ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/10/1991

בעיות אספקת המים ופיתוח התשתיות בעיר אילת

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 316 א

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ב', ו' בחשון התשנ"ב, 14.10.1991, בשעה 11:10

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

מ. גולדמן

ג. גל

א. כ"ץ-עוז

א. פורז

י. צידון

מוזמנים; א. רוזנטל, מנכ"ל משרד התיירות

ר. הוכמן, ראש העיר אילת

א. שלף, המהנדס הראשי, נציבות המים

י. פתאל, מנהל אגף פרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון

מ. נחמה, מנהל מרחב הדרום, הברת "מקורות"

פ. גליקשטרן, ד"ר, מנהל יחידת ההתפלה, חברת "מקורות"

א. רוזנברג, סגן מנהל מפעל המים בעיריית ירושלים, מרכז

השלטון המקומי

ש. שטרייט, מנהל פרוייקט הביוב הארצי, משרד הפנים

א. פרייס, ממונה על תקציבי הפיתוח של הרשויות המקומיות,

משרד הפנים

ר. וולפמן, אגף התקציבים, משרד האוצר

מזכירת הוועדה; ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

בעיות אספקת המים ופיתוח התשתיות בעיר אילת

169
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה,

ומקדמת בברכה את אורחינו.

מצאנו לנכון להעמיד את הנושא שאינו ספציפי לבעיה זו או אחרת. ישנס

נציגים של משרדים שונים, מכיוון שהבעיות של העיר אילת הן מגוונות.

אנחנו עדים לתנופת פיתוח אדירה באילת, ואני מברכת את ראש עיריית אילת

על המאמצים שהוא השקיע כדי שאילת אכן תלבש צורה של פיתוח, של שגשוג ושל

פריחה ומשיכת תיירים, לא רק תיירות חוץ אלא גם תיירות פנים. ישנה תנופת

בניה בכיוון זה בשנה האחרונה.

אבל, עם כל זה, ישנן בעיות די כבדות משקל. אם זה נושא של בעיית המים,

אם זה נושא של דירות גמורות שלא ניתן לאכלס אותן משום שלעיריה אין

תקציב לסיים את תשתית הפיתוח, ואם בגלל בעיות המים.

אני רוצה לתת לראש עיריית אילת, מר רפי הוכמן, להציג לנו את הבעיות

כהווייתן ובכל חומרתן. נשמע אחר כך מהנציגים כיצד ניתן להתגבר על

הבעיות הללו ולפתור אותן.

ר. הוכמו; גבירתי היו"ר, תודה על שהנושא הועלה לסדר

היום. אני אתאר את המצב בצבעים אפורים מאוד,

ואסיים בנבואה שחורה מאוד.

היום נמצאים 6 בתי-מלון בתהליך סיום. עד חודש אפריל 1992, ועוד לפני

בוא הקיץ, מתוך 3,000 חדרי מלון שנמצאים בבניה 1,560 יהיו מוכנים

לאיכלוס ולקבלת תיירים ואורחים. התפוסה באילת בימים אלו, כמו בשנה

שלפני המלחמה, מתקרבת ל-100 אחוזים. כלומר, כל חדר מצוי מתמלא מיד

בתיירים, הן מחו"ל והן מהארץ.

השקענו הרבה מאוד ביחד עם משרד התיירות, והייתי אומר שבעיקר פעל משרד

התיירות בשיווק אילת בחוי'ל ובשיווק אילת בתוך הארץ, כך שהמצב הכלכלי

היה יכול להיות טוב ואפילו טוב מאוד. זו בניה מאוד מסיבית של בתי-מלון.

16 בתי-מלון נמצאים היום בבניה, מתוכם 6 יהיו גמורים עד אפריל 92. תהיה

להם אפשרות לפתוח את שעריהם ולקלוט תיירים, אבל לצערי זה לא יוכל

להתבצע.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם 3,000 החדרים נכללים בתוך 16

בתי-המלון?

ר. הוכמו; כן. יש כאלה שיהיו מוכנים אחרי הקיץ, אבל עד

לקיץ זה מה שיהיה מוכן. אחרי הקיץ יהיו

מוכנים בתי-מלון נוספים שנמצאים עכשיו בבניה.

אותם בתי-מלון מייצרים מקומות עבודה, ואני מדבר על ייצור מקומות עבודה

קבועים ומסודרים. 2,300 עובדים יהיו נדרשים באילת עד הקיץ הבא. אותם

2,300 עובדים אינם רק עובדי בתי-מלון, מאחר שיש ערך מוסף לעובדה

שעובדים מועסקים בבתי-מלון. אם פותחים מלון ובו 500 חדר, אנחנו יודעים

שיהיו 300 עובדים קבועים בעיר. אלה מנהלי החשבונות, אנשי תחזוקה, פקידי

קבלה, הנהלת, ורמות ניהוליות שונות, שזה אומר גם אוכלוסיה קבועה בעיר.



יש עוד 200 עובדים שהם עובדים זמניים, וגם הם צריכים כמובן מים, דירות

וכוי, ואני מדבר על משפחות.

אלה שגרים בעיר ויגורו בעיר בצורה קבועה יצטרכו מים, ולצערי מים לא

יהיו באילת בקיץ הקרוב.

אני חוזר על תיאור המצב. עד לקיץ יהיו מוכנים 1,560 חדרי בתי-מלון.

מהצד השני, נערכנו לבניית דירות, ועד לקיץ צריכות להתאכלס 1,635 דירות

מתוך 3,000 יחידות דיור שנמצאות היום בבניה.

התמונה הזו שצריכה הייתה להיות תמונה ורודה. יש תיאום בבניה, בשיחרור

היתרי בניה, יש תיאום מבחינת הפיתוח במקורות תעסוקה. מדובר על קליטת

עליה, ועד היום קלטנו 1,300 עולים חדשים מבריה"מ ו-650 עולים מאתיופיה,

כולם עובדים אצלנו. כלומר, אין אדם שרוצה לעבוד ואינו עובד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אין אבטלה.

ר. הוכמן; להיפך. יש חוסר חמור בידיים עובדות.

אני רוצה להתרכז בבעיית המים.

העברתי בעבר תזכירים לשרים הנוגעים בדבר, יושב כאן אחד מהם, בנושא צרכי

המים העתידיים בעיר. באותם זמנים התמונה אולי נראתה מאוד אוטופית, אבל

אני התבססתי על נתונים שיש לנו. הקמנו בעיריה מרכז תכנון אסטרטגי ומרכז

מידע, שקולט את כל המידע ומתרגם אותו לצרכים.

יצא מיכרז להקמת מתקן להתפלת מים באילת. המיכרז בוטל, והזמן עבר. נכנס

שר חדש לתפקיד. פניתי גם אליו, ואמרתי לו שיש צורך לזרז את נושא אספקת

המים באילת, מאחר שכמויות המים העכשוויות של העיר אילת אינן עונות על

צרכי העיר לקראת 1992.

נערכו בדיקות מחדש, נערכו בחינות נוספות, אך לא נעשה דבר פיזי בשטח. כל

זה היה עד השנה האחרונה, ואני יכול גם לתת תאריכים, אף שאני חושב שהם

פחות רלוונטיים.

בשלב מסויים אגף התקציבים של האוצר לא הסכים להשקעות בהקמת מתקן להתפלת

מי ים באילת. ביום האחרון של דוד בועז בתפקידו, הוא הוציא סיכום שאומר

לגשת מיד להקמת מתקן אספקת מים לאילת, מאחר שהוא שוכנע שבאילת לא יהיו

מים, אם לא יטופל הנושא.

אגף התקציבים היה האחרון בשורה, כאשר משרד השיכון הקציב 7 מיליוני

שקלים לבקשת נציב המים, לאספקה מיידית על-מנת להקים מתקן מים. האוצר

התנגד לכך שמשרד השיכון יקציב מתקציבו לאספקת מים באילת. שר השיכון אמר

לי שהוא קיבל נזיפה משר האוצר, על כך שמקצים לנושא מים מתקציבי שיכון,

ולכן חזר בו. כלומר, הכסף מנציב המים חזר לידי החשב הכללי.

השלב הבא היה חזרה לנקודת התחלה, לנציב המים. נציב המים הכיר בצורך,

ומאחר שדוד בועז התיר לו להקים מתקן התפלה באילת, וגם אישר זאת בהעברה

תקציבית של 17 מיליון שקל, נעשו ההליכים על-מנת להקים מתקן מים באילת.



דובר בהרחבת מתקן "מקורות", באמצעות מתקן קיים או מתקן נוסף ליד המתקו

הקייס. נעשתה בדיקה עם "מקורות" אם היא יכולה לעמוד בכך, ואכן "מקורות"

נתנה לוח זמנים שעמד בצרכי העיר.

כאן נכנס לתמונה יועץ השר, מי שהיום הוא נציב המים, דן קסלבסקי, והתנגד

לכך ש"מקורות" תבצע את העבודה ללא מיכרז. הוא החליט שיוצא מיכרז. פניתי

לשר, שר החקלאות היה באילת, הצגתי בפניו את הצרכים הדחופים, והוא הודיע

ל"מקורות" שתבצע את התפלת המים באילת ללא מיכרז.

שבוע עד 10 ימים לאחר מכן שוב היתה הודעה אחרונה, שחזרה בה, והולכים

למיכרז. שר החקלאות שוב היה באילת, לקחתי אותו לאתרי בניה, הראיתי לו

את הבתים המוכנים שעומדים בעצם סגורים, לאחר שהקבלנים קיבלו 15 אלף

דולר תמריץ זריז על כך שעמדו בלוח זמנים. הוא ראה מה קורה באתר שלם של

3,000 יחידות. השר שוכנע, חזר לירושלים, זימן את מנכ"ל "מקורות" והודיע

לו לבצע את העבודה, וכי עד יוני הם חייבים לעמוד בלוח זמנים.

אמרתי למנכ"ל "מקורות" שאני עושה את המלחמה לא לשם העיניים היפות של אף

אחד, אלא לאור הצרכים של העיר, ואני מאמין ש"מקורות" תוכל לעמוד בלוח

זמנים, מאחר שהיא עשתה זאת בקיץ הקודם, בעת שהיא הרחיבה את המתקן הקיים

עוד ב-2,000 קוב, וענתה על צרכי העיר. אמרתי לו שאדרוש מהשר, אם

"מקורות" לא תעמוד בלוח הזמנים, שהוא, המנכ"ל, יסיק מסקנות אישיות,

מאחר שאני שם את כל יהבי עליו ועל "מקורות", ואני לוחם שהיא תבצע את

העבודה ללא מיכרז לאור הדחיפות שבענין.

אמר לי מנכ"ל "מקורות" שהוא מוכן לקחת על עצמו את האתגר. והיה אם הוא

לא יעמוד בלוח הזמנים, הוא יסיק מסקנות אישיות. אני חושב שזו הצהרה

ציבורית יפה.

נציב המים הודיע לאחר מכן שהוא דורש ש"מקורות" תוציא מיכרז. בסדר, יהיה

בלי מיכרז ל"מקורות", אבל "מקורות" תוציא מיכרז. "מקורות" התנגדה לכך,

ואמרה שאם היא צריכה לעמוד בלוח זמנים, היא תעשה את העבודה במהירות-,

אבל אם היא צריכה לתת לקבלנים אחרים, היא לא תוכל לעמוד בלוח הזמנים

ואם כך, שנציב המים יקח על עצמו את האחריות, ושהוא יוציא את המיכרז.

אף שדרשתי שזה יהיה ללא מיכרז, היתה החלטה לעשות זאת באמצעות מיכרז.

שאלתי את נציב המים מה יקרה, ודרשתי שיינתן פטור מהמיכרז. נאמר לי שיש

בעיה עם האוצר, האוצר לא יאשר.

התקיימה ישיבה אצל שר החקלאות עם החשב הכללי באוצר, אלי יונס. הכל נאמר

שם, רק לא נאמר באותה ישיבה שיש בעיה של אספקת מים כבר בקיץ הקרוב. אמר

לי החשב הכללי שאם היו אומרים שיש בעיית מים, הוא היה אומר שילכו ויקנו

מיתקן קיים באיזה שהוא מקום, העיקר שאילת לא תסבול ממחסור במים.

הודיע נציב המים שתוך שבוע יצא מיכרז, לשאלתי, מה יהיה אם תוך שבועיים

לא יצא מיכרז, הודיע לי מר אלי יונס, בשיחה טלפונית, שאם תוך שבועיים

לא יהיה מיכרז, הוא יתן אישור לפטור ממיכרז.



עברו השבועיים, חזרתי לחשב הכללי באוצר, שאלתי מה קורה, והתבקשתי

על-ידו להעביר חומר, המראה שבאמת קיימת בעיית מים באילת. אכן העברתי לו

תזכירים וחומר מפורש - שגס גבירתי היו"ר קיבלה וגם חברי הכנסת קיבלו,

וכל מי שרוצה יכול לקבל - על בעיית המים האקוטית באילת, שתתעורר בחודשי

השיא, בחודשים יוני-יולי-אוגוסט-ספטמבר 1992. אמרתי שמאחר שזה המצב,

לבסוף עוד יאשימו את החשב הכללי שלא אישר את אספקת המים.

אחרי שבועיים נוספים פניתי אליו שוב. הוא אמר שהוא רוצה לבדוק. בדק עם

נציב המים, נציב המים אמר לו שתוך שבועיים יוצא מיכרז. שוב שאלתי מה

יהיה אם תוך שבועיים לא יהיה מיכרז. אמר לי שיטפל בענין.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יש ועדה שפוטרת ממיכרזים. האם היה כל כך קשה

לשבת, להביא בפניה את הנושא ושהיא תחליט?

ר. הוכמו; לאחר אותם שבועיים נוספים שנציב המים אמר

לחשב הכללי שאחריהם יוסדר הענין, ולא קרה

ולא כלום, אמר לי אלי יונס שהוא "הצטער לקרוא על עיכובים שגרמו הרשויות

השונות באישור מתקן המים. טענותיך בדבר מחסור במים מעולם לא הועלו בפני

על-ידי הרשויות המוסמכות - משרד החקלאות ונציבות המים - ואפילו לא

על-ידי "מקורות". בכל מקרה, טענות אלה, בהקשר זה, להפנות אליהם". הוא

מתעלם מסיום מכתבי, שבעצם האחריות לבסוף תהיה עליו.

נציב המים אמר שזה יהיה תוך שבועיים. עברו השבועיים, החשב הכללי אינו

עונה לטלפונים, כרגע נמצא בחו"ל. בשיחה האחרונה עם נציב המים הוא אמר

לי שנכון, הוא מתרשם שבקיץ הקרוב לא יהיו מים באילת. סוף סוף הוא הגיע

למסקנה שלא יהיו מים באילת. במכתבו לאלי יונס הוא כותב: "לדעתי נוכל

לעבור את הקיץ הבא ללא מחסור במים", ואינני יודע על סמך מה הוא מתבסס.

אני חושב שהדרך שבה הדברים נעשים מאוד חובבנית. אני משוכנע שעל סמך

הנתונים האופטימיים ביותר ש"מקורות" תוכל לספק לנו 34 אלף קוב ביממה,

יהיה לנו מחסור של 4,000 קוב. היום אומר לי מנהל המחוז ב"מקורות" שאלו

נתונים אופטימיים לגמרי, אבל הם לאילת לא יוכלו לספק יותר מאשר 29 אלף

קוב בימי השיא, וזה ללא תקלות. את הקיץ האחרון עברנו ממש עד המטר

המעוקב האחרון, כאשר לא היו תקלות. כאשר אומרים תקלות, זה אומר שאין

מפל מתח במתקן ההתפלה, זה אומר שאז המתקן מושבת, ואם הוא מושבת, חסרים

עוד 17 אלף קוב מתוך 34 אלף קוב. בעבר היו תקלות רבות בצינור שמעביר את

המים לאילת. זה צינור ישן, צינור חלוד, שיכולות להיות בו תקלות, ואכן

היו בו תקלות.

ישנם חודשים ספורים לפני הקיץ, ויש ודאות שתהיה בעיית מים.

עד לרגע זה לא יצא מיכרז, אינני יודע מתי יצא מיכרז, אף אחד בעצם לא

יודע מתי יהיה מיכרז, ואני עומד לנקוט צעדים. שום החלטה של הוועדה הזו

היום לא יכולה לשנות את המצב ולגרום לכך שיהיו מים באילת. כלומר,

טכנית, מהיום ועד ליוני אין שום דרך שיהיו באילת מים חדשים.

ג. גל; משתמע מהדברים שלך, כאילו יש דירות באילת,

עבורן שילמו תמריץ לקבלנים, ובגלל בעיית

המים הזו אי-אפשר לאכלס אותן. פעם אחת אתה מדבר על הבעיה של הקיץ



הקרוב, ופעם על ענין חדירות. האם זו הסיבה שהדירות שנסתיימו לא

מאוכלסות, נכון להיום?

ר. הוכמו; לאילת יש תצרוכת שנתית. נציב המים עשה חישוב

שנתי, ואמר שיהיו מספיק מים. אמרתי לו לרדת

מהעניו הזה, מפני שבחישוב שנתי כן, מאחר שבחורף אנחנו צורכים פחות,

ויש לי נתונים גם איך זה מתחלק.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה התצרוכת השנתית?

ר. הוכמו! . 7 מיליוני קוב. אבל בימי השיא, בשלושת חודשי

השיא של הקיץ, התצרוכת הרבה יותר גבוהה.

הדירות, והיום הן דירות מוכנות; נעשות בהן עבודות השלמה של תשתיות

סופיות. יש שם קווי מים, יש שם קווי ביוב, אבל אם אני היום אאכלס 1,500

דירות, לפי הנתונים הקיימים, לא יהיו לכל אנשי העיר מים בקיץ הבא. יש 6

בתי-מלון בבניה, שהושקעו בהם 350 מיליון דולר. גם הם יהיו גמורים עד

אפריל. אם נאכלס אותם, הם יזדקקו למים. ואז נתחיל לשחק באיזורים -

בשעות אלה ואלה נפסיק למלונות האלה, בשעות אלה ואלה לשכונות האלה בעיר,

וכוי.

אתקשה מאוד להפסיק את אספקת המים לקהילה, לתושבים, בימי שיא, בימי חום.

האלטרנטיבה היא שלא לפתוח בתי-מלון, ואז ממילא הם לא יצטרכו עובדים ולא

יצטרכו מים, ואז הם ישארו עם ההשקעות, ומישהו במדינה יצטרך לפצות אותם

על כך שבתי-המלון לא פתוחים. אני אנקוט את כל הצעדים על-מנת שמי שגר

בדירה, יהיו לו מים. הלא באילת אי-אפשר לחיות ולעבור את הקיץ בלי מים.

לא יעלה על הדעת שלא יהיו מים ואפילו למספר שעות.
ג. גל
כמה דירות, נכון להיום, בנו באילת?
ר. הוכמן
היום יש כ-400-500 דירות, ועד לקיץ תהיינה

1,635 דירות מוכנות. אני יכול לתת פירוט של

כל קבלן, כמה יחידות דיור יהיו לו. בדקתי גם כמה דירות נמכרו, מקרב

הדירות שקבלנים בונים, והאחוז הוא גבוה. יש לי כל הנתונים. כ-70-75

אחוזים מהדירות שבבניה מתוך ה-3,000 כבר נמכרו. מה שקרה הוא, שנוצרו

מקורות עבודה בעקבות הפיתוח התיירותי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זהו חלם, כל הסיפור הזה.

א. שלף! בקשר למיכרז. המיכרז צריך לצאת בימים אלה,

כך נאמר לי על-ידי נציב המים. הוא ביקש ממני

למסור כאן שהמיכרז יוצא בימים אלה, וכפי שהוא הבטיח, כך יהיה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה הפרטים של המיכרז? במה מדובר?
א. שלף
אין לי אינפורמציה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מי מכין את המיכרז?



א. שלף! נציב המים מכין את המיכרז. חיו היסוסים איזה

מיכרז לעשות, האם לגבי מי ים או מים מליחים.

לגבי המים המליהים שקיימים באילת יש בעיה של אוגר חוזר. היו ציפיות,

היו תוכניות כאלה, שיתכן שהמים לא יהיו מספיקים לשנים הבאות, והיה

היסוס אם לקחת ממי הים. אלה היו ההיסוסים עד לקבלת ההחלטה איזה מתקן

להקים. שמעתם פה את ההיסוסים שהיו בין שר החקלאות לבין "מקורות", האם

להתיר או לא. נראה שהדברים נסתיימו, והוחלט להוציא מיכרז. זה ש"מקורות"

תשתתף בו או לא, זו בעיה אחרת, אבל מיכרז צריך להיות. המיכרז הזה נמצא

בהכנה. אני מתאר לעצמי שמיכרז כזה אינו דבר פשוט. זה לא מיכרז למכירה

בבסטה בשוק. זה מיכרז רציני. הוא כולל, יתכן, גם פירמות מחו"ל, הוא לא

דבר קטן. בימים אלה הוא יוצא אל הפועל.

על-מנת להרגיע או לתת גלולת נגד אני רוצה לומר, אחרי ההרצאה הממצה

והקצרה של ראש העיר, שבכל-זאת, בתור ראש עיר, יש לו עוד כמה מטלות, ולא

רק להגיד שהוא מביא אנשים ובונה בתים וצריך מים. יש גם כמה פעולות

נוספות שאפשר לעשות בעיר, על-מנת לחסוך את המים היקרים האלה, המים

המותפלים. ידוע שהמים האלה הם היקרים ביותר בארץ. מחיר המים האלה היום

הוא בסביבות 80 סנט לקוב, וכמה שהתושבים משלמים אנחנו יודעים. הם

משלמים בדיוק כמו שמשלמים תושבי תל-אביב. לכן יש פה ענין רב לחסוך ככל

שיותר במים.

בשנה האחרונה נעשתה פעולה רצינית בעיר בקשר להתקנת חסכנים, שיכולים

לחסוך מאות אלפי קובים בשנה.

ר. הוכמו; צריך לציין לטובה את עיריית אילת על כי

התגייסה למבצע חד-פעמי של התקנת חסכנים

בעיר, והתקינה תקנה עירונית בקשר לכך.

א. שלף! אגחנו אומרים שצריך להמשיך בכך.

שנית, סוכם בזמנו, והיתה הצעה כזאת, שלפחות

הגינון העירוני והגינון הציבורי יושקה בקולחין. בסה"כ היה צריך לעשות

מתקן שיכול להפוך את השפכים של העיר היום, שהם מטופלים ברמה נמוכה

יותר, שיהיו מתוקנים ברמה גבוהה יותר, ולהשתמש במים האלה.

ג. גל! האם זה יכול לעזור בפתרון הבעיה?

א. שלף; בהחלט.

ג. גל; אם כך, למה צריך להקים מתקן התפלה!

א. שלף; זה לא יכול לפתור את כל הבעיה, אבל בהחלט זה

יכול לעזור על פני ציר הזמן.

ג. גל; נושא הישיבה, אם אני מבין נכון, זה שבאילת,

כפי שאומר ראש העיר, ללא מתקן התפלה אי-אפשר

יהיה לאכלס את בתי-המלון, אי-אפשר יהיה לאכלס את הדירות המוכנות. אתה

בא בשם נציב המים, ואינך יודע מתי יהיה המיכרז. הישיבה הזו תהיה לדעתי,

בהעדר נציב המים, או תרפיה קבוצתית או חידון. יכול להיות שנפזר את



הישיבה, וידע נציב המים שמשום שהוא לא בא ולא הודיע שהוא לא יבוא,

אנשים גאו מקצווי הארץ וחזרו כלעומת שבאו.

א. שלף; האם חשוב התאריך? אם אומר לך שה-15

באוקטובר, זה בסדרו אני לא יודע בדיוק את

התאריך. אין לזה חשיבות. אמרתי שאין לי תשובה יותר מזו שנתתי, אבל אני

רוצה לומר, שבנוסף לכך, במשך השנה האחרונה או במשך השנתיים האחרונות

אפשר היה לעשות פעולות אחרות שנוגעות אך ורק בראש העיר וקשורות בראש

העיר. אי-אפשר בסופה של הדרך להגיד שרק נציב המים צריך לספק את המים

וגמרנו, ואני אבזבז כמה שאני רוצה. למשל, נושא המזגנים. אילו היו

מספקים לאילת אפשרות לרכוש בזול מזגנים, אפשר היה לחסוך גס מים. לא הכל

קשור בנציב המים. ישנם עוד כמה גורמים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כל האשמה מוטלת על עיריית אילת. היא צריכה

ליצור מים.

א. שלף; לא אמרתי שכל האשמה על עיריית אילת. אני

אומר שברגע של מצוקה צריכים להיות שותפים

נוספים, ואי-אפשר לבוא או קשה לבוא רק למוסד אחד, ביחוד מוסד שעבר

תהפוכית בחודשים האחרונים, ולומר שהוא צריך לספק את הכל, בעוד

ששנתיים-שלוש לפני כן אפשר היה לעשות משהו. גם בנושא השפכים, למשל,

העיר אינה עושה דבר, מכיוון שהיא מחכה לתרומה כספית. אין לה כסף לבצע

את מתקו השפכים שהיא חייבת לבצע, והיא לא עושה זאת מכיוון שהיא לא

יכולה. אנחנו משתדלים ככל האפשר לעזור להם בנושאים האלה. אנחנו תורמים

עכשיו את נושא התכנון, אנחנו תורמים נושא של הכנת כל מיני חומרים כדי

להכין את המיכרז של הביוב. נציבות המים קיבלה כסף לצורך זה במיוחד, אבל

זה נעשה רק בחודשים האחרונים. במשך השנים האחרונות לא נעשה דבר.

גם פרוייקט הביוב מעורב בזה. הנושא הועלה גם בישיבה האחרונה שהתקיימה

לפני חודשיים עם האוצר. אם תראו את הנקודה הזאת, אם תפתרוו את כל נושא

הקולחין, כך שישקו בהם את הגינות הציבוריות, ואם יקחו את הנושא של המשך

החסכון במים - לדעתנו אפשר פה לחסוך פחות או יותר 4,000-5,000 קוב

ליממת.

א. כ"ץ-עוז; האם זאת כותרת או תוכנית? האם יש לך תוכנית

חסכונות? האם יש לך נייר?

א. שלף; לא הכנתי נייר, אבל הכנתי את החישוב.

א. כ"ץ-עוז; אתה מבין שנציבות המים, על-פי חוק, אחראית

לאספקת המים.

א. שלף; נכון.

א. כ"ץ-עוז; זאת אומרת, שאתה נמצא בבעיה. אם הם לא

יחסכו, אתה עדיין חייב באספקת המים.



אם המיכרז יצא ב-15 באוקטובר, יעבורו חודש וחצי שבחם יחיה מונח עד

שיתנו את התשובות, ועוד חודש עד שימיינו את הפונים, ואז יתחילו להכין

את המשך המיכרז, וזח יארך שנח או שנח וחצי. אתם צריכים לתת תשובה, מח

עושים בשנח הקרובה.

א. שלף; אני לא יכול לתת תשובה.

א. כ"ץ-עוז; לנציבות המים יש עוד אופציה. היא יכולה

להגיד יותר.

א. שלף; אני לא יכול להגיד, אני לא יודע.

א. כ"ץ-עוז; אין ספק שנציב המים יכול להגיד יותר.

אני יודע מה יהיה, וגם גדליה יודע מה יהיה.

יקחו מחחקלאים. זה ברור לגמרי, אתה לא אומר זאת. יקטינו את כמות חמים

השפירים באיזור יוטבתה עד פראן, יכניסו לחצים יותר גבוהים לצינורות,

ויעבירו לאילת. האם אתם לא יודעים את זהו האם מישהו לא יודע את זה? מה

פירוש שהנציבות אינה יודעת? בוודאי היא תספק. מבחינח לאומית, זח נעשח

בצדק, אבל באופן מעשי הבעיה תעבור למקום אחר. במקום שיושב כאן חיום ראש

עיריית אילת, ישבו כאן נציגי 20 ישובים ממושבים, ויבקשו פיצוי משום

שלקחו מחם את המים. אי-אפשר לברוח מחבעיח. הבעיה היא אמיתית, אלא אם כן

תבוא ותגיד דבר שגם אותו בדקו אצלכם בנציבות, והוא - שאניה של 250 אלף

קוב דלק או טון דלק יכולה לעמוד, 3 אניות בחודש, וזח מח שחוא צריך

כתוספת. תעמיד לו בנמל אניות של מים, תביא לו במחזור 3 אניות שיעמדו כל

חודש, ויחיו לו מים. באילת צריכות לעמוד 3 אניות של 250 אלף קוב מים

לחודש לצורך חשלמת חאספקח.
א. פרייס
אני לא אתייחס עניינית, כי מר שטרייט בקיא

בנושאים שקשורים בשפכים יותר ממני. אבל

רציתי רק לבקש, שכאשר מזמינים לישיבח כזאת, צריך לקבל קצת חומר כדי

שנוכל לחכין נתונים. לי אמרו שנושא חישיבח חוא ביוב ותשתיות. לא אמרו

שמדובר במשבר אספקת המים. ביקשתי לקבל חומר רקע לקראת הישיבה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; נשמע מ"מקורות" איפה היא עומדת בכל הנושא

הזה. האם יש לכם מה לומר?
מ. נחמח
יש לנו מח לומר. אנחנו מפיקים סח"כ מים בכל

חערבה לכיוון אילת 42 אלף קוב ליום, מזה

27.5 אלף קוב מקידוחים, וכ-14.5 אלף קוב ממתקן התפלה באילת. בדרך אנחנו

מספקים עוד 12 אלף לצרכנים שונים, ומשם לאילת. אני מדבר על יום שיא של

30 אלף קוב ליום.

לנו יש יכולת לחרחיב את חמתקן באילת בטווח של 10 חודשים, ואת זח פרטנו

בכל מקום, ואמרנו שזה מח שאנחנו מסוגלים לעשות. כל חתוכניות נמצאות

אצלנו חיום, ויודעים מח יש לעשות. לחבטיח לשנח הבאה, בלי המתקן, אמרתי

לראש העיר שאני לא יכול לחבטיח.



אני רוצה להוסיף שההתפלה אינה רק תוספת מים, אלא שדרושה גם איכות מים.

איכות המים לאילת היא בעייתית במיוחד, מכיוון שלא מדובר על חקלאות, אלא

מדובר בפירוש על תיירות. המים האורגינליים שזורמים לעיר, לפני ההתפלה,

מכילים 330 מיליגרם כלור, וזה מעל תקן א/ אבל עדייו נסבל. הם מכילים

סולפטים, למעלה מ-200 מיליגרם בערך, שזה דבר וזה מפריע. הם מכילים

מגנזיום, 45-48 מיליגרם לליטר, וגם זה מפריע. כך שאנחנו חייבים התפלה

לא רק לתוספת המים, אלא גם כדי למהול את המים ולספק מים באיכות טובה

יותר.

לגבי ביוב, צריך להבין שתוכנית הביוב להשקיית מים עירונית אינה פשוטה
משתי סיבות
(א) אם באמת רוצים להכניס מי ביוב לעיר לגינון, צריך לחתוך היום את כל

העיר ואת כל המדרכות והכבישים ולהכניס אותם לביוב, זה מבחינה

טכנית.

(ב) כעיר תיירות, הרבה תיירים שוכבים שם על המדשאות. אם משקים אותם במי

ביוב, אני לא יודע אם זה דבר שכדאי בכלל לחשוב עליו בעיר תיירות.

א. שלף; אלה אינם מי ביוב, אלה מים מטוהרים ברמה

הגבוהה ביותר שיכולה להיות. ברור שצריך לטהר

אותם, אבל אמרנו שמתקן כזה אפשר להקים תוך כמה חודשים. יותר טוב לחתוך

את העיר, מאשר לבוא ולבכות שאין מים. אפשר לחתוך את העיר, ואז יהיו

מים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני רואה שאתם עוד כועסים.

א. שלף; לא, לא כועסים. אני אומר שאם בונים מלון

חדש, אפשר להתקין שהמלון הזה ימחזר את המים

שלו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! האם כך עושים בכל מקום, או רק באילת?

א. שלף; אילת אינה לא כמו כל מקום. אילת היא משהו

מיוחד. הרי לא יושבים כאן ודנים על תל-אביב,

אלא יושבים ודנים על אילת.

ש. שטרייט; כך עושים בכל המקומות הנורמלים, כמו

קפריסין. בנו מלונות באותו קצב, ברמה גבוהה

מאוד של אילת. בקפריסין עצמה, בעיר הבירה, אין מערכת ביוב מרכזית, אבל

בכל בית-מלון כזה, 5 כוכבים, במרתף יש מכון טיהור, ובשעת הערב והלילה

עובדות הטפטפות והממטרות בגינות ומשקים בקולחין של המלון. אין מים

אחרים במקום הזה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
למה לא דאגתם שהדברים האלה ייעשו מלכתחילה?

ש. שטרייט; זו היתה הערת ביניים. כשיגיע תורי, אומר כמה

דברים.



א. רוזנטל; חשבתי שראש העיר כיסח את כל הנושא, גם של

התיירות, גם של המים, וגם של הנושאים האחרים

שקשורים זה בזה, ולכן לא רציתי להתערב. אבל כשאני רואה שהמומחה למים

מתחיל לטפל במלונות, אולי כדאי שגם אני אגיד כמה מלים.

ש. שטרייט; דברי נאמרו בהערת אגב.

א. רוזנטל! למדינת ישראל יש תיק של השקעות בערך של

מיליון שקל, שסוכם על-ידי משרד התיירות,

מינהל מקרקעי ישראל ועיריית אילת, לגבי השקעות של 6,000 חדר באילת

ב-3-4 שנים הבאות.

יש מקום שבמקרה הצליח בגלל שיתוף של רשויות שונות. היה שיתוף בין משרד

התיירות לבין מינהל מקרקעי ישראל, ולבין החברה להגנת הטבע ועיריית

אילת. כולם באו יחד, שמו את כל הקרקעות, והראיה שהצליחו להביא יזמים.

השאלה היא אם אנחנו רוצים לשחוט את העגל שמטיל ביצי זהב.

יש פה תיאום בין רשויות ובין משרדים שונים. אני משתדל שלא לתת ציונים

לאלה שאחראים על המים, ואינני רוצה לתת ציונים לאלה שמומחים במים. אני
רוצה להגיד רק דבר אחד
אם למשל באו יזמים, וקיבלו מאתנו 800 דונם

למגרש גולף באילת, הרי חלק מההסכם היה, שכל המים יבואו מטיהור של מי

שופכין, בסיכום עם העיריה ועם נציבות המים אני חושב, או עם מי שהיה

לסכם. וזאת על-מנת שנוכל לנצל, כך שגם ניתן משהו לאיכות הסביבה, וגם

נשקה את הדשא. אני לא אומר שזה יפתור את הכל, אבל עובדה היא שאנחנו

ערים לעניינים האלה.

אנחנו מסוגלים לשתף פעולה עם כל המשרדים האחרים, אבל ברור שלא יכול

להיות שאנחנו מצד אחד נרוץ קדימה יחד עם העיריה, ומצד שני יהיו כאלה,

שלא רק שלא ירוצו קדימה, אלא שיש להם זמן. אני לא נותן עכשיו חוות דעת

על הנושא של המיכרז או- לא המיכרז, אבל לכאורה אני חושב, כמאזין, אם זה

נכון שמדובר רק על הרחבת, נדמה לי שיש דרכי ביניים, בין מיכרז לבין

הליכה לחברות אחרות. אם יש חברה בשטח, ומדובר על הרחבה - אני שוב אומר,

בלי שנתחיל לבנות את הגלגל - יכול להיות שזה הפתרון.

ש. שטרייט; יש הרבה צופנים סודיים בנושאי מים וביוב. זה

מובא אחרי שנתיים וחצי של שפשופים אצל כל

הגורמים - מה שאמרת כאן בענין המיכרז, וזה קצהו של קרחון. מאות שעות של

דיונים נמשכו בשנתיים האחרונות.

עד היום לא ברור האם הם צריכים לקבל מים חינם, והאם הם יכולים לקבל מים

גולמיים ולהקים להם מתקו טיהור. נעשו נסיונות, והשקעתי בזה הרבה מאוד,

כולל עם אנשים מחו"ל כדי לקדם את הענין.

א. רוזנטל; . פה מדובר על דבר כלכלי, ולא רק על דבר טכני,

האם יהיה מתקן או לא. אני מדבר כאן גם בתור

יו"ר החברה לפיתוח חוף אילת. אנחנו בעצמנו אחראיים על כל פיתוח המלונות

והתשתית בחוף הצפוני. אנוונו דנים עכשיו עם עיריית אילת ומינהל מקרקעי



ישראל על תכנון החוף הדרומי, מהסלע האדום ועד לגבול בטאבה, וכל תכנון

החוף הדרומי. אני מעורב בענין.

אנחנו משתדלים להקים מתקני התפלה למלונות, אבל צריך לקחת בחשבון, כשאתה

מדבר היום על מלון 5 כוכבים, שאנחנו, משרד התיירות ביחד עם האוצר,

מאשרים לו 100 אלף דולר לחדר. היום כבר הוא בונה אפילו בסטנדרט של 130

אלף דולר לחדר, ואנחנו נותנים לו 100 אלף דולר. אתה מדבר על השקעה של

50 מיליון דולר, שאנחנו, המדינה, לצורך זה נותנים מתוכה 30 אחוזים.

אנחנו ניתן 15 מיליון דולר, והיזם עדיין צריך להביא עוד 35 מיליון דולר

ולהשקיע. גם כך מעמיסים עליו דברים, ועוד להעמיס גם את המחיר הזה - זה

לא תמיד כלכלי, וזה לא תמיד יכול להתקבל, ולא כל יזם יכול לקחת את זה

על עצמו.

ש. שטרייט; למה כשהמדינה נותנת לא לוקחים בחשבון גם את

התשתיות? מדוע תמיד כשמגיעים למים ולביוב,

יורד איזה קיר ואומרים שאת זה צריך לעשות משהו אחר? הלא זו בדיוק

הבעיה. מדוע עיריית אילת לא חתמה על 2 מיליוני שקלים הלוואות שנתנו להם

לפיתוח נושא הביוב? זה לא מקרי, זו לא רשלנות. יש פה ויכוח עקרוני. אין

פה בעיה תקציבית, גם לא למים וגם לא לביוב. אני אומר את זה באופן
מוסמך. הבעיה היא פשוטה מאוד
בנושא של הקצאה, מי מחזיר את הכסף. האם

אלה הלוואות לרשות המקומית או לחברה שמפתחת, שהיא גובה את החזר ההון

הזה מצרכנים, יהיו אשר יהיו; או שזה מענק ממשלתי.

הזכירו קודם את השר שרון. הכוונה מאוד פשוטה. מישהו החליט במדינה,

מישהו מוסמך, שההשתתפות של המדינה בכל הנושא של הפיתוח היא למטרות

מסויימות, ולמטרות אחרות יש דרך אחרת לתקצב את זה. עד היום הגורמים

המפעילים והאחראיים לא הרימו את הכפפה הזאת.

