ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 30/05/1989

החלת דין רציפות על הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - מקום קלפי), התשמ"ה-1989; הכשרת חוף רחצה מוכר באור-עקיבא; הצעה לסדר

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 30

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, כ"ה באייר התשמ"ט (30 במאי 1989). שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: י' מצא - היו"ר

א' בן-מנחם

י' גולדברג

א' דיין

ש' דיין

מ' וירשובסקי

עי סולודר

י י שגיא
מוזמנים
מ' גלזנר - משרד הפנים

ח' חפץ - משרד חפנים

י י אדרי - ראש המועצה אור-עקיבא

ש' חג'ג' - אור-עקיבא

שי בוחבוט - אור-עקיבא

נ י אשל - החברה לפיתוח קיסריה

אי קפלן - החברה לפיתוח קיסריה
היועץ המשפטי של הוועדה
צ' ענבר
מזכיר הוועדה
י' גבריאל

רשמה: מזל כהן
סדר-היום
1. הצעה לסדר

2. החלת דין רציפות על הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - מקום קלפי),

התשמ"ח-1989

3. הכשרת חוף רחצה מוכר באור-עקיבא



הצעה לסדר
היו"ר י' מצא
אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

בטרם נתחיל בדיון בנושא שעל סדר-היום, הצעה לסדר לחבר-הכנסת מרדכי

וירשובסקי. בבקשה.
מ' וירשובסקי
יש היום במספר רשויות מקומיות במדינה איזשהן מגמות ביחס להגבלה

של עובדים ערביים, בעיקר עובדים מהשטחים ויש כמה תופעות מאד שליליות

בענין הזה כמו הרעיון של ראש עירית פתח-תקוה להקים מכלאות. אני חושב

שכל אדם נאור, בעיקר יהודי, שקצת ער ומכיר את ההסטוריה שלנו, צריך

להרתע מהשימוש במלה מכלאות כשמדובר בבני אדם, בני אדם שאנחנו רוצים

שיהיו שכנים שלנו, שנחיה זה לצד זה בין במסגרת מדינאית אחת ובין

במסגרות נפרדות. יש מגמות מאד שליליות בענין הזה. אני חושב שראשי

הערים נוקטים יוזמות שהן שליליות, אינן חינוכיות, גם מזיקות והן

עומדות בסתירה למדיניות של מדינת ישראל. כי בשום מקום מדינת ישראל

לא אמרה שהיא לא מוכנה לאפשר לאנשים ששומרים על החוק לעבוד בשטח

מדינת ישראל.

אני חושב שהיו תופעות שליליות בזמן האחרון והייתי רוצה שהוועדה

תקדיש זמן להתמודד עם הבעיה הזאת, תשמע את נציגי משרד הפנים, נציגי

ממשלה אחרים ולהוציא אזהרה שכל שמץ של פעולה פרטיזנית שדבק בה רבב

של אפלייה, בין שזו אפלייה גזענית ובין שזו אפלייה אחרת, לא תיעשה

על-ידי הרשויות המקומיות. אני חושב שתפקידנו הוא להלחם בתופעה הזאת

שיש לה השלכות שליליות. לכן אני מבקש שהנושא יטופל בצורה מסודרת

בוועדה ולא עם סיסמאות.

היו"ר יי מצא;

בסך הכל ראשי הרשויות המקומיות נאבקים היום בצורך של מתן שירותים

בעיר והקשיים הם לא מעטים. אוכלוסית נותני השירות באה בעיקר מקרב אותם

ערבים ומת שמתחולל לנגד עינינו מקשה על מתן השירות. יש הצעה של ראש

עירית אשדוד מר צילקר לקיים דיון יסודי עם ראשי השלטון המקומי, עם

ראשי המועצות המקומיות לגבי מכלול הבעיה. כבר קבעתי שתוף שבוע או

עשרה ימים נעלה את הנושא הזה ואז בוודאי תתפוס מקום גם השאלה הזאת.

אני מסכים אתך שצריך לשמור לא לאבד את הזהות שלנו מבחינת ניהול

מערכות תקינות. יחד עם זאת, כל ראש עיר דואג לעירו. אנחנו נקיים

דיון יסודי עם שר הפנים,ועם ראשי הערים הגדולות.



החלת דין רציפות על הצעת חוק הבחירות לכנסת

(תיקון - מקום קלפי). התשמ"ה-1989
היו"ר י' מצא
אנחנו עוברים לנושאים שעל סדר-היום. יש בפנינו קודם כל ענין החלת דין רציפות

על הצעת חוק שהוגשה בכנסת האחת-עשרה על-ידי חבר-הכנסת דב שילנסקי. החוק עבר קריאה

ראשונה ב-27 ביוני 1988 ומטרת החוק היתה התקנת סידורים מיוחדים לנכים במקומות בהם

יוצבו קלפיות להצבעה בבחירות לכנסת. אני לא חושב שיש חילוקי דעות בנושא הזה ותבוא

הברכה הן על המציע והן על כך שאנחנו מאמצים את החלת הרציפות לגבי החוק הזה.

הוועדה החליטה להחיל רציפות והחוק יונח על שולחן הכנסת בהתאם.

הכשרת חוף רחצה מוכר באור-עקיבא
היו"ר י' מצא
הסעיף הבא שעל סדר-היום הוא: הכשרת חוף רחצה מוכר באור-עקיבא. בטרם ניגע

בנושא הזה, אור-עקיבא, בשבועות האחרונים בחדשות בכל מה שקשור במאבקה למקורות

תעסוקה בישוב. אנחנו יודעים שזה ישוב שגבולו נושק עם ישוב אחר שאין לו את הבעיה

הזאת, אם נדבר בלשון המעטה. קשים החיים כאשר האחד נאבק לפת לחם ומסתכלים מעבר

לכביש ורואים עד כמה טוב מעבר לכביש.
א' בן-מנחם
זה בהרבה מקומות בארץ.
היו"ר י' מצא
אנחנו לא מדברים כעת על כל המקומות בארץ.

אי בן-מנחם;

אצלך בירושלים.
היו"ר י' מצא
אין את זה אצלי בירושלים. אין את זה ברמות אשכול מול שמואל הנביא. כי ירושלים

נתנה דעתה על זה, עם ראש העיר שלה, לפני עשרים שנה.

בהזדמנות זו שראש מועצת אור-עקיבא אתנו, אני מבקש ממנו במסגרת של חמש דקות

לפרוס בפנינו מה אותם קשיי פרנסה שנאבקים בהם. אם חברי כנסת ירצו להתבטא בנושא

של המאבק באבטלה, בבקש. אחר-כך נעבור לנושא שעל סדר-היום.
י' אדרי
בראשית דברי אני רוצה להודות לכל הנוכחים וליו"ר הוועדה שמצא לנכון לקיים את

הדיון בנושא חוף הים. נושא זה עולה מדי שנה בעקבות הקרבנות שאור-עקיבא מקריבה מדי

שנה. לפני כחודש וחצי פניתי ליו"ר הוועדה ובקשתי ממנו להעלות את הנושא הזה בוועדת

הפנים של הכנסת.

ברשותכם אני מבקש להקדיש חמש דקות לנעשה באור-עקיבא בימים אלו. כפי שכידוע

לכולם, אור-עקיבא נמצאת היום בבעיה חמורה ביותר. אולי ענין חוף הרחצה נדחק כרגע

הצידה. אבל מכיוון שהדיון נקבע מראש והבעיה קיימת כל שנה, ממילא נקיים את הדיון.
היו"ר י' מצא
בדרך כלל ועדת הפנים לא עוסקת בבעיות אבטלה. אבל מאחר שאתה כבר אתנו אנחנו

רוצים לתת לך את ההזדמנות להתבטא בנושא הזה.
י' אדרי
באור-עקיבא, נכון להיום, כ-35% מובטלים. זאת-אומדת, המימדים הם מבהילים

ועלולים לגדום לאסון בישוב. כאשר מדובר במימדים כאלה, ממילא הבעיה קשה ביותר, גם

כך היינו ב-15% אבטלה, זאת-אומרת זה היה מצב נורמלי. כאשר התמוטטו מפעלי שפירא,

האבטלה הגיעה ל-35% ואפילו קצת יותר.
א' בן-מנחם
מתוך כמה? אולי תן לנו את המספרים.
י' אדרי
יש כ-1,700 מועסקים בישוב. מתוכם 650 מובטלים היום. יש שני מפעלים
באור-עקיבא
אחד, שטיחי כרמל, שמאגד בתוכו 3-4 מפעלים. שני, אליאנס קיסריה, מפעל

קטן, שגם אותו עומדים למכור במסגרת הבראת "כור". משמעות המכירה זה שוב צמצום

ופיטורי עובדים, זו אחת הדרישות של הבעלים החדשים.

בסך הכל התמונה קודרת. גם אם יגיעו להסדר עם מר שפירא, ברור שחלק מתכנית

ההבראה שדורשים הבנקים והשותפים החדשים של מר שפירא זה לפטר חלק ניכר מהעובדים.

זאת-אומרת, גם אם יהיה פתרון ושמענו הבוקר ואתמול בחדשות שיש איזשהו פתרון אז

הפתרון הוא חלקי. אנחנו נרד מ-35% ל-25%-20% אבטלה, כי מדובר על פיטורים דרסטיים.

אני חושב שלא אוכל, אני כראש מועצה חדש, אשר נקלע לכל המצב הזה, לעמוד בפני

התושבים. אני כבר לא מדבר על אי-תשלום מסים, מוראל ירוד, פשיעה גוברת, סמים קשים

וכל ההשפעה שיש בנושא האבטלה.

דבר נוסף אני רוצה לציין כאן, מדובר בבעלי הכנסה נמוכה ביותר. גם מפעלי

שפירא, כשהיו בשיא התפארת שלהם, הם העסיקו אנשים ב-800-900 שקל. היום גם זה

אין.
ה י ו "ר י' מצא
כמה מתושבי אור-עקיבא עבדו במפעלים של שפירא?
י' אדרי
מתוך 600, 300 הם תושבי אור-עקיבא. 300 הם מהסביבה.
היו"ר י' מצא
אני אאפשר לחברי כנסת שרוצים בזה לומר מספר משפטים, תוך בקשה ומשאלה, בואו לא

נאבד את הפרופורציה. הוועדה הזאת לא עוסקת בנושא האבטלה במדינת ישראל. זאת ועדת

פנים שעוסקת בבעיות פנים. לכבודו של ראש המועצה איפשרנו להעלות נושא זה. הדברים

קשים מאד.

חבר-הכנסת אלי בן-מנחם, בבקשה.
א' בן-מנחם
אחת הבעיות המרכזיות שלנו בארץ היא שמקומות קשים כמו אור-עקיבא, אור-יהודה,

לא מוכרות בארץ כמו ערי פיתוח למשל. דרך אגב, בנושא זה אני מנסה להציע חוק. המצב

שלכם הוא חצי נחמה בגלל שיש ראש מועצה לאור-עקיבא. אבל יש הרבה שכונות גדולות

בערים שנופלות בין הכסאות והן במצב דומה למצב של אור-עקיבא. לדעתי זה פשע שאין

התייחסות למקומות האלה. לתושבים האלה אין גם לאן לפנות. זו לא עיר פיתוח. הם לא

יכולים לעבור לקיסריה. הם תקועים ויישארו תקועים כל החיים שם.

אני מציע שוועדת הפנים תזרז את ההליכים להגדרת מקומות מצוקה קשים בארץ, לפחות

בנושאי חינוך ותעסוקה, כמו ערי פיתוח. זה לא יעלה הרבה כסף למדינה. זה רק ישנה

דרכי מחשבה אצל המנהיגים שלנו בארץ. אפילו שהנושא הזה לא שייך לוועדה, היה כדאי

שוועדת הפנים תפנה לראש הממשלה ולשר האוצר ותתריע על פצצת הזמן שיש במקום זה.

שליש מהאוכלוסיה מובטלים. כמו שנותנים למקומות אחרים, שיתנו גם לאור-עקיבא. זה

מקום קשה ביותר. אני מעריך שהפניה הזאת תעשה בכל זאת משהו. צריך לנסות לעשות הכל

כדי לעזור לאוכלוסיה הזאת, כי בעוד עשר שנים לא תהיה לנו מלחמה בחוץ עם

האינתיפאדה וכו', תהיה לנו מלחמה בתוך המדינה, תהיינה לנו פה שתי מדינות. אנשים

לא שמים לב לזה. אני חי בשכונות ואני רואה מה קורה שם. מיום ליום המצב הולך

ומחמיר. היום האנשים קיצוניים נגד האינתיפאדה, מחר לא תהיה אינתיפיאדה אז את כל

האנטי שלהם יוציאו נגד הממשלה ונחזור לתקופת הפנתרים. פה אנחנו צריכים להיות מאד

זהירים ולראות איך עוזרים לאוכלוסיה הזאת שקצת תרים את הראש מעל המים.
י' גולדברג
בראשית דברי אני רוצה לברך את ראש המועצה של אור-עקיבא כמי שנאבק מבפנים

על-מנת לשנות את פני הישוב. אני מאחל לך הצלחה. אנחנו נסייע לך ככל האפשר.

אני חושב שהישוב הזה הוא חריג גם במסגרת ישובי המצוקה. לכאורה מעצם מיקומו

הגיאוגרפי מצבו היה צריך להשתפר, אבל בגלל המבנה שלו יש שם בעיות קשות מאד. כל

התעסוקה בנויה על שני מפעלים גדולים. התמוטטות של מפעל אחד ממוטטת את כל הישוב.

השכר של רוב התושבים הוא מתחת לשכר המינימום והם נעזרים בהשלמת הכנסה.

חייבים גם לשפר את הדימוי של הישוב, כי בסך הכל הוא ממוקם במקום יוצא מן

הכלל. אם יגוונו שם את מקורות התעסוקה, יפתחו את נושא הקייט על שפת הים ויאפשרו

לאנשים איכות חיים טובה בסך הכל הישוב הזה יכול לשנות פנים. אני בטוח שראש העיר,

אכן יצליח, בקדנציה שלו, לגרום למהפך שם.

אני רוצה להזכיר לכולם, המפעל הגדול ביותר בנושא שיקום שכונות הוא בעצם

תכניתו של ראש הממשלה דאז מר מנחם בגין. במסגרת תכנית זו חלו מהפכים, אמנם לא

מספיקים ויש עוד בעיות. אבל אם לפני כמה דקות ישבנו בוועדת הכספים עם ראש המועצה

של אור-יהודה ושם דובר על הכשרת שטח לבניה נוספת, שם כבר יש מהפך. שם לרכוש היום

דיור זה כמעט בלתי אפשרי, כי תכנית שיקום השכונות הפכה את העיירה הזאת לעיירה

שעלתה בהחלט על פסים טובים וזו דוגמא טובה.

אני חוזר לנושא של אור-עקיבא. מאחר והנושא שלשמו בעצם התיישבנו פה הוא

חוף הרחצה הציבורי של אור-עקיבא, אני חושב שמחובתנו לפעול על-מנת לאפשר אותה פינה

של איכות חי ים טובה.

אני מחזק את ידך, אדוני ראש המועצה ומאחל לך הצלחה. אנחנו נשתדל לפעול כמיטב

יכולתנו לצידך.
ע' סולודר
גם אני מצטרפת לברכות. אני לא רוצה להוסיף על המצב הקשה של אור-עקיבא ואני

דווקא לא מציעה שנעסוק בזה פה ואומר גם מדוע. יש בכנסת איזושהי חלוקת עבודה. למשל

הבוקר החלטנו בוועדת הכספים לזמן את שר התעשיה והמסחר בנושא התעסוקה והתמוטטות

מפעלים. מעבר למלים טובות של השתתפות, הוועדה הזאת לא יכולה לסייע. יש בכנסת ועדת



כספים שעוסקת בזה, יש ועדת העבודה והרווחה וועדת הכלכלה והנושאים האלה על סדר

יומה של הכנסת מדי שבוע. אני מציעה, דווקא משום הבעיות הקשות, נעסוק בבעיות

עליהן אנהנו מופקדים, בבעיות המוניציפאלי ות, שגם הן נותנות רווחה לאזרחי הישוב

הזה, דווקא כאשר בנושאים אחרים יש מצוקה. כי אם נקדיש את כל הזמן להשתתפות שהיא

כנה באמת וזאת ההזדמנות שלנו להשתתף, אנחנו לא נגיע לנושא שלשמו אנחנו יושבים

כאן. שגם הוא יכול לתרום משהו למגוון התעסוקה מצד אחד ולרווחת התושבים מצד שני.
א' פורז
דבר ראשון, ועדת הכנסת אישרה היום ערעור שהגיש חבר-הכנסת רן כהן בנושא

אור-עקיבא ויקנעם והנושא יידון כהצעה דחופה לסדר-היום במליאת הכנסת.

אני רוצה לומר דבר אחד שהוא מן האבסורד שלנו. אנחנו נמצאים מצד אחד במצב של

אבטלה ומצד שני במחסור חמור של כח-אדם. מצד אחד אנחנו שומעים על מוקדים קשים של

אבטלה, מצד שני יש דרישות רבות מאד לייבא פועלים זרים מחוץ לארץ, משום שאין מי

שיעשה את העבודה. הענף הבולט ביותר הוא ענף הבניה. ענף זה מבוסס כמעט כולו על

עבודת פועלים מהשטחים, ענף בלתי מתועש ונחשל מבחינה טכנולוגית.

לכן אני חושב שצריך להיות שינוי גישה לקראת הענין הזה, משום שחלק גדול מאד

מפתרונות בעיות התעסוקה יכול להימצא על-ידי הסבת עובדים מענף אחד לענף אחר. אני

לא חושב שזה ביזוי לעבוד בענף הבנין. בשעתו עבדו דוקטורים ופרופסורים בענף זה. אם

נצליח, במקומות שיש מוקדי אבטלה קשים, לגרום לכך שאנשים יעבדו בענף הבנין בצורה

מתועשת, טכנולוגית, חכמה, אנחנו נוכל להביא מזור לישובים רבים.
מ' וירשובסקי
אני מצטרף לדברים של יושב-ראש הוועדה ושל חברת-הכנסת עדנה סולודר. אבל הואיל

וצריך לשים לב גם למה שאמר חבר-הכנסת אלי בן-מנחם על התהליך, אנחנו צריכים לחשוב,

לא בוועדה הזאת ולא ברגע זה, על הפרובלמטיקה של ישובים כאלה אשר בסופו של דבר

הפגיעה היא גם במישור המוניציפאלי שהוא הנושא שלנו.

לדעתי הנושא נופל בין הכסאות. קצת ועדת כספים, קצת ועדת כלכלה, אנחנו נוגעים

בזה באקראי, ועדת העבודה והרווחה ויתכן שיש עוד ועדה. יתכן מאד שאינה, כיושב-ראש

ועדת הפנים, הרואה את התחלואים והמצוקות של הרבה רשויות מקומיות כאלה, צריך להציע

הקמת ועדה מיוחדת שמורכבת מחברי ועדת כספים, ועדת כלכלה וועדת פנים שהיא תתמודד

עם הבעיות מראש, כי כשיש כבר מצוקה, כשיש שבר כזה, כבר מאוחר. יתכן שיש דברים

שאפשר למנוע. אם ועדת הפנים תטפל בנושא הזה, זה לא תפקידנו ולא נצליח.

לכן אני מציע, מעבר לדברי התמיכה, התקוות והברכה שאנחנו נותנים לאור-עקיבא

ושאני מצטרף אליהם בכל לב, אולי נחשוב גם באופן קונסטרוקטיבי איך אנחנו כחברי

כנסת, במסגרות שקיימות ועדין לא קיימות, יכולים לקדם פני רעה ולעזור לישובים

האלה.
א' דיין
אני אומר שזה תפקידו של משרד הפנים וגם ועדת הפנים מתאימה לטיפול בבעיות של

הישובים האלה. מנסיוני בו ועדות אחרות, סתם נדבר על זה כדי להביא לאיזושהי תודעה

אבל לא יותר מכך. אותו דבר לגבי יוקנעם.
ש' דיין
מה שייך נושא האבטלה למשרד הפנים?
א' דיין
אימה לך מדוע. זה תלוי במבנה של הישוב. אמנם משרד הפנים מטפל רק בנושא

התקציבי הצר וכו', אבל הבעיה של הישוב תלויה גם בתעסוקה, אם גובים ארנונה או לא

גובים ארנונה, אם יש מפעלים או אין מפעלים, מה קורה עם האנשים וכו'.

לכן אני מקבל את הצעתו של הבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי. דווקא אנהנו כוועדת

הפנים שמודעים לבעיות האמיתיות של הרשות המקומית בכל התחומים שלה, יכולים בהחלט

לזמן לדיון מיוחד את השרים הנוגעים בדבר ולראות אם יש תכנית אב של ועדת מנכ"לים

איך לתקוף את הבעיות האמיתיות של הישובים האלה. לדעתי, בלי שנתקוף אותן בצורה

יסודית, הבעיות תחזורנה ולא תהיה ישועה.

אני חושב שהבעיה של אור-עקיבא היא בעצם דוגמא למצב ההמור מאד בהרבה ערי

פיתוה שמהן יש עזיבה לא רק למרכז הארץ, לצערי גם עזיבה לחוץ לארץ. צעירים

וצעירות, אחרי סיום השירות הצבאי, לעתים אוספים את דמי האבטלה כדי לרכוש כרטיס
נסיעה לחוץ לארץ. הם אומרים
אין לנו עתיד, אין תעסוקה, יש הרבה בעיות.

לכן לדעתי חשוב לזמן דיון מיוחד בענין הזה עם השרים הנוגעים בדבר. לדעתי

הוועדה הזאת בנויה לכך. אפילו הייתי יוזם באותו יום סיור עם המנכ"לים בכמה

ישובים כדוגמא כדי ללמוד את הבעיות.
מ' גלזנר
רק כדי להדליק אור בקצה המנהרה, בימים אלה נחתמה ואושרה למתן תוקף תכנית של

אזור תעשיה של 3,000 דונם ממול לאור-עקיבא, מעבר לכביש. אמנם זה לא בתחום שיפוטה,

אבל אין נפקא מינה בדבר, מדובר באזור תעשיה של החברה לפיתוח קיסריה.

