ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/05/1992

תקנות הנמלים (החזר אגרת רציף ביצוא) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשנב - 1992. (והחזר אגרת רציף למטעני יבוא לשם יצוא); תקנות הנמלים (תיקון התשנ"ב-1992 (אגרות החסנה ממושכות); תקנות הנמלים (תיקון מס' 11), התשנ"ב-1992 (אגרות רציף לדלק מיובא); תקנות הנמלים (תיקון מס'. ) התשנ"ב-1991 (שינוי מבנה אגרת אחסנה לתבואות); תקנות רשות (אגרות במסופי המעבר היבשתיים) התשנ"ב 1992

פרוטוקול

 
נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 400

מישיבת ועדת הכלכלה

בתל אביב. ביום שני. ט"ו באייר התשנ"ב -18 במאי 1992 בשעה 10;00
נכחו
ש' ארבלי-אלמוזלינו

ני נל

א' פורז

י' צידון

א' אורן - מ"מ היועץ המשפטי של רשות שדות התעופה

י י סלוצקי - רשות שדות התעופה

י' חי - מנהל מסוף טאבה

ג' שיקלוש - מנהל מסוף רפיה וניצנה

מ' סיטון - סגנית היועץ המשפטי, משרד התחבורה

א' ירושלמי - מנהל אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

א' גרטנברנ - משרד האוצר

נ' טל - ניצה-טורס

ד' פיננרמן - כלכלן המחלקה לסחר חוץ, התאחדות התעשיינים

ע' אתגר - לשכת מארגני התיירות לישראל

מי כהן - מנהלת התיירות הנכנסת טיולי-הנליל

ד' ברנע - מחלקת מצרים, טיולי-הגליל

מ' בר-אילן - מנכ"ל בתי הזיקוק

ח' וינקלינג - איגוד המשתמשים בהובלה ימית

צ' גרינפלד - חברת "דלק"

ב' מעוז - מנהל אגף נפט גולמי "סונול"

ע' לוי - חברת "פז"

ר' ברוקמן - בתי הזיקוק

אי שביט - יועץ משפטי

מ' ליכט - סמנכ"ל לכלכלה וכספים, רשות הנמלים והרכבות

יי גזית - ראש אגף כספים, רשות הנמלים והרכבות

י' בן-יהונתן- סנן מנהל המכס

יי אנטוורג - מדור כימיכלים

א' צ'צ'יק - יו"ר איגוד יבואני הרכב

שי ברנע - איגוד יבואני הרכב

ש' אברבנל - משרד החקלאות

די הראל - משרד החקלאות

מ' יגיל - "שובר בר"

שי שטראוס - הברת צובר

א' סיון - חברת "דגש"

ב' שמילה - כלכלן, מכון היצוא



א' וירצבורגר - מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית

י' בארי - חברה ליבוא ושיווק גרעינים בע"מ

ב' שמילה - כלכלן, מכון היצוא

א' גרינשטיין - בעל תחנת קמח ירושלים

ב' ישעיהו - סמנכ"ל המכס

צ' בן דוד - תעשיות אלקטרוכימיות

יועץ משפטי ; צ' ענבר

מזכירת הוועדה; לי ורון

קצרנית ;ש' צהר

מדר היום!

1. תקנות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים), התשנ"ב-1992.

2. תיקון תקנות הנמלים (החזר אגרת רציף ביצוא) (הוראת שעה) (תיקון

מס' 3), התשנ"ב-1992 (והחזר אגרת רציף למטעני יבוא לשם יצוא).

3. תקנות הנמלים (תיקון מסי 2), התשנ"ב-1992, (אגרות רציף לדלק

מיובא).

4. תקנות הנמלים (תיקון), התשנ"ב 1992 (אגרות אחסנה ממושכת).

5. תקנות הנמלים (תיקון מסי ), התשנ"ב 1991 (שינוי מבנה אגרת

אחסנה לתבואות).



תקנות רשות (אגרות במסופי המעבר היבשתיים) התשנ"ב 1992.

בוקר טוב. אני מתכבדת לפחות את ישיבת ועדת הכלכלה. ומקדמה בברכה את

כל הנוכחים. על סדר היום שלנו מסנגר תקנות שאנחנו מתבקשים לאשר. ב- 28

במאי 1991 קיימנו דיון בנושאים האלה, הבה נבדוק ונראה מה השתנה מאז. ומה

מוצע בפנינו היום. נתחיל בתקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר

היבשתיים), התשנ"ב-1992.

י' סלוצקי;

בדיון הקודם, שהתקיים לפני כשנה, היתה כאן מין הבנה שאנחנו נחשוב

על הענין פעם נוספת, ונראה אם אנחנו יכולים להסתדר גם ללא ההכנסות האלה.

ובכן. אנחנו בדקנו את עצמנו. לאור החלטה שנתקבלה בשנת 1990, בזמן מלחמץ

המפרץ, ובגלל הדרישות ההולכות וגוברות של שרותי הבטחון בנושא הבטחון

במסופי הגבול עם מצרים, הגענו למסקנה שאנחנו מוכרחים להעלות את האגרות על

מנת לשמור את המצב התפעולי ברמה הבטחונית הנדרשת מאתנו על מנת לשמור על

בטחונם של כל ברים במסופי הגבול; ישראלים. תיירים. ערבים תושבי איזור

רצועת עזה וכן ערבים תושבי ישראל.

אני מבקש לסקור בפניכם שוב את הסיבות שהביאו אותנו לבקש את התיקון

המתבטא בהעלת האגרות ב-10%. רשות שדות התעופה משמשת כמפעיל מסופי הגבול

בין ישראל למצרים עבור ממשלת ישראל. מבלי שהיא מקבלת תמורה כלשהי

מהממשלה.

ההוצאות במסופי הגבול ממומנות; 1. סבסוד ממשלתי די ניכר; 2. הוצאה

מותנית בהכנסה. הוצאה מותנית בהכנסה הינה ההכנסה בין מאגרות ובין ממסחר.

סף הכל ההוצאה השנתית בשלושה מסופי הגבול היא בין 10 ל-12 מילין ו ש"ח.

זה כולל את כל סידורי הבטחון, לא כולל הוצאות הון. מזה זמן רב יש דרישה

לבנייה מסוף חדש בשאבה. המסוף בטאבה נראה כמו ההאחזות בערבה לפני 30 שנה,

ויש שם צריפים על צריפים. וחלק מהם העברנו מהמסוף הישן בניצנה. אלמלא

עבודתם המסורה של עובדי הקבלן המקום היה נראה כמו שממה. למעשה נעשית שם

עבודה ציונית נפלאה במינימום של הוצאות.

אנחנו מנסים מדי פעם להקטין את העלויות, ואתן לכם דוגמה: עבור גביית

האגרות נהגנו לשלם פר-שעה לקבלן שהיה גובה אותן עבורנו. לאחרונה הגענו

להסדר שונה עם חברה אחרת, הנותנת שרותי בבייה בטאבה וכן שרותים נופסים

הדומים לאלה הניתנתים בממ.סי. על מנת שהנוסעים למצרים יקבלו שירות סוב

יותר, ועל פי הסידור הזה קטנה ההוצאה, ובעתיד זה ימן לנו גם הכנסה יותר

גדולה.

גם בהוצאות הבטחון ירדנו ב-20% נומינלית בהשוואה למכרז הקודם, ואנחנו

עושים מאמצים נוספים להקטנת ההוצאות. אבל למרות הכל אנחנו נמצאים עדיין

בגרעון תפעולי, והמדינה צריכה לסבסד את מסופי הגבול עם מצרים. רשות שדות

התעופה מעסיקה במסופים היבשתיים האלה 14 עובדים: sבטאבה, 1 בניצנה, 8

ברפיח, והם עובדים על הזמן שלנו. על חשבון תקציב הרשות. אנחנו לא מקבלים

שום תמורה עבור הזמן הזה. נוסף על כך יש לנו קבלן, על פי מכרז, שנותן את

שירותי הבטחון. הזוכה הנוכחי זכה במכרז שהיה לפני שנתיים, ויש לו חוזה

לתקופה נוספת של קצת למעלה משנה, והוא ההליף את חברת השמירה שטיפלה בנושא

הבטחון במסופים מההתחלה. עם אפשרות להארכה בשלוש שנים נוספות.



ההכנסה השנתית מהאגרות תסתכם כנראה הקונה ב--8 מליון ש"ח. תחילת השנה

היתה טובה יחסית, ואנחנו מקווים שגם ההמשך יהיה כך, ושלא יהיו ארועים

שיפגמו בזה. כי אנחנו זוכרים אתמה שקרה לנוסעים באוטובוס, ואת מה שעשה

אותו חייל מצרי משוגע בראס-בורקה. ארועים כאלה מורידים בבת אחת ובמידה

ניכרת ביותר את מספר העוברים בגבול.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

בישיבה הקודמת בנדון נסעו כאן כי האגרה לא צריכה לכסות את הוצאות

הבטחון. הייתי רוצה לדעת מה אחוז הוצאות הבטחון מסך כל ההוצאה.

י' סלוצקי;

הוצאות הבטחון מהוות 60% -50% מכלל ההוצאות.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

בשעתו נשאל כאן מדוע צריכות הוצאות הבטחון להיות מכוסות על ידי

האגרה, שהרי לא בכל מקום מכוסות הוצאות הבטהון על ידי האגרה.

י' סלוצקי;

גם בנמלי התעופה של ישראל מכוסות הוצאות הבטחון על ידי אגרת הנוסע

היוצא, וגם בענין זה אנחנו באים אל הוועדה לבקש העלאת האגרה. לפני קצה

למעלה משנה הועלתה אגרת הנוסע היוצא מ-12 דולר ל- 15 דולר. אהד הנימוקים

להצדקת ההעלאה הזאת היה הגידול בהוצאות הבטחון. בנושא הבטחון אין לרשות

שדות התעופה כמעט שום SAY באשר שלמספר העובדים וכוי.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

האם ההעלאה המבוקשת כאן על ידכם תמלא את הגרעון?
י' סלוצקי
היא לא תחסל את הגרעון, אבל תקטין אותו, היא תתרום בין 700 ל-800 אלף

שקל, ועדיין יישאר גרעון שיכוסה על ידי משרד האוצר. השנה עבר התקציב הזה

לראשונה ממשרד האוצר למשרד התחבורה.

היו"ר ש' ארבלי אלמוזלינו;

אולי תוכל למסור לנו נתון על תנועת הנוסעים דרך מסופים אלה.

י' חן;

בשגה שעברה הסתכמה תנועת היוצאים ונכנסים דרך טאבה ב-400 אלף איש

בערר. מטאבה אפשר לצאת רק לאיזור טאבה, ובשביל זה אין משלמים אגרה.

היוצאים לסיני ולמצרים צריכים לשלם אגרת נוסע יוצא. 70 אלף נוסעים יצאו

למצרים ולטאבה, וחזרו משם, כן שמדובר בכ-140 אלף משלמי אגרות. וסך הכל

התנועה היתה של 400 אלף איש.

בארבעה החודשים הראשונים של השנה העברנו כעבר 118 אלף נוסעים בשני

הכיוונים. לסיני ולמצרים הוצאנו כ- 30 אלף נוסעים.



40% מהעוברים במסופים הם תיירים, 60% ישראלים. יש הממשיכים ממצרים

למזרח הרחוק, כי הנסיעה ממצרים למזרח הרחוק היא יותר זולה. בפסח ובסוכות

יש לנו שיא בתנועה. ב-10 בסביבות נוסה וחול המועד העברנו כ-26 אלף נוסעים

בתחנה שלנו. וב-3 ימים של חג העצמאות העברנו כ- 7,000 נוסעים. אני רוצה רק

להוסיף שהמספרים הולכים וגדלים.

לפי ההסכם עם מצרים אנחנו צריכים להפעיל את המסוף משעה 6 בבוקר ער

שעה 24:00. אבל היות והמצרים, בדעה אחת עם משרד החוץ, מעוניינים להחיות את

מלון הילטון טאכה, מלון סונסטה לשעבר, אחת לשלושה חודשים מגישים המצרים

בקשה בענין זה אל משרד החוץ, ומקודד החוץ כנראה מאשר אותה ומעביר אותה

אלינו. הדבר הזה מגדיל את העלויות שלנו, כי אנחנו צריכים להוסיף מסמרת

לילה על מנת לאפשר לאנשים לעבור במסוף בכל אחת מ-24 השעות שביממה. זה

במובן גרם לתוספת בלתי צפויה של עלויות.

מי שיוצא לסאבה אינו משלם אנרה, אלא אם כן הוא יורד דרומה לסבא. כך

נקבע על פי הסכם בין הממשלות. בא אדם למסוף ומודיע שהוא יוצא לסאבה, ולפי

ההסכם אינו משלם אגרה, ואתה לא יכול לדעת אם אמנם יצא לסאבה ולא המשיך משם

ורומה. כשהוא חוזר משם הוא חוזר ומספר שהיה בסאבה, ובדרכון שלו אין חותמת

מיוחדות שמוכיחה שעבר את המסוף השני, הדרומי יותר, של חמצרים. יש כאן

איפוא אפשרות "לעבוד" עלינו ולא לשלם אנרה. אין לנו שום דרך לבדוק אם

היוצא המשיר מטאבה דרומה, בעיקר שהמצרים אינם משתפים נעולה בענין זה,

למצרים יש מסוף אחד הצמוד לשלנו, ויש להם מסוף נוסף, שהוא המסוף הישן

שהיה בסוף שסה המריבה, שבו הם נובים את האנרות שלהם. כל מי שעובר את השטח

הזה משלם מס גולגולת, משלם כסף עבור הרכב שלו וגם בעד ביטוח צד שלישי.

לנו, כאמור, אין אפשרות לעשות זאת.
היו"ר ש ארבלי-אלמוזלינו
האם תשלום האגרה מהווה מכשול לתיירות מטאבה וממצרים?

ע' אתגר;

לכל הוצאה המצטרפת להוצאות חבילת תיור יש משמעות ויש לה מחיר מסויים.

קשה לי לקכוע באיזו מודה זה משפיע על תנועת התיירים ממצרים לישראל. אני

חושב שאם מחיר חבילת התיור לישראל חיה יותר נמוך מספר התיירים לישראל היה

נדל. אבל קשה להניד איזו השפעה יש לאגרה שנובים שם על גודל תנועת התיירים

ממצרים, באיזו מידה זה משפיע עליהם, אם בכלל. אבל מאחר ותייר המגיע לישראל

צריו להתייחס גם לדבדים הקשורים גם לרשות הגנים הלאומיים שמעלה את המהירים

בצורה צמודה. וגם לאגרה של נוסע יוצא, יש להניח שזה משפיע עליו בחחלס.

מצרים כמעט ולא נכנסים לישראל, למעס אנשי תקשורת, קונסולים ובני

משפחתם.

אני רוצה לציין שהאגורה האלה הן דינריות, בעוד שההוצאות שלנו הן

שקליות. נובה האגרותה אלה הועלה בפעם האחרונה לפני שלוש שנים. 10קל להבין

את המשמעות של 10% העלאה במונחים דולריים כאשר במציאות יש פיגור של 50% -

%60 של הדולר לעומת השקל.



מה היו ההעלאות בהוצאות האחרות?

לפי הנתונים הכלכליים העלויות השקליות עלו בקצב גדול יותר מאשר שער

החליפין. כך שאם אתה מדבר על הצר השקלי אתה צריך להעלות עוד יותר.

א' ירושלמי;

יש התייעלות של המערכת, ואנחנו לא מבקשים את כיסוי כל הפער.
מ' כהן
אין לי כמובן הכלים המתאימים כדי לנתח מבחינה כלכלית מה קורה לרשות

שרות התעופה, אבל רציתי להעלות כאן את הצד התיירותי של הענין. אם אנחנו

רואים את את גוי שעובר במסופים האלה כמי שנוסע ממצרים לארצות המזרח במחיר

מוזל, אז שישלם יותר. זה לא מפריע לי. כמי שמפעילה תיירות אני יכולה להעיר

שישנם כמה סוני תיירים שמנצלים את המסופים האלה. כבר היום יש המתלוננים על

גובה האגרה, ואחרי שיעלו אותה ב- 10% יתכן ולא נראה אותם.

בקרב התיירים מאירופה בעיקר, אבל גם אצל התיירים מארצות הברית מקובל

היום השילוב הזה של מצרים - ישראל. מצרים תופסת היום את המקום הראשון של

התיירות באיזור, ואנחנו נהנים מחפירות של התופעה הזאת. כי אם כבר מניעים

מארצות הברית למצרים, עושים גם ניחה לישראל. וגם ההיפך מזה נכון-. אם כבר

מגיעים לישראל, אז עושים ניחה גם למצרים. כן זה גם אצל התיירים מהמזרח

הרחוק, הקוריאנים, היפנים וכוי. אפשר להגיד שכמעט כל קבוצה של תיירים

מארצות הברית המניעה לאיזור הזה מבקרת בשתי הארצות האלה. גם לאירופה

הצלחנו להחדיר את המגמה הזאת, וזה פעל לטובתנו. מובן שאם אנחנו מעלים את

גובה האגרה במעברים, זה מעלה גם את מחיר ההבילה שגם היום כבר מתלוננים

עליה, ואינני יודעת איך נעמוד כזה בעתיד.

מעניין לדעת כי מחיר הנסיעה באוטובוס מתל אביב או מירושלים לקהיר

יהיה נמוך ממחיר האגרה. היום גובים 23 דולר בשביל מעכר לכיוון אחר, ו- 35

דולר בעד מעבר הלון וחזור. ברפיח משלם התייר אגרת מעבר בשני הצדדים. נכון

שהמדינה שלנו לא נהנית מהאגרה שגובים המצרים, אבל התייר שעובר שם חייג

לשלם לשני הצדדים.

כשמדברים על בטחון, אנחנו שותקים, כי נושא הבטחון הוא מעל לגל.

כשמדברים על כלכלה אנחנו גם כן לא מדבים לדבר, כי את הנושא הזה מכירים סוב

יותר האנשים העוסקים בזה. אנחנו עוסקים בתיירות, ותיירות זו גם כן כלכלה.

ואם אנחנו חושבים שלא נוכל למכור חבילות מסויימות בגלל העלאת גובה האגרה,

כדאי לחשוב על זה גם מבחינה גלגלית. האגרה גבוהה גם היום, וחיא מקשה

עלינו, והייתי שמחה אילו דנו כאן בהורדת גובה האגרה.

נ' שיקלוש;

שמענו זה עתה שהתיירות למצרים היא גורם מספר אחר בתיירות מאירופה וגם

מארצות הברית. חשוב על כן להזכיר שאם באים ממצרים לישראל אין אגרה.



מ' כהן;

יש לנו גם תכניות כאלה וגם תכניות כאלה, וחבל שלא הבאתי לכם את

הברושורים המופצים באירופה, והמוכרים את שתי התכניות האלה ביחד. וכדאי

להוסיף שזה זוכה להצלחה גדולה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הייתי רוצה לדעת על פי אלו קריטריונים בניתם את ההעלאה המבוקשת.

סלוצקי;

העלאה המבוקשת פחותה משחיקת המטבע הדולרי לעומת הישראלי. אם היינו

לוקחים כמודד את השתיקה של המטבע האמריקאי, או את ה- CONSUNER PRICE INDEX

האמריקאי, כי אז היינו מבקשים העלאה של 40% -30%. אבל אנחנו מכירים את

הבעיות הקשורות בתיירות, שהועלו כאן בעבר, ולא ביקשנו זאת. אנחנו רגישים

נם לדרישת משרד החוץ לשמור על השלום עם מצרים, ובהקשר לבך נכנסים להוצאות

נוספות הקשורות בהפעלתו של מסוף סאבה 24 שעות ביממה. בי כל קבוצה שמניעה

ממצרים קשורה רק בעלות נוספת, מאחר והבדיקה הבטחונית של נוסע הבא ממצרים

לישראל היא הרבה יותר קפדנית מאשר הבדיקה של מי שיוצא למצרים, וזה ברור.

אנחנו התייעלנו בצורה יוצאת מן הכלל, ואחרי משא ומתן מייגע ומכרז קשה

מאד הורדנו את עלויות גורם הבטחון. העלאת האגרה ב-%10 זה המינימום

שבמינימום, ועל זה אנחנו הייבים לעמוד.

א' פורז;

הדיון בנושא הזה התקיים בוועדה לפני כשנה. באותו דיון סיפרתי

שבמסעותי בעולם, ומובן שלא הייתי בכל מקום בעולם, לא נתקלתי בשום גבול

יבשתי בין שתי מדינות חחיות בשלום שבו צריך הייתי לשלם מס כלשהו. יש

מדינות שגובות תשלום בעד ויזה, אבל בשום מקום לא נבו אנרה בעד מעבר בגבול

שבין מדינה למדינה.

מ' סיטון;

במצרים כן גובים.
אי פורז
הענין הזה הוא עקרוני מבחינתי. אנחנו צריבים לומר שאם יש שלום בינינו

לבין מדינה שכנה, היציאה מישראל לאותה מדינה שכנה היא ללא תשלום.

הוצאות הבטחון באמת לא מעניינות בלל בהקשר זה, משום שלא יתבן להטיל

הוצאות בטחון על המשתמש. האם נדרוש בעקרון מכל מי שמהווה נטל בטחוני שהוא

ישלם את העלות הבטחונית? להוצאות הבטהון אין שום דבר עם הנושא הזה. גם

אגרת הנמל בשדה התעופה בן-גוריון צריכה להיות עבור שרותים אזרחיים הניתנים

בשדה הזה. הוצאות הבטחון של המדינה הן של המדינה.

אילו היה הדבר בידי הייתי מבטל לחלוטין את האגרות האלה. אבל מאחר

ואין בידי לבטל אותן, אז אני מציע לוועדת הבלכלה שלא לאשר את ההעלאות, ועל

ידי זח לשחוק אותן לאט לאט.



מחיר הנסיעה באוטובוס המישראל למצרים היא נמוכה יחסית, אלא שגם אנחנו

וגם המצרים מטילים מסים והיטלים שהופכים את הנסיעה הזאת לבלתי כדאית,

ואינני חושב שזו המטרה שלנו או של המצרים. אין לי כמובן דרך להשפיע על

המצרים בענין זה, אבל אני בהחלט מציע לוועדה הכלכלה שלא לאשר אח ההעלאה

המבוקשת.

י' צידון;

אני מודדה ומתוודה שאני מודרך על ידי כל מי הרגשות אחרות. אני מודה גם

שכל ענין הנסיעות של ישרלאים למצרים אינו נראה לי. אני מסכים שזה מעניין

מאד, וגם הייתי פעם במצרים בתייר, אבל אני חוזר ואומר שבל מענין הזה לא

נראה לי. הוצאות הבטחון הברובות בדבר הזה קשורות בחוזה שלום שלמעשה איננו

קייים, שהוא מעוות. למה בעצם הבוונה בדיבורים על ייעול הבטחון. האם

פירושו להתיר עד רבע קילו ג'ילניט ועד חצי קילו חשיש, למשל?
ועוד אני מבקש לשאול
האם אפשר לעשות איפה ואיפה לדעת הישראלים

היוצאים ולחעמיט עליהם את האגרות? בי הבטחון נובע לישראלים בעיקר. מבל

מקום האם אפשר להפריד בין אגרות לישראלים וללא ישראלים? אם אי אפשר

להפריד, אני בעד העלאת האגרה.

ג' גל;

אם ההנמקה להעלאת האגרה באה לידי ביטוי בדברים שאמר כאן חבר הכנסת

צידון, אני מצטרף לדבריו ולעמדתו של חבר הכנסת פורז.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

ההנמקה לצורך בהעלאת האגרה הועלתה באן על ידי הגורמים הנוגעים בדבר.

הם מבקשים לבסות באמצעות האגרות את ההוצאות שיש להם שם, עד כמה שאפשר

לעשות זאת, בפי שזה נהוג גם בגמל התעופה בן-גוריון, ששם מכוסות הוצאות

הבטחון על ידי האגרות הנגבות מהעוברים בנמל. הם מבקשים שהאגרה במסופים

היבשתיים תכסה חלק מהוצאות הבטחון,

סך הכל ההכגסה מהאגרות היתה 8 מיליון שקל, וההוצאה היתה בין 12 - 10

מיליון שקל. פירוש הדבר שבל ההכנסה מהאגרות אינה מכסה את ההוצאות, והממשלה

מסבסרת זאת. אני רואה הצדקה בהעלאת האגרה. הנוסע ישלם את האגרה כאשר הוא

עובר למדינה אהרת. כראי גם לזכור כי שמענו כאן היום שמתוך 400 אלף איש

העוברים שם, 70 אלף איש עוברים רק לטאבה ולא נכנסים למצרים, ואינם

חייבים בתשלום האגרה.

בעבר התנגדנו להעלאה, וביקשנו לשמוע הסברים נוספים להצדקתה. היום

שמענו את ההסברים שנמסרו כאן, ואינני רואה טעם בדחיית הבקשה להעלאה

המבוקשת של האגרה. אגי מוכגה כמכון לקיים הצבעה בנרון.

י' סלוצקי;

אגי מאמין שנצליח לשכנע את משרד החוץ להטיל אגרה על בל מי שיוצא

במסוף הגבול בטאבה. להקטין את האגרה ליוצא למצרים, ולהוסיף אגרה לכל מי

שיוצא ממסוף טאבה הן לדרום סיני והן למלון. אלא שבעגין זה יש לגו בעיה, בי

בהסכם הביליטרלי בין ישראל למצרים יש התנגדות לענין הזה.



אנחנו משתדלים לשמור על רמת שירות גבוהה לאזרחים הן בנמל התעופה בן-

נוריון, הן במסופי הגבול ובכל מתקן שרשות שדות התעופה מטפלת בו. בעוד

שבועיים אני נוסע לסיור במסופי הגבול בלבנון, כי גם את הטיפול במסופים אלה

רוצה הממשלה להטיל עלינו בגלל הצורה הטובה בה אנחנו פועלים,

אנחנו מנסים לשמור על רמת שירות גבוהה ככל האפשר, ומשתרלים מאי שלא

לטלטל את האזרחים יותר מרי, ואין זה משנה לגבינו אם מדובר בתיירים מצרים,

אזרחים ישראלים או תושבי איזור רצועת עזה. אם לא נקבל את ההעלאה המבוקשת

יתבע מאתנו משרו האוצר להוריו את העלויות שלנו, ואם נאלץ לעשות זאת נאלץ

להוריד את רמת השירות שלנו, כי לא תהיה לנו דרך אחרת לעשות זאת. ואז

האנשים שמייבאים סחורה ממצרים יצטרכו לחזור טוב למסוף. וזה יגרום להוצאה

יותר גדולה למשק הלאומי הישראלי, שלא לדבר על אי הנוחיות הכרוכה בזה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו נעבור עכשיו על כל אחר מהסעיפים שבתקנות רשות שדות התעופה

(אגרות במסופי המעבר היבשתיים), התשנ"ב-1992.

סעיף 1 - הגדרות

א' פורז;

האם רינו של נהנ מיניבוס, רכב המסיע 10 או 12 מטיילים, כדין נחג

אוטובוס, שהוא פטור? אם הדבר לא נכלל בהגדרה של "אוטובוס", אני מציע

להוסיף; או רכב שמסוגל להסיע למעלה מ-10 אנשים.

א' גרטנברג;

אני מודה לך על ההערה, ואני מבטיחה שנבדוק ונטפל בזה עם הגורם המתאים

במשרד התחבורה.

צ' ענבר;

אני מציע שבהגדרה של "אוטובוס" יכלל גם מיניבוס המסיע אנשים בשכר.

א' גרטנברג;

הנוסח הזה בהחלט נראה לי.

בהגדרה של "דולר" אין שינוי. יש כאן הבדלים בענין השער החדש והשער

הבסיסי.

י' סלוצקי;

בזמנו חיו שערים היסטוריים לדולר. הוועדה דרשה מאתנו, ובצדק, להגיע

לשערים סבירים שקרובים למציאותת. במקום שער של דולר לשקל העלינו זאת

בתקנות לשני שקלים לדולר. שינוי אריתמטי לחלוטין, ולא מעבר לזה.

א' גרטנברג;

קראנו לזה "שער חרש" ו"שער בסיסי", לעומת שער חדש ושער קודם. בשאר

ההנדרות אין שינוי.



אני מציע שבהגדרה של "השער החדש" יהיה כתוב; שער החליפין היציג של

הדולר הידוע ב-15 לחודש הקודם,

הוחלט - לאשר סעיף 1 - הגדרות, במוצע, עם שני תיקונים: 1. הוספת

המיניבוס להגדרה של "אוטובוס". 2. התוספת שהוצעה לעיל להגדרה של "השער

החדש".

סעיף 2 (א) (ב) (ג) - אגרת נוסע

א' גרטנברג;

את האגרות העלינו ב-10%.

י' סלוצקי;

השער הדולרי תורגם לשקלים לפי 2 שקלים לדולר. התוספת היא של 4 שקלים

במעבר ברפיח; 80 אגורות במעבר בניצנה; 2-3 שקלים במעבר בסבה. אגרת

המעבר בטאבה היתה 25 שקלים, ומעכשיו - 27,5 שקלים; בניצגה זה הועלה מ-11

שקלים ל-12 שקלים; ברפיח זה הועלה מ-44.20 שקלים ל- 48,60 שקלים.

אי פורז!

אני לא מבין את שיטת ההצמדה שלבם. התקנה הזאת, במו בל תקנות אגרות

שדות התעופה, צמודה לדולר. מדוע לא לעדבן את הסכום הבסיסי בשקלים, לפי שער

הדולר. אני מבין שהאגרה הנהוגה היום, והעומדת על 34,30 שקלים למעבר ברפיח,

מבוססת על שער של 2 שקלים לדולר. בן שבבר היום הסבום הזה איננו נכון.

י' סלוצקי;

התקנה צמודה לדולר, במו התקגות של בל אגרות רשות שדות התעופה.

א' פורז;

האסטטיקה מחייבת שאם הוועדה קובעת מהיר בשקלים להיום, יהיה זה מחיר

ערבני. צריף איפוא לחשב את המהיר בשקלים לפי שער הדולר המתאים, ולומר כי

מעתה ואילך יהיה המחיר צמוד,

י' סלוצקי;

אין לי בעיה לקבוע את המהירים לפי שער של 2,4 או 2,5 שקלים הדולר

ולהתאימו מדי חודש. ב- 16 או ב-17 מדי חודש אני שולח לב-100 איש העוסקים

בנושא הזה דף עם התעריפים שיהיו בתוקף החל מה-1 לחודש הבא. כלומר, אני

נותן להם חודש ORACE לשינוי מטבע. מחר בבוקר אוציא, בהתאם לשער הדולר

של היום, את התעריפים שיהיו בתוקף בראשון בהודש הבא.