לפי הסיפור שנשמע פה, זה דבר דמיוני ממש. אתן תיאור קצר ביותר, רק

מבחינת מאגר המים. מה שקורה פה הוא אסון אמיתי. מצד אחד המים

הפוטנציאליים הזמינים הם מהתפלה, מים לא י זולים, והייתי אומר שגם עתירי

אנרגיה. האיכות שלהם עצמה, מבחינת קולחין, לשימוש חוזר, היא איכות טובה

מאוד. אלה מים טובים מאוד. אבל באילת ישנה בעיה, שמשתמשים במים גם

לצינון מדברי. זו בעיה כלכלית וחברתית, כי אף אחד מכם לא קם פה ואמר

שבאותם בתי-מלון של 5 כוכבים, עם השקעות של עשרות מיליוני דולרים, לא

ממזגים במזגני אוויר, היות שלחשמל אין סובסידיה. את האמת אי-אפשר

להסתיר יותר. תהיה באילת קטסטרופה אמיתית, ואחר כן יקימו ועדות

חקירה.

מה שקורה הוא, שמיליון קוב או מיליון וחצי קוב - יש כל מיני גירסאות -

הולכים באילת לצינון, בו בזמן שיש אלטרנטיבה טכנולוגית, שהיא יקרה

יותר.- אני ממזג את הדירה שלי במזגנים כמו שאתה ממזג בפתח-תקוה. אני

אצטרך לשלם 600 שקל לחודש חשמל, ואין לי. זו בעיה, אבל אפשר לפתור את

הענין של מחסור במים, אם מישהו ישב ויקח עפרון מה יותר זול, להביא את

האניה של כ"ץ-עוז או להזמין מיתקן התפלה.

הענין עוד לא נגמר בזה, והוא הרבה יותר חמור. השימוש במצננים הוא,

כנראה, ואני אומר זאת בזהירות, אחת הסיבות, ואולי הסיבה היחידה, שהביוב



של אילת קופץ במליחות שלו מסדר גודל של 400 ל-800, וזוז הורג השקיית. כי

אם הביוב הזה לא היה כל כך מלוח, לא היתה בעיה להחליף מים, וגם התחליף

של מים לחקלאות, מים שפירים, לא היה מכה, ויכול להיות שהיה אפילו

ברכה.

אף אחד פה לא מוכן לדפוק על השולחן, לחתוך את הקשר הזה, ולטפל בנושא של

מים וביוב באילת כענין אחד, תוך שיתוף פעולה עם כל המשרדים.

אם לעיריית אילת יש רשות שהיא צריכה לקבל רק מענקים, היא צריכה לקום

ולהגיד שאנחנו באילת לא צריכים לקבל הלוואות, אלא שכל התקציבים צריכים

להיות במענקים. וזאת משום שהשקענו בתיירות, ואנחנו מייצרים מקומות

עבודה. אבל על זה מעולם לא נערך דיון.

הנושא של הקולחין היה מזמן יכול להיות פתור, אבל היות שכל טיהור של

שפכים אינו פותר את הבעיה של המליחות, נשארים עם קולחין מלוחים, ואני

לא יכול לספק אותם אפילו על-חשבון המדינה לחקלאים, שיקחו מהם מחר

מיליון קוב מים שפירים, כדי שבתי-המלון כן יהיו, וכדי שמקומות העבודה

כן יהיו, ושיאוכלסו הדירות. זאת אומרת, יהיו פה פתרונות זמינים

מיידיים. אני לא אומר שצריך את האבטלה חס וחלילה, אבל כדי לפתור בעיית

חרום, צריך פתרונות אדמניסטרטיביים. אפשר לשבת ולארגן את זה, אבל לפי

מיטב ידיעתי אין פורום שמטפל בזה באופן שוטף.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כמו הרבה דברים שנופלים בין הכסאות.

לא יודעים מי צריך לשבת, על מה צריך לשבת,

מי צריך לדון, מי צריך לקבל החלטות.

ש. שטרייט; נאמר שנציבות המים נותנת כסף להוציא מיכרז

לביוב. זה, בלי להיכנס לפרטים, מראה לך על

הא-נורמליות של המצב כאן. מצד אחד יש הלוואות לקליטת עליה לאילת, ואם

אילת היתה צריכה 10 מיליון שקל למכון טיהור, כמו בדן, יותר טוב מגוש

דן, התקציב הזה מחכה לה, משום שמדינת ישראל היקצתה כספים לביוב בהקשר

לקליטת העליה. עכשיו העיריה לא לוקחת משיקולים שיכול להיות שהם

לגיטימיים - ואני לא נכנס לזה, אני מדבר רק על עובדות - ואז מתבקשת

נציבות המים לעשות זאת, לא מהלוואות אלא מתקציבים שלה, שלמעשה הם

מענקים, ועושה את העבודה של העיריה. אם זה בסדר, נחכה. אבל יושב תקציב,

ומחכה לכל פתרונות הביוב של אילת שקשורים לקליטת עליה. העיריה לא חתמה

על ההלוואות, וזאת עובדה.

ר. הוכמן; נוצר רושם כאילו אנחנו יושבים ומצפים. יש

לכם כסף, ואני מוכן גם לקחת הלוואה וגם

להחזיר אותה. אבל מנכ"ל משרד הפנים אומר שלא יאשר לי הלוואה, אם הוא לא

רואה מה אני עומד לעשות בכסף הזה. אם נטהר את המים ברמה הגבוהה ביותר

ונזרים אותם לים, לשם מה זהי אזרים אותם גם ככה לים. יש אישור משרד

הבריאות להזרים אותם ככה לים.
א. שלף
זה לא נכון, אין לך אישור להזרים מים ככה

לים.



ר. הוכמן; יש לי אישור בכתב ממשרד הבריאות.

אם נטהר את המים ברמה הגבוהה רק כדי להשתמש

בהם, אני רוצה לראות גם מי קונה את המים. נכון, ישבנו יחד עם אנשי משרד

התיירות לגבי מגרשי הגולף, שהם יצרכו מים. הקרן הקיימת רוצה לעשות

חורשה באילת, אבל את כמויות המים הגדולות צריך לתת למשתמשים, לקיבוצים.

הקיבוצים אומרים שאם נשפר את איכות המים ברמה גבוהה, הם יהיו מוכנים

לקלוט אותם. היה אצלי יו"ר המועצה האיזורית, ואמר שאם אדרוש ממנו עבור

המים את העלות שלהם, הוא ימכור את התמרים לגוי, והוא ישב על 2 מיליוני

דולרים בבנק, וזה עדיף לו מאשר לגדל תמרים. גם עלינו מסתכלים כל הזמן

במחירים כלכליים. הוא אומר שאם נדרוש ממנו מים מעבר למחיר הכלכלי, הם

מוכרים את העצים בהרבת כסף, יש להם הרבה עצים שם. ימכרו לאט לאט את

העצים בכל. רחבי הארץ, וגמרנו עם הענין. אומר מנכ"ל משרד הפנים שלא יתן

לנו כעיריה את הרשות להוציא את הכסף הזה, משום שאחר כך נבוא אליו ונדבר

על פרעון מילוות וכד'.

אם יהיה מעגל סגור ומישהו יקנה את המים, בבקשה. אבל אם לא, הוא אומר

שיזרמו לים כפי שהם. מי שמתנגד, זה אנשי איכות הסביבה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הוויכוח הזה נמשך כבר זמן רב, מאז כאשר ח"כ

כ"ץ-עוז היה שר החקלאות. לא יאומן שעד עכשיו

לא נתקבלה החלטה בנושא הזה. האם מוטב שכך ילכו המים, מאשר לתת אותם

לחקלאים במחיר סבירי זאת אני לא מבינה.

א. שלף! החקלאים בסביבה יכולים לקלוט בסה"כ עוד

כמיליון קוב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! לא יתכן שיושבים ודנים שעות על גבי שעות ולא

מקבלים החלטות.
ר. וולפמו
לא דיברתי עד עכשיו, כי אני לא רואה בעיה

מצד האוצר, וכי לא הוא הגורם המעכב בתחום

הזה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מה החכמה להוציא מיכרז שישתתפו בו גם חברות

בינלאומיות, כאשר יש לנו חברת "מקורות"

שיכולה לבצע זאת, ולתת תעסוקה לפועלי ישראל?

י. צידוו! יש חברה אחרת ושמה "הנדסת התפלה", שגם היא

חברה ישראלית, ואינני יודע אם היא יותר טובה

או לא, אבל היא ישנה. לכן רצו לתת הזדמנות לחברות נוספות. היו כל מיני

בעיות שעיכבו, כי "מקורות" נלחמה לקבל את העבודה הזאת, אולי בצדק ואולי

לא, והאוצר אמר שהוא רוצה מיכרז, ובצדק. ואלמלא הענין היה הולך הלוך

וחזור, כבר מזמן המיכרז היה בחוץ. ראש העיר יודע במה מדובר, אני חושב

שגם "מקורות" יודעת. אני מסכים עם נציג האוצר שהאוצר איננו צד. האוצר

בסה"כ במקרה זה רוצה עבודה טובה, יעילה וזולה.

ר. וולפמן; כל מה שנאמר, נכון. אנחנו קיבלנו את עמדת

הנציבות מבחינת המיכרז, כי אכן הועלתה



האופציה לקדם את זה ללא מיכרז. קיבלנו את דעת הנציבות שהנושא אינו כה

דחוף, וכי לוח הזמנים של הקמת המיכרז מאפשר לפתור את הבעיה, ולכן תמכנו

בכיוון הזה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; עכשיו מסתבר שאין זמן, וכי הזמן דוחק.

ר. וולפמו; לענין הזמן, אין לנו ההסמכה המקצועית. אנחנו

מקבלים את חוות הדעת של נציבות המים בתחום

הזה. מעבר לכך, לגבי מה שנאמר כאן בדיון, גם לפני כחודשיים ניסינו לקדם

את הבעיה מהכיוון של הביוב, כאשר כינסנו את הישיבה כדי להקים את הגוף.

לא ידוע לנו על התקדמות בכיוון, אף שחלק מהמטלות הוטלו על העיריה, לקדם

את נושא מיכרז הביוב, וחלק מהמטלות הוטלו על נציבות המים. אני מניח

שחלק מהן נעשה, אבל מאז אנחנו לא יודעים דבר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הענין הוא שאין מיכרז.

ר. וולפמן; נציבות המים טוענת שיהיה מיכרז בעוד מספר

ימים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זרקו נציב אחד, חשבו שהוא לא טוב, שהוא לא

בסדר, שאיננו ממלא את תפקידו כפי שצריך

וכוי, והביאו נציב מעולה, חכם, יעיל יותר וכוי, ואנחנו רואים שלא השתנה

שום דבר, אלא אולי המצב גרוע מאשר היה קודם. על כך באמת יש להצטער.

אפילו לישיבות הנציב הקודם היה מתייצב. עם כל הביקורת שהיתה מוטחת

בפניו, הוא היה בא לישיבה כאן, והיה מתמודד עם הבעיות, גם עם הביקורת.

אבל נציב המים לא הואיל בטובו היום אפילו לבוא לישיבה.
ג. גל
לשמוע את מה ששמענו עד עכשיו ולהישאר שאננים

צריך אופי מיוחד, או שאנחנו כבר התחסנו.

מוציאים השנה יותר ממיליארד שקל על דמי אבטלה. יש באילת דירות, יש

תעסוקה, שילמו לקבלנים כדי שהדירות תיגמרנה לפני הזמן, ומתוך איזו

בטלנות עוד כמה מאות או אלפי משפחות ישארו ללא פרנסה. זה לא מתקבל על

הדעת. כל הימים עסוקים בכנסת ובממשלה ובציבוריות בבניה באיזורי

הפריפריה, ושואלים למה בונים ואין עבודה, ופה המצב בדיוק הפוך.

אני חושב שצריך לגנות את מי שעוסק בענין בכל לשון של גינוי.

מזה מים באילת לא יהיו, ואני מציע גבירתי היו"ר, שעוד השבוע נזמן לכאן

את נציב המים ונקיים דיון. אם לא נשב להם על הזנב, הדבר לא יתקדם.

באשר לעתיד. מה שקורה באילת, בטכניקה לא שונה ממקומות אחרים, הבעיות הן

אחרות אבל הסיפורים די דומים. אחד הדברים שמשפיעים פה או גורמים לזה

הוא ריבוי הסמכויות.

בעתיד, באילת, מרבית תוספת המים תבוא מהתפלה. באילת יש אם כן בעיה של

תוספת מים שתבוא מהתפלה, ויש להם בעיה איך להיפטר מהביוב. בכל המקומות

השאיפה היא להגיע למשק מים סגור. מהו משק מים סגור? העיריה מקבלת בפתח

העיר את המים מ"מקורות", כמו ירושלים, והיא אחראית על האספקה, היא



אחראית על הצנרת הפנימית, היא אחראית על טיפול בביוב. אילת זו דוגמא

קלסית, לפי דעתי, שאת הטיפול בהתפלה צריך היה לתת לעיריה. הם חיים שם,

וזו תהיה האחריות שלהם. יש צורך בגלל הריחוק ובגלל מטרות לאומיות

שהמדינה תשתתף, אבל תתן את זה לעיריה. תהיה הסמכות של ראש העיר, תהיה

הטמכות של המועצה לקיים את המערכת הזאת. צריך שלעיריה יהיה משק מים

סגור, הן לאטפקה, ולא רק לחלוקה, וגם לביוב.

אני מציע לחשוב בכיוון הזה.

י. צידון; ושהיא תוכל להכניס לזה גם הון לא-ממשלתי,

כפי שהיא רואה לנחוץ.

א. כ"ץ-עוז; אני מודה שעזבתי את הנושא הזה בשלב שהתוכנית

לאספקת המים היתה בנויה על מתקן התפלה אחר

המבוסס על יוזמה פרטית, ועל השקעת הון פרטית של מתקן משולב של יצירת

אנרגיה ויצירת מים, כאשר חברת החשמל ושר האנרגיה התחייבו לקנות את

החשמל, ונציבות המים התחייבה לקנות את המים בכמות נתונה ובמחיר נתון,

חשבתי, מסיבות שלא כרגע צריך להיכנס אליהן, שהדרך הנכונה היא לספק גם

אנרגיה וגם מים, ובפעם הראשונה לספק מים על-פי מודל האנרגיה. נציב המים

הכריז אז, שכל מי שיוכל לספק מים עד 2 או 3 מיליוני קוב בשנה במחיר של

35 סנט, הוא יהיה מוכן לקנות אותם, כשם שחברת החשמל קונה חשמל במתקנים

פרטיים וכוי.

אני לא יודע בדיוק מה קרה אחרי זה. אני מבין שבסופו של דבר, מסיבות אלה

ואחרות, הוחלט שלא הולכים למתקן ההתפלה הזה, אלא למתקן ההתפלה הקיים

ולהרחבתו.

במה שקשור לשאלה העקרונית, זו שאלה של מדיניות, ולא יכול להיות שיבוא

שטרייט ויגיד כאן דבר שנציבות המים איננה אומרת אותו. נציבות המים,

שהיא הגורם המוסמך מצד אחד, ומשרד הפנים הוא הגורם המוסמך מצד שני

לעיצוב מערכות מדיניות כאלה ואחרות, עסקו בשנים האחרונות בצורה ברורה

באספקה מרכזית של מים לאילת, ובנטילה מרכזית של המים מאילת. לא יכולים

לבוא לוועדת הכלכלה, למי שיש לו רעיונות טובים מאוד, ולהגיד שכל

בית-מלון יעשה מתקן לעצמו. גם לא נציבות המים. תוכניות, אלא אם כן הן

שונו, זה משהו שיכול להיות. עד כה, לפי דעתי, לא שונו התוכניות. משמע,

האספקה לאילת היא מרכזית כמו במקום אחר, ונטילת המים היא מרכזית כמו

במקום אחר.

מכאן ואילך הסיבוכים הם של המדינה, גם קצת של עיריית אילת. שלא מטובתה

הסתבכה נציבות המים במתקן ההתפלה. זה לא עיסוקה הרגיל, אבל כדי לסייע

לעיריית אילת, לפני 7-8 שנים אם אינני טועה, לקחה על עצמה נציבות המים

דבר שהיא בדרך כלל לא לוקחת על עצמה בשום מקום אחר, וזה מתקן ההתפלה

החדש שקיים היום באילת. כתוצאה מזה היא היתה אחראית למחירי המים

שיוצאים מתוך מתקן ההתפלה, ולגורלם של המים האלה. בצדק יכול היום לשאול

ראש עיריית אילת מה רוצים ממנו, שהרי פורמלית לא הוא האחראי היום על

המים שיוצאים ממתקן המיחזור, מתקן הטיהור, כיוון שנציבות המים היא

הבעלים של המתקן הזה.



אני חושב שכל אמירה שמבקשת חיום לשנות את העיר אילת, ולהכניס בה מערכת

מקבילה של השקעה במי קולחין, אלה דיבורים, אלה רעיונות לעתיד לבוא. אל

יהשוב מישהו שמחר יש מה לעשות במי הביוב האלה בשיטה הזאת. הדבר היחידי

שניתן היה לעשות במים האלה הוא אחד משני הדברים: לזרוק אותם צפונה, כי

גם לחקלאים באותו איזור אין צורך בכמויות כאלה של מים. זאת אומרת,

לדחוף את זה לעין-עברונה וצפונה. זו אפשרות ראשונה. מאחר שלא רצו שזח

יישפך למפרץ, היתה הצעה שאמרה לעשות צינורות עם חורים, ושתאיידו את

המים במדבר, ובלבד שלא יגיעו למפרץ. זאת אפשרות. אהת, לדחוף אותם צפונת,.

ואז אפשר להשקות בזה תמרים או כל מיני דברים שניתן להשקות במים

מליחים.

האפשרות השניה היתה הצעה של עיריית אילת, שצריך להוליך צנרת של מים

יותר מטופלים מכפי שהם היום, ולהשקות בהם את מגרש הגולף ואת החורשות,

כיוון שזה באיזור מאוכלס. בעוד שתמרים ניתן להשקות במים האלה, אי-אפשר

להשקות בהם מגרש גולף, כי על המגרש הולכים אנשים, נופלים ילדים על

הדשא, וזה אסור מבחינה בריאותית.

נכון שזה לא דבר טוב לעשות דברים ללא מיכרז, ועדיף לעשות את זה ע0

מיכרז. אבל צריך להתעורר בבוקר, לפקוח את העיניים ולראות שזה לא יהיה

מוכן. זה פשוט לא יהיה מוכן.

צריך להביא את נציב המים, ומקבלי ההחלטות בענין זה יכולים להיות לפי

דעתי רק שר החקלאות ושר הפנים, ולא מישהו אחר. הם יצטרכו לקבל את

ההחלטה, ובאישור שר האוצר. צריך להגיד להם, שללא מיכרז "מקורות"

תרוויח. היא הרוויחה כל כך הרבה, כל כך הרבה שנים, תרוויח עוד על מתקן

זה, ולא יקרה כלום. מה גם, שכל הפעלת המתקן לסוף תהיה על-ידי "מקורות".

"מקורות", בשונה מכל מקום אחר במדינה, האחראית גם על תפעול המים בתוך

העיר. בתל-אביב, בחולון או בגבעתיים, "מקורות" אחראית עד לשיבר הראשי.

באילת "מקורות" היא גם מחלקת המים של עיריית אילת. ההגיון נותן שיזמינו

את שני השרים, ויאמרו להם - ואני לא רוצה להיכנס לפרטים הטכניים של

המתקן הזה, שיש שם בעיה של המיחזור של הדיאפרגמות. צריך פשוט לתת את זח

ל"מקורות", ואם ירוויחו עוד קצת, זה לא חשוב. מול הצורך של אילת אין

ויכוח.

הצד השני של הענין הוא מה לעשות באלטרנטיבה. יש רק שלוש אלטרנטיבות:

(1) להוריד את איכות המים באילת. זאת אומרת, לספק יותר מים מליחים

בצנרת, זאת אומרת להעלות מעל ל-300 מיליגרם כלור בברזים ולקבל מים

מלוחים בפה. אם טוב או לא טוב, זוהי אלטרנטיבה.