אי פורז ;

תחום שיפוט של מי זה?
מ' גלזנר
זה ללא תחום שיפוט. אם החברה לפיתוח קיסריה היושבת פה יש לה כוונות ואני יודע

שיש לה כוונות רצויות לפתח את האזור בתעשיות מובחרות ועתירות ידע, אני חושב

שהבעיה תהיה למצוא מקומות דיור באור-עקיבא עבור כל עובדי התעשיה, המהנדסים

וכיוב'.

יתר על כן, אנחנו גם מתכוננים לענין הזה. בעיצומה הכנת תכנית מיתאר חדשה

לדרום אור-עקיבא שתבטיח אפשרות לבנות דירות בתכניות "בנה ביתך" ומגורים על רמה

יותר גבוהה מאשר בעבר, ותוכל לקלוט את העובדים החדשים שירצו להתגורר באזור על רמה

גבוהה.

נכון שהמצב הוא קשה אבל לפחות יש אור בקצה המנהרה.
היו"ר י' מצא
מספר הערות בקצרה, כי ראיתי את היאוש על פניו של ראש המועצה. אני רוצה לומר,

אל תיתפס ביאוש הזה, כי הדברים של משרד הפנים במסגרת תכנית אב הם הפתרון לקשיים

החברתיים של הישוב. זה לא פותר את הבעיות שלך מהיום למחר ואני מבין את המצוקה

שלך. לכך צריך ליצור תעסוקה ופתרון הבעיה הזאת הוא רק בוועדת הכספים.

אני מקבל את ההערה ואני חושב שהיא גם נכונה, שוועדת הפנים צריכה להיות מובילה

בנושא הזה. אני יודע, ופה הערה אחת נוספת, למדתי את זה על בשרי בעירית ירושלים.

כשאוחדה העיר הזאת לפני 22 שנה והתחלנו לבנות את השכונות המפוארות סביב ירושלים,

הן נבנו בצמוד לשכונות עוני. הדבר הראשון שהעיריה הזאת עשתה היה לנסות לסגור

פערים בין שכונה לשכונה, הן חברתי, הן פיזי ונעשה הרבה, בשמואל הנביא-רמות אשכול,



עיר-גנים-קרית מנחם. אני יכול לתת דוגמאות רבות של שכונה אחת מול השניה. מהמיקרו

הירושלמי הזה אני רוצה ללמוד לגבי מדינת ישראל, אור-עקיבא מול קיסריה וכו'.

אני רק סקפטי, חה"כ וירשובסקי. אני יודע שאם נקים ועדה משותפת, יהיה קשה

להביא חברי כנסת להשתתף בוועדות. בכל זאת אני לא רוצה לעבור לסדר-היום בנושא זה.

כפי שאמרתי, אנחנו נקיים דיון יסודי בנושא של שירותים בערים ויישבו אתנו פה בשבוע

הבא שר הפנים עם 13~12 ראשי רשויות מקומיות. ואז אין לי ספק שנצטרך להעלות גם

סוג כזה של בעיה. יכול מאד להיות שנקבל פה החלטה שתקום ועדת מנכ"לים שתנסה למצוא

פתרון כשוועדת הפנים מלווה אותה.

אין לי ספק שמפה צריכה לצאת קריאה לאותן ועדות כנסת שמטפלות בנושאים כגון

אלה, ועדת העבודה והרווחה וועדת הכספים, להכנס לעובי הקורה של אור-עקיבא על-מנת

לנסות לפתור את הבעיה החברתית הקשה, את הקשה החברתית, המצוקה שהולכת ומתפתחת בשל

חוסר פרנסה ושעלולה לגרום לנזק חברתי המשפיע על הסביבה. בעוד שבוע כשנקיים דיון

עם שר הפנים ועם כמה ראשי רשויות מקומי ות נעלה גם את הנקודה הזאת. אולי נמצא

תשובה איך לקדם את הנושא הזה במקרו של מדינת ישראל.

הקדשנו לנושא האבטלה זמן רב. אני מבקש לעבור לבעיה שבגללה התכנסנו, חוף הים.

אדוני, ראש המועצה, תציג את הנושא על הבעייתיות שבו, על אותם אסונות שציינת

ותרחיב כדי שנוכל לקיים דיון מעמיק.
י' אדרי
קודם כל תודה לכולם על דברי התמיכה והעידו. גם זה חשוב ואני שמח שגם ועדת

הכספים דנה הבוקר בנושא הזה ויהיה המשך לנושא הזה.

הדיון היום הוא על נושא חוף הרחצה באור-עקיבא. הנושא הזה מלווה את הישוב מיום

שהוא נוסד. ראיתי התכתבות לאורך כל השנים. הבעיה הזאת מלווה את הישוב מיום הקמתו.

אור-עקיבא שוכנת לחוף הים התיכון, היא שכנה של קיסריה, גם שכנה טובה של קיבוץ

שדות ים. אבל יש דבר מאד אבסורדי שהוא זועק וגורם לתסכול גדול מאד. בשבת

האחרונה כמעט היה אסון נוסף של טביעה, שאם הוא היה קורה הוא לא היה עובר בשתיקה,

במיוחד במצוקה שיש היום בישוב, צריך רק את הגפרור כדי להצית את הכל.

בזמנו היה לאור עקיבא חוף לא מוסדר בעתיקות קיסריה. יום אחד, החליטו רשות

הגנים יחד עם החברה לפיתוח קיסריה, שצריך להוציא את תושבי אור-עקיבא משם. בכוונה

אני אומר את זה בצורה הזאת, כי זו היתה המשמעות של הענין. הוציאו משם את תושבי

אור-עקיבא שהיו מגיעים לשם ברגל כל שבת וכל יום וסגרו את החוף. היו הפגנות קשות

ואז החליטו שהם יעברו לקייט ושייט. זה לא היה פתרון טוב כי זה דרש הסעות מיוחדות

ומדובר במשפחות מרובות ילדים. ההסדר הזה לאט לאט דעך. דברו על כרטיסי כניסה, גם

הסדר זה דעך. דברו על הסעות באוטובוסים, גם זה דעך. בקיצור זה היה פתרון על-מנת

להוציא את תושבי אור-עקיבא ואני אומר את זה בקול רם. היום ברור שזו היתה המגמה.

מכאן הגיעו לחוף אקוודוט, מי שמכיר את המקום, זה אתר תיירותי ממדרגה ראשונה

במדינת ישראל. זה למעשה החוף הלא רשמי של תושבי אור-עקיבא והסביבה. ישנה בעיה

אחת שהיא קשה ומכאיבה, שזה חוף לא מוכר, יש בו שלטים מאירים: אסור לרחצה. בפועל

ובאופן מעשי יש אלפי מתרחצים מדי שבת ומאות מתרחצים מדי יום.

דבר נוסף והוא עגום בכל הנושא הזה הוא שיש מקרי טביעה כל שנה. טבעו גם ילדים.

הדבר המפורסם שקרה שם זו הטביעה של השגריר הבריטי לפני ארבע שנים ואז כל המדינה

רעשה, כי זה שגריר בריטי. אבל כאשר ילדי אור-עקיבא טובעים אולי זה נוגע ללבם של

כמה אנשים, אבל ההרגשה של הישוב כולו היתה שזה יעבור.
מ' גלזנר
אל תאמר דברים כאלה חמורים.
י' אדרי
כך אני מרגיש. אולי אתקן את הדברים. משרד הפנים ביהד עם ההברה לפיתוח

קיסריה עשה מאמצים בלתי נלאים על-מנת שהחוף יהיה מוכר. החברה לפיתוח קיסריה גם

היא הלכה לקראת הענין. איפשרו להקים שם איזה פיקוח בהעלמת עין. אני אומר את זה

לזכותם.