אי טורז!

אדם שבמקרח הסתבל בילקוט הפרסומים או בקובץ התקגות ההדש וקורא שם

שאגרת מעבר ברפיח היא 34 שקלים. ואינו קורא את בל הסעיפים שבתקנות. לומד

ברצותו לעבור ברפיח שזה בבר אינו תקף. לדעתי צריך לעדבן את זה בשקלים

להיום. וללומר שמהיום זה צמוד לשער הדולר.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבינה איפוא שהמספרים המופיעים כאן איננו נכונים. אז איך מבקשים

מאתנו לאשר מחירים שאינם נכונים?

י' סלוצקי;

לפני שנה, כאשר ביקשנו את אישור הוועדה לתיקון התקנות האלה, המהירים

היו בהחלט נכונים, כאשר שער הדולר היה שני שקלים. אני רוצה להבהיר כי אין

לנו שום קושי בקביעת הבסיס לחישובים, ולהניד שזה צמוד לשינויים בשער

הדולר. הממשלה אישרה את זה בשעתו לטי הישוב של 2 שקלים לדולר. אנחנו נשנה

עכשיו את התעריפים לפי חישוב של 2,4 שקל הדולר.

צ' שנבר;

לפי תקנה 5, אם ב-31 להודש פורסם שער יציג, למהרת משלמים על פיו.

לפי הטכניקה שלנו המהיר שנקבע קיים במשך הורש שלם, ואת התעריפים

אנהנו קובעים ב-15 או ב-16 לכל חודש, כאשר התעריף נכנס לתוקף ב-1 של החודש

הבא.

הוחלט - לאשר סעיף 2(א), אהרי שיובהר בי הבסיס לחישוב האגרות יהיה

שער הדולר היציג, והתעריפים יעודכנו אהת להודש כנ"ל. הזזישוב

הנוכחי ייעשה לפי שער של 2,40 שקל לדולר.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו עוברים לסעיף 2 (ב). אם אין הערות, נוכל לאשרו.

אני מציע להבהיר שהבוונה לצלב האדום הבינלאומי.

א' גרטנברג בלי אלמוזלינו;

רשמתי לפני להוסיף את המלה "הבינלאומי" בסעיף 2 (בן) (1).

הוחלט - להוסיף "הבינלאומי" בסוף סעיף 2 (ב) (1).

לאשר ללא שינוי סעיף 2 (ב) (2) (3) ו- (4)

בסעיף (נ) (1) להוסיף את המלים "לאיזור אחר" לפני

המלה "במצרים".

בסעיף (ג) (2) להוסיף את המלים "לאיזור אחר" לפני

המלה "במצרים".

בסעיף (ב) (3) - תוקף התקנה עד ט' בשבט התשנ"ג-31.1.93.

א' פורז;

אין זה מוצדק לנבות אנרה מלאה מילד שמלאו לו שנתיים. ילדים מגיל

שנתיים עד 12 שנה צריכים לשלם מהצית האגרה בלבד.



סעיף 3 - סבלות

הוחלט - לאשר סעיף 3, כשגובה התשלום יעודכן מדי פעט.

סעיף 4 -כניסה לרכב מסחרי

א' גרטנברג;

הסעיף הזה לא היה קיים עד עכשיו.

י' סלוצקי;

היה יבוא של חלוקי נחל בעיקד ממצרים לישראל, ועל פי הוראות ממצרים

הוא קטן בהרבה לאחרונה. בניצנה הכשרנו שטח מתאים לנושא הזה, והעלויות

שלנו גדלו. על מנת שלא להעמיס יותר על הנוסע, העמסנו חלק מזה על היבואנים.

ני נל!

כיצד נוהגים המצרים כשמדובר במשאית עם סחורה?

נ' שיקלוש;

ידוע לי שבמצרים יש שני סוגי אגרות בנושא המשאיות שאמורות לקבל

מטענים במסוף המצרי. יש אגרה רשמית, ויש אגרה בלתי רשמית. האגרה הרשמית

עומדת על כ- 70 שקלים למשאית שנכנסת בניצנה על מנת לקבל סחורה מישראל.

אצלנו אין נובים היום אגרה. 100 השקלים הנקובים פה נקבעו על פי הישובים של

הפעילות שלנו בניצנה, אף שזה לא יכסה אפילו רבע ההוצאות. זה אמור רק לנבי

יבוא ממצרים.

צ' ענבר;

צריך להיות ברור שגובה האגרה ייקבע ב- 15 או ב-16 לכל חודש, ומראשון

לחודש הבא יתחילו לגבות אותה.

א' גרטנברג;

אנחנו נבהיר כאן כי מדובר בשער החליפין היציג הידוע ב-15 לחודש

שקדם.

הוחלט - לאשר סעיף 4, בתיקון ההבהרה הנ"ל.

לאשר סעיף 5

לאשר סעיף 6

לאשר סעיף 7

- תהילת התקנות האלה ב-1 ביוני 1992.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזליני;

אני מעמידה להצבעה את התקנות עם התיקונים שהתקבלו. באין מתנגדים, אני

קובעת שהוועדה אישרה את תקנות רשות שדות התעודה (אגרות במסופי המעבר

היבשתיים), התשנ"ב-1992, כפוף לתיקונים שהוכנסו לעיל. אני מבקשת שהנוסח

המתוקן יועבר ליועץ המשפטי של הוועדה.



2. תקנות הנמלים (החזר אגרת רציף ביצוא) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3),

התשנב - 1992. (והחזר אגרת רציף למטעני יבוא לשם יצוא).

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו עוברים לסעיף השני שעל סדר היום שלנו: תקנות הנמלים (החזר אגרת

רציף ביצוא) (הוראת שעה), (תיקון מס' 3), התשנ"ב-1992.

אני מבקש לפנות אל מר ירושלמי ונציגים אחרים של משרד התחבורה. לפני

קצת למעלה משנה היה סיכום עם השר לגבי אגרות ממן באשר ליצוא הקלאי, ונקבע

שתערך בדיקה חשבונאית בדבר העלות הריאלית של הטיפול במנזר החקלאי, ותיקבע

מערכת תעריפים, והמנזר החקלאי ישלם את העלות הישירה בלבד. עד כמה שידוע לי

הבדיקה נעשתה, אבל לא נעשה עדיין תיקון בתעריפים. אני מבקש לדעת מדוע לא

נעשה התיקון הזה, ומתי אתם מתכוננים לבצע זאת.
אי ירושלמי
הבדיקה אכן נעשתה על ידי חברת ממן בשיתוף משרד התחבורה, והתוצאות

הועברו להברת קל ולנציני משרד החקלאות. במהלך החודש האחרון אנחנו יושבים

אחת לשבוע עם חברת ממן כדי לעדכן את המספרים. כי מעבר לתמחיר שנעשה, שהוא

ברמה של סעיפי אגרות, אנהנו רוצים להכנס למבנה פנימי של התעריפים בכל תת-

סעיף. אחת הבעיות היא בכך שהתשלומים עולים ככל שהמשקל עולה, אבל ההוצאות

אינן עולות באותו יחס, ואנחנו צריכים לעשות בענין זה בדיקה נוספת.

בעיקרון משרד התחבורה נוסה לשנות אח התערפים כך שיופחת הנטל, אבל זה

יבוא על חשבון העלאת אגרות ליצוא תעשייתי, ואנחנו צריכים להיות מודעים

לזה. אני מקווה שתחיה פנייה לממשלה בענין זה תוך חודשיים שלושה, כי

הבדיקות טרם הסתיימו. הדיונים מתקיימים מפני שאנחנו רוצים להניע בענין זה

לרמת דיוק גדולה ככל האפשר. קל מודעת לזה. אני מקווה שתוף שלושה חודשים

הנושא יובא בפני הממשלה, ולאחר מכן זה יובא לוועדה של הכנסת.

מ' ליכט;

רשות הנמלים והרכבות מחזירה מדי שלוש שנים %0,9 מאגרת רציף יבוא לשם

יצוא. זאת אומרת שהיבואנים משלמים אגרה בשיעור של 2% ואלה שייצאו לאחר

מכן את הסחורה מקבלים באמצעות המכס החזר של %90, בך שבפועל הם משלמים

%0,2. יש בעיות קשות עם כל התהליך הזה המבוצע על ידי המכס.
גי גל
אולי תסביר לנו מדוע ההחזר אינו מלא.

מ' ליכט;

אני לא חושב שיש כאן בכלל מקום להחזר, וזו כבר שאלה לנמרי אחרת,

אלא שנתנו קונצסיה מיוחדת ליבוא לשם יצוא, אולי מפני שממשלת לא יכלה לתת

בדרך אחרת עזרה ליצוא.



אחרי דיון ארוך וממושך הגיעו ל-%0,2. אני לא חושב שתפקידה של הרשות

לסבסד יצוא, ונראה לי שהדבר ברור גם לממשלה. תפקידה של הרשות לגבות אגרות

עבור מה שהיא עושה. אבל כיוון שהחליטו כך, אנחנו ממשיכים במסורת, אבל נכון

שאנחנו רוצים להפסיק עם זה. הוקמה ועדה לבדיקת כל תעריפי הרשות, וכאשר היא

תגיש את מסקנותיה אנחנו נדון שוב גם בנושא הזה. אני רוצה להוסיף עוד

שהנושא הזה יוצר לנו הרבה בעיות בהסכמים בינלאומיים, ובעיקר בארצות

הברית, שם הם מתנגדים לזה בצורה חריפה, והם מצינים שאלות הריפות מאד בפני

המשלחת שלנו שדנה אתם על ביצוע הסכמים. כן המצב גם אצל האידופאים

משהתעורר הרצון להכנס למדינות הסקנדינביות.

בכל זאת החליטה הממשלה ללכת קדימה לשנה אחת בלבד, ולבדוק שוב את

הנושא בתום השנה. אנחנו ממליצים להמשיך את המצב הקיים לשנה נוספת, ולכן גם

הוראת-השעה לשנה אחת. אבל כיוון שיש איהור רב בהתכנסות הוועדה לישיבה,

ואנו מתכוונים לכך שהשנה תתהיל בינואר ותימשך עד סוף השנה, ומכיוון שבתקנה

נקבעו 181 יום עד חגשת הבקשה אנחנו הבאנו הוראת מעבר שבה אנחנו מבקשים

שזה יתהיל בינואר, וכך נוכל לבצע את הההזר ליצואנים שעשו זאת ההל מינואר

1992. יש בידי נוסח הוראת המעבר המוצעת. בעקרון הכוונה חיא שמי שביצע את

הפעולה מינואר לא ייפגע.

אגרת הרציף היא 2% מערך הסחורה.
יי צידון
האם יש בידיכם טבלת השוואה עם אגרות רציף במקומות אהרים?

מי ליבט;

במקומות אחרים אין אגרות רציף, ואסביר גם מדוע. בישדאל הנמלים

משקיעים בתשתית, ולא המדינה, וזה דבר יוצא דופן. בדוב המדינות נהוג

שהמדינה משקיעה בתשתית. בארצות הבריח המדינות השונות בונות את הדציפים.

כיוון שבמדינת ישראל רשות הנמלים גם בונה את התשתית, ולא המדינה, קבעו

אגרה שיהיה בה איזה שהוא כיסוי להשקעות בתשתית. חתעריף הזה מזור מעוות,

והוא מכסה הרבה יותר מאשר התשתית, ולכן גם הוקמה ועדה לבחינת הדברים.

יי צידון!

מח ההצדקה של הממשלה שלקחה עודפי כספים מדשות הנמלים?ם
מי ליכט
אני יכול רק להגיד שזה מפחית מאפשדויות רשות הגמלים להשקיע בעיקר

ברכבת.

י' צידון;

אני רואה בזה צורה שוגה של מיסוי שהממשלה יוצרת. אני מניה שישנם נם

נציגי האוצר, אולי הם יתייחסו לזה.

הוגש בג"צ, והעתירה גדחיתה. נציגי הציבור במועצת רשות הנמלים

והרכבות עתרו לבית המשפט הגבוה לצדק בגין 350 מיליון השקלים, ולא זכו

בעתידה, כי זה היה מסודר בהליך של חקיקה שבית המשפס אינו מתעדב בו.



ג' גל;

מה קורה מאז אותו תאריך?

מ' ליכט;

לא משלמים. אין לנו תקנה, אז אין משלמים.

גובים את האגרה. ולא מחזירים. היבואן משלם את האגרה המלאה, שהיא 2%

מערך הסחורה עד ל-31 בדצמבר 1991. מאותו תאריך ואילך ההחזר לא מבוצע.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

התקנה הזאת התעכבה זמן רב בוועדת השרים לענייני כלכלה. לא בוועדה

שלנו.

מ' ליכט;

היא התעכבה גם בוועדת השרים. ההחלטה התקבלה שם לפני בהורש ושבועיים,

והיא תעכבה כאן כחודש. מדובר בהחזר סכום של כ-40 מיליון שקל.
צ' ענבר
מה פשר התאריכים השונים לגבי התקופה הקובעת למוצרים? בהגדרת "תקופה

קובעת" בתקנות נקבע עד 31 בדצמבר 1992, ואני מבין שעד לתאריך הזה מוארך

הפטור. בהגדרת "מוצרים" מדובר על 30 ביוני 1992, ו- 30 ביוני 1993.

י' גזית;

התאריך הראשון הוא לצורך היבוא כשוהיצוא נעשה תוך 6 הודשים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

האם לאורחינו התעשיינים, אלה העוסקים ביבוא לצורך יצוא, יש השנות

לגבי הדבר הזה?

אנחנו מברכים על כך.

יי צידון!

גם אני מכרך על כך, אבל התקופה הזאת של 6 חודשים לא מובנת לי. אני

מכיר תהליכי יצור, בעיקר כשמדובר בסטוק של מתכות וכו', שראשית - קשה מאד

לעקוב אחריהם; שנית - התהליכים עצמם יותר ארוכים. מדוע 6 החודשים הללו,

ולא התנייה יותר ריאלית? מובן שאם חברת "אסם" קונה לעצמה תבלינים, למשל,

קל מאד לדווח על היצוא, בי תהליך היצור הוא קצר מאד. אבל במפעלי מתכת

ואלקטרוניקה אתה לוקח לפעמים דברים לסטוק, והם מוצאים בבוא העת, ולא תמיד

תוך 6 חודשים. מה אופן ההתחשבנות במקרה בזה? האם אי אפשר להתחשב בתהליכי

יצור בעלי אופי שונה?



מתחשבים בזה. אם מדובר במוצר שהמחזוריות שלו היא 8 חודשים, אז מוצרים

שיובאו בנובמבר או בדצמבר כבר לא יקבלו החזר. רק מוצרים שהמחזוריות שלהם 6

חודשים יקבלו החזר. מוצרים שהמחזוריות שלהם 8 חודקשים והם יובאו במאי

יקבלו את ההחזר. התאריכים כאן קובעים,
י' צידון
והרי יש מפעלים שכל תוצרתם מיועדת ליצוא, והם צריכים את החומרים שלהם

תקופה ארוכה יותר לפני שהם יכולים לייצא.