(2) לקחת חלק מהמים שעדיין ניתנים לחקלאות באיזור הצפוני, כי גם באיזור

הצפוני יש תושבים שאינם פחות חשובים מבחינת שתיית המים. באיזור

יוטבתה יש ברז שלישי ליד כל כיור. יש ברזים רגילים לרחיצת ידיים,

וברז שתיה. ואלה מים אחרים.

(3) להביא איזה שהם מים מאיזה שהוא מקום. את החסכון במים צריך לעשות

בכל מקום, אבל זה לא הפתרון. גם לשאלה של הצינון על כל השיטות שבו

יש כל מיני השגות גם מקצועיות, גם בריאותיות. להגיד אמירה שיש



מיליוו וחצי מים בצינון באילת, זה דיבור אולי חשוב לעתיד לבוא, אס

יכינו חוק מפעלי המים או חוק סבב המים באילת. תשב אז הנציבות,

ותכין הצעה.

באופן מעשי צריך לפתור את השאלה הזאת במהירות על-ידי זה שמכניסים את

"מקורות" להפעלה. אני צופה תקופה שבה יקחו יותר מים שפירים מהישובים,

מהקיבוצים של איזור דרום הערבה, ואני לא מניח שיצליחו להסתדר. אני צופה

שהקיבוצים האלה, בצדק, יתבעו פיצוי, כשם שבתי-המלון יתבעו פיצוי, ואני

צופה שירעו את איכות המים באילת. יתקיימו כל השלושה, כי ההצעה לגבי

אניה אינה שלי, זה נוסח ההצעות שנזרקו על-ידי משרדי ממשלה.

זאת התשובה לבעיה הקונקרטית. בתקופתי ניסיתי לסגור את מחיר המים באגורה

אחת לקוב כדי לייקר חציר, מה שנקרא שחת לבהמות, על-יד המתקן, על-ידי

קיבוץ אילות שיעשה מתקן. הם באו אלי ואמרו, שיותר זול להם להביא את

השחת הזאת מהגליל במכוניות, מאשר לקחת אצלי. אמרתי תודה רבה, לא

מדובשכם ולא מעוקצכם. הם ממשיכים לייבא שחת מהצפון, וזה זול מאשר

להשקות אותו במים האלה, שנציבות המים והאוצר רצו כסף עבורם.

ישנה נקודה נוספת שאני מוכרח להדגיש. המים באילת יקרים מאוד, זה נכון,

אבל עוד הרבה דברים באילת יקרים מאוד. יש איזה שהוא שלב בחיי מדינה,

שבו אומרים שמפסיקים לסבסד. האם הגענו לשלב הזה? לפי דעתי עוד לא, אבל

אנחנו בפיתחו. אנחנו בפתח של איזה שהוא שלב באילת, שיהיו שם כבר 10-12

אלף חדרים, והמנגנונים צריכים להשתנות. לא יכול להיות שכל דבר באילת

יהיה מסובסד כמו בעבר. זה יהיה נכון גם לגבי המים, כי המים באילת באמת

יקרים, יותר ממה שמשלם הצרכן באילת. אני לא יודע בדיוק בכמה זה יותר,

אבל משלמים הרבה יותר.

אני לא מציע שיחברו את כל הדיונים האלה להיום. לעתיד לבוא, גם זה יהיה

נושא לדיון. צריך לדון בזה בצורה מסודרת.

היום דבר אחד צריך לעשות, והוא, לקבל את ההחלטה של שר החקלאות ושר

הפנים - והאוצר, אני מקווה שלא ישים רגל לענין - ולהטיל את זה על חברת

"מקורות". חברת "התפלת הנדסה" לא עסקה באופן משמעותי במתקני התפלה

כאלה.

י. צידון; הם עשו את המתקן הזה עבור "מקורות" בדרום.
א. כ"ץ-עוז
חברת הנדסת התפלה, נסיונה הגדול הוא במתקנים

מסוג אחר. תבדקו את זה. אני מבין שחברת

הנדסת התפלה עומדת למכירה כאחת החברות הממשלתיות.

ר. הוכמן; רציתי להטיל אור על מה שנאמר לסיום. כמות

המים שאנחנו היום מבקשים שתינתן ל"מקורות"

ללא מיכרז היא כדי לפתור את הבעיה של הקיץ הקרוב בלבד. לקיץ הבא ול-93

אני יכול להמציא לכם מסמכים, מאחר שכאן רק 1,500 חדר מתאכלסים מתוך

3,000 חדרים שבצנרת. זאת אומרת שאנחנו נצטרך מיכרז, ונצטרך עוד כמויות

של מים, אלא שלשלב הבא יש עוד שנה וחצי זמן. אני ביקשתי לפתור את הבעיה

של הקיץ הקרוב.



מ. גולדמו; אני יושב כאן ושומע את הדברים, ואני מרגיש

שאני נמצא באיזו יוצגה של הגשש החיוור. אני

מכיר את הנושא הזה, דנו בו לפני כשנה. אני, מדי מספר שבועות, כשאני

מבקר באילת, אני שומע מראש העיר את הבעיה המיוחדת של המים. אני זוכר

שחזרתי מאילת לפני 6-7 חודשים, ואמרתי ליו"ר שחייבים באופן דחוף לקיים

דיון על הנושא הזה. נוכחתי בכך לאחר סיור שקיימתי עם ראש העיר בדרומה

של העיר, וראיתי את קצב הבניה, קודם כל באיזור המגורים, ובהתייחסות

לאיזור התיירות. רק בשבוע שעבר, כשהייתי שם, שמעתי זאת שוב.

אני חושב. שאנחנו צריכים למקד את הדבר. היתה פה הצעה שהיא הצעה טובה,
ואני רואה אותה כך
למעשה שר החקלאות ושר הפנים צריכים להחליט על חברת

"מקורות". אפילו שמחליטים לעשות מיכרז, חברת "מקורות" תוכל להתאים את

עצמה להצעה הנכונה, משום שאנחנו רוצים לראות לא רק מי זכה במיכרז, אלא

גם מי יבצע את העבודה, ושלא נצטרך להעביר את הדיון לאחר מכן לוועדת

ביקורת המדינה. חברת "מקורות" מסוגלת לבצע את העבודה בצורה הטובה

ביותר. יכול להיות שהיא קצת יקרה, ואנחנו יודעים שהיא קצת יקרה, אבל זה

חלק מהתשלום של חברות ממשלתיות, ואין מה לעשות. בעצם יש מה לעשות, אבל

בואו לא נעשה זאת על הגב של אילת.

אי-אפשר עכשיו למתוך את הגומי. תוך מספר חודשים אילת תקלוט מאות

משפחות. באילת תסתיים בחודש נובמבר הקמת מלון גדול מאוד, סונסטה. כעבור

מספר חודשים הולכים לבנות את המלון שנבנה על-ידי הגרמנים, ליד טאבה,

ובמקביל בונים שם עוד מספר בתי-מלון. למדנו את הכל השבוע בביקור.

אני חושב שזה חמור ביותר שנציב המים חושב שעבודתו היא רק לעשות כותרות

בכל בוקר ולהגיד באיזה אסון אנחנו נמצאים. זה הדבר היחידי שבינתיים הוא

עשה עד היום. בינתיים עוד לא ראיתי מה הוא בונה. הוא רק מצהיר הצהרות

בוקר של עוד אסון, 2 סנטימטרים לקו האדום או סנטימטר לקו האדום.

בינתיים, מההצהרות של הנציב, מדינת ישראל תצטרך לכסות נזקים של חקלאים

בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, כתוצאה מכך שהמדיניות היתה מדיניות של

הפחדה ובהלה, ובינתיים חקלאים השאירו שדות ריקים.

י. צידון; זה מפני שהאסון הוא באמת אסון, כי זה אסון

מצטבר במשך עשרות שנים.

מ. גולדמו; אני מדבר על אסון מצטבר של חודשים, ולא של

שנים.
י. צידון
הגיעו לקו האדום, כי לא פיתחו את משק המים.
מ. גולדמן
יכול להיות. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח על

הענין. אני חושב שנציב המים היה צריך להיות

כאן היום, ואני מקבל את הצעתו של עמיתי ח"כ גל, לזמן את הנציב עוד

השבוע.

משרד הפנים ומשרד החקלאות הם המשרדים שצריכים להוביל את הענין הזה.

ודאי שמשרד התיירות יביא להם את הנייר בצבע אדום, שהוא צריך להיות בצבע

אדום, והם צריכים לדעת באיזה מצב אנחנו נמצאים. גם העיריה צריכה להגיש



נייר בצבע אדום, כתוצאה מכך שהיא עומדת לסייס את וזבניה בעיר. זאת כדי

שלא נשמע פתאום הודעות מכתבנו באילת שאילת נשארה ללא מים. כך אני רואה

את הבעיה שעומדת בפנינו.

לגבי הנושא החקלאי, עמד על כך ח"כ כ"ץ-עוז. היום לא צריך שם את המים.

אם מחר יחליטו להקים כמה חוות חקלאיות שם, אפשר יהיה לתת את המים. כרגע

איו חוות חקלאיות, ואין צורך במים האלה.

י. צידוו! המים האלה הם גם לשימוש מוגבל.

מ. גולדמו; נכון. לגבי שימוש חלקי של המים, ישבתי עם

עמיתי וידידי שאול שטרייט לגבי גולף קיסריה.

יש לו הצעה דומה לגבי גולף אילת. אפשר למצוא פתרונות לשימוש במים.

ש. שטרייט; זאת לא המצאה שלי.

מ. גולדמו; הבאנו הצעה לקיסריה, ואני בטוח שאפשר לאמץ

אותה גם באילת.

אני חוזר ואומר, שאני לא רוצה לשמוע בעוד מספר חודשים מכתבנו באילת

שאילת נשארה ללא מים.

מ. נחמה! אני רוצה להוסיף הערה טכנית לדיון. נאמר

כאילו מתקן התפלה יכול לעבוד בזכות עצמו,

ובמנותק מגופים אחרים, ותפעיל אותו עיריית אילת או גורם אחר. יש פה שתי

מערכות משולבות; המערכת האחת, המערכת של המתקן ושל המערכת המזינה אותו,

שהיא צריכה לעבוד במשולב. המערכת המזינה היא סידרת קידוחים ומערכת

אספקת מים עד למתקן, וזו מערכת שמקבלת מהמתקן לתוך המערכת הראשית.

