ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 31/05/1989

הרשויות המקומיות וסיוען לחינוך הנוער ולתנועות הנוער

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 31

מישיבת ועדת הפניט ואיכות הסביבה

יום רביעי, כ"ו באייר התשמ"ט (31/05/89), שעה 09.15

נ כ ח ו;

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

יי גולדבדג

מי גולדמן

ע' סולודר

מוזמנים; מ' גלבוע - אגף הנוער, משרד החינוך והתרבות

ד' זמרן - " " " " "

ד' בלאו - מרכז השלטון המקומי

ר' קליין - משרד מבקר המדינה

ר' ורדי - עירית חיפה

ר' פינצי - אגף התקציבים, משרד האוצר

ר' יוסף - " " " "

מי ורהפטיג - השומר הצעיר - רכז הנהגה ארצית

גי בכר - צופים

גי נהיר - איחוד חקלאי

אי נחום - מכבי צעיר

די לנדסמן - בני-עקיבא

ש' ליסקובסקי - מחנות עולים

א' ארנון - בית"ר

שי פרץ - נוער דתי

י' טויטו - נוער לאומי

מזכיר הו ועדה; יי גבריאל

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; הרשויות המקומיות וסיוען לחינוך הנוער ולתנועות הנוער.



הרשויות המקומיות וסיוען לחינוך

הנוער ולתנועות הנוער

היו"ר י' מצא;

אני פותח אח הישיבה. בוקר טוב לכולכם. אני מברך על ההזדמנות

שניתנה גם לכם וגם לנו לקיים את המפגש הזה בערב יום ירושלים.

השיבות המפגש היתה נשארת באותה רמה גם אם הוא היה מתקיים במהלך

השנה בכל יום אחר. אבל יש משקל יתר לכך שביום איחוד ירושלים,

22 שנה לאיחוד העיר, אנחנו נפגשים. החשיבות הגדולה יותר היא שבימים

אלה אנחנו נמצאים בשעות קשות למדינת ישראל מבחינת החיים הפנימיים

וחלק מאותם קשיים שמתחוללים לנגד עינינו, ניתן אולי להתגבר עליהם

במידה מסויימת על-פי אמת מידה חינוכית הרבה יותר עמוקה ויסודית.

כשמדברים על חינוך, מי כבני הנוער צריכים להיות אותם שליחי מצווה

שבתקופה הזאת צריכים לגרום לכך שתהיה אחוות אחים בעם ישראל. כי רק

כשנגיע לאותה אחוות אחים בתוך עם ישראל, נוכל גם להתגבר על בעיות

של תושבים ואזרחים שהם מיעוט בתוך המדינה,שלא מעט מהם רוצים לחיות

אתנו יחד והולך ומתחולל לנגד עינינו קרע. אני חושב שאם העם היהודי,

תושבי מדינת ישראל יצליחו להגיע לאחדות בתוכם, נוכל גם למצוא את

הדרך איך אנחנו מגבירים את החיים המשותפים עם כולם.

לכן התכנסות כזאת היא חשובה כשלעצמה. התכנסות כזאת חשובה עוד

יותר מבחינה סמלית כאשר היא נעשית ביום ירושלים נוכח האירועים שכולנו

עוברים וחיים אותם.

רשות הדיבור לנציגי תנועות הנוער.

ג' בכר;

אנחנו גוף של 12 תנועות נוער ציוניות בישראל, בעצם התנועות

החברות במועצת תנועות הנוער.

אתייחס לנקודה שדברת עליה. אנחנו באים ממגוון רחב של דעות

פוליטיות. חלק מהתנועות הן פוליטיות-מפלגתיות. חלק הן על מפלגתיות.

למרות כל השוני, יש לנו כמה עקרונות יסוד משותפים לכולם.

לגבי היום, אחרי הישיבה בוועדות הכנסת ואחרי ההתאדחות שלנו

במליאת הכנסת נפתח בעצם את מושב היסוד של הכנסת הצעירה ונקבל את

ברכתו של יו"ר הכנסת וננהל דיון רעיוני בנושא; האם יש לנוער

תפקידים ושליחויות בחברה הישראלית דהיום ומה הם.

היו"ר י' מצא;

עם תרבות דיבור יפה יותר.

ג' בכר;

כן. זה באופן כללי. אני מציע שנשמע מכל אחד את התנועה שהוא

מייצג.



ד' זמרן;

אני אומר רק כמה מלים ואני מציע שבאמת החברים הצעירים, שזה יומם,

יוכלו להגיד את הדברים. .

אני רוצה להביא כמה דברים לידיעת חברי הכנסת ונציגי האוצר שיושבים

כאן. מועצת תנועות הנוער בישראל היא מועצה ציבורית שהוקמה על-ידי

תנועות הנוער, למען תנועות הנוער. בראשה עומד נציג תנועות הנוער

והיא מאגדת 12 תנועות נוער מכל המגוון ונזונה מתקציבים שונים, גם

מתקציב ממשלתי, גם מתקציבים של התנועות עצמן ותקציבים אחרים. .

השולחן שילה זה בעצם שולחן שמנסה לאגד את כל הפעולות שתנועות הנוער

יכולות לעשות ביחד. אין המועצה נכנסת לתחומים האידיאולוגיים של

כל תנועה ותנועה. אבל למשל בתחום ההדרכה מסייעם המועצה ומשרד החינוך

להכשרתם והשתלמותם של מדריכים צעירים, בוגרים, שליחים ושכירים.

התופעה הזאת של מדריכים צעירים שלא מקבלים שכר ויש כ-5,000

מדריכים כאלה, היא תופעה בלעדית לחינוך הבלתי פורמלי במסגרות של

) תנועות הנוער. אני חושב שהיא גם תופעה בלעדית בעולם. הקאדר הזה של

מדריכים גילאי 16 עד 18 הוא בעצם הקאדר שמחזיק את תנועות הנוער.

מעל לקאדר הזה יש כ-500 מדריכים שכירים. זו תופעח די חדשה. חה"כ מצא

ואני גדלנו בשכונת אוהל משה, לא היו מדריכים שכירים בתנועות הנוער.

היו מדריכים שבאו כמתנדבים. התופעה הזאת של מדריכים שכירים היא

תופעה חדשה שתוצאתה הרחבתם של תנועות הנוער בעיקר בפרברים, במושבים,

בערי פיתוח, תופעח שלא היתה ידועה עד לפני מספר שנים.

אנחנו עומדים השנה לערוך סקר שיבדוק, בנוסף לצד המספרי, את

התופעה הזאת, עד כמה תנועות הנוער נכנסו לאו דווקא לשכבות המבוססות

אלא גם לשכבות הפחות מבוססות בציבור הישראלי ולשכבות שמורכבות מעליה

חדשה וכדומה, שכאן אנחנו חושבים שאחד הדברים שצריכים לדבר לחינוך

לציונות היום זה בנושא אקוטי בחברה הישראלית, הנושא של פתיחת שערי

הארץ לעולים שיבואו באלפים רבים. אני לא בטוח, לפי העתונות, שהמוסדות

המטפלים בעליה וקליטה עדין הכינו את כל התשתית, לפחות התשתית

החברתית שתנועת הנוער יכולה לסייע.

אני חושב שהנושא הזה של פרלמנט נוער הוא נושא חשוב מאד שיצליח

רק אם פרלמנט הנוער הזה, חוץ מאשר יחליט גם יבצע. אם הפרלמנט הזה

רק ישוחח ורק יפעיל ועדות, הרי שהוא יישאר במסגרת של ועדות. אבל אם

הפרלמנט הזה יחליט, כל אחד בתנועה שלו, בפעולות משותפות, הרי שאתם

תיבחנו בעשיה משותפת בפעולות שאותו פרלמנט יקבע.

אני מציע שהחברים הצעירים יספרו על עצמם איך הם הגיעו הנה

ובעיקר יספרו על התכניות העתידיות שבאמתחתם. גיל נבחר בינתיים

ליו"ר זמני עד הבחירות שתהיינה לפרלמנט הנוער.

ג' בכר;

אני מייצג את תנועת הצלפים. אני יו"ר הוועדה המתמדת של תנועת

הצופים שזה הגוף העליון בתנועה למעט מועצת נוער שמתכנסת אחת לשנה.

אני גר בסביון.



קצת על תנועת הצופים. זו תנועה הגדולה ביותר. מעבר לחינוך

ולהדרכה, בעצם השיא של הפעילות שלנו זו הגשמה. אחת מדרכי ההגשמה

זה הנח"ל ועוד דרך הגשמה ייחודית לתנועת הצופים זה גרעיני רעים,

אלה גרעינים שנשלחים לעיירות פיתוח לאחר סיום לימודיהם, מקבלים

דחיה של שנה מהצבא, חיים בקהילה ועוסקים בנושא החינוך כשמטרת העל

של הגרעין היא פיתוח מנהיגות מקומית ולגשר על הפערים שיש בין

עיירות פיתוח מרוחקות מבחינה חברתית לבין מרכז הארץ, מה שנקרא:

ישראל השניה.

ג" נהיר;

אני באה מטעם תנועת הנוער של האיתור החקלאי. אני יושבת-ראש

מועצת הנוער הארצית של התנועה. תנועת הנוער של האיחוד החקלאי היא

תנועה צעירה. היא הוקמה לפני כ-11 שנים והיא קבלה הכרה ממשרד

החינוך לפני שנה וחצי.

התחלנו את דרכנו בתנופה גדולה למרות שאנחנו עדין תנועה קטנה.

המטרות העיקריות של התנועה הן דמוקרטיה והתיישבות. בענין של הגשמה,

עוד לא כל כך הגענו לביצוע מפני שעד השנה, מבחינה תקציבית ומבחינת

ההכרה זה עוד לא היה אפשרי. אנחנו מקווים להוציא בשנה הבאה את גרעין

הנח"ל הראשון שילך לדרום.