ני' ליפט!

הבעיה מתעוררת בעיקר בטוף השנה. מי שייבא בסוף דצמבר, כמה זמן אתה

נותן לו עד שיבצע את היצוא? כדאי לזכור כי היצוא של מוצרי אלקטורוניקה לא

נעשה בררו בלל דרך הים, ואילו אנחנו מדברים רק על יצוא דרך הים, ולכן

המפעלים האלה כמעט ויצאו מהתמונה. אנחנו קבענו את התקופה ל-6 חודשים מתוך"

נסיון ובדיקה, אבל נכון שזו קביעה שרירותית פחות או יותר, ויכול כמובן

להמצא מפעל יוצא דופן שיכול להיפנע מזה. אבל צריך היה לחתור באיזה שהוא

מקום, והמקום המתאים נקבע ל-6 חודשים, וזה עבד לא - רע בשלוש השנימ

האחרונות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
המגמה שלנו היא לעודד את היצוא. האם ההחזר עוזר להשגת המגמה הזאת,

ומדוע אין ההחזר מלא, והוא בגובה של 1.8% בלבד, ולא 2%?

באיזה היקף מדובר לגבי תקופה של 6 חודשים, ומה ההיקף בתקופה של שנה?

מי ליכט;

בשנה שעברה הניע ההחזר לב-38 מיליון שקל. אני מניח שהשנה זה יניע ל-

40 מיליון ש"ח, או קצת יותר.

90 האחוזים נקבעו בזמנו בכלל, ואין לזה סיבה סבירה פרט לכך שזו

תוצאה של התמקחות ארוכה. הנענו לההזר של 90%, ולכן הם משלמים 0.2%.

בשנים שלפני שלוש השנים האחרונות, שלנביהן חלה התקנה הזאת, היה החזר

של 1%, וזה שונה מדי פעם בהוראת שעה, אחרי ויכוחים והתמקחויות. כרשות

נמלים, מה לנו ולעידוד היצוא? אנחנו הרי צריכים להתקיים מהתעריפים שלנו.

אנהנו בודקים עכשיו מהדש את כל הנושא הזה, ואני מעריך שלקראת סוף השנה

הבאה תניש את מסקנותיה בנדון הוועדה שתבחן את מכלול התעריפים של הרשות,

וזה מופיע בהחלטת הממשלה לנבי הארכת התקנה הזאת, ואז נוכל להניד דברים

הרבה יותר בדוקים בנושא הזה. הוועדה האחרונה, ועדת נוידרפלד, הנישה מסקנות

בענין זה בשנת 1984, אבל המסקנות נננזו משום מה. אנחנו מקווים שלמסקנות

הוועדה שתבחן מחדש את הנושא יתייחסו הפעם ביתר רצינות, בעיקר בגלל הלחץ

הבינלאומי הקיים סביב הנושא הזה, ואז יתכן וכל המבנה ישונה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני נגציגה שעוד לעני הגשת המסקנות של הוועדה שתבדוק שוב את הנושא,

אנחנו נמליץ על החזר מלא קול האגרה ליצואנים. היצואנים לא צריכים לשאת

בנטל הזה, אפילו לו בחלק קטן ממנו. ולא מעניין אוחי מי יסבסד אח זה, אפילו

יהיה זה על חשבון הקטנה רווחיה של רשות הנמלים ב-10 או 12 מיליון שקל

בשנה. אילו היחה רשות הנמלים נחונה במצב קשה, לא הייתי אומרח זאח, אבל

אנחנו יודעים שמצבה אינו קשה. בעוד שמצב היצוא קשה מאד, ולכן צריך להקל על

היצוא, ולא להכביד עליו.

אני מציעה שהוועדה תאמץ את המלצתי זו.

לפי מיטב ידיעתי, היצוא כשלעצמו, ללא קשר עם היבוא, משלם אגרה רציף

קול 0.2% ולכן אותו מינימום של %0,2 נלקח נם על היבוא.

בפועל היצוא אינו משלם אגרת רציף. יש לו פטור מלא. מדובר פה ביבוא

לסם יצוא שהוא די מסובך, וקשה מאד לבדוק את הדברים בי קשה לדעת איזה

מרכיבים מיובאים נבנטו במוצר המיוצא. סכנית קקוה מאד לעשות זאת.
ד' פינגרמן
למעשה אין קושי לדעת זאח, בי מדי שנה מנישים התעשיינים לדשות הנמלים

הצהרה, והיא מקובלח על רשות הנמלים, ואין שום קושי לבטל0.2% אלה. המצב

נשאר בפי שהינו בחוצאה מפשרה, ולא בשל איזו שהיא סיבה בלבלית.
י' צידון
מדוע לא לעשות את זה קשור ל- bill of matbbialsשל מוצר יוצא?
ד' פינגרמן
זה דבר שקשה לעשותו . אי אפשר לעקוב אהרי בל מוצר ומוצר, אבל צריך

לזכור שיש התחייבות מצד התעשיין לנהל ספרים כמו שצריך.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו נעבור עכשיו לקריאת החיקון המבוקש.

סעיף 1 - תיקון תקנה 1 (1) (2)
י' צידון
אני שם עצמי בנעלי התעשיין, וחושב על בן שה-31 בדצמבר 1992 הוא תאריך

קרוב מאד, מוקדם מדי. לפעמים הערך המוסף הוא בסדר נודל של 50%, ולפעמים נם

יותר. זאת אומרח ש-2% הם 1% מעלות היצור. לי נראה שאם התאריך לא יהיה ה-

31 בדצמבר 1993, חטאנו בלפי התעשיין. בי אי אפשר לעשות תחשיבים תעשייתיים

על היו-יו הזה. תעשיין שצריך לייבא תומר ליצור לשם יצוא צריך לעשות תחשיב,

לקבל הצעה וכוי, ולוקח לו חצי שנה למכור את המוצר, ולא יחבן שהוא לא יידע

אם הוא צריך לקתת בחשבון עוד אחוז או פחות אחוז.



עד עכשיו היה הפרש של חצי שנה, ואני מבין שעד עכשיו לא נשמעו טענות

כאילו זה לא מספיק.
י' צידון
אני נכנע. אם כי לא בלב שלם.

תהליך היצור של "אסם" אמנם קצר מאד, אבל הוא צריך לקבל מדרום אפריקה

הזמנות למרק נמס, ובשביל זה הוא צריך לייבא כמה מרכיביט. הוא צריך לקבל את

ההזמנה, אחר כך הוא צריך להוציא הצעת מהיר וכוי, ואם הוא לא יודע שב-31

לדצמבר 1992 ההסדר הזה יוארך, כיצד הוא יכול לעשות תחשיבים נכונים, מה נם

שהוא מקטין בשל כך גם את כושר התחרות שלו. לכן אני אומר שאמ אנחנו

מוציאים את התקנות בחודש מאי, הבה נלך עוד שנה קדימה וניתן לתעשיינים את

הזמן הדרוש להם כדי לדעת בכמה תעלה להם האגרה, כדי שיוכלו להגיש את

ההצעות שלהם בהתאם, לקבל את ההזמנות ולספק אותן, בי הרי מדובר כאן לא רק

בתהליך היצור. האם התעשיינים מסכימים אתי?
מי ליכט
אני לא יכול להסכים לזה. נראה לי שיש פה אי הבנה כאשר לתפקידה של ,

הרשות. ציינתי כאן בראשית דכרי שהרשות איננה מסבסדת, ויושבת ראש הוועדה

אמרה כאן שלא כל כך איכפת לה אם לרשות יהיו קצת פהות רווחים בשל הענין

הזה. אני רוצה להזכיר כאן שוב שלרשות אין רווחים. זזיא עובדת על תקציב אפס.

היו לה פעם עודפים, אבל כיום אין לה. אנהנו מעכבים השקעות ברכבת, כי אין

לנו מאיפה לממן זאת.

יש לנו כוונה לבחון את כל מערכת התעריפים, נם בנושא הזה, ונם הממשלה

החלישה על כך. הוקמה ועדה שהשר צריך עדיין להוציא לה כתבי מינוי, ולכן

אנחנו לוקחים פסק זמן של שנה על מנת שלא לפגוע במערבת.
יי צידון
אני רוצה להזכיר לך, שאמ אתה תעשיין שעושה חשבון שאתה רוצה למכור

לאוראגוואי מלפפון המוץ, לדוגמה, אתה זקוק לפרק זמן כדי לעשות תחשיב

נכון, כדי להגיש הצעה, להתמקח עליה וכוי, וזה לוקח חודשים על גבי חודשים.

ואם בשל אי ודאות אני צריך לייקר את המוצר שלי בעוד אחוז אחד או שניים,

אני עלול להפסיד את העיסקה. לכן חשוב להאריך את המועד באופן סביר.
א' פורז
התעשיין לו מעניין את רשות הנמלים. את רשות הנמלים מעניין רק הנושא

שבו הם מטפלים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אין כאן כוונה לבסל את ההחזר. ההחזר ימשיך להיות קיים, כאשר המגמה

היא לשחרר אותם כליל מהאגרה.
י' צידון
אבל כל זמן שהתעשיין איננו יודע מה בדיוק יהיה מצב ההחזר אזורי 31

לדצמבר 1992, הוא צריך לקחת את זה בעלות נוספת. אם אינו עושה זאת הוא הוטא

לעצמו ולמפעלו. אני טוען שמאחר ואנחנו דנים בנושא הזה בחודש מאי 1992,

הרי זה מנוהל לדבר על תקנה שהתחולה שלה היא עד דצמבר 1992.
ני נל
בדאי שתביא בחשבון שבחצי השנה האחרונה אין מחזירים דבר, והם מציעים

למעשה לההזיר רטרואקטיבית,
י' צידון
אני מדבר על תעשיין שצריך לעשות עכשיו תחשיב להתחרות בשוק קשה מאד,

שבו בל אהוז קובע, ובשהדברים אינם ידועים מראש במדוייק זה יוצר אי יציבות.

אם מדובר בתקנה עד סוף דצמבר 1993, בי אז התעשיין יובל לעושת לעצמו את

החישובים שלו עד לסוף דצמבר 1993. זה נותן לו זמן לתחשב, להציע מחיר,

לקבל הזמנה ולספק אותה. אם אתה נותן לו חצי שנה בלבד, זה לא מספיק לו.

ני נל;

אתה יבול להציע שלא לאשר את זה, והמשמעות של הדבר היא שנם להבא הם לא

יקבלו החזר.
ד' פיננרמן
אם זה יעבב את בענין, התעשיינים מעדיפים שיאשרו את זה במו שזה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שהוועדה שתדון בבל נושא ההחזר תתחשב נם בהערותיו של הבר

הכנסת צידון באשר לזמן שצריך לעמוד לרשות התעשיינים בדי שיוכלו לע^ות את

החישובים שלהם, להערך ליצוא ולעמוד בתחרות בשווקים השונים.

הוחלט - לאשר תקנה 1 (נ) (2).
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
אנחנו עוברים להוראת המעבר.
צ' ענבר
הוראת המעבר צריבה להיות לפני סעיף התחילה, ואינני רואה אותה באן.

האם הושמטה כאן תקנה?
מ' סיטון
אני מניחה שנעשתה באן טעות. סעיף 2 יהיה זה של הוראת השעה, וסעיף

התהילה יהיה איפוא סעיף 3, ולא סעיף 2 כפי שזה מופיע בחומר שלפניכם.



סעיף 2 - הוראת מעבר
מ' סיטון
מטרתה של הוראת המעבר לנשר על פרק זמן קונו התקנות לא אושרו על ידי

הממשלה וועדת הכלכלה. על מנת שלא ייפסק פרק הזמן של ששת החודשים מינואר

ועד היום, שבו התקנות לא אושרו. אם הוראת השעה האחרונה פג תוקפה בסוף

דצמבר 1991, ואנחנו נמצאים היום בהודש מאי, אז אנחנו מדברים על המוצרים

שיוצאו לא יאוחר מיום כ"ט בסיון - 30 ביוני 1992, ושטרם בוצע בגינם החזר.

יכול שהונש תביעת להחזר לנביהם תוך 90 ימים מפרסום תקנות אלה. אני מאריכה

את התקופה ב-90 יום כדי בכל זאת לאפשר קבלת החזר על מוצרים שיובאו ויוצאו

כאשר התקנות לא היו בתוקף.
צ' ענבר
אני הבנתי שהנדרת "תקופה קובעת" היא התקופה של היבוא, ואילו התאריך

שבהגדרת "מוצרים" הוא התאריך של היצוא. פה מדובר על מוצרים שייוצאו לא

יאוחר מיום 30 ביוני 1992. עד 30 ביוני 1992 זה מכוסה כבר על ידי התאריך

שבהגדרת מוצרים, ששם ישנו תאריך היצוא שהיום הוא עד ה-30 ביוני 1992,

ואותו רוצים להאריך עד 30 היוני 1993, ותחילת התקנות היא עוד מה-1 בינואר

1992. לכן יש כאן אי בהירות מסויימת. כי אם הם יוצאו לא יאוחר מ-30 ביוני

1992, הרי הם מכוסים בהגדרה הקיימת של מוצרים. . אם הכוונה כאן היא

למוצרים שיובאו, זה כבר משהו אחר, ואז צריך לתקן את הטעות הזאת. אני

רוצה לציין עוד שלא היתה לי עדיין ההזדמנות לבדוק אם הנוסח של הוראת המעבר

מכסה את הדרוש, כי רק לפני שעה קלה קיבלתי את הנוסח הזה.
מ' סיטון
הכוונה אכן למוצרים שיובאו, זו פשוט טעות. הוראת המעבר נמסרה לנו כאן

היום בישיבה, כך שלא היתה לי הזדמנות לראות אותה קודם לכן. אנחנו כמובן

נתקן את זה מיד.
די פינגרמן
הוראת המעבר מקובלת עלינו.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אחרי שהדברים הובהרו, ואין מערערים עליהם, אני מעמידה לאישור את

התקנות, עם ההמלצה שלנו לחזור ולדון בהחזר מלא, ובהערותיו של חה"כ צידון

כנ"ל, וכן את הוראת המעבר המתוקנת. אני מבקשת מכנו להגיש נוסח מתוקן ליועץ

המשפסי של הוועדה כדי לוודא שלא תהיינה שניאות,
צ' ענבר
הנוסח המתוקן של הוראת המעבר יהיה ברוח הדברים הבאים: מוצרים שיובאו

לא יאוחר מיום כסי בסיון התשנ"ב - 30.6.92 ושטרם בוצע בנינם החזר, יכול

שתונש תביעה להחרלנביהם תוך 90 יום מפרסום תקנות אלה, בהתאם להוראות

התקנות העיקריות.

הצבעה

בעד אישור התקנות והוראת המעבר בתיקונים הנ"ל - רוב

נגד - אין

נמנעים - חברי הכנסת א' פורז ו-י' צידון

ה ו ח ל ט - לאשר תקנות הנמלים (החזר אגרת רציף ביצוא) (הוראת שעה)

(תיקון מסי 3), התשנ"ב-1992, בתיקונים וההערות כנ"ל.



3. תקנות הנמלים (תיקון מס' 11. התשנ"ב-1992 (אגרות רציף לדלק מיובא)
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום שלנו: תקנות הנמלים, אגרת רציף

לדלק מיובא. מר ליכט יציג בפנינו את הנושא.
מ' ליכט
בנמלי ישראל יש שחי אפשרויות של פריקת דלק: חזקיקים שנפרקים למעגן

הסנור של הנמל, בעיקר בחיפה, ומשלמים אנרת רציף רגילה של 2%: חלק

מהדלקים, בעיקר דלק גולמי, נפרק מחוץ למעגן הסגור על ידי צינורות בלב ים,

ומשלמים 0.5% אגרת רציף, לא בכל המקומות, אלא במקומות הקרובים לנמלים.

זה נכון לנבי אילת, זה נכון לנבי היפה ונכון לגבי הלק מהדלקים באשדוד. הם

משלמים 0.5%.

מנכ"ל משרד האנרגיה פנה אלינו ואמר: רבותי, אנחנו עשינו רפורמות

בדלק, אנחנו רוצים לעודד תזקיקים, במידה מסויימת, ומבלי לפגוע בהכנסות

הרשות אנהנו מבקשים לעשות מיצוע של התעריפים האלה, כך שכולם ישלמו מהיר

אחיד. זה יאפשר לתזקיקים להתהרות בצורה יותר הוגנת, ולא ישלמו את מלוא 2%.

אנחנו הסכמנו.

ההצעה העומדת בפניכם היא ההסכמה באשר לדרך בה אפשר למצע את התעריף,

וזה כמובן תלוי בכמויות. הממשלה החליטה לאמץ את ההחלטה הזאת, אכל לא

הסכימה לאמץ את המדרג שאנחנו הצענו, שאם ישתנו הכמויות ישתנה גם התעריף

בהתאם, אלא ההליטה להקים ועדה שתבדוק את המדרג לשנים הבאות,

הממשלה אישרה את התעריף לשנה הראשונה, אבל לא אישרה את המדרג לקראת

העתיד, והיא ביקשה שלא לדון על זה מהדש אלא שנביא לידיעתה את הסיכום.

מטרתה של כל אגרת רציף היא לממן תשתית של הנמלים.
נ' נל
ומי מממן את הפריקה בלב ים?
מ' ליכט
היבואן. לביצוע הפריקה בלב ים יש תעריפים אחרים. אני מדבר רק על אגרת

רציף, ולא על תעריף של עבודה. יש לנו שני סוגי אגרות: אברה אחת שהיא אחוז

קבוע לצורך מימון תשתית, הן לעתיד והן זו שמימנו בעבר; ויש אגרות אחרות

עבור העבודה שאנחנו מבצעים. גם הן, אגב, די מסובסדות. אני מדבר פה רק על

אגרה למימון תשתית, שהיתה בשיעורים שונים, ואנחנו מנסים למצע אותן.
ני נל
מבחינת ההשקעות הנדרשות והוצאות התפעול, האם לדלק גלמי ולתזקיקים יש

אותה השקעה?

מי ליכט;

בהחלט לא. לדלק לתזקיקים ההשקעה גדולה יותר, ולדלק גולמי שנפרק בלב

ים ההקעה קטנה יותר.



ני נל!

האם האגרה שאותה אתם מבקשים לתקן באה לתת ביטוי להוצאות שישנן?
מי ליבט
לא. זה בא בפירוש לעידור התשתית, לפי בקשת שר האנרגיה.
אי וירצנורנר
ב-18 בפברואר 1990 הנושא הובא בפני ועדת השרים לענייני בלבלה, שם

דובר על בך שעיקר היבוא הוא בנפט גולמי, וקשה מאד לייבא היום תזקיקים

באופן תחרותי, ובשל שורה של סיבות במעט ואין מייבאים תזקיקים. הלק מהסיבות

ניתנות לתיקון, והלק מהן - לא.

ישבנו וברקנו מה הם הדברים שניתן לעשות בדי לעודד יבוא תזקיקים מול

יבוא הדלק הגולמי. אהת הדרבים היתה אגרת הרציף. אגרת הרציף לתזקיקים,

בנמל הדלק, היא 2%; לגולמי, המובא במתקני רשות הנמלים, - 0.5%. הנושא הזה

התגלגל הרבה מאד זמן.
אי פורז
האם אי אפשר לפרוק את התזקיקים במו שפורקים דלק גולמי?
א' וירצבורגר
לא. בשביל תזקיקים יש צורך במתקנים אחרים. זה קשור בסוג המיבלים,

בסוג הצינורות, ויש הבדל בין מים עמוקים לנמל סנור. נם ברמת הסיבון יש

הבדל.

גיבשנו הצעה שלא תפגע בהבנסות רשות הנמלים. בדקנו מה היו הכנסות

הרשות בשנתיים אחורנית מהאגרות של 2%, ומה היו ההבנסות מהאגרה של 0.5%.

ניסינו למצוא את הממוצע המשוקלל, וכך הגענו ל- 0.75%. ההצעה היתה שגם

תזקיקים וגם דלק גולמי ישלמו אגרה בגובה של 0.75%.

במקביל עובדה נוסחה שתעדכן מדי שנה את הפרופורציות האלה. ואם אבן

תגדלנה במויות היבוא של תזקיקים, הפרופורציות צריבות להשתנות. הנוסחה

עדיין לא אומצה על ידי הממשלה. הממשלה אמרה, שהיא מאשרת את האגרה בגובה של

0.75%,ומבקשת מצוות מתאים לבחון אם על הממשלה לאמץ את הנוסחה הזאת, או

נוסחה אחרת. לגבי התקופה הראשונה מרובר באימוץ הנוסחה הקובעת אגרה בגובה

של 0.75%, שמשמעותה הוזלת האגרה לתזקיקים, ו ייקור קל של האגרה לדלקים

נוזלים.

ני גל;

אני מבין מדבריך שהשינוי הוא נזה שלא יפגע בהבנסות רשות הנמלים. האם

המחירון הזה מבסא אבן את מה שמשקיעים ביבוא תזקיקים מול יבוא של דלק

גולמי?
מ' ליבט
בפירוש לא. המטרה היא יבוא אנרגיה, יבוא תזקיקים. מבחינת רשות

הנמלים המצב הקיים בסדר.



זה מקטין את התמחיר. יש פה אפליה.
א' פורז
זזו סבסוד צולב.
י' וירצבורגר
מדובר כאן באגרה. כל אגרה רציף היא אגרה, ואין בודק ובוהן מה היה

נובה ההשקעה בכל רציף ורציף ובכל נמל ונמל. קבעו 2% כולל, וגם בזה יש

אלמנט של שרירות. אתה יכו לבחון אם נמל הדלק כבר שילם במשך השנים את כל

שהושקע בו, או לא?

אני מבין שאתם אומרים שאתם רוצים לעשות תחרות על בסיס של תנאים

שווים, ורוצים להפסיק את המצב שהיה קודם לכן, כאשר היה סיבסוד צולב וכו'.

מעניין לשמוע את עמדת מנכ"ל בתי הזיקוק בנושא הזה.

מ' בר-אילן;

אני בעד הוזלה של יבוא תזקיקים. אני נגד יקור יבוא של נפט נלמי.

אנחנו מדברים על מענן פתוח ומענן סגור. לפי מיטב ידיעתי. במעננים הפתוחים

לא היתה השקעה של רשות הנמלים. צרכנים כמו חברת החשמל, שירותי נפט ועוד הם

שהשקיעו, ולא רשות הנמלים. רשות הנמלים מתחזקת את זה. לכן אני חושב שאין

מקום לייקור הפריקה בלב ים, ויש בהחלט מקום להוזלה יבוא תזקיקים.

אם הממשלה אומרת שההכנסות של רשות הנמלים צריכות להשאר כך או אחרת,

הרי זו שאלה של מיסוי, ובזה אני לא מתערב כמובן. אבל לנופו של ענין אני

הושב שאין סיבה להעלות את מהיר הפריקה בלב ים.

אי פורז.

האם אתה מסכים שיש איזו שהיא קורלציה בין התעריפים האלה לבין

העלויות, התשתית וכוי, ושהכל הפן במרוצת הזמן למס?
מי בר-אילן
אני חושב שכן.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
במה מתבטאת התוספת של25%, לגבי הדלק הגלמי שנפרק בלב ים?
מ' ליבט
אנחנו הרי לא רצינו פה באיזו שהיא תוספת. רמת הכנסה שלנו תהיה אותה.
א' פורז
ואם השאיפה של הממשלה תתקיים ויהיו יותר תזקיקים?
מ' ליבט
אנחנו בנינו סולם, שעל פיו ככל שהפרופורציה תשתנה נם התעריף ישתנה

בהתאם. אבל זה לא התקבל סופית. למעשה אנחנו איננו צד בעניין.

מ' בר-אילן!

אנחנו צופים שבשנה הבאה יפרקו בלב ים מוצרים בערך של 1,2 - 1,5

מיליארר דולר. אז בל אחד יכול לעשות את החשבון ולראות מה פירושם של 1.5%.

א' וירצבורגר!

סליחה, יש כאן טעות. זה כולל את קצ"א ולקצ"א אין אנרת רציף. באשקלון

אין אנרת רציף.
ני נל
אני מבין שעושים תיקונים על מנת שתנאי התחרות יהיו שווים. אומר נציג

רשות הנמלים שהחלוקה הקיימת היום, קרי: מבטאת יותר נכון את

העלויות האמיתיות, משיעשה זאת התיקון המוצע.
א' ליכט
אני חוזר ואומר שאם באמת דמי הרציף של 2% צריכים לכסות את הוצאות

עלויות התשתית, וזה אכן המצב התמחירי, אז אין ספק שאנחנו נותנים לדלק

שמחוץ למענן פחות תשתית משנותנלם לדלק בתוך המענן.
ני נל
אז אני לא יכול לתמוך בבקשה האת, כי על ידי הבקשה הזאת אתם דוחפים

למצב שאין בו בסיס של תחרות שווה.
א' פורז
היסטורית אין ספק שביצירת מעננים השקיעו יותר בסף. ובעקרון היה מוצדק

לקחת יותר כסף בשביל פריקה בתוך המענן. אבל כבר מזמן איבדו את החשבון. זה

בבר לא חשבון. אז תיקח את הכל בתור מס.
ע' לוי
אני מסכים ותומן בדבריו של מר בר-אילן. הרעיון הבסיסי היה לאפשר

סביבה כלבלית בריאה, שמצד אחד יש יבוא של דלק גולמי, זיקוקו ויצור

מוצרים, ומהצד השני יש יבוא של מוצרים מוגמרים. הנושא של דמי רציף הוא אחד

מכמה נושאים שכוונתם לאפשר יבוא תזקיקים, אבל זה רק אחד מהנושאים.

יש דמי רציף, יש השקעות בצנרת, יש השקעות באיחסון, בקיבולת נמל. רשות

הנמלים אינה משקיע בנמל הדלק. השהקעה האחרונה, שנעשתה לפני מספר חודשים,

נעשתה על ידי שירותי נפט. כר שלא ברור לי לאן הולכים הכספים בנובה של 2%

הננבים בשם השקעה. החלק הארי של היבוא הוא יבוא של נפט נלמי.
א' פורז
אני מבקש להבהיר את הדברים ששמענו זה אתה. אם ההשקעה בנמל הדלק לא

נעשתה על ידי רשות הנמלים, אז איר המשקיעים מקבלים בהזיה את השקעתם?
ע' לוי
אינני יודע איך. אני רק מציין עובדה.
מ' בר-אילן
על ידי תשלומי תשתית לרשות שירותי נפט.
א' פורז
שירותי נפט השקיעה בנמל נפט. ממי היא מקבלת החזר על השקעתה?
ע' לוי
ממספר מתקנים שנמצאים על נבי הרציף הזה, ושהיא מפעילה אותם.
א' פורז
מכאן שהיבואן משלם פעמיים! פעם אחת לרשות הנמלים עבור הרציף, ופעם

שניה לשירותי נפש. כך שיש השלום בשביל עבודה, ותשלום בשביל תשתית.
ע' לוי
יבוא של נפט נלמי זה דבר שקיים ויימשך נם בעתיד. לעומת זאת, היבוא של

מוצרים מוגמרים כמעט ואינו קיים, או שהוא קיים בשיעורים נמוכים. ברנע

שנקבל את ההצעה להוריד מחד את דמי הרציף על התזקיקים, ומאידך להעלות את את

דמי הרציף על הנפט הגלמי, נמצא שקונסים את ההברות שמייבאות את הנפט

הגולמי. זה דבדר שאינו קשור האחד בשני.

אם נכנסים לדיון על הגולמי, כי אז אפשר להעלות שורה של נושאים. לפני י

שבועיים העלו את דמי הזיקוק בדולר. לפני 4 הודשים העלו את דמי האיחסון,

ודמי הזרמה, ודמי עירבול וכוי. אינני חושב שזה המקום לדון בזה, אבל אני

חושב שגדי לאפשר סביבה כלכלית בריאה על ידי יבוא תזקיקים, צריך לוותר

לחלוטין על דמי הרציף.

זאת ועודן העובדה שדמי הרציף מבוטאים בצורה של אחוזים, ולא בצורה של

אגרה קבועה, מוכיהה שזה לא בא לכסות עלות מהושבת.

בתקופה הקרובה תצא לאור עבודה מאד מעניינת של פרופסור בן-שחר, ואחת

המסקנות שם לגבי יבוא תזקיקים זה הצורך בביטול אגרת הרציף לנבי יבוא

תזקיקים, או להילופין לעשות זאת בשיעור קבוע של חצי דולר לטון.

בארץ מקובל הנושא של תימחור, מהיר שנקבע על בסיס פרסום לוורה, וקום לא

קיים המושנ של דמי רציף. כל ההוצאות של הנמל משולמות ישירות על ידי בעלי

האניות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבינה שהנושא נמצא בבדיקה, והראיה - תקנה 1 ב שהבאתם, אינה

מאושרת עדיין. לא עולה על דעתי להסכים לייקור ולהטלת מעמסה כלספית נוספת

בגובה של 0.25% על מי שפורק בלב ים, ולהוזיל את האגרה של יבוא תזקיקים.

אני חושבת שאין הצדקה לייקר את האגרה ב- 0.25%
א' ירושלמי
זה עדיף על המצב הנוכחי.

בזמן שחבר הכנסת החל היה שר האנרגיה הוטל עלי לבדוק חלק מהנושא הזה

של משק הדלק. אחת הבעיות הקשות שהועלו על ידי היבואנים הפוטנציאלים היתה

חוסר היכולת שלהם להתהרות בנושא תזקיקים, משום שהם מיובאים באניות קטנות,

משום שההובלה של התזקיקים יקרה יותר, וזה אגב מצב שאי אפשר לשנותו. אחת

הטענות היתה שאפילו מס הרציף הוא שונה.

עוד בזמנו של שר האנרגיה התחילו לחשוב שיש לפעול בכדי לאפשר עמדת

תחרות סובה יותר ליבוא התזקיקים, לסובת הצרכן.
היו"ר שי ארבלי-אלמרזלינו
אבל מדוע על חשבון הדלק הגולמי?
יי צידון
אין לי בעיה עם רשות הנמלים, אלא עם הממשלה שלוקחת את הכסף של רשות

הנמלימ. כרנע מובאת בפנינו הצעה, שלצערי הרב נראה לי שכל הנושא הזה קול

עצמאותה של רשות הנמלים וניהולה התקין כחברה יעילה, זה נושא שחייב בדיקה

וקביעה וכוי. אני לא מוכן לכך שממשלת ישראל תיקח באמצעות רשות הנמלים כסף

נוסף למיסוי שהיא מטילה. אבל זו בבר פרשה אחרת.

