ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 04/05/1992

בתי-המלון שנפגעו בסופה בטבריה; צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה עובדה) (תיקון מס' 2), התשנ"ב-1992; צו רשות שדות התעופה ומתן שירותים בשדה התעופה דב-הוז (תל-אביב) ] (תיקון מס' 2) . התשנ"ב-1992; תקנות התעבורה (תיקון מס' 6), התשנ"ב-1992(מכסות לרישיונות להפעלת מוניות ואגרה)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח כא מתוקן



פרוטוקול מס' 403

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני., א' באייר התשנ"ב (4 במאי 1992 ), שעה 10:30
נכחו
חברי הוועדה: ש' ארבלי-אלמוזלינו - הי ו"ר

י י צידון
מוזמנים
ראש עירית טבריה י ' פרץ

מ' אמיר - מנכ"ל התאחדות בתי-המלון

א' אורן - סגנית היועץ המשפטי, רשות שדות

התעופה

צ' עובד - משרד האוצר

בי רובין - משרד המשפטים

ע' להבי - סגן היועץ המשפטי, משרד התחבורה

א' ברזילי - עורך-דין , משרד התחבורה

ע' וייס - סגן היועץ המשפטי, משרד התחבורה

א י לנגר - סגן המפקח עלהתעבורה

א' אמסלם - י ו"ר סניף התאחדות המכונות בטבריה

ש' אפרתי - מזכיר ארצי של האירוח בבתי-המלון

י י אבן - משרד האוצר

י י שוחט - משרד האוצר

א' שניידר - יועצת משפטית, לגבי המכס ומע"מ, משרד

האוצר

ג' בן-יוסף - מזכיר מועצת פועלי טבריה

א' ינקקלביץ - מזכירת סניף התאחדות המלונות בטבריה

ד' ללוש - מועצת פועלי טבריה

מ' אותנה - מנהל מכון החוף השקט בטבריה

ש' אוחנה - החוף השקט, טבריה

א' גרוס - בעל חוף הלידו בטבריה

ש' גרנות - חוף הלידו בטבריה

י' דגן - מנהל מלון חוף הוואי בטבריה

נ' עב - מנהל חוף סירונית בטבריה
היועץ המשפטי
צ' ענבר
מזכירת הוועדה
ל' ורון
קצרנית
ח' צנעני
סדר היום
1) צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה עובדה)

(תיקון מסי 2), התשנ"ב-1992.

2) צו רשות שדות התעופה מתן שירותים בשדה התעופה דב-הוז

(תל-אביב)] (תיקון מסי 2), התשנ"ב-1992.

3) תקנות התעבורה (תיקון מסי 6), התשנ"ב-1992 (מכסות

לרשיונות להפעלת מוניות ואגרה).

4) בתי-המכון שנפגעו מהסופה בטבריה.



צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה עובדה)

(תיקון מס' 2) .התשנ"ב-1992

צו רשות שדות התעופה ומתן שירותים בשדה התעופה דב-הוז

(תל-אביב)] (תיקוו מס' 2). התשנ"ב-1992

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני פותתת את ישיבת הוועדה. למרות הפגרה, מצאתי לנכון לקיים

ישיבה זר, כדי לא לעכב אישור תקנות וצווים. נמצאים עימנו: אסתר אורן

- סגנית היועץ המשפטי ברשות שדות התעופה, בני רובין ממשרד המשפטים,

עמוס להבי - סגן היועץ המשפטי במשרד התחבורה, צבי עובד ממשרד האוצר,

אלכס לנגר - סגן המפקת על התעבורה במשרד התתבורה, אשר ברזילי - עורך-

דין במשרד התתבררה ועדה וייס - סגן היועץ המשפטי במשרד התתבורה.
לידיעת הוועדה מובאים שני צווים
1. צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה עובדה) (תיקון מס'

2), התשנ"ב-1992.

2. צו רשות שדות התעופה [מתן שירותים בשדה התעופה דב-הוז (תל-אביב)]

(תיקון מסי 2), התשנ"ב-1992.

לגבי תיקון סעיף 3, נראה שהתתשבתם בהצעת הוועדה והארכתם את תוקף

הצו ב-3 שנים ולא ב-2.5 שנים.

א י אורו ;

אין זה מדוייק; בתוק המקורי זה נקבע לשנה ולאחר-מכן הארכנו. בצו

הנוכחי ישנו תיקון בלבד. למעשה, הזמן של חצי שנה נותר בעינו. הבאתי

את דברייך, בנושא זה, לידיעת משרד הבטחון . הבאתי את תיקי כדי להראות

לך את כל המכתבים שכתבתי. דבר לא עזר ולא השתנה. צווים אלו אינם

תשובים להם, כפי שהם חשובים לנו. אני מציעה להזמין את נציגי משרד

הבטתון לישיבת ועדת הכלכלה הבאה בנושא. אולי, הם ישנו את דעתם בנושא.

במשרד הבטתון טוענים שקיים חוזה, אשר אנו במו"מ עימם לגביו. הם

אינם מטפלים בנושא החוזה, ומנסים לתלות את הסיבות בנו. הפגישה

האתרונה, בנושא התוזה, התקיימה לפני 1.5 שנים. אילו הייתי אני מטפלת

בנושא זה, הייתי מקימה צעקות עד השמיים. ניסיתי לגלות מהי הסיבה

לעיכובים, ולא הצלחתי. גם תברתי ממשרד הבטתון, שעובדת מולי בנושא

הצווים, ולא מטפלת באותו חוזה, אינה יודעת במה מדובר. שתינו תושבות

שאילו אנו טיפלנו בחוזה, היינו מסיימות ארתר לפני זמן רב.

אני מבקשת מהוועדה להאריך את תרקף שני הצווים בתצי שנה נוספת.

בנרסף, אני מבקשת, שיירשם בפרוטוקול כי יש להזמין את נציגי משרד

הבטתרן לישיבת הוועדה, כדי להשמיע את דברם וכדי לשמוע את דעת תברי

הו ועדה בנושא.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מקבלת את דברייך. חבל שלא הזמנו את נציגי משרד הבטתרן

בישיברת, שבהן דנר בתקנרת הללו. חבל שלא הפניתם את תשרמת ליבנו

לנושא. אילו ביקשתם מאיתנר להזמינם, היינר עושים זאת.
א' אורו
הפנינו את תשומת לב הוועדה לכך בעבר. ברצוני לציין, שמשרד הבטתון



היקשה עלינו, בעת התקנת התיקון לחוק, שאיפשר הוצאת צווים. התיקון

לתוק הוצא ב-1984. אבל, הצו הראשון יצא רק ב-1990.

הי ו "ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;
לסיכום
הארכת הצווים היא עד 30 בנובמבר 1992. בפרוטוקול יירשם,

לסיכום לוועדת הכלכלה וליושב-ראשה שייבחרו, כי יש לדון בנושא הצווים

חודש לפני שתוקפם יפוג. כן יירשם בפרוטוקול, כי יש להזמין את נציגי

משרד הבטחון , כדי שישיבו על השאלה: מדוע יש להאריך את תוקף הצווים כל

חצי שנה דווקא, ולא כל שנה ?

אי אורו ל

אני מבקשת, אם אפשרי הדבר, לשכוח את פרוטוקול הישיבה הזו למשרד

הבטחון . בנוסף, האם אפשר להביא לדיון חוזר את הנושא: תקנות האגרות של

המסופים ?
הי ו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
נקיים ישיבה נוספת בפגרה . כמו כן נקיים גם פגישת סיכומים, שאליה

נזמין את נציגי המשרדים שנכחו בישיבות הוועדה השונות.
צי ענבר
אני מציע, שמשרד התתבורה, שהוא המעביר לוועדת הכלכלה את הפניות

והצווים, יציין, במפורש, כבר במכתב הלוואי, שהשר מבקש להאריך את

הצווים בחצי שנה בלבד, בגלל הקשיים שמערימה מערכת הבטחון, כמו כן

יציע השר, שלדיון , שבו יובאו הצווים לפני הוועדה, יוזמנו נציגי משרד

הבטחון .
א י אורו
נכון .
הי ו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
דברי היועץ המשפטי נרשמו, ואני מקווה שתפעלו בהתאם.
עי וייס
אי אפשר להביא את הויכוח שבתוך משרדי הממשלה לכאן. עמדת משרדי

הממשלה צריכה להיות מתואמת ביניהם בבואם לישיבות הכנסת.
אי אורן
העמדה מתואמת. הויכוח הוא על נושא אחר, ואין להטריד את הכנסת שוב

ושוב.
עי וייס
אנו נשקול את הנושא.
הי ו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
לסיכום: הצווים הובאו לידיעת הוועדה ואושרו. תודה רבה לכם.



תקנות התעבורה (תיקון מס' 6) , התשנ"ב-1992

(מכסות לרשיונות להפעלת מוניות ואגרה)
הי ו "ר שי ארבלי-אלמוזלינו
הנושא הוא: הודעה על קביעת מכסה שנתית של רשיונות להפעלת מוניות

לפי פקודת התעבורה. הודעה זו, שמובאת לידיעת הוועדה, באה בעקבות

התיקון האחרון של החוק, שהתקבל, שבו קבענו שתהיה מכסה של רשיונות.
אקרא את מכתבו של שר התחבורה אליי בנושא זה
"הנידון: קביעת מכסות לרשיונרת להפעלת מונית לשנת 1991 ו-

1992 ואגרה בעד מתן רשיונות ממכסת שנת 1992 וכפי החוק לתיקון

פקודת התעבורה (רשיונות להפעלת מונית) (הוראת שעה) התשנ"ב-1992.

בדעתי לקבוע לשנת 1992 בלבד בנוסף לרשיונות שיוקצו לשכירים

לפי תוק לתיקון פקודת התעבורה (רשיונות להפעלת מונית) (הוראת

שעה), התשנ"ב 1992, מכסה של 50 רשיונות להפעלת מונית שיוקצו לנכי

צה"ל בלבד.

כמו כן בדעתי לקבוע אגרה בסכום של 47,215 ש"ח בעד הרשיון

להפעלת מונית שינתן לשכירים לפי החוק לתיקון פקודת התעבורה

(רישיונות להפעלת מונית) (הוראת שעה), התשנ"ב-1992 ולנכי צה"ל

מההקצאה שנקבעה לשנת 1992. סכום זה זהה לאגרה שמשלם היום מי

שמקבל רשיון להפעלת מונית מהמכסה לשנת 1990 (שכירים) ומתעדכן ,

לפי תקנה 15א כתקנות התעבורה, פעמיים בשנה בהתאם לעליית המדד.

(שהם 40,000 שנקבעו בשנת 1991 צמודים למדד).

אבקשך להעמיד על סדר יומה של ועדת הכלכלה, לאישורה, את מכסות

הרשיונות והאגרה האמורים לעיל."

ראשית, ברצוני לדעת מה קורה בנושא של תכולת המכסה הקודמת. שמענו

על עבודתה הקשה והמפרכת של הוועדה, בראשותו של שופט, שעוסקת בנושא

ובודקת את הנתונים. האם חלה התקדמות בנושא ?

שנית, בעקבות התיקון של החוק, מהם הצעדים שננקטו לגבי השכירים ?
א' ברזילי
מתוך המכסה של 1990, הוועדה דנה ב-460 בקשות. מתוכן התברר שאף

בקשה לא מוכאה כראוי. בכל זאת, לאחר דיון נוסף אושרו 198 בקשות. 53

בקשות נדחו סופית,וחלקן נמצאות בערעור בבית המשפט המחוזי. כלומר, 255

בקשות נקבעו להנה ולהנה. 220 בקשות יחזרו לדיון נוסף. בתוך 4 חודשים

אושרו כ-50 רשיונות מדי חודש - זהו מספר גדוכ של רשיונות, במיוחד אם

ניקח בוזשבון גם את המכסה השניה; התוצאה עלולה להיות כ-600 רשיונות

בשנה, וזוהי כמות רשיונות גדולה מאד לעומת כמות הרשיונות, שאושרה

בעבר. למעשה, עם התוספת של החוק החדש, עלולים להינתן מכסימום 1000-

950 רשיונות לשנה כולל רשיונות לנכים.

הוועדה לא תספיק להוציא כמות גדוכה כזו של רשיונות בשנה. אם

נסיים את הוצאת הרשיונות ב-1993, יהיה זה באדר נס. הסיבה לכך היא,

שאילו אישרנו את כל התיקים, הנבדקים עתה, עלולה היתה להיות הצפה

בשוק. בעיה אחרת היא, שקיימות סתירות בתיקים השונים. אדגים זאת: בעל

מונית מצהיר, כי ב-1986 המלצתי אזרח X עבד על המונית שלו, כאשר אני

אישרתי נהג אחר. הנהג האחר אומר, שלא הוא עבד על המונית אלא אדם אחר.

אלה הן סתירות שיש לבודקן . מדובר ב-219 תיקים, שיש בהם סתירות. ישנם

תיקים, שבהם חסרים מסמכים מסויימים, שיש להשלימם. אחרת, הם יידחו.



מנסיוני, מעט מאד תיקים זכו בבית המשפט העליון בנושאי ותק.

בנושאי פסילה ורשיון , כמעט ולא היה מקרה אחד שזכה לאחר הערעורים

שלנו. הוועדה בודקת כל נושא לגופו, למרות שמבקרת המדינה אמרה שאנו לא

בודקים מספיק. אנו בודקים כמה שניתן , אך לעיתים יש המרמים אותנו.

כדוגמא, אם נצטרך לודא אם אדם מסו י ים עובד על 20 מוניות ולא על מונית

אחת, יהיה צורך בוועדת חקירה על כל תיק, כי אולי יש לבדוק את כל בעלי

המוניות באותה תקופה. מבחינה טכנית, אין לנו אפשרות לבדוק זאת, אלא

אם כן יש הלשנה או עובדות רשומות בכרטסת קודמת כשאזרח מצהיר שאדם אחר

עבד על המונית.

הי ו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אלו צעדים ננקטים נאד אלה שאינם מצהירים אמת ?
אי ברז יכי
אזרח עשוי לומר, שב-1986 הוא שכח, שעל המונית שלו עבד אדם

מסו י ים. הוועדה לא יושבת כדי להעניש, אך היא יכולה לא לאשר רשיון , אם

היא משתכנעת שאותו אדם לא עבד. כיום, עם החוק החדש, נגיע ל-1000

רשיונות. אני מאמין , ש-100-200 רשיונות יאושרו במהירות, ואילו היתר

יותר לאט, כי הם מצריכים בדיקה.
הי ו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
האם נעשו פניות חדשות על פי החוק החדש ?
א' לנגר
עדיין לא. אנו נבצע את ההליך הרגיל להגשת פניות, ונפרסמו בעיתונות.
א' ברזילי
הבעיה היא שאישור שתי המכסות אורך זמן. אדם ששכח מסמך מסו י ים,

יכול להיכנס לוועדה ללא תור, כשיביא את המסמך, ורק אז מאשרים לו. לא

היה תיק אחד, שלא אושר על פי החוק והתקנות.
א' לנגר
ישנה מכסה בפועל, שנובעת מהסיכום בוועדת הכלכלה, לגבי הקצאת

רשיונות לשכירים. אנו נסתפק במכסה הזו, ונוסיף לה את המכסה של נכי

צה"ל. אנו החלטנו על כך, כדי למנוע חילוקי דעות. אין אנו רוצים לאכזב

את הציבור באישור מכסת רשיונות קטנה. בנוסף, לרשיונות יהיו אלפי

מבקשים והטיפול המינהלי הוא מורכב מאד ואינו אפשרי. השר שקל את

הנושא, והחליט לסיים את ההקצאה של התיקים. לאחר-מכן, נחזור לחוק

המקורי.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
בנושא הרשיונות לנכי צה"ל, היו אליי פניות של נכים שאינם נכי

צה"ל. הם טוענים, שלנכי צה"ל ישנה אפשרות לקבל רשיון באמצעות משרד
הבטחון . הם שואלים
מדוע מדוע משרד התחבורה אוסר עלינו לקבל רשיונות

למונית, אם יש לנו את אותה נכות ואת אותה יכולת כמו נכי צה"ל? מה

הסיבה, שבעטיה משרד התחבורה לא מאשר בקשות לרשיון מונית לנכים, שאינם

נכי צה"ל ?

צ' ענבר;

סעיף 14 לחוק לא מאשר מכסת רשיונות לנכים אחרים.
צ' וייס
לנכים, שאינם נכי צה"ל, אף פעם לא היתה פריבילגיה.
צי ענבר
השר יכול לקבוע רק 2 מכסות: מכסה כללית ומכסה לנכי צה"ל. כשרצה

המחוקק לומר, שאיננו רוצה מכסה כללית, אלא מכסה של נהגי מוניות,

הכנסת חוקקה חוק מיוחד של השכירים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אינני מדברת על הקצאת מכסה מיוחדת, אלא שבמסגרת המכסה הכללית,

ינתנו רשיונות גם לנכים רגילים.
צ' וייס
הם יכוכים כהגיש בקשה לרשיון למונית, כמו כל מבקש אחר. מעולם כא

היתה מכסה מיוחדת לנכים, שאינם נכי צה"ל.
א' ברזילי
ישנם לפחות 3 רשיונות, שניתנו לנכים, שנפגעו בפעולות איבה. הבעיה

היא, שהם רוצים את אותם תנאים, כמו אלה הניתנים לנכי צה"ל.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

נראה, שקיימת אי הבנה בנושא אחר. הם חושבים שבכלל לא יתנו להם

רשיון .
צ' וייס
הם מבקשים תנאים כמו אלה הניתנים לנכי צה"ל. לנכי צה"ל יש מעמד

מיוחד במדינת ישראל. למשל, עד 1986 היתה מכסה מיוחדת לעולים חדשים,

אך היא בוטלה. כל שאר מבקשי הרשיונות הם אזרחים רגילים.
א' לנגר
בזמנו היה חשש היה שבעם ישנן אין ספור קבוצות מקופחות בעם: עולים

חדשים וכו' - אם יתנו מכסה מיוחדת לקבוצה אחת, ותרצה בכך גם קבוצה

אחרת. בסופו של דבר, החליטו להסתפק במכסה לנכי צה"ל ולמשפחות שלולות.

אין חולקים, כי על קבוצה זו לקבל עדיפות מסויימת.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אענה למכתבים אליי, בנושא, כי אין מניעה לתת להם רשיון , במסגרת

המכסה הכללית, במידה ויוגרלו ויהיו כשירים.
א' ברזילי
לנכי צה"ל די בהמלצת משרד הבטחון + בדיקה לגבי עבר פלילי, כדי

לקבל רשיון למונית.
צ' ענבר
לא נכון. התנאים, המופיעים בסעיף 14(ב) רבתי, חייבים לחול עליהם.
אי ברזיכי
אתה טועה. תנאים אכה כא יתוכו עכיהם.

ע' וייס;

התנאים שכ סעיף 14(ב) אכן תייבים כתוכ עכיהם.
צ' ענבר
סעיף 14(ב) דורש 3 תנאים, שעכ מבקש הרשיון כעמוד בהם:

1. תושב ישראכ שמכאו כו 18.

2. איו כאביו רישום במרשם הפכיכי

3. אין בהפעכת המונית עכ-ידו ככפגוע בבטתוו המדינה.

הי ו"ר שי ארבכי-אכמוזכינו;

האם קיימת הגבכה שכ אתוז י נכות ?

א' כנגר;

משרד הבטתון ממכיץ עכ בעכי דרגת נכות של 25% ומעלה - זהו השיקום

המועדף המומכץ כהם.
צי ענבר
כשירות האדם נקבעת עכ פי הכשירות כקבכ עבודה - ישנם מבתנים

שבודקים כשירות אדם כגבי נהיגה. ישנם מבחנים כגבי מי שכבר כשיר כנהוג

ורוצה כקבכ רשיון כמונית, וישנם מבתנים שעומדים בפני עצמם.

אי ברזיכי;

הנכים, שאינם נכי צה"כ, מעוניינים ברשיונות במסגרת המכסה מיותדת

שכ נכי צה"כ.
צי ענבר
הם רוצים שיהיה כתוב: "והם נכים כפי תוק האדרת ביטות כאומי וכוי"

במקום "כמשמעותם בתוק הנכים תאמוכים ושיקום".
צ' ו י יס
אם רוצים כשקם נכים, ישנו דרכים אתרות כעשות זאת.
הי ו"ר שי ארבכי-אכמוזכינו
כפני י נמצא מקרה שכ נכה, שעובד כנהא מונית שכיר משנת 1985. האם

הכככים בתוק תכים עכיו ?
אי כנגר
עד 1986 הוא צריך שתהיינה כו 6 שנים ותק, וככן תוק זה כא יתוכ

עכיו.
הי ו"ר שי ארבכי-אכמוזכינו
תבכ. הוא יצטרך כשכם 500 דוכר כתודש. אענה כו, שבבירור עם משרד



התחבורה עולה כי התנגדות לתיקון החוק. שר התחבורה אמר, שאי אפשר לתת

גם לנכים, שאינם נכי צה"ל,מחשש שיקומו קבוצות נוספות שתדרושנה אף הן

מכסות מיוחדות.
א' לנגר
ישנה התנגדות לתיקון הספציפי הזה בחוק. ענף המוניות הוא ענף

כלכלי, והוא אינו יכול לתת פתרונות לכל הבעיות בחברה.

