משהו כזה הוא אמר. אני מבקש לדעת

מה קורה לגבי נוכחות המשטרה במיגזר הערבי. האם יש מגמה לפתח את הענין הזה, להגביר

את נוכהות המשטרה במיגזר הערבי? יש לזה השלכות בהרבה מאד תחומים, גם בנושא הסמים,

אבל לא רק בנושא הסמים. מה המגמה שלכם ומה המדיניות שלכם בענין זה?



א' פורז;

ראשית, טוב שהדיון מתקיים על הפשיעה במובן הרחב ולא כמו שהריון בפעם

הקורמת גלש לדעתי באופן מוגזם לענין פשיעת ערביי השטחים.

אתת הסיבות שהמשטרה יורדת בכח-אדם היא שיש פרביטיזציה של המערכת.

זאת-אומרת, במקומות שאין משטרה, האנשים נוטלים את התפקיד בידיהם,

כמו למשל חברות השמירה עם הסיורים האלה בשכונות עם מוקדים. זה תהליף

מוחלט למשטרה. כמו גופים פרטיים שעוסקים בגביית חובות. גם בנושאים

של חקירות. נניח שבמקומות עבודה יש מעילות, גם שם מתפתחת מין נורמה

של כל מיני חוקרים פרטיים שמנהלים חקירות. גם קציני בטחון בכל מיני

מקומות.

אני לא יודע אם התופעה היא חיובית או שלילית. אני כאדם שמאמין

ביוזמה פרטית, אני חושש שתיגבור כח אדם בסקטור הציבורי מביא לשומן.

אחת התופעות היא, כשיש רווהה אז משמינים לא במקומות הדרושים. הרי

אי-אפשר לבוא ולומר שמשטרת ישראל לפני עשר שנים היתה גרועה.

א' לין;

איר אתה קובע את זה?

א' פורז;

אני אומר את זה כתחושה אינטואטיבית.

אתם העברתם שוטרים מהמשרד לשטח. אבל החשש הוא, הרי מטבע הדברים

גם השוטר מעדיף להיות במשרד לטפל בניירת ולא לצאת בשעה 2 בלילה

לשכב במארב באיזשהו מקום. אחד החששות מתוספת כח-אדם הוא שזה יוקדש

דווקא לניפוח המנגנון.

יש כמה נקודות, שברור לי שמתפתחות בהן תופעות שליליות. למשל,

ענין של גובים פרטיים. אין םפק שזאת תופעה מאד פסולה, כי לגובים

הפרטיים אין פטנט יוצא דופן. הם משתמשים באמצעים בלתי חוקיים. הם

באים לאדם שחייב ומאיימים עליו באלימות או בפגיעה ברכושו. חלק גדול

מההצתות של כלי רכב ודברים כאלה לא באות רק על רקע גביית דמי הביטווז

אלא גם על רקע חוב כספי. אגב, זה לא פרוטקשן במובן הזה של דמי חסות.

בסך הכל פועלים לאכיפת החוק בדרך אחרת.

לגבי מערכת בתי המשפט, שפרקליטה המדינה הזכירה פה, יש בעיה. בדרך

כלל משפטים לאנשים שאינם עצורים עד לסיום ההליכים, נקבעים למועדים

מאד רחוקים. אדם יכול לחכות שנה, שנתיים ושלוש שנים עד לתחילת ההוכחות

במשפטו ובתקופה הזאת הוא יכול להמשיך במעשיו.

לגבי כלי רכב, פה לדעתי יש תופעה שאפשר להלחם בה, אולי יחד עם

חברות הביטוח. מצד אחד, סכומים אדירים הולכים לאיבוד לציבור על-ידי

פגיעה בכלי הרכב; מצד שני, יש מערכת ציבורית שהיתה יכולה לטפל בזה

אילו היו ניתנים לה המשאבים. אולי אפשר להקים יחידה מיוחדת שתטפל

בנושא הזה.



א' פורז;

והם פפנים?

שר המשטרה ח' בר -לב;

הם מפנים וכבר תפסו 700 כלי רכב.
אי' פורז
אם כך בעיני זה הרבר הנכון. לא נראה לי שקופת הציבור הולכת להיות

כזאת בשנים הבאות שתוכל לאפשר למנגנונים ציבוריים לרבות המשטרה משאבים

כפי שהם צריכים. לכן אין מנוס למשטרה אלא ללכת לפי השיטה הזאת של

מתן שירותים תמורת תשלום. זה אמנם לא כל כך יפה, אבל לרעתי אין מנוס

מזה, כי אני צופה שהקופה הציבורית תמשיך להיות מאד דלה,

עוד שאלה אהת. האם האינתיפאדה לא גרמה לתפנית בנכונות של תושבי

השטהים להתלונן על עבירות פליליות פרופר?