משרד האנרניה, שאיננו צד כאן, אומר לנו, מתוף חישובים של משק

האנרגיה הישראלי, שטוב לו עם הפשרה הזאת, שהיא אגב לשנה אחת, שהיא איננה

פשרה פונקציונלית ואינה קשורה כלל להוצאות התשתית או חשבון כלכלי אחר! אבל

מאחר ואלה הן האגרות, הוא רוצה להשוות אותן. אני סבור שאין כמו משרד

האנרגיה שמודע היסב לבעייתיות הכרוכה ביבוא התזקיקים. ואני מסכים עם חבר

הכנסת פורז, שרואה בכל האגרות האלה מס.

על האגרות בפועל יש עוד תשלום.

יי צידון;

לצערי הרב אני צריך להתייחס לענין הממוקד והצר הזה של השוואת המסים

הללו. ואני טוען שמתוך הטעמים האלה של משרד האנרניה לאפשר גיוון של יבוא

תזקיקים אני כן תומך בנושא הזה, ואני חושב שאנחנו חייבים לתמוך, כי זה צעד

שנעשה לסובת המשק, ונשקל עוד בזמנו של השר שהל.
ב' מעוז
אשר להגדלת יבוא התזקיקים, אני חושב שיש כאן כוונה סובה שנהרסת על

ידי הממוצע. הרעיון להוריד את האגרה מהתזקיקים, על מנת ליצור עמדת תחרות

סובה יותר לתזקיקים ולהנדיל את היבוא שלהם, הוא רעיון סוב. אבל דמי הרציף

הם רק נקודה אחת המפריעה ליבוא התזקיקים, וישנם דברים נוספים שמפריעים.



יכול לקרות שדמי הרציף על יבוא תזקיקים יירדו, אבל יבוא התזקיקים לא יגדל,

אלא ישאר ברמה הדומה לזו הקיימת היום. מפני שצריך מוזילה להבטיח את התשתית

ליבוא הגדול שאותו רוצים. ואם לא יהיה יבוא גדול, לא תהיה לזה השפעה על

המחירים המקומיים, ונם לא תתפתח התחרות שכה רצויה לכולם. לכן אני אומר שאם

יעשו רק את הפעולה הזאת. מבלי להבטיח בו זמנית שניתן יהיה להכניס יותר

משתי אניות לנמל חיפה. ושנם באשדוד אפשר יהיה לייבא שם בנזין, דבר שאי

אפשר לעשותו היום, ושגם באילת אפשר יהיה לייבא תזקיקים, ושבכל המקומות

ניתן יהיה לפרוק תזקיקים, כדי שהיבוא יגדל ואז תהיה משמעות לנושא הזה, אם

נעצור בשלב הזה, כי אז יבוא התזקיקים ישאר ברמה הקטנה שהיה, אף כי יתכן

ויגדל מעט בשוליים, יבואני הדלק הגולמי ישלמו יותר, וברור שהצרכן הישראלי

יהיה זה שישלם בעד זה.
י' צידון
אני תמים דעים אתך, וגם אני חושב שדרושה רוויזיה מלאה של כל הנושא

הזה, והיא צריכה להיות מבוססת על עלויות ריאליות. כי מחיר הדלק מתגלגל

לתעשיה ולצרכן ולאינדכס ולכל דבר אחר, כי זה הופך לפלסטיקים, לחומרי הרברה

ולדברים רבים אחרים.

יחד עם זאת, במציאות האומללה שבה אנחנו נמצאים, כאשר ממשלת ישראל

לוקחת כסף מרשות הנמלים, אני חייב לפתור את רשות הנמלים מאחריות. כאשר

ממשלת ישראל אומרת, מהצד השני, שכדי לעודד את התחרות הזאת היא מבקשת

להשוות את האגרה לתקופה של שנה אחת, אני בדעה שאנחנו חייבים לאשר זאת. אבל

תוך השנה הזאת צריכה להערך בדיקה אובייקטיבית, רצינית ומקיפה של הנושא.

בשעתו קבלתי את תוצאות הבדיקות של "פז", של "סונול" ושל "דנקנר" בנפרק,

וכל אחד אמר שם דבר שונה.
ח' וינקלינו
לפי התחשיבים שאני עשיתי, ואינני משוכנע שהם מדוייקים לחלוטין, יהיה

לרשות הנמלים עודף הכנסה מהענין הזה, אם ייווצר עודף הכנסה כזה, אני מבקש

שהוא יישמר לשנה הבאה, כדי שיפחיתו לכולם את האחוזים. ואם ייפסק המיסוי

הזה, אני מבקש שזה יוחזר באופן פרופורציונלי בין מי שהניאו את המטענים

האלה.
צ' ענבר
זו תקנה קבועה, אין פה שום הגבלת תאריך. לכל החלטה שתקבל הוועדה אין

משמעות משפטית אם היא לא באה לידי ביטוי בתקנות.
צ' בן-דוד
המפעל שלנו ממוקם דרומית לעכו, ויש לו מעגן פרטי שנבנה כולו בהשקעה .

של החברה, ומתופעל על ידה באופן עצמאי. המעגן הזה לא כפוף לרשות הנמלים,

אנחנו כפופים לאגף הנמלים של משרד התחבורה. דרך המעגן הזה אנחנו מייבאים

בשנה כ- 60 אלף טון של חומר גלם המשמש אותנו ליצור p.v.c. ליצוא.

ניוון שאנחנו לא מייבאים חומרי דלק, אלא חומר גלם בסיסי לייצור

V.C.P.אנחנו לא מוגדרים באופן פרטני בתקנות, ובעצם מחילים עלינו את

התקנות החלות על יבוא דלקים דרך צינורות תת-ימיים. ולמרות העובדה שהמעגן

הוא פרטי שלנו, ואנחנו נושאים בכל הוצאות האחזקה, הפריקה והצלילה, חיבור

וניתוק האניות, אנחנו משלמים 0.5%.
צ' ענבר
התקנה הזאת הלה רק על מה שנמצא בנמל.
א' בן-דוד
אנחנו כפופים לאגף הנמלים של משרד התחבורה. שהטיל עלינו אח אותו

מקביל ל-0.5% שגובה רשות הנמלים במעגנים שלה. אנחנו משלמים זאת

לארף הנמלים של משרד התחבורה.
א' ליכט
זה לא שייך לענין שלפנינו.
א' פורז
לפי איזו הוראת חוק גובים זאת מכם?
צ' בן-דוד
יש כאן בעיה בירוקרטית. הענין הזה לא ברור לנו...
צ' ענבר
מביאיט לאישור הוועדה תקנה האומרת שפריקת דלק מיובא בצינורות תת

ימיים שאינם בבעלות המדינה, והנמצאים בנמל מהוץ למעגן הסגור.
צ' בן-דוד
אנחנו לא נמצאים כלל בנמל.
צ' ענבר
אז זה לא הל עליכם בכלל. לא בנין התקנה הזאת.
צ' בן דודי
עובדה היא שעד היום גובים מאתנו 0.5%
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת שתבדקו את זה.
א' ליכט
אנהנו לא גובים מהם.
צ' ענבר
אני מציע לך, מר בן דוד, לבדוק מבחינה משפטית מה הבסיס לתשלום שלהם.

ברור שההדשה אינה הלה עליכם.
מ' בר-אילן
לדעתי חשוב, קודם כל, להוזיל את יבוא התזקיקים. אני תומך בהצעה של

משרד האנרניה לעשות את זה על ידי הקטנת מס הרציף ב-1.25% נדמה לי, שהם 2

דולר, שזה הרבה כסף.

אני לא מבין מדוע חבר הכנסת צידון כורך ביחד את הענין של ייקור

הפריקה בנמלים פתוחים עם הוזלת יבוא תזקיקים.
י' בצידון
לא מתוך רצון, אלא מאונס. אני מסכים אתך, אבל אני נמצא במצב של נאנס.

ממשלת ישראל גזלה מרשות המנלים כסף שהוא בעצם שלי והוא מיועד לתשתית מאחר

ואנחנו נמצאים במצב של איזון, עשה משרד האנרגיה חשבון ואמר: כדי לעודד את

יבוא התזקיקים בואו נעשה את הדבר הזה.
מ' בר-אילן
בואו נעשה חישוב מחמסי פשוט, ונגיד שאין מיבאים אף לא גרם אחד של

תזקיקים. אז מה קרה? ייקרו את משק הדלק בכן וכך דולרים.
א' וירצבורגר
מדי שנה יש לגבי זה נוסחה מתקנת.
י' צידון
אני מסכים אתך, מר בן-אירן, ואני דורש רוויזיה מלאה.

א' פורז;

אני רוצה לפנות אל הבר הכנסת גל. אני רוצה להסביר איר אני מבין את

המצב. למעשה יש שני סוגי תשלומים. תשלום אהד שגובה רשות הנמלים בנין

עלויות אמיתיות של ביצוע של העבודה, שזה עבור השירותים. וזה משקף את

ההוצאה האמיתית של הדבר. התשלום השני הוא מין היטב בשיעורים שונים על כל

מה שנכנס, כדי לההזיר את הוצאות התשתית. אין קורלציה בין הדברים. זה

הגיוני שפריקה בצינור מחוץ לנמל צריר להיות זול מאשר פריקה בתור הנמל. אבל

הקשר הזה כבר מזמן איננו.

אני חושב שמר בר אילן צודק בזה, שאם רוצים לעודד משהו צריר להוזיל

אותו, ובוודאי לא מייקרים אותו. רשות הנמלים אומרת: לנו יש תקציב, אתה

רוצה לשלול ממני הכנסה בפריס מסויים, אתה חייב לפצות אותי בפריס אהר. ואני

הייב לפצות באיזה שהוא מקום, למרות שאין בזה הגיון.

מאחר שמסרת הרפורמה לעודד יבוא תזקיקים היא דבר חיובי, אין לי ברירה

אלא לקבל את עמדת הממשלה. אבל יש לי חשש כבר שהרף הוזלת ההיטל על יבוא

התזקיקים לא תנדל כמות התזקיקים המיובאים, בשל המון סיבות שונות שמסבירות

מדוע לא כדאי לייבא תזקיקים. יוצא איפוא שרשות הנמל תגבה יותר על

הגולמי.
א' ירושלמי
התזקיקים זה צילום מצב לפחות, וזה לא יכול לרדת, אלא רק לעלות.
אי פורז
בכפוף להערה הזאת, שאמנם אי אפשר להכניס אותה באופן סטטוטורי, אני

תומר בתקנות. אבל אם יסתבר בדיעבד שזה הגדיל את הכנסות הרשות, הרי ברור

לכולנו שלא זו המטרה. צריר יהיה לבדוק את הזה הזה ולעשות הוזלה בשנה הבאה.



משרד האנרגיה מדבר על רפורמה, אבל אינני יודעת איפוא היא וכיצד היא

מתבצעת.דיברתם על חקיקה, והשליתם אותנו במשך שלמה. במשך שנה שלמה הובלתם

את ועדת הכלכלה שולל כאשר אמרתם שאתם מביאים חקיקה. כתוצאה מכן עיכבנו את

חקיקת הצעת החוק של חבר הכנסת דן תיכון, ולא המשכנו בדיונים בה, כי כל

הזמן אמרתם לנו שהנה הנה אתם מביאים חקיקה, וכך נסחב הדבר עד היום, עד

שהכנסת הזאת מסיימת את תפקידה. אינני יודעת מי יהיה שר האנרניה והתשתית

בממשלה הבאה, ונראה לי שצריך יהיה להתחיל את כל הענין מחדש. איננו סולחים

לכם, בשום פנים ואופן, על שהולכתם שולל את ועדת הכלכלה

עכשיו אתם באים עם הצעה שנוחה לכם, שהיא נם הדרך הקלה ביותר. במקום

רפורמה מסודרת ומבוססת, שעל פיה תפעלו, ועל פיה תייקרו ותוזילו, בהתאם

לקריטריונים ברורים וקבועים, אתם הולכים עכשיו בדרך הקלה ואומרים שבכדי

להוזיל את יבוא התזקיקים ולאפשר תחרות במשק, תאם מבקשים שהממשלה תסבסד את

יבוא התזקיקים. שהממשלה תעשה זאת. מדוע לייקר את יבוא הדלק הנולמי, דבר

שתהיה לו בסופו של דבר השלכה על מחיר הדלק במשק? והרי זה משפיע על התעשיה,

על הצריכה וכוי. וכל זה כדי להוזיל את יבוא התזקיקים. הדרך הזאת לא נראית

לי.

משום בך לא אעמיד היום להצבעה את התקנות הללו. תבדקו בבקשה איך אפשר

וצריו להוזיל את יבוא התזקיקים כדי לאפשר תחרות במשק, ואל תביאו בפנינו

הצעה על ממוצע. זה לא מקובל עלי, וכפי שכבר אמרתי אינני מעמידה את התקנות

האלה להצבעה.

מדוע להטיל עומס נוסף על הדלק הנולמי, שאינו זקוק לרציף ומפרקים

אותו בלב ים? די בכך שהוא משלם 0.5% ואין להטיל עליו תוספת של 0.25% רק

כדי שאפשר יהיה להוזיל את מחיר התזקיקים.

לא אעמיד להצבעה את התקנות האלה עד שתביאו לוועדת הכלכלה תקנות חדשות

אשר באות להוזיל את התזקיקים בכל דרך אחרת, ולא על חשבון יקור יכוא הדלק

הנולמי שאינו זקוק לשירותים מיוחדים, ונם אינו משתמש ברציף. קוראים לזה

אגרת-רציף, אנל הוא אינומשתמש כלל ברציף. די בכך שהוא משלם 0.5% כאשר הוא

פורק בלב ים.
א' וירצבורגר
השר נאמן מעולם לא הבסיח חוק. הוא דיבר על רפורמה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
תסלח לי מר וירצבודנר, אם תקרא את הפרוטוקולים תיווכח שמדי פעם אמר

לנו שהחקיקה עוד לא הושלמה.
א' וירצבורגר
דובר על רפורמה בשלבים, וזה אחד השלבים של הרפורמה.



4. תקנות הנמלים (תיקון התשנ"ב-1992 (אגרות החסנה ממושכות).
היו"ר ש' ארבלי- אלמוזלינו
אנחנו עוברים לסעיף הרביעי בסדר היום שלנו: תיקון תקנות הנמלים בדבר

אגרה החסנה ממושכת.
מי ליבט
המטרה של תעריפי החסנה בנמל היא לגרום לכן שהסחורות יוצאו מהנמל

מהר ככל האפשר. המטרה היא תפעולית כעיקר, ולכן התעריפים בנויים על 6 ימי

פטור, קוזז' פחות או יותר זמן הטיפול בסחורה, ומיד לאחר מכן תעריף גבוה

יותר, וכעבור עוד 21 יום יהיה תעריף קנס, כדי שהסחורות אכן יוצאו מהנמל.

מזה 15 שנה, דומני, מאפשרת הרשות החסנה ממושכת, עד קונה לכל היותר,

באמצעות חוזים, במקומות מיוחדים ולמטענים מיוחדים. כל חוזה כזה הוא לתקופה

של 3 חודשים בערך. זה נעשה בהסכמה עם המכס רק לנבי סחורות מסויימות, ואת
הסחורות מנינו בדברי ההסבר
4 סוני מתכת, עצים, נלילי נייר, ומכוניות.

מפני שצריך וויה לאפשר הוצאה מהנמל קול חלקים ממשלוח הסחורות האלה, בעוד

שבדרף כלל מוציאים משלוחים שלמים, ראינו צורך לקבוע להן תעריף מיוחד.

התעריף ווזה נקבע בחוזה לאורך כל השנים, עד שלפני כשנתיים העירה מבקרת

המדינה שלא טוב שדבר כזה נעשה בחוזה, ורצוי לכלול אותו במערכת של אגרות

ותעריפים. ההצעה שעומדת לפניכם היא לקחת את הנושא כמעט כפי שהיה עד היום

ולכלול אותו במערכת אגרות. כלומר, למסד את החוזים במערכת אגרות,

היו הערות רבות, נם של האוצר, שהתעריף זול מדי וכו'. בדיון שהתקיים

במועצת הרשות, שבה מיוצנים נם לקוחות, אנחנו הבטחנו שלא נעשה צעדים חד-

צדדיים, אלא ננסה להשאיר את זה ברמה סבירה ומתקבלת על הדעת, אם נרצה לעשות

שינוי, נביא את השינוי לנופו של ענין, ומערכת התעריפים תשאר כמעט כמו

שהיתה בחוזים. שאר התנאים דומים מאד לתנאים שבחוזה.

אנחנו מדברים על מינימום שטח של 200 ממ"ר, מדברים רק על סחורות

מסויימות, כי המכס מתנגד, ואולי בצדק, לסחורות אחרות. וכאמור, זה לא ניתן

לכל הסחורות. אנחנו מדברים על תקופות של 60 יום, כאשר מדי פעם צריך

להודיע מראש על חידוש ההחסנה ל-60 יום נוספים, ובסך הכל לא יוחד משנה אחת.

זה פחות או יותר הרעיון שלפניכם, שבסיסו כהערת מבקר המדינה שלא טוב

לעשות זאת בחוזים, כפי שעשינו במשך 15 שנה, אם איני טועה, אלא צריו לבנות

את זה במערכת אגרות.
ש' ברנע
נראה לי שיש כאן אי הבנה. האמת היא שאנחנו פנינו וביקשנו מרשות

הנמלים למנוע את האפליה הקיימת היום כלפי נושא הרכב. אין לדבר על החסנה

ממושכת של רכב, כי אין החסנה ממושכת של רכב.

מי ליפט!

אתה מדבר על תקנה אחרת. התקנה שעליה מדבר מר ברנע עוד לא הועברה

מהממשלה. אני מדבר בעיקר על המכוניות כנמל אילת.
מ' סיטון
ההערה של מר ברנע מתי'יחסת לתיקון שלא עומר כאן היום על סדר היום.

מי ליכט;

לרכב יש שלושה ימי פטור, ואילו אני מדבר על אגרות החסנה רגילות.
צ' ענבר
תקנה 242 מדברת על החסנת מכוניות, ושם נאמר שעל כל יום החסנה תשולם

למנהל אנרת חהסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור של 5,07 ש"ח. ופה קובעים תעריף

מסויים להחסנה רגילה ולהחסנה ממושכת. מי שמחזיק מכוניות בהחסנה מהסוג הזה

צריו לדעת במה זה כרוך.
ש' ברנע
אין לנו מה לומר בקשר להחסנה ממושכת, כי זה לא מתאים לנו, אבל אני

מבקש להתייחס לענין אחר. הרכב מופלה היום לרעה בשטחים אחרים, נם כרשות

הנמלים. הרכב הוא המוצר היחידי שמקבל ברשות הנמלים פטור לשלושה ימים בלבד,

בעוד ששאר המוצרים נתנים מ-6 ימי פטור. אם רכב מגיע לנמל בזמן המשמרת

השלישית של יום חמישי, לדוגמה, אותו יום חמישי נחשב ליום פטור אחד, יום

הששי, שבו מבצעים עבודה מצומצמת מאחר ועברו שם לשבוע עבודה של sימים,

נחשב ליום פטור שני, ויום השבת ליום פטור שלישי. וכך עברו שלושה ימי הפטור

מבלי שהיה ביכולתנו לעשות דבר לשחרור הרכב.

ענף הרכב הוא איפוא הענף היחיד בארץ המופלה לרעה ברשות הנמלים. אני

מבין שבפני הממשלה עומדת המלצה לתקן זאת ל-4 ימים. מדוע לא 6 ימים, כמו

שנקבע לשאר המוצרים?

אם המטרה היא להשיג פינוי מהיר מהנמל, הרי ברור שאנחנו מעונייניט

בפינויו המהיר של הרכב, אלא שלעתים הדבר לא יכול להתבצע, כמו הדוגמה שנתתי

לכם, ואין הצדקה לקביעת קטגוריה נפרדת לרכב! אם הבעיה היא של שרותיט

אחרים, חרי אנחנו לא מקבלים שירותים: אם הבעיה היא של מחסנים, זה לא תופס

לגבינו כי אף אחד לא התקין עבורנו מחסנים ואם הבעיה היא של מס רציף,

אנחנו בוודאי משלמים מס רציף גבוה. אז למה דווקה לנו נותנים בסן הבל 3

ימי פטור, בעוד שכל המשק נהנה מ- 6 ימי פטור? האפליה הזאת אינה מוצדקת.
ח' וינקלינג
בזמנו היה ביקוש רב להחסנה ממושכת. כך זה היה בעבר. אבל היום לא

אצליח לאתר באיגוד שלנו אדם אחר שמשתמש בהחסנה ממושכת. בגלל מחירי

החסנה הממושכת שהם מאד מאד גבוהים.
צ' ענבר
לגבי תקנה 241, כדי שלא ייווצר אחר כך בלבול, כמו זה שקרה לנו בתקנות

התחבורה כתוצאה משינוי סעיפי משנה, אני מבקש שאחרי תקנת משנה א יבוא א

(1), ואחרי זה א (2), ואחרי זה א(3), ומה שמופיע בתקנת משנה ב - יימחק.



אני מבקש להבהיר את דברי. בתקנה 2 מוצע לתקן תקנה 241, ומוצע בה, בין

היתר, לשנות מיסרור קול תקנות משנה. יקי סיכום, גם עם מטרד התחבורה וגם עם

הממונה על חקיקת מקונה, אחרי שכבר היתה לנו תקלה שרק לפני בחודשים היה

לבוא עמה לכנסת, מפני ששינו מיספור של תקנת משנה ולא שינו חקיקה אחרת

הנוגעת לאותה תקנת משנה. אין מקונים את הסיפרור, ולכן זה לא יהיה ב' ג'

די, ובי יסומן הי, אלא התקנות החדשות יהיו: א(1), א(2 )א(3) בתקנת משנה

2. מה שהיה ב' יהיה א(1), כדי שלא נהפוך את בי הקיים ל-ה'.
מי סיטון
תקנה 241 מורכבת מתקנת משנה א ו-ב. אחרי אי אני מוסיפה תקנה. אני

עוקבת באותיות, ואינני יכולה להכניס פתאום 1 ו-2, כי זה סוג אחר של החסנה.

אח מסמנת א(1) במקום בי שאת מציעה. את מציעה להפוך את בי הקיים ל-

הי. וזה רבר קואין עושים אותו. במקום בי יהיה א(1), א(2) ו-א(3)ומה שהיה

בי ייקואר בי, ולא יהפוך להיות הי. זה ענין טכני שנוכל לברר אותו אחר כך

בינינו, ולא נעסיק בזה עכשיו את הוועדה.
היוייר שי ארבלי-אלמוזלינלו
אני מעמידה להצבעה תקנות הנמלים בדבר החסנה ממושכת.

הצבעה

בעד אישור התקנות - רוב

נגד - אין

ה ו ח ל ט לאשר תקנות הנמלים (תיקון) התשנ"ב-992ו (אגרות החסנה ממושכת).

ה. תקנות הנמלים (תיקון מס'.) התשנ"ב-1991 (שינוי מבנה אגרת אחסנה לחבואות)
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו עוברים לסעיף האחרון בסדר היום שלנו - תקנות הנמלים בדבר שינוי

מבנה אגרת אחסנה לתבואות.
מי ליכט
הנושא הזה הובא מספר פעמים בפני הוועדה. אנחנו מדברים פה על ימי

הפטור. לנבי גרעינים קיימים היום 10 ימי פטור, ומדרגה לאחר 30 יום. ברגע

שעשו את הרפורמה עשינו זאת ל-10 ול-30 יום, לפי בקשת הממשלה, כאשר לגבי

רוב הסחורות מדובר ב-6 ימי פטור ומדרגה לאחר 21 יום. בהסכמה עם משרד

החקלאות אמרנו שלא נשנה כרגע את 10 ימי הפטור הראשונים, אבל את 30 הימים

נהפוך ל-21 יום, וזו למעשה הבקשה המונחת בפניכם.

בינתיים קיימה ועדה מספר ישיבות על הנושא הזה, ומר גבי נאור העביר

מכתב בענין זה, שעליו התומה הגברת מאלי סיטון. כמו כן נוכחנו לדעת שמה

שביקשנו אז זה יותר מהדרוש. נכון שבינתיים יש לנו רק 2 סילוסים, אבל

אנחנו מקווים שהחל מהחודש יהיו לנו 2,5 סילוסים בחיפה.



א' היכולת לכפות הוצאת הסחורה מהממנורה, ואי הטלת קנס של שהייה

ממושכת מדי בממגודה גרמו, בין היתר, לצפיפות ולסתימה של ממגורות 1 ו-2

שעמדו לרשותנו. הוגש בג"צ בענין, והשופטים המליצו להקטין את ימי ההחסנה,

כי זו תרופה מיידית. זה דבר שיכול להועיל בצורה מיידית כמעט. לכן אנחנו

הו זרים להצעתנו המקורית ומבקשים לההליף את 30 הימים ב-21 ימים. משרד

החקלאות האיץ בנו לעשות זאת.
ח' וינקלינג
אנחנו מתנגדים לשינוי הזה. אנחנו חושבים שלא שם מקור הבעיה. ישבנו עם

משרד התחבורה ועט משרד התעשיה והמסחר והנענו למסקנות שונות. בסטטיסטיקה של

רשות הנמלים ניתן לראות בבירור כי 75% מכמות המטען יוצאים משם תוך 10

ימים, ו-10 ימים אלה חיוניים ביותר כאשר מדובר בכמויות גדולות כאלה. ביום

ה-30 יוצאים הוצאו96% מהמטען, בך שנותרו רק 4% ולא יתכן ש 4% אלה יסתמו

את הממגורות.

אנחנו פועלים ביחד עם רשות הנמלים לשחרור הממגורות, כדי שבממגורות

יהיה שינוע, ולא איחסון. אין לנו שום סיבה לאחסן סחורה בממנורה בתוף

הנמל תקופה ממושכת.

הייקור של הגרעינים אינו התרופה לבעיה. שינוע הגרעינים בישראל יקר גם

בלי זה, ועולה לפחות פי שתיים מאשר באירופה, ולהטיל עליו תוספת בגין

אחסנה זה לא רלבנטי לענין הזה, מה גם שלא שם הבעיה. משום כן אנחנו

מתנגדים לשינוי חזה.

שי שטראוס!

ההתנגדות שלנו לשינוי הזה היא לאו דווקה בגלל אותם 21 יום, במקום 30

יום. אני מדבר כאן בשם חברת צובר, ואני חושב שגם בשמם של יבואנים אחרים

וגופים אחרים העוסקים בנושא שינוע גרעינים בארץ.

הגישה שלנו אומרת שצריך שהנושא זקוק לטיפול שורש. לפני קצת למעלה

משנה ישבנו בוועדה הזאת על הנושא הזה, ויושבת ראש הוועדה ביקשה אז מרשות

הנמלים להכנס לעובי הקורה, ושלא תסתפק במציאת פתרון קל בפינה זו או אחרת

של הנושא. אלא שאנחנו נתקלים שוב באותה תופעה, כאשר מתון העוגה בוחרים
בצימוק
21 יום במקום 30 יום,ועל ידי זה אמורים להציל את עם ישראל.

יש פנמים עצומים, שאותם מנינו כאן בסיבוב הקודם, שטרם נמצא להם

פתרון. אביא בפניכם דונמה הנונעת לגופו של ענין רוצים כביבול להאיץ את

הוצאת הסחורות בחיפה. אפשר להבין זאת, אבל יחד עם זה חשוב לדעת שבאשדוד

יש ממגורה גדולה ויפה שמנוצלת רק 35%-30% מהזמן. ומדוע לא משתמשים בה?

מפני שבאמצעות מערכת תעריפים ומערכת שירות גבוהה ביותר גרמה רשות הנמלים

למצב שבו יבואנים לא רוצים להשתמש בממגורה הזאת. אילו היו מקדישים קצת

יותר תשומת לב לממנורה באשדוד היינו כולנו זוכים לשירות יותר טוב. ויש עוד

כהנה וכהנה דוגמאות, שאיני רוצה לפרטן כאן עכשיו. לבקשתכם אוכל להוסיף עוד

כמה דברים.

שוב נוקטים בשיטה של נגיעה בקצה הנושא, נסיון לפתור כביכול בעיה אחת,

מבלי לגעת בשורקו הבעיה. אנחנו כועסים על השיטה הזאת, כי הדבר נמשך כן-

בשורה של דיונים בוועדות משנה שמוקמות. אנחנו יושבים בוועדות האלה ושומעים

בהן חצאי דברים, ובסופו של דבר לא נעשה דבר יסודי לפתרון הבעיה.



אנחנו מציעים לקבוע 6 או 7 נקודות מרכזיות בנושא שינוע גרעינים בארץ,

ולהטיל על רשות הנמלים, יחד עם משרד התחבורה ואולי גם עם הרפרנט המתאים

באוצר ועם השותפים במשרד החקלאות, לגבש פתרון כולל לבעיה, ולא פתרון

בקצה הדברים.

באשדוד יש ממנורה יפהפיה ו- %70 מהשנה היא בבחינת פיל לבן. והמצב

הוא כזה בגלל מערכת תעריפים לקויה.
י' בארי
אם אכן רוצים לקצץ את זמן השהיה בממנורות צריף קודם כל לאפשר ללקוח,

המחזיק שם סחורה, להוציא אותה. אלא שלא בכל המקרים ולא תמיד מאפשרים לו

להוציא משם אח הסחורה. כדוגמה אני יכול להביא אתענין קרונות הרכבת. לרכבת

ישראל, שהיא חלק מרשות הנמלים, אין קרנות רכבת ואי אפשר להוציא סחורות,

בעבר היו קרונות, אבל היום אין דל קרונות להוצאת הסחורה, ואינני יודע מה

הסיבה לזה.

החברה שלנו מייבאת חיטה, שממנה עושים קמח. הקמח נמצא כידוע בפיקוח.

אז אם רוצים לייקר את חומר הגלם הזה, צריך לקחת בחשבון את ההשלכות שיהיו

לדבר הזה על מחירי הקמח והלחם לצרכן, שבוודאי יעלו אף הם בהתאם.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
האם הגשתם את ההצעות שלכם ואת ההערות שלכם בכתב?
ח' וינקלינג
הגשנו תזכיר מפורט.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני זוכרת שבשעתו אמרנו שמשרד החקלאות צריו לשבח על הנושא הזה גם עם

היבואנים.