התנועה פועלת בכפרים בכל הארץ, כפרים בלתי מפלגתיים, כי התנועה

היא בלתי מפלגתית. הפעילות בדרך כלל היא בכפרים חקלאיים אבל גם בכפרים

תעשיתיים, למשל בגוש שגב.

ש' ליסקובסקי;

אני ממחנות עולים. התנועה שלנו היא לא תנועה חדשה, 61 שנה. גם

ההגשמה שלנו זה נח"ל ולהיות קומונרים בסופו של דבר. בשנה האחרונה

היו לנו קצת בעיות תקציביות ורצו לאחד אותנו עם הנוער העובד והלומד.

אבל הצלחנו להתגבר על זה.

המטרות שלנו הן מטרות של שלוט ודמוקרטיה.

א' נחום;

. אני ממכבי צעיר. התנועה שלנו היא תנועה פוליטית ולא מפלגתית.

יש לנו גם דרכי הגשמה כמו נח"ל. בגלל התפלגות הדעות בתנועה שלנו, יש

לנו כמה דרכי הגשמה. חלק לעיירות פיתוח, חלק לנח"ל קיבוצים. התנועה

שלנו לא כל כך צעירה. היא תנועת בת של מכבי העולמי. אני נציגת מועצת

בוגרים ופעילה בסניף.

היו"ר י' מצא;

מאיפה?

א' נחום;

בת ים.



א' ארנון;

אני מתנועת בית"ר. התנועה שלנו היא תנועה אידיאולוגית. בנוסף

לאידיאולוגיה של תנועות הנוער יש לנו גם אידיאולוגיה מיוחדת שמתקשרת

לפוליטיקה. אנחנו קשורים איך שהוא לליכוד, לא בצודה לגמרי ישירה,

אבל יש קשר.
ס' טויטו
אני מהנוער הלאומי. התנועה שלנו מתמקדת יותר בעיירות פיתות

ואזורים נידחים. אנחנו תנועה אידיאולוגית פוליטית.
ש' פרץ
אני מהנוער הדתי. אני מדדיכה כמה שנים בהתנדבות. הקיץ אנחנו

יוצאים לקורס מנהיגים צעירים. מנהיגים ותיקים מדריכים שלנו.
ד' לנדסמן
אני מתנועת בני עקיבא. תנועת בני עקיבא היא תנועה אידיאולוגית

שמשתייכת לפועל המזרחי והיא קשורה איכשהו למפד"ל. המטרה של בני עקיבא

היא למצוא חברה דתית, שוויונית, עובדת שחיה על-פי עבודתה. יש לנו

מניפים בכל הארץ, מאילת עד קרית שמונה- היא מתפרסת גם כן על כל העולם.

מבחינה זו אנחנו תנועת נוער הגדולה ביותר מבחינת התפרסות שלה בעולם

חוץ מתנועת הצופים שהיא תנועה בינלאומית.

אמצעי ההגשמה הם נח"ל, ישיבות הסדר, צבא. גם גרעין משימתי שהולך

לעיירות פיתוח, שירות לאומי. הרבה אמצעי הגשמה. זה מראה על המטרה

להגיע לכל השכבות בעם.

אני יושב-ראש הנהגת חניכים של מחוז דרום, שזה מרחובות עד אילת.

אני מדריך בתנועה. ריכזתי סניף השנה.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה לשמוע ממרכז השלטון המקומי,מה אתם עושים כדי לטפח את

תנועות הנועד בארץ.

ד' בלאו;

יטיב לעשות זאת חבר-הכנסת מיכה גולדמן.

היו"ר יי מצא;

חבר-הכנסת מיכה גולדמן, טול את רשות הדיבור כחבר כנסת, אבל לפני

כן תתייחס לנושא של השלטון המקומי ותנועות הנוער.



מ' גולדמן;

מרכז השלטון המקומי זה גוף על וולונטרי של הרשויות המקומיות

בארץ. זה כולל את הערים הגדולות, הערים הבינוניות, מועצות מקומיות,

בנפרד מהמועצות האזוריות שלהן יש גוף נפרד שנקרא: ארגון המועצות

האזוריות, שזה גוף שמייצג את המושבים, קיבוצים וחלק מהישובים

הקהילתי ים.

הזיקה של מרכז השלטון המקומי לתנועות הנוער נעשית בעיקר דרך

הרשויות המקומיות עצמן שמשקשרות בין מרכז השלטון המקומי ואגף הגוער

במשרד ההינוך. ההתייחסות של מרכז השלטון המקומי היא איך ליצור את

האווירה ואת הרצון החיובי לחזק את תנועות הנוער. אנחנו יודעים שתנועות

הנוער עברו גלים שונים. היה שלב שתנועות הנוער הובילו ולא היה צריך

לדחוף אותן. היתה ירידה מסויימת לפני מספר שנים. אני שמח שבשנים

האחרונות המודעות חזרה גם לראשי הערים, במובן שגם למרכז השלטון המקומי.

ובוודאי גם למשרד החינוך שהוא מתואם אתנו לגבי השותפות עם תנועות

הנוער. לכל תנועת נוער יש אפשרות להשתלב בכל ישוב. בישובים קטנים אין

מקום לפעולה של מספר תנועות נוער, כי תנועה תפריע לתנועה. היום אפשר

לראות ראשי מועצות ששייכים למפלגה אי ותנועת הנוער שייכת למפלגה בי,

זאת-אומרת, עברנו את השנים בהן היה זיהוי ישיר ולא ישיר בין תנועת

הנוער לראש הרשות. בוודאי שפה ושם אפשר עוד לראות עוותים כאלה או

אחרים. אבל כמו שאתם משתלבים אתנו במפגש כאן היום ולא מציגים את

חילוקי הדעות אלא את האחדות, אני יכול לומר שאין בעיה היום- אני גם

כראש רשות אמנם של ישוב קטן כמו כפר תבור, בוודאי שאיננו בודקים למה

תנועה א' מקבלת כך או תנועה בי מקבלת כך. בסופו של דבר, כל תנועה

שרוצה לפעול ומסוגלת להפעיל ילדים ונוער תהיה מבורכת. כי הבעיה שלנו

היום זה איך להפעיל ואיך לרכז יותר ילדים ונוער במסגרת תנועתית. אם

אנחנו רוצים להתמודד עם נושאים רבים, תנועת הנוער היא הכלי הטוב ביותר,

עם כל הכבוד לחברת המתנ"סים ולמתנ"סים בכל ישוב. אם אנחנו רוצים לשלב

ואפשר לשלב את הפעילות של המתנ"ס ותנועת הנוער ולתת חיזוקים לתנועת

הנוער, אנחנו כמרכז השלטון המקומי עושים הכל כדי לא לפגוע בכך.

אנחנו מעודדים גם את נושא המחנות, משום שבלי עזרה של הרשויות

המקומיות, קשה לתנועות הנוער להתמודד עם זה- משרדי הממשלה יודעים

את זה יפה מאד, היום יש שותפות מלאה בין הרשויות המקומיות לבין

תנועות הנוער בעזרות כאלה ואוזרות, אם בעזרה במבנים ואם בעזרה לקראת

אירועים כאלה או אחרים. בוודאי שבפעילות השוטפת, לרשות המקומית כמעט

אין מעורבות, לא כספית ולא אחרת. אבל בישובים קטנים המעורבות הרבה

יותר גדולה. בישובים גדולים המעורבות פחות מורגשת, זה כולל גם לגבי

מבנים. אני יודע שבערי פיתוח, במושבות ובישובים קהילתיים, אנחנו

יכולים לראות ששם המעורבות של ראשי הרשויות יותר גדולה, גם של ההורים.

אני שמח שגם בערי הפיתוח יש התפתחות יפה מאד של תנועות הנוער, משום

שגם שם היתה ירידה גדולה. כשאני רואה בשנים האחרונות יוצאי יחידות

נח"ל מערי פיתוח, זה כתוצאה מהפעילות של תנועות הנוער. זה הישג יפה

של תנועות הנוער.

הנושא הזה קרוב אלי באופן אישי. יש מקומות בחן אתה יכול לראות

שפעילות תנועות הנוער מורגשת יותר בשטח. אם נושא הנוער חשוב לראש

הרשות, אתה רואה שהוא שם את ההדגשים על הנוער יותר. בסך הכל אני

בטוח שתנועות הנוער עושות את חעבודה החשובה ביותר בישוב, משום שדרכן

אפשר להגיע להרבה נושאים, אפשר להפעיל חרבה גורמים. התרומה של תנועות

הנוער ראויה לציון כאן היום ואני יכול לומר מלה טובה לתנועות הנוער.



אבל מלה טובה לא מספיקה אלא זו רק התחלה של חזרה לדרך וצריך היום

לתת מנוף להרחבת הפעילות.
היו"ר י' מצא
תורה רבה לחבר-הכנסת מיכה גולדמן, ראש מועצת כפר תבור. אני מעביר

את רשות הריבור לחבר-הכנסת יוסי גולרברג שהוא ראש מועצת מטולה. אם

תסתכלו מצד אחד ומצד שני, תוכלו לראות שני ראשי מועצה צעירים, כמעט

יכולים להיות בתנועה נוער. אם תסתכלו סביב מה קורה בשלטון המקומי,

תמצאו שלטון מקומי צעיר מאד עם ראשי עיר וראשי מועצות צעירים. זה

למעשה מבטיח את הקשר וההפרייה ההדדית בין תנועות הנוער לרשויות

המקומיות.

אני יודע שבמקרר ישנה מצוקה תקציבית ותנועות הנוער חיות מאגורות

שפה ושם אנחנו מזרימים להן. אני חושב שזו הזדמנות לקרוא לשלטון המקומי

לנסות ולהגביר תקציבים לצורך הפעילות החיונית של תנועות הנוער.

י י יי גולדברג;

בראשית דברי אני רוצה לברך על עצם ההתכנסות של תנועות הנוער בכנסה.

אני חושב שזה היה מעשה חשוב מאר ונבון מאד ואני שמח מאד על ההזדמנות

שאתם נמצאים כאן.

הנושא של תנועות הנוער הוא בנפשנו. פני הנוער, פני המנהיגים ואפשר

ללכת הלאה והלאה, כך אנחנו ניראה. לכן כל פעילות שלכם היא ברוכה, בייחוד

שאתם מנווטים במערכת הזאת כל אחד בדרכו הוא.

אני גם שמח על היוזמה ואני מקווה שתצליחו לפעול במשותף בתוך מועצת

הנוער.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות. נקודה ראשונה, זה עצם הקיום שלכם

וקיום בנוי על תקציב. יושבים פה נציגי האוצר שיש להם את המסלולים שלהם

ובניגוד לעמדתם העברנו גם בוועדת הכספים וגם במליאת הכנסת תקציב לתנועות

הנוער.

דבר שני,לא במקרה חברו יחד גם נציגי האוצר שעוסקים בתקציבי הרשויות

המקומיות, גם אנשי משרד הפנים שעוסקים במספרים וגם נציגי השלטון

המקומי שמפעילים. אנחנו מודעים לנושא הזה אבל לכולם ברור שלא עושים

את אשד נדרש בענין הזה. אני מקווה שיחד נצליח לשפר את הנושא הזה, כל

אחר בתחום האחריות שלו.

אנחנו צריכים את בני הנוער. חשובה הפעילות של תנועות הנוער, גם

כדי להאיר כל מיני נקודות שהן חשות בהן. אני יכול לחזק את ידיכם

ולהבטיח לכם שמעבר לדקלרציה נשתדל, כל אחד בתחומו, כי הנוער הוא

עתידנו בארץ-ישראל.

היו"ר י' מצא;

תודה רבה. רשות הדיבור לחברת-הכנסת עדנה סולודר, בת קיבוץ גשר ועוסקת

לא מעט בנושא החינוך. בוודאי נשמע מסר גם מפיה-



ע' סולודר;

אני חושבת שהמבצע שעושים היום, להביא לכאן את תנועות הנוער

ביום שהכנסת מקדישה לתנועות הנוער, הוא אירוע חשוב. יחד עם זאת,

תשוב שתדעו ואני מניתה שאתם יודעים, שאין כמעט שבוע שאנחנו לא

מקבלים פה קבוצות של נוער שבאות ללמוד איך מתנהגת הדמוקרטיה שלנו.

אני מתנצלת על האיחור. אני הברה גם בוועדת הכספים והיום היתה

לנו פגישה עם נגיד בנק ישראל אשר הגיש לנו את דו"ח בנק ישראל

לשנת 1988. זה דבר שבדרך כלל הוא אירוע במשק שלנו ויש לו בהחלט

השלכות, כי זה סיכומי שנה ואתם יודעים שגם תקציב תנועות הנוער

תלוי במה שקורה במשק ובתקציב שהכנסת מעצבת ומאשרת אותו. מפה

צריך לרוץ לוועדת הסמים שגם כן מתכנסת במיוחד היום לכבודכם.

ועדת הסמים היא ועדה שחברים בה מכל גוני הקשת. היא הוקמה במיוחד

לנושא החשוב של המלחמה בנגע הסמים. אני מתנצלת שאנחנו רצים ממקום

למקום על-מנת לשבת אתכם כל אהד בתחום שלו-

אני לא הייתי בהתחלה. אבל אני לא חושבת שאני צריכה להציג כאן

ולומר לכם את עמדותי לגבי חשיבות תנועות הנוער. אני עצמי חניכת

תנועת הנוער העובד. כבת קיבוץ היה מאד ברור לנו תמיד שהנוער

העובד הוא כור מחצבתנו. הקיבוץ שלי עצמו הוקס על-ידי חניכי הנוער

העובד ועל-ידי קבוצות של נוער עולה שברחו מגרמניה, מהיטלר. זאת-אומרת,

החשיבות של תנועות הנוער היא מובנת מאליה, אנחנו ראינו תמיד בחשיבות

של תנועות הנוער את החינוך להגשמה. כי בדרך כלל נוער תמיד מתפרץ,

תמיד רואה את הדברים בצורה יותר חדה מאשר אנחנו המבוגרים שאולי יש

לנו לכל תירוצים ותשובות. הנוער לא כל כך מוכן לקבל את התירוצים

ובוודאי לא את כל התשובות. לנוער יש שאלות מאד קשות ובלי כהל ושרק

הוא יודע לגעת בנקודות הנכונות.