הי ו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אולי, בכנסת הבאה, יהיה מי שיגיש תיקון לחוק זה, בנושא הנכים.
צי ענבר
לסיכום: הוועדה מאשרת את המכסה של 0 רשיונות לשנת 1991, ומכסה של

50 רשיונות להפעלת מוניות לנכי צה"ל בלבד לשנת 1992.
הי ו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מדובר בעדכון בלבד. למעשה, אין מכסה, מלבד מכסה של רשיונות

לשכירים ולנכי צה"ל, לפי הקריטריונים הקבועים בחוק.

אלכס לנגר, האם שיניתם דבר מה בנושא המחירים ?
אל לנגר
החלטנו לא לשנות דבר. המחיר, שמופיע בתקנות, הוא תוצאה של עדכון

שוטף, שנעשה פעמיים בשנה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
משנת 1990 זה התייקר ב-7,215 ש"ח - מדובר בסכום גדול מאד.
א' לנגר
יש להתחשב בעובדה, שמחיר השוק הוא 52 אלף דולר.
י י צידון
אם המצב כל כך טוב, אולי, כדאי להרפות יותר.
הי ו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
נכון , יש לתת יותר מספרים.
א' לנגר
אנו נמצאים בעיצומו של הליר הקצאה, ותהיה כזה השפעה. חלק

מהרשיונות יינתנו לנהגים פעילים.
א' ברזילי
200 אזרחים כבר קיבלו רשיונות. אליהם יתווספו 50 נכי צה"ל - כל

אלה יכנסו לשוק תוך חודשיים.



היו"ר ש' ארבכי-אכמוזכינו;

זה יעזור לשכירים, כי הם יהפכו לעצמאים, בעלי רכב משלהם.

אנו מאשרים את התקנות, שהובאו לוועדה. אני מקווה, שתנקטו קו לאבי

שיטת חלוקת הרשיונות. שיטת ההגרלות אינה טובה ומקפחת את אלה שבאמת

רוצים לעבוד, בפועל, על המונית. יש לפתוח את השוק, ולהעניק רשיון לכל

המעונייו להיות נהג מונית, ללא בהגרלה. למשל, בחורה שמעולם לא חשבה

להיות נהג מונית, אך יש לה את הסכום הדרוש, משקיעה ברשיון למונית.היא

משכירה את המונית ב-700 דולר לחודש, וקשי היום צריכים לשכור ממנה את

המונית, ולעבוד לשם כך שעות נוספות רבות.

אני מודה לכולם על העבודה המשותפת. כשנגיש את הסיכום של ועדת

הכלכלה ונזמין אם את נציגות משרד העבודה ומשרד התחבורה. הודות חהבנה

המשותפת בינינו, קידמנו נושאים רבים יחדיו. תודה רבה לכולם.

בתי-המלון שנפגעו בסופה בטבריה
הי ו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הנושא האחרון על סדר-יומנו הוא: בתי המלון שנפאעו בסופה בטבריה.
נמצאים עימנו
ראש עירית טבריה יוסי פרץ, משה אמיר - מנכ"ל התאחדות

בתי-המלון , אהרון אמסלם - יו"ר סניף התאחדות המכונות בטבריה, ששון

אפרתי - מזכיר ארצי של האירוח בבתי-המלון , גבעתי בן-יוסף - מזכיר

מועצת פועלי טבריה, יוסף דאן - מנהל מכון חוף הוואי בטבריה, נחום עב

- מנהל חוף סירונית בטבריה, איתן ארוס - בעל חוף הלידו בטבריה, משה

אוחנה ושמואל אוחנה מהחוף השקט בטבריה, דרור ללוש ממועצת פועלי

טבריה, שמואל גרנות מחוף הלידו בטבריה, אסתר ינקלביץ - מזכירת סניף

התאחדות המכונות בטבריה, יוחאי שוחט ויורם אבן ממשרד האוצר ואנה

שניידר - יועצת משפטית, לגבי מכס ומע"מ, במשרד האוצר.

כולנו זוכרים את הסופה שהיתה, כאשר אנשים חששו לנסוע לגליל. ביום

הסופה התקיימה אזכרה של ידאל אלון , וחששנו שאנשים לא יגיעו כשישמעו

את תיאור הסופה ברדיו. בכל זאת, כולם באו. באותו יום התקשרתי עם

מזכיר מועצת הפועלים של טבריה, גבעתי בן-יוסף, וביקרנו באחד המכונות

שנפאעו בחוף רום. התרשמתי, שהנזקים הם קשים וכבדים. החלטתי לקיים

דיון בנושא, אך הכנסת היתה לפני סיום עבודתה. על אף הכל, איננו

יכולים, לוועדה, להתעלם מנזקי הסופה. לכן , הוחלט לקיים דיון בנושא,

בעת הפגרה. לדעתי, בתי-המלון שניזוקו זכאים לפיצויים, כפי שחקלאים

ואזרחים היו זכאים להם, כי מדובר בנזקי טבע. נזקי הסופה הם שלב

בשרשרת המשברים, שפקדה את בתי-המלון , כבר בעת מלחמת המפרץ חפני שנה.

איננו יכוחים להרשות, שבתי-המחון ישאו בכח הנזק כבדם.

תחילה, נשמע סקירה מפורטת על הנזקים. לאחר-מכן , נשמע את נציאות

בתי-המלון ומשרד האוצר, ונסכם את הדיון . אני מבקשת לשמוע את משה

אמיר, מנכ"ל התאחדות המלונות בטבריה.

מ 'אמיר;

אני מודה לך על זימון הדיון בנושא זה. אומנם טבריה רחוקה מהמרכז,

אך היא קרובה מאד לליבנו. למעשה, הטבריינים נתנו ביטוי לתיירות

האמיתית לפני כל עיר אחרת בארץ. לדאבוני הרב, הנזקי האחרונים הם

בבחינת המשך לתקלות ולאירועים שהחלו במלחמת המפרץ. לחלק מהמלונות אין

אפשרות להחזיק מעמד מבחינה כלכלית, ואנו מנסים למצוא פתרונות למקרים

אלה. מן הרארי, שלנזקי הסופה, יינתן ביטוי במערכות הציבוריות



הממלכתיות באמצעות סיוע ממשלתי. אהרון אמסלם יוכל לתאר את הנזקים.

א' אמסלם;

אני מודה כך על החלטתך לזמן ישיבה בנושא זה, ועל דברי הפתיחה

החמים שאמרח. הסיעה הגדולה ארעה לפני חודש וחצי בלבד 9/3/92-12/3/92,

כאשר כוחות טבע בלתי צפויים פגעו באיזור. למרוח הטכנולוגיה, שבעזרתה

הקימו מתקנים ומפרצים בחופי הכנרת, הכל נופץ לעלה נידף. כוחות הטבע

האיתנים תבעו את קורבנות רבים. הכל מתועד בצורה מעמיקה.

פניתי למשה אמיר, ובקשתי לזמן את הפורום הזה, כדי לדון בחשיבות

התשתית התיירותית בטבריה למדינת ישראל ולעם ישראל. למשברים הבטחוניים

השונים היו השלכות על התיירות ועל יכולתה להישרד. עתה, מקבל ענף זה

מהלומה נוספת - מהטבע. לדעתי, על המדינה לתת את דעתה על הנושא הזה,

ולראות בנו גוף כלכלי חשוב שמכניס מטבע זר למדינה. נציגנו צועק כל

הזמן ומדגיש, שאנו זקוקים לכסף, כדי להישרד. אנו מצויים בויכוחים

מתמידים עם משרד האוצר, שטוען שאינו יכול לעזור לנו. ויכוחים אלו הם

ברמה הארצית הכללית. אבל, ברמה הישירה של אופים שנפגעו, יש צורך

בעזרה. גופים אלה, שנפגעו קשות, בקושי יוכלו לחזור למצבם הקודם

בכוחות עצמם. אני מבקש את עזרת המדינה, בשם כל המכונאים שעוברים

משברים שונים בנוסף על סופת הטבע.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אילו בתי-מלון נפגעו ומהו ערך הנזקים ?
א' אמסלם
לא אתן מספרים מדוייקים ונתונים מדוייקים. החוף המערבי היה

הקורבן הגדול ביותר של הסערה. הסערה הזו נקראת שרקייה. כלומר, רוח

מזרחית, שגורמת. לגלים חזקים ואגבוהים. גלים אלה הגיעו לגובה של 15

מטרים, אובה הקומה השניה של המלון. הגלים שברו שמשות והעלו אבנים

גדולות של 40 ק"א ממעמקי הים. כולנו יודעים כמה ארמה אבן קטנה שזרק

דוד המלך לעבר גולית, על אחת כמה וכמה אבנים גדולות אלו, שעלו

בתדירות ובקצב רצחני. זוהי סערה, שאין זכורה דומה לה ב-62 השנים

האחרונות. הסופה פאעה בחוף שאורכו כ-4 ק"מ. הסופה ארמה כנזקים אם

צפונית לאיזור זה, עד מגדל. בנוסף, פאעה הסופה אם בשטחים דרומיים:

מהצומת שבו פונים לאלומות ועד המושבה כנרת. חוף צמח לא נפגע, כי הוא

היה מקביל לסערה.

הנזקים הם ממשיים. אין מקום, שלא נפאע בסדר גודל זה או אחר.

ארופמן מחברת חמי טבריה ביקש ממני לייצגם. הוא אמר: אנו נותנים בידיך

את כל הכח כי יצא את כולנו לגוף אחד. אומנם, ניחן לטעות ולחשוב שמדובר

בנזקים שטחיים, כמו נזקים למזח זה או אחר, אך למעשה מדובר על עלוח

חיקון אבוהה מאד. לדואמא, חברח חמי טבריה, לגוף קטן , מעריכה את נזקיה

במליון ש"ח. תפקיד השמאים והמהנדסים הוא להחזיר את המצב לקדמותו

בלבד, ולא מעבר לכך. כאמור, לא אמסור נתונים לא מדוייקים לוועדה על

היקף הנזקים, בצורה בלתי אחראיח.
הי ו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
האם הנזקים תועדו והוערכו ?
א' אמסלם
תהליך ההערכה לא הסתיים. למשל, בשטחי, עדיין לא סיימו אח המוי'מ.

חוף סירונית הוא האחרים, שנפאעו בצורה הקשה ביותר מהסופה. אני

מצטמרר, בחושבי שאין לו עזרה אלמנטרית של עורף כלכלי או רזרבות. בעל



החרף סבל, בצורה רצינית מאד, מאז מלחמת המפרץ - הוא חטף את מכת חייו.

הביטוח עוזר לו בה ושם בכבד, אך הוא עונה על נזקים קוסמטיים בכבד,

ולא על נזקים יסודיים. התהליכים משפטיים לקבלת פיצויי הביטוח

ממושכים, כשבינתיים יש להמשיך לתפעל את האתר ולתדש את פעילותו.

יכול להיות שלגבעתי בן-יוסף ישנם נתונים לגבי הנזקים והוא יוכל

למוסרם לוועדה. אני מציע, שבהמשך לדברייך החמים יאומצו עקרונות

מסויימים וייעשו הסדרים, כדי שנוכל לחזור ולשרת את אינטרס המדינה.

האינטרס לשקם את מפעלי התיירות האלה אינו של המלונאים בכבד, אלא גם

של המדינה; התיירים אמורים לשוט בכנרת, ללון על הכנרת, להשתמש

במתקנים מתאימים, ולא לשהות במקומות הרוסים או כאלה הומצאים בתהליך

בניה. התייר חייב לקבל מוצר מואמר ושירות מושלם. אנא עזרתכם המירבית.
ג' בן -יוסף
מגיעות כי ליו"ר מירב התודות והברכות; היא יזמה את הסיור באתרים,

בשנפגעו בסופה, בעיצומה של הסופה. מיותר לחזור על הדברים, שנאמרו על

חשיבות בתי-המלון לטבריה. הם מהווים את הבסיס הכלכלי המרכזי, שעליו

נשענת העיר. ישנם 2600 עובדים בבתי מלון בטבריה. תחילה נפגעו בתי

המלון במלחמת המפרץ. לאחר-מכן , באה הסופה. אלו הן מכות קשות, שארע ו
במשך שנה אחת. התוצאה היא
פאיעה בעובדים. מונחת לפניי הערכת הנזקים

של מספר בתי-מלון . חלק מההערכה נעשתה ע"י שמאים וחלק ע"י בתי-המלון .

שם בית-המלון גובה הנזקים מספר העובדים

חוף רום מליון ש"ח 40

גלי-כנרת 350 אלף ש"ח 100

החוף השקט 400 אלף ש"ח 150

גני חמת 700 אלף ש"ח 180

חוף גיא 150 , אכף ש"ח 70

סירונית 500 אלף ש"ח 20

לידו 500 אלף ש"ח 99

הנזק בבתי-המלון האלה, לא כולל נזקים משניים, הוא: 3,600,000

ש"ח. בתי-המלון האלה מעסיקים 760 עובדים.

התמונה המצטיירת היא עגומה מאד. אני מדבר על נזקים לבתי-מלון ועל

נזקים ישירים בלבד. מעבר לאלה, ישנם נזקים עקיפים - אין אלה נתונים

מדוייקים, ולא ציינתי את כל הנזקים.
י י דגו
הוא לא מנה את הנזקים באיזור מגדל וכו'.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם התיירות ניזוקה, בגלל נזקים אלו? האם, כתוצאה מהנזקים נפגעו:

תפוסת בתי-המלון או השימוש במתקנים ?
י י צידוו
מדובר גם על פגיעה ארוכת טווח. כלומר, אם תייר מתארח בבית מלון

פגום, ולא משנה מהי הסיבה לנזקיו, הוא היה שוקל אם להתארח בו שוב.
היו"ר ש' ארבלי-אכמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את ראש עירית טבריה, י' פרץ. בסיכום דבריי, אעיר

מספר הערות, למי שמבלה בטבריה פעמים רבות. אני כמעט טבריינית.

ראש עירית טבריה י' פרץ;

אנו נמצאים במלכוד; מצד אחד, לעיר תיירות, טבריה אמורה להוות

אטרקציה. מצד שני, המשמעות של תיאור הנזקים היא נזקים לתיירות והרחקת

אנשים מהעיר. אבכ, אין לנו ברירה אלא להרעיש עולמות ולהשתמש באמצעי

התקשורת ובלובי ציבורי, כדי לקבל סיוע. סיוע זה מגיע לנו בצדק. בדרך

כלל, איננו פועלים כמו החקלאים שמפעילים כל לובי אפשרי. להיפך, גם

לשקיים נזק גדול מאד, ישנם ויכוחים, ביני לבין אמנון נעים, אם כדאי

להוציא את דיבת העיר החוצה. בעת הסופה השתדלנו, בכל האמצעים שהיו

בידינו, כהדגיש שהעיר יכולה לקלוט את המבקרים ברמה גבוהה, למרות

הנזקים העצומים. גבעתי מנה רק חלק קטן מהנזקים. ישנם נזקים, שהם מעבר

לנזקים הממשיים הפיזיים.

חבר-הכנסת יהואש צידון אמר, שאין מדובר רק על שיקום המפעכים

בעקבות הסופה, אלא מעבר לכך. אם למלונאים היו תוכניות פיתוח, לטווח

הקצר, הבינוני או לטווח הארוך, הרי שביצוען נדחה. למעשה, התפתחות

העיר, מבחינה תיירותית, קיבלה בלימה מסויימת - כל המשאבים הופנו

לתיקון הנזקים ולהרגעת סוכנים, סיטונאים וכל מי שקשור לענף התיירות.

מעבר לנזק הממשי הפיזי, קיים נושא היערכותינו לקראת העתיד: לשנה

הקרובה ולטווח רחוק יותר. הנזקים חמורים ורבים. מבהינה תדמיתית, אנו

משתדלים לציין שהעיר פועלת בצורה רגילה. בעקבות התמלאות הכנרת, העיר

הפכה למרכז למתן שירותי בליינות ונופש, מרפא, צליינות, ארכיאולוגיה,

רחצה וכו'. טבריה היא בין הערים היחידות בעולם שיכולה להעניק מיגוון

שירותים, שניתנים תתת כיפה אחת.

אינני יודע מה ניתן לעשות לגבי הנזקים, אך זה הנושא המרכזי שיש

לטפל בו לפני שבונים את העתיד. אנו עומדים לבנות 6000 דרחים נוספים

בגלל הביקוש והתחזיות הגדולים. חלק מהנמצאים כאן הם חלק מקבוצה גדולה

שהם חלוצים אמיתיים, שעשו יש מאין בעיר הזו - זוהי תרומה ישירה

לכלכלת המדינה ולהזרמת מטבע קשה. שיפרנו את התפוסה של בתי-המלון

בעיר. העיר מהווה 26% מנתח הלינות במדינה כאשר ירושלים מהווה 5% מנחת

הלינות בארק בלבד. העיר היא אבן שואבת, שמכניסה מטבע קשה לארץ.

מבחינה תעסוקתית, אין בעיר תעשיה אחרת מלבד מפעלי התיירות. אלה

מהווים מקור תעסוקה עיקרי לאלפי תושבים, ואין לפגוע בהם. אם ענף

התיירות יתמוטט, אלפי עובדים עלולים למצוא את עצמם מחוץ לעבודה.

יש להתחשב בחשיבות הכלכלית של ענף התיירות למדינה ולתעסוקה. אנו

רוצים לפתח את העיר, ולשמור על דימויה. טבריה היא חלק מתמונת ישראל.

נשמח לקבל כל הערה, כדי לשפר את התנאים בעיר. למשל, נושא הביוב:

הביוב אינו זורם בכנרת, כפי שהתקשורת אומרת. כתבי הטלויזיה, שבאו

לטבריה לצלם ולא מצאו דבר. הם לא רצו לצלם את המצב האמיתי, והעדיפו

לדבר עם אנשים. יש כאן אנשים שסמוכים לחוף ויודעים שהדברים אינם כפי

שהם מוצאים. עלינו לזכור שמערכת הביוב בטבריה היא מהתקופה המנדטורית,

ואולי אף מתקופה מוקדמת יותר בסמוך לקווי המים. אנו מחליפים תשתיות,

בצורה נמרצת, אך איננו מקבלים את הסיוע הנדרש. אם המאאר הזה הוא אם

של מדינת ישראל, עליה לטפל בו לפרוייקט לאומי מדיני, כדי לשמור עליו.

למרות שהצהרתי שנשקיע כל סכום בהחלפת קווי ביוב, אינני יודע מה יהיה

בעתיד. לצערי, זהו המצב. אנו נמצא מקורות כספיים לשיפור מערכת הביוב

בעתיד, כפי שמצאנו עד עתה.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבקשת לשמוע את שמואל גרנות מחוף לידו בטבריה.
ש' גרנות
הלידו הוא פרוייקט תיירותי, שנותן תשתית רצינית לבתי המלון . יש

בו 5 מסעדות ו-4 ספינות גדולות. הספינות פופולריות ומשמשות לשייט

צליינים ולאירועים מיותדים של המגבית, הסוכנות היהודית וכו'. אתמול,

למשל, אירתנו, בהצלתה, 700 איש שהשתתפו במצעד התיים. התשתית: יש לנו

מעגן נמל, ששובר הגלים שבו נהרס. שיפוצו יעלה הון תועפות. כדי לשפצו,

יש להכניס לשם "בודלים", שהן אבנים מאד אדוכות. חוף הרחצה נהרס כליל.

אנו מארחים קבוצות גרמניות, שבאות לא רק ללון , אלא גם להשתזף ולשחות.

אין בידי לתת להם שירות כזה; המזחים נפגעו קשה מהסופה, וקשה להוריד

ולהעלות בהם צליינים. לכן , יש לנו בעיה עם סוכני הנסיעות, שמבטלים

הפלגות תיירים. כדי לפתור הבעיות אלו, אנו זקוקים לעזרה מהירה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם הייתם בקשר עם משרד האוצר או עם גורם אחר בנושא הנזקים ?