שי אברבנל!

אנחנו ישבנו בוועדה הזאת, אבל נראה לנו שהוועדה יכולה להמשיך לדון

בדברים שלפניה, אבל לא צריך לתלות את זה דווקה בסעיף הזה. רושת הנמלים

ויתרה בנושא של 10 ימים, כאשרל מעשה רצתה להוריד את זה ל-6 ימים. אנחנו

ממשיכים לדון אתם בכל הדברים האחרים, ואנחנו מקווים להניע אתם להסדר.

ני גל!

האם קיצור הימים יגרום לכר שהדברים ינועו שם מהר יותר, או שזה יביא

להכנסה יותר נדולה לרשות הנמלים? אין אתה מעריך זאת? הכוונה היא כידוע

לזרז באמצעות העלאת התעריף את הוצאת הסחורה.

שי אברבנל!

ההערכה שלי היא שאנשים לא מחזיקים את הסחורה עד חודש ימים. ואני לא

חושב שזה ישנה הרבה. אבל צריך כמובן לבדוק את זה.
ש' שטראוס
אם מישהו יעשה גרף שיראה מי בכלל מאחסן סחורה מעבר ליום ה-30 יגלה

שמדובר באחוז קטן ביותר של מסכנים שאולי לא הצליחו להשיג את הכסף שהם

צריכים לשלם למכס כדי לשחרר אח הסחורה שלהם, כך אנחנו מדברים למעשה באיזה

שהוא זנב זניח, ואלה יהיו גם האנשים שבוודאי לא יוכלו לשחרר את הסחורה

שלהם בעבור 21 יום איחסון.

הבעיה היא בכן שעושים כאן טלאי קטן, מבלי שעושים טיפול שורש לבעיה.
דונמה לטיפול שורש
מדוע צריך נמל אשדוד להיות יקר מחיפה ב-3 - 2 דולר?

ועוד: מדוע מטענים שונים המגיעים לארץ בצורה של מסירה ישירה זוכים לתערף
שהוא שליש מתאריך הנרעינים? ועוד
ישנו בארץ שירות שנקרא שירות קדילק, וזה

דגון שבחיפה, ואם אתה רוצה קדילק - שלם בעד קדילק. אבל כשאנחנו מקבלים

"פולקסוואנן" שזה שירות של מסירה ישירה, פורקים את האניה, מבריחים תורים

של משאיות לעמוד על הרציף, מבריחים את האניה לשלם תשלום יקר ונוצרים

פחתים, אז מדוע גם בשביל השירות הזה אנחנו צריכים לשלם תעריף קדילק?

אני מדבר על מסירות ישירות. יש שורה של דברים שדגון לא פורק, מסיבות

טכניות, ונם כשאינך מקבל שירות אתה צריך לבכל זאת לשלם את התעריף הגבוה.

צריך לעשות תמחיר נכון וכמו שצריך, אבל רשות הנמלים מסתתרת על דברים

שבעבר, כאשר בתעריף כולל רוצה לכסות את כל ההוצאות. אולי צריך לעשות זאת,

אבל צריך להסתכל על תעריף פרטני, ולא על תעריף כולל.
מ' ליכט
אני נמצא במצב קשה, כי אני צריך להוכיח כל דבר שאני מביא בפניכם,

ואילו האחרים יכולים להסתפק בהשמעת דבריהם, טענותיהם והערותיהם. אני מרגיש

מאד לא נוח עם הדבר הזה. אמרו כאן, למשל, שהממגורה באשדוד ריקה 70%

מהשנה. אולי תמציאו הוכחח שאכן כך המצב? אני לא יודע שהיא ריקה 70% מהזמן.

אני יודע שבממגורה באשדוד העמסנו הרבה יותר משהיה מותר להעמיס בה. בשנה

שעברה העמיסו בה 840 אלף טון, בעוד שמותר להעמיס בה 600 אלף טון בלבד. זה

איפוא הרבה יותר ממה שהממגורה והנמל היו יכולים להעמיס בתקופה הזאת, בעיקר

שהחורף היה קשה נואר, והנמל היה עמוס מאד, ובכל זאת נתנו שם את השירות הטוב

ביותר שיכולנו לתת. אני רוצה להבהיר שהתעריף באשדוד איננו גבוה מזה

שבחיפה. נכון שיש באשדוד הובלה נוספת, ואז צריך לשלם תשלום נוסף בשביל

ההובלה במשאיות.

מר שמואל שטראוס הוא בעלים של ממגורה בחיפה שאנחנו צריכים אותה, והוא

כאילו מתחרה בנו בשירות, ועכשיו הוא מודיע לי מה טיב השירות שלנו. עם כל

הכבוד, אני חושב שהוא עשה דבר שלא ייעשה. זה לא מקובל עלי.
ש' שטראוס
אני מבקש לאפשר לי להתייחס לדברים האלה, למסור הודעה אישית.
מ' ליכט
טרם סיימתי את דברי.

רשות הנמלים אכן נתונה פה במלכודת. בפני ועדה אחרת של הכנסת הבהרנו
את מהות המלכודת הזאת
אנחנו מחוייבים בחוזה חתום להרבה שנים, עד לשנת

2003 בחיפה, ועד לשנת 2016, ועל פיו אנחנו משלמים כסף. אנחנו גובים בדיוק

את שאנו משלמים. קשה לנו לצאת ממוסרות החוזה הזה. והדבר הובהר גם בניירות

שהועברו לוועדה.



אנחנו מטפלים בנושא התעריף. ברגע זה אנחנו מנהלים משא ומתן- על רכישה

של עוד טילו אחר בממנורה. אנחנו מנהלים עכשיו גם משא ומתן כדי להוריד את

התעריפים למתלוננים ולכל מי שמביא נתונים וכוי. אנחנו באמת מנסים, בכל

כוחנו, לשפר ולשפר.

לא באנו לכאן כדי שילמדו אותנו כל המומחים היושבים כאן מולנו, אין

לקבוע תעריפים ואיו לפעול, אלא כדי להגיד לכם מה אנחנו עושים, ולהבטיח לכם

שנעשה כל מה שרק אפשר כדי לשפר את המצב, אבל אי אפשר לעשות? זאת בבת אחת.

ולכן אנחנו עושים זאת בתקנה אחרי תקנה. התקנה הזאת נמצאת בפני הוועדה זו

הפעם השלישית.

הרשות אינה רוצה להרוויח מזה אף לא אגורה אחת. מעולם לא הרוויחה מזה

אגורה. אם נגבה שם יותר מדי, אני מתחייב עכשיו בפניכם להוריד את התעריף

האחר. המטרה היא בפירוש להביא לפינוי המקום כדי שיהיה מקום פנוי בשביל

השני. ההתחייבות שלי קיימת מזה שנים, שהרשות תכסה מדי שנה בשנה את אותו

הדבר. כלומר, אם תעריף ההחסנה יתן לנו עורף הכנסות, אנחנו נוריד את זה

מתעריף אחר. אין לנו שום כוונה לעשות כאן רווח. ואת זה אמרנו מספר פעמים.
ש' שטראוס
רשות הנמלים רוצה להגיב כאן שוב במריחה על מריחה, ורוצה "למרוח" עוד

הפעם את הקבוצה היושבת כאן. אף פעם לא זכינו לראות תחשיב שלה, לא ראינו

תמחיר ושום אלוקציה של הוצאות. ואף אחד לא מסוגל לבדוק את הסיפור הזה של

הרשות שהיא לא תגבה. אלה אמירות שאין להן שום בסיס.

בדגון יש 4 ממגורות! 1, 2, 3, 4. לפני כשנה הודיעה רשות הנמלים

לרנון שהיא לא מעוניינת יותר ב-3 וב- 4. 1 ו-2 מספיקים לה בשביל לתת

שירות. אז מה צריכים לעשות שם, האם להעמיר את 3 ו- 4 ריקים ובשלים? אז

מה עושה חברה כמו שלנו? היא שוכרת בכסף סוב את ממגורה מספר 3, ונותנת

שירות, דומה הדבר לרפואה פרטית. במקום שרשות הנמלים תיתן רפואה ציבורית

כמו שצריך, היא זורקת אותנו לזרועות הרפואה הפרטית. האמנם אני צריך לשכור

מדגון ממגורה? קח את הממגורה הזאת, שלם את המחיר וקח אותה. אלא שאתה לא

רוצה לשלם את המחיר, ואינו רוצה לתת שירות.
נ' גל
האם השינוי המוצע כאן ישנה את המצב?
ש' שטראוס
השינוי הזה הוא בסו הכל עור "פרסאסש" אחר.
מי סיוון
אלה דברים במכלול, אבל הם לא שייכים ספציפית לתיקון הזה.
שי שטראוס
מדוע, לדעתכם, מטריחים את עצמם 5-6 אנשים, שלכל אחר מהם יש תעסוקה

סובה, לבוא ולהעלות כאן את כאבם ואת כעסם? הם עושים זאת משום שהדברים

הקיימים כבר עולים על העצבים שלהם.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לסכם את הדיון בסעיף הזה. בסיכום שהתקבל בשעתו בוועדה

אמרנו שחשוב שתשבו גם עם היבואנים.
מ' סיטון
ישבו אתם.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מאחר והיבואנים העלו טענות שונות, ומשרד החקלאות העלה נושאים שונים

נוספים הקשורים בתבואות, אין לנו ברירה אלא לבקש מכם להגיש לנו נייר ובו

פירוט המצב כיום, ומה אתם מציעים לעשות כדי לתקן תא המצבל. אני מבקשת

מרשות הנמלים להתייחס להערות ולהצעות השונות שבועלו, וגם כן להגיש לנו

נייר שבו יפורט מה המצב היום, ומה בדעת הרשות לעשות לשיפור המצב, ואת

אותו הדבר אני מבקשת ממשרד התחבורה.
מ' ליכט
כבר הגשנו את הניירות האלה בישיבה נוספת של הוועדה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
בישיבה שלאחר מכן, שהתקיימה ב-4 ביוני 1991, ביקש חבר הכנסת פורז משר

התחבורה לדון בכל המכלול ולהביא הצעות חדשות לתקנות הללו. אמם לא הבאתם

בפנינו תקנות חדשות. ביקשנו שתשבו גם עם המשתמשים, כדי שלא יובאו בפנינו

הצעות שונות.
מי סיטון
סוגם אז שמר גבי נאור ירכז את הדברים, והוא עשה זאת. הסיכום של גבי נאור

הועבר לוועדה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
סיכום הישיבה מונח לפני, ובו כתוב: בהמשך לדיון בוועדת הכלכלה בבקשת

שר התחבורה לאשר את תקנות הנמלים.. אגרת אחסנה לתבואות וכו'...במהלך הדיון

העלו המשתפים השגותיהם והערותיהם לתיקון המוצא, ולאחר ליבון והבהרה סוכם

כי אין התנגדות לתיקון עצמו, לפי נוסח אשר הוגש לוועדת הכלכלה.

אני ממשיכה לקרוא; 3. הנושאים הנוספים אשר הועלו רובם כלולים במסמך

אשר הופץ בין הנוכחים בזמן הישיבה על ידי נציג איגוד לשכות המסחר, והם:

ההסכם בין רשות הנמלים והרכבות לבין ממנורות דגון; השוואת תעריפים וכוי.

נציגי רשות הנמלים והרכבות השיבו בקצרה לסעיפים דלעיל ויגישו מסמך אשר

יכלול את התייחסות הרשות לכל הסעיפים דלעיל שהועלו בישיבה על ידי

המשתמשים. מסמך התשובה כאמור יופץ על ידי הרשות לא יאוחר מ-10 ביולי

1991. האם הפצתם את המסמך הזה במועד?
מ' סיטון
כן-
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם בוצע גם סעיף 4 שבסיכום?

כן.
מ' ליבט
גל הסעיפם בוצעו. הקטע הראשון אמר שאין התנגדות למ שאנחנו מביאים

היום. אנחנו ישבנו ביחד לפחות 10 פעמים.

מ' סיטון!

הצוות ישב ביחד 6 - 5 ו- 7 פעמים, ואין הסכמת.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני לא יודעת אם אנחנו צריכים לאשר מדי פעם קטע אחד בלבד מתוך מכלול

הנושא הזה. לדעתי אתם צריכים להביא לאישורנו את מכלול ההצעות, במיוחד כאשר

מה שאתם מציעים כאן אינו מעלה ואינו מוריד דבר.
מי ליבט
נברתי היושבת ראש, זה כן מעלה וכן מוריד.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני בדעה שאתם צריכים להביא בפנינו הצעה שלמה ומקיפה הכוללת את כל

ההצעות באשר לדרך שבה צריף לספל בנושא הזה. והגורמים הנוגעים בדבר יגישו

את הערותיהם והשגותיהם הם גם כן על מכלול הנושאים והבעיות, ואז ועדת

הכלכלה תוכל לדון בזה בצורה מסודרת ומכובדת.

צר לי להגיד זאת, אבל המכתב של דליה הראל נראה לי כמריחה, כיציאת ידי

חובה.
מ' סיטון
הרבה מאד נושאים השנויים במחלוקת בין רשות הנמלים ובין הגורמים

האחרים הם לא נושאים שבאים לידי ביטוי בחקיקה, כמו הנושא המסחרי, הנושא

החוזי וכוי.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אז תבואו בבקשה בפני הוועדה עם הסבר לכל סעיף וסעיף.
מי סיטון
יש הסבר. יש מכתב של הרשות עם הסבר לגבי כל סעיף.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
ועדה זו תהיה מוכנה להתכנס שוב כאשר יהיה לפניה חומר מסודר, כנדרש.
מי ליכט
העלינו היום מספר נושאים, כמו סעיף האחסנה הממושכת. ויש שם ארבעה

סוגי מטען. הרי לא יעלה על הדעת שבכל לפעם שנבקש שינוי תאריך נצטרך לכסות

את כל המערכת. מה גם שיש מסמך כולל המתייחס לכל סעיף וסעיף. אנחנו הגשנו

כל מה שבקשתם מאתנו להגיש.
מ' סיטון
יש מסמך שהוגש ונמצא אצל כולם והוא מתייחס לכל אחד מהסעיפים, בעקבות

הדיונים שהתקיימו. חברי הוועדה קיבלו את המסמך, והוא היה מצורף לסיכום

הדיון.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזללינו
איך זה שאני לא ראיתי מסמך כזה? ואני שומעת שגם היועץ המשפטי של

הוועדה לא ראה אותו, גם בידי מזכירת הוועדה איננו. על כן אינני יכולה

לקיים על זה הצבעה.

אני חוזרת ואומרת שאינני מוכנה לדון מדי פעם בסעיף אחד, בפרט אחד.

אני מבקשת לקבל תשובה בכתב לכל הטענות וההשגות שהנוגעים בדבר העלו.
צ' ענבר
בנושא אחסנה ממושכת אני רוצה לומר לפרוטוקול. כי הסיכום עם הגברת

סיטון לגבי תיקון תקנה 241 הוא כדלקמן-. במקום אחרי תקנת משנה א, יהיה

אחרי תקנת משנה ב, וסעיף קטן ב' המוצע יימחק.
הנוסח יהיה איפוא
בתקנה 241 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה ב'

יבוא: סעיפים (ג), (ד) ו-(ה).
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:45).

קוד המקור של הנתונים