ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 23/05/1989

הצעות לסדר-היום; סיכון סביבתי כתוצאה מקיום מיכלי גז בירושלים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 28

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, י"ח באייר התשמ"ט, 23.5.1989, שעה 11.00

נכחו;

חברי הוועדה; יי מצא - היו"ר

י' ביבי

אי די ין

ני מסלאחה

עי סולודר

ר' ריבלין

יי שגיא

מוזמנים; חבר-הכנסת ע' זיסמן

ני ארד - מנכ"ל משרד האנרגיה

ג' עמיר _ סגן המפכ"ל, משטרת ישראל

ר' מור - ראש מדור אבטחה/משטרת ישראל

אי שריג - מנכ"ל עירית ירושלים

אי אליאב - היועץ המשפטי, עירית ירושלים

יי מרינוב - עירית ירושלים

ד"ר שי בדנר - משרד הבריאות

די מרקוס - מנכ"ל פזגז

אי הלחמי - מנהל אגף תפעול/פזגז

דבי גי ודגי - אמישראגז

די בד-אל - מנהל מינהלת בקעה
מזכיר הוועדה
יי גבריאל

רשמה; מזל כהן
סדר-היום
סיכון סביבתי כתוצאה מקיום מיכלי גז בירושלים - הצעה

לסדר-היום שיל חבר-הכנסת עי זיסמן.

הצעות לסדר-היום,,



סיכון סביבתי כתוצאה מקיום מיכלי גז בירושלים

היו"ר ייי מצא;

אני פותח את ישיבת הוועדה.

הנושא שעל סדר-היום הוא מעבר חברות הרלק מהמקומות בהם הן נמצאות

בעיר לאזור התעשיה בעטרות. קיימנו בנושא זה ישיבה אחת וניתנה שהות

לכל הגורמים לנפות לגבור על בעיות שמנעו מהן לעבור לעטרות.

נשמע את מנכ"ל משרר האנרגיה.

נ' ארד;

כמה שאני מבין מחברות הגז, הן פעלו והעבירו את המיכלים מדרך

בית לחם לעטרות. בשולי הרברים אני יכול להעיר, שעל-פי העתק מכתב

שקבלנו ב-11 במאי 1989 מחברת אמישראגז נאמר בו, שבעקבות הריון

שהתקיים בווערת הפנים ביום 7 במרץ, הוגשה תביעה משפטית נגר חברות

הגז המאחסנות את מיכלי הגז במחסן הנוכחי, בררך בית לחם בירושלים.

בתביעה הנ"ל נררשות חברות הגז להעביר את האחסון לעטרות וכן הלאה.

הריווח שקבלנו מחברות הגז הוא שאכן הן פעלו והעבירו את המיכלים

לעטרות לצורך השמשת המתקן.

כאן התעוררה בעיה של קבלני החלוקה. החלוקה של הגז בערים - זה

קצת שונה בפריפריה - יש לה שני רוברים. רובד אחד זה חברות הגז שהן

רוכשות את הגז מחברות הדלק וממחסנים מסויימיס שנמצאים בערים, הגז

מחולק - אני מדבר על גז במיכלים קטנים - לצרכנים על-ידי קבלני

חלוקה. קבלני החלוקה או נקרא להם המחלקים , הם צריכים לקחת את

מיכלי הגז, מקלים של 12 או 48 ק"ג, במשאיות יחסית קטנות ולחלק אותם

לצרכנים.

חלקי הגז הודיעו חד משמעית, גם במכתבים לחברות הגז, שהעתקים

מהם קבלנו וגם מכתבים ישירות אלינו, שהם אינם מוכנים,מדי יום, החל

מהשעות המוקדמות של הבוקר, בקיץ פחות בחורף יותר, לנסוע בנתיב

שמוביל מהגבעה הצרפתית ועד לאזור התעשיה בעטרות. אנחנו סברנו שזה

אולי ענין של הסדרים שקשורים במשק הרלק על-מנת שיוכלו למתקן את

המשאיות שלהם, שתהיינה בטוחות יותר, מכשירי קשר ומעבר לזה הס גם

ביקשו הלוואות מחברות הגז. חברות הגז העבירו את זה אלינו, הלוואות

לחדש את צי הרכב שלהם.

כל הדברים האלה סוכמו איתם ואני חושב שיעיד מנכ"ל פזגז שאכן

הדברים האלה לא מהווים מגבלה היום, לפי ניסוח הדברים של חברות הגז

מאתמול, אתמול התקיים דיון איתן, הן אומרות שהבעיה היא לא כספית.

הבעיה היא אי-רצונם של המחלקים לעבור לעטרות או למשוך מיכלי גז

מעטרות בגלל הסיכון הבטחוני.



אני רוצה להציג פה את עמדת משרד האנרגיה בענין הזה. קורם בל,

בכל הענין של חיסול מחסן המיכלים בדרך בית לחם והכשרת מחסן חדש

בעטרות, פעלנו בענין הזה על-פי דרישת הרשויות ובעיקר הדריסה של

עירית ירושלים. השקענו במשק הגז, משק הדלק, למעלה ממליון דולר,

הרי בסופו של דבר זה מגולגל על מחיר הגז, בהקמתו של מחסן הדש עם

כל הסידורים של הגישה וההנפקה של המיכלים בעטרות.

האחריות לאספקת הגז, כל כולה, מוטלת על חברות הגז. לכל היותר,

משרד האנרגיה, ולצורך זה הממשלה, יכולה להכיר בהשקעות או לבצע

השקעות במתקנים מסויימים על-מנת שהדברים הללו בסופו קול דבר גם יהיו

קיימים ושהעלויות הקשורות בענין הזה יקבלו ביטוי במחיר הגז.

הגוף השני שאחראי לענין זו עירית ירושלים. אני מניח שעירית

ירושלים לא היתה רוצה ליצור מצב שבו לא תהיה חלוקה בירושלים. אז

אפשר לקבוע מיגבלות כאלה או אחרות ולומר: תסגרו מחסן פה, תסעו משם

או תסגרו מחסן שם ותסעומפה, פה ניתן לכם רישוי עסקים ושם לא, וכתוצאה

מזה פעולה מסויימת שמהווה שירות לציבור לא מתבצעת. לא מתקבל על הדעת

שעירית ירושלים תישאר אדישה לענין. מה גם, שראשיתה של הדרישה לצאת

מבית לחם ולמצוא אתר אחר, וגם החיפושים אחר אתר חדש נעשו גם על-ידי

עירית ירושלים ובעצה עם עירית ירושלים. לא מתקבל על הדעת שעירית

ירושלים תהיה אדישה לענין.

היו"ר י' מצא;

המציאות, כפי שאני מבין אותה עכשו היא כרגע יש בעיה של המובילים

אשר מסרבים לנסוע בכביש הזה.

נ' ארד;

הכל מתמקד בענין הזה.

בדיון שהתקיים אתמול בלשכתו של שר האנרגיה יחד עם חברות הגז,

יחד עם נציגי המשטרה, היה תת-ניצב יהודאי, יחד עם עירית ירושלים

והיועצים המשפטיים, כולם חיו שם, סכמנו שנעשה עוד נסיון אחד כדי

לראות אם אפשר להסדיר שהמחלקים כן יהיו מוכנים למשוך מיכלים מעטרות.

עמדתה של המשטרה, כפי שהיא הובעה אתמול על-ידי תת-ניצב יהודאי,

הוא לא אמר אף לרגע אחד שהדרך פתוחה ושלא יכולים להיות אירועים לאורך

הדרך הזאת. הוא אמר, הוא גם פירט את האמצעים שהמשטרה מחזיקה על-מנת

להבטיח את הציר הזה. כששאלנו אותו בסוף מהי עמדתו, הוא אמר; אין שום

צל צלו של ספק שחלוקת הגז צריכה להתבצע מעטרות.

ג' עמיר;

כדי להסביר, הוא גם לא יכול להבטיח שלא יקרה משהו בדרך בית לחם.

ני ארד;

הוא אמר את זה. כך שעמדת המשטרה היא חד משמעית. הם גם נתנו את זה

בכתב. זהו המצב שבו אנחנו נמצאים היום.



אסכם את דברי, הבעיה נעוצה היום אך ורק במחלקים. נכון לאתמול,

הם אינם רוצים לפעול מעטרות. ייעשה נסיון עוד חיום לדבר איתם. אינני

יודע מה יהיו התוצאות. כפי שאמרתי, מכאן ואילך, אם אלה תהיינה

העובדות ויהיה השש לשיבוש אספקה של גז בירושלים, צריך יהיה לחשוב

על פתרונות הילוכי ים,
היו"ר י' מצא
מדוע יכול להיות שיבוש אספקה?

נ" אדד;

אם לא מושכים גז אז אין אספקה.

לרשות הממשלה גם עומדים אמצעים על-פי הוק להוציא צווים . אין לנו

כוונה פח להפעיל צווים.
היו"ר יי מצא
אני רוצה לשמוע קודם כל מעירית ירושלים, אחר-כך מחברות הגז,

לאיזו מציאות הגענו אתרי הישיבה האחרונה. אני מבין שהיתה התקדמות

גדולה וכרגע אנחנו תקועים בענין עיקרי שהוא החלוקה עצמה.
א' שריג
אני לא יודע באיזו מידה אני צריך לחזור על העובדות הרלבנטיות

בענין הזה, כיוון שהתקיימה כבר פגישה אחת. אולי רק בקצרה, כולנו

מודעים לכך שהמחסן שנמצא כדגע בבקעה מזה שנים הוא ענין מסוכן

לציבור וזה כבר נפסק. אנחנו פעלנו במשך שנים יחד עם משרד האנרגיה

על-מנת להזיז את המחסן או למצוא לו תחליף. בעבר נהרג שם חבלן

משטרתי בגלל נסיון לפעילות חבלה. די לנו בנסיונות האלה ולא צריך

להרבות מלים כאן.

מדינת ישראל השקיעה מליון דולר, כפי ששמענו ממנכ"ל משרד

האנרגיה, והכשירה מקום חדש לחברות הללו. היום, איננו רואים סיבה

מדוע החברות לא יעבירו את המיכלים לשטח שנמצא היום בעטרות. לא הבנתי

לגמרי את העמדה שידידי נתן ארד הביע כאן. אנחנו חושבים שחברות הגז

צריכות לעבור לשם ומשם להתחיל לחלק את הגז.

אומרים שיש סיבה בטחונית. אסור שמישהו יסכים בכלל לטיעון הזה.

עטרות היא חלק מירושלים. היא נמצאת בתחום העירוני של ירושלים.

בעטרות יש עשרות מפעלים ויש מאות ואולי גם אלפים של עובדים, לא

רק ערבים, גם הרבה יהודים, שכל בוקד נוסעים לשם. לה אזור פעיל, חי

ואני לא מבין את הענין של סיכון בטחוני. אילו מישהו קבע כאן, ואף

אחד לא קבע אלא להיפך, משטרת ישראל האחראית לנושא הבטחון קבעה

במפורש שהיא איננה רואה שום סיבה בטחונית להימנע מהמעבר הזה,

אבל אילו מישהו היה נותן הכשרה לטיעון הזה, הוא היה מעמיד בסכנה

את אחדות ירושלים. עירית ירושלים פועלת בתחומי העיר יום יום, שעה

שעה. עובדים יהודים וערבים מגישים את השירותים שאנהנו מצווים להגיש

לכלל האוכלוסיה, בין אם אנחנו נוסעים ברכב, בין אם לא נוסעים ברכב,

כולל בתוך אזורים ערבים מאוכלסים מאד. לא אומד שאנחנו מלקקים שם דבש.



לא פעם, העובדים שלנו חשופים לסכנות כאלה ואחרות. אבל אנחנו לא רואים

היום שום סיבה בשטח שתחייב אותנו להימנע מהמשך מתן השירותיט ותיפקור

רגיל. אנחנו לא אדישים לגמרי, לא להיבט הזה וגם לא להיבט האחר שכרוך

בחלוקת גז. אנחנו מודעים לאיום של המחלקים.

ר' ריבלין;

האם יש איום מצב חברות הגז קיאם הן תצטרכנה לעבור לעטרות הן לא

יספקו גז?

היו"ר י' מצא;

אין איום כזה. הכל מדברים ברוח חיובית ואומרים שעוברים. שמענו

ממר ארד שהמחלקים לא נותנים את הסכמתם להוביל גז בכביש הזה. זאת

הבעיה ולא של החברות,

ר' ריבלין;

אני מבין שיש להם מעמד מיוחד והם יכולים לעשות מה שהם רוצים.

היו"ר י' מצא!

זה סיפור אחר. הסירוב שלהם לנסוע מחייב הצבאת צווים.

איי שריג;

מאיימים עלינו שאם אמנם נעמוד על כך שהם יעברו ויפעלו מעטרות,

לא תהיה חלוקת גז ל--500 אלף תושבי העיר וזו סכנה גדולה. אני לא

מבין את ידידי נתן ארד. מה שמפחיד אותי הוא שמתחילים לדבר על

מקומות אלטרנטיביים. אין מקומות אלטרנטיביים. זה המקום היחידי שאין

סיבה מדוע לא לעבור לשם. אילו מישהו היה מחליט כך, הוא היה צריך

להחליט שזה מקוט שיש בו סיכון בטחוני.

נ' ארד;

דברתי על פתרונות אלטרנטיביים.

א' שריג;

אני חושב שצריך לעמוד על כך שהחברות יחד עם הגורמים המוסמכים

בממשלה ישכנעו בצורה זאת או אחרת את כל המעורבים בדבר לקיים את

מחוייבותם על-פי --חוקים של מדינת ישראל.
י' שגיא
מחלקי הגז הם מונופול?

היו"ר י' מצא;

מה המעמד שלהם במכלול הזה?

א' אליאב;

קבלני, קשרים חוזיים.



אני לא אחזור על מה שאמר המנכ"ל. אני רוצה להשלים מה קרה מאז

הישיבה בוועדה הזאת, שאז למעשה הוועדה קראה לעירית ירושלים לטפל

בשני נושאים. 1. הנושא המשפטי; 2. רשיונות עסק. אתחיל מהסוף.

היום ישנם רשיונות עסק לכל חברות הגז הללו. מבחינה זו, אין מניעה

לנהל שם עסק של איחסון גז, מכירתו, הפצתו וכוי.

דבר שני, לגבי ההליכים - למחרת הישיבה כאן, כאשר כמה חברי ועדה

לא הבינו למה אנחנו לא פועלים, הגשנו לבית המשפט למחרת כתב אישום

של ניהול עסק ללא רשיון וגם בקשנו מבית המשפט צו שימנע את השימוש

בבקעה. הדיון עדין לא הסתיים. היום בבוקר היתה ישיבה שניה באותו

נושא. קבלתי הודעה שעדין הדיון לא הסתיים ונקבע דיון נוסף ב-4 ביוני.

שמענו כאן שהבעיה היא רק מצד המובילים שטוענים שיש בעיות בטחון.

גם חברות הגז טוענות את הטיעון הזה בבית המשפט. מצד אחד הן אומרות:

עברנו, אין לנו בעיות, הכל בסדר, הבעיה היא רק מצד המובילים. אבל

בבית המשפט, ואני לא נכנס כאן לדיון משפטי, זו אחת הטענות שלהן,
עד כדי כך, שהשופט אמר
אני רוצה לשמוע עוד פעם את המשטרה.

אתמול, כשהיינו בדיון בלשכת השר ותת-ניצב יהודאי התבטא, בנוסף

להתבטאויות קודמות בכתב, שלמעשה מבחינה בטחונית אין שם בעיה בטחונית

שהיא מעבר לבעיות הבטחוניות הרגילות בירושלים. אני ציינתי גם, שיום

יום אנחנו מובילים אשפה ועושיט עבודות שונות בביוב, במים ובשיפור

פני העיר בכל ירושלים, גם אזרחים נוסעים לשכונות המרוחקות שם, ואם

נתמיר בעמדה הזאת למעשה לא נוכל לפעול. בסוף, המלה האחרונה היתה:

המחלקים, הם שלמעשה מקור הענין שמסרבים להוביל את הגז משם. השר שאל

אם הבעיה כספית. ענו לו שהבעיה היא לא כספית. בהתחלה הרושם היה

שהבעיה היא כספית, אבל הנציגים של.חברות הגז אמרו שזו לא בעיה כספית

אלא בעיה אמיתית של בטחון. תת~ניצב יהודאי אמר, שבכל האזור הזה,

אפילו זה עורר קצת פליאה בעיני השר, יש סיור פטרולים די מסיבי יחסית

לכוחות של המשטרה. להיפך, אם ילוו את הרכבים האלה ברכב משטרתי אז

זה יגביר את הרצון להתנכל לזה.

מבחינתה של עירית ירושלים, אחרי שכל הוועדות הסטטוטוריות דנו,

זה המקום. עכשו להתחיל למצוא מקום חדש, פירושו המעשי של הדבר זה

להשאיר את המחסנים בבקעה ולזה אנחנו לא מסכימים. מבחינה חוקית המקום

יכול וצריך לפעול. לכן מבחינתה של העיריה זה המצב. לא ירדתי לעומק

דעתו של מנכ"ל משרד האנרגיה, שגם עירית ירושלים צריכה להיות ערה

לאספקת גז לתושבים. בוודאי שהיא ערה וזה חשוב לה. אבל אם משתמע

שבגלל זה אנחנו צריכים להתקפל עכשו, אני לא חושב שאנחנו יכולים

להסכים לזה.
ד' מרקוס
אנחנו קבלנו את רשיון העסק בעטרות ב-26 באפריל. ב-30 באפריל

עברנו לעטרות. המחלקים שלנו, תשעה במספר. לכל אחד יש חוזה אספקה

קבלני. יש להם טריטוריה שלהם. ירושלים מחולקת מבחינת פזגז לתשעה

אזורי חלוקה.לכל אחד יש אזור שלו. לכלאחד מהם יש כלי רכב מתאים

והם עצמאים בשטח הזה. אנחנו עברנו, כפי שאמרתי, ב-30 באפריל

והופסקה הפעילות ממחסן בקעה.



היו"ר יי מצא;

אתם מספקים כבר ממחסן עטרות?
ד' מרקוס
לא סיפקנו ממחסן עטרות. ב-30 באפריל העברנו את כל מיכלי הגז למחסן

עטרות והמיכליות באות מהמרכז עם המיכלים המלאים ישירות לעטרות, שם

הם מאוחסנים, לשם צריכים לבוא קבלני החלוקה, להעמיס על הכלים שלהם

ולחלק.

היו"ר יי מצא;

פעולת החלוקה הזאת התחלתם לבצע מעטרות?

ד' מרקוס;

נקודת החלוקה, כולל מיכשור וכל הדברים שצריכים להיות שם, הכל מוכן,

תקין לעבודה סדירה.

היו"ר י' מצא;

זה שעברתם, אני מברך. אם עברתם, אני מבין שגם החלוקה מתבצעת משם.

תגיד לי אם החלוקה מתבצעת משם או לא. אם לא, מדוע.

ד' מרקוס;

מ-1 במאי עד 7 בערך לא נעשתה מהמחסן שום חלוקה עקב חיכוכים עם

המחלקים. לקראת יום העצמאות, אחרי ישיבה שהיתה במינהל הדלק, הוחלט

לחזור זמנית לבקעה ולחלק משם כמות מסויימת לאותם צרכנים שנקלעו

למצוקה. לאחר יום העצמאות, פזגז פינתה את בקעה וחזרה לעטרות. ישבנו

בישיבה עם המחלקים וסכמנו את כל הבעיות התלויות ועומדות כדי שיתחילו

בחלוקה סדירה מעטרות. ביום שישי, אחרי יום העצמאות, שני מחלקים

הופיעו בעטרות והתחילו לחלק. ביום ראשון לאחר מכן הופיעו ארבעה

מחלקים והתחילו לחלק. ביום שני הודיעו לנו המחלקים שלמרות כל הסיכומים

שהשגנו איתם, יש להם מצוקה מהנשים, מהמשפחות והם מפחדים להוביל את

הגז במיכליות שלהם. כרגע הופסקה החלוקה.

בעקבות פזגז שעברה למתקן בעטרות, גם חברות אחרות עברו לעטרות.

עד כמה שאני יודע, כרגע אין חלוקה של גז מעטרות.

י' שגיא;

אלה שמחלקים את הגז, הס מחוייבים לחלק אותו בכל ירושלים, כל אחד

לפי הטריטוריה שלו?
ד' מרקוס
כל אחד יש לו את הטריטוריה שלו.



י' שגיא;

אני מבין שגם לציבור המוסלמי וגם לציבור היהודי, אין שום הבדל

בענין הזה.

ד' מרקוס;

לציבור המוסלמי מחלקים להם, מבחינה בטחוניות, מיכלים שהם צבועים

בצבע אחר לשם הפרדה. מיכליט הצבועים בצבע שונה ממולאים על-ידי

חברות ערביות של פזגז. יש הפרדה בין המיגזרהיהודי והמיגזר הערבי.

י' שגיא;

אני למשל גר בנווה יעקב ואני מזמין גז. אתה בא אלי או לא בא אלי?

ד' מרקום;

בוודאי אני בא.

י' שגיא;

זאת-אומרת, אין הבדל בין נסיעה מבקעה לנווה יעקב לבין נסיעה

מעטרות לכיוון בקעה.

שאלה שניה, כמה אירועים הלו על הכביש הזה בחצי השנה האחרונה?

ד' מרקוס;

את השאלה הזאת אתה צריך להפנות למשטרה.

יי שגיא;

מה באמת הבעיה בין המחלקים לבין חברות הגז?

די מרקוס;

אני שומע את הרמזים כאילו חברות הגז שותפות לחוסר הרצון לחלק גז

מהמתקן בעטרות. אני רוצה להודיע חד-משמעית, חברת פזגז אינה שותפה

לשום נסיון לא לחלק גז בירושלים. שלא תהיינה אי-הבנות בענין הזה.

אבל אני חושב דבד אחר. ישבתי עם המחלקים שעות ארוכות כדי לשכנע אותם

לבצע את העבודה הזאת. המחלקים עצמם מפוחדים, ואת האווירה הזאת לא

פזגז יצרה. זה סוג מסוים של אנשים, המשפחות והאנשים האלה מפוחדים.

הפחד הלך וגבר בשבועות האחרונים. הם באו אלי עם כל כתבות העתונים

על אזור עטרות שהולך ומתרוקן, על מיכליות של בית חרושת למיץ שנשרפו

שם, על כל אותם מקרים שקורים באזור הזה. הם יודעים בדיוק שאף מונית

לא רוצה להוביל אותם בשעה 5 בבוקר לעטרות.

אני לא מסכים שזה חומר נפץ. גז הוא מסוכן אבל בערבון מוגבל.

יצרנו פאניקה מעבר לפרופורציה, גם בבקעה וכרגע זה על גבם במכוניות.

את האווירה הזאת לא יצרה חברת פזגז. חלק מהאווירה הזאת קשור

בירושלים. צריך לשפר את האווירה כדי שגז יוכל להגיע לכל מקום.
ד' בר-אל
ההרגשה שלנו בשכונה, למרות שהויכוח לא קיים לגבי עצם הוצאת

חוות המיכלים, עדין נמשכת באמצעים משפטיים לגיטמיים כשלעצמם על גבם

של תושבי בקעה תהושה של איכות היים לא נעימה. עשינו הפגנה קטנה

מאד. ועדינה מאד כדי להביע את אי-שביעות רצוננו מאי-קיום הצווים

ואי-התייחסות לההלטות ממעלה וועדת הפנים.

תושבי בקעה היום נתונים כבני ערובה. מצד אהד, הברות הגז אומרות

שהן מוכנות לעבור ומוכנות לספק, מצד שני, הן אומרות שהמחלקים לא

מוכנים. אנחנו כתושבים לא יכולים להכנם לסכך הזה.

היו"ר י" מצא;

לא בני ערובה ולא זה המושג. אין ויכוח לגבי כך שצריך לצאת. יש

הליכים משפטיים כי אנחנו חיים במדינה של חוק וסדר וממצים דין וסדר

ו זה מה שמתקיים.

אני מבקש לדעת מה מונע מחברות אחרות לעבור.

א- שריג;

אם חברות הגז אכן תעבורנה לעטרות, מה יקרה אז? מה מבחינת מחוייבותם

של המחלקים? מה אומרים החוקים?

היו"ר י' מצא;

לקטע הזה נגיע אחר-כך. קודם כל אני רוצה לדעת מי לא עובר ומדוע.

ג' דבי;

העידיה או העמותה הזמינו את תושבי בקעה להפגין מול המחסן.

הופיעו 25 איש מהם 5 עתונאים. פרסמו שם כרוז שהיום מתקיים דיון

בבית המשפט. אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה, כשבקרית אתא היתה

השריפה, מר שמעון גלבוע מנהל מינהל הדלק ניסה לעצור את הפרסום

מפני שאנחנו הולכים לשרת את אש"ף. אבל זה היה כבר מאוחר. היום

בפרסום שאנחנו עושים שם גורמים נזק. בעת הדיון היום בפני בית

המשפט העובדות האלה הובאו ובית המשפט נתבקש לנקוט בצעדים על בזיון

בית המשפט כאשר עושים פרסום לנושא שנמצא בסוב-יודיצה"

לכן אני קצת מוגבל בהתבטאותי. אבל אם נשאלה שאלה אני רוצה לענות.

לא עברנו מסיבה פשוטה, לא היו רשיונות. שעתיים לפני הדיון בבית המשפט

קבלנו רשיון עסק ורשיון בניה לא נתקבל עד היום הזה.

היו"ר י' מצא;

מה פירוש רשיון לבניה? המבנה קיים?



ג' דבי;

אין לנו מבנה. סופרגז ופזגז עברו על סמך מכתב קזקבלו מראש העיריה

שכתב: אתם יכולים לעבור בלי רשיונות. ואז הם הלכו והקימו מבנה ללא

רשיון. כרגע הצבנו את המיכלים שלנו אצל סופרגז, כי אין לנו שום מבנה

ואנחנו לא עוברים כי אין עדין רשיון בניה.

המתנגדים הם לא רק מהלקי הגז אלא גם העובדים השכירים. קבלתי מכתב

התראה ממועצת פועלי ירושלים ומוועד הפועל של ההסתדרות ועכשו יש לנו

בעיה לגבי המעברלשם. בגלל זה לא עברנו.

מצד שני, צו המניעה שהגיש בית הספר התיכון הערבי שם נגד הקמת

המחסן בעטרות נמחק בהסכמה, מפני שהשופט ביקש חוות דעת שמחסן כזה

מסוכן ליד בית-ספר והוא לא הצליח לקבל חוות דעת כזאת. כי לפי התקנים

בהחלט אפשר להקים מחסן כזה במרחק של 8 מטרים מבית-ספר.

נ' מסלאחה;

מה המרחק מבית הספר?

ג' דבי;

אצלנו 90 מטר. לכן הבקעה הזאת נדחתה. לפחות האיום הזה הוסר.

לגבי שאר הדברים, קשה לי להתבטא בגלל סוב-יודיצה.

היו"ר יי מצא;

אני לא יודע מה אתה מנוע מלומר לנו. אני רוצה ממך תשובה יותר ברורה

וזה לא קשור לסוב-יודיצה שציינת כאן. עירית ירושלים העניקה לך רשיון

לעסק. אתה נמצא שם על אדמה ללא מבנה.

ג' דבי;

עם מבנה של סופרגז.

היו"ר יי מצא;

כלומר, המציאות היום היא שיש לך רשיון עסק. אתה מסוגל לעבור.

גי דבי;

עברנו כבר.

היו"ר יי מצא;

אם כך הבעיה שנשארה היא רק החלוקה.

ג' דבי;

כן.



היו"ר י' מצא;

אם כך אפשר לסכם את הדיון בקטע הראשון שבו לפיו כל חברות הגז

עברו על מתקניהן לעטרות. אני רוצה להודות לעיריה על המאמץ המזורז

שהיא עשתה בחודש האחרון לפיו היא הוציאה רשיונות עסק ומאפשרת

הפעלת העסק מעטרות. אני לא רוצה להכנס כעת לפרטים של רישוי בניה.

אם עירית ירושלים נתנה רשיון עסק והיא מסכימה להפעיל משם את העסק,

יינתן גם רשיון הבניה על~פי ההליך שצריך להעשות.

נשארת הנקודה של חלוקה. אני רוצה בנושא זה לצאת כאן בשם חברי

הוועדה בקריאה לכל הברות הגז. אני לא אצא בהודעה שלי לעתונות

שתתייחס לענין הבטחון. זה לא נושא לדיון חיצוני. כמה שנדבר בזה

יותר, חס וחלילה נגרום נזק לנושא עצמו. אין טפק שהנושא רגיש.

אבל מעבר לזה, לנגד עינינו עומדת הפעלתה של עיר וכולם, ללא יוצא

מן הכלל, עושים מאמץ אדיר כדי להפעיל את השירותים בעיר הזאת,

מכוחות הבטהון ועד אחרון הפועלים בעירית ירושלים. והברות הגז

צריכות לעשות מאמץ להפעלת השירות כתקנו.

לכן אני פונה ומבקש בשם הוועדה להתחיל להפעיל את השירות החיוני

הזה בעיר באמצעות המחלקים. אני לא רוצו; לצאת בקריאה שיכולה להפריע.

שבו ביניכם בדחיפות הכי גדולה ותגיעו להסדרים עם המחלקים. שבו עם

כוחות הבטחון, עם המשטרה, עם כל פי שצריך. עירית ירושלים תסייע

בידיכם לזימון הפגישות האלה.

אני קורא לחברות הגז לעבור מבקעה כדי שלא תהיה סכנה שם. אילו כל

חברות הגז היו מתאחדות בכיוון זה לא היה קורה מה שקרה, שרק חברת

פזגז התחילה לחלק מעטרות והיא נשארה בודדה.

מר דבש;

אני רוצה לתקן כמה דברים. אנתנו עברנו ב-20 במרץ 1989 למתקן

שלנו בעטרות. אנחנו היינו החברה היחידה בנושא של חלוקת גז. מחלקי

הגז החליטו לשבות ונאלצנו לחזור ולחלק גז מירושלים. מבחינת החוק,

אם החברה לא מספקת גז ללקוח בזמן, מחייבים את החברה. זו פעולה

ראשונה.

היו"ר יי' מצא;

אתה רק תומך במה שאמרתי. חברות הגז צריכות לשבת ביניהן ולקבוע

על חלוקת הגז ביחד.

מר דבש;

כל הברות הגז ישבו ביניהן ואנחנו כבר לא נמצאים בבקעה. כל חברות

הגז נמצאות בעטרות. ישנה בעיה קשה. מחלקי הגז לא מחלקים גז בירושלים

כבר שלושה ימים. הם לא מסכימים לעבור- אתמול ביקש השר לזמן את מחלקי

הגז. אין בידי חברות הגז הכח להפעיל את הדבר הזה על-ידי מישהו אחר.

דברו פה על פינוי אשפה. באזורים הערביים יודעים די טוב שזבל צריך

לרוקן. לפגוע בגז, הבעיה היא בכלל אחרת.
היו"ר י' מצא
איפה לפגוע, במחסנים?

מר דבש;

לא. במחסנים אני לא מודאג בכלל. אני מדבר בכביש, מירושלים לכיוון עטרות. יש

קבוצת לחץ מסויימת שאי-אפשר להתעלם ממנח, היא קיימת, קבוצה של 30 משפחות. אנחנו

לא הצלחנו לשכנע אותם לעבור. הם פוחדים. ישנה בעיה מסויימת.

היו"ר י י מצא;

אמרתי בדברי שיש בעיה. אני לא מתעלם ממנה. יחד עם זאת, כל הגורמים ששותפים

להפעלת שירותים שונים מודעים לדבר אחד ברור, צריך להפעיל את הקו הזה. אינם עברתם,

יש שיבוש. שר האנרגיה יצטרך להכנס לבעיה הזאת ולדאוג להפעלת השירות הזה. יושב כאן

המנכ"ל, שומע את הדברים, הוא צריך להיות ער לכך שהשירות הזה חייב לפעול. יש בידיו

כלים שונים.

מר דבש;

גם השר לא כל כך שלם עם הנושא הזה.

נ י ארד;

אל תדבר בבקשה בשם השר.

היו"ר י' מצא;

היום אמר המנכ"ל דברים ברורים לחלוטין, שהשר בעד הפעלת השירות הזה. לכן אתם

צריכים להתחיל להפעיל את השירות יחד ולא כל חברה תעשה שבת לעצמה. אם זה לא יפעל,

יהיה שיבוש בעיר הזאת. יקום רעש מזיק. אתם תעוררו דובים שלא צריך להעיר ושר

האנרגיה יצטרך להכנס לנושא הזה.

אני מבקש מכל הגורמים שיושבים פה ועירית ירושלים לקחת יוזמה ולדאוג לזימון

דיון. אני רואה את עירית ירושלים הגורם שצריך לדאוג לאותן פגישות במקרה ומתעוררת

בעיה זו או אחרת.

י' מרינוב;

אני רוצה להבהיר כמה דברים בכמה הקשרים. ההקשר הראשון הוא ההקשר הסטטוטורי,

מפני שכל הזמן מנסים להעלות פה אפשרויות וחלופות. זה מאד אינטיליגנטי, זה מאד

נחמד להעלות דברים מהסוג הזה. אבל במקרה הרלבנטי הזה, אין צל צלו של סיכוי למצוא

חלופה. בדקנו את כל החלופות האפשריות שאפשר לחשוב עליהן. זה המקום היחיד שאפשר

לחשוב עליו בעיר. אין חלופה אחרת. אם מישהו חושב שהיום כדאי להידרש להלופות ולחפש

עוד פעם ולמצוא, זה ענין של 5-6 שנים.

דבר שני, זה ההיבטים הסביבתיים. הנושא הזה גם רגיש מאד מבחינה סביבתית. ניתנו

שם כל הפתרונות הכי מפורטים והכי מקצועיים כדי שהבעיות הסביבתיות לא וזהי י נה

והצוות הזה של עירית ירושלים ואיכות הסביבה במשרד הבריאות גרם לזה שבמקרה הנדון

אף אחד לא התייחס לתקנים של משרד הבריאות אלא אף הוסיף לזה מעל ומעבר. הנושא של

90 או 100 מטר שקיימים, היתה דרישה שלנו כדי שהנושא הזה לא יפגע בשום מקום אפשרי.

כמי שחווה את כל התהליך הזה, זה המקום היחיד ושבענין הזה לא יהיה שום ויכוח.



דבר נוסף, לא בהקשר המקצועי, אני מדבר כמי שנותן שירותים בהיקף די רחב בעיר

ירושלים. במסגרת המחלקה שלנו אנחנו פרוסים על כל העיר, עם 650 עובדים, עם אין סוף

בעיות, עם חובה בסיסית לספק שירותים במזרח ירושלים ואנחנו רואים את עצמנו בתור

שכאלה. יש הרבה גורמים בעיר הזאת שמספקים את זה. אגד עובד עם תנאי פתירה קשים.

אנחנו עובדים בתנאי פתירוה קשים. אבל החכמה בכל הענין הזה, זה לא לסגת אלא

להתמודד. אני חושב שהחובה של חברות הגז, כצורך לאומי, מעבר לעובדה שהם חברה

פרטית, זה לספק את השירות הזה כל יום, שעה שעה, כמו כל שירות לאומי ארור ויפה שעה

אחת קודם.
ר' מור
מוקם והולך כרגע מתקן חלוקה בעטרות של אדם בשם ספיר.

ג' דבי;

לערבים.
ר' מור
הוא שותף של ערבים אבל הוא יהודי. המחסן הזה יספק גז לערבים. כלומר, בציר הזה

ינועו גם משאיות גז אחרות.
היו"ר י' מצא
זו אינפורמציה שמוסיפה לכל מה שדנו כאן, מכיוון שגם אם מבחינת הפעלת עיר

כיחידה אחת תהיינה בעטרות חברות שתספקנה גז לאוכלוסיה שבמזרח ירושלים, זה בוודאי

מוסיף.

אני רוצה להתייחס לדבריו של מר מרינוב. השולחן הזה סיים את הדיון בכך

שהאלטרנטיבה לבקעה היא עטרות. לא קיימנו דיון באלטרנטיבות ולא מקיימים דיון

באלטרנטיבות. סכמתי את הדיון בכך ולא שמעתי שום הסתייגות, שהחברות הודיעו שהן

עברו. הן תשלמנה את המעבר שלהן אם עדין לא בוצעו ההשלמות. תשאר בעיה אחת ורק איווה

נתמודד וזה ענין החלוקה.

אני פונה לחברות, קודם כל אתן תתמודדנה כי אתן בעלי ההוזים, אתם אלה שמספקים

את התנאים הכלכליים, אתכם צריך להיות דין ודברים ראשון ומכיוון שאין בעיה כספית

אתם בעלי היכולת לשכנע. אלה משפחות שרוצות להתפרנס וכולנו רוצים את טובתן. איש לא

רוצה, חס וחלילה, להרע. אבל יש נושא לאומי מדרגה עליונה. אם פה לא יעלה

הנושא יפה, שר האנרגיה יצטרך להכנס לנושא הזה. עירית ירושלים תהיה זו שתקשר בין

כל הגורמים. אם כל זה לא יעלה יפה, הוועדה הזאת תצטרך לקיים דיון נוסף. אני מקווה

שלא ושנתבשר שמתבצעת חלוקה.

תודה רבה לכולם.

הצעות לסדר-היום
היו"ר י י מצא
הצעות לסדר היום לחברת-הכנסת עדנה סולודר. בבקשה.
עי סולודר
אני מבקשת להעלות מספר נושאים. 1. הוועדה הזאת דנה בקדנציה הקודמת בנושא
שקראנו לו
מדרון יפו, ששם נעשה על-ידי עירית תל-אביב פעולה גדולה למילוי החוף

על-מנת ליצור השתית חוף חדשה שבסך הכל הרסה גם את הנוף, גם את הטבע וגם את

אפשרויות השימור של יפו העתיקה שיש לה מיוחדות. הנושא הזה על שלושת היבטיוהועלה



בכנסת הקודמת כהצעה לסדר-היום שלי . הנושא התעורר עכשו מהדש והיתה כתבה גדולה

בטלוויזיה לפני שבוע מה נעשה אהרי זה. אנהנו הצלהנו לעצור כמה דברים. אני מבקשת

לבדוק את הנושא בהקשר למסקנות ועדת הפנים דאז.

היו"ר י' מצא;

אין בעיה. נזמו ישיבה של הוועדה בנושא הזה עם אותם גורמים שהיו כדי לשמוע מה

קרה מאז.

עי סולודר;

זה גם שמורות טבע, זה גם שימור אתרים וגם נציגי התושבים שהעלו את הענין.

נושא שני, העביר אלי מזכיר הוועדה את העניו של בית עלמין טבריה. גם הוא נושא

שהתגלגל פה שתי קדנציות. בית העלמין של טבריה הישו והמכובד מאד בנוי על אתר

עתיקות. מזה כהמש שנים הנושא בטיפולנו. תוכנו והתהיל להיבנות בית עלמין הדש.
היו"ר י י מצא
בית העלמין ההדש נמצא מתחת לכפר חיטים. יש שם בעיות של אגן ההיקוות של הכנרת.

בשעתו התחייב משרד הדתות לתת לפחות לתשתית הראשונית סכומים כפי שנתן משרד הפנים.

היחידי שמימן את הענין הזה היה משרד הפנים. משרד הדתות לא נתן אגורה אחת.

היו"ר י י מצא;

למי הם צריכים לתת את הכסף זה?

עי סולודר;

לעירית טבריה. עכשו כל הענין התעורר כי חברה קדישא של טבריה שהיתה בתוך הענין

פונה ומבקשת להמשיך לקבור בבית העלמין הישן. לפי דעתי אסור להמשיך לקבור בבית

העלמין הישן. בררתי את הענין גם עם חבר הכנסת ביבי שהוא כראש עיריה היה שותף

בענין הזה והוא גם עשה מאמצים.

היו"ר י י מצא;

אני מוכן שהנושא הזה יידון בוועדת משנה שתעמדי בראשה. את טיפלת בזה את מכירה

את הנושא.

בלי קשר לנושא הזה, אני מנסה לזמו ישיבה שתתקיים בצפון על בעיות שקיימות

באזור זה.

ע' סולודר;

אני רוצה להעלות נושא שלישי והוא נושא הכנרת. יש שם שני היבטים. יש היבט אחד

שזה כל נושא הביוב, החוף וכו הלאה שבזה דווקא היתה התקדמות גדולה. בשעתו סכמנו

שנשב עם כל ראש רשות, אולי בישיבה הזאת נזמין את כולם כדי לסגור את הנושא הזה.

היו"ר י' מצא;

אני מתכוון לזמן ישיבה שבה ישתתפו כל ראשי המועצות.



ע' סולודר;

יש עוד נושא שהוא בטיפול וזה נושא השיט, הבטיחות בכנרת. אני בקשר עם היועצת

המשפטית של משרד התחבורה, עם מינהלת נמל טבריה ועם משטרת טבריה על-מנת לסגור את

הנושא הזה. יכול להיות שנעשה את זה בנפרד, יכול להיות שנעשה את זה במשותף.

היו"ר י י מצא;

יש לי הצעה אחרת, שנעשה את זה יחד. יש נושא של ביוב שקשור לכל ראשי המועצות

האזוריות, המקומיות והמינהלת. נשמע את כולם. זה דבר אהד.

דיון שני, זה נושא הבטיחות בכנרת. דיון שלישי והוא הרבה יותר עמוק ובכלל עלול

להוביל אותנו לכיוון אחר הוא בנושא המים שהיום מנסים להטות אותם.

עי סולודר;

היות שאני עכשו גם יו"ר ועדת המים, אני מכירה את הנושא הזה. יש נושא שנקרא:

עוקף הירדן. דברתי בענין זה עם נציב המים צמח ישי. זה לא דבר שהולכים לעשות אותו.

זה גם לא דבר שיפגע בנוף. הוא ביקש שיגישו לו תכנית, כי יש שם בעיה קשה של המים,

יש בעיה קשה של החולה. אני לא מציע שבשלב זה נכנס לענין הזה. לדעתי זה נושא לגמרי

שונה. זה נושא נפרד. הוא קשור למשק המים.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה לקיים דיון נפרד בנושא עוקף הירדן ונשמע את מר ישי צמח.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.25

קוד המקור של הנתונים