האם מישהו יצר איתכם קשר?
שי גרנות
לא.
ראש עירית טבריה י' פרץ
אני היחיד שהיה בקשר עם משרד האוצר.
שי גרנות
במשך 5 שנים האחרונות קיבלנו תואר "תיירן מצטיין בליר", שמוענק

למפעל תיירותי שמכניס כמות דולרים גדולה לקופת המדינה. ענף זה חשוב

לעיר ולמדינה.
נ י עב
אני מנהל חוף סירונית. אני יליד העיר וחי על הכנרת כל חיי. חוף

סירונית ממוקם בין החוף העירוני לחוף גיא. מפעל זה הוקם לפני 25 שנים

במאמצים רבים, והוא נותן שירותים לתיירות פנים וחוץ. מכוחות הטבע

נפגענו קשה אם לפני 23 שנים, ובית המשפט העליון הכיר בנזקים. לצערי,

עד היום לא פוצינו על הנזקים שהיו בקנה מידה גדול. מצער הדבר, שבארץ

הצדק טותן לאט. אני מקווה שאולי הישיבה הזו תימנע הימשכות הנושא ל-23

שנים נוספות. הפעם היו נזקים גדולים פי כמה מאשר בעבר. אולי הפעם

ישמעו אותנו. לאחר הסופה ביקרו באתר מכובדים רבים, ביניהם מנכ"ל משרד

הפנים, מנכ"ל משרד התיירות ואחרים בליווית ראש העיר. אם ח"כים כמו

מיכה גולדמן וכבוד היו"ר ראו את הנזקים במו עיניהם. שלחתי מכתב,

בנושא, למשרדים השונים. לא זכיתי אפילו לתשובה מינימלית, שמאשרת את

קבלת המכתב. המכתב נשלח לשרי האוצר, הפנים, התיירות, הכלכלה ולראש

הממשלה.
י י צידוו
תפשת מרובה לא תפשת; אם אתה שולח מכתבים לאנשים רבים, כל אחד

סומך על האחר ולא עונה על המכתב.



למי שמטפל בענייני ציבור שנים רבות, אני יודע איך לכתוב מכתב

רשמי, כתבתי על אותו מכתב שהוא מיועד למספר אנשים. לא שכחתי לגורמים

האלה העתקים של המכתב, אלא מכתבים אישיים וישירים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;
אתן לך עצה פרקטית
מנסיון , מכתב לא ייענה אם הוא מיועד לכל כך

הרבה אנשים.

נ' עב;

מבחינה פרוצדורלית, מן ההגיון והצדק לתת יחס מסויים לאזרח. אינני

מדבר על תשובה עניינית וטיפול בנושא, אלא תשובה המאשרת את קבלת

המכתב.

אני מלווה את התיירות בטבריה מלפני קום המדינה. זוהי עיר תיירות

מובהקת, שנותנת מענה כתיירות פנים וחוץ בצורה יוצאת מהכלל. אבל, היא
גם נפגעת מדי פעם בפעם
היו מלחמת המפרץ והאינתיפאדה, ועתה היכה בנו

הטבע בצורה פיזית קשה מאד. הסופה פגעה קשה בחוף סירונית והחדירה אותי

20 שנים אחורה. ההרס הוא אדיר. החופים באתר אינם טבעיים, והסערה מחקה

את כל מה שעשינו במשך 25 שנים. מזחים מזויינים בבטון חזק מאד וסלעים

עצומים נעקרו ממקומם. שטח של 4-3 דונם, של מילוי חיזריה ואדמה, נמחק

ונעלם כלא היה.

בנוסף, חדרים וציוד נפגעו קשה. אנו ממוקמים קרוב לים, החדרים

הוצפו ורצפותיהם נעקרו ממקומן . הנזקים הוערכו בזהירות ע"י 2 שמאים

ומהנדסי ים מקצועיים, שהבאתי. הבעיה הגדולה ביותר היא להחזיר את האתר

לפעילות. הסופה ארעה סמוך לעונת הפסח, ושיבשה את יכולתנו לתת

שירותים. התקשורת הציגה את ההרס והנזקים. כתוצאה מכך, הפסדנו ואנו

ממשיכים להפסיד. אין לנו רזרבות לשיקום המצב. יש לנו חובות בלבד. אני

חייב כסף רב לבנקים ולגורמים שונים. הסופה היתה, בשבילי, כמו נוקאאוט

- אני מאלה שאינם יכולים לקום מהקרשים.

על שליחי הציבור להכיר בנזקים שנגרמו לנזקי אסון טבע. בדקתי זאת,

בצורה פיזית ועניינית - מינהלת הכנרת מנהלת רישום במשך 50 שנה על

האגם, ולא נמצא הסבר לתופעת טבע נדירה זו. מהירות הרוח האיעה כ-80

קמ"ש. עוצמת הגל שהיכתה במזחים הגיעה כ-80 טון . זוהי סערה שלא היתה

לדוגמתה. צילמתי את מהלך הסופה בוידאו ובתמונות. הגלים הגיעו לגובה

של 15-12 מטרים. המים הציפו את החדרים, וגובהם הגיע לחצי מטר מעל

הקרקע.

מבחינה אישית, אין בידי לשלם על דברים מינימליים. השיפוצים

עולים מאות אלפי ש"ח. לשמחתי, אני מוכר בעיר, ואנשים טובי לב עזרו לי

בסכומים קטנים. שיפצנו מעט, לשם המראה החיצוני, כי אין להזמין אנשים

להינפש ולהתאכזב. החוף פעיל בחלקו בלבד. כלומר, לא רק אנו מפסידים,

אלא אם העיר. אני מבקש לעזור לנו, ולו באופן מינימלי, כדי שנוכל

להתחיל לשקם את החוף ולהחזירו לפעילות. אולי אפשר לתת לנו סכומי כסף

להלוואה וכו'. מדובר על נזקים למזחים, לכסאות, לרצפות, לגדרות,

למתקנים וכו'. לפני הסופה היה לנו שטח של 3 דונם דשא, אך הסופה לא

הותירה ממנו זכר. אני מתנצל על התרגשותי.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
התרגשותך מובנת. אני מבקשת לשמוע את משה אוחנה, מנהל החוף השקט.
מ' אוחנה
אומנם החוף מתפקד, אך הנזקים שקרו הם קטסטרופה. החוף אינו טבעי,

וקיים שם יבוש בעומק של 20 מטר, שנפגע קשה. קשה מאד יהיה לשחזר זאת.

מי שלא מקבל תמיכה קשה לו.

לפני שבוע נפגשתי עם שר התיירות והראיתי לו אלבום של תמונות על

נזקי הסערה. לא נראה לי שהוא התרגש. אמרתי לו שאני מצוי במצב קשה.

אני מצוי בפיגור בתשלומים למשרד, וביקשתי זמן נוסף כדי לעמוד

בתשלומים. לא ביקשתי ביטול. אנו מחזירים את הלוואת המשרד צמוד למדד +

10.5% ריבית. זהו מצב שאף מפעל כלכלי לא יכול לעמוד בו. ביקשנו

הלוואה, והוא אמר שהוא לא יכול לעזור. כן אמר שישנם חיכוכים בינו

לבין שר האוצר. אנו מבקשים, שיפרסו לנו את ההלוואות בצורה נוחה, ולא

שיבטלו לנו אותן . והנה, הטבע בא והוסיף על הצרות הללו.

שמחנו להיות מוזמנים לישיבה זו. עתה, ישנם תיירים רבים, אך

המחירים אינם גבוהים. אנו מפגרים בתשלומים, עקב המצב המדיני של

האינתיפאדה, מאורעות הר-הבית וכו'. בזמנו, הבאתי לשר דו"ח שמי של 20

אלף ביטולים ,שהיו לנו, במשך 3 חודשים בלבד. אנשים אלו ביטלו את

הזמנותיהם עם פרוץ מלחמת המפרץ. אמרתי זאת לשר, אך הוא לא התרשם מכך.

הרגיז אותי, שכתבתי לו אך לא קיבלתי תשובה הוא אמר: דע לך שלא אוכל

לעזור לך. פניה אליו, מצד הוועדה, תסייע לנו להחזיר את ההלוואה

הממשלתית הצמודה + 10.5% ריבית רצחנית. מדובר על הפסד של 4 מליון

ש"ח. בעבר, ביטלו לנו הלוואת פיתות עם הצמדה של 70% ונתנו הלוואה

בריבית של 10%. אינני יודע מדוע ביטלו דווקא לנו. חשבתי, ששר התיירות

הוא זה שיסייע לי.

י י דגו ;

אספר על חוף הוואי. החוף נמצא בתחחית הארבל, כשממול הכנרת.

נשטפנו משני הכיוונים. מעיינות שלא נבער בארבע השנים האחרונות החלו

לזרום מהארבל ולשטוף את הכבישים המובילים אלינו. המים הגיעו לאיזור

כולל איזור הפרדסים. בספר הנופש הוואי ישנם 35-30 עובדים, שמחציתם

עולים חדשים. ב-3 החורפים האחרונים רצינו להפעיל את הכפר בחורף , עקב

פניות מחו"כ ומחוגים פנימיים בארץ, שמעדיפים לטייל בצפון בחורף.

הזמנות רבות בוטלו, בגלל מלחמת המפרץ ובגלל השטפונות השנה.

בשבוע ההפשלה, גררנו מכוניות מהכביש הראשי על צומת מילכה אל תוך

שטח הכפר. לשם כך, נעזרנו בטרקטורים שנכנסו לתוך כפר הנופש. המים

הגיעו לגובה של 10 ס"מ, ומזל שבתי כפר הנופש נבנו גבוה מעט מעל פני

האדמה. נוצרו בריכות מים, שאפשר לראותן עד היום. הכפר הוקם ע"י יזם

אתד בכסף פרטי מאד, וקשה לו לעמוד בעלות הנזקים. כדי לא להוציא סכומי

עתק לשיפוץ, כל העובדים נרתמו למשימת השיפוץ. מימון השיפוץ הושג

ממקומות שונים, והצלחנו לשפץ מעט מאד ולפתוח את הכפר לקראת הפסח.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את יוחאי שוחט ממשרד האוצר.
י י שוחט
אנו מכירים בחשיבותה של טבריה כעיר תיירות. ואנו מצטערים על

הנזקים שנגרמו למפעלי התיירות. אבל, עם כל הסימפטיה איננו יכולים

לפעול, אלא על בסיס של חוקים או החלטות ממשלה בלבד. אציין מהו הבסיס
הפורמלי, שעל פיו אנו פועלים
קיים חוק אסונות הטבע, שמתאים רק לענף

החקלאות, ואיננו רלוונטי לעניין הזה. המקרה שיותר דומה לזה הוא המקרה

של קריית ביאליק ושכונת עזרא ושל ובתים בצפון לא פוצו על סמך חוק אלא

על סמך החלטת ממשלה, שנולדה ביוזמתו של שר האוצר. שר האוצר הציע



לממשלה לפצות את בתי המגורים בלבד, שנפגעו מהשטפונות. הרציונל
שמאחורי הרצון לפצות אזרחים בלבד הוא כפול
א) לבעלי בתי המגורים אין יכולת פיננסית, כמו של העסקים במיוחד לא

כמו זו של בתי-המלון , לעשות ביטוח שיכסה גם מקרי הצפות.

ב) תרבות הביטוח קיימת פחות בקרב אנשים פרטיים ויותר בקרב בעלי

עסקים או בתי מלון .

זהו הפירוש שלי להחלטת הממשלה. בהחלטה דובר, במפורש, על בתי

מגורים בלבד ולא על מלונות. בקרית ביאליק, לא פוצד חנויות שנפגעו.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
על פי החוק, הממשלה צריכה לקבל החלטה, שהיא מכריזה על אסון טבע.
מי אמיר
האם אפשר להרחיב את החוק ולהחילו גם על בתי המלון , כאירוע יוצא

דופן ?

י י צידון ;

אין כרגע חקיקה, שעוסקת בכך.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם הנושא נידון בממשלה או הועלה לדיון ע"י אחד השרים ?
י' שוחט
לא קיבלנו דבר בנושא זה. זו פעם ראשונה, שאני שומע על המקרים

השונים, ולא אתייחס אליהם מבחינה עניינית. אני רק יכול לומר, שהממשלה

לא יכולה לשלם פיצויים במקרה הזה.

ראש עירית טבריה י' פרץ;

העברתי חומר, בנושא זה, למזכירות הממשלה, ולא קיבלתי תשובה.
י' שוחט
לאורך הדיון חזרו והזכירו את משבר מלחמת המפרץ והאינתיפאדה

והשלכותיו, ואין לעשות זאת. לעומת זאת, לא הזכירו את העובדה, שהשנה

עשויה להיות שנת שיא בתיירות. למען הצדק עליי לומר זאת.
י' דגן
מלחמת המפרץ מוזכרת כחלק מהמכות שפגעו בנו, כמעט בכל חורף. אל

תשכח, שחלק מפעילות השוק שלנו היא שיווק אתר החוף. נזקים, שנגרמים

לנו דווקא בחורף, כשאנו מנסים לשרוד, גורמים לנו כמצב קשה. לכן ,

נזכיר גם את מלחמת המפרץ, האינתיפאדה וגורמים אחרים. כי הם מהווים

חלק מהמערכת. מתוך תקופת החורף היא כ-3 חודשים מדי שנה. בעל המפעל

צריר לשווק את המפעל 360 יום בשנה, ולא פחות מכך. אחרת, זה לא משתלם

לו, זה פוגע בעסק והוא עלול לסגור אותו.
היו"ר שי ארבלי-ארמוזלינו
בקשר לדברי אוחנה לגבי ריבית של 10.5%, אפיטו הריבית של הבנקים

ושל המשכנתאות כבר לא קיימת. הממשלה לא צריכה לגבות ריבית כזו.
מי אוחנה
נותני ההלוואה טוענים, שהם קיבלו את הכסף דרך הבנקים, אבל אני

קיבלתי את ההלוואה לא דרך הבנקים אלא דרך משרד התיירות. ביטלו כי

חוזה של הלוואת שדה, הלוואת פיתוח ונתנו כי משהו אחר. במשרד התיירות
אמרו לי
איך הסכמת לביטול זה. עניתי: אין לי ברירה, אני באמצע בניה

של מלון בך 400 חדרים, ולא העליתי בדעתי שהממשלה תבטל לי. הממשלה

ארמה להקפאת הפרוייקט על שמריו, ונתנה לי הלוואה חדשה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אינני יודעת אם ישנה אפשרות להעלאת הנושא בממשלה. שרי האוצר

והתיירות הוזמנו לישיבה אך לא הגיעו, למרות שהאחריות היא שלהם,

אני מבקשת לשמוע את ששון אפרתי, מזכיר ארצי של האירוח בבתי-המלון .
ש' אפרתי
אני מברכך על היוזמה לנסות למצוא דרך טיפול בנושא. כל מה שנאמר

על טבריה הוא נכון. בהיעדר תשתית תעשייתית העיר ניזונה מתיירות.

עובדים רבים ייפגעו מהמצב הקשה, ולא תהיה זו הפעם ראשונה. אינני יכול

שלא למתוח ביקורת על משרד התיירות ומנכ"לו. זהו הגוף המשרדי הישיר

הנושא באחריות, ואני תמה, שהשר או נציגו לא נוכחים בדיון . אני חושב,

שיש לתבוע את מלוא האחריות לטיפול מהשר, כי עניין זה נמצא בתחום

טיפולו. אם היחסים בינו לבין שר האוצר הם כאלה או אחרים, זה בלתי

אפשרי. אני מרגיש נעלב מכך, שנציגי משרד התיירות לא נוכחים בדיון .

אני תומך במתן פיצויים ובסיוע לבניה מתדש של תשחית בחי המלון . עליי

לצי ין שיש צורך בפיצוי על נזקים עתידיים, שעדיין אינם נראים. לדעתי,

כל הגופים צריכים להשתתף בסיוע למפעלי תיירות חשובים אלו.
א' שניידר
אנו מופקדים על גביית המיסים העקיפים, קרי, מע"מ, מכס ומס קניה.

במסגרח החקיקה של המיסוי העקיף מכירים בחשיבות ענף התיירות, וישנם

הסדרים חוקיים, שבאים לקראת הענף.

מע"מ - לינה ואירוח של תייר בבית-מלון חייבים במע"מ בשיעור 0.

כלומר, בית-המכון לא משלם מס, אך רשאי לנכות מס תשומות על הרכישות

וההוצאות שלו. המצב יותר טוב מאשר כאן : כאן אומנם לא משכמים מס, אך

גם לא מקבלים החזרי מס תשומות. ענף התיירות הוא ענף יצוא, ולכן

מעודדים אותו ע"י הכרה בו ליצואן , שרשאי לנכות מס תשומות על

הרצאותיו. איך זה מתקשר למה שנאמר בדיון זה: כל שיפוץ שייעשה ע"י

בית-מלון , נוזשב להוצאה לצורכי עסקו של אותו בית-מלון , והוא יקבל

ניכוי מס תשומות על אותן הוצאות. זה נכון לא רק לבתי-המלון , אלא גם

לעסקים שאינם מוגדרים לבתי-מלון כמו חוף לידו, שאצלו אולי אין שיעור

0 על לינה ואירוח של תיירים כי אינו בית-מלון , אך הוא נחשב לעוסק

לצורך מע"מ ורשאי לנכות מס.

בנוסף, ישנם סוגי הטבות, שניתנות מתקציב המדינה, שאינן מהוות חלק

ממתיר עסקאותיו של העוסק. הטבות אלה מפורטות בתקנה 3 לתקנות מע"מ.

בין היתר, תקנה 3(א) (ת) של מע"מ עוסקת ב"פיצויים בעד נזק מלחמה, נזק

עקיף ונזק בצורת לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים". פיצוי מסוג זה לא

חייב במע"מ. אם בדרך כלשהי של חקיקה ייקבע שהפיצויים, שאולי יוחלט

לתת לאותם גופים בטבריה, ייכללו בחוק זה, הרי שהפיצוי, באופן

אוטומטי, לא יהיה חייב במע"מ. היה וידובר על פיצוי אחר, הוא יהיה

חייב במע"מ, בידיעתו של אגף התקציבים.

מכס ומס קניה - פרט 820 לתעריף המכס נותן פטור ממס קניה לבתי-



מלון בתנאים מסויימים. פרט זה מתייחס להכנסות בית-מלון מתיירות. אתד

התנאים הוא 30% מסך כל לינות בית-המלון באותה שנה לתיירות חוץ. בגלל

מלחמת המפרץ היו דיונים איתנו, ולגבי השנה שעברה שיעור האתוזים הופחת

ל-20%. ישנם דיונים לגבי השנה הקרובה. בנוסף, אם מייבאים טוביו

לשימוש בית-המלון , שמפורטים באותו פרט, ואם בית-המלון עומד בתנאים

האלה, יהיה לו פטור ממס קניה. עוזה, מתקיימים דיונים עם משרד התיירות,

ועומדת להיות ישיבה בוועדת הכספים לגבי הרחבת שיעור 0 אם על השטת

תיירים בכנרת, כמו סיורים לעין-אב וממנה. עד היום קיים שיעור 0 על

טיסות ועל הובלות מחו"ל לישראל.

מי אמיר;

באופן בסיסי, נראה שאין אפשרות להכריז על איזור תיירות לאיזור

מוכה אסוך טבע - זוהי הבעיה העיקרית. הממשלה עשתה זאת לגבי החקלאות,

ולו רק מבחינה הצהרתית. מר אוחנה התלונן על הלוואות החפ"ת (חברה

לפיתוח מפעלי תיירות). החפ"ת לא קובעת את ההלוואות, אלא משרד האוצר

והחשב הראשי. כמובן , שישנן בעיוח מסויימות בנושא זה אם נשיא הצהרה,

שמכירה במקום מסויים כמוכה אסון לתיירות, הרי שעשינו משהו מועיל בשלב

זה.

י י צידוו ;

בדבריי אציא שאלות ונושאים, שיש להתתשב בהם, ולא פתרונות. במשרד

התיירות ובמשרד התעשיה יש הצבר של פאעים, בעיקר בנושא של תיירות, כמו

בנושא של תעשיה וחקלאות, ויש לקחת הצבר זה בחשבון . כמו בתעשיה, אין

להתעלם מאורם הזמן . אם מדברים על שיקום, יש לדבר על מהירות שיקום. לא

זאת בלבד שמפסידים בעת שיפוץ בית-מלון , אלא מפסידים אם תנופה

ומוניטין , שלהם השלכות ארוכות טווח. אי לכך, אני מציע להפריד, במקרים

של הצבר כזה, בין פתרון שבנוהל רגיל לבין פתרון שבנוהל חירום. כלומר,

מוכרח להיות נוהל מזורז יותר לטיפול במצב. למגרסה הביורוקרטית

המקובלת, יש יתרונות מסויימים, אך בנושא זה היא לא מועילה.

איבוש לקחים טכניים - יש לבדוק מה היו הליקויים במתקנים, שלא

עמדו בסערה. אינני יודע אם סערה זו חוזרת כל שנה או כל 50 שנה. בכל

מקרה, יש ללמוד לקח טכני ולבדוק: האם צריך להשיב את המצב לקדמותו כפי

שהיה או שעדיף לבנות מזחים חזקים יותר, שעלותם אבוהה יותר, אך יתזיקו

מעמד טוב יותר? האם, בהזדמנות זו יש להרחיב קו מים, שהיה 16 אינץ',

ל-21 אינץ' עקב התפתחות הענף? וכו' נושאים אלה מצריכים לימוד והסקת

מסקנות מהירים.