מצד שני, מכיוון שהנוער הוא העתיד שלנו, צריך להקדיש לו את

מירב הזמן, תשומת הלב וגם משאבים, אנחנו יורעים שמה שאנחנו מעצבים

בגיל צעיר, נותן לנו את התוצאות בגיל גבוה. כל תנועה רוצה למשוך

אליה את הנוער. בדרך כלל אמרנו, בנושא הנוער כמה שיותר פרחים יפרחו

דה יותר טוב, כי כל אחד רוצה את הניואנס ואת הצבע המיוחד שלו. יש

כמה תנועות יותר גדולות ויש גם תנועות קטנות יותר. ביחד עם זה, ככל

שתהיינה תנועות וכל אחד יוכל למצוא את מקומו בהן, כך ייטב.

היות שאנחנו יושבים בוועדת הפנים והנושא הוא תנועות הנוער

והרשויות המקומיות, אני חושבת שכל ישוב צריך לראות בענין הזה את

אחד הדברים החשובים ביותר, מפני שהנוער יכול לקבוע לפעמים אופי

של ישוב. אנחנו יודעים שבהרבה רשויות ובערים יש יום הנוער ועיר

הנוער. מחנכים את הנוער לעצמאות ולקיחת האחריות ליום אחד, לשבוע

אחד ולפעמים יותר. אני רואה בזה חינוך לאזרחות ובעיקר חינוך לאחריות,

כי מי שלא מתנסה באחריות בסך הכל הוא מפסיד משהו.

אתד הדברים החשובים לנוער זה המעורבות בכל שטחי החיים. בענין הזה

אין צעיר ומבוגר,ואין קטן וגדול ואין יותר חשוב ופחות חשוב. כפי שאני

תופסת מה זה אזרח, אני הושבת שלאזרח יש בחיים הדמוקרטיים גם זכות אבל

גם חובה להיות מעורב במה שנעשה סביבו. מהנוער אני מצפה שהוא יהיה

מעורב. מהרשויות המקומיות שהן בעצם המשפחה הרחבה הראשונה לאחר המשפחה

הפרטית של כל אחד, אני מצפה שהן תראינה את המעורבות של הנוער בחיוב



ולא כמטרד, להעניק להם את תשומת הלב הראויה, גם לררבן אותם וגם להיות

רגישים וקשובים לנושא של תנועות הנוער- צריך להעמיר את התנאים לפעילות

של הנוער ולראות את זה כאחת המשימות החשובות ביותר לטובת הישוב,

הרשויות וכן הלאה.

היו"ר י' מצא;

עם הסבב הזה של חברי כנסת איני רוצה לנעול את הישיבה. אמרנו כמה

משפטים יפים על משימות, אבל אנחנו מתכוונים לזה ברצינות. הייתי אומר

משפט נוסף, שבכור ההיתוך הזה של מדינת ישראל, אתם חלק אדיר, לאהרונה

מתחילים להתגלות סדקים ומי יותר מכם צריך לעשות את העבודה הזאת שוב

כדי לאהות ולהביא לכור היתוך כפי שהמדינה הזאת ידעה את זה בימים

הרבה יותר יפים מימים אלה. זה חלק מהתפקיד שלכם.

דברנו על ערי ביתוח. אין לי ספק כמה חשובה החדירה שלכם לערי פיתוח.

אני רוצה לשמוע מכם איפה אתם רואים אותנו הנבחרים או את הכנסת שהיא

באיזשהו מקום מפספסת אם נשתמש במלה שלכם. איפה אנחנו לא תורמים את

חלקנו ולאו דווקא מבחינה תקציבית.

ד' לנדסמן;

אני הדרכתי בשלושה סניפים בבת אחת, בקרית מלאכי, בירוחם ובערד,

ויש לי חברה שמדריכה בשכונה, בכפר גבירול ברחובות. אני רוצה להביא

בפניכם מצוקה שהיא מאד מפריעה לנו. כולם אומרים כמה תנועת נוער זה

דבר חשוב וצריך לעודד את זה, אבל חוץ מרצון טוב לא פגשנו שום דבר אחר.

אנחנו מרגישים חנוקים. רוב המדריכים שמשקיעים הכי הרבה הם היו חניכים

לפני כן. זה כמו גלגל, ככל שההשקעה יותר גדולה בחניכים כך התוצאות

יותר גדולות. אני רואה את זה בחניכים שלי היום שהם בכיתה פזי. ההרגשה

היא ממש חנוקה. אתן דוגמא.

יש פרוייקט שלף, שהיה פעם בצופים והופסק, שמיניסטים שהולכים לערי

פיתוח ללמוד בתיכון. אנחנו, בחורי הישיבות התיכוניות של בני עקיבא,

הולכים ללמוד בשמינית בערי פיתוח. יש מציאות של החינוך הפורמלי,

החינוך הממלכתי-דתי והחינוך הממלכתי שלא יכול להתמודד איתה- למשל,

תופעת הראש הקטן בצה"ל. הרבה חברים שלי שנשארו ללמוד בעיירה, המטרה

שלהם זה להיות ג'ובניק, לשחק אותה ראש קטן ולגמור כמה שיותר מהר את

הצבא. התופעה הזאת השתנתה בזכות תנועה הנוער. אני מסתכל על תנועת

הנוער שלי, אני לא יודע כמה פעלו תנועות הנוער האחרות בנושא. תנועת

בני עקיבא משקיעה הרבה מאד בנושא הזה וגיבוי מהמועצה, חוץ ממלים טובות,

אנחנו לא מקבלים. אני מדבר כמובן על הנושא הכלכלי, ענין של מבנים

וציוד, השקעה שבסופו של דבר חוזרת. רוב המנהיגות של הדור בעצם היא

של תנועות נוער שמחנכות לאידיאלים. בלי זה אני לא רואה שום מנהיגות.

זה מוכיח כמה הדבר הזה השוב. אבל, שוב, יש בעיה תקציבית חמורה מאד,

הן בשכונות והן בערי פיתוח. חוץ ממלה טובה אנחנו לא מקבלים דבר.
ר' ורדי
אני אחראית על תנועות הנוער מטעם האגף לחינוך של עירית חיפה. אני

ממלאה את התפקיד חזה כמעט 30 שנה. אני כל הזמן עם תנועות הנוער. אמרתי

פעם שזו חתונה קתולית ושאי-אפשר יהיה להפריד בינינו. כל השנים אני

עט הנוער הנהדר הזה ואני יודעת שבגלל המאמצים האדירים שאני משקיעה

ובגלל הפעלת תנועות הנוער בכל מיני דרכים, הבאנו למודעות אנשי הציבור

ונבחרי הציבור את העובדה שיש תנועות נוער וצריך לעזור להן. אני עושה

לא פעם את המלחמות בתוך המימסד. אמר חבר תנועת בני עקיבא את הדברים נכון.



יש חברים שלא שייכים לשטח שיפוט של חיפה ואני לא יכולה להעביר אליהם

תקציבים.אנחנו עושים פעולות נהדרות יחד, אם זה השתלמויות או ימי עיון

או סמינרים בשיתוף משרד החינוך והתרבות; אם זה יום תנועות הנוער שעשינו

אתמול בחיפה. היו שם 5,000 חניכים של תנועות נוער וכל התכנית חיתה שלהם.

לא הוצאנו אגורה אחת, לא הבאנו אמנם, לא עשינו כלום. אמרנו: אתם הנוער,

אתם תעשו את הכל, והם עשו ועבדו בלי סוף. הם הכינו תערוכה על שורשים

בהתיישבות. עשו פרלמנט של נוער על נושא; דרכי עשייה עכשוויים לנוער
הישראלי. עשו הייד-פארק ודיון בשאלה
דו-קיום של יהודים-ערבים,

דתיים-חילוניים, האינתיפארה, השימוש בסמים ואלכוהול אם יש בקרב נוער,

מסלולי הנח"ל החדשים, זיהום אוויר - כל אלה נושאים שהנוער בחר בהם.

מי שעמד בצד וראה אותם, זה היה מחזה אדיר.

עצם העובדה שאנחנו כאן בכנסת, זו גם היתה יוזמה של חיפה לעשות

את הרעיון הזה. אנחנו כל כך שמחים שאנחנו כאן. יושבים אתנו אנשי

ציבור, אנשי משרד החינוך ומשרד האוצר ושומעים. אני מבקשת שתצא מכאן

הקריאה לאותם ראשי ערים שמדברים טובות על תנועות הנוער, אבל בשטח

אין את התמיכה הדרושה. אין מה לעשות, צריף כסף. אם עושים טיול, אם

עושים מחנה, אי-אפשר לגבות אותו סכום כסף מכל הילדים, אלה שבכרמל

או אלה שבעיר או בשכונות מצוקה. אתה רוצה לעשות את הפעולות, אתה

רוצה להראות להם את ארץ ישראל היפה והתנועות באמת נאנקות עם כל זה

שיש הרבה עבודה בהתנדבות יש הקטע הזה שצריך להתעורר, שיפסיקו לדבר

יפה ויתנו תקציבים ממשיים. שמשרד האוצר יבדוק בכל רשות מקומית כמה

כסף נותנים לתנועות הנוער. העיר חיפה, משנה לשנה, מגדילה את תקציב

תנועות הנוער.

אם קודם כל ייעשה בענין הזה, האמינו לי ייעשה חינוך טוב. אני יודעת

כי אני עושה את זה כל השנים, היתה באמת ירידה בפעילות של תנועות הנוער

מכל מיני סיבות. אני רואה את העליה וצריך לעזור לתנועות הנוער להדחף

למעלה.
גי בכר
חורה לי ואני מניח שלכולנו, שתנועות הנוער לא עוסקות בבעיה

אידיאולוגית אלא בבעיה כספולוגית. אבל זו המציאות. מעבר לנושא

התקציב, גם אצלנו יש בעיות דומות ואף חמורות מאלה. יכול להיות שיש

מקום, אני לא יודע אם זה במישור הארצי, אולי יותר במישור המקומי,

לשיתוף פעולה יותר הדוק בין המועצות המקומיות לתנועות הנוער. אני

רואה למשל בישוב עילי, בסביון, יש פעילות גומלין מאד יפה בין תנועת

הנוער למועצה המקומית. אני חושב שזה לטובת שני הצדדים, כי מבחינת

האופי של תנועת הנועד, האופי ההתנדבותי, זה מקדם הרבה אינטרסים

ומבצעים של המועצה. אנחנו מקבלים פידבק אם זה בצורה כספית, גם אם

זה בצורה שנותנת לנו להתבטא, זאת-אומרת, להטיל עלינו כל מיני מטלות

שבישוב, טקסים ואירועים.

אני חושב שזו עוד נקודה שצריך להדגיש, יותר לדחוף ויותר למשוך

את הנוער למעורבות גם במישור המקומי וגם במישור הארצי.
ג' נהיר
רציתי להוסיף ענין אחד של התפשרות. תנועת הנוער, בדרך כלל רוצה

לתת לחניכים שלה את הטוב ביותר, אם זה מחנה קיץ, לתת את המקום הטוב

ביותר; אם זה למדריכים הצעירים, לתת להם את ההדרכה המקצועית ביותד

שתכשיר אותם להדרכה. ברגע שקיים קושי מסוים בתקציב, או שזה מייקר



מאד לחניכים שרוצים לצאת לפעילות או שזה מביא להתפשרות. ההתפשרות הזאת,

אני חושבת שהיא בעוכרנו. אסור לנו להתפשר כשאנחנו מדברים על חינוך.

החינוך צריך להיות הטוב ביותר. אני מדברת לא רק על החינוך הפורמלי

אלא בעיקר על החינוך הבלתי פורמלי שזה תנועות הנוער.

בנוסף לכך, אם אנחנו מחשבים כמה הולך בצורה טהורה לחנוך של

תנועות הנוער, לא נגיע להרבה מאד. אני יכולה לתת דוגמא מהמקום שבו

אני גרה ומדריכה שם, זו המועצה האזורית משגב. בתוך התקציב של הנוער,

שבע שמיניות הולכות על הוצאות בגלל שזו מועצה אזורית וזה מאד חבל-

אני חושבת שצריכים לחשב בצורה מדוייקת כמה הולך בתנועה ממש על הדרכה.

היו"ר י' מצא;

תודה רבה"

ננסה לסכם את הישיבה בכמה משפטים. נאמרו דברים. כל אחד מאתנו הביע

את אותה משאלה ורצון לראות דומיננטיות בתנועות הנוער בארץ מבחינת החינוך-

למעשה יש בכך תמימות רעים. לכן לא היינו צריכים לגלוש יותר לאידיאולוגיה

או יותר לתחוט העיסוקים. אני גם אמרתי בתחילת הדברים ואני חושב שזה

נכון, ככל שתנועות הנוער תרבינה, אני לא רואה בזאת עלילה אלא דבר חיובי-

בסך הכל זה סוג פעולה התנדבותי שרק יכול לעזור. זה לא מעט פונקציה

כספיה. כשיצאתי בקריאה לשלטון המקומי ולמשרד הפנים לא העליתי על דעתי

שנגלוש מיד לנושא התקציבי, לכן אומר 2-3 משפטים בנושא הזה.

אני מקבל את דבריך. כאשר יש משוגע לדבר, הדברים זזים ומוצאים את

התקציבים. צריך למצוא משוגעים לדבר בשלטון המקומי וברשויות המקומיות.

יגלו את המשוגעים לדבר יימצאו גפ התקציבים מהמקורות שישנם. אני יודע

שלרשויות המקומיות יש תקציבים. הם לא מנוצלים לכיוון הזה. באותה

רשות מקומית חסר המשוגע לדבר. כולו) מכירים בחשיבות, כולם יוצאים

בדקלרציות, כולם אומרים את הדבר היפה והנאה על תנועות הנוער והם

מתכוונים לזאת, רק אחר-כך עוברים לסדר-היום. אם המשוגע לדבר באותה

רשות לא נותן לעבור לסדר-היום, יש גם יותר תקציבים.

אנחנו נצא היום בקריאה יותר ברורה בנושא הזה. במסגרת הוועדה הזאת

שהיא ועדה שחולשת על הרשויות המקומיות, לא נרפה מהנושא הזה. אבל אני

חוזר ואומר, אנחנו יכולים לא להרפות, העומס על ראשי הרשויות המקומיות

הוא אדיר. חלקם מכורח המציאות עוברים לסדר-היום. צריך למצוא את המשוגע

לדבר. המשוגע לדבר זה כל אחד מבני הנוער עיכול לעשות בעיר שלו. תמיד

יש ברשות המקומית מישהו שקרוב יותר לנושא והיה רוצה לעשות בנושא. צריך

לגייס אותו לנושא הזה ואז אפשר יהיה למצוא גם תקציבים וגם עבודה.

שוב, אני מברך אתכם ומאחל לכולנו שתפרח יכולת העשיה גם בכמות

וגם באיכות.

ישיבה ז ו נעו לה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.40

קוד המקור של הנתונים