עי סולודר;

מה מונע?
י' אדרי
השקעה כדי להכשיר את החוף, מפני שיש שם סלעים. מדובר על 250 אלף דולר לפי סקר

מקצועי שנעשה.

עי סולודר;

זאת הבעיה היחידה?
י' אדרי
כן. זאת הבעיה היחידה שראיתי לפי כל הנתונים, אלא אם כן יתקנו אותי פה

האנשים.

לסיכום הענין, יש שני חופים לקיבוץ שדות-ים. עיני לא צרה בהם. הם ידידים מאד

טובים של אור-עקיבא ושכנים טובים. הם תומכים בפה מלא בענין הזה. לתושבי קיסריה יש

חוף מוכר בתוך העתיקות. לתושבי אור-עקיבא אין חוף מוכר. מר גלזנר, זאת השורה

התחתונה של כל הנושא הזה.
אומרים
הוצאות. יש הוצאות גדולות מאד. אבל את זה אני שומע במשך עשר שנים. אם

יחכירו לאור-עקיבא את הקרקע, הסדר שבזמנו הציעה החברה לפיתוח קיסריה, אני מוכן

להתמודד עם הענין הזה. זה לא בשטח שיפוטי, אף אחד לא נותן לי את זה, ממילא אני לא

יכול להתמודד עם זה. השורה התחתונה של הענין היא שאלפי אנשים מאור-עקיבא מתרחצים

וכמעט מדי שנה טובעים שם ילדים. חייבים לפתור את הבעיה. אם יאסרו עלינו את הרחצה,

אין בעיה, אני מוכן להתייצב ולאסור את הכניסה של האנשים. אני אוביל אותם בשיירה

לקיסריה. שם יש מציל הכל מוכר ומסודר. לא נוכל לעשות את האפליה הזאת.
היו"ר י' מצא
למה אתם לא יכולים לעשות שימוש בחוף קיסריה?
י' אדרי
א. הוא קטן. ב. זה בתשלום.

שוב אני אומר, החברה לפיתוח קיסריה יחד עם משרד הפנים ניסו לפתור את הבעיה.

בשורה התחתונה אין חוף מוכר לאור-עקיבא. מתרחצים אלפי אנשים כאשר אסור לרחוץ בחוף

הרחצה. אני מציע לחברה לפיתוח קיסריה להחכיר את הקרקע בתשלום סמלי לאור-עקיבא.

ואני יחד עם משרד הפנים אנסה להתמודד.

לפני כשלושה שבועות זימן אותי הברון רוטשילד לשיחה בקיסריה ואמר לי בנוכחות

המנהל שלו מר מוטי פרידמן; אני מבקש לגמור את נושא חוף האקוודוט באור-עקיבא עוד

הקיץ. אלה המלים שלו. לצערי הרב, מוטי פרידמן יצא לחוץ לארץ. אבל בואו נהיה יותר

מעשיים בענין הזה.
ע' סולודר
האם אתם יכולים לתת תאור מה קורה פה? למשל הוף האקוודוט, האם זו רק שאלה

כספית? לפעמים יש שאלה של עתיקות, לפעמים יש שאלה של הוף לא מתאים. מצד שני, יכול

להיות שיש אפשרות להגדיל את החוף הקיים של קיסריה. אני רוצה לשמוע על הדברים האלה

ביתר פירוט.
י' אדרי
לפי כל המסמכים שראיתי וקראתי, אין בעיה של הרשות לגנים. יש בעיה כספית

להכשיר את החוף.
ש' דיין
אני מכיר את חוף העתיקות. זה בשימוש היום?
י' אדרי
כן.
ש' דיין
של מי?
י' אדרי
של ההברה לפיתוה קיסריה.

נ י אשל;

אני אתייחס רק לעובדות. אבל לפני זה אני רוצה לתרום לכם מידע שהוא חשוב מאד,

כי דובר על זה הרבה. אני לא אדבר על הצד הרעיוני, אבל העובדות לפעמים עוזרות.

כאשר היה במועצה הארצית לתכנון ובניה הדיון על אזור התעשיה של קיסריה, נציג

עיירות הפיתוה יצא הוצץ נגד העובדה שבמרכז הארץ נותנים להקים אזור תעשיה כאשר

עיירות הפיתוח הן במצב שכולם פה יודעים. כשראיתי שאת ראש מועצת אור-עקיבא לא

הזמינו, אני הייתי להם לפה. אמרתי: בהעדרם אני נאלץ לומר שהאנשים האלה חיים באזור

מצוקה מהקשים בארץ והסיכוי שלהם הוא קשה מאד לעומת אחרים. מפני שכל אימת שהולכים

לעשות שם משהו מזכירים שזה אזור במרכז הארץ. לכן לא מספיק לאשר שטח לאזור תעשיה,

צריך גם לתת לו את אותם יתרונות שיזמים יהיו מוכנים לבוא לשם. כי בהעדר יזמים

אין שום ערך לשטח הזה.

אני חושב שההערה הזאת צריכה לעניין את חברי הוועדה, כי ההחלטה איזה סוג אזור

פיתוח נותנים לאזור הזה הוא שיקבע מה יהיה אזור התעשיה הזה ולא שום דבר אחר.

לגופו של ענין, העיר העתיקה בקיסריה היא אתר עתיקות שמשלמים שם דמי כניסה כמו

בהרבה אתרים אחרים. אמנם אזור זה בבעלותה של החברה אבל זה גן לאומי ודמי כניסה

גובה רשות הגנים הלאומיים. אנחנו לא מקבלים אגורה אחת ולכן אין לנו על זה שליטה.

איננו יכולים לינת לתושבים הן של אור-עקיבא והן של כל מקום אחר רשות כניסה או

אי-כניסה. זה לא ענין שלנו.
עי סולודר
אין אפשרות כניסה מסביב?
נ' אשל
לא. זה אתר מוקף חומות והכניסה לשם היא בתשלום.

ההוף הזה, בלי כל ספק, הוא קטן מאד למספר התושבים של אור-עקיבא. האמת היא שזו

לא הבעיה. יש חופים מדרום, מהמשק עד תחנת הכה, חופים גדולים מאד, שגם שם יש דמי

כניסה נמוכים כמו בכל המקומות הדומים בארץ, אבל זה קצת רחוק. זו הבעיה.

החוף שבו מדובר, חוף אמת המים, הוא אכן חוף מסוכן מאד לרחצה. היו שם טביעות.

אני רוצה לתקן, אני בסך הכל ארבע שנים במקום ועם כניסתי עשיתי דבר שהוא על גבול

החוק. הקמנו שם סוכת מציל ומתחנו קווי מים, כי לבי נחמץ. באתי כמה פעמים בשבת

וראיתי אלפי מתרחצים, משפחות שלמות, בלי טיפת מים. כדי לשתות הם צריכים לרוץ

מרחקים גדולים. ואז כוזב לי אחד מחברי מועצת אור-עקיבא שאני חושף את עצמי לתביעה

במקרה שתהיה טביעה, שזה מנוגד לחוק. השבתי לו, שבענין זה אני מוכן לעמוד בפני כל

בית דין כדי להציל נפש אחת וכדומה.

