ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 17/03/1992

חוק לעידוד המיגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה) (תיקון מס' 12, התשנ"ב-1992; מסקנות ועדת הכלכלה; תקנות שירותי תיירות (בתי מלון) התשנ"ב-1992

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 402

מישיבת ועדת הכלכלה שהתקיימה

ביום שלישי, י"ב באדר ב' התשנ"ב - 17.3.92, בשעה 13.00

נכחו: חברי הוועדה;

ש. ארבלי-אלמוזלינו - יו"ר

א. פורז
מוזמנים
שר התיירות ג. פת

א. רוזנטל - מנכ"ל משרד התיירות

א. יושע - סמנכ"ל שירותי תיירות

י. שובל - דובר משרד התיירות

א. רותם - עוזר השר

א. רוכל - מנהל מחלקת בתי מלון

מ. פדרמן - נשיא התאחדות בתי המלון

מ. אמיר - מנהל התאחדות בתי המלון

ע. קדמי - משרד המשפטים

מ. חושן - סגנית היועץ המשפטי

ר. צוואנג - מנהל הרשות להגנת הצרכן

א. גלר-צבן - מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

ש. אפרתי - איגוד עובדי בתי המלון

ש. עיר שי - משרד האוצר

א. בר - משרד התעשייה והמסחר

ח. פלץ - משרד האוצר

ב. פפרמן - משרד העבודה והרווחה

ע. כץ - שירות התעסוקה

י. שגיא - המוסד לביטוח לאומי

מ. בלבנדר - המוסד לביטוח לאומי

א. גולדשטיין - המוסד לביטוח לאומי

נ. מיכאילוב - משרד האוצר

ד. דרור - משרד המשפטים



( המשך )

יועץ משפטי;

צ. ענבר

מזכירת הוועדה;

ל. ורון

קצרנית;

ש. אלתרמן

סדר-היום;

1. תקנות שירותי תיירות (בתי מלון) התשנ"ב-1992

2. חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים)(הוראת שעה)

(תיקון מס' 2), התשנ"ב-1922

3. מסקנות ועדת הכלכלה בהצעות לסדר היום.



תקנות שירותי תיירות (בתי מלון) התשנ"ב-1992

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר יומנו תקנות שירותי

תיירות (בתי מלון). זו ישיבה שלישית בנושא הזה. נמצאים איתנו רזיאל צוואנג -

מנהל הרשות להגנת הצרכן, אסא רוכל - מנהל מחלקת בתי מלון, תיירות, אורי יושע -

סמנכ"ל שירותי תיירות, מירי חושן - סגנית היועץ המשפטי במשרד התיירות, משה

עמיר - מנהל התאחדות בתי המלון, מיקי פדרמן - נשיא התאחדות בתי המלון, מר

קדמי, אבי רוזנטל - מנכ"ל משרד התיירות, אסתר גלר צבן - מנכ"ל המועצה הישראלית

לצרכנות. אני מקדמת את כולכם בברכה.

לפני שאני מתחילה בתקנות אני רוצה לומר לכם, אני סיירתי בטבריה וביקרתי

שם בטיילת לאחר חטופה שהיתה. עמדתי מקרוב על הנזקים הגדולים שנגרמו לבתי

המלון, ואמרו לי שאתה המנכ"ל ביקרת שם וגם משה עמיר.

רציתי בכל ליבי לקחת את הנושא הזה לדיון היום, אבל אנחנו נמצאים במיטת

סדום מבחינת הזמן. אני רוצה לייחד ישיבה לנושא הזה בפגרא, אולי בעוד שבוע-

שבועיים. נמצא את הזמן המתאים לקיים דיון. אני חושבת שהממשלה חייבת לפצות את

בתי המלון הללו על הנזקים החמורים שנגמרו להם בעקבות מה שקרה. כל הכבוד להם על

עמידתם, לא לפגוע בתיירות ולתת לתיירים את השירות הטוב ביותר גם בתנאים הקשים

הללו.

גם התאחדות בתי המלון צריכה לעמוד על המשמר. במיוחד משרד התיירות חייב

לדרוש מהממשלה, שהם יקבלו פיצוי כמו לגבי אסון הטבע בחקלאות. למרות שהתרעמנו

על גובה הפיצוי ועל הקריטריונים שהם לעג לרש, גם חייבים לפצות את בתי המלון על

הנזקים החמורים שנגרמו. אנחנו בהחלט נשתף פעולה בנושא זה ברצון.

א. רוזנטל;

אם היושבת ראש כבר נגעה בנושא, אני גם ביקרתי בטבריה. איפה הבעיה שלנו

בתיירות? אנחנו משתדלים לא לדבר על אסונות. אם אתה מחבר אסונות לתיירות, אף

אחד לא בא. גם ישראלים לא באים. היו הרבה ביטולים כי שמעו שיש סופה, על אחת

כמה וכמה אסונות.

עשיתי סיבוב ביום ששי והיום יש שם צוות של החברה הממשלתית לתיירות פלוס

מהנדס העיר טבריה. יש בטבריה שלשה דברים: יש דברים שאנחנו עשינו בתשתית, החברה

הממשלתית לתיירות שמר פדרמן היה הרבה זמן במועצת המנהלים שלה. עשינו את

התשתית. לזה נכנס החוף הציבורי של טבריה שרק עכשיו השלמנו אותו בהשקעה של 2

מליון שקל. הוא החזיק איך שהוא מעמד. בחלק האמצעי, ששמנו על חלק שכבר היה,

הסלעים יצאו. כל הפלטה נשארה ונפלה למטה. היא נמצאת מטר וחצי יותר למטה, נעקרו

ספסלים עם יסודות מבטון ועפו. אילולא הגדר, היו עפים על כביש טבריה צמח.

חובתנו בתור החברה הממשלתית לתיירות לתקן את זה.

באיזור ליד המרינה, של יאיר ובמן שהוא יזם פרטי, אני מקווה שיש לו ביטוח.

אצלו הכל זז וגם נפל למטה. במה שנוכל לסייע נסייע. אצלו הנזק הוא גם למסעדות

בקומה הראשונה של הבית הכחול. גם לא חיה לו חשמל.

הטיילת ליד קיסר, החברה הממשלתית בנתה אותה לפני 12 שנה. המעקות נפלו.

אלה דברים שאנחנו צריכים עוד פעם לסדר.



לגבי מלון רגן שבו היה נזק ל-8 חדרים. שם לדעתי אפשר לטפל בשתי צורות,
בנוסף למה שוזממשלה תחליט
1. ביטוח של המלון. 2. לפי החוק לעידוד השקעות הון,

אם הוא יגיש רשימה של שיפוצים שהוא צריך לעשות, נשתדל שיקבל לפחות %29 .

בסך הכל אנחנו ערים לענין, בתוך ימים ספורים אנחנו נגיב.
היו"ר ש. ארבלי אלמוזלינו
אני ברכתי על זה שהיית שם וביקרת, ואתם כבר נוקטים בצעדים. ברגע שהדברים

האלה יהיו מוכנים, אנחנו נקיים דיון.

א. רוזנטל;

העיר טבריה מלאה בתיירים ובתיירי פנים.

היו"ר ש. ארבלי אלמוזלינו;

אנחנו עוברים לנושא תקנות שירותי התיירות. קיימתם התייעצות?
א. רוזנטל
הטלת עלינו בפעם שעברה לכנס את המועצה הארצית לבתי מלון. בין חברי המועצה

השתתפו כל נציגי המשרד, נציגי משרדים אחרים, גם נציגי הכבאות, נציגי משרד

הבריאות, מר ששון אפרתי, מר אלכס סופון מבית ספר לתיירות. הצגנו בפניהם את כל

הנושא. הוא אושר בהסכמה פה אחד.

תוך כדי מתן תשומת לב לנושא שהעלה מר ששון אפרתי. הוא מבקש מהמלונאים יחד

עם המשרד למנוע כל תחושה שיש אפשרות של פגיעה בעובדים. אנו רגישים למעמד

העובדים בענף ומקווים שהדיונים הספציפיים בין ההתאחדות לבין נציגות ארגון

העובדים יתנהלו ברוח טובה ולשביעות רצון שני הצדדים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בסדר גמור. מחליטים לאשר את השיטה החדשה והשינויים כפי שבאו לידי ביטוי

בתקנות שירותי התיירות.
ע. קדמי
ברצוני להעיר. התקנות האלה עברו למעשה את הביקורת של משרד המשפטים ואושרו

על ידם, על כל סעיפיהם ולאחר תיקונים שהם ביקשו להכניס.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אדוני שר התיירות, אני מקדמת אותך בברכה. אנחנו בינתיים קצת דנו על הנושא

של טבריה.

שמענו דיווח על התייעצות שהיתה עם המועצה, אני שמחה שהם אכן קיבלו את

ההצעה לתמוך בשינוי השיטה. קדמי, מה היו ההערות של משרד המשפטים?
ע. קדמי
אלה היו בעיקר הערות לנוסח ואנחנו שינינו בהתאם. מה שנמצא לפני הוועדה זה

הנוסח הסופי של משרד המשפטים.



נקרא את סעיף 4 על פירשום מחירי שירות ואת סעיף 9 על סמכויות לפטור.

ע. קדמי;

תקנה 4 קובעת את הרזרבה להודיע לרשות המוסמכת על המהירים. א. לצורך פרסום

בלשכות תיירות בארץ ובחו"ל של שירות במלון רשום, יתן המלון הרשום הודעה

לממונה, בדרך שהוא קבע, עד ה-30 בנובמבר של כל שנה ובה רשימת מחירי השיירות

בדולרים, שתחול למן ה-1 במרץ של השנה שלאחריה (להלן - ההודעה). זו למעשה

ההודעה שבית המלון צריך להודיע לרשות המוסמכת.

ב. מבקש מלון רשום לשנות מחיריו הנקובים בהודעה, יודיע על כך לממונה

בכתב, תשעים ימים לפני המועד שבו יחול השינוי.

ג. בנוסף להודעה כאמור בתקנת משנה (א) יודיע מלון רשום לממונה על שירות

נוסף שהמלון מספק, לפי טבלת סמלי השירותים שקבע הממונה.

ד. הודיע מלון רשום העל שירות או שירות נוסף שהוא נותן, לא יפסיק נתינתו

אלא אם כן הודיע על כך תשעים ימים מראש, בכתב, לממונה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הממונה - מי ששר התיירות מינה אותו.

ע. קדמי;

מי ששר התיירות מינה אותו. זו תקנה 4 אשר למעשה מסדירה את ההודעה על

המחיר לרשות המוסמכת ואת דרך הפירסום.

תקנה 9 קובעת: השר רשאי לפטור בית מלון או קבוצה או סוג של בתי מלון

מהוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

על פי איזה קריטריונים הוא יפטור?
ע. קדמי
יכול להיות מצב שבית מלון אינו עומד בדיוק בהוראה של תקנה. לדוגמא יכול

להיות מצב של שינוי פיזי שנמצא שנמצא בהליך של טיפול ואז הוא יכול לפטור את

אותו בית מלון בדרך כזו או אחרת.

על כן מאחר והקריטריונים כאן הם מאד קשורים כפי שאנחנו רואים בתקנה 2,

הרי שנוצר הצורך למעשה לפטור במקרים יוצאים מהכלל וחריגים. המצב היום הוא: על

פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים תשכ"ז-1967, גם שם יש לשר סמכות לפטור בית

מלון או קבוצת בתי מלון מהוראות הצו.

כפי שאמרתי בישיבה קודמת, תקנות אלו המונחות עתה לפני הוועדה באות להחליף
את שני סוגי חקיקת המישנה
1. תקנות בתי המלון על פי חוק שירותי תיירות מ-

1980; 2. צו בתי המלון על פי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים 1967. כאשר

כינסנו בתקנות אלו את ההוראות על פי שני סוגי חקיקת המישנה, בתוספת השינויים

הנדרשים על פי שינוי השיטה המתבקשת מדירוג בתי המלון.

ש
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הגדרות - הסעיף מאושר.

סעיף 2- מלון רשום, לסעיף הזה לא היו הערות - מאושר.

סעיף 3 - תקפה של תעודה עד ל-31 בדצמבר של השנה שלאהר שנת נתינתה - מאושר

סעיף 4 - פירסום מחירי שירות.
ר. צוואנג
בישיבה שלפני הקודמת, שני ארגוני הצרכנים הביעו הסתיגות מהשיטה החדשה, אם

כי יש לה אומץ לב בלתי רגיל.
הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הודעתי בישיבה קודמת שגס על שר התיירות מוסכם שזו תקופת נסיון של שנתיים.
ר. צוואנג
דבר שני, אני מבקש שהצגת המחירים תהיה גם בשקלים, משום שבסך הכל אנחנו

חיים במדינת ישראל.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

מקובל.

ע. קדמי;

זה מקובל, זה מופיע בתקנות.
ר. צוואנג
לא קיבלנו אותן.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יכולת לקבל אותן וללמוד אותן היטב.
ע.קדמי
תקנה 5 (ב) אכן מסדירה את אופן הצגת המחירים.
א. גלר-צבן
כאן נאמר שעד ה-30 לנובמבר תימסר רשימת מחירי השירות בדולרים. מה בדבר

רשימת השירות הנוסף? רשימת השירות הנוסף לא תימסר? השירות כולל לינה וארוחת

בוקר.
ע. קדמי
בתקנה 4 (ג) כתוב שבנוסף להודעה על פי תקנת מישנה (א) יודיע מלון רשום

לממונה על שירות נוסף שהוא מספק. אותו מלון גם לא רשאי להפסיק נתינה של השירות

אלא אם כן הוא הודיע מראש 90 יום לממונה.
א. גלר-צבן
זה ברור שהוא מודיע, אבל הוא לא מודיע על המחירים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אי אפשר להודיע שנה מראש על המחירים של השירות הנוסף, הרי מתהוללים

שינויים.

שר התיירות ג. פת;

אני גם לא אציע את זה. אני יזמתי את כל התהליך הזה. היו כמה לילות שלא

ישנתי, כי אנחנו עושים פה מהפכה. כיוון שיש לנו את שיתוף הפעולה של התאחדות

בתי המלון, אני מאמין שבסופו של דבר זה יתן שירות יותר טוב וזה יוריד גם את

המחירים, כי התחרות פשוט תהיה יותר גדולה. לא תהיה אפשרות להסתתר מאחורי

הכוכבים . לקחת את מחירי הכוכבים ולא לתת את שירות הכוכבים. פה התחרות היא

שתפעל.

העובדה היא שבמרבית מדינות העולם התיירותיות גמרו עם ענין הכוכבים.

א. גלר-צבן;

אני פניתי אל כמה מדינות באירופה ועדיין לא קיבלתי תשובה.

שר התיירות ג. פת;

אני יכול לתת נתונים. המדינות היותר מפותחות אין להן כוכבים. בצרפת זה

נעשה בצורה וולנטרית על ידי מישלן. יכול להיות שיבוא יום וגם התאחדות בתי

המלון תזמין הנה את הטריפל איי או את מישלן שיעשו את הדירוג. אני לא הייתי

מציע בשלב הזה לעשות את זה, כי אני חושש מאד שתהיה פה שחיטה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

זה בלתי אפשרי להודיע שנה מראש מה המחיר של השירותים הנוספים.
א. גלר-צבן
90 יום מראש.

שר התיירות ג. פת;

זה לא 90 יום מראש. את מודיעה 90 יום מראש, אבל זה קבוע לשנה שלמה. זאת

אומרת את קובעת בנובמבר מה יהיו מחירי הארוחות בחודש מאי-יוני. זה בלתי אפשרי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 4 - מאושר

סעיף 5 - מאושר

סעיף 6 - מוסמך לנהול במלון - מאושר

סעיף 7 - הטעיה בפרסום - מאושר

סעיף 8 - ביטול תעודה - מאושר

סעיף 9 - מאושר

סעיף 10 - ביקורת - מאושר

סעיף 11 - מועצה ארצית. יש ייצוג לארגוני הצרכנים?



ע. קדמי;

לש. תקנה 11 כפי שמופיעה כאן אכן אין בה נציגים של הצרכנים. אנהנו קיבלנו

את הערתה של גבירתי בישיבה הקודמת. אני מבקש שזה יתווסף כמו ההערה לגבי תוקף

התקנות לשנתיים מיום פירסומן. אנהנו נוסיף שני נציגי ארגוני הצרכנים, האחד של

הרשות להגנת הצרכן והשני של המועצה הישראלית לצרכנות. יהיו 15 הברים במועצה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
יהיו 15 במקום 13. תהיה נציגות חיובית מאד שהיא תתרום לנושא הזה.

סעיף 11 - עם התיקון מאושר

סעיף 12 - ישיבות המועצה
שר התיירות ג. פת
האם זה הגיוני שהמועצה חייבת להתכנס על פי דרישת שנים מהבריה בלבד? זה

מספר קטן מאד, לפחות שליש מחבריה.
מ. פדרמן
או על ידי היושב ראש או על ידי לפחות שלשה או חמישה מחבריה.
שר התי ירות ג. פת
היושב ראש תמיד יכול.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה אתם אומרים?
א. גלר-צבן
שליש.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
5 מתוך 15 יכולים לדרוש כינוסה של המועצה.
שר התי ירות ג. פת
במקום 7 הברי המועצה מהווים מנין חוקי צריך להיות עכשיו 8.
ע. קדמי
תקנה 12 (ב) תשונה ל-8 חברי מועצה וב (א) במקום על פי דרישת שנים מחבריה

על פי דרישת 5 מחבריה.
שר התיירות ג. פת
אני לא משפטן, אבל אני חושב שיותר נכון לומר שליש של חברי המועצה. יכול

להיווצר מצב שהמועצה תקטן מטעמים שונים. אני מציע שתמיד יהיה שליש מחברי

המועצה.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אם מתפנה מקום, ימנו במקומו. אני לא מתנגדת, אותה פרופורציה נשארת.
א. קדמי
בתקנה 12 (א) במקום שנים מחבריה יופיע שליש מחבריה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני אשאל את היועץ המשפטי שלנו, אם אפשר לומר שליש יישאר שליש, אם לא

נחזור לחמישה.

סעיף 12 - מאושר

סעיף 13 - ועדות - מאושר

סעיף - 14ביטול - מאושר

סעיף 15 - תהילה - מאושר

סעיף 16 - הוראות מעבר - מאושר

ע. קדמי;

זאת הוראת מעבר עד ה-31 בדצמבר 1992. תוקפן של תקנות אלה שנתיים מיום

פירסומן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

בזה אישרנו למעשה את תקנות שירותי תיירות בתי מלון התשנ"ב -1992. אני

מברכת על השיטה החדשה. אני רוצה לקוות שאכן היא תוכיח את עצמה והיא תשפר את

השירותים היכן שצריך לשפר אותם, תביא להוזלת מחירים לטובתו של האזרח הישראלי,

התייר הישראלי ותייר חוץ. נקווה שהיא לא תפגע בבתי המלון וגם לא בעובדים כפי

שהדבר הזה בא לביטוי בהחלטת המועצה.

זו הישיבה האחרונה לפני יציאת הכנסת לפגרא, לפני הבחירות. יכול להיות

שתהיינה תקנות נוספות באמצע הפגרא, הוועדה תמיד מוכנה לדון בהן. לא ניתן לדחות

אותן.

אני רוצה להודות לך אדוני השר על שיתוף הפעולה ועל מערכת היחסים הטובה

שהיתה ביניכם לבין הוועדה. אני רוצה להודות לחברים שליוו אותנו בעבודתנו במשך

כל התקופה. אני גם לכם מר פדרמן ועמיר על מערכת היחסים הטובה. נקווה שכל מה

שאנחנו עשינו אכן יביא להגדלת מספר התיירים אשר באים לארץ, כי ענף התיירות הוא

אחד הענפים החשובים לדעתי במדינת ישראל. זה ענף שגם מכניס מטבע זר למדינת

ישראל ואותו צריך לעודד ולטפח. כך עשינו. זו המטרה שהיתה לנגד עינינו, נקווה

שגם בעתיד כך יהיה.

שר התיירות ג. פת;

גבירתי היושבת ראש, שזה לא ייראה כאילו תשלום חוזר, אבל אני אומר את

הדברים בכל פה, בכל הזדמנות שניתנת לי. אם כל משרד ממשלתי היה נהנה משיתוף

פעולה, גיבוי, אוזן קשובה ולב חם לבעיותיו כפי שאנחנו נהנינו מהדברים הללו

מטעם ועדת הכלכלה של הכנסת, מדינת ישראל היתה נראית אחרת.

אני לא יודע אם כל משרדי הממשלה מנצלים את האפשרויות האלה. אנחנו ניצלנו

את האפשרויות האלה ואנחנו מודים לך מאד.



אנחנו התחלנו את הקדנציה עם בעיות קשות מאד, עם יחסים מאד מעורערים בין

המשרד לבין התאחדות בתי המלון. עם כניסתו של מיקי פדרמן כנשיא התאחדות בתי

המלון השתנו כל סדיר בראשית. מאז ועד היום אנחנו עובדים במשותף, בהבנה מלאה,

בהתיעצות קבועה. עברנו תקופה קשה מאד של ענף שכמעט עמד על סף התמוטטות.

בהתיעצות משותפת, בעזרת הוועדה הזאת גם כן, אנחנו הצלחנו לשמור על הענף והענף

הזח חזר לקדמותו פלוס פלוס לאחר משבר חמפרץ הפרסי. תודח לאל אנחנו רואים את זה

היום בבתי המלון, ברחובות הערים. אנחנו רואים את זה בעידו של תיירות פנים.

רק היום נודע לי שבמתולה נוספו 70 "צימרים". כאשר באתי לבקש גיבוי

מהוועדה הנושא בנושא הצימרים, היתה הבנה מלאה של התאחדות בתי המלון לענין הזה.

היום יש 3700 צימרים.

הייתי בבית הלל לפני מספר שבועות בהקשר פוליטי, שם התחלף השלטון. אני מאד

התרגשתי, ניגשו אלי עשרות מושבניקים ואמרו לי שזו פעם ראשונה בחייהם שהם רואים

כסף. חלק גדול מהם רואה ארבע-חמש פעמים בשבוע 400-500 שקל ביד. והם לא תלויים

רק באפשרויות הפרנסה החקלאיות. תארו לכם אם היום לא היה להם את מקור הפרנסה

הזה, כאשר הכל כמעט בהתמוטטות טוטלית בענף החקלאות. העובדה שעם ישראל נוהר אלי

הגליל זה חשוב מאד וזה טוב מאד.

גבירתי היושבת ראש, בשנה הזו עשינו פעולות פיתוח שלא היו כדוגמתן בתקופת

זמן מוגבלת של שנים. אני שמח לדווח שהפגיעה בתשתית התיירותית שהיתה כתוצאה

מהסופה האחרונה היא באמת זעומה. יש כבר צוות מקצועי שעובד בשטח. מה ששיך

לסקטור הפרטי יש ביטוח. מה שאין ביטוח אנחנו נצטרך לעזור. בסך הכל היה טוב

שבתי המלון לא נסגרו ואפילו לא לשעה אחת. הם עמלו קשה להוציא את המים, לפתור

את הבעיות והחיים חוזרים למסלולם.

כל הפעילות התשתיתית שעשינו עם ניצול שפל המים, רמת המים בכנסת הוכיחה

כמה צדקנו, כי המים חזרו לגבהים הרצויים. ולכן יש היום לקיבוצים סביב הכנרת,

לאיזור טבריה מרחב מחייה תיירותי הרבה יותר גדול. אילו היינו צריכים לעשות

בתוככי המים, היה עולה פי כמה וכמה.

הרחבנו מאד את כושר הקליטה של ירדנית, המקום של הצליינות. ניאלץ כנראה,

ואני שמח שניאלץ, להקים עוד מרכז לטבילה. מספר הצליינים הולך וגדל, במימדים

הרבה יותר גדולים מאשר מספר היהודים.

מיקי ואנוכי חזרנו מה-TTD - תערוכת התיירות הגדולה ביותר שמתקיימת מדי

שנה. הביתן הישראלי הוא ביתן מאד פונקציונלי, גדול ופעיל מאד. הענף היה מאד

מרוצה ואני אבקש ממיקי לומר מספר מלים.
א. פורז
מה תעשו בתערוכת אקספו?
שר התיירות ג. פת
אני אגיע לזה. היה גם ערב ישראל. הדבר נעשה בשיתוף עם רשת קמפינסקי ורשת

דן, שעשתה דבר יוצא מגדר הרגיל. אני אישית לא השתתפתי והתנצלתי במסיבת

עיתונאים גדולה מאד שמיקי ואני השתתפנו בה, והודעתי שבגלל מותו של מר בגין לא

אנוכי ולא הקונסול הכללי נשתתף. מיקי מילא את מקומי. זה היה דבר מאד מאד טוב.

ממשיכים הלאה בבניית בתי מלון. התחילו בבניית בית מלון גדול בים המלח,

הילטון ים המלח, צפונית למלון הוד. בעוד כחודשיים-שלשה חודשים ייפתחו שלשה בתי

מלון נוספים באילת, ביניהם מלון פרינסס על גבול טבה. אני חושב שהבעלים עשו

בתבונה, כיוון שחברת פנטה היא חברת בת של לופטהנזה. לופטהנזה שלא כאל-על



הפסידה 600 מליון מרק השנה, והיא כנראה מוכרת את חברת פנטה. אין צורך להתקשר

עם חברה שכל הקשר איתה היה משום שהיה לה קשר עם חברת תעופה. מדובר גם על בתי

מלון נוספים בתל אביב, ותל אביב זקוקה לבתי מלון. הרבה בלתי מלון נסגרו בשנים

האחרונות והפכו להיות בתי דירות, כמו מלון סמואל.
א. פורז
לפני שהוא הפך לבית דירות הוא היה קונקורד.
שר הת''רות ג. פת
היו הרבה שינו" שם, אבל לא שינו" מזל. אלה דברים חשובים מאד. אני רואה

את השנה הזו כשנה טובה מאד לתיירות, על פי הדיווחים שיש לנו מחברות התעופה

ומבתי המלון. אני ביקשתי מחברת לופטהנזה שתכניס לשירות את מטוסי 747, משום

שמטוסי הא"רבס לא מספקים. אם ניקח את גרמניה, יש שבע טיסות לשבוע של אל על,

שבע טיסות לשבוע של לופטהנזה, שתי טיסות מברלין. עכשיו ק.ל.מ החליט לקיים ארבע

טיסות לשבוע ממינכן לישראל, וזה דבר חיובי מאד.

אני רוצה לומר משהו שאני מאד מצטער עליו. הממשלה טיפלה בנושא של האקספו

2000 בצורה מאד מאד לא מוצלחת. התוצאה היא שיש ביתן ישראלי בצורת אוהל שבסך

הכל יהיה תערוכה אורקולית. אני חושב שישראל היתה יכולה להציג הרבה יותר מאשר

תערוכה אורקולית. אבל האוצר שיחק את כל משחקיו המשונים והשונים, והתוצאה היא

זו שיש מה שיש.

אני ביקשתי שבסוף הביתן הזח, כיוון שמאות אלפים יבקרו בו, ואולי מליון

במשך חמישה-ששה חודשים, יעמידו לרשותנו 30 ממ"ר ללישכה ו-10 ממ"ר לצורך

איכסון. ביקשנו שיתנו לנו גם תקציב, כיוון שעשינו חשבון של מליון - למליון

וחצי חוברות פירסומת בארבע שפות, בעלות של מליון דולר בערך. בסוף קיבלנו חוות

דעת מאד מאד מקצועית שהאוצר יכול להזרים לנו סכום אגדתי של 50 אלף שקל ו-2.5

ממייר ללישכה. הודענו להם שיעשו שם את הסרט האורקולי שלהם, אנחנו לא נשתתף

בזה לצערי הרב. חבל מאד.
א. פורז
יש עוד זמן לשנות.
שר הת''רות ג. פת
אני גם לא יכול לשנות. אני יכול להתחיל עכשיו להכין את החומר לחודש הבא?

רבותי, מדברים איתי על 20 אלף דולר ו-2.5 ממייר. באמת משחקים בענין. אנשי

חמקצוע שמנהלים את הענין הזה מבינים יפה מאד בתערוכות בינלאומיות, ואלה

המסקנות שהגיעו אליהן.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה רבה. אני רוצה להודות בהזדמנות הזאת לארגוני הצרכנים, הרשות להגנת

הצרכן והמועצה הישראלית לצרכנות, על שיתוף הפעולה ועל העירנות שלכם; על הדאגה

שלכם לצרכן ועל החדרת המודעות בקרב כל אלה שצריכים לדעת גם לשמור על האינטרסים

שלהם ועל הזכויות שלהם. תבורכו על כך.
ר. צוואנג
אם מותר לי, ולא על מנת להחזיר כפי שנאמר, ראשית כל מקובלים עלי דברי השר

על שיתוף הפעולה. אנחנו די הרבה פעמים מוזמנים לוועדת הכלכלה בהרבה מאד



נושאים. לדעתי כל הנושאים שמובאים לוועדת הכלכלה יש בהם איזו שהיא השלכה על

ציבור הצרכנים במדינת ישראל. כבוד היושבת ראש של הוועדה מצאה את האיזון הנכון

ואת הפורמולה הנכונה כדי גם לתת יצוג לארגוני הצרכנים וגם לשמוע כמובן את

הקולות של הבאים השונים לוועדה הזאת. ועל כך מגיע לה הרבה מאד יישר כוה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
תודה רבה, תודה לכולם. שיהיה לכם פורים שמח.
מ. פדרמן
אני פשוט מצטרף לאוירה שנמצאת פה בהדר. אני רוצה לומר מספר דברים. זה

קורה כל יום שמשרד ממשלתי מהליט בעצם לבוא לקראת ענף שהוא מופקד עליו ולתת בו

אמון. עם כל זה שחשבתי שכל הפיקוח לא היה נכון ושעצם ההחלטה היא נבונה, אני לא

יכול שלא לברך על ההחלטה. מבחינה פוליטית עם כל מה שקשור בזה - זו ללא ספק

החלטה מאד אמיצה. היא נכונה, אבל היא גם מראה על שאר רוח ועל אמון הדדי.

אני רוצה לומר פה שהדבר הזה מחייב אותנו, אדוני השר. אני גם מודה מאד לשר

ולמנכ"ל, ואני גם יודע שמבחינת הפקידות הבכירה של המשרד זו החלטה לא קלה. אני

יודע שהיא מבוססת על אמון ויחסים שפיתחנו במשך השנים. אני מתחייב פה שאנחנו לא

נאכזב אותכם באשר למה שאתם חושבים, ובזה אנחנו שותפים, נכון מבחינת הענף.

את אמרת, גבירתי היושבת ראש, שאת חושבת שזה יביא להורדת מחירים. אני רוצה

לדייק, זה יביא בחלק להורדת מחירים, יכול גס להיות שפה ושם זה יביא להעלאת

מחירים, אבל זה יעשה מה שהכלכלה בעצם דורשת. זה יביא לשיווי משקל כלכלי נכון.

אנחנו הכלכלנים קוראים לזה הקצבת משאבים נכונה. הדבר ימצא את האיזון הכלכלי

הנכון, וזו בעצם הדרך הכלכלית הנבונה והנכונה ביותר.

אני משוכנע שכאשר נשב פה עוד שנתיים וננסה להעריך, נודה שעשינו את הדבר

הנכון מבחינת המשק. אני גם רוצה להצטרף לדברי השר ולהגיד שמאד מאד נהנינו לשתף

איתכם פעולה. אני זוכר את הביקורים המשותפים שביקרתם באי זורים השונים בארץ.

תמיד מצאנו כאן ועדה פוזיטיבית עם רצון טוב. בדרך כלל גם הסכמנו. אבל גם איפה

שלא הסכמנו, עשינו את זה מתוך הבנה וכבוד הדדי. אני באמת רוצה להודות לך, זאת

ישיבה אחרונה כמעט של הוועדה, על כל שיתוף הפעולה, על האוירה המאד

קונסטרוקטיבית שידעת להשרות על הדיונים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

תודה רבה, אני מאחלת לכם כל טוב ופורים שמח.



חוק לעידוד המיגזר העסקי (קליטת עובדים)

(הוראת שעה) (תיקון מס' 12, התשנ"ב-1992

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום: חוק לעידוד המיגזר העיקי (קליטת

עובדים} (הוראות שעה) (תיקון מסי 2), התשנ"ב-1992. נמצאים איתנו אריה בר - משר

התעשייה והמסחר, חיים פלץ - משרד האוצר, בני פפרמן - משרד העבודה והרווחה,

יחזקאל שגיא - ביטוח לאומי, מיקי בלבנדר - ביטוח לאומי, אביבה גולדשטיין-

ביטוח לאומי, נטשה מיכאלוב - משרד האוצר, דלית דרור - משרד המשפטים, ע' כץ -

שרות התעסוקה. אני מקדמת את כולם בברכה.

רבותי, בישיבה הקודמת היה דיון והיום אנחנו נתחיל לקרוא את סעיפי החוק.

כל אחד יכול להעיר את ההערות שלו, הערות עניניות ולא דיון. המטרה ידועה

לכולנו, אנחנו צריכים את הנושא של כוח אדם, כדי למנו פרצות הקיימות בחוק.

בבקשה, אדוני היועץ המשפטי.
צ. ענבר
תיקון סעיף 1: 1. בחוק לעידו המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה),

התשנייא-1991 (להלן-החוק העיקרי) בסעיף 0 1-

(1) לפני הגדרת "מעסקי" יבוא:

"קבלן כח אדם" - מעסיק שעיסוקו מתן שירותי כח אדם של עובדיו לשם

עבודה אצל זולתו, לרבות מעסיק שעיסוקו במתן שירותי שמירה או נקיון אצל זולתו;
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתם מכניסים את שני הדברים האלה, גם את השמירה וגם את הנקיון.
צ. ענבר
כן. כלומר, לא נותן את כוח האדם ככוח אדם שיעסיקו אותו ישירות המעסיק

האמיתי, אלא הוא נותן שירותי שמירה ונקיון אצל זולתו, והם עדיין כנראה מבחינה

פורמלית העובדים שלו ולא של המקום שבו הם עובדים.

"עובד קבלן" - עובד המועסק על ידי קבלן כח אדם אצל זולתו ואשר לענין

חוק זה ייחשב כאילו הוא עובדו של המזמין;

"מזמין" - מעסיק שמבצע עבודה גם באמצעות עובד קבלן.

(2) בהגדרת "מעסיק" -

(א) במקום "במגזר העסקי" יבוא "במגזר העסקי למעט קבלן כח אדם";

כלומר, ההגדרה תהיה מעסיק במיגזר העיסקי למעט קבלן כח אדם שהעסיק בתקופה

הקודמת מעל 5 עובדים וכוי.

(ב) בסופה יבוא "ועובד קבלן". כלומר, לענין זה עובד לרבות חבר באגודה

שיתופית שהועסק במיגזר העיסקי ועובד קבלן.

(3) בהגדרת "רבעון" במקום הסיפא המתחילה במילים "והאחרונה בהם" יבוא

"והאחרונה בהם מסתיימת ביום כ"ז בכסלו התשנ"ה - 30 בנובמבר 1994.
הי ו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
פה אנחנו קובעים את ההארכה. אין הצעה לשינוי בהגדרות? אותי מספק מה שכתוב



פה לגבי ההגדרות. אם אין הערות סעיף 1 נקבל. אנחנו עוברים לסעיף 2

צ. ענבר;

תיקון סעיף 2: בסעיף 2 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן(ב), ברישא, במקום "עשרה חדשים" יבוא" עשרים וארבעה חדשים";

(2) בסופו יבוא -

(ג) בענין עובדיו של מעסיק או מזמין יימנו כל העובדים למעשה, לרבות

עובדי קבלן

דיברתי עם שמעון שלגבי כל הענין הזה של מעסיק מזמין ובאיזו מידה בגוף

הסעיפים עצמם יש צורך לשנות, עוד נשב בזמן הניסוח ונראה שלא יצא שסעיף אחד

מפנה לשני ובסוף משהו נופל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נניח מפעל מסוים מעסיק עשרים עובדים. חמישה עובדים קיבל משירות התעסוקה.

הם עובדים שלו. עליהם הוא מקבל ללא בעיות.

ש. עיר שי;

אם הוא עומד בכל התנאים כמובן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

ברור. אחר כך מקבלן כוח אדם הוא מזמין עוד חמישה אנשים. הם לא ייכללו? לא

ימנו אותם?
ש. עיר שי
קבלן כח אדם עצמו לא יוכל להגיד בגין אף עובד שלו בקשה. עובד קבלן כוח

אדם שמועסק אצל מזמין שהוא במיגזר העיסקי ושמעסיק אותו באותו היקף של עובד

נוסף ומשלם את שכרו, דרך הקבלן אמנם, והוא עומד בכל התנאים יקבל.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

יקבל המזמין ולא הקבלן.
ש. עיר שי
כן, אבל לא צריך להטעות. אין ספק שמבחינה כלכלית חלק מהתמריץ יתחלק בגלל

כוחות השוק. אין ברירה, זה לא ילך כולו לקבלן כוח אדם אלא יועבר פיזית

למזמין. כי הוא במיגזר העיסקי והעובד הנוסף הזה שהוא קיבל אותו עומד במיגזר

העיסקי באמת בכל התנאים של החוק.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

מה שאתה אומר יהיה כך במציאות בדיוק. מתוך שיחה שהיתה לי עם נציגים של

התעשיינים, הבנתי שהם יסתדרו ביניהם. זו אחת הרמאויות הגדולות שתהיינה בענין

הזה.

דבר שני. מקובל עלי שהמזמין יקבל על אותו עובד קבלן ולא הקבלן, אבל בתנאי

שישלמו לו את אותם התנאים שמשלמים לעובד של המזמין. ירוויחו על העובד של הקבלן

פעמיים.
ש. עיר שי
הוא יקבל תמריץ על השכר שמשולם בפועל.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

מי ירוויח - הממשלה, האוצר?

ש. עיר שי;

מה פירוש מי ירוויח. אף אהד לא ירוויח, המשק אולי ירוויח.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הרי יש שני סוגי עובדים . על עובד שבא מהקבלן אני מסכימה שהקבלן לא יקבל

את התמריץ אלא המזמין. נניח "עלית" מזמין אצל קבלן ושולחים לו 10 עובדים.

הקבלן לא יקבל על ה-10 עובדים האלה אלא "עלית". מוסכם עלי כי הוא יוצר את

מקומות העבודה וצריך לתת לו את התמריץ. אבל העובדים הללו לא עולים לו כמו

שעולים העובדים שלו. אז הוא מרוויח גם על העובדים האלה שהוא משלם פהות לקבלן

עבורם וגם את התמריץ.

ש. עיר שי;

הוא מקבל מאיתנו רק שליש מהשכר שהוא משולם בפועל לעובד. הוא לא יקבל שליש

מהשכר שהוא משלם לעובד ישיר שלו שהוא יותר גבוה. השליש הוא לפי תשלום השכר

בפועל.
צ. ענבר
זה ישנו בסעיף 3 (ב). סעיף זה אומר לנו שהתמריץ יהיה בשיעור של שליש

מהשכר החודש ששולם לעובד בפועל. כלומר, מה שקובע הוא לא מה שישולם לקבלן אלא

מה שישולם לעובד בפועל, בין אם זה על ידי הקבלן. המעסיק עצמו משלם לקבלן, אבל

הוא יקבל רק לפי מה שהקבלן משלם לעובד.
ע. כץ
איך ידעו את זה?
צ. ענבר
בהצהרות לביטוח לאומי יצטרך קבלן כוח אדם לתת אישור.
ע. כץ
ואם הוא עובד אצל מספר מזמינים?
ש. עיר שי
מי עובד אצל מספר מזמינים?
ע. כץ
חברת כוח אדם מעסיקה עובד, ואותו עובד עובד אצל מספר מזמינים.
ש. עיר שי
הוא לא יקבל. הבהרנו בדיון הקודם שיהיה זכאי דרך המזמין בגין עובד נוסף

שעומד בכל תנאי הרווק. ואחד מהתנאים בחוק לגבי עובד נוסף לעבוד חודש מלא, רבעון

מלא, שש שעות לפחות ביום. וזה נבדק שמית. כלומר, יש מספר תעודת זהות. אם יש

חוסר, יום אחד חסר מהחודש המלא, הוא נפלט מהמחשב. אם יש לך שני שמות שהיו אצלו

חודש , הוא לא יקבל עבורם. צריך לעבור את כל התקופה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו בחוק הזה באים ונותנים גושפנקה פעם נוספת לשכר הנמוך ולתנאים

השונים שהקבלן משלם לאותו העובד שבגינו הממשלה צריכה לתת את התמריץ למזמין. זה

מנוגד למה שאני חושבת.

ש. עיר שי;

אנחנו לא עושים פה שום שינוי לרעה במובן הזה, או לא עושים שום שינוי

לטובה במובן של הפערים בשכר. אבל אנחנו דואגים לפחות שהתמריץ יגיע א. בגין

עובדי קבלן, שזו מציאות חיים, לא דרך הקבלן ויתמסמס גם על עובדי קבלן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

שמעון יקירי, כל מה שאתה מסביר הוא נכון. אבל זה ינציח את העיוות הזה. גם

הקבלן ירוויח. אני מודיעה לך, הם יתחלקו, גם המעסיק וגם הקבלן.

ד. דרור;

זה נכון. במצב הקיים הקבלן מקבל.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני התנגדתי לכל הענין הזה של הקבלן.

ד. דרור;

זה מיטיב את המצב.

ש. עיר שי;

לפחות הכסף הזה ילך רק למיגזר העיסקי, רק לעובדי קבלן שעובדים במיגזר

העיסקי ורק לעובדי קבלן שעומדים בכל התנאים של החוק - חודש מלא, רבעון מלא, שש

שעות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

איך אני סוגרת שהקבלן לא יקבל?

צ. ענבר;

כאשר נגיע אולי לסעיף. בואי נלך סעיף סעיף. אנחנו בעקרון מסכימים עם זה

שאם מעסיק עובד קבלן, והעובד קבלן הזה בפועל עובד במפעל של המעסיק, אז המעסיק

הוא ולא אחר יקבל שליש ממה שמשולם בפועל לעובד. נגיע אחר-כך לסעיפים של

הדיווח לשם תשלום התמריץ.



בשלב זה אני מציע, בהגדרת מעסיק שבחוק הקיים יבוא: " מעסיק במי גזו-

העיסקי, לרבות מזמין. את ההגדרה של מזמין כבר הוספנו. ברגע שאני אומר מעסיק

לרבות מזמין, סעיף קטן (ג) המוצע לסעיף 2 כבר מיותר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
פעם הוא מעסיק ופעם הוא מזמין.

צ. ענבר;

המעסיק הוא לרבות מזמין.

ש. עיר שי;

אתה לא מבטל את הגדרת מזמין?

צ. ענבר;

בטח שלא. מעסיק הוא לרבות מזמין. לגבי מזמין אני משאיר את ההגדרה, ואז

סעיף 2 (ג) החדש מיותר. מדוע? מפני שכל העובדים, לרבות עובדי קבלן, כלולים

ממילא בהגדרת מעסיק. כי המעסיק הוא לרבות מזמין, והמזמין הוא מזמין שעובד גם

באמצעות קבלן, ועובד קבלן זה בעצם מה שסעיף 2 (ג) התכוון אליו.

ד. דרור;

זה לא מספיק בהיר.

ש. עיר שי;

זה לא מספיק בהיר ואני אסביר גם למה. משפטית, למרות הפיקציה שאנחנו

כותבים פה, אם תראו בהגדרת עובד קבלן בסיפא כתוב "לענין חוק זה ייחשב כאילו

הוא עובדו", לכאורה זה פותר את הבעיה. אני רוצה שיהיה ברור שלגבי התקופה

הקודמת ובהשוואה שלה לתקופה השוטפת הוא יספור גם עובדי קבלן ולא יתחכם ויגיד

לי "אני סופר רק עובדים ישירים שלי", ואז הוא מגדיל את הפער ויקבל על יותר

עובדים את התמריץ.

אני לא מציע לוותר על סעיף (ג). אם אתה מוסיף מעסיק לרבות מזמין, בסעיף

קטן (ג) בסוף העמוד יהיה כתוב בענין עובדיו של מעסיק ולא צריך את המילים "או

מזמין", כי הכנסת את זה להגדרת מעסיק.

צ. ענבר;

את הצורך בסעיף 2 (ג) נבדוק אחר-כך. בינתיים נוסיף להגדרת מעסיק לרבות

מזמין.

ש. עיר שי;

למעט קבלן כוח אדם נשאר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
בוודאי.



ש. עיר שי;

זה קצת מסורבל. בתיקון שלנו (2) (א) כתוב "במיגזר העיסקי למעט קבלן כח

אדם.

צ. ענבר;

בסדר, לרבות מזמין ולרבות קבלן כוח אדם.
ש. עיר שי
אם זיו עובי- מבחינה ניסוחית אין בעיה.

היו"רש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני שוקלת אם לחגיש חסתיגות לענין. אני לא רוצה לשנות את הסעיף. אני רוצה

שהחוק יעבור, אבל צריך לתת ביטוי למה שאני חושבת. ההסתיגות שתהיה; ובתנאי שהוא

שילם לעובד אותו השכר ואותם התנאים לעובדים המועסקים אצלו, אז הוא יקבל את

התמריץ.

צ. ענבר;

אבל הוא לא משלם לעובד. מי שמשלם לעובד זה הקבלן.

ש. עיר שי;

ואז מקום העבודה לא יקבל.
א. גולדשטיין
הרי המזמין משלם לקבלן שכר והקבלן מהזיר חלק ממנו לעובד. אם המזמין יודע

שככל שהסכום שהוא משלם לעובד יהיה יותר גבוה, גם ההחזר מהאוצר יותר גבוה, אולי

זה ישליך על עליית השכר של העובדים הללו מכוחות השוק.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

לי כואב שהקבלן הזה יקבל כסף מהמזמין והכסף הזה הולך לרווחים נוספים

לקבלן כוח אדם, כאשר העובד לא נחנה משום דבר.

א. בר;

זה לא ניתן לפתרון מפני שאין לזה סוף. גם מעסיק שהוא לא מזמין ומעסיק כוח

אדם, הוא מקבל תוספת מהממשלה שהוא לא בהכרח מעביר אותה לעובד אלא להיפך.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

הוא מעסיק את העובדים על פי הסכם עבודה. פה אין לך שום הסכם. אתה לא יודע

מה הוא משלם להם.

א. בר;

חלק מהעובדים חאלה שהוא מעסיק אותם ומקבל עבורם, הוא גם חיה מעסיק אותם

בלי החוק הזיז. זה רווח נקי שזורם לכיסו כאשר העובד לא מרוויח מזה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אבל לא היתה השתתפות של הממשלה בשליש מהשכר.
א. בר
אני אומר, במצב של השתתפות הממשלה בשליש מהשכר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
על כל עובד 200-300 שקל? הס יתהלקו ביניהם.
ח. פלץ
יש היום בשוק עשרות חברות כוח אדם. ככל שיש יותר חברות כוח אדם זה יגרום

לכך שהתמריץ ילך יותר למזמין ולא להברת כוח אדם. ככל שיש יותר חברות כוח אדם,

יש יותר תחרות ואז רוב התמריץ ילך למזמין.
צ. ענבר
אם את מתנה את זה בכך שקבלן כוח אדם ישלם לפועל לא פחות ממה שהמעסיק עצמו

משלם לפועל, פירושו של דבר שהקבלן מהמעסיק האמיתי ידרוש יותר, כי הרי הוא צריך

גם להרוויח. ואז יצא שלמזמין עולה פועל כזה כבר הרבה יותר, מפני שהוא צריך

לשלם את המינימום שהוא משלם + הרווחים של הקבלן, ואז הוא לא יזמין.
ח. פלץ
היום הרבה מזמינים עובדים עם כמה חברות לכוח אדם.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הם מתעשרים, הם הופכים למליונרים.
ח. פלץ
גם אני דיברתי עם תעשיינים ועם חברות לכוח אדם. היום יש הרבה מזמינים

שבכלל עובדים עם כמה חברות כוח אדם, אם הוא צריך פועלים - זו חברה כזו, ואם

הוא צריך מהנדסים - זו חברה כזו, ויש לו הרבה אלטרנטיבות.

עכשיו הוא בעצם מקבל את התמריץ ישר. באה חברת כוח אדם ואומרת לו: אני

רוצה מהתמריץ שלך חצי. הוא יאמר לה: אני לא מוכן, אני אתן לך /,'5. אם את לא

מוכנה, אני אלך לחברה אחרת. ויש עשרות חברות כוח אדם. ולכן הרוב הגדול של הכסף

ילך למזמין. בנקודה הזו אני לא רואה בעיה.
צ. ענבר
הקבלן מקבל עבור עצם שליחת העובד.
ח. פלץ
למה שהמזמין יתן? יש עשרות חברות.
צ.ענבר
מי שעוסק בפירסום, זה חברות קבלני בורו אדם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אין- לנו זמן להתווכח.

צ. ענבר;

תיקון סעיף 3: 3. במקום האמור בסעיף 3(ב} לחוק העיקרי עד המלים "הסכום
האמור יתעדכן" יבוא
"(ב) התמריץ יהיה בשעור של שליש מהשכר החדשי ששולם לעובד בפועל בשנת

העסקתו הראשונה, אך לא יותר מ-1,000 שקלים חדשים להודש, ובשיעור של רבע מהשכר

החודשי ששולם לעובד בפועל, בשנת העסקתו השניה, אך לא יותר מ-750 שקלים לחודש.

מסכום התמריץ ינוכה כל תשלום אחר המשתלם למעסיק בשל העובד מאוצר המדינה, או על

פי כל דין בשל הכשרה מקצועית או בשל סיוע לקליטה בעבודה; הסכומים האמורים

יתעדכנו כל רבעון על פי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן ומדד הבסיס וכוי.
ד. דרור
העידכון נשאר כמו שהיה.
צ. ענבר
תיקון סעיף 5: בסעיף 5 לחוק העיקרי במקום "המעסיק" יבוא "המעסיק ולגבי

עובד קבלן - על ידי המזמין". אין צורך בסעיף הזה.
ש. עיר שי
אני מסכים איתך אם אנחנו הולכים על ההגדרה של מעסיק לרבות מזמין. מטריד

אותי שהחוק הזה כל כך מורכב ומסובך. אני רוצה אפילו להבהיר במאה אחוז שגם

בגין עובד קבלן המזמין מגיש.
צ. ענבר
יש פה הגדרה של מעסיק. המעסיק הוא לעולם המעסיק. סעיף 4 יורד.

תיקון סעיף 6 והוא יהיה סעיף 4: בסעיף 6 לחוק העיקרי במקום הסיפה המתחילה

במלים "עד תום שנה" יבוא "עד ליום כ"ד בכסלו התשנ"ג - 1 בדצמבר 1992". סעיף

זה אומר שתחילתו של חוק זה היא שלגבי עובדים שהתקבלו לעבודה עד ליום כ"ד בכסלו

התשנ"ג. כלומר יש פה הארכה של שנה וששה חודשים בערך.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מי שמתקבל אחרי דצמבר 92 לא ייכלל?
ש. עיר שי
לא. אבל שנקלט לפני דצמבר 1992 יקבל 24 חודש. זו רק נקודת ציון למי שנכנס

כדי לקבל. אם מישהו נקלט אחרי התאריך הזה הוא כבר לא יקבל, והרעיון הוא לגרום

למעסיקים להקדים את הקליטה של העובדים עכשיו ולא לחכות עוד שלש שנים ואחרי זה

עוד שנתיים.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
את דצמבר כבר עברנו, היום אנחנו במרץ.
ש. עיר ש'
מדובר על דצמבר 1992.

צ. ענבר;

ואז תקופת התשלום עבור עובד נוסף היא תהיה 2kחודשים, ואם הוא התקבל ב-30

בדצמבר 92, יקבלו עבורו עד ה-30 בדצמבר 94.

סעיף 5: תחילתו של חוק זה ביום אי בתמוז התנש"ב - 1 ביולי 1992.

ש. עיר שי;

זה מכורח ההתארגנות של המוסד. בדקנו שינויים במחשב.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
עד י ולי? אז מה בער?

ש. עיר שי;

בער כדי להעביר תיקון לחוק.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

למה התחולה ב-1 ביולי? קבלני כוח אדם ימשיכו לקבל עד יולי?
ש. עיר שי
מדובר פה על יחידות של רבעונים. אתה יכול להגיש תביעה רק אחרי סוף

הרבעון. עברו כבר שלשה רבעונים והם קיבלו, כי לא שינינו עדיין את החוק. ה-1

ביולי 92 זה הרבעון החמישי. הדרך היחידה עדיין לקבל דרך קבלן כוח אדם זה

ברבעון הרביעי, אבל זו פשרה שלנו עם המציאות של ההתארגנות. לא היינו יכולים

להתמודד עם זה כבר ברבעון הרביעי. כאילו שלשה רבעונים כבר הפסדנו כי זה היה

בעבר, עוד רבעון אחד נפסיד בגלל ההתארגנות, אבל נרוויח את כל מה שקדימה - את

התיקון. זה התאריך הכי מוקדם.

א. גולדשטיין;

רבעון לפניו זה ה-1 באפריל, לא יכולנו להתארגן עד ה-1 באפריל.

ש. עיר שי;

אין יותר תיקונים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

ובכן, לא ניתן להקדים מה-1 ביולי.



א. גולדשטיין;

הביטוח הלאומי טוען שהוא לא יכול.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

חברה, הבל על הכסף הזה שהולך לשם.

מ. בלבנדר;

זה שינוי מהפכני לגמרי במערכת שרק עכשיו הוקמה, רק עכשיו התחילה לעמוד על

הרגליים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

זה יעלה לכם פחות מאשר ישלמו לקבלנים האלה.

ש. עיר שי;

זו רק התחלת הענין.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כמה קבלני כוח אדם ניצלו?

מ. בלבנדר;

בענף הכלכלי שנקרא פיננסים ושירותים עיסקיים די הרבה יחסית, 93 מעסיקים

קיבלו בינתיים. ראיתי כמה תביעות של חברות כוח אדם. למשל ראיתי את מנפאואר. רק

עכשיו הוא עשה את כל הבוכהלטריה בשביל להגיש את הרבעון הראשון ויש לו מתוך

8000 עובדים שהוא מעסיק 8 עובדים נוספים. אני בטוה שזה עלה לו יותר למלא את

הטפסים ולערוך תוכנית מחשב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

את ההגדרות כבר אישרנו. אנחנו מאשרים את סעיף 2 עם התיקון. אנחנו מוחקים

את המלה "או מזמין". בסעיף 3 אין שינוי ואנחנו מאשרים. סעיף 4 נמחק. סעיף 5

התיקון התשנ"ג. סעיף 6 נשאר כמו שהוא.

החוק אושר.

בלב כבד אני מקבלת את סעיף 2. אינני רוצה לבוא לטרפד ולא לשים מקלות, כי

אני חושבת שהתיקון הוא יותר חשוב מאשר המצב הקיים. הוא משפר אותו מאד מאד, לא

במאה אחוזים. אנחנו לא סוגרים את זה הרמטית, אבל נקווה שמתוך הנסיון שיצטבר

במשך השנתיים אתם תבואו עם תיקונים נוספים.

כל כך שמחתי שאתה נתת את הדוגמא איך הקבלנים של שמירה ונקיון פועלים. הוא

מעביר את כל העובדים שלו לקבלן השני ומקבל עובדים חדשים, והם מתחלקים ביניהם.

צ. ענבר;

החוק הוא הרע במיעוטו. החוק יכניס שיפור נכבד מאד במצב הזה.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני מסכימה, אבל זו המציאות לצערנו.
ע. כץ
אם היו מפרסמים את ספר הנישומים אחרי שהחוק הזה ייגמר, היו מתגלים כמה

דברים מענינים מאד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

נכון, הם עוד יתגלו. תגליות מאד מענינות איך אנשים התעשרו בלי לשלם מס.

אולי יבואו ימים אחרים קצת ואז גם הענינים האלה י ילקהו בחשבון.

חברים יקרים, נבקש את היועץ המשפטי להכין את החוק להנחה לקריאה שניה

ושלישית מחר.

צ. ענבר;

היום זה יונח, כדי שיובא מחר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

זו ישיבה אחרונה שדנה בנושאים האלה. אני רוצה להודות קודם כל לביטוח

הלאומי שיש לי סימפטיה מיוחדת אליו, על חעבודה החשובה שהוא עושה. למרות שקצת

נגסו בעצמאות שלו, אני שייכת לאלה שהגנו תמיד על העצמאות של הביטוח הלאומי,

אני חושבת שהוא הנציג הבלעדי של המבוטחים, שצריך לשמור על הזכויות שלהם והוא

משרת אותם על הצד הטוב ביותר.

לחברי מהאוצר אני רוצה להודות על שיתוף הפעולה, על אף הויכוחים בינינו

ועל אף אי ההסכמות שישנן. היו עליות ומורדות גם בעבודה המשותפת, זה טבעי

ומקובל. אני מעריכה את העבודה שאתם עושים ואתם מייצגים את שולהיכם. אישית אני

מביעה לכם הערכה, אין לי טענות אליכם בכלל. אם יש טענות, הן אל קובעי

המדיניות. אני מודה לכם מקרב לב.
צ. ענבר
יש הסתיגויות סיעת חד"ש לחוק. סיעת חד"ש מציעה שהחוק ייקרא תיקון הגדלת

רווחי המעבידים והוזלת כוח העבודה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני בעד לאשר להם את ההסתיגויות.

צ. ענבר;

בסעיף 2 במקום 24 חודשים הם רוצים 6 חודשים. בסעיף 3 שמינית במקום שליש,

200 שקלים במקום 1000 שקלים, עשירית במקום רבע, 150 שקלים במקום 750 שקלים.

כלומר, רוצים להוריד טוטלית הכל.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

לא מקובל עלינו. אנחנו מאשרים להם הסתיגויות, שיסתיגו וידברו.

?



לבסוף תודה גדולת ומקרב לב, מאחר וזו ישיבה ארורונה, ליועץ המשפטי שלנו של

הוועדה, צבי ענבר. הערכה והוקרה על התרומה שלו לעבודתה של הוועדה בתחום הזה של

חקיקה וחקיקת מישנה. אני חושבת שבלעדיו הוועדה לא יכלה למלא את תפקידה כנדרש.

הוא תמיד האיר את עינינו, הוא תמיד היפנה תשומת ליבנו ותמיד הערות חשובות

ועניניות, כדי לא לטעות בחקיקה וגם לא לסטות מהנושאים שאנחנו דנים בהם.

לא פעם, על אף שאני כעסתי עליו, הוא היה צריך להסביר לנציגי הממשלה מה

הזכויות שלהם. למרות שזה לא תפקידו, הוא עשה את זה כיועץ משפטי, כמשפטן וכך

הוא רואה את התפקיד. אני מברכת אותו על כך ומאחלת לו בריאות טובה, שימשיך לשרת

את הכנסת ואת ועדותיה בתפקידים רמים יותר. אכן מגיע לצבי ענבר הקידום חזה,

הוא משרת את הכנסת ואת ועדותיה כבר מספר שנים ואנחנו נהננו מהייעוץ המשפטי

הנפלא והחשוב והמעמיק של צבי ענבר.

בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות למזכירת הוועדה, ללאה שלנו, שהיתה יד

ימיני בכל. היא עשתה עבודה יוצאת מהכלל, עבודה מעולה והיא ראוייה על כך להערכה

ולתודה והוקרה.

לפנינו מסקנות של הוועדה. עוד לא גמרנו, אולי מחר בבוקר נשב חצי שעה

ונעבור על המסקנות. נניח אותן על שולחן הכנסת כדי לא להשאיר נושאים שדנו בהם

ולא הנחנו על שולחן הכנסת את המסקנות שלנו.

גם לשוש, המזכירה הטכנית שלנו, שהיא עוזרת לוועדה ומשרתת אותה כבר הרבה

מאד שנים, אני רוצה להודות. הסיוע והעזרה של לאה כמזכירת הוועדה ושוש על ידה

אכן אישפרנו לנו לעשות עבודה יסודית וגם רבת היקף. על כן נתונה תודתי להן.

לקצרניות ולחבר המתרגמים תודה מקרב לב, גם לשרהילה הנמצאת פה, על כל

הסיוע והעזרה שאתם נותנים לנו. אנחנו יודעים שלא פעם הקצרניות היד שלהן עייפה

מלכתוב במשך שעות רבות, אבל הן עושות את מלאכתן נאמנה.

גם לנציגי משרד המשפטים שאינם איתנו פה, אני רוצה להודות מקרב לב על

העבודה המשותפת שהיתה במשך התקופה הזאת שאני מכהנת כיושבת-ראש ועדה.

אני רוצה להזכיר את נגה ענתבי ממשרד המשפטים. היא המופקדת על הניסוחים

הסופיים של כל חוק, הן בקריאה הראשונה והן אחר כך בקריאה השניה והשלישית. היה

לה עומס גדול בחודשים האחרונים, והיא עמדה בזה יפה מאד. כאשר ביקשנו ממנה,

ועדת הכלכלה ואני אישית, תמיד היתה התחשבות, ועל כך נתונה לה תודתנו.

במיוחד אני רוצה להזכיר את החוק של גדליה גל, שהצריך עבודה מרובה יום

ולילה, לא רק של היועץ המשפטי שלנו, שעל כך אני מוקירה אותו. מעל כל במה כאשר

מדברים על החוק הזה, אני אומרת תדעו לכם לולא היועץ המשפטי שעמד לימין הוועדה,

החוק הזה לא היה מנוסח כפי שהוא נוסח. הוא למד את הנושא על בוריו.

הערכה גם לנגה ענתבי, גם לרשם האגודות השיתופיות ולי ועצות המשפטיות של

משרד האוצר והמשפטים, כולם יבואו על הברכה.

אני מאחלת לכם חג פורים שמח ולהתראות בכנסת הבאה.



מסקנות ועדת הכלכלה

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו;

1. מסקנות ועדת הכלכלה בנושא ערי פיתוין - הצעה לסדר היום של הבר הכנסתי

שאול עמור והבר הכנסת עמיר פרץ.

2. מסקנות ועדת הכלכלה בנושא כינוס רשות הניקוז - הצעה לסדר היום של הבר

הכנסת גדעון גדות.

3. מסקנות ועדת הכלכלה בנושא דרישה להקיקת הוק הגבלים עיסקיים במשק

(קרטילים) - הצעה לסדר היום של הבר הגדעון פסה גרופר.

4. מסקנות ועדת הכלכלה בנושא דין וחשבון הוועדה בנושא הפסקת ההשמל - הצעה

לסדר היום של הבר הכנסת מיכה גולדמן.

5. מסקנות ועדת הכלכלה בנושא יישום מסקנות ועדת הקירה פרלמנטרית בענין

תאונות דרכים - הצעה לסדר היום של הבר הכנסת מיכה הריש.

6. מסקנות ועדת הכלכלה בנושא שינוי סדר העדיפויות הלאומי - הצעה לסדר

היום של הבר הכנסת גד יעקבי.

7. מסקנות ועדת הכלכלה בנושא ההרפת המשבר במשק והמיתון במשק - הצעות לסדר

היום של הברת הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו ( שאוהדו על ידי הוועדה).

מסקנות אלה אושרו על ידי הוועדה ואני מבקשת להניה אותן על שולהן הכנסת

לפני צאתה לפגרה.

הישיבה ננעלה בשעה 16.45

קוד המקור של הנתונים