ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 10/04/1989

ארוח חברי מועצה איזורית "משוש", המאגדת בתוכה שלושה כפרים בדואים בנגב

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 24

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום ראשון, כ"ג בניסן התשמ"ח (10 באפריל 1988). שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה;

י . מצא - היו"ר

נ. מסאלחה

מוזמנים;

ד. קהת - מנכ"ל משרד הפנים

ג. שפט - יועץ משפטי של משרד הפנים

א. שגיא - ראש מועצה איזורית "משוש"

ג. אבני - סגן מ"מ ראש המועצה

חברי מועצת משוש

מזכיר הוועדה;

י. גבריאל

רשמה;

ש. לחוביצקי

סדר היום;

ארוח חברי מועצה איזורית "משוש", המאגדת בתוכה שלושה כפרים בדואים בנגב.



היו"ר י. מצא;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אני מתכבד לקדם אתכם בברכה, כאן בוועדת

הפנים, ביחד עם מנכייל משרד הפנים ומר שפט, היועץ המשפטי של משרד הפנים. כולנו

מקדמים אתכם בברכה. תשמעו בהמשך גם את מנכ"ל משרד הפנים, מיד לאחר דברי, וגם את

היועץ המשפטי שישיב על שאלות במידה ותישאלנה.

אני שמח שאתם נמצאים כאן במה שקרוי בשפת היום-יום הפרלמנט הישראלי, כנסת

ישראל. היה זה רעיון נפלא של כל אותם אלה שהגו את הרושיבה הזאת שמיד בתחילת דרככם

כמועצה איזורית ממונה, כשלמעשה זוהי המועצה שצריכה להתחיל לרקום עור וגידים

דמוקרטיים, הוזמנתם לכאן. אני מניה שנשמע ממנכ"ל משרד הפנים כיצד ממנים קודם כל

מועצה איזורית ממונה ואיך בצעדים נכונים ונבונים אותה מועצה איזורית ממונה, אותו

איזור בוחר לו במהלך הזמן מועצה איזורית נבחרת שמתפקדת דמוקרטית כדת וכדין כפי

שמתבקש. טוב עשו אותם אלה שהגו את הרעיון שמיד בתחילת הדרך שלכם נקבל אתכם פה,

בכנסת ישראל, כשכולכם יודעים היטב שכל מעשיה ופעולותיה הם להביא לגיבוש חיים

דמוקרטיים בארץ ישראל, חיים דמוקרטיים במדינת ישראל, חיים של שוויון זכויות מלא.

אולי סמלי מאד הדבר שרק אתמול - והיום זה פורסם בעתונות - הגיש משרד המשפטי

הצעת חוק לזכויות האדם במדינת ישראל. ברגע שהצעת החוק הזאת תתקבל היא תהפוך לחלק

מהחוקה במדינה הזאת, שלפיה תינתן עדיפות עליונה בחוקת מדינת ישראל לחיי האזרחים

ולשווי זכויות מלא שלהם.

הנה אתם מצויים היום פה בכנסת שמקיימת דיון זה שנים רבות על שיווי זכויות

לאזרח. אתמול, כפי שאמרתי, הונח חוק זכויות האדם על שולחן הכנסת וזו זכות נוספת

שלכם ביום הזה להיות כאן אתנו ולחיות את החיים הדמוקרטיים-פרלמנטריים שלנו.

לכולם, יהודים, ערבים, בדואים ונוצרים, לכל אותם אזרחים שחיים במדינה הזאת,

יש משימה עליונה דווקא בתקופה הקשה הזאת שעוברת על כולנו, על מדינת ישראל ועל כל

תושביה. המשימה העליונה היא לנסות למצוא דרכים ולגבש הושיבה ועשייה של חיים

משותפים בשלום, באחווה, תוך שיווי זכויות בין הצדדים ותוך חיי אזרחות תקינים.

אתם מצויים היום בוועדת הפנים. אני רוצה לומר עוזה כמה משפטים על הכנסת, לפני

שאני מעביר את רשות הדיבור למנכ"ל משרד הפנים אשר יתייחס לנושאים המוניציפאליים

שקשורים לחיי היום-יום שלכם. אתם יושבים בוועדת הפנים. בכנסת יש 10 ועדות שונות

שעוסקות בתחום החיים של מדינת ישראל. שתי הוועדות הראשונות, בעלות החשיבות

הגדולה, וכך מגדירים אותן, הן ועדת החוץ והבטחון וועדת הכספים. אלה שתי ועדות

שעוסקות כל אחת בתחומה. לאחר מכן ישנן עוד 8 ועדות, כשלהערכתי הוועדה השלישית

בחשיבותה זוהי ועדת הפנים ואיכות הסביבה, שאתם יושבים בה היום. אילולא בעיות

בטחון למדינת ישראל ואילולא בעיות כלכלה קשות למדינה ישראל, אין ספק שוועדת הפנים

היתה תופשת חשיבות עליונה בארץ הזאת, כי היא הוועדה שצריכה לעסוק בחיי היום-יום

של אזרחי המדינה, באיכות החיים, באיכות ניהול הערים, ביחס לאזרחים ואין נושאים

חשובים מאלה אילולא אנחנו חיים במדינה שבעיות הבטחון שלה הן כל-כך קשות, כפי

שאמרתי, ובעיות הכלכלה נמצאות בתהליכי הבראה, עם נסיונות הולכים וחוזרים להבראת

הכלכלה. יתר הוועדות הן ועדת העבודה, ועדת הכלכלה, ועדת הכנסת וכיוצא בזה.

ועדת הפנים שדנה בחיים המוניציפאליים בין היתר, דנה גם בכל מה שקשור למשטרת

ישראל והיא דנה גם בכל מה שקשור לאיכות הסביבה. שני הנושאים העיקריים שלכם הם

נושא איכות הסביבה והנושא המוניציפאלי שקשור למועצה האיזורית שלכם. ועדת הפנים

מקיימת דיונים בנושאים שיוזמים חברי הכנסת בעצמם, פה ישירות בוועדה, היא דנה בכל

מה שקשור לעשייה של משרד הפנים והיא דנה ביוזמות שהכנסת מעבירה אליה. היא דנה גם

ביוזמות ישירות שקשורות לחיי הפנים שממשלת ישראל מעבירה אליה לאורך ארבעת שנות

קיום הכנסת.



אחד הנושאים המרכזיים שהוועדה הזאת תצטרך לדון בו באחד מהחודשים הקרובים -

והיא התחילה כבר בדיונים האלה - הוא כל הנושא של התגבשות מועצות איזוריות בארץ,

התגבשות של מועצות מקומיות קיימות, איחודן למספר מועצות והתגבשותן של המועצות

האיזוריות שתצטרכנה במהלך השנה הקרובה, כמעט כולן ללא יוצא מהכלל, לעבור את אותו

הליך דמוקרטי על-מנת לתפקד במסגרת מועצות איזוריות נבחרות בבחירות חדשות. זהו

הליך שמתחיל לעבור על כל המועצות הקיימות בארץ. זהו אהד ההליכים. היוזמה כולה

לפעולה הזאת היא של משרד הפנים. אנחנו כוועדה מקיימים את הדיונים סביב אותן

יוזמות, בודקים, מנסים לעמוד על טיבן של ההצעות והרעיונות ורואים אם יש צורך

בתיקונים או בביקורת זו או אחרת. כך גם לגבי פקודות וחוקים שקשורים לרשויות

מקומיות ולמועצות איזוריות.

אני לא מניח שמפגישה קצרה כזאת תצאו מכאן כיודעים כל נושא שקשור אליכם. אני

מציע לראשי המועצה האיזורית שיתאמו עם משרד הפנים או עם המרחב שם - ואולי אתם

מקיימים זאת - קיומם של ימי עיון יותר יסודיים, על-מנת שתוכלו לעבור את אותו הליך

ממועצה ממונה למועצה נבחרת, ובין תקופה לתקופה לנהל את המועצה בצורה נאותה,

נבונה, נכונה וטובה.

אני שוב מברך אתכם על בואכם לכאן. לפני שאתן את רשות הדיבור למנכ"ל משרד

הפנים, אני מתנצל בפניכם על שלא מגישים לכם שתיה. אתם צמים את צום הרמאדן ולכן לא

תוגש לכם ולנו שתיה. נכבד את החג שלכם, כך שהשולחן הזה יהיה יבש. חג שמח.

אדוני המנכ"ל, בבקשה.

ד. קהת;

אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה להתנצל על כך שמיד לאחר דברי אאלץ לצאת,

אבל מר שפט נשאר אתכם והוא אמון על כך שהוא יענה על כל השאלות שתישאלנה.

תבורך היוזמה וברכות לכל מי שהגיע, למר שגיא, למר אבני, לכל חברי המועצה,

לנציגי הממשלה ולנציגי הישובים כסייפה, ערוער ושגב שלום. זוהי הזדמנות להודות לכם

על העבודה שנעשית.

כולם מכירים את ההיסטוריה של הקמת הישובים ואני לא רוצה לחזור על כך. מכל

מקום, במסגרת התכנית הכללית של משרד הפנים לתת מעמד מוניציפאלי לישובים חסרי

מעמד, התגבשה במהלך הזמן גם הקמת המועצה האיזורית שאמורה לתת את השירותים

המוניציפאליים.

מנסיוננו מהקמת מועצות הדשות, למעשה הגענו למסקנה - וזה על בסיס נסיון באמת

רחב - שבדרך כלל עדיף בקדנציה הראשונה, בתקופה הראשונה, לתת את ניהול המועצה

לפקידים בכלל. פה עשינו איזושהי תערובת של פקידות עם נציגים מהמקום בתקווה

שהנסיון הזה יצליח. לצערנו, בחלק גדול מהמקרים שבהם עשינו את הנסיון הזה נכשלנו

ואחר-כך הקמנו מעין ועדה קרואה-ממונה רק של פקידים. אני מקווה שפה נוכל לגבש צורה

חדשה בעקבות ההצלחה.

המטרה של הקמת מועצה היא באמת להסדיר את החיים הקהילתיים על-פי כללים

דמוקרטיים, כאשר הסדר החיים הוא מתן אותם השירותים הבסיסיים כמו הסדר המים,

הביוב, התאורה, הכבישים וכל מה שצריך. ברוך ה' בישובים האלה נעשתה עבודה גדולה.

כמובן יש תמיד מה להוסיף ומה לקדם, אבל אם אנחנו משווים זאת להתפתחות של דברים

חדשים, אזי בהחלט ההתחלה היא התחלה טובה.

כמובן שהמטרה של המועצה היא גם להסדיר את כל מה שקשור לאיכות החיים והסביבה,

הן מבחינת תקנות של בניה, תקנות של שמירה על איכות הסביבה והחיים, כאשר התקנות

האלה בעצם מסדירות את הדברים כך שהאחד לא יפגע בשני, ולהיפך, הן תאפשרנה חיים

תקינים.



יש בעניו הזה דבר נוסף והוא דרך קבלת הההלטות. ודאי שבמועצה איזורית כזאת שיש

בה מעבר מתהליך של ישוב ללא מעמד מוניציפאלי, ללא נסיון מוקדם בחיים דמוקרטיים

על-פי כללים ועל-פי החלטות, הרי שהשלב הזה צריך לעבור בצורה מסודרת.

אנחנו, לצערנו, עדים גם היום בישובים שונים לכך שהתהליך הדמוקרטי לא נקלט עד

הטוף ועד היום אנחנו עדים למקומות בהם מתקבלות החלטות לא בדרך הדמוקרטית ויש

העדפות של חמולה זו על-פני חמולה אחרת, עם כל מה שקשור בענין הזה. אבל אנחנו

בהחלט מתקדמים בתהליך הזה בכיוון החיובי.

ברור שבתהליך כזה של הקמת מועצה, כאשר רגילים כל השנים לחיים ללא מסים, ללא

עול ולשירותים שמעוגנים בצורה וולונטרית ולא בצורה חוקית מחייבת, הרי שהמעבר הוא

מעבר קצת קשה. בהתחלה די קשה לגבות את המסים ולהזכיר לאנשים שבסך הכל תשלום

המיסים הוא לטובתם. אבל אני חושב שככל שיותר ויותר נכנסים לניהול של רשות מקומית

ולניהול של חיים קהילתיים במסגרת מועצה איזורית כזאת, אנשים מסתגלים, אנשים

מתחילים לשלם את המיסים שלהם ואנשים מקבלים את מה שבעצם הכללים מחייבים אותם.

אני רוצה להדגיש נקודה שהיא מאד חשובה. אנחנו נמצאים אחרי תקופה של בחירות.

בתקופה של בחירות לרשויות המקומיות בארץ בדרך כלל מתחדדים דברים ותשומת הלב

מתמקדת לא על הנושאים המרכזיים אלא הרבה פעמים על הנושאים השוליים. כאו אני רוצה

להבהיר שיש טעות אצל אנשים רבים כאשר הם מבלבלים בין שלטון מקומי וביו שלטון

מרכזי. כלומר הם מעלים על סדר היום של דיונים בזמן בחירות נושאים שקשורים לרמה

הלאומית ברמה המקומית, היינו כל הנושאים הלאומיים והבינלאומיים, נושאים של יהודים

וערבים וכיוצא בזה.

אני רוצה להבהיר - וזהו דבר שמאד חשוב לדעת אותו - שהרשות המקומית נועדה אך

ורק לעסוק בתחומים מוניציפאליים. זוהי סמכותה וזוהי זכותה וכל היגררות או יציאה

מהתחומים האלה היא בסופו של דבר רק פוגעת בעבודה. היא אולי מעניינת, כי אפשר

לעלות על במה ולהעלות נושאים עם התלהבות וכו', אבל מבחינת התרומה לחיים הקהילתיים

היום-יומיים זה לא עוזר הרבה.

עלה כאו נושא העתיד. אני חושב שהעתיד נבנה על ההווה ועל העבר. מצד אחד יש

כאו מעבר ממסורת אחת וממי נהגים מסו י ימים למערכת כללים שהחברה הדמוקרטית קבעה

ואנחנו בעצם קובעים אותם בבת-אחת ולא כולם שבעי רצון מהענין הזה, וזה נכוו. אבל

אני חושב שבמסגרת הזאת של פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות בהחלט יש מספיק

חופש על-מנת שכל קהילה תוכל להכניס לתוך המערכת הזאת את הדברים האופייניים שלה

ואת הדברים המייחדים אורנה ואיו חובה למחוק מסורת או למחוק דברים, להיפך. אני חושב

שהמערכת החוקית הזאת זה נכוו שהיא בנוייה על מערכת ערכים מסויימת אבל היא בהחלט

מאפשרת, בבניה נכונה, להכניס את כל היחוד שלכם לתוך המערכת הזאת.

הנסיון שלנו מורה שעל-מנת לבסס לטווח ארוך מערכת שלטון מקומי יציב שעובר אחת

לחמש שנים מערכת בחירות וממשיך להתנהל בצורה מסודרת, חייבים לבנות את התשתיות

בצורה הטובה ביותר, בצורה מסודרת ועם אנשי מקצוע. אנחנו יודעים שחלק גדול

מהבעיות, מהעימותים ומהו ויכוחים נוצר דווקא בתקופה הזאת של בניית התשתיות. וכאו

מאד חשוב שהשיקולים יהיו שיקולים מקצועיים. הרבה יותר קל לפקידים לקבל שיקולים

מקצועיים מאשר לאנשים פוליטיים שבאופו טבעי יש להם את המחוייבות לקבוצה הפוליטית,

לחמולה וכו'.

לכו אנחנו בהחלט קבענו לעצמנו איזשהו מינימום והמינימום הוא קדנציה אחת.

כלומר יש קדנציה שלמה שבה בונים את התשתיות, מעצבים את דפוסי השלטון ובונים את

המינהל. בסך הכל שלטון מקומי מורכב משלושה אלמנטים: ראש המועצה, שהוא אחראי בעצם

על הביצוע, חברי הביצוע שהם אחראים גם על החקיקה, גם על קביעת המדיניות וגם על

הבקרה, כלומר עליהם באמת לראות האם הביצוע מתקיים על-פי המדיניות שנקבעה ועל-פי

החוקים והתקנות, והמינהל המקצועי.

אני רוצה להביא בפניכם סיפור על-מנת להמחיש מה לא לעשות במסגרת המי נהל

המקצועי. סיפר לי ידיד שעובד בחברת המתנ"סים שהוא בא לפגישה עם אחד מראשי הרשויות

החדשים. באמצע הפגישה עמו קיבל אותו ראש רשות טלפון והוא צעק על הצד השני בטלפון
ואמר לו
ונשמע, אתה חייב לעשות מכרז, אונה חייב לעשות הכל לפי הכללים, אתה צריך

לשמור על כל הנהלים וחלילה אם תסטה מדבר הכי קטן, היום אנחנו מתהילים שיטה אחרת,

אבל זה ששלחתי לך אותו הבוקר קבל אותו לעבודה. כלומר זה בדיוק מה שאני חושב

שאסור שיקרה, כי ברגע שאנחנו לא נבנה את המינהל באופן תקין ואנשי המינהל לא יהיו

אותם האנשים שיבטיחו שכל אחד שפונה לקבל את השירות הרגיל לא יצטרך להפעיל 10

פרוטקציות כדי לקבל את אותו שירות, אנחנו בעצם פיספסנו את המטרה שלנו.

בעצם המטרה של מערכת דמוקרטית היא כמובן לפתח את הישוב, לפתח דברים ולעשות

דברים לפי מה שהמנהיגות הושבת שחשוב לינת לו דחיפה קדימה. אבל מצד שני, אותם

השירותים שאנחנו בונים אותם למען האזרחים צריכים להיות מופעלים כך שלכל אזרח תהא

הזכות לגשת ולקבל אותם באופן שוויוני. מי שיכול להבטיח זאת אלה הם אנשי מקצוע

שרמת המוסר שלהם היא מספיק גבוהה כדי שיהיה חשוב להם לתת את הדברים האלה בצורה

מקצועית ואובייקטיבית. הדברים האלה לא נבנים ביום אחד. אפשר לבנות אותם בדרך

הטובה ואפשר לבנות אותם בדרך העקומה. כלומר אפשר מראש לבנות מערכת שהיא מערכת

שבנוייה בעיקרה על אנשי מקצוע ועל אנשים טובים שגם יודעים את העבודה והם גם

ישרים, ומצד שני אפשר להתחיל לקלוט כל מיני אנשים רק בגלל שאנחנו מכירים אותם, הם

קרובים אלינו וכו'.

אני מאמין שחברי המועצה, אונם, ראש המועצה וסגנו, תעשו את כל העבודה. צרפנו

לפה נציגי משרדי ממשלה על-מנת שגם הם יונרמו מנסיונם המקצועי ואני משוכנע שתבנו

מועצה שתבטיח בעתיד יציבות.

אנחנו מבחינתנו כמשרד הפנים ודאי ניתן את כל הסיוע. אנחנו כבר נתנו בשנה

שעברה תקציבים מיוחדים לפיתוח ונמשיך בזה גם השנה, גם בסיוע הכספי וגם בסיוע

מבחינת יעוץ. יש לנו מערכת רחבה של התשלמויות. בשנת 1983, בקדנציה הקודמת,

כשקיבלנו את המערכת הזאת היו 7,000 ימי הדרכת עובד במערכת. השנה סיימנו עם 160

אלף ימי הדרכת עובד. אם תעשו את המכפלות תראו כיצד התפתחנו. יש לנו באיזור הנגב

מרכז הדרכה איזורי. יש שם צוות של עובדי הדרכה. יש לנו גם את מכללת שער הנגב.

כלומר יש בהחלט מספיק אמצעים ומי שרוצה ללמוד יכול לצאת וללמוד. אנחנו גם מסבסדים

את הלימודים האלה ועוזרים בהם.

שוב אני מאחל לכם הצלר)ה ואני באמת מתנצל שעלי לעזוב, אבל מר שפט אמון על

הנושא הזה הרבה יותר ממני. אגב הוא גם כתב את הצו והכין את הצו הזה. תודה רבה.

היו"ר י. מצא;

תודה רבה. רבותי, אני מציע שנשמע את ראש המועצה ולאחר מכן תהיינה שאלות. על

השאלות ישיב מר שפט. בבקשה.

א. שגיא;

קודם כל אני מודה לוועדה שהזמינה אותנו. אני מצטרף לדעתך שזהו ביקור חשוב

וחשוב שהוא מתקיים באמת בתחילת הקדנציה ולא בשלבים יותר מאוחרים, כאשר עוד אפשר

ללמוד ולהתחיל בדרך הטובה.

דבר שני - אני רוצה להעיר משהו על הרכב המועצה. מר קהת הזכיר זאת בכמה מלים

אך אני רוצה קצת לפרט. יש במועצה 19 חברים, כאשר 14 מתוכם הם בדואים תושבי

העיירות שמרכיבות את המועצה האיזורית. שאר 5 הנציגים הם נציגי משרדיים, כל אחד

בתחומו שלו. לדוגמא נמצא אתנו מר דמרי, שהוא נציג משרד הבריאות. הוא מטפל בנושאים

של בריאות וסביבה ואנחנו נעזרים בו בפעילות המועצה.

בבחירת ראש המועצה וסגנו השתתפו כל 19 הברי המועצה. ועדות המועצה מורכבות

מחברי המועצה. חלק מתפקדות יותר, חלק מתפקדות פחות, אבל אלה הם דברים שבמשך הזמן

יילכו ו יתפתחו וישתכללו, כאשר אנשים ילמדו גם את החשיבות של הדברים. אנחנו מודעים

גם לזה שכל אדם שהוא חבר מועצה יש לו את העניינים שלו והעסקים שלו. חברי המועצה

אינם עובדים שמקבלים משכורת מהמועצה. העבודה שלהם היא יותר עבודה התנדבותית.



אני רוצה לציין את משרד הפנים שבאמת נתן הרבה סיוע בשנה של הקמת המועצה

והבטיח - ואני בטוה שהוא יעמוד בהבטרותו - לסייע גם בעתיד. כשאני אומר לסייע

הכוונה לסיוע מבחינה כספית, תקציבית. יש בהחלט הרבה מה לשפר בישובים שבתהום

המועצה, מכיוון שהתשתית הראשונית נעשתה אמנם אבל מעבר לזה הסר עוד הרבה ויש עוד

הרבה מה לשפר.

אנחנו מקווים שתקופת כהונתה של המועצה הממונה תהיה באמת קצרה.

נ. מצלאחה;

מה הכוונה לקצרה?

היו"ר י. מצא;

אמר המנכ"ל קדנציה.

א. שגיא;

אני מקווה שלא נגיע למצב של רהט שאחר 11 שנה הלכו עכשיו לבחירות למועצה. אני

גם מאחל לרהט הצלחה, ואני חושב שזה בשם כולנו. האינטרס שמועצת רהט תצליח הוא

אינטרס של חברי המועצה הרי יותר מאשר שלי אישית. אנחנו מקווים שרהט תהווה דוגמא

לניהול של ישוב תקין, כך שגם בישובים כמו ישוב תל-שבע, שהוא ישוב גדול וותיק

מהמועצה האיזורית שלנו, יהיו בחירות דמוקרטית וייבחרו האנשים שמייצגים את התושבים

נאמנה.

אני באמת רוצה לציין - וחברי המועצה צריכים לזכור זאת, אם כי אני אומר להם

זאת אך פה זה מקבל משמעות קצת שונה - שחברי המועצה צריכים לזכור שהם מייצגים את

התושבים של הישובים בתחום המוניציפאלי. אין כמובן מניעה שחברי המועצה יעסקו

בפעילות פוליטית שאיננה נוגעת לפעילות מוניציפאלית. אבל הפעילות המוניציפאלית

לשמה הם נבחרו כחברי מועצה היא שצריכה להנחותם בפעולתם למען תושבי הישוב אותו הם

מייצגים. עד כאן בקצרה.

היו"ר י. מצא;

רבותי, אני מזמין שאלות מכם. זוהי הזדמנות לעמוד על בעיות מעיקות שאפשר לקבל

עליהן תשובה פה.
סלימן אבו-חמד
אנחנו כחברי מועצה עדים לעיתוי שקמה בו המועצה. זה היה ערב בהירות, זה היה

ערב שבו היו הרבה לחצים מפלגתיים ואדוני ראש הממשלה באותו זמן החליט להקים מועצה

בהרכב שקיים היום. אנחנו מכבדים את ההחלטה שלו. זהו צו שאיננו שייך לנו.

אבל אני רוצה לומר דבר אחד, בשמי לפחות, והוא שלא נוח לי ולא נוח להרבה

תושבים שאני מייצג אותם - והרי המועצה קמה להכשיר את הבדואים וללמד אותם מה הם

יעשו בעתיד, איך הם יקבלו את והשלטון - ששמים אותם בכתה אחת והמורה נמצא בכתה

אחרת. אני אומר שהיום הדבר מעיק עלי מאד. אני הושב שסגן ראש המועצה צריך להיות

בדואי וראש המועצה צריך ללמד אותו ולהכשיר אותו לקדנציה הבאה. זה לא קשור

בפוליטיקה אלא זה ענין גרידא של מינהל מוניציפאלי.

אנחנו עדים היום למה שמתרחש ברהט וכולי תקווה שהם יצליהו. עד כמה שהדבר תלוי

בנו אנחנו מקווים שהם יצליחו. אבל המצב היום אומר לנו דרשני. הבדואים הולכים

מקצה לקצה ויש אחר-כך למדינה דרישות מהבדואים והיא שואלת מדוע הם קיצוניים, מדוע

הם הולכים לתנועה האיסלאמית ומדוע הם לא הולכים בכיוון כזה שלפהות הם ימשיכו

להיות אנשים נאמנים כפי שהם התחילו בכך לפני קום המדינה ולאחר קום המדינה.



אני היום מתריע - וזה מקום נכון להתריע בפני ועדת הפנים של הכנסת - שאם נמשיך

במצב הזה במגזר הבדואי -

היו"ר י. מצא;

איזה מצב?
סלימן אבו-חמד
אני מרגיש שמנחיתים עלי שלטון. אני רוצה להיות שותף. אני רוצה שיהיה סגן

בדואי פעיל ליד ראש המועצה. אנחנו דורשים שגם היושב-ראש יהיה בדואי. אבל לפחות

בתקופה הראשונה, כפי שאמר מר קהת, אנחנו רוצים הכשרה להכנת הקרקע. אבל אין להכין

את הקרקע כך שהמורה נמצא בצד אחד והכתה נמצאת בצד אחר.

בנוסף לכך המצב ב"משוש" הוא מצב שקשה לתאר פה ואני גם לא מתכוון לתאר אותו.

לכן אני חושב שצריך לתת לבדואים לנהל את עצמם. צריך לתת להם לדאוג לעצמם. הם

יודעים בדיוק מה טוב ומה רע ואין להפעיל לחצים מפלגתיים-פוליטיים-אינטרסנטים על

כל חבר בנפרד ולהביאו להצביע בצורה שהוא מצביע, בין אם זה קשור בתיפקוד היום-יומי

של המועצה ואם זה קשור בקבלת עובדים למועצה.

אבו-מעמר עמר;

אני נציג הישוב של השבט אל-עזזמה. אני שמח ואני מודה לוועדת הפנים שארחה

אותנו היום. אני חושב שזהו כבוד מיוחד ואנחנו מודים לכם על כך.

דבר שני - לפני הקמת המועצה לישובים כסייפה, ערער ושגייב לא היתה כתובת לאן

לפנות. לא היו נציגים ואנשים בהזדמנויות שונות היו נכנסים ומבקשים דברים בשם

התושבים, אבל הם עשו זאת במסגרות לא רשמיות. אני שמח שישנה היום מועצה איזורית

שמייצגת את הישובים האלה.

אני חושב שאנחנו, גם כתושבים, לא צריכים להסתכל על התפקידים כאתגר. אנחנו חלק

מהמועצה הזאת וכחברי המועצה אנחנו גם תורמים למועצה. אנחנו גם שותפים לקביעת

מדיניות המועצה. אני חושב שגם המועצה הזאת נבחרת. בחרנו את ראש המועצה ואת הסגן

בלי שום לחצים. לכל אדם וחבר יש דעה משלו, אבל אני חושב שרוב החברים במועצה בחרו

בנציגיהם בצורה דמוקרטית.

אני חושב שמשרד הפנים ראה לנכון למנות מועצה כזאת כי אנחנו בהתחלת דרך. אנחנו

חייבים ללמוד דברים ולאחר שאנחנו נהיה מוכשרים ונוכל לנהל את עצמנו בעצמנו, אני

לא חושב שמשרד הפנים יתנגד לזה. דווקא משרד הפנים אמר זאת. עלינו לקחת את הדברים

בצורה עניינית, כך לטפל בהם ולקדמם ולא לטרפד את המועצה.

נקודה נוספת - נכון שזוהי מועצה איזורית שמייצגת שלושה ישובים. אבל אני רוצה

לומר גם לחברי שצריך להסתכל על האיכות ולא על הכמות של מספר חברי המועצה. אנחנו

19 חברי מועצה ומשמעות הדבר עיכוב במתן החלטות. אני חושב שאחת מן הבעיות ואחד מן

הקשיים של המועצה נעוץ במספר החברים הרב שלה. אם היו 5 חברי מועצה, או נציג לכל

ישוב - אני מאמין שהמועצה היתה מתפקדת בצורה יותר טובה. תודה רבה.

נ. מצאלחה;

קודם כל, אני רוצה לברך את החברים של המועצה החדשה. מוטב שיהיה מאוחר מאשר

בכלל לא יהיה.

דבר שני - הייתי קצת קרוב לרהט בתפקידי הקודם בהסתדרות. הייתי מבקר שם וראיתי

תשתית טובה מאד. היות ובחלק מהישובים התשתית נעשתה מאוחר היא הרבה יותר טובה,

לדעתי, מהתשתית בישובים שלנו בצפון, אם זה בנוגע לבתי-ספר, כבישים, מוסדות ציבור

וכוי. ואני מקווה שראש המועצה וחברי המועצה ימשיכו לפעול בעהזרת משרד הפנים

ובעזרת המוסדות הארורים.



בעקבות דבריהם של החברים אני רוצה להעיר הערה. במקרים מסויימים - וכך נהגו

בכפרים בצפון - קודם כל ממנים מועצה לתקופה מסויימת, ואני באמת מקווה שהמועצה

הזאת תהיה לקדנציה אחת, אם כי הנסיון ברהט לא מורה על כך. אני רוצה לומר שהארכת

התקופה של המועצה הממונה או לא לא בדיוק מכשירה אנשים, ואין לי שום דבר נגד

היושב-ראש בכססה שנבחר על-ידי הרשימה הדתית. אבל דמוקרטיה צריך לכבד. זה לא אומר

שאם מאריכים את התקופה בעוד קדנציה פירוש הדבר שהתוצאה תהא שתהיה מנהיגות טובה

יותר מקרב התושבים. אלא ידוע שכל אחד רוצה לקפוץ קדימה ולהיבחר. אבל אני מסכים גם

שמועצה של 19 איש היא מועצה מסורבלת. זה דבר טוב למועצה שמייצגת אוכלוסיה רבה,

של משפחות, שבטים, אוכלוסיה צעירה וותיקה.

הייתי מאד מייעץ לכבוד ראש המועצה שתהיה לו הנהלה לצידו. גם החוק מאפשר זאת.

א. שגיא;

יש ועדה של 5 אנשים.
נ. מצאלחה
אם יש ועדת הנהלה של 5 אנשים - צריך להפעיל אווזה, ואני מניח שהיא מייצגת את

הישובים. אני לא משלה את עצמי. מי שממנה אנשים -אני בטוח שהוא ממנה אנשים

מוכשרים, אבל הוא גם מסתכל על ההיבט הפוליטי.

אני מציע לכם לעבור את התקופה הזאת לטובת הישובים שלכם. תנצלו את ראש המועצה

וסגנו, תנצלו את ועדת הפנים ואת משרד הפנים ואת המשרדים האחרים. אני לא מתכוון

לניצול לרעה, אלא תנצלו את השירותים שלהם ותנסו לעשות מה שאפשר.

אני גר בכפר קרעה, שהוא אחד הכפרים המפותחים במדינת ישראל. אחרי 30 שנה

במועצה המקומית - ואני בעד דמוקרטיה - אנחנו הפסדנו, וכשאני אומר אנחנו כוונתי

אנחנו אישית, כי עשו רוטציה של שנה-שנה-שנה. זהו כפר מפותח. זהו אחד הכפרים שיש

בו אקדמאים כמעט יותר מאשר בכל כפר ערבי. הממונה על החינוך הערבי הוא מהכפר הזה,

הוא היה מורה שלי וכו י. פשוט כדי לחלק את הנתח הזה של רשות מועצה כל אחד מקבל

רשות לשנה. איזה בלוקים לא עושים כדי לחסום האחד את השני. לכן אל תרוצו כל-כך

לבחירות לפני ההכשרה.

א. שגיא;

גם במועצה הדרוזית במרכז הגליל זה המצב.

נ. מצלאחה;

אני אומר שאני בעד דמוקרטיה מה שלא יהיה, אבל אני רוצה רק להגיד לכם מהנסיון

שלנו שאפילו אם כולם יהיו אקדמאים, אם לא תכשירו את עצמכם, אם לא תלמדו את

הבעיות, אםל לא תפעילו את ועדת החינוך, ועדת הרווחה ויתר הועדות לא תתקדמו. לכן

תנסו ללמוד דברים מהמצב הקיים ותנצלו את ההזדמנות הזאת כדי לבנות את הכפרים שלנו

יחד אתנו. כשאני אומר יחד אתנו הכוונה למה שנוכל לעשות במסגרת היכולת שלנו לבקר

שם. אני מדבר על עצמי אישית ועל המוסדות. אנחנו צריכים לתת לכם את כל העזרה.

אני מאחל לכם כל טוב. אם תהיה לכם כל בעיה שהיא אני בטוח שהיושב-ראש,

חבר-הכנסת מצא, יכול להיות הכתובת שלכם והוא ודאי יקבל אתכם. אני בטוח שגם חברי

הכנסת האחרים, יהודים וערבים, ישמחו לבוא לעזרתכם ולבקר בישובים שלכם כדי לנסות

ביחד אתכם ללבן בעיות ולעזור באם הדבר אפשרי.

אני מאד שמח על שילוב הדורות ביניכם ואני אומר זאת מנסיוני אני כאחד מהצעירים

שרצו לפני 15 שנה לעשות מהפכות עם הפוטנציאל שלכם. אני אומר לכם אין מהפכות, יש

שינויים בסיסיים. תשלבו את היידע של הצעירים עם היידע של המבוגרים, השייח'ים

ובקשת הפוליטית הזאת אני בטוח שכולכם תצליחו ביחד. אני מאחל לך, אדוני היושב-ראש,

ולחברים הצלחה.



א. שגיא;

ישנה נקודה נוספת שאני רוצה לציין. לגבי חברי המועצה הבדואים - חשוב לדעת שלא

הייתי שותף בקביעת חברי המועצה, אבל בדיעבד נכון שהמספר הוא גדול ומסורבל, אך יחד

עם זאת אני יכול להגיד בלב שלם שחברי המועצה הבדואים מייצגים נאמנה את הציבור

בצורה הטובה ביותר. אני חושב שלו היו חושבים מראש איך אפשר בצורה הכי נייטרלית

לבחור את האנשים שהם הכי מייצגים - אזי אלה הם האנשים שיושבים במועצה. זאת אפשר

לומר לזכות משרד הפנים שבאמת נתן את הייצוג הנכון, למרות כל הוויכוחים.

אבו-ערר סברה;

אני רוצה לדבר על הבעיות שיש לנו בכפר, כמו בעיית הביוב. הכפרים שלנו קיימים

זה 8-9 שנים והביוב זורם החוצה. דיברתם על איכות הסביבה ואנחנו עד היום לא מוצאים

פתרון לכך. יש לנו בעיה גם עם השלחין שקיבלנו. יש כאלה שנטעו מטעים שחלק גדול מהם

התייבש בגלל המחיר הגבוה של המים. יוצא שהם משלמים עבור המים יותר מהתמורה שהם

מקבלים עבור המטע.
נ. מצאלחה
אין הקצבת מים?

אבו-ערר סברה;

יש הקצבת מים אבל המחיר הוא גבוה וזה לא משתלם. אם יעשו משהו להורדת מחיר

המים כדי שהחקלאים יוכלו לעמוד בהוצאה הזאת - נודה לכם.

שילמנו את המחיר עבור רשת הביוב. שילמנו מחיר כבד ולא קיבלנו את התמורה. לפני

שהוקמה המועצה, כבר בזמן הפינוי שילמנו את המחיר עבור רשת הביוב. שילמנו את מחיר

המגרשים כולל התשתית. התשתית כוללת כמובן גם את הביוב. עכשיו בודקים פה ושם

ואומרים לנו שהביוב הוא דבר יקר, אבל אנחנו שלמנו את התמורה עבור הביוב. אם

שילמנו את התמורה עבור הביוב צריך לדאוג לפתרון הבעיה. אין שנה שלא באים כל חודש

חברי כנסת ושרים למקום ואנחנו מסבירים להם את כל הבעיות שלנו, בעיות התשתית,

בעיות הביוב ובעיות החקלאיות. אבל עד היום לא קיבלנו תשובה. אני מבקש בהזדמנות זו

לדאוג לתשובה מה שיותר מהר. אתם יודעים מה נגרם בכל הארץ בגלל הביוב בזמן האחרון.

שילמנו את הכסף ואנחנו רוצים את התמורה.

שי יח חליל אבו-ג 'ויעד;

אני רוצה להודות על קבלת הפנים בוועדת הפנים של הכנסת.

כידוע המועצה האיזורית משוש היא מועצה חדשה. אנחנו עוד חדשים בתפקיד וזה קשה

לנו מאד בהתחלה. אני תומך במה שאמרת בהתחלת דבריך, אדוני היושב-ראש, שצריך להדריך

את חברי המועצה ולתת להם שיעורים על-מנת שכל אחד יידע את תפקידו וזאת כדי שנוכל

באמת לטפל בבעיות התושבים שאנחנו מייצגים אותם.

המועצה הזאת היא מועצה ממונה. אבל היינה לנו הזדמנות לבחור את ראש המועצה ואת

סגנו. בחרנו באמת את ראש המועצה ואת סגנו בבחירה חפשית.

אין ספק שכל דבר קשה בהתחלה. לדעתי, במשך הזמן אפשר לגבור על כל דבר. אפשר

אחרי כמה שנים לעבוד על-מנת לבחור נציגים מתאימים. אני מקווה שכולנו יחד נפעל

בשיתוף פעולה מלא בין חברי המועצה, ראש המועצה וסגן המועצה, למען התושבים

הבדואים. בזה נוכל לשרת אותם, בזה נוכל לתת להם עתיד טוב שדרוש להם.

לבסוף אני רוצה לשאול שאלה אחת. מהו מספר התושבים או הקריטריונים להקמת מועצה

מקומית לפי ההוק?



עליאן אבו-ערר;

אנחנו שמחים שהוזמנו אליכם. מכל דבר בחיים אפשר ללמוד. כשנתמנתה המועצה ממלא

המחוז בבאר-שבע נתן לנו אפשרות חפשית לבחור את הנציג, לא רק את הסגן אלא גם את

הראש, מתוך התושבים. בדקנו את הדבר הזה יחד בשטח כדי לראות אם אפשר לעשות זאת.

החלטנו שיש הרבה מה ללמוד. לכן במקום להתווכח עכשיו מי ימונה ומי לא - כדאי לחשוב

על דאגת התושבים וכשנלמד את הדברים נוכל לדאוג לכך שמישהו מבין חברי המועצה או

מישהו אחר יוכל לנהל את המועצה. תודה.
סולימן אבו רומיים
אני רוצה לדעת מהו מספר התושבים שמחייב מתן שכר לסגן ראש המועצה וקבלת רכב

מהמועצה? בעצם שאלתי זו נוגעת גם לראש המועצה.

מנצור אבו-ענג';

אני חבר מועצה וגם סגן שני לראש המועצה ויועצו של השר המטפל בענייני הבדואים

בנגב.

קודם כל, אני מודה מאד לוועדת הפנים וליושב-ראש הוועדה, שאני מכיר אותו

אישית, חבר-הכנסת מצא, על כך שהקצבתם לנו מזמנכם ומצאתם לנכון לארח את חברי

המועצה האיזורית משוש, שהיא מועצה חדשה. זוהי מועצה ראשונה מסוגה, כמועצה איזורית

מקרב האוכלוסיה הבדואית. המועצה הזאת הוקמה בערך לפני שנה.

הי ו "ר י . מצא;

האם אין מועצות איזוריות נוספות של הבדוואים בארץ?

א. שגיא;

יש מועצות מקומיות, אבל לא איזוריות.
מנצור אבו-ענג'
בראש השיקולים שהינחו את שר הפנים להקמת המועצה הזאת היה השיקול לתת שירות

לאוכלוסיה הבדואית, שלדעתי היא חברה שזקוקה מאד לטיפול נאות בתחום המוניציפאלי.

עוד בזמנו ברכנו על הקמת המועצה.

כפי שאתם רואים חברי המועצה הם בדואים, כשהשיקול לבחירתם היה שילוב של דור

הצעירים המשכילים ווהשייחים הנכבדים שלנו יש הערכה מאד גדולה להם, כי אנחנו מכירים

בהחלט בכך שהם הבסיס של האוכלוסיה הבדואית בנגב והם מאז ומתמיד היו המנהיגות או

דור המנהיגות של האוכלוסיה הבדואית.

המועצה הזאת מטפלת בנושאים השונים עדיין אמנם לא בצורה הכי מעולה, כי אין דבר

שהוא בבחינת אידיאל, אבל היא מטפלת בנושאים כשלנגד עיניה השיקולים הכי ענייניים

שיכולים להיות.

שמעתי מראש המועצה ששר הפנים עומד לסייע ומסייע בכספים למועצה. מה שצריך היום

זה שיתוף פעולה בין כל חברי המועצה כדי לקדם את העניינים ואת האינטרסים של

התושבים בתחום המועצה האיזורית משוש.

ברור שלא היה לדעתי מנוס מהקמת המועצה האיזורית הזאת כך. בהתחלה זו לא יכלה

להיות מועצה נבחרת, כי בשלושת הישובים מספר התושבים איננו דומה. בכספייה, למשל,

יש קרוב ל-3,500 נפש, בערוער יש למעלה מ-4,000, ובשגייב - 1,000 נפשות. אולי בגלל

הסיבה הזאת לא הימה אפשרות להקים לכל ישוב בנפרד מועצה מקומית אחת. אני מאמין -

ואין לי שום ספק בכך - שבעתיד, בתום הקדנציה הראשונה יתאפשרו בחירות מוניציפליות



בשלושת הישובים ואני מאחל לחברי המועצה שיהיו בין אלה שיעמדו בראש המועצות שייבחרו

אז. תודה רבה.
ג. אבני
לא אחזור על הברכות בענין האירוח. קודם כל, אני רוצה להתנצל בשם חמשה חברי

מועצה שנבצר מהם להגיע לכאן ואני רוצה לבקש את סליחתם על כך.

אני רוצה להעיר הערה איות. אמנם למועצה שלנו קוראים מועצה איזורית, אבל בעצם

שטח השיפוט שלנו הוא לא רצוף מבחינה טריטוריאלית ואנחנו מעין אנדרוגינוס של בין

מועצה איזורית ומועצה מקומית שקוראים לו בעצם מועצה חבלית.

דבר נוסף - במועצה אצלנו יש שילוב בין חברי המועצה. אפשר לראות ביניהם צעירים

ושייחים.

א. שגיא;

גם השייחים צעירים.
ג. אבני
חלק מהם צעירים. יש שילוב של ההנהגה הצעירה וההנהגה של השייחים ואנחנו רוצים

את המשך שיתוף הפעולה עם ועדת הפנים.

בשם המועצה וראש המועצה אנחנו מזמינים בזאת את ועדת הפנים לסייר כאורחת מועצה

איזורית משוש. את המועד לסיור נקבע לאחר הרמדאן. אני מקווה שנענה בחיוב לכך.

ג. שפט;

כבוד היושב-ראש, רבותי, ברוכים הבאים. אני מודה ומתוודה שהצו - אם כי ראש

הממשלה הוא אשר התם עליו כשר הפנים - אנחנו היינו אלה שכתבנו אותו. הכוונה היא

שכבוד ראש הממשלה שקל היטב את הצו עם עוזריו ויועציו, אבל אנחנו היינו אלה שכתבנו

אותו. אני אומר זאת משום שהמועצה היא מועצה מיוחדת במינה שהיתה לנו עד אחת דומה

לה עד היום הזה. האחת הזאת היתה המועצה האיזורית מרכז הגליל.

הייתי אולי מאחל לכם שגורלכם לא יהיה כגורל המועצה האיזורית מרכז הגליל. ואני

לא אומר זאת בכדי. כבוד יושב-ראש הוועדה ואלה שמכירים אותי יודעים שאני פחות או

יותר אומר מה שאני חושב וזה לפעמים לא כל-כך נעים. מה שקרה במועצה - ואולי זוהי

נקודת פתיחה טובה - האיזורית מרכז הגליל הוא שלמרות שהיו כל הסיבות הטובות למה

ארבעת הכפרים ישתפו פעולה לטובת כולם, הרי בגלל מתח פנימי בין ארבעת הכפרים

הדברים לא עלו יפה. זה נבע מיריבות פנימית בחלקו בשאלה מי יעמוד בראש ובחלקו מי

יקבל יותר שירותים ולכן,לצערנו הרב, הדברים לא עלו יפה.

אם אצלכם יש נסיון שני של שלושת הכפרים וארגונם במועצה אחת - אני מאחל לכם

בכל ליבי שתצליחו. כמו שבנישואין חייבים קצת להתפשר בין בני הזוג, כך גם בנישואין

מוניציפליים חייבים קצת להתפשר בין כפרים שונים, בין שבטים שונים ובין אינטרסים

שונים, כי אחרת קשה מאד.

לפי הנתונים שקיבלתי הרי יש אצלכם משהו בסדר גודל של 8,500 - 9,000 תושבים.

אם כך הדבר, במועצות איזוריות - וכאן אני מתחיל לענות על השאלות שנשאלתי - אין

תקנים לגבי סגנות ואחזקת רכב ודברים דומים לאלה במדוייק. זאת באשר למועצות

איזוריות יש מבנה שונה לעת עוזה מאשר למועצות מקומיות. אבל יכולים ללמוד ממועצות

מקומיות ולכן פתחתי בצו המועצות לגבי מספר חברי המועצה בראש וראשונה.

אילו הייתם מועצה מקומית רגילה, לא מועצה איזורית, כי אז הצו קובע שמ-3,000-

25,000 תושבים מספר חברי המועצה הוא מ-15-9 . אבל כתוב בצו: השר רשאי להגדיל את

מספר חברי המועצה הנמנית עם סוג משלושת הסוגים הראשונים כדי המספר המכסימלי הקבוע



בטבלה לסוג הבא אחריו. כלומר, גם אילו הייתם מועצה מקומית רגילה יכול היה שר

הפנים לקבוע עד 21 חברים לפי צו המועצות המקומיות.

לפיכך, אין בזה שאתם 19 חברים משהו יוצא מן הכלל. זה אמנם די הרבה, אבל אפילו

לגבי מועצות מקומיות רגילות כבר שמענו על מספרים כאלה ויש אפשרות לעשות זאת על-פי

צו המועצות המקומיות, כאמור אילו הייתם מועצה מקומית.

לפי הנחיות פנימיות של שר הפנים במועצות עד 2,300 תושבים אין סגן בשכר.

מ-10,000-2,500 תושבים יש סגן אחד בשכר.

היו"ר י. מצא;

אלא אם כן נתקן את החוב בקרוב וניתן עוד כמה סגנים.

ג. שפט;

אני מבקש את סליחתו של כבוד היושב-ראש ואני מבקש לא לערבב בין מספר הסגנים

ברשויות מקומיות לבין מספר הסגנים בשכר; קודם כל, במועצות איזוריות לעת עוזה אין

בכלל גבול למספר הסגנים.

נ. מצלאחה;

היושב-ראש מתכוון לירושלים.

ג. שפט;

האם אתה סבור שלא ידעתי למה הוא מתכוון? - ידוע ידעתי למה הוא מתכוונתי.

על כל פנים, מספר הסגנים בשכר במועצות מקומיות ככל הם עד 2,500 - אף אחד,

מ-1,000-2,500 - אחד, מ-10,000 - כל המועצות המקומיות שני סגנים וכל העיריות

שלושה סגנים, בירושלים-תל-אביב - 4 סגנים בשכר. מספר הסגנים, בהבדל מסגנים בשכר,

בכל הרשויות המקומיות, פרט לירושלים ותל-אביב, הוא שלוש, אחד הוא ממלא מקום ושני

סגנים אחרים נוספים. אבל כל זה לא חל על מועצות איזוריות כי במועצות האיזוריות

אין הגבלות כאלה. חוק הבחירה הישירה איננו חל לעת עתה על מועצה איזוריות.

היו"ר י. מצא;

בעיריות כולן מוותרים 4 סגנים?

ג. שפט;

לא, 3 סגנים. סגן אחד הוא ממלא מקום ועוד שני סגנים. זה אמור לגבי כל העיריות

פרט לתל-אביב וירושלים. בתל-אביב וירושלים מוותרים עד היום 4 סגנים בשכר. עד עכשיו

גם בחיפה היו 4 סגנים כי עד עכשיו, לפחות פורמלית, היו בחיפה 250,000 אלף תושבים

והיום אין בחיפה 250,000 תושבים.

היו"ר י. מצא;

כלומר 4 סגנים זה ענין של פונקציה של מספר התושבים.

ג. שפט;

כן, 4 סגנים זה כשיש למעלה מ-250,000 תושבים.

אשר לשאלה בענין הקמת מועצה מקומית - למען האמת אין קריטריונים. כלומר הדבר

הקרוב ביותר שאנחנו יודעים עליו זה המלצות ועדת זנבר. אני לא זוכר בדיוק מה נאמר

בהמלצות ועדת זנבר. היסטורית יש לנו כמה מועצות מקומיות קטנות מאד בארץ שאנחנו



מצטערים שהן קיימות. כלומר יש כמה מועצות מקומיות שאילו היה המצב היום לא היינו

מקימים אותן. יש לנו למשל את מועצת שבי ציון שהיא מועצה קטנטונת. יש לנו את

המועצה במנחמיה, ולמרות שראש המועצה שהיה חבר-כנסת היה כועס עלי מאד אילו הוא היה

שומע שזו מועצה שלא היינו מקימים אווזה אני אומר זאת.
נ. מצלאחה
גם את גבעת עדה לא היית מקים.

ג. שפט;

נכון וגם את כפר תבור לא הייתי מקים. כלומר אלה הם מקומות קטנים.

אם כך ואם אחרת לנו נדמה היום שכמה אלפים טובים של תושבים נחוצים כדי שהנחיה

מועצה מקומית שאפשר לחיות אתה ושאפשר לתת בה שירותים נאותים.
נ. מצאלחה
אתה התחלת בדבר שהוא מאד חשוב וזהו מרכז הגליל. אתה מכיר ודאי את הסיפור של

כפר ינוח. מה שאנחנו צריכים לאחל להם הוא שביחד הם יהיו בסדר. אם חלילה וחס שלושת

הישובים האלה לא יהיו בהרמוניה - ייבדקו העניינים, אם כי אסור היום לתת פתח לכאלה

איים נפרדים. אני מבין את השאלה. לכל ישוב יש את החברים שלו, את הדאגות שלו ואת

המנהיגות המקומית שלו. נאחל לכם בהצלחה, אם כי החוק לא מונע זאת.

ג. שפט;

החוק לא מונע. אבל אנחנו במשרד הפנים היום חושבים אפילו על מועצות בסדרי גודל

שלהם לאחר במועצות חבליות. יש יצירה חדשה. אנרונו עושים נסיונות במרכז הארץ,

כשמדובר על כפר יונה, פרדסיה ועל כל האיזור הזה. אלה מקומות ישוב ותיקים והגענו

למסקנה שמשקית ומבחינות אחרות קשה להחזיק מועצות עם כמה אלפי תושבים, כי המועצות

האלה אינן מסוגלות לתת את השירותים בקנה מידה מתקבל על הדעת היום. לפיכך, יש

כוונות לאגד אותן יחד ולהביא אותן לארגון משותף של מתן שירותים ביחד ובמבנה דומה

למועצה האיזורית "משוש". אנחנו רוצים לעשות זאת עם ישובים ותיקים שקיימים עשרות

רבות של שנים במרכז הארץ. זאת מפני שבמועצות קטנות במצב הכלכלי הקשה הקיים קשה

להחזיק שירותים. אבל אלה הן לא שאלות משפטיות.

מה שאני מבקש להוסיף הוא זה: יש היום בכלל קושי או חידוש לגבי תפקידי ראש

הרשות המקומית ותפקידי המועצה. כידוע מה-1.1.90 גם במועצות איזוריות ייבחרו ראשי

מועצה בבחירות אישיות ישירות. זהו חידוש גדול. עוד לא היה לנו דבר כזה במועצות

איזוריות ואם החוק לא ישתנה עד אז הרי מה-1.1.90 בוחרים גם במועצות איזוריות

בבחירות אישיות כמו בעיריות.

יש היום מגמה שהביצוע יהיה בידי ראש העיריה או ראש המועצה המקומית והפיקוח

והבקרה יהיו בידי חברי המועצה כמעין פרלמנט קטן, כמו כנסת קטנה. זה דבר חדש, זה

דבר שצריך ללמוד אותו. זה דבר שלא כל-כך הולך לא בסקטור היהודי במועצות הקיימות

ולא בסקטור הערבי. זה לא פשוט, כי באיזה שהוא מקום צריך לדעת ללמוד להבחין בין מי

שממונה על העשיה לבין מי שממונה על הביקורת ועל ההכוונה ועל החקיקה. אולי זוהי

הבעיה המרכזית של ראשית שנות התשעים במדינת ישראל ברשויות המוניציפליות.

לכם יש מזל, רבותי. המזל שהתהלתם עכשיו. לכן אולי יכולתם ללמוד כבר את החדש

אולי לפני שתתרגלו לשיטה הקודמת של החלוקה הסקטוריאלית בעשייה. אולי זה קל יהיה

יותר אם תסגלו את המחשבה הזאת שהמועצה היא בעצם מדריכה, מכוונת, מחוקקת, קובעת

מסגרות תקציביות, אבל היא איננה עושה. את העשייה היא משאירה לראש המועצה, אולי

לסגנו או לממלא מקומו או לסגני ו ולעובדי הרשות, כי אחרת הדברים משתרבבים האחד

בשני.



היו"ר י. מצא;

תודה רבה. אנסה לסכם את הפגישה של היום. אני שוב מברך על המפגש. אני בכנות

אומר לכם, אחרי המפגש, שאני שמח כפל כפליים על ההזמנה הזאת. זהו רגע גדול בשבילכם

ואינם רואים איך מול עיניכם ומול עינינו הולך וקורם עור וגידים קטע מסויים בארץ

הזאת, בהשתלבות בהייה הדמוקרטיים של מדינת ישראל.

בואו אל תרוצו את המרוץ של כן סגן או לא סגן כי זה יכול רק לפגוע במרקם הזה

שהולד ונבנה. למעשה מה שעשה משרד הפנים הוא שהוא נתן הזדמנות אהת שווה לכל אותם

ממונים נבחרים שכעבור קדנציה אחת, ולא יותר, ואני קורא למשרד הפנים ולכם לעשות את

כל המאמץ להשתלב בדרד נאותה ולשלב את החיים הדמוקרטיים המוניציפאליים שלכם כד

שבתום קדנציה ולא יותר אפשר יהיה לקיים מערכת בחירות איזורית ולא נפרדת. הברכה

שלכם תהיה אם תצליחו להשתלב כולכם ירח- במסגרת האיזורית, עם ראש מועצה אחד, עם

שלוחות נוספות של סגנים כאלה ואיורים, אבל בחיים דמוקרטיים. זה יהיה הנס והמעשה

הגדול של הישוב שלכם ולא ההתחככות של ישוב בתוד ישוב והתחרות הזאת שיכולה רק

להביא באמת לנזק.

לא נותר לי אלא לברד אתכם ולאחל לכם הצלחה גדולה.

בחפץ לב אני מקבל את ההזמנה הזאת לבקר אצלכם. נעשה זאת לאחר שהכנסת תחזור

מפגרתה. נתאם איזשהו מועד ונרד לאיזור הזה. יכול להיות שנשלב את הסיור עם עוד

איזשהו קטע באיזור, במגזר הבדואי, נלמד את כל הבעיה ונתארח אצלכם בשמחה רבה. תודה

רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30

קוד המקור של הנתונים