כל המערכת הזאת שעליה אני מדבר צריכה לעבוד במשולב עם מערכת אספקת המים

לעיריה. יש מרכז פיקוד באילת, שמעבד את כל הנתונים ולוקח את השיקולים

הן של הידרולוגיה, הן של איכות מים, הן של כמויות המים, והן של

האנרגיה, מעבד את ארבעת הפרמטרים האלה למערכת אחת, ומשיקולים כאלה

מופעלת כל המערכת של ההתפלה עם מערכות העזר שלה. לא תמיד מתקן ההתפלה

עובד בהיקף מלא. הוא יכול לעבוד בהיקף מלא, בחצי, בשלבים שונים, וזאת

כדי לספק את ארבעת הפרמטרים האלה בצורה האופטימלית. אי-אפשר לבנות מתקן

ולהגיד שהוא יעבוד באופן מלא ויספק מים לעיר, כשהמים שהוא מספק הם המים

היקרים יותר.

א. כ"ץ-עוז; האם הבריכה גמורה?

מ. נחמה; הבריכה תיגמר בסוף נובמבר. 15 אלף קוב.

א. כ"ץ-עוז; כשתהיה הבריכה גמורה, כל מה שאתה אומר זה לא

מדוייק.

מ. נחמה; להיפך. כאשר הבריכה תהיה מלאה, תהיה לנו

אופציה טובה יותר לעבוד במערכת אופטימלית.



השיקולים הם רגעיים, השיקולים בכל שנה משתנים. המחשב מעבד את כולם

ואומר איך לעבוד.

ש. שטרייט; הדוגמא שנתתי היתה אך ורק בהקשר לנושא של

החתם. לא הצעתי לפגוע בשום תוכנית.

אני מרשה לעצמי בדחילו ורהימו להגיד מלה על מה שדיברו כאן, על המיכרז.

הוצאתי וטיפלתי במאות מיכרזים, במיכרזים בינלאומיים במסגרת בנק עולמי.

אני יודע על מה אני מדבר. אפשר היה לגשר בין ההצעה שלך לתת ל"מקורות"

את העבודה לבין מה שנקרא מיכרז. יש "מקורות" שלא רק שהם ללא דופי, אלא

הם ברמה עילאית. מה שנהמה תיאר פה עם המערכת המשולבת של המקורות

בקידוחים והייצור של המים המותפלים וההזנה, וכל המערכת המפוקדת, זו רמה

בינלאומית שאין מה להתבייש בה, ואפשר למכור אותה לגויים.

אבל יש "מקורות" אחרת, שהיא קבלו. ועד שלא יפרידו בין אלה שמתרוצצים

באותה בטן, אנחנו באסון. מה היה יכול לקרות? אותה "מקורות" א' שיודעת

מה שהיא רוצה, והיא יודעת בדיוק, והיא תעשה את זה טוב ומסודר, ויש מי

שיעשה בקרה על זה, מוציאה החוצה למיכרז דברים פשוטים שהם בהישג יד,

ואומרת שאת זה היא רוצה. השוק יגיב, והוא יגיב מהר. כי אם היא תגיד שאת

זה היא רוצה תוך חודשיים, כי השר ציווה עליה, יתחרו עשרה גורמים ויהיה

מחיר שוק. אבל מה שקורה פה, וזה הקשר שקודם התחננתי שמישהו יתיר אותו,

באותו רגע שמישהו יחתוך את הענין הזה, למחרת חברת "מקורות" עצמה תוכל

להוציא מיכרז כדת וכדין. יכול מאוד להיות שיש לה גם זכות אבות או משהו

דומה להשתתף בו, כאחד המשתתפים, זכות לגיטימית שאי-אפשר ליטול ממנה.

אבל להגיד שרק היא יודעת, אף שר לא יחתום ולא ישתכנע, אלא אם זה יהיה

באמת מצב חרום, שלאט לאט מגיעים אליו, וזו צורת הפתרון על-ידי משברים.

כרגע ניתן להוציא מיכרז לפי הדעה של "מקורות", ולפי הצרכים שהם יודעים

יותר טוב מכל אחד בתיאום עם העיריה, ובמיכרז הזה לדרוש דברים שמתאימים
לצו השעה
מהירות, מפרטים, הוכחה של איכות, הוכחה של נסיון. הדברים

האלה בשבילי, במה שאני עוסק, הם טריביאלים, אבל פה עוסק בזה מישהו אחר.

אין לי מושג איך זה הולך, מי מכין את המיכרז עבור מי, מי יפרסם את

המיכרז - הממשלה, "מקורות", או משרד התיירות. אני לא יודע, אבל זה עקב

אכילס, וכאן קבור הפתרון ללכת בדרך של ח"כ כ"ץ-עוז.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה לנסות לסכם את הדיון היום. כבר

בראשית הסיכום אני רוצה לומר משהו, ואני

יכולה להגיד זאת גם בשם הוועדה כולה. אנחנו מביעים מורת רוח על כך

שנציב המים לא הגיע לישיבת הוועדה. עם כל הכבוד שיש לי למר שלף שהוא

מהנדס, והוא נשלח על-ידי נציב המים, הוא לא יכול לתת את התשובות אשר

הוועדה דורשת אותן. הוא איננו מוסמך לכך. אם מישהו בא לישיבה והוא

איננו מוסמך, חייב מי שאחראי על הנושא, והוא זה שמקבל את ההחלטות,

להתייצב כאן בפני הוועדה. לנו אין זמן לבזבז, לבזבז מאות שעות של

דיונים לריק.

אם זאת הדרך, אני מצטערת מאוד. נציב מים כזה, אם בראשית דרכו הוא כזה,

אני לא יודעת אם הוא בכלל מתאים לתפקידו, ויכול למלא את תפקידו כנדרש.

הוא יכול ללכת הביתה, עם כל הכבוד לזה שהוא פרופסור.



מחר התבטלה לנו ישיבה אחה"צ, ואנחנו דורשים שמחר יתייצב נציב המים כאן

בפני הוועדה יחד עם אנשי האוצר, יחד עם אנשי משרד הפנים, יחד עם אנשי

"מקורות". אנחנו חייבים מחר לסכם את הנושא הזה בצורה חד-משמעית, כי אני

רואה בזה מצב הרום. אם בקיץ יחסרו מים, ולא ניתן לספק לתושבי אילת את

המים הדרושים, זה מצב הרום.

אחרי פניה של מספר חודשים שעיריית אילת פנתה, עד היום טרם נתקבלו

החלטות, ועוד לא יצא אפילו מיכרז. לפי מה שלמדתי היום מיכרז כזה מצריך

הרבה מאוד חודשים, ולא יוכלו לגמור את העבודה עד לקיץ. כולנו בעד

מיכרזים, אבל כשיש מצבים מהסוג הזה, חייבים הפעם, כפי שאמר ראש עיריית

אילת, לגבי אותו החלק המצומצם, לתת את העבודה ל"מקורות", ושהיא תבצע,

ושהיא כבר תוציא מיכרז לגבי העבודות השונות שצריך לבצע. אבל זה יהיה

באחריותה. אני לא יודעת למה הוציאו עליכם שם כזה, שאתם לא יעילים ואתם

יקרים מכל גורם אחר. אם יקרים, צריך לעשות הכל כדי ש"מקורות" תוזיל.

למה היא צריכה להיות יקרה? אם אתם לא יעילים, תתייעלו. למה תמיד אומרים

שלא צריך למסור לכם מיכרז, מכיוון שאתם יקרים!
א. כ"ץ-עוז
"מקורות" באמת יותר יקרה, כי יש להם 350 איש

מיותרים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם עכשיו יהיה יותר טוב, כאשר את המיכרז

הזה ימסרו לחברה בינלאומית, והיא תביא

פועלים שלה לכאן, והיא תבצע, ואילו פועלי "מקורות" ימשיכו לשבת?

ההצעה שלנו - ומדברי החברים אני מסיקה זאת - שצריך עכשיו לפטור ממיכרז

את החלק שהוא חיוני לקראת הקיץ, כדי שאפשר יהיה לאכלס את הדירות, כדי

שאפשר יהיה להפעיל את בתי-המלון. יבואו תיירים. האם יגידו להם שאין לנו

מים לתת להם לשתותז האם עובדים בלי תוכניות, בלי הצעות, בלי שום דבר?

אני לא יודעת אם פרטי המיכרז מוכנים. נאמר שיוציאו בימים הקרובים,

ואילו אני לא מאמינה, חדלתי להאמין. עוד כמה ימים, זה אולי עוד כמה

שבועות.

בכל ההצעות שאתה מציע רצית להחזיר את הכדור לעיריית אילת, ולומר שהיא

אשמה, שאינה חוסכת במים, שאינה עושה כך או עושה אחרת. זה לא רלוונטי.

עיריית אילת צריכה לחסוך במים כמו כל גורם אחר שנדרש לעשות זאת, והם

עושים זאת.

לגבי השקייה במי קולחין. באילת עם האקלים שלה, ישנה התנגדות של משרד

הבריאות בכלל לגבי הצעת שר החקלאות, שלא צריך להשקות במי קולחין, כי זה

מזיק לבריאות. באילת, עיר של תיירות, עם האקלים החם שלה, במקום שינשמו

את האוויר הצח והנקי, ינשמו את מי הביוב. וכך עשינו עיר תיירות

להפליא.

י. צידון; הכוונה היתה ליצור מכון טיהור, ואחר כך

להשקות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו מעמידים היום נקודה. אנחנו מזמנים

ישיבה למחר בשעה 14:00, ועל נציב המים



להתייצב כאן בפני הוועדה עם תשובות ברורות, ואתו יתייצבו אנשי האוצר

ומשרד הפנים.

י. צידון; תזמיני גם אנשי חברת הנדסת התפלה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בבקשה, נזמין גם אנשי חברת הנדסת התפלה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלת בשעה 12:45

קוד המקור של הנתונים