מי וירשובסקי;

אני מאד חרד, שאם במשך שלוש השנים הקרובות המשטרה לא תגדל באלף

אנשים, נהיה בצרות צרורות שלא נדע לצאת מהן. אני חושב שזאת לא הבעיה

של המשטרה אלא הבעיה שלנו. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי שגם במגב

הנוכחי של החברה והכיס הציבורי תימצא אפשרות להגדיל את כח האדם

במשטרה, גם אם לא היתה אינתיפיאדה וגם אם נושא הסמים לא היה במעלה

כזה, כח האדם של המשטרה היום איננו משקף את המצב של החברה בישראל,

היא לא יכולה להתמודד והמצב ילך ויחמיר, כל הזמן המשטרה תצטרך לעשות

עדיפויות בדברים המובנים מאליהם ויותר ויותר תחומים יכנסו לאנרכיה,

אני מזהיר את עצמנו וזה התפקיד שלגו לדאוג לכך שהכסף יימצא,
א' לין
יש לנו הצעה לסדר-היום ויש מסגרת של דיון, כשמדברים על עבודת

המשטרה אפשר להעלות כל מיני נושאים, אבל צריך לנסות להתמקד בנושא

המרכזי,

המפכ"ל פרש בפנינו נתונים, אבל אני לא חושב שהוא התכוון לומר לנו

שאין עליה בפשיעה ושהנושא לא מדאיג, הוא אמר שהנושא מדאיג והנתונים

שעומדים בפני, של שנת 1988, אני חושב שהם מדאיגים במיוחד, שכן חלק

מהם מתמשך גם בשנת 1989. לפי נתוני המשטרה יש עליה גדולה יותר

בפשיעה בתל-אביב ב-1988 מאשר ברמה הארצית,

אני חושב שאנחנו צריכים לומר בצורה פשוטה ביותר, שבעית המאבק

בפשיעה אצל ממשלת ישראל היום וממשלות ישראל בעבר היתה בסדר עדיפות,

נמוך, נושא המאבק בפשיעה לא נחשב אצלנו, על-פי התפיסה הממשלתית-

חברתית, כנושא בסדר עדיפות גבוה,



היו"ר יי מצא;

זה לא נכון. מציאות מסויימת גרמה לכך שיטפלו בכך אחרה.

א' לין;

אדוני היושב-ראש, היתה התייחסות מסויימת למשטרה שנתנה ביטוי לכך

שזו היתה פעם אגף או מחלקה במשרד הפנים. זה לא היה משרד עצמאי, ויש

הרבה מה לומר על מי שהיו בעבר שרי משטרה. אני לא רוצה להכנס לזה-

אני אומר, בעבר היה מקובל לא לתת למאבק בפשיעה סדר עדיפות גבוה-

אומר לנו המפכ"ל כאן ואמר לנו גם שר המשטרה במלים מאד ברורות; אנחנו

נמצאים היום במצב שאין לנו את היכולת והאמצעים להיאבק בפשיעה העולה,

אנחנו בלחץ ובעומס עולה של עבודה, יכולתנו מוגבלת והנה תראו את

הנתונים. מצבת כח אדם נשארה כמעט שווה עשר שנים. המטלות והעומס עולים

פלאים בתקופה הזאת.

בפנינו, כוועדת פנים, עומדת שאלה מרכזית, שאלה חשובה, האם מדינת

ישראל צריכה להקצות יותר משאבים ויותר מאמצים למאבק בפשיעה, כן או לא,

גם במסגרת האילוצים הקיימת היום? אם מפעם לפעם אני בא בהשגות כלשהן

ובבקורת על המשטרה, אני לא מבקר את מה שהמשטרה לא יכולה לעשות. אני

מבקר דברים ספציפיים בתחום מדיניות המשטרה, שלפי דעתי היא היתה צריכה

לנהוג אחרת. אם חבר-הכנסת פורז חושב שבעית הפשיעה של תושבי יש"ע בתחום

הקו הירוק זה ענין שולי, אני חולק עליו- 13% מהפשיעה במחוז תל-אביב,

היכן שכבר מרוכז בדרך כלל שליש מכלל הפשיעה בארץ, זה הרבה. בישיבה

הקודמת ציינתי נתונים שנלקחו מהמשטרה, ש-28 אלף ערבים תושבי יש"ע

הורשעו בביצוע עבירות בישראל בעשר השנים האחרונות. זה הרבה במונחים

אנושיים, במונחים כלליים.

למה אנחנו מתמקדים גם בבעיה הזאת? כי הבעיה הזאת קשורה גם במדיניות

ספציפית שניתן להפעילה. והראיה, היום כבר הוחלט ומוסכם על משרד הבטחון

ומשרד המשטרה שנפסיק לייבא לישראל עבריינים פליליים. רצינו להגשים

מדיניות מסויימת, להשיג מטרות לאומיות, גם מטרות אנושיות. אנחנו

צריכים לפתוח את הגבול ולאפשר לעבריינים פליליים להכנס? קחו מקרה כמו

הרצח של הילד אורן בארהמי.אלה שאנסו ורצחו אותו כבר ביצעו עבירות

פליליות בישראל.

א- פורז;

איר תמנע את זה בלי גדר? אחד מעזה שרוצה לגנוב, באם אין גדר הוא

יבוא ברגל.

א' לין;

אפשר למנוע- איך מונעים בכלל פשיעה? בעבירות מס אתה שם שוטר על-יד

כל עצמאי? התפיסה הזאת שבאים ואומרים; אי-אפשר, לא מקובלת עלי, כי יש

אמצעים אדמיניסטרטיביים. אתה לא סוגר את הנושא ב-100%, אתה סוגר אותו

ב-80%-70%, גם כן טוב. הנה עובדה, שהיום, אישורי הכניסה נעשים על

בסיס אינדיבידואלי ברצועת עזה, בסופו של דבר גם ביהודה ושומרון.

מקובל עלי מה שהציע שר המשטרה. שר המשטרה אמר; בואו נלך בתפיסה

ברורה, נאסור על חלק מהאוכלוסיה כניסה לישראל ומי שנכנס יקבל אישור

ויוכל ללון גם בלילה.



אני רוצה שנבין דבר אחד, זו שאלה של סדר עדיפות, זו שאלה של מה

הממשלה מגדירה לעצמה כחובה במאבק בפשיעה. לפי דעתי, אם לא נשכיל

להיאבק בפשיעה בתחומי הקו הירוק, אין לנו סיכוי לחסל את האינתיפאדה.

דבר נוסף וזו הערתי האחרונה למשטרה ולשר המשטרה. מפעם לפעם
אומרת המשטרה
אנחנו פועלים במסגרת החרק ועל-פי מדיניות. אני רוצה

לומר, שהמשטרה יכולה גם ליזום שינויי חקיקה. אהריות המשטרה היא

להוריד את הפשיעה בישראל, זו אחריותה המרכזית. היא לא אחראית על

תעסוקה והיא לא אחראית על נושא אחר, זוהי אחריותה העיקרית. אם

סבורה המשטרה שכדי להשיג את התוצאה הזאת היא צריכה שינויים בחקיקה

או שינויים במדיניות, היא יכולה ליזום את זה. היא צריכה ליזום את

זה.

עי דראושה;

אני רוצה לשאול את שר המשטרה, כיצד מסווגות העבירות של המתנחלים,

איפה הן נכללות והאם יש כלים בידי המשטרה לטפל בכך/ כיוון ששמעתי

באיזשהו דיון בכנסת, שעד עכשו הוגש תיק אחד נגד אחד המתנחלים, למרות

שיום יום הם עוברים עבירות ופוגעים ברכוש ובאנשים.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה קודם כל להעיר כמה הערות ואחר-כך לסכם את הדיון. עצם

העובדה שיש סדר עדיפות במשטרת ישראל לגבי עולם הפשע, פירושו של דבר,

שלגבי סוג מסוים של פשיעה אין טיפול או יש טיפול נמוך. ברור שזה

כתוצאה ממציאות קשה של כח-אדם ותקציבים. אבל אנחנו צריכים לדעת

שסדר עדיפות, פירושו שאנחנו מוותרים על טיפול בסוג מסוים של פשיעה

ולזה אנחנו לא יכולים להסכים.

על כן, עוד יותר חייבת לבוא הקריאה שלנו, של ועדת הפנים, להגברת

כח האדם ולתוספת תקציב על-מנת שהמשטרה, באותו סדר עדיפות, לא תשאיר

פשעים מחוץ לתחום טיפולה. יש פשעים ועבירות בארץ הזאת למכביר וללא

קשר לערבים או יהודים, קו ירוק או לא קו ירוק.

נקודה שניה שאני רוצה להפנות אותה לחבר-הכנםת דראושה. אתה לא

רואה את הפשיעה בתוך הקו הירוק כפעולות חבלה לאומיות. זה לא כך,

מכיוון שראינו בסטטיסטיקה ועדים בחיי המציאות, שיש פשיעה בתוככי

הקו הירוק שהיא קשורה לאותה אינתיפאדה או לאותה התקוממות שמעבר

לקו. דווקא האחריות שלנו, של אלה שרוצים לחיות עם ער3יי ישראל

בשל,ום, דווקא אנחנו חייבים להזהיר את התושבים בתוך הקו הירוק שלא

ייתפסו להתקוממות שמעבר לקו, כי זה יכול להביא להתדרדרות ויש

שקוראים לה בשמות שונים. מעל במת הכנסת אני מזהיר מפני חזרה על

טרגדיה ערבית לאורך מאה שנים האחרונות, דווקא מתוך הרצון לחיות

בשלום. טוב שהמפכ"ל אמר את דבריו בנושא הזה.