ביטוח - מה מצב הביטוח של המפעלים השונים? לא הזכירו את תאובות

חברות הביטוח. יש לבדוק אם ניתך לזרז את חברות הביטוח או לבקש סיוע

ממשלתי שיאשר על נוהלי הביטוח. יש לבדוק אם יש מקום לתחיקה בנושאי

אסונות טבע וביטוח חובה, או שמא על כל אחד לקחת את הסיכון לבדו, ולא

לבוא בטענות במקרים קשים.כדי לענות על שאלות אלו, יש צורך בתחקיר

מעמיק. הנכס של טבריה חשוב לעיר, למדינה ולעובדים.

יש להמליץ לממשלה, לבצע בדיקה של הנושא, בתוך חודש אחד בלבד.

אינני אוהב להשתמש במילה וועדה. יש לעשות בדיקה משותפת של משרד

האוצר, משרד התיירות ועירית טבריה. בדיקה זו תענה על השאלות הנ"ל

בתוך חודש. עדיף לקבל תשובה שהיא 60% נכונה אך ניתנת בזמן , מאשר

תשובה שהיא 100% נכונה אך ניתנת מאותר מדי.

יש להחליט על מידת האיבו י הממשלתי בנושא זה: ע"י הלוואה לגשר על

פיצוי הביטוח, ע"י שיפוץ תשתית והלוואה או ע"י המרצת חברות הביטוח.

באופן עקרוני, כשאני מבטח את ביתי, אני מבטח אותו נאד אסונות טבע. יש

לבדוק אם היה, בנושא זה, מצב של תת-ביטוח. אנשים אלה לא צריכים לשאת

בתוצאות לבדם. שלושת האורמים, שמניתי, חייבים לשבת מיד ולדון,



ביסודיות, בנושא. מבחינה הנדסית, עליהם לבדוק מהם הנזקים ומדוע קרו,

באיזה הסתברות הם לקרות שנית, איך לשחזר את המצב עם סטנדרט גבוה יותר

ומהי עלות השיחזור. פעולה בדיקה זו צריכה להיעשות תוך חודש ימים.
נ' עב
ברצוני להעיר לגבי נושא הביטוח. חברת הביטוח טוענת, שאינני

מבוטח, כי זהו אסוך טבע. אבל, ברוב טובה היא הזרימה לי סכום של 15

אלף ש"ח בלבד. סכום זה יכסה בקושי את עלותן של המשאיות שתבאנה חומר

לאתר.

י י צידון ;

על שלושת הגורמים לבדוק אם מדובר בתת-ביטוח או האם חברוח הביטוח

מרמות את המבוטחים. לממשלה יש עוצמה מספקת, אם היא רוצה, לדחוף את

מצב הביטוח במקומך. אחרת, היא צריכה לשלם את זה.
ראש עירית טבריה י' פרץ
נציג שר האוצר ביקש לא להזכיר כל הזמן את העבר, אבל אני חייב

להזכירו. זהו ענף, שאני מופתע מאנשיו, שהם חלוצי העיר. ב-5 השנים

האחרונות ספינת הקילולאורו שיבשה דברים ופגעה בתיירות הכללית. לאחר

מכן פרצה האינתיפאדה ולאחריה מלחמת המפרץ. כל אירוע קטן משתק את

התיירות, ואז כל ההזמנות וההסכמים לא שוים דבר. הענף חוטף מכות כל

הזמן . אומנם התאתדות התיירות רוצים לשמור על דימוי סולידי, אך, לדעת,

עליהם לצאת החוצה ולהיעזר בתקשורת. ישיבה זו היא חלק מזה. מדוע אני,

לעיריה, צריך לתת להם הנחה של 30%-25% מדי שנה? האם אני לא זקוק לכסף

הזה להשקעה בחינוך ובנושאים אחרים?! כיום, אני נותן להם הנתה של 25%

בארנונה, כדי שלא יצמצמו את מספר העובדים. האם זה תשוב לעירית טבריה

בלבד ולא למדינת ישראל? בסופו של דבר, אני הוא שצריך לשלם, לקזז

בארנונה ובמיסים, להגן , לתת שירותים יותר טובים, להחליף את כל הקוים

וכו'. אבל, גם העיריה עלולה להתמוטט - מי יעזור לה אז?

אגן על שר התיירות. הוא לא הכתובת לפניה, אלא ממשלת ישראל ומשרד

האוצר. שר התיירות שכת את נציגיו על מנת לסקור את הנזקים והוא ביקר

בכל החופים, יום לאחר הסופה. הוא קיבל ממני בצורה מסודרת, פחות או

יותר, הערכה של הנזקים. ככל הידוע לי זה גם הובא לישיבה הממשלה.

אינני יודע היכן זה "נתקע".

ההלוואות החפ"ת (החברה לפיתוח מפעלי תיירות) - נלקחו הלוואות

לבניית מפעלים תיירותיים גדולים בתקופה של אינפכציה וריביות גבוהות.

אין אנו מבקשים לוותר על ההלוואה, אלא להמיר את אווזה הלוואה בהלוואה

חליפית בבנק אחר. ישנם בנקים מסחריים, שמוכנים לתת את אותן הלוואות

בריביות הרבה יותר נמוכות. כל שיש לעשות הוא לבטל את הקנסות ולשנות

את ההלוואות. אם אם בעל המלון יעבוד במלוא הקיטור, הוא לא יוכל

להדביק יותר מרבע מהריבית. הוא עלול לסגור את העסק ולמוסרו לידי

החפ"ת. מדובר על מלון החוף השקט, מלון אאון הירדן ואחרים. מפעלים אלו

לקחו הלוואות בתקופת אינפלציה, ואינם יכולים להדביק את הקצב עם

המחזורים הכספיים שלהם. יש צורך בהתערבות אארסיבית בנושא זה.

א' אמסלם;

אתייתס לנושא הביטות ולדברי יותאי שותט, נציא האוצר. יש לנקוט

במהלכים שיביאו לידי הכרה בנו לאיזור נפאע. התשתית התיירותית באיזור

צריכה לקבל תמריץ, כדי לחזור למצב תקין . תיאורי הנזקים, שהובאו

לוועדה הם דאם מייצא על הנזקים של כל מלונות האיזור.

הביטוח -המלחמה עם הביטוח היא ממושכת. נחום עב אמר שהיא נמשכת 22



שנים. בינתיים אנו נפגעים. חברת-הביטוח מכסה מת שהיא רואה בעין בלבד.

היא אינה יודעת מה מצב התשתית ומהן ההשלכות המסחריות של הנזקים. לכן ,

הביטוח הוא נושא בפני עצמו, שכל מפעל מתמודד עמו לבד. הממשלה צריכה

לראות בנו כזקוקים לסיוע מעבר לכל הנושאים האלו.

שי אוחנה;

ברצוני להזכיר את הנושא של מינהל מקרקעי ישראל, שאובה דמי חכירה

גבוהים מכל רשת התופים של טבריה. לבעל הקרקע הוא צריך לדעת שהקרקע

ניזוקה - כאן מדינת ישראל יכולה להתערב ולעזור. הם גובים על הקרקע

כסף רב גם כשנוצרה. יש לבדוק את הנושא בצורה משפטית: האם לא צריכה

המדינה, באמצעות מינהל מקרקעי ישראל לפצות ולהחזיר את המצב לקדמותו ?

הם שותפים להכנסות, ועליהם להיות שותפים גם לתוצאות הנזק.

י' צידון;

אם מישהו מחכיר הנכס במצב נתון , הוא מתחייב שהנכס יישאר באותו מצב.
י' אבן
הוא מדבר על כך שמינהל מקרקעי ישראל יתזיר את המצב לקדמותו. האם

אתה מבקש להוריד את דמי השכירות ביתס לערך הקרקע?
שי אותנה
אם נכס מוחכר ומוסכם נפגע, בעל הנכס חייב לכסות את הנזק.
ש' גרנות
הלוואות החפ"ת - אינני יודע מה הנזק של התוף השקט. הוא משלם

400 אלף ש"ת כל חודש לחפ"ת, כאשר שהוא יכול לשלם פתות מתצי אם יוותרו

לו על הלוואה הקודמת ויתנו לו אפשרות להלוות בבנקים הלוואה של 4%

ריבית + הצמדה. בהלוואה הנוכחית אף מפעל מפעל כלכלי בארץ לא יכול

לעמוד. למעשה יש לו נזק מהסערה בערך של 400 אלף ש"ח + נזק חודשי של

400 אלף ש"ת, לתשלום ההלוואות, שניתן להקטינו. אלו הן הלוואות של

התפ"ת; מפעלים קיבלו הלוואות דרך התפ"ת. התפ"ת הילוותה, לפני שנים,

עם ריבית שהיתה אז גבוהה מאד וצמודה. היום אי אפשר לעמוד בהן , ויש

לתת את הדעת לנושא זה.

מי אמיר;

מתוך ידיעה אומר, שאין זה לא נושא כל כך קל, ואין זה המקום לדון

בזה.
ש' גרנות
זהו אסון הטבע הגדול ביותר.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אומנם אין זה הנושא, העומד על סדר יומנו, אך ניתן להתייתס לזה.

זה אכן מצב אבסורדי.

מי אוחנה;

ב-21 במאי יש לי זימון לבית המשפט, והשר אומר : בהיאט מדברים על

15 מיליון דולר, ואני לא יכוכ לעזור לך. על הוועדה לדעת, שבתאריך

הנ"ל יישלחו לביתם 200 איש עולים חדשים; אין ספקים, אין אשראים וכו'.



זהו מפעל חיים של כל המשפחה, שעלול להתמוטט, וחבל.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו ;
לסיכום
1. יש לי מערכת יחסים יוצאח מהכלל עם שר התיירות ומשרדו. לפני יציאח

הכנסח לפגרה, מיד לאחר ביקורי בטבריה, העליתי את הנושא כאן ,

בנוכחותו של שר התיירות וסילמנו שיש לקיים דיון בסוגיה זו, אני

מצטערת ומביצה פליאה על היעדרותם של נציגי משרד התיירות מהדיון .

לא קיבלנו הסבר להיעדרותם. נאמר לנו, שנציג משרד התיירות נמצא

בדרכו לכאן , אך הוא עדיין לא הגיע. אנו נדרוש לכך הסבר. זוהי

ישיבה שעוסקת בנושא תיירותי מובהק, ומשרד התיירות צריך היה לעמוד

בראש המאבק לפיצוי הניזוקים. הוא זה שהיה צריך להעלות את הנושא

הזה בממשלה ולדרוש פיצוי על הנזקים.

בפתיחת דבריי לא הרחבתי כל כך את הדיבור, אך מלחמת המפרץ היא

לא כל כך רתוקה, התיירות לא הגיעה לארץ, וזהו ענף שנפגע בצורה

הקשה ביותר. הענף החל להתאושש רק בחודשים אוקטובר-נובמבר 1991.

זכורני, שניסו להימנע מפיטורי עובדים, ולא היה מנוס מכך. היה צורך

בהכשרה מקצועית וסיוע של ביטוח אבטלה, כדי לא להפסיד כח מיומן

וותיק. איך אפשר לא להזכיר את המאורעות שפגעו בענף, כאשר ניחתה

עליו מכה נוספת שכ כוחות הטבע? ונראה, כי לממשלה לא אכפת. בענף

התיירות בטבריה מועסקים 2600 עובדים. שר התעשיה מציע לממשלה לעזור

לעסקים קטנים, בעלות גבוהה מאד, כדי ליצור מקומות עבודה. כאן ישנם

מפעלי חיים קיימים, שזקוקים לעזרה.

אני עוקבת במשך שנים אתרי ההתפתחות בחופי טבריה. משרד התיירות

עזר וסייע בידם, ואין להתכחש לזה. ענף החיירוח הוא הענף העיקרי

שנותן תעסוקה בעיר. בעיר ישנם 1700 מתוסרי עבודה, באין תעשיה או

ענפי עבודה אחרים. במקום לטפח את הענף שלא יקרוס, המדינה משאירה

אותם לנפשם להתמודד עם הבעיות לבדם. אינני יכולה להבין זאת. לכן ,

היעדרותו שכ נציג משרד התיירות מהדיון אינה מובנת לי, שכן הוא

צריך להיות נושא הדגל במאבק הזה. אין מדובר בסכומים גבוהים, אבל,

לגבי בעלי המפעלים אלו הם סכומים גבוהים. 3.5 מליון ש"ח לאוצר

אינו סכום גדול. זוהי עיר תיירות מובהקת. אם הענף ייפגע, יהיו

פחות מקומות עבודה. המדינה לא רק שלא יוצרת מקומות עבודה תדשים,

אכא גם לא מסייעת לשמירה על הקיימים - מצב זה צריך להדאיג אותנו.

במקום להשקיע 3 מליון ש"ת בעסקים קטנים, אפשר לשמר את המקומות,

להחזירם לקדמותם ואולי גם לקלוט עובדים נוספים.

על המשרדים להתייחס לפניות אליהם, ולהשיב עליהן . לאתר ביקור

נציגי המשרדים באתרים שנפגעו, לא נראה לי ננקטה יוזמה כלשהי

לשיפור המצב. אפילו ראש העיר לא זכה לתשובה על פנייתו.

אסור לנו לפגוע בענף התיירות בעיר. כולנו נשמת לדעת שהענף

מתאושש ושתיירים רבים פוקדים את העיר. ענף התיירות הוא ענף יצוא

מובהק. אינני יודעת אם נותנים לו את כל התמיכות שמקבל ענף התעשיה.

הוא זכאי לקבל את ההטבות של התעשיה, כי הוא נותן מקומות עבודה

ומכניס מטבע זר למדינת ישראל. אגם הכנרת והעיר טבריה על תופיה

הינם פנינה וברכה תיירותיות. אל תיתנו לענף זה להתמוטט ולקרוס.

אני מבקשת ממשרד האוצר לדון בנושא על פי בקשתנו, ולבדוק כיצד

ניתן לעזור. חוק אסונות הטבע לא חל על ענף זה. אולי בכנסת הבאה

יקומו תברים, כדי לבצע תיקונים בחוק. בהכנת החוק הזה לא היינו

מודעים לכך. אילו היינו יוזמים הצעת חוק, לא היה די זמן כדי לטפל

י בה ולהשוות את זה לענף החקלאות, אם נגרמו לו נזקים. הייתי מציעה

הצעת חוק פרטית, שתעבור את כל ההליכים, אילו היה זמן מספיק לכך



לפני היציאה לפגרה. אני אמליץ, שבכנסת הבאה יש להגיש הצעת חוק

תיקון לחוק אסונות טבע, שיחול גם על ענף המלונאות.

2. ההלוואות - אפילו אם לא מגיע להם לקבל פיצוי, על פי חוק אסונות

טבע, על הממשלה, למחווה, למצוא דרך לעזור להם כדי לתקן את התשתית

שנהרסה. אולי כדאי לתת להם הלוואה בתנאים נוחים של 4% וכו'.

הממשלה, בהחלט, יכולה לעזור להם בנושא זה.

3. הביטוח - כפי שאמר חבר-הכנסת יהואש צידון , נושא זה צריך להיבדק.

אם המבוטחים אינם זכאים לפיצוי, מדוע הם קיבלו 15 אלף ש"ח. חברת

הביטות לא נתנה סכום זה לשם שמיים. חברות הביטות יודעות, שהן

חייבות לשלם את כספי הביטוח, ויכול להיות שזה כלול בתנאי הביטוח.

על משרד האוצר לברר סוגיה זו עם חברות הביטוח.

4. אני מאמצת את הצעתו של חבר-הכנסת יהואש צידון , לגבי הקמת ועדת
בדיקה שבה יהיו הגורמים הבאים
משרד התיירות, משרד האוצר, עירית

טבריה. על וועדה זו לבדוק את נושא הנזקים. כן יהיה עליה לבדוק אם

כדאי לתקן את התשתית שנהרסה במתכונת הקודמת או במתכונת חזקה יותר,

כדי למנוע אסונות עתידיים. שיפוצים כאלה מחייבים ,בוודאי, השקעות

נוספות, שבעלי יתקשו לעמוד בהן ואולי יזדקקו לעזרה.

5. מינהל מקרקעי ישראל - משרד האוצר צריך לבדוק אם יש דברים בגו. האם

ישנה אתריות שניתן להטיל אם על מינהל מקרקעי ישראל? אינני מכירה

את החוק בנושא הזה, ואינני יודעת אם יש להם המשך אחריות על מה

שקורה לקרקע שהוחכרה. הייתי מציעה שאם התאחדות בתי-המלון תבדוק את

הנושא, כי יש לה יעוץ משפטי וכו'.

6. הלוואות קודמות שאנשים לקחו - הנושא תוקן אפילו לגבי מקבלי

המשכנתאות. אין היום הלוואה מהעבר שממשיכים לשלם עליה 10.5%

ריבית. נדמה לי, ששיעור הריבית ירד ל-6% .
י י דאן
שיעור הריבית לא ירד בהלוואות ישירות. בבנק אומרים לי, שהם לא

קיבלו הוראה להוריד ריביות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
זהו עניין בין משרד האוצר לבין הבנקים. ישנה החלטה על הורדת

הריבית הישנה, ועל נושא זה להיבדק ע"י משרד האוצר. אין להמשיך ולשלם

את הריבית הרצחנית הזו. יש לבדוק מה ניתן לעשות לתיקון מצב זה.

ברצוני להעיר הערות נוספות, שאינן קשורות ישירות לנושא הדיון .

הערתי הראשונה קשורה בכביש העוקף של טבריה. הייתי בעיר בחופשת הפסח.

לא יתכן שלא יהיה לעיר כביש עוקף בנוסף לכביש הראשי בו נסענו. הפקקים

הם באורך של קילומטרים, והסבלנות פוקעת. מדוע לא מותקנים רמזורים

בטבריה, כמו בכל הארץ ? - זהו מצב בלתי נסבל.

ראש עירית טבריה י' פרץ;

אין רמזור במקום זה, כי הוא מזיק ולא עוזר. כיום, כל הכבישים

נפתחים ועוברים שיפוצים במרכז העיר. ישנו נושא, שאולי את תוכלי לעזור

לנו: הכביש העוקף. ישנן תוכניות לממנו ע"י המשקיעים בקרקע. אבל,

התוכניות "תקועות" איפה שהוא במינהל.

י י דאן t

בפקק הגדול מגדל. בכיוון של מגדל, אף אחד לא יודע שזה הכיוון



לתל-אביב, ושניתן להשתמש בכביש מטולה-עמיעד. האם אי אפשר לשים שלט של

מע"צ? אנו העמדנו אנשים, לומר לאנשים שאם אינם צריכים להיכנס לטבריה,

הם יכולים להשתמש בכביש העוקף.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הכנרת היא נכס חשוב. טבריה היא עיר תיירות יפהפיה למופת. העירית

חייבת לעשות כל שניתן , כדי לשרת את אוכלוסיית התיירים בצורה הטובה

ביותר.
מ' אמיר
אני רוצה לציין , כי התיירות בטבריה נמצאת בראש מתשבותיו של ראש

העיר יוסי פרץ.

ראש עירית טבריה י' פרץ;

כבוד היושבת-ראש, עשינו שינויים שונים בכבישים, שאולי לא שמת לב

אליהם. למשל, נבנה כביש בן 4 מסלולים ביוזמת עירית טבריה,
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
העיר התתתית, ולא על הכביש דווקא. אינני תוקפת את ראש העיר.

להיפך, יש בינינו ידידות.

הערתי השניה נוגעת בנושא הביוב. כשהייתי שרת הבריאות, חבר הכנסת

ביבי היה ראש עירית טבריה. כיום, הוא ממונה על איכות הסביבה והוא

צריך לדאוג לזה שהביוב לא יזרום בטבריה לכנרת. אין להרשות תופעה של

זרימת ביוב לאגם. כששומעים ברדיו הביוב שזורם לעיר תיירות זו,

התיירים לא מגיעים ופרנסת העיר נפגעת. בעית הביוב נמשכת זמן רב, והיא

צריכה להיפתר. אני מכירה את מכון הטיהור ועבר זמנו.

ראש עירית טבריה י' פרץ;

לפני שנה הקמנו מכון טיהור תדש לגמרי.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

יפה. יש לדאוג לכך, שצינורות הביוב יעמדו בעומס רב. אציין בתיוב
את הפיתות שנעשה בטבריה
הטיילת, המידרתוב היפה ושיפורים בעיר

שראויים להערכה. יש להמשיך בכיוון הזה, כדי לשרת את התיירים בצורה

הטובה ביותר.

אנו נתכנס לישיבה נוספת. אני מבקשת לקבל ממשרדי האוצר והתיירות

דיווח על תוצאות בדיקת הנושא, ועל הפעולות שננקטו כדי לעזור למפעלי

התיירות בעיר.

אני נועלת את ישיבת הוועדה.

תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה
12:50.

קוד המקור של הנתונים