אכן המצב הוא זה, שהתרנו להקים שם סוכת מציל ותחנת עזרה ראשונה. מאז לא טבעו.

בשבת האחרונה היו מקרים של כמעט טביעה. אבל המציל הצליח להציל אותם. לאחרונה גם

כתבתי לשר הפנים ובקשתי את הנחייתו, מפני שאנחנו נמצאים במצב שכל פתרון הוא בלתי

אפשרי.
א' פורז
מי מממן את המציל?
נ' אשל
ז'ק נאסר משלם את דמי המציל וכו'.

אנחנו עומדים בפני דילמה. נצטוויתי בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים לדאוג

לסילוק המציל ותחנת עזרה ראשונה כדי שהחברה לא תעמוד בתביעה במקרה שתהיה טביעה.

לא מלאתי את ההוראה הזאת, על כך אולי גם אתן את הדין, ועדין יש סוכת מציל ותחנת

עזרה ראשונה.
ע' סולודר
כאיש ים, החוף הזה ניתן להכשרה?
נ' אשל
כן, בסכומים שאינם בשמים.
היו"ר י' מצא
מה זה לא בשמים?
נ' אשל
הזמנו סקר. אמנם מדובר בשלבים אבל בסך הכל מדובר בכמליון דולר. אם נביא

בחשבון פריסת סכום כזה על פני שנים וגביית דמי כניסה סמליים, ניתן לעשות את זה.

האפשרות השניה שלנו היא גם בלתי אפשרית. אם אני משאיר את המתקנים אנחנו

חשופים לתביעות. אם אני מסיר את זה, אני מתחייב בנפשות בני אדם. לכן בקשתי את

הנחיית שר הפנים ואני שמח להזדמנות הזאת, שתצא החלטה אשר תורה לנו מה לעשות

ואנחנו נעשה את זה יותר בשמחה.
מ' גלזנר
הנושא הזה הוא לא כל כך פשטני כפי שהוא נראה ובאמת צריך להתמודד פה עם כמה

בעיות, גם עם החברה לפיתוח קיסריה כפי שאסביר בהמשך. קודם כל, רק הערה לדברים של

מר נמרוד אשל, גם אם הוא יסיר את סוכת המציל, עצם העובדה שהאדמה והחוף הוא

בבעלותה של החברה לפיתוח קיסריה, כבעלים של מקרקעין, האחריות הנזיקית עדין תישאר

עליה.

השטח נמצא בתחום שיפוטה של מועצה שאיננה נוכחת אתנו היום וזאת המועצה האזורית

חוף הכרמל. עובדת יסוד אחת. לא יעלה על הדעת שאנחנו נאפשר פיתוח חוף רחצה בלי כל

הסידורים ואמצעי הפיקוח שנקבעו בחוק מתוך דאגה לבטחונם, שלומם וטובתם של

המתרחצים. כדי לבצע את זה, אמורה היתה המועצה האזורית חוף הכרמל להוציא חוק עזר

על-פי אותו חוק שיסדיר את כל מגילת הזכויות והחובות של כל רשות מקומית או עיריה

שבתחומן נמצא חוף ים. אחרת, הוא מועל בענין של דאגה לשלומם ולבטחונם של המתרחצים.

המועצה האזורית חוף הכרמל, במשך שנים רבות, לא היתה מוכנה להתעסק בנושא הזה.

לזה יש כמה סיבות. התיק שלי מתחיל משנת 1970. אני רואה כבר שם משא ומתן עם המועצה

האזורית חוף הכרמל ועד עצם היום הזה, המועצה האזורית איננה מוכנה לגעת בנושא, כפי

שהיא איננה מוכנה לגעת בכלל הנושאים שקשורים עם החברה לפיתוח קיסריה ולא בכדי.

מדוע? משום שיש הסכם בין החברה לפיתוח קיסריה והמועצה האזורית חוף הכרמל, הסכם

ביצוע של הסכם שנחתם בזמנו בין חברון לבין ממשלת ישראל, שבאזור של החברה לפיתוח

קיסריה, מועצה אזורית חוף הכרמל היא שותף שקט וסמוי שאיננו פעיל בשטח. החברה היא

זו שמטפלת בשטח ומפתחת את כל האזור הזה שנקרא קיסריה. על כן, למועצה האזורית חוף

הכרמל אין שום אינטרס ואין שום ענין בכל השטחים האלה, למרות שפורמלית הם כאמור

בתחום השיפוט של חוף הכרמל.

זה הצד הפורמלי החוקי על קצה קצהו של המזלג בתסבוכת החוקית.
היו"ר י' מצא
איך משרד הפנים מנסה להתיר את התסבוכת הזאת?
מ' גלזנר
לצערי, הדברים שספרתי ניתנים לפתרון על-ידי דבר פשוט אחד, לו החברה לפיתוח

קיסריה היתה מוכנה, למרות כל ההסכמים עם הברון, שהקטע הזה של החוף יעבור לתחום

שיפוטה של אור-עקיבא מקיסריה, עשינו את הצעד הראשון.

י י שגיא;

החוף הזה הוא של החברה לפיתוח קיסריה או של המועצה האזורית חוף כרמל?
מ ' גלזנר L
מבחינה מוניציפאלית, כלומר, מבחינת פקודת המועצות המקומיות והחוקים

המוניציפאליים, השטח הזה מצוי בתחום שיפוטה של המועצה האזורית חוף הכרמל.

י י שגיא;

גם קיסריה?

מי גלזנר;

חלק מקיסריה. החוף הזה מצוי באותו חלק שהוא בתחום שיפוטה של המועצה האזורית

חוף הכרמל.



כאמור, יש הסכמים שנחתמו בזמנו בין הברון לבין ממשלת ישראל, שר האוצר התם בשם

ממשלת ישראל, יש להם כעין -זכות לאקס-טריטוריאליות של השטח. אבל מכיוון שהמועצה

האזורית חוף הכרמל, גבולותיה נקבעו עוד לפני אותו הסכם, הוסכם, כפי שאמרתי, שחוף

הכרמל תמשיך להיות כאילו בתחום השיפוט של השטח הזה, , אבל היא לא תנקוט בשום

פעולות פיתוח, פיקוח וכוי. כל זה "מסר לחברה לפיתוח קיסריה. כאשר החברה לפיתוח

קיסריה זקוקה לאיזשהו אקט חוקי בנושא תכנון ובניה כוועדה מקומית וכוי, המועצה

האזורית נותנת את השירות הזה.
היו"ר י' מצא
אמת המים של אור-עקיבא נמצאת היום בתחום הטיפול של אותו הסכם הברון?

מ' גלזנר;

כן, כל ההסכמים חלים.

היו"ר י' מצא;

כלומר, עכשו אני יכול להוציא את המועצה האזורית החוצה, זה לא מעניין, כי יש

הסכם מימים ימימה בין הברון לבין הממשלה שאמת המים היא גם בתחום הטיפול שלהם.

אמת?
מ' גלזנר
אני רוצה להסביר נקודה אחת, שוב משפטית, חוקית פורמלית. המועצה האזורית

איננה יכולה ולא יכלה, בפועל ההסכם הזה גם לא מדבר על כך, להאציל

מסמכויותיה---
היו"ר י' מצא
אבל יש הסכמה שזה עובר לטיפול של חוף קיסריה. נכון?
מ' גלזנר
כן.
נ' אשל
ראשית כל, אני רוצה לתקן. החברה לפיתוח קיסריה היא חברה בשותפות 50%-50% של

ממשלת ישראל ומשפחת רוטשילד. דבר שני, ההסכם הזה חודש זה מקרוב, לפני שבועות

אחדים, ל-30 שנים נוספות. זאת-אומרת, אין צורך לדבר על מה שאירע בעבר הרחוק, הוא

תקף עכשו. אכן לחברה הזאת יש שורה של זכויות שאין להן אח ורע במדינת ישראל.

לגבי החוף הזה, החוף הזה הוא אתר עתיקות. אי-אפשר להזיז שם אבן בלי רשות אגף

העתיקות. השטח הזה הוא גן לאומי. הוא בבעלות החברה לפיתוח קיסריה.
היו"ר י' מצא
כל זה מקל עלינו.
נ' אשל
במרכאות, אני מבין.
היו"ר י' מצא
לא במרכאות.
נ' אשל
אנחנו עוברים את זה יום יום, אדוני היושב-ראש, ולכן שמתי מרכאות להקלה הזאת.

כי כאשר צריך להזיז אבן בעיר העתיקה, גם לצורך תיקונים, לפעמים זה נתיב

יסורים גדול.

עי סולודר;

אני מבינה שחוקית הבעיה מאד מורכבת. כמו שנאמר זה גם עתיקות, זה גם גן לאומי.

לכן יש פה בעיה, אי-אפשר להתעלם ממנה. אבל אני לא חושבת שאי-אפשר לפתור אווזה. לכן

היינו צריכים לשבת עם נציגי רשות הגנים הלאומיים.
היו"ר י' מצא
לא, הי י נו מסתבכים.
א' פורז
אילו הבעיה הכספית היתה נפתרת, נניח שמישהו היה תורם לחברה לפיתוח קיסריה

סכום להכשרת החוף, זה היה פותר את הבעיה?
נ' אשל
לא היו התנגדויות, ומשאין התנגדויות היינו ניגשים מיד להכשרת החוף.
א' פורז
מבחינתכם, כלכלית, זה לא שווה לכם להכשיר את השטח כחוף רחצה?
נ' אשל
בוודאי שלא.
היו"ר י' מצא
שאלה למשרד הפנים. שמענו כעת שהסכם הברון עם ממשלת ישראל, עם החברה לפיתוח

קיסריה הוארך ב-30 שנה. מי המשרד הממשלתי שממונה על זח?
נ' אשל
משרד האוצר.
היו"ר י' מצא
איפה משרד הפנים היה בנושא הזה?
מ' גלזנר
משרד הפנים לא היה בתמונה הזאת.
מ' גלזנר
לשאלתו של חה"כ פורז - עדין לא פתרנו את הבעיה, כי עדין ישנה

הבעיה היסודית הפורמלית שזה לא בתחום שיפוט אור-עקיבא, זה בתחום

שיפוט המועצה האזורית חוף הכרמל ומועצה אזורית חוף הכרמל עדין,

בשלב זה, לא הביעה את נכונותה להכנס לעובי הקורה של הנושא ולטפל

בבעיה כפי שהיא מטפלת נניה בחופי הרחצה שלה.

לכן, לדעתי צריך להניע קודם כל את גלגלי המועצה האזורית חוף

הכרמל שהיא תהיה אחראית על פיתוח השטח ועל הצד הסטטוטורי של חקיקת

חוק עזר, הקמת תחנות הצלה, מצילים וכל מה שדרוש לכל חוף רחצה במדינת

ישראל על-פי חוק חופי רחצה שנתקבל בכנסת.

אני רוצה להזכיר שעדין יש בעיות נוספות, משום שלמעשה עדין לא

התחילו בהליכים מעשיים לתכנון השטח הזה כחוף רחצה. כשאני אומר תכנון,

הכוונה היא קודם כל לערוך סקר יסודי, כי הים במצבו הנוכחי לא ניתן

לשימוש, הוא מסוכן. חייבים לערוך שם פיצוצי סלעים שאינם גלויים לעין

וכוי. הדבר הזה מחייב תכנון וגם אישור של הוועדה למימי חופים ואישור

של כל מיני מוסדות תכנונייט ואחרים שממונים על האזור הזה.
היו"ר י' מצא
התרעומת העיקרית בדיון הזה צריכה ליפול על משרד הפנים. משרד הפנים

היה צריך לרכז את הנושא הזה. לא יכול להיות שהנושא הזה יפול בין הכסאות.

לו משרד הפנים היה ער לנקודה הזאת בעת חתימת ההסכם ל-30 שנה נוספות

ולו משרד האוצר היה מעלה את הנקודה הזאת של אור-עקיבא, היה נמצא התקציב

לזה.

אני חושב שמשרד הפנים צריך להכנס לתמונה הזאת ולרכז את הפעילות

בין כל הגורמים. הוא צריך לעשות זאת בדחיפות. הוא צריך לקרוא להברה
לפיתוח קיסריה ולהגיד לה
אתם לא יבולים לנהל את הוף קיסריה, חוף

מוסדר, עשיר ומכובד וממול אנשים מאבדים היים. לא יכול להיות מצב כזה.

אם חברי הוועדה מסכימים לרוח הדברים שאמרתי, נצא בקריאה למשרד

הפנים שיקח לידיו את החובה הזאת ויפתור את הבעיה מיד.
ע' סולודר
אני לא חושבת שיש פה ויכוח על הנחיצות של הענין. מצד אחד אי-אפשר

למנוע חוף ים מאוכלוסיה כזאת; מצד שני, אני לא רואה חוף אחר פרט לחוף

הזה, עם כל הפרובלמטיות שלו. אני הייתי מטילה כמובן את הביצוע על

משרד הפנים. אבל אנחנו צריכים להיות גורם מדרבן כי יש הרבה גורמים

בתוך הענין. אני מציעה שגם נצא בקריאה וגם נטיל על ועדת משנה או על

צוות ללוות את הענין על-מנת לדחוף אותו לקראת פתרון.
א' פורז
אני חושב שהפתרון הוא בנקודה אחת פשוטה. רשות הגנים הלאומיים

צריכה לפתח את התוף הזה כחוף רחצה. חוף העתיקות של קיסריה הוא קטן

מדי. אם נתחיל עם הענין המוניציפאלי לא נצא ממנו לעולם. אני לא רואה

שום סיבה מדוע רשות הגנים הלאומיים לא תכנס לפרוייקט הזה, תפתח את

החוף הזה ואפילו יגיעו להסדר שמתושבי אור-עקיבא יגבו תשלום מופחת

כי הם באים ברגל.



מאחר ומשרד הפנים הוא משרד עמוס ועסוק, לעומת זאת השר החדש לאיכות

הסביבה שרשות הגנים הלאומיים היא בתהום שיפוטו, הוא משרד צעיר, דינמי,

שמחפש לעצמו פרוייקטים, בהחלט הייתי מזמן לישיבה הבאה את השר לאיכות

הסביבה ומנכ"ל רשות הגנים הלאומיים, מעלה בפניהם את הבעיה. אם הם

מוכנים להרים את הפרוייקט אני בטוח שאפשר לגייס תרומות לענין הזה.

אפשר לעשות מזה אחד החופים היפים במדינה בגלל המיקום שלו. שם הנושא

הזה ירוץ.
היו"ר י' מצא
אל תשכח שנושא החופים שייך למשרד הפנים.
א' פורז
אני מאמין בדבר אחד, אם אתה רוצה שיהיה שם חוף רחצה, רשות הגנים

הלאומיים עם המשרד לאיכות הסביבה יכולים להרים את הפרוייקט. אולי יחד עם

משרד התיירות. זה יכול להיות אחד החופים היפים.
ש' דיין
אני מסכים לכל מלה שאמר חבר-הכנסת אברהם פורז, היות שכאן יש הרבה

גורמים שמעורבים בנושא- אני הושב שכדאי לפתה את החוף הקיים בקיסריה.

חי חפץ;

רשות הגנים הלאומיים מפעילה אתרי רחצה. אבל בנושא קיסריה, משרד

הפנים בהחלט ראה חשיבות ורואה חשיבות שיהיה שם חוף רחצה. היו במה

בעיות שמר גלזנר העלה הלק מהן, הבעיה העיקרית שהכרתי בנושא הזה היתה

העלות התקציבית. אם מדובר כאן שביצוע שלב אי של התכנית הוא כמליון דולר,

כל תקציב משרד הפנים לפיתוח אתרי רחצה בתיכון, בכגרת, בים סוף ובים

המלח הוא פהות מ-600 אלף שקלים.

הצצתי בתכנית. היא תכנית, בהגזמה קלח, רוצה להראות קרובה לתכנית

של תל-אביב, משהו מאד משוכלל עם טיילת גדולה ודברים כאלה. יתכן שאם

יבדקו את התכנית מתוך גישה שמקובלת לגבי אתרי רחצה, שזה יבטיח בראש

וראשונה את בטיחות המתרחצים והסכום יהיה בתחום שאפשר להתמודד אתו,

אני מניה שמשרד הפנים ינסה למצוא איזשהו פתרון לנו27א.

היום החוף הזה הוא מסוכן. השר הכריז על המקום כמקום אסור לרחצה

ולכן המועצה האזורית, כמתחייב מהחוק, הציבה שלטים. אין חובה של גידור,

אין חובה של שמירה. יש צורך להסביר לקהל שזח מסוכן. יש כרגע

אלטרנטיבות קרובות ואני יודע על ההסדר שהיה לכם בזמנו עם חוף הנמל

של קיסריה. דרך אגב, מתוך היכרות של כל חופי הארץ, השטח המוכרז בנמל

קיסריה מספיק לחלוטין לכלול את כל האוכלוסיה שתיכנס. הבעיה שם היא

לא בעיה של קיבולת. גם חוף שייט וקייט הוא בטווח שאפשר להגיע אליו.

יש לקחת בחשבון שכל מי שיפעיל שם חוף רחצה, בהתאם להנחיות הקיימות

היום יצטרך לגבות שם כספים.

יי אדרי;

אני רוצה להפנות תשומת לב הוועדה, הנושא נמשך 20 שנה. חייבים

להתחיל לטפל בנושא הזה. אם יחכירו את השטח לאור-עקיבא, נוכל להתחיל

להתמודד עם הבעיה לאורך חמש-שש שנים.
היו"ר י' מצא
גם החכרת השטת היא לא סיפור פשוט,

יי אדרי;

השר רוני מילוא הגיע לאור-עקיבא לפני כשלושה שבועות. הוא ינסה לקרם

את החלק שלו. גם השר פת הגיע לאור-עקיבא.
מ' גלזנר
יש פה בעיה. המועצה המקומית אור-עקיבא איננה יכולה להיות הגוף

הסטטוטורי בשטת שהוא מחוץ לתחום שיפוטה. הבעיה ניתנת לפתרון עם רצון

טוב של כמה גורמים החל מהברון וכלה באחרים.
י' שגיא
בזמנו קבעו גבולות שטחי שיפוט בכל הארץ ועשו בהם תיקונים. הרי

זה לא תורה שניתנה מסיני.
היו"ר י' מצא
זה לא חוף רגיל שאפשר להעביר אותו לאור-עקיבא על-ידי צבע שסימנת

על המפה. זה חוף שקשור לרשות הגנים הלאומיים ולרשות הגנים הלאומיים יש

חוק מיוחד. זה חוף שקשור לחברה לפיתוח קיסריה ולחברה יש חוק מיוחד.
י' שגיא
אני מכיר את החוף הזה. הענין הוא לא כך. אם בחתימת יד של שר האוצר

והברון רוטשילד נקבע תחום סטטוטורי אקס-טריטוריאלי בתחום שיפוט של

שתי מועצות מקומיות, אני לא רואה מדוע מועצה אזורית חוף הכרמל שלא

מממשת את זכויותיה היום לגבי פיתוח חוף הים לא תחכיר את השטח. הנושא

המשפטי הוא לא בעיה. לפי דעתי, משרד הפנים חייב להתחיל לטפל בבעיה.
היו"ר י' מצא
זאת העמדה שלי. אם נטיל את זה על המשרד לאיכות הסביבה, הם יגיעו

בסופו של דבר לאותו סיפור ושם הם לא יכולים לתמרן הרבה.
א' פורז
אבל יש הרשות לגנים לאומיים,
היו"ר י' מצא
אני יודע, הרשות לגנים לאומיים היא גוף עצמאי ויש לה הרבה כסף.

החברה לפיתוח קיסריה, יש גם הברון מעליה. אבל עם שני אלה צריך לשבת

משרד הפנים ובתוכם גם המשדד לאיכות הסביבה, זאת ההערכה שלי, אחרת

לא נצא מזה.



לכן אני מציע כהצעת סיכום ותגידו לי אם אתם מקבלים את זה. אם לא,

נשנה. אנהנו קוראים למשרד הפנים לראות את אחריותו המלאה לכך שחוף

אור-עקיבא הוא חוף מסוכן ותבע עד היום קרבנות. משרד הפנים צריך לדאוג

לכך שיהיה חוף לתושבי אור-עקיבא מקום בו יוכלו לרחוץ בימים הלוהטים

במדינת ישראל מבלי לסכן את נפשותיהם.

אנהנו קוראים למשרד הפנים לרכז את כל הגורמים הקשורים לנושא

הסדרת החוף. אם צריך להעביר את התחום המוניציפאלי לאחריות זאת או

אחרת, משרד הפנים חייב לעשות את זה, אם צריך להטיל את אחריות הביצוע

ומציאת כספים ותקציבים ממקורות רשות הגנים הלאומיים או החברה לפיתוח

קיסריה, צריך למצוא את המקורות בתוכם.

ועדת הפנים מבקשת משר הפנים להכין לה נייר עמדה תוך תיאום עם

המשדד לאיכות הסביבה כיצד היא רואה ובדחיפות פתרון מיידי ופתרון לטווח

הרחוק של הסדרת החוף הזה.

מכיוון שאני לא רוצה לצאת בדקלרציות יפות, אני רוצה את דעתכם,

האם יש מקום לזמן דיון נוסף בעוד שבוע או בעוד שבועיים לנושא זה?
א' פורז
יותר רחוק, כדי שהם יוכלו להתארגן.
י' שגיא
אני מקבל את הצעת הסיכום רק חסר לי פה מימד הזמן, עד מתי הם

צריכים להגיש נייר עמדה.
היו"ר י' מצא
זה מה ששאלתי. אני רואה את זה במסגרת זמן של שבועות.
י' שגיא
תוך חודש ימים.
היו"ר י' מצא
תוך חודש ימים כאשר נרצה לקייט את הדיון פה ויכול להיות במשולב

עם יציאה לשטח.

אדוני ראש המועצה, זה נראה לך?
י' אדרי
מקובל עלי.
היו"ר י' מצא
אנחנו נפנה למשרד הפנים אה הסיכום הזה ונקיים דיון משותף עם מנכ"ל

משרד הפגים ועם מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

קוד המקור של הנתונים