אני בהחלט חושב שהוועדה צריכה לצאת ומצא בקריאה להגברת רוח

ההתנדבות במשטרה, שזה בוודאי עוזר ומאפשר לפעול.

משפט אחרון, אין ספק שמשטרת ישראל ראויה לברכות אדירות על כל

המאמצים שהיא עושה בתוך המיגזר הענק של הפשיעה בארץ הזאת, מפשיעה

של התקוממות ועד לפשיעה אזרחית אחרת, בכל התחומים. השוטר משלם



לא פעם אה המחיר בחייו. אני לא רוצה לחת שום דיאגנוזה, אבל אין סמק

כאשר לפני שבוע כרע מפקד משטרת ירושלים, הוא כרע גם בשל עומס. אין

ספק שהעומס הוא אדיר וראויה משטרת ישראל לברכות.

אני מברך את המשטרה על כך שמינתה במהירות מפקד חדש למחוז הידושלמי,

אח מר אריה ביבי, תוך תקוה שאמנם הבחירה היא טובה, כי זה אחד המחוזות

שעומס בסדר עדיפות עליון מבחינת ה1ורך לשמור על הסדר. יש חשיבות

גדולה בהצלחתו של האיש שמיניתם ותבוא עליכם הברכה.

אדוני השר, בבקשה.

שר המשטרה ח' בר-לב;

חקירת אזרחים ישראלים בשטחים מתבצעת על-ידי המשטרה. גם כאשר העבירה

לכאורה נעשתה לא בנוכחות המשטרה אלא בנוכחוח צה"ל, צה"ל מעביר את

הישראלי למשטרה והיא פותחת בחקירה.

זה לא נכון שרק מקרה אחד הובא לבית משפט. הרבה מקרים הובאו לבית

משפט. יש עכשו 20-30 תיקים שכבר גמורים.

ע' דראושה;

הכוונה משפט אחד.

שר המשטרה ח' בר-לב;

לא, הרבה יותר, על עבירות שונות, מדניאלה וייס לפני האינתיפאדה

על הפרות סדר בקלקיליה ועד לאנשים שחשודים בהריגה או ברצח.

הדבר השני מתייחס לחעברת משימות לאזרחים. חבר-הכנסת פורז הזכיר

את חברות הביטוח ואנחנו כיוונו לדעת גדולים.

מ' וירשובסקי;

הוועדה הזאת המליצה בשעתה על כך.
שד המשטרה ח' בר-לב
חברת הביטוח מממנת וכפי שאמרתי, תפסו במשך שנה 700 כלי רכב, הצילו

אותם, כי אחרת הם היו או מוברחים לשטחים ומפודקים או שרופים. אבל זה

לא הכל. למשל, לפני שנתיים, עדין בשדה תעופה בן-גוריון, בנמלי אשדוד

וחיפה, במוביל המים, כל ההבטחה היתה של המשטרה. היום המשטרה נוכחת

בכל מקום, אבל ההבטחה מתבצעת על-ידי חבדות שמידה בכל האובייקטים האלה.

לגבי חברות שמירה רגילות, מוקד וכן הלאה, הן לא מחליפות את המשטרה.

אין להם סמכויות של שוטר. אפילו אם המדים שלהם דומים למדים של המשטרה,

אין להם את הסמכויות ולכן הם לא יכולים לבוא במקום המשטרה. מה הם כן

עושים? הם מפטרלים, מוקדים קשורים אליהם וכן הלאה.



א' פורז;

אין ספק שזה מרתיע.

שר המשטרה ח' בר-לב;

זה מרתיע. אני רואה את זה כתופעה שדומה נניח לשיעורים פרטיים

שאזרחים נותנים לילדיהם, כי המרינה החליטה לספק את השירות הזה

בהיקף מסוים, ואם יש גורם שכלכלית כראי לו להוסיף ולהשלים, בחברה

כמו שלנו זה לגיטימי.

דרך אגב, אומרים לי שבחברות שמירה וחקירה מועסק כח-אדם פי שלושה

מאשר במשטרה. קרוב ל-60 אלף אנשים עוסקים בדברים האלה. זה רק יכול

לשמש אינדיקציה למה הציבור מוכן להשקיע ולמה הוא מצפה. אז עור אלף

שוטרים היו יכולים לייעל מאד את עבודת המשטרה, כשהחברות ה אלה הן

לא תחליף לה.
היו"ר י' מצא
תודה רבה. בסיור שנקיים מחר במחוז ירושלים, נוכל להמשיך בשאלות.

ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14.30

ו

קוד המקור של הנתונים