ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 03/03/1992

הברכה והנזקים של שנה גשומה זו; נזקי חקלאות בגין פגעי מזג האויר

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביצי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 394

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ה באדר א' התשנ"ב (3 במרס 1992), שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: ש' ארבלי אלמוזלינו - היו"ר

מ' גולדמן

פ' גרופר

ע' סולודר
מוזמנים
חבר-הכנסת א' גמליאל

הב--הכנסת אי כץ-עוז

חבר-הכנסת מ' נפאע

חבר-הכנסת ג' שפט

א' שלום - מנכ"ל מועצת הירקות

ע' מאיר - מנכ"ל מועצת הפירות

ג' צור - סגן נציב המים, נציבות המים

נ' רהב - אחראי על נזקים, משרד החקלאות

ד' צבן - משרד האוצר

דר' ג' כנען - מנהל בית-החולים בצפת

י' מרק - אחראי על מינהל בתי-חולים, משרד

הבריאות

ד' צור - משרד הכלכלה והתכנון

א' אייזנרייך - מתאם תכנון לענייני פיתוח, משרד

הפנים

י' ולמן - ראש המועצה האזורית גולן

י' ארז - סאן ראש המועצה עמק יזרעאל

י' בן-הרוש - סאן ראש המועצה האזורית חוף

הכרמל

י' קלבו - סאן ראש המועצה האזורית גלבוע

י' בר-לבב - יו"ר ארגון העובד הציוני

י' פלדקין - יו"ר אגף המשק, תנועת המושבים

י' פרנז'י - י ו"ר ועד מושב צרופה

ח' אבודרם - תנועת משקי בית"ר

א י דורמן - מנהל מורא

א' הראובני - התאחדות האיכרים

א' ז'ק - איגוד המושבים

ד' הריט - רכז הוועדה החקלאית, גליל עליון

י' טוביס - מנהל יחידת משאבי מים, מקורות

ח' קטיביץ - אחראי להתיישבות עמק יזרעאל

ח' מולכו - המרכז החקלאי

ע' פואד אבו מוך - מזכיר האגודה אלסעדה בבקעה

אלגרבייה
מוזמנים
שי יחזקאל - מהנדס השיווק, תה"ל

ש' לוי- מהנדס תה"ל

א' אחמד מואסי - מרכז האגודה אלסעדה

בבקעה אלגרביה
י' מזרחי - גיזבר המושבים
צרופה

ודור

ע' אסעזיז מוחמד סעיד קאסם - תושב טירה

ר י ז-קה - תושב ימה

ח' קאסם זידאן - תושב ימה

א' חאג' - תושב אעבלין

מ' סעיד דקה - תושב באקה

צ' עארף סלאמה - תושב קכנסוה

מ' עומרי - תושב סנדלה

ח' שופאני - תושב מעליה
מזכירה הוועדה
ל' ורון
קצרנית
ח' צנעני
סדר-היום
הברכה והנזקים של שנה גשומה זו - הצעה לסדר-היום של

חבר-הכנסת א' כץ-עוז.

נזקי חקלאות בגין פגעי מזג האויר - הצעה לסדר-היום של
חברי-הכנסת
ע' סולודר, מ' נפאע, י' גולדברג וג' שפט.



הברכה והנזקים של שנה גשומה זו

נזקי חקלאות בגין פגעי מזג האויר

אני פותחת את ישיבת הוועדה. נמצאים איתנו: אפרים שלום - מנכ"ל

מועצת הירקות, נתן רהב - אחראי על נזקים במשרד החקלאות, דוקטור גבי

כנען - מנהל בית החולים צפת, יהודה מרק - אחראי על מינהל בתי חולים

במשרד הבריאות, גדי אייזנרייך - מתאם תכנון לענייני פיתוח במשרד

הפנים, דרור צבן ממשרד האוצר, דקה רסמי מכפר ימה, יצחק בן-הרוש - סגן

ראש המועצה האיזורית חוף הכרמל, חיים אבודרם מתנועת משקי בית"ר, יעקב

מזרחי - גיזבר המושבים צרופה ודור, פרנז'י - יו"ר יעד מושב צרופה,

תיים מולכו מהמרכז החקלאי , ישראל טוביס - מנהל יתידת משאבי מים

ב"מקורות", אורי דורמן - מנהכ מורג, עזרא מאיר - מנכ"ל מועצה הפירות,

ישראל פרדקין - יו"ר אגף המשק בתנועת המושבים, אהרון ז'ק מאיגוד

המושבים, עזמי פואד אבי מוך - מזכיר האגודה אלסעדה בבקעה אלגרביה,

אברהים אחמד מואסי - מרכז האגודה אלסעדה בבקעה אלגרביה, גדעון ציר -

סגן נציב המים, יוסי קלבו - סגן ראש המועצה האזורית גלבוע, אברהם

הראובני מהתאחדות האיכרים, דן חריט - רכז הוועדה החקלאית גליל עליון ,

יצחק בר-לבב - יו"ר ארגון העובד הציוני, יהודה ולמן - ראש המועצה

האזורית גולן , שלמה לוי - מהנדס תה"ל, דני צור ממשרד הכלכלה והתכנון ,

יאיר ארז - סגן ראש המועצה עמק יזרעאל, תיים קטייביץ - אתראי

להתיישבות בעמק יזרעאל, שינא יחזקאל - מהנדס השיווק בתה"ל, חסן אבל

רומי - מכפר ימה, עבד אלעזיז מוחמד סעיד קאסם - מטירה, תסן קאסם

זידאן - מכפר ימה, מוחמד סעיד דקה - מבאקה, אנור תאג' - מאעבלין ,

עבדללה עארף סלאמה - מקלנסוה, מיסטפא עומרי - מסנדלה יתנא שיפאני

ממעליה.

אנ מקדמת את נציגי המגזר הערבי והמגזר הדרוזי בברכה. מצאתי

לנכון להזמינם לוועדה, כי גם להם נגרמו נזקים כבדים, כתוצאה מפגעי

הטבע, וראוי שישמיעו את דבריהם בפורים זה.

ער סדר-יומנו שתי הצעות לסדר-היום, העוסקות בפגעי מזג האויר:

1. הברכה והנזקים של שנה גשומה זו - של חבר-הכנסת אברהם כץ-עוז.

2. נזקי חקלאות בגין פגעי מזג האויר - של חברי הכנסת: עדנה סולודר,

מיתמד נפאע, יוסי גולדברג וגרשון שפט.

מאז תחילתם של הגשמים העזים והשטפונית, ועדת הכלכלה יזמה דיינים
בנישא
ב-3 בינואר, ב-6 בפברואר וגם ב-12 בפברואר. החלטנו לדרוש מראש

הממשלה להכריז על חורף 1992 כ "אסון טבע" בכל הארץ. ב-18 בפברואר

שלחתי מכתב לראש הממשלה, ודרשתי שייפגש עם נציגי ועדת הכלכלה, אך

עדיין לא קיבלתי תשובה על כך. בפגישה, לו היתה, רציני להעמידו על

חומרת המצב, ולבקשו לא להתמהמה בקבלת החלטה בממשלה. לצערי , הממשלה לא

הכריעה בנושא, השבוע, ולא הכריזה על "אסון טבע".

פיצוי המגזר העירוני - הקריטריונים של שר האוצר, שלפיהם יפוצה רק

מי שהכנסתו מגיעה עד 13 אלף ש"ת לשנה בלבד + השתתפות עצמית של 5000

ש"ח, חינם לעג לרש. קריטריונים אלה לא יוכלו לעמוד במבחן המציאות. על

שר האוצר והממשלה לקבוע קר י טר י ו נ י ם ריאליים, שע ו נ י ם על הנ ז ק י ם

האמיתיים שנגרמו.



מהשטפנות ניזוקו אותם מקומות פעם אחר פעם. ביקרתי במגזר הערבי

ובמגזר היהודי - הלב כואב למראה עמל החקלאים שירד לטמיון . חממות

ניזוקו, ויש לעקור מטעי בננות ולזורעם מחדש. אני רוצה לברך את

החקלאים, שהעלו את נושא פגעי הטבע, שוב, על שולחננו. הממשלה לא

הכריזה על "אסוך טבע" וגם לא טיפלה באיזורים, שנפגעו. החקלאים

ממתינים להערכות השמאים, ולא מתחילים בשיקום השטחים. אילו תהליך

הטיפול בחקלאים היה מהיר יותר, החקלאים לא היו מפסידים את עונת

הירקות והאוצר לא היה צריך לייבא ירקות מחו"ל. ההחלטה על יבוא ירקות

מחו"ל הינה מכה נוספת לחקלאים ולחקלאות. אנו מתנגדים ליבוא ירקות,

בתוקף. אני מקווה, שהאוצר ייענה לקריאות חברי-הכנסת, ולא יתיר ייבוא

של ירקות ופירות.
א' כץ-עוז
ראשית, בפריימריס כל מתמודד חייב להציג את עצמו במכתב לחברים. אם

שושנה ארבלי-אלמוזלינו תכתוב "חקלאית", במכתבה, אין ספק שמקומה

מובטה.

שנית, כשהיתה קרה כבדה ב-1939, נציגי הממשלה הרלוונטיים, דאז,

הגיעו למקומות, שנפגעו, מיד, כדי לאמוד את היקף הנזק. היקף הנזקים ב-

1989 היה 240 מליון ש"ח, בערכים של 1989. לדעתי, אומדן הנזקים בשנה

הנוכחית יגיע למיליארד ורבע ש"ח, על נזקים מסוגים שונים.

אני חב חוב של כבוד לנציבי המים הקודמים; מדיניות הקיצוצים רבת

השנים שלהם, גם בימי חמסין ומחסור, שהיתה לכתם ולשנינה בציני

התקשורת, הוכיחה את עצמה. מדיניות זו הגדילה את האוגר הכללי של המים

בישראל לא במעט.

ההידרולוגים טענו, שיש צורך ב-20 שנה כדי למלא את מאגר החוף. באה

השנה הנוכחית וטפחה על פניהם. על-פי מדידות מדוייקות של מאגר החוף,

העלה זה את מיפלסו, מעבר לדמיונם של המומחים. מפלס הכנרת עלה. מיפלס

ים המלח עלה ב-84 ס"מ. המים זורמים מהכנרת לים המלח, לרבות הירמוך,

הארנון וכו'.
מ' נפאע
המים זורמים מהכנרת לים המלח וסוחפים איתם את הדגים.
א' כץ-עוז
זהו נושא בפני עצמו.

כאמור, משק המים התעשר, וזוהי שנת ברכה. אבל, נגרמו גם נזקים

כבדים, בתחומים שונים. תחילה, קיים הנזק, שנראה לעין , כמו מערכות

כבישים, נתיבי אילון וכו'. סכר רמת-הגולן נפרץ, עמק בית-נטופה הוצף,

בריכות דגים ומערכות ניקוז, בגלבוע ובעמק יזרעאל, נשטפו וכד'.

הנזקים נגרמו מ-5 תופעות עקריות: מים, שלג, ברד, רוח וקרה.

במערכת החקלאית, כל אחת מהתופעות היא בעיה קשה בפני עצמה:

1. השלג - מעומס השלג קרסו לולים, רפתות, מתבנים.

2. הקרה - מטעי בננות ומטעים סובטרופיים נשרפו. גידולי החממות,

שרגישים לקור, נפגעו קשה.

3. המים - המים שטפו אלפי דונמים מעובדים וגרמו לנזקים כבדים. אביא

דוגמא לנזק כבד, שאף אחד לא מכיר בו כנזק: בנגב, לאחר כל

גל של שטפונות, נתנו זבל כימי , חנקן וזרחן , לשדות שוב.

זהו נזק כספי אדיר.



חוסר ירקות בשוק - זהו נזק לחקלאי . שר האוצר חשב, שאפשר לייבא

ירקות. אם היה מייבא, היינו משלמים בדולר יותר ממה שעולים הירקות

בארץ. כתוצאה מכך, האוצר היה נאלץ לסבסד, כאשר הוא זה שמעוניין

בהפסקת הסיבסוד. משרד החקלאות תובע, כבר שנים רבות, תכנון נאות בעלות
נמוכה. משרד החקלאות אומר
תנו לחקלאים לייצר, לפי תוכנית מחיר מובטה

מינימלי, לאורך זמן , ואז יהיו ירקות כל השנה עם מעט עודפים. תוכנית

כזו עולה כסף, אך היא מבטיחה את המדד המטורף.

בענף הפירות ישנם פחות, אובדן איכות הפיחות ושכר של מטעים. הנזק,

שנגרם למטעים, הוא נזק מהמשך.

הנזק בקיץ - אני מתריע על סכנת היתושים והזיהום. יתושי האנופלס,

מתרבים אחת ל-3 שבועות, בימים חמים, ועלולים לגרום למכת מלריה

לאומית. מדינת ישראל צריכה להיחלץ למניעת מחלות; עליה להקים מינהל

מיוחד, במשרד הבריאות, שיטפל ביתושי המלריה.

הנזקים הקשים פגעו קשה מאד, במיוחד, במגזר המיעוטים, כי מערכות

הניקוז והביוב לא קיימות בו. בכפרים רבים יש עירבוב של מי שתיה עם מי

ביוב, וזה מסוכן מבחינה בריאותית. הנזקים פגעו בצורה חמורה גם

בשכונות חיפה, דרום ת"א, נחל הקישון וכו'.
לסיכום
1. לדעתי אומדן הנזק יגיע למיליארד ורבע ש"ח, כולל כל סוגי הנזקים.

2. הוועדה חייבת להגיע להחלטה,בנושא, לפני סיום מליאת הכנסת. ראש-

הממשלה, שהוא גם שר החקלאות, חייב להחליט בממשלה על הכרזה על אסון

טבע, לפי חוק אסונות הטבע. ברור לכולנו, שאין מדובר בנזקים

רגילים, אלא באסון טבע של ממש. ההכרזה, לכשתיעשה, תהיה תחילת

התשובה לנזקים ולטיפול בהם.

3. במקביל לטיפול בנזקי השנה הזו, יש להיערך לקראת השנה הבאה.

אומרים, שאסון טבע כזה חל פעם ב-40 שנה. אבל, יכול להיות שהאסון

יישנה בשנה הבאה, ויש להיערך בהתאם.

אני שמח ומודה לוועדת הכלכלה על טיפולה המהיר והשוטף בנושא.
מ' נפגע
אני מודה ליושבת-ראש הוועדה על טיפולה המהיר בנושא זה. הנחתי את

הצעתי על סדר-יומה של הכנסת, לאחר ביקוריי במגזר הערבי והיהודי: בבית

נטופה, בגליל המערבי וכו'. באיזור המשולש נגרמו נזקים כבדים לתות
השדה במקומות כמו
טירה וקלנסוה. אדמת בית-נטופה הוצפה עד לגובה של

1.5 מטר ים, ו ק י י מת באי ז ור מחלת העלקת.

בכפר בועינה התקיימה פגישה של חברי-כנסת, מסיעות שונות, ונציג-

משרד התקלאות עם ראשי המועצות, והם דנו בנזקים ובפתרונות. באיזור זה

ישנם 40 אלף דונם, שניזוקו, ואשר מהווים מקור פרנסה יחיד לבעליהם.

כמו-כן , נגרמו נזקים לעצי הזית, לעופות, לרפתות ולולים, שקרסו.

בנוסף, נגרמו נזקים קשים, לכבישים ולבתים, שהוצפו.

יש להכיר בכל המקומות, שנפגעו, כ"אסון טבע", ללא הבדל בין הסקטור

היהודי לבין הערבי - כולנו היינו קורבן של הטבע. אני מקווה, שהטיפול

בנ זקים יהיה מהיר וטוב.
בעיה נוספת
הטפסים להערכת הנזקים הגיעו למספר מועצות מקומיות

באיחור; נאמר להם, שנותרו להם 3 ימים לפני המועד האחרון. יש צורך

בבדיקה של הנזקים .
נ' רהב
זוהי טעות, כי עוד אין מועד אחרון למשלוח הטפסים.

יש צורך בהקלה במיסים, השדות ניזוקו,אין יבול והתושבים יתקשו

יש להתנגד לא רק לייבוא של פירות וירקות, אלא גם לייבוא של שמן

זית. אני יודע, שבמשרדי הממשלה עשו הסדרים לייבוא שמן זית.

פתיחת גשר דגניה - ישנן באיזור 600 משפחות, מרובות ילדים,

שמתפרנסות רק מדיג. יש להוריד את הרשתות, כדי למנוע את היסחפותם של

הדגים לכיוון ים המלח.

יש להיערך לקראת העתיד, למקרה שמזג אויר דומה יפקוד אותנו שוב.

עלינו להיות מוכנים לשנים הבאות,
ג י שפט
אין לי הרבה מה להוסיף, את דבריי אמרתי במליאת הכנסת. ההכרזה היא

הכרחית, וככל שתוקדם יימנעו נזקים נוספים. לצערי, אין לממשלה. יחס

נכון לחקלאות ולחקלאים, בשנים האחרונות. כתוצאה מכך, נאלצו החקלאים

לחוקק חוקים, אילו היתה ההמשלה מבינה את המצב לאשורו לא היו נזקקים

לחוקים. יש לפנות לממשלה, לפני פיזור הכנסת, כדי שתעשה את המוטל עליה

בנושא החקלאות.

לפני מספר חודשים, בפגישתנו עם קלוד שסון , שהיה, בעבר, שר

החקלאות של צרפת, חבר-הכנסת כץ-עוז אמר לו : יש לכם סובסידיה, וזה

מקשה עלינו את היצוא. קלוד שסון צנה: חקלאות אינה רק עניין של כלכלה,

אלא של תרבות עם. עם, שמעוניין בתרבות חקלאית, יידע כיצד להגן על

החקלאות. מדינה, שאינה רואה את חשיבות החקלאות, לוקה בחסר.

אנו צריכים לגרום למדינת ישראל לחזור ולהכיר, תוך כדי שינויים

המתחייבים מההתקדמות הטכנולוגית, בחקלאים ובחשיבות החקלאות. על

המדינה לראות בחקלאות את אחד מיסודותיה. יש לפעול לזירוז ההכרזה על

"אסון טבע".
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מדוע הממשלה מתמהמהת, בהכרזה על "אסון טבע" ?
נ' רהב
קיללת הברכה לא פסחה על אף איזור בארץ, ועמל חיים של חקלאים רבים

ירד לטמיון ; ישנם חקלאים, שמטעם מבוגר מילדיהם. איזורים נפגעים אינם

מחולקים לפי סקטורים. האי זורים הנפגעים מחולקים ע"פ חלוקה

גאואקלימית, ע"י השירות המטאורולוגי. השירות המטאורולוגי הכין מפה

גאואקלימית, שבה יצוייני כל תופעות הטבע ושילובן , וע"פ המפה ייאמדו

הדברים בשטח - כך מחייב החוק, וכך ננהג.

כבר עתה נעשות התחלות של פעולות שמאות. ישנם מקומות, כמו מטעים

מוצפי מים, שבהם הנזק ייוודע רק לאחר 3 חודשים. אז, יתברר, שיהיו

מטעים שיזדקקו לחידוש, לדישון נוסך, לעקירה וכו'.

מילו טפסים - על-פי החוק והתקנות, יש למלא את הטפסים לאחר
ההכרזה. התקנות קובעות
"10 ימים לאחר ההכרזה", כאשר הוועדה



הבינמשרדית רשאית להאריך זאת, חילקנו את הטפסים מבעוד מועד כל
רצינו
1. לרכז את עשרות אלפי הפניות, כדי להתחיל באיסוף החומר ולמידה המצב.

ל. רצינו לקבל, באמצעות מחוזות משרד החקלאות, שהם רכזי הודעות הנזק,

תמונה פיזית של מה שקרה :מספר הרפתות שקרסו , מספר העופות וראשי

הבקר שמתו וכו'.

הקרן לנזקי טבע קיבלה 16 אלף פניות, מספר זר כולל 5,400 פניות של

מגדלי הפרחים, אך אינו כולל נזקים אחרים, שהקרן- איננה מבטחת. חלוקה
הפניות היא לפי תחומים
בננות, דגים, ירקות וכו'.

ב-23- בפברואר קיימנו פגישה צם הממשלה. הממשלה דנה בהצעת ההכרזה,

אך לא הכריזה על "אסון טבע", כי היתה מעוניינת בנתונים נוספים

קובע, שההכרזה על אסון טבע חייבת להתבסס על נתונים של השירות

המטאורולוגי. היות והנזקים הגיעו בגלים, ההכרזה לא היתה רלוונטית.

היום, אחה"צ, אנו אמורים לקבל את כל הנתונים, שנאספו עד עצם היום

הזה, אומנם הנתונים אינם מושלמים, אך הם יתנו תמונה של המצב

הגאואקלימי.

הממשלה קבעה, שוועדה משותפת של משרדי האוצר והחקלאות, בראשותם של

דוד ברודט וגדי שליטין , תכין את ההצעה להכרזה עם נתונים. אנו נגיש את

הצעת הוועדה לממשלה, גם אם חברי הווועדה לא יסכימו ביניהם על כל

הנושאים. הממצאים, שירגישו לממשלה, ישמשו ???

הקרוב. הממשלה איננה בורחת מהחלטות,
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כמה חקלאים, מתוך 16 אלף שפנו לקרן , אינם מבוטחים ?
נ' רהב
החוק קובע, שיש להתייחס לפיצוי משלים, מקופת האוצר, לגבי גידולים

בלבד. ישנם סוגים שונים של נזקים: ישנם נזקים, שפגעו בגידולים

החקלאים, וישנם נזקים שפגעו בנדל"ן , בתשתית או במבנים, גידול יבול

בטרם נאסף, בלשון החוק, חייב להיות מבוטח, ואז אפשר להשלים לחקלאי את

אובדן הכנסתו, כי הקרן משלמת את הוצאות הייצור ב"גדול", היו חקלאים,

שלא ביטחו את היבול בטרם נאסף - יש להם בעיה עם החוק, ואין לי תשובה

לבעייתם.
ח' מולכו
לפי החוק, הם לא בוטחו, ואינם זכאים לפיצוי.
נ . רהב
אני מכהן כיו"ר הוועדה הבינמשרדית, שמטפלת בזכאות לפיצויים

ובביצוע החוק. הוועדה תפעל רק לפי החוק, אלא אם כן יוחלט על

קריטריונים אחרים.

עצים, ציוד ומבנים, למעט בתי גידול, אינם זקוקים לביטוח, כפי

החוק. קיימת בעיה בענף הירקות, שלא בוטח.
א' הראובנ י
מספר מצומצם של תחומים יפוצו ע"י הקרן לנזקי טבע.
נ' רהב
אם יהיה צורך , תהיה השלמה.

א' הראובני ;

ענף ההדרים וענפים אחרים, שבהם נפגע העץ עצמו, אינם מבוטחים ע"י

הקרן לנזקי טבע, אך הם נכללים בחוק אסונות טבע,
היו "ר שי ארבלי-אלמוזלינו
חוק אסונות טבע מאפשר מתן מיקדמות עד 50%, לפני ההערכה הסופית של

הנזק. האם תציעו, לדון על מתן מיקדמות, ביום ראשון הקרוב ?
נ' רהב
ההכרזה כפופה לחוק. מתן מי קדמות אינו אוטומטי: יהיו חקלאים,

שיהיו נזקקים יותר מאחרים, והמיקד-מות תינתנה כנזקקים ביותר.

אנו מתכוונים לסיים את הכנת התומר מחר, כדי שיונח על שולחן

מזכירות הממשלה לפני יום ראשון .

האם עצי הזית מבוטחים?
נ' רהב
לעצי הזית יש ביטוח. אינני בטות, שבמקרה זה, יש צורך בביטות.
ד' צבו
נשאלה השאלה: מדוע הממשלה מתמהמת בהחלטתה על הכרזה, גם משרד

התקלאות הבין , לאתר דיון מעמיק בחוק, שמדובר בתוק גורף. משמעות ההצעה

להכרזה, כפי שהוגשה כפני שבועיים, היא: כל תופעה טבע, בכל מקום, בין

נובמבר לאמצע פברואר, הינה אסון טבע - ברור לכולנו, שאין לפרש את

החוק בצורה כזו. משרד האוצר מסכים, שבשנה הנוכחית היו פגעי טבע,

שנכללים בחוק אסונות טבע. אבל, בהכרזה חייבת להיעשות אבחנה מיוחדת:

על מת מחילים את החוק, ועל מה - לא. ברגע שנעשית ההכרזה, אין שליטה

על ההשלכות.

לוועדה, שהוקמה מכח התקנות, יש סמכויות שוליות ומוגדרות מאד.

הסמכות, לקבוע אם תופעה מסויימת הינה אסון טבע או לא, נתונה בידי

הממשלה בלבד. הממשלה צריכה להתייתס לאירועים מוגדרים, באיזור מסויים,

בזמן מסויים. אחרת, יהיה זה חוק גורף, שבו כל תופעה, שהתרתשה, הינה

אסון טבע - ראש הממשלה חזר והבהיר נושא זה בישיבת הממשלה האתרונה.

הנושא מצוי על סדר---יומה של הממשלה, אבל נדרש זמן לאיסוף נתונים

מדוייק.

הגוף המקצועי, שיקבע את אסון הטבע, הוא השירות המטאורולוגי.

"אסון טבע" מוגדר על-פי תופעה הידרולוגית ומטאורולוגית, כמו שיטפון ,

ברד וכו', ולא על-פי הנזק. לאחר ההכרזה על אסון הטבע, השמאי בודק את

הנזק וקושר אותו כתופעת הטבע.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
שמאי, שבא להעריך את הנזק תודש ימים לאחר חלוף התופעה, אינה רואה

את הנזק האמיתי שנגרם. הנזקים לא ייראו, והשמאי ימעיט בהם.
ד' צבן
"אסון טבע", במשמעותו בחוק, ניגזר מתופעת טבע, ואינו קשור

לנזקים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
דבריך מעוררים תמיהה, כי הנזק הוא תוצאה של תופעת הטבע.
ד' צבן
בפיסקה 1, בחוק, נאמר, שההכרזה היא על תופעת טבע חריגה. ישנן שתי
תופעות טבע שונות
1. יתכן נזק, שנגרם בגין תופעת טבע, שאינה בגדר "אסון טבע" ואינה

חריגה בהופעתה. למשל, ברד, שיורד מדי שנה, איננו אסון טבע, למרות

שהוא גורם לנזקים.

2. יתכן נזק, שנגרם מתופעת טבע חריגה ביותר, שהיא "אסון טבע". למשכ,

היה שיטפון בנחל דליה, שהציף כרמים. אם יוגדר נחל דליה לאיזור

מוכה אסון , תיעשה בדיקה שמאית של הנזקים. יהיה חקלאי עם נזק של

% 100 לא רק בגידול השוטף, אלא גם בתשתית שנסתפה. אבל, יתכן גם

חקלאי, באותו איזור, עם נזק מינורי, כי תופעת הטבע לא פגעה במקום

בו נמצא שטחו .

יש להבדיל בין הנזק, שנגרם, לאסון .

שמאות - כדי לאפשר את המשך פעילות הייצור בסקטור החקלאי , ובגלל

שישנן עדויות של הנזקים, שנעלמות, כמו הצפות, יצאו שמאים ומדריכים של

משרד החקלאות לשטח .

ד' חריט;

הם לא יצאו לשטח, כי לא קיבלו אישור.
נ' רהב
תיק נתוני הנזקים של הקרן לנזקי טבע, יכול לשמש גם גופים אתרים.
ד י צבן
משרדי החקלאות והאוצר, החליטו להתחיל בתהליך של תיעוד ורישום

הנזקים, ללא קשר לקידום ההכרזה על "אסון טבע". עובדי השירות

המטאורולוגי עובדים, ימים כלילות, כדי להכין את החומר שעליו תתבסס

ההפרזה על אסון טבע. החומר אמור להגיע היום, וביום ראשון תהיה הכרזה

על אסון טבע, להבטחת ראש הממשלה.
ח' מולכו
לדעתי, ההסברים, שנתן דרור צבן , הם תרגילי השהייה בלבד - זה מראה

לנו על יסורי הגהינום, שצפויים לנו, עד שייושם תוק אסונות הטבע.

ברור, שתורף דומה לנוכחי, לא זכור ב-40 השנים האחרונות. אין זה משנה

אם הלול, שקרס השנה, הוא בן 30 או 20 שנה. אין זה משנה אם נחל דליה

גלש או לא. לדעתי, יש להתחיל במתן מיקדמות, כדי שהחקלאים יוכלו

להתחיל במלאכת השיקום. אפשר לשקם חלק מהדברים, במהירות, ולהתחיל

בייצור חדש. למשל, אם נפגעו מצב 350 אלף פטימים, אפשר להקים לולים

חדשים ולשקם את הענף.



לפתע, משרד האוצר דואג למדד; עד היום שהורידו את הסובסידיות,

ובבת אחת העלו את מחיר המוצרים החקלאיים, האם המדד לא עבד?! ייבוא

ירקות ופירות הינו בגדר חולמת חכם; חבר-הכנסת כץ-עוז ציין , שאת כל

הדברים יצטרכו לייבא במחיר יקר יותר. קיימת פגיעה קשה מאד בייצור, כי

איכות הירקות והפירות, שנפגעו, ירדה, והם יופנו כשוק המקומי וכא

לייצוא. חברת הייצוא נערכה לייצוא רגיל, לפני פגעי הטבע: הזמינה

אוניות, אריזות וכו' - את כל זה צריך לממן , גם אם לא נעשה ייצוא.

ראש הממשלה נענה להזמנת המרכז החקלאי, והוא יסייר, היום, באחד

האיזורים, שנפגעו, כדי לראות את הנזקים. הובטח לנו, שההכרזה תיעשה ב-

8 בפברואר. לאחר ההכרזה יש לנקוט בפעולות מהירות ובמתן מיקדמות, כפי

סדר קדימויות, לבדיקה ושיחזור מחדש של ענפים. אני מניח, שיהיה ויכוח

לגבי הנושא של אובדן הכנסה, ואנו נעמוד על חשיבות העניין.
ע' פואד אבן מוך
אני מאגודת אלסעדה בבקעה אלגרביה, שבמשולש. מדובר באיזור חקלאי .

ישנן , באיזור, 250 משפחות, שכל קיומן תלוי בחקלאות. בגלל פגעי הטבע,

50 דונם של חממות קרסו, הירקוח נשרפו, המשפחות מובטלות ואין להן כסף.

כדי לשקם דונם אחד של חממה, שקרסה, יש להשקיע 20 אלף ש"ח - סכום

שאינו מצוי בידי המשפחות הללו. בטוחני, שכל החקלאים חייבים כספים

לבנקים ולספקים, והם מצויים במצב קשה. השמאי, שבא לחממה תלת הערכת

נזק, רואה אח הצמחים השרופים כליל ואח השדה המועמד לעקירה, אך מצהיר

שאין מדובר באסון טבע.
ברצוני להפנות מספר שאלות כנציגי הקרן לנזקי טבע
1. דונם וחצי של סלק אדום נשרף כליל, בגלל פגעי הטבע, והשמאי העריך

את הנזק ב-% 100. החקלאי קיבל, מהקרן , פיצוי של 410 ש"ח בכבד - האם

למען פיצוי כזה, כדאי לבטח ?! אילו לא היה קורה אסון הטבע,

החקלאי יכול היה להרויח מאותו 1.5 דונם סלק אדום 6,000 ש"ח.

2. אדם ביטח, בקרן , שדה צנון ב-15/10/91. השמאי העריך אח הנזק, שנגרם

ו כתוצאה מהגשמים, ב. 100%-הוא שלח את הערכת השמאי קלרן . הקרן

השיבה לו, שתוקף הביטוח שלו הסתיים ב-1/1/92 ולכן הוא כא יהיה

זכאי לפיצוי . אם החוק מיועד לכסות תקופת זריעה, הרי יש לפצות את

התקלאי. האם אני, לחקלאי , מבטח בקרן , במשך 30 שנה, כדי לקבל פיצוי

קטן של 410 ש"ח?

ישנם חקלאים, בעלי משפחות גדולות, שחממותיהם קרסו ואין להם במה

להאכיל את משפחותיהם; אחד התקלאים התחיל לבכות, כשגילה שהחממה שלו

קרסה והוא לא יקבל שום פיצוי.
א' שלום
אני מנכ"ל מועצת הירקות. להערכתי , ישנם כ-8000-7000 מגדלי ירקות,

שניזוקו. היום התקשרתי לקרן לנזקי טבע, ונאמר לי שהגיעו, לקרן , 5,400

הודעות רשומות על נזקים בענף הירקות. שליש מהודעות אלו טופכ, והיתר -

עדיין לא.

מתוך אותם 7000 מגדלי ירקות, שניזוקו, ישנם כ-2,000-1,500 מגדלים
שלא ביטחו את גידוליהם מסיבות שונות
1. אינם מבוטתים על-פי התוק, או בגלל רשלנות.

2. נוהל הביטוח הוא: המגדל צריך לדווח לקרן תוך 30 יום מיום הזריעה,

ואז הוא מבוטח. רבים אינם עושים זאח, כי כל שבוע הם מגדלים ירק



אחר, ורק בסוף החודש הם מדווחים, בצורה כוללת, על כל הגידולים
ומועדי זריעתם. התוצאה
במקרה של אסון טבע, הם לא מבוטחים. בנוסף,

ישנם חקלאים, ש"נתפשו" בין הזריעה כאסון .

3. הקרן מבטחת כפי תקופת גידול, רזה נעשה בתיאום עם נציגי ארגוני

החקלאים, המועצות והוועדות החקלאיות - הסדר כזה טוב לתקופה

נורמלית. אבל, ישנם מקרים יוצאי דופן : גידול, שמבוטח כ-100 יום,

ובגלל מזג האויר הוא התאחר ועבר את ה-199 יום - הקרן תודיע,

שפוליסת הביטוח הסתיימה; אומנם החקלאים בוטחו, ובגלל השטפונות כא

יכלו בהיכנס לשטח ולטפל בגידולים, אך הם לא יפוצו. יש לתת מענה

למקרים מיוחדים כאלה.
הקרן מכסה חלק מיזערי מהנזקים
את הוצאות התשומות בלבד, היא אינה

מפצה על הוצאות העבודה, על אובדן ההכנסה או על היבול. לכן , דבריו של

מר פואד אבו מוך נכונים; הוא פוצה על הזיבול, ההשקייה והשחיל בלבד.

בשנה שעברה, הצענו לבטח את הגידולים אם על אובדן הכנסה, אך משרד

האוצר הטיל וטו על ההצעה, כי הוא משתתף ב-40%. משרד האוצר הגיע כהסכם

עם משרד החקלאות, לבטח את ענף הפרחים, לשנת נסיון , אך לא היה מוכן

לבטח את ענף הירקות.

חוק אסונות הטבע, שנחקק לאלר עמל רב, הוא טוב, אך תקנותיו
גרועות. הן נעשו בחופזה
הממשלה דחתה את התקנת התקנות במשך 1.5 שנים,

ואז החקלאים הגישו בג"ץ בעקבות כך, נאלצה הממשלה להתקין תקנות תוך

חודש ימים, ולכן הן אינן טובות. ב-15 באפריל, הגשנו בג"ץ, בשם המרכז

החקלאי , נגד התקנות. ביקשנו ממזכירות בית-המשפט לזרז את הבג"ץ.

לדעתי, צריכה לצאת קריאה, מוועדת הכלכלה, על הצורך בהתאמת התקנות

למציאות. התקנות, נעשו בשיתוף של שר החקלאות ושר האוצר, ובאישור ועדת

הכספים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כל נושא, שמשותף לשני שרים, הינו "אסון טבע" גדול יותר.
א' שלום
הנזקים בענף הירקות מחולקים לכמה תחומים: 1. גידולי ייצוא - נזק של 55 מכיון ש"ח.

2. גידולים לשוק המקומי - נזק של 44 מכיון ש"ח.

3. נזקים בשטחי גידול, שטרם הגיעו להנבה - 15 מליון ש"ח.

מנזקים אלה יש לנכות את השתתפות הקרן , בסכום של 17 מליון ש"ת,

ולא 12 מליון ש"ח, כפי שמצויין במסמך שלפניכם. ז"א, סה"כ הנזקים הוא

ל-97 מליון ש"ת. כמובן , מדובר בהערכות, והסכום עלול להיות גבוה יותר.

סכום זה אינו כולל נזקים של מערכות חיצוניות. למשל, מועצת הירקות

התחייבה, הן כ"אגרסקו", בשם המגדלים, והן המגדלים כלפי "אגרסקו"

והמועצה. אנו חכרנו מטוסים, לשם ייצוא. אבל, עקב פגעי הטבע, המטוסים

ייצאו לדרכם עם 40 טון , במקום 100 טון , אך יקבלו תשלום מלא. זהו הסכם

השכירות עם "אל-על". הממשלה אינה מסכימה להחכרת מטוסים, כפי היצע

וביקוש. החוזה עם חברת אל-על מוכתב לנו ע"י הממשלה ושר התחבורה. סכום

הנזקים גם אינו כולל נזקים, שנגרמו לתשתיות ולמבנים: דרכי גישה,

כבישים, מבנים וחממות ניזוקו קשה. אדמות נשטפו, ויש כשקמן .

יש צורך בדרכי טיפול בלתי שגרתיות. יש להכריז מיד על אסון טבע,

ולמצוא פתרונות לחקלאים, שאינם מבוטחים במסגרת החוק. בנוסף, יש שלפר

את התקנות.



לאור פגעי הטבע הקשים, ולמרות שהאוצר מתנגד לגידולים כשוק

המקומי, כדעתי, יש לעבור לגידולים חסויים צם תקציב ואפשרות מימון הון

חוזר, לשם חידוש גידולים ושיפור הביטוח ללא מיגבלה.

גידוליי תעשיה - ישנם שטחים, שלא ניתן כעשרת בהם דבר, מלבד חידושם

לגידולי תעשיה. הצענו תוכנית של 150 אלף דונם עגבניות לתעשיה -

התעשיה הורידה השנה את מחיריה, ואין כי טענות כלפיה. אנו תבענו

מהאוצר 5.5 דולר לדונם בלבד, לעומת מדינות אירופאיות, שמסבסדות

עגבניות לתעשיה ב-50-35 דולר לדונם. הסכום, שבקשנו, מסתכם ב-330 אלף
דולר לשנה בלבד
זה יעסיק 4,000 עובדים חדשים. הם יקבלו 200 דולר כ-3
חודשי עבודה, במקום תשלום אבטלה
70 דולר לעובד. כתבנו מכחבים, בנושא

זה, לשר האוצר ולשר העבודה והרוותה. זהו פשע לאומי לא לאפשר כענף

הירקות להעסיק 4,000 עובדים חמורת סיבסוד נמוך. איננו מדברים על רווח

כלל, אלא על כיסוי הוצאות הייצור בלבד.

ע' עארף סלאמה;

אני מהכפר קלנסוה, שבמשולש. זהו איזור חקלאי, שבו מגדלים, בעיקר,

פרחים ותות-שדה. לא ארחיב בתיאורי הנזק, כי חבר-הכנסת כץ-עוז עשה זאת

טוב ממני.

השטפון הראשון, ב-3/12, סחף חממות של עגבניות ומלפפונים. כשבאו

השמאים, כבר לא ראו את השטפון . עם תום גל השטפונות הראשון , החקלאים

מיהרו לשקם את שטחיהם, ואז בא השטפון השני, ושוב סתף הכל. החקלאי,

שנסתפה לו החממה פעמיים, לא יפוצה על כך, כי את תוצאות השטפון הראשון

כבר לא ראו.
היו"ר ש' ארבלי--אלמוזלינו
האם את נזקי השטפון השני כבר ראו ?
ע' עארף סלאמה
הזמנתי את השמאים לפני חודש, אך הם עדיין לא הגיעו. לדעתי,

ההכרזה היא תחילת הפתרון . ראש הממשלה מבקר, היום, באיזורנו, ואני

מקווה שהוא יעזור.

טפסים, שיש למלא, בנושא של נזקי טבע - תחילה נדרשנו למלא טפסים

בכתב-יד, ולאחר-מכן ניתנו לנו טפסים אחרים: זה יוצר בלבול ואי-הבנות.

א' הראובני;

אין לכם מה לדאוג - הטפסים כבר הועברו למשרד החקלאות.
ע' עארף סלאמה
בסדר. כדי למנוע שטפונות עתידיים, מוכרחים לנקוט בפעולות מונעות:

הסדרת ניקוז, בניית גדרות הגנה וכו'. בקלנסוה פתרונות לאלו לא יעזרו

כ"כ, כי מדובר במקום, שהוא שטח ניקוז גדול. אינני יודע אם ההכרזה

תועיל.
פ' גרופר
ההכרזה תועיל. אתם הכפר הערבי היחיד, שאינו בנוי על הר.
ע' עארף סלאמה
אין אצלנו תשתיות. 50% מהחממות קרסו. יש צורך בהחלטה חזקה



ובפעולות מהירות לשיקום המצב. מכיון ששמאי הקרן לא באו בזמן , לקחנו

שמאים עצמאיים, כדי לתעד את הנזקים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
התיעוד המוכר היחיד הוא זה של הקרן ושל משרד החקלאות, אבל התיעוד

שעשיתם יכול לעזור לכם.

אני מבקשת לשמוע את דר' כנען , מנהל בית החולים בצפת, בנושא סכנת

המלריה. אני מבקשת מחבר-הכנסת כץ-עוז למלא את מקומי, עד שאחזור.
ג' כנען
הסכנה של מלריה קיימת. מעבר לה, מדובר בסכנת הצפה חדה ופיתאומית

של מערכת איזונים אקולוגית, שקשה לאמוד אותה. מדובר על איזונים

אקולוגיים, בעלי משמעות לטווחים ארוכים ובינוניים. חלק מהבעיה הוא:

טפילי האנופלס. נושא זה מצוי באחריות הרשויות המיניציפליות. אנו

נעביר את הדאגה, שהובעה כאן , לראש שירותי בריאות הציבור. אני מנית,

שהוא יטפל בנושא, אך האחריות מוטלת על הרשויות המקומיות, האיזוריות

והמחוזיות. יש כאמור את תוצאות השינויים האקולוגיים, ואינני מוסמך

לדבר על הנושא. אבל, נדמה לי, שהנושא שייך למשרד לאיכות הסביבה.

קיימת סכנה של ריכוז חומרי הדברה במקורות מים, שמהם שותים בעלי-

חיים ובני- אדם. יש לעקוב אחרי תהליכים לאלה, כי אין מדובר בתהליך

מיידי .
א' כץ-עוז
האם יש לכם תוכנית מגירה לבדיקת הנושאים האלה ולטיפול בהם ?

ג' כנען ;

מבחינה גאואקלימית, האיזור שלנו אינו כה בעייתי, כי המים זורמים

מכיוון הגליל העליון לאי זורים אחרים. אינני חושב שהיה זמן להכנת

תוכנית מאירה, והערתך חשובה. אני מניח, שלמשרד הבריאות ישנה תוכנית.

כאמור, חלק מהנושאים שייך למשרד לאיכות הסביבה, אך הרשויות המקומיות

והעירוניות לא תוכלנה "לברוח" מאחריותן בנושא.
ד' חריט
אם תביטו במערכות הניקוז ובמים העומדים, המסומנים במפות, תבינו

שבעיית מערכות הניקוז, בגליל העליון , לא תיפתר. יש לתת את הדעת,

בצורה רצינית ומסודרת, לפתרון בעיית הניקוז בגליל, ולא אכפת כי מאין

יגיע המימון . אין זה מעניין את האזרח אם האנופלס מתרבה, בגלל כסף שלא

הגיע מהאוצר או בגלל כסף שלא הגיע מאגף הניקוז. יש לטפל בבעיה, בצורה

מקצועית. בטוחני, שלגדעון צור, יש תוכנית מגירה לפתרון בעיית ניקוז

מורד הירדן.

התרשמתי, ש"אסון הטבע" העיקרי הוא הוצאת הכסף מהאוצר.לדידי,

"אסון טבע" הוא כאשר כך, דרור צבן , לא יהיה מה לאכול, וכאשר נשבר מטה

לתמו של תושב קלנסוה. יש לאפשר למפרנס להכין את מזוננו לשנים הבאות.

אני מתייחס לאוצר לגזבר קטן של הממשלה בלבד, והיא זו שצריכה לטפל

במצב, ולהורות על פיצוי החקלאים, ועדת הכלכלה צריכה לדרוש מהמדינה

לתת כלים בידי החקלאים, על מנת שימשיכו ליצור מזון לכל עם ישראל. ככל

שההכרזה תוקדם, כן ייטב.



ע' מאיר;

אני מנכ"ל מועצת הפירות. פגעי הטבע, כמו השנה, מתרחשים פעם ב-60

שנה, והמטעים מגיבים בהתאם. מתוך 400 אלף דונם, ניזוקו 170 אלף דונם

של פירות סובטרופיים.

בננות - ניזוקו בצורה הקשה ביותר. הכל נשרף. השילוב של רטיבות

וקור עז לא היטיב עם המטעים, וחלקם הגדול מת ולא יתחדש.יש לחדש, בתוך

שנתיים, 60% מתוך 21 אלף מטעי הבננות. בד"כ, יוצרים חומר ריבוי

לייצור ממטעים מתים, אך אין לנו די חומר ריבוי . מדובר על נזק של 3-2

שנים, זהי נזק של כ-70 מליון ש"ח.

מנגו - ישנם 21 אלף דונם בכל רחבי הארץ: דרום הגולן , פיתחת

כינרות, מעון, בשור, פיתחת שלוס וכו' - כולם נפגעו. בשנים 1983 ו-

1989 היה מזג אויר קשה, אך ללא רטיבות. השנה היתה גם רטיבות, ויש

לחדש שליש ממטעי המנגו. כלומר, עיכוב יבול ב-5-3 שנים. בנוסף, במקום

12 אלף טון יבול, שציפינו לו, נחזור ל-7 אלף טון , וזהו נזק המור

לייצוא.

אבוקדו - לא היה נזק אמיתי מהקור, מהברד ומהשלג. הענף ויבוליו

מבוטחים בקרן . אבל, המטע והמשכו, כמו הבננות, איננו מבוטח. האבוקדו

קיבל, השנה, כמות כפולה של אשמים, ושורשיו דוכאו וניזוקו. התוצאה:

קיימת אי-פעילות של שורשים והתחלת צמיחה. בשנה הבאה ישנו חשש, שיהיה

יבול של 5 3 אלף טון בלבד, לעומת60 אלף טון , שציפינו כהם.

שסק - ענף זה ניזוק בצורה תמורה ביותר: חצי מהפירות אינם.

נשירים - 40 אלף דונם מטעים היו ועדיין מכוסים במים. ישנו תהליך

של פריחה והתכסות בעלים עם חוסר אויר בקרקע. מנסיוני, עצים כאלה

מסיימים את חייהם לקראת הקיץ.

הנזק הכולל של ענף הפירות הוא כ-300-250 מכיון ש"ח. סכום זה כולל

את שיקומם של עשרות אלפי דונמים שהלכו לאיבוד.
ר' דקה
אני מהכפר ימה. אני מודה ליושבת-הראש על ההזדמנות, שניתנה לנו

להביע את עמדת הסקטור הערבי, בנושא של אסון הטבע. אנו עוסקים, בעיקר,

בגידול עגבניות לייצוא, ואני נמנה עם גדולי יצואני העגבניות בארץ.

הנזק, שנגרם לעגבניות בחממות, הוא בלתי הפיך. הקור העז, הסערות

והשטפונות פגעו בעגבניות ובמלפפונים, ולכן מחירם עלה בחודשיים

האחרונים. השמאי, מטעם הקרן , מכיר אך ורק בנזק טוטלי לשתיל שלם, ולא

מתחשב בנזקים אחרים. למשל, הפיצוי על דונם של מלפפון הוא 1000 דולר,

שזה עלות הזרעים בלבד.

המצב של ענף העגבניות לייצוא חמור. אנו חתומים על חוזים עם

"אגרסקו" על מחיר של 2 ש"ח לקילו לייצוא. עתה, בגלל הפגיעה בפרי, הוא

נמכר ב-70 אגורות ברוטו, ואין מי .שמפצה אותנו על אובדן ההכנסה.

הפיצוי של 1000 דולר לדונם מלפפון , שניתן ע"י הקרן , מכסה בקושי את

עלות הזרעים, ואינו כולל ריסוס, השקייה וכו'.
נזק נוסף בחממות
בגלל מזג האויר, יריעות החממות נקרעו לא פעם,

ואנו כיסינו אותן כל פעם מחדש. ההוצאות הוכפלו , אך אינן מוכרות ע"י

הקרן . לכן , אני פונה לנציג האוצר לזרז את ההכרזה.
היו"ר ש' ארבלי- אלמוזלינו
האם הגיעו שמאים לכפר ימה ?
ר' דקה
כן . הם פועלים ע"פ הגדרות של נזק טוטלי . אם השמאי בא מיד לאחר

האסון ורואה את השתילים השרופים, הוא מצהיר על נזק טוטלי כתוצאה

מהקרה או מאסון הטבע. אבל, אם הוא מגיע שבועיים לאתר האסון, השתיכ

כבר התייבש, הוא אינו יכול לדעת אם השתיל ניזוק בגלל הקרה, ולכן גם

אינו מכיר בכך כ-נזק טוטלי.
נ' רהב
קביעת - של המדריך החקלאי היא החשובה ביותר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
יש להציג את קביעת המדריך החקלאי , לגבי הנזק, לשמאי, כשיבוא.
ר' דקה
למי אנו צריכים להגיש את הבקשות לפיצוי ?
נ' רהב
יש להגישו למשרד החקלאות המחוזי , אתם צריכים להגישו בתדרה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את גדעון צור, סגן נציב המים.
פ' גרופר
בדיון הקודם, נציבות המים טענה, שאין עודף במים, והקיצוצים

יימשכו .
ג' צור
כדי לא להיות קורבן , אומר שאני מכהן בתפקידי עוד מתקופת הנציבות

הקודמת. אני נוטה להסכים עם דברי הפתיתה של תבר-הכנסת כץ-עוז.

אין אפשרות להבדיל בין אסון לנזק, כי אין אסון שאין כתוצאה ממנו

נזק; הגדרת הנזק קובעת את גודל האסון .

הנתונים ההידרולוגיים, שבידי, מעודכנים. קיימים, בארץ, 3 מאגרים.

2 מהם חד-שנתיים, ולא משנה מהי כמות המים שמגיעה אליהם.

הכנרת נמדדת, לפי המפלס מתחת לקו הגלישה. ב-1988 הכנרת גלשה,

והיה תשש לאסון . במשך שנתיים, לאחר מכן , היינו קרובים דווקא לקו

האדום התחתון . אם לא יהיו גשמי מלקוש אדירים נוספים, נוכל להמשיך

ולשלוט במפלס הכנרת. לפי המודל הקיים, אנו מטפלים באגם כראוי.

אקויפר ההר הקיש, במשך שנתיים רצופות, לקווים האדומים. בשנים

קודמות הוא הגיע למפלס מכסימלי , שממנו ישנם איבודי מים בקנה מידה

גדול מהירקון ומנחל תנינים. בנחל תנינים ישנה מליחות, שיכולה להגיע

ל-50 מליון קוב, כאשר המפלס עולה. כיום המפלס הוא 9.5 מטר מעל לקו

האדום. בעבר המפלס הגיע גם ל-21.5 מטר מעל פני הים. אנו עומדים להגיע

למצבים של זרימת כמויות מים אדירות. הסתברות ההתרחשות של זרימות אלה

הן אחת ל-25 שנה.
א' כץ-עוז
האם האקלים משתנה ? נציב המים טען, שהמדבר מתקרב למדינת ישראל.

האקלים משתנה, אך לא ברור לאיזה כיוון . דבריו של נציב המים נאמרו

לפי ממצאי סטטיסטיקה של 3 שנים בלבד,

קיימת בעיה מדאיגה של התו וספות הולכת וגדלה שכמויות לאקויפר התוף.

לפי בדיקות ב-10 השנים האחרונות, היתה תוספת של מעל %50 מלת; אלפי

טון מלח נוספים מדי שנה לאקויפר החוף. יש להניח, שכמויות המכת

תיגדלנה. והגשמים הרבים ידחקו את כמויות המלח, שנמצאות עדיין בתתך

הבלתי רווי, לכיוון האקויפר. האקויפר ימשיך להמליח, אלא אם כן מפלס

המים יעלה מעל לפני הים, ואז תמים יזרמו מהאקויפר לים.

באקויפר התוף ישנה עליה ממוצעת של 40 ס"מ במרכז הארץ ושל מטר
בדרום הארץ. אדגים את הדברים
הישוב המפלס לפני שנתי ים המפלס הנוכחי

כפר ורבורג? 2.30 מ' מעל פני הים 3.40 נ';' מעל פני הים

בת-ים ות"א 3.20 מ' מהתת לפני הים 2.30 מ' מתתת לפני הים

עמק תפר ותדרה 3 מי מתחת לפני הים 1.70 מ' מתתת לפני הים

בכפר ורבורג ישנה עליה של 50 ס"מ כטובה. בבת-ים רבת"א, שבהם

המפלס היה תמיד נמוך, ישנו שיפור, אם כי אנו עדיין רתוקים מתוצאה

חיובית. בעמק תפר ובחדרה רואים שיפור בולט בגובה המיפלס, ובמפות

המליתות ראינו מכתשים, שנעלמו בעמק תפר ותדרה.

תוף הכרמל - איננו מודדים, באיזור זה, את העליה אלא את הפוטנציאל,
ע' סולודר
נמסרת לנו תתזית, שתסר למשק המים כמיליארד מלמ"ק מים.
ג' צור
אני עובד בנציבות המים 30 שנה, וכל הזמן מדובר על כמות שכ

מיליארד מלמ"ק מים תסרים למשק. ראיתי, שבתישוב הכמויות התסרות כלול

מיליארד קוב מים, כרזרבה לשנים קשות: האם זה נתשב לגרעון ?

לאקויפר החוף נוספו 300 מליון קוב. לאקויפר ההר נוספו 100 מליון

קוב. בשנתיים הקשות, שהיו, שימש אקויפר התוף כאוגר רב-שנתי. שאבנו

ממנו למעלה מ-%70 יותר מאשר פוטנציאל המילוי שלו. בכ"ז, נסיגתו של

האקויפר לא היתה משמעותית.

קיצוץ מיכסות המים - מיפסות המים תייבות להיות יציבות לאורך זמן .

אם לא נתייחס לשנה טובה מדי או גרועה מדי, מיכסות המים תגענה, בממוצע

הרב-שנתי, למצב שלחקלאות תהיה כמות של מיליארד ומאתיים קוב; אין זה

מספר סופי. נציב המים מחזיק במספר מיליארד ושישים, אך המרתק אינו

גדול. אומר, כמו נציב המים, שהאיזור מהמשאבות וצפונה, קרי כ ל השדרה

המזרחית מאצבע הגליל ועד בית שאן , לא יקוצץ כלל. למעשה, תהיה אופציה

לניצול כמויות מים מעל ההקצבה הבסיסית של 1989.



איזור המשאבות ודרומה - כושר השאיבה של המוביל הארצי מוערך ב-450

מכירן קוב מכסימום, וזה הודות במשאבות של היחידה הרביעית. היהידה

הרביעית מאפשרת לנו להציל לא רק את הכנרת, אלא גם את כמויות המים

האדירות. הכמות של 450 מליון קוב היא מעט מעל הממוצע הרב-שנתי.

יכולת קליטת המים ע"י החקלאים הפרטיים - מבחינה הידראולית,

קיימים 3 אי זורים קשים: חדרה, רעננה ורחוברת. באיזורים אלה הקיצוץ

יימשך, כי הם ניזונים מאקויפר החוף.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כל שנה אתם מקצצים יותר.
ג' צור
אין זה נכון . קיים נושא, שדנו בו בבג"ץ, ושהחקלאים צריכים כדעת:

לא נקצה מים, לחקלאים, בצורה לא אחידה. כל החקלאים, בכל איזור

הידרולוגי , יקבלו את אותה כמות מים, כפי הקצאות של בסיס. כלומר, כפי

הקצאות 1989. זה לא נעשה ב-1991, ואין זה צודק. יכול להיות, שכתוצאה

מהשינוי יהיו חקלאים שיקוצצו יותר מאחרים. אין זה צודק, שמי שרכש

זכויות מים ב-1991 ישמור על זכויותיו לעד. לכן , אנו נחזור לביצוע

קיצוצים אחידים לכל החקלאים. כל חקלאי יוכל לבחור את הגידול המתאים

לו, על-פי העדפה כלכלית, ולא על- פי זכות אבות.

מושב צרופה - בשנה שעברה הוא קוצץ ב-19.5% בלבד, כאשר הקיצוץ

המינימלי, בכל הארץ, היה 25%. חוף הכרמל הוצא מכלל מערך הקיצוץ של

משק המים בארץ וקיבל תנאים יוצאים מהכלל. הקיצוץ של 25% השנה, הינו

קיצוץ אחיד לאיזורי הכרמל ולרוב חלקי הארץ. אני רוצה לציין, שאין

קיצוץ במים מלוחים או ב-500 מכיון קוב מים, שהם חלק מהמיליארד

ומאתיים קוב. בנוסף, אינני מחלק את המים כפי מגזהים, ואינני אחראי

למי שמקבל אותם.

מחיר המים - עמדת הנציבות היא, שיש צורך במחיר מדורג, עם תלוקה

שינה מזו שבעבר.

לגבי הכמות של מיליארד ומאתיים קוב. ב-300 מכיון הקוב האחרונים

אפשר להשתמש רק לגידולי שדה. אף חקלאי לא ייקח כמות זו, אלא אם כך

מחירם יאפשר גידולי שדה. אם מחיר המים יעלה, החקלאים לא יקחו מים,

שתרצו לתת, והמדינה תפסיד. כלומר, יהיו מים בעלות יקרה, שישארו

במאגרים, כי אף אחד לא ירצה אותם, ואז המדינה תצטרך לממן את העלויות

של "מקורות".
פ' גרופר
אתמול, משרד האוצר הציע מחיר של 43 אגורות ללא דירוג. לא הסכמנו

לכך ואישררנו את ההצעה הקודמת.
ג' צור
אנו עומדים לנייד את מחיר המים, במידה ויהיה מנגנון זריז יותר.

מאז 0 198 ועד היום השימוש והצריכה לחקלאות היתה כמעט קשיחה: מכיון ו-

150 אלף, וההקצאות היו מעל ומעבר. לא ארחיב בנושא, כי הוא נדון

במערכות שונות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
נמסרה לי ידיעה, שהבנקים משתוללים, בעקבות חוק ההסדרים. ישנה

התקפה רצחנית של המעקבים בישובים המוכים ביותר: רמות, גבעת יואב

ואליעד. הישובים סגרו את שעריהם, המשטרה הגיעה וישנם מעצרים. לדעתי,

זוהי מלחמתם האבודה של הבנקים נגד חוק ההסדרים במשק המשפחתי, שעמלנו

קשה להשיגו. אינני יודעת כיצד יגיבו הבנקים מחר, כאשר נאשר אח החוק.

אני מבקשת מנציג האוצר להביא את דבריי לידיעת נגיד בנק ישראל ולבקע

מהבנקים להפסיק את מלחמות הנקמה.

אני מבקשת לשמוע את אורי דורמן , מנהל מורג.
א' דורמן
אומנם דבריו של גדעון צור היו אופטימיים, אך, לצערי, לא יהיה מי

שיקח מים, בשדרה המזרחית, השנה, אם המצב הנוכחי יימשך. לאחר הסופות

החזקות, איזור הגולן נראה כמו אתרי התקפת טילי סקאד: 22 רפתות ו-25

לולים קרסו, 400 ראשי בקר מתו והנזק הוא רב. מושב רמות נותר ללא

מטעים, ועתה גם יעקלו לתושביו את הטלויזיות. במושב אליעד קרסו 11

רפתות, נגרמו נזקים אדירים לתשתית היצרנית ושיקומה ייארך זמן רב.

לדעתי, יש צורך בתוכנית חירום. ייאמר לזכותם של אנשי משרד החקלאות

ואנשי החטיבה להתיישבות, שהם יצאו לשטח. אבל, בכל מדינה מתוקנת

ונורמלית, היתה הממשלה מכריזה על אסון טבע ומתמיכה בשיקום.

מאות משפתות נפגעו מאסון הטבע. קרסו לולים ומבנים חזקים, מכובד

השלג, ומאגר המים נפרץ. בגולן , קורים כ-2-1 מקרים לאלה מדי שנה, אך

השנה היו 6 מקרים של נזקים חמורים ביותר. השהיית ההכרזה גורמת מלורל

ירוד ולציניות. רוב המיבנים בגולן מבוטתים, ואינני יודע מה יעלה

בגורלם של מבנים, שלא בוטתו. יש להתחיל בשיקום כמה שיותר מוקדם.

תברות הביטוח מסרבות לשלם, כי הן מתכות להכרזת הממשלה, ומקוות שאז הן

תשלמנה פחות.
די. צבו
לתשלומי חברות הביטוח אין קשר להכרזה.
א' דורמן
ידוע, שלכל חוזה ביטוח קיימות פרשנויות שונות, וחברות הביטוח

אינן ממהרות לשלם כסף. אני קורא לכולם להתגייס כשיקום ההתישבות בגולן

ולשיקום החקלאות. יש להכריז על אסון טבע, כדי שנוכל להתחיל בשיקום.
ח' שופאני
כשחוקקו את חוק אסונות הטבע, עדיין לא התרחש אסון הטבע. תברי-

הכנסת הם ה"שריעה", נבחרי הציבור, ועליהם לייצג את הציבור בכנסת.

עליכם לשבת ולהעריך את גודל האסון והנזקים לחקלאים ולחקלאות.

בישובים, שנמצאים 450 מטר מעל פני הים, ירד שלג כבד והיו סופות

תזקות. החוק אינו מחייב ביטוחם של עצי זית. חצי מעצי הזית נפלו , כמו

עצי המתט, שנפכו בדרך לירושלים. הכפרים: חורפיש, תרשיחא, מעליה,

פסולחא ועוד, איבדו חלק ניכר ממטעי הזית שלהם. בנוסף, במעליה זורעים

בצל לזרעים לייצוא. בגלל מזג האויר, למעלה מאלף דונם בצל התייבשו

וירדו לטמיון .
בגליל המערבי בכפרים כמו
אעבלין , תמרה וסקנין , שם זורעים

מלפפונים, איחרו את תקופת הזריעה הקבועה של המלפפון , והפסידו אה

העונה.



הכבישים החקלאיים - אנו מצויים באדמה הררית. המים סתפר את

הכבישים ואת דרכי הגישה החקלאיים בכל הכפרים.

בעלי-חיים - בגלל שהאדמה כוסתה בשלג 5-4 ימים, החקלאים לא הוציאו

את עדרי העיזים למירעה, ועיזים רבות מתו.

מיסים - החקלאות ספגה מכה קשה, ואין הכנסות. דורשים מאיתנו כשלם

מיסים, שאיננו יכולים לעמוד בהם.

אתם נציגי העם, ויש לכם יכולת לבדוק את הנזקים ולמצוא פתרונות.

אני מקווה שיוכרז אסון טבע, ויימצאו פתרונות.
א' הראובני
את התחינות להכרזה על "אסון טבע" שמענו לא פעם. אינני בטוח,

שביום ראשון הקרוב, בקשתנו להכרזה תתקבל.

תוק אסונות הטבע הוא חוק של מדינת ישראל. יש לכבדו אם בעיני

האוצר הוא חוק רע. האוצר אומר, עתה, שזהו תוק גורף. כדעתי, זוהי

התחכמות גרועה של משרד האוצר.

אני רוצה להודות כחבר-הכנסת כץ-עוז וכיו"ר הוועדה, בתום ובכנות,

בשם כל החקלאים, על הטיפול שאתם מעניקים לנו. לו היו מקבלים

בפריימריס גם אנשים, שאינם מהמערך, הרי שמקומכם היה מובטח.
א' כץ-עוז
הברכות שכך עלולות להזיק לנו .
א' הראובני
ראשית, הטענה, שתוק אסונות טבע הוא תוק גורף, הינה חוכמולוגיה של

האוצר. לצערי, משרד האוצר גורף את משרד החקלאות לדיעותיו. אתן
דוגמאות
1. בקלנסוה נוצרים מים עומדים כל שנה.

2. בעמק בית-נטרפה עומדים מים והגיעו לגובה של 2 מטר.

3. בגולן ובגליל יורד שלג אחת לשנתיים.

האם קביעת אסון טבע תלויה בירידת שלג או באי-ירידתו ?! כאשר לול

שעמד 20 שנה, קרס בשלג האחרון - מה שחשוב לדעת זה שהוא נפל בגלל

השלג, ולא חשוב לדעת מהי למות השלג שירדה ובמה היא שונה משנים

קודמות. אני תושש, שהטענה של תוק גורף, באה כדי להימנע מפיצו י

החקלאים.

שנית, חבר-הכנסת כץ-עוז נתן דוגמא לעיבוד וזיבול תוזרים ונישנים

של שטתים, שנשטפו בגשמים בנגב, ואין פיצוי עליהם. ישנה דוגמא הפוכה,

שבה אי-אפשר היה להיכנס כלל לשטת כדי לעבדו, וכתוצאה מכך נגרמו נזקים

קשים. למשל, בבית נטרפה החקלאים הפסידו את גידול הקיץ, כי השטתים

מוצפים במים עומדים, ואי-אפשר לעבדם.

שלישית, חלק גדול מהחקלאים, שאינם מבוטתים, שייכים למגזר הערבי,

למרות שהביטות לא עולה להם כסף. ידוע, שכל חקלאי שהודיע כמועצת

הירקות על גידול מסויים, גידולו מבוטח באופן אוטומטי. רוב החקלאים

הערבים, אינם מודעים לביטוח, ואין להם מושג למי לפנות ואיך לבטת, ואז

הם מוצאים את עצמם לא מבוטתים ולא מפוצים. מדינת ישראל מכירה באזרתים

עירוניים, שאינם מבוטתים, ומפצה אותם, ועליה לנהוג באותה דרך

בחקלאים, שלא בוטחו. מדובר על תפישה עקרונית.



רביעית, אני נמצא בהנהלת הקרן לנזקי טבע. בשלב ה-1 של הנזקים היא

יצאה לשטחי השומרון , לאמוד את הנזקים, על-פי פנייה בכתב של משרד

החקלאות. מכיון שישנם תחומי שמאות, שהקרן אינה מתמצאת בהם, נוצר הסכם

בין משרד החקלאות לקרן , שזו תוכל לשכור שמאים פרטיים ומשרד החקלאות

יממן את פעילותם. לאחר פעולת ההערכה בישובי השומרון , הקרן הפסיקה את

פעולות ההערכה, כי לא היה לה הסכם עם משרד האוצר. התוצאה העתידית:

יהיה קשה לאנשים, שמילאו את טפסי הבקשה לפיצוי, להוכיח אם יש נזק או

לא, כי השמאים לא יצאו להערכות.

הקרן היתה מעוניינת לבטח גם מיבנים, אך משרד האוצר מנע זאת; משרד

האוצר חוסך גרוש ומפסיד 100. ענף הפרחים, שבוטח לשנת נסיון, חסך

למדינה כסף רב. מגדלי הפרחים שילמו 200 דולר פרמיה על נזקים, שהקרן

אינה מכסה, והיו מכוסים. בהסכם ביטוח הפרחים, ישנה השתתפות עצמית

1000 דולר על כל אירוע של אסון . כלומר, מגדל הפרחים בקלנסוה, שעבר 4

אירועים, בחורף הנוכחי, ישתתף בסכום של 4,000 דולר - זהו סכום גדול.

נאמרו, בדיון זה, דברים שונים על הקרן , שחלקם אינם מדוייקים.

אינני רוצה להאריך בהסבר על הקרן , כי אזדקק כמספר שעות. אבל, עילנו

לדעת שהקרן לנזקי טבע היא חברה ציבורית. ברגע שהיא חתמה על חו זה עם

החקלאי, אסור לה לחרוג ממנו, למרות שאולי היא רוצה בכך.
ע' אלעזיז מוחמד סעיד קאסם
אני מטירה. אני חבר באגודת "אינטא'", שהוקמה ב-1969. עד 1989 כא

קיבלנו הקצאות מים. ואז בא שר החקלאות ואז שר החקלאות דאז כץ- עוז והכיר לנו ב-900
אלף קוב מים
600 אלף קוב מים קבועים, ו-300 אלף קוב מים זמניים.

מתוך 600 אלף הקוב הקבועים ניתנו לנו 350 אלף קוב בלבד. התרוצצנו

ממשרד החקלאות לנציבות המים וחוזר חלילה, כדי לקבל את 250 אלף הקוב

הנותרים + 300 אלף הקוב הזמניים, אך לא קיבלנו דבר. לא די בכך שאיננו

מקבלים את מה שהובטח לנו, עתה דורשים מאיתנו תשלום של 1,248,350 ש"ח

קנסות על חריגה ממיכסת המים שלנו.

א' כץ-עוז;

במשך 20 שנה הם קיבלו 900 אלף קוב מים, אך לא אישרו להם זאת

כמיכסה קבועה. עתה, מדי שנה, קונסים אותם על חריגה מהמיכסה, ודורשים

מהם לשלם מחיר כפול.
ע' אלעזיז מוחמד סעיד סאסם
כל שנה מפחיתים לנו מההקצבה. ב-1989 הורידו לנו 18% וב-1990

הורידו לנו 20% = סה"כ ירדו 38% מההקצבה. חבר-הכנסת פסח גרופר מכיר

את הנושא.

פ' גרופר;

אם כך, תפסיק להיות חקלאי.
ע' אלעזיז מוחמד סעיד קאסם
אני מודיע, שאחרוג ממיכסות המים, אקבל קנסות, אפאש עם הרשויות

השונות בבתי-משפט, אך אשאר חקלאי.
י' ארז
אני סאן ראש המועצה עמק יזרעאל, אך אני מדבר אם בשם המועצה

האיזורית מגידו. את הנזקים הקשים, שנגרמו: לבעלי-חיים, לגידולי שדה

רלמטעים באיזור, תיארו, ולכן לא אחזור עליהם.



תקציבים להסדרת הניקוז באיזורים שונים - עד כפני 3 שנים, משרד

החקלאות העביר את חלקו בתקציב רשות הניקוז קישון . עתה, הנטל נופל על

החקלאים, במועצות האיזוריות, שבתחום הניקוז קישון. באיזור קיימים

תעלות ומובילי מים רבים, שמשמשים אם ישובים, שאינם בתחום רשות

הקישון . בכ"ז, אין תקציבי מדינה מופנים לטיפול בניקוז.

לשמחתנו, הקק"ל,בגלל פרויקט אגם ברוך, ביצעה עבודות במערכוה

שונות בעמק יזרעאל; לא שמעתם על שטפונות בגלבוע ובעמק יזרעאל, כי

תעלות המים, שנבנו, תיפקדו היטב. כל המים זרמו לכיוון מפרץ תיפה, שם

מערכות הניקוז והתעלות אינן מוסדרות, וגרמו לנזקים כבדים. אני מתריע

מפני צמצום בהוצאות האתזקה השוטפות של מערכות הניקוז, עקב היעדר

השתתפות המדינה בתקציב רשויות הניקוז.

ברצוני לשבח את עובדי משרד החקלאות במחוז עפולה, שריכזו נתונים

על הנזקים ומסרו אותם למנכ"ל.

החקלאים מקווים, שההכרזה, לכשתיעשה, לא תיהפך לפארסה.

י י פרדקיו ;

לו מקבלי ההחלטות היו יוצאים לשטח ורואים את הנזקים לתממות,

לגידולים, למיבנים ולחקלאות בכלל, היו מכריזים מיד על "אסון טבע",

1. נגרם נזק קשה לתשתית - מליוני טונות של אדמה פוריה נסחפו, ויש

לשקם את האדמות הללו, את מעבירי המים, את הגשרים, את מערכות

ההשקיה וכו '.

2. בימי החורף הנוכחי היו תנאים חריגים של עננות - לעננות יש השפעה

על הפרחים, ולכן %30 מיבולי הפרחים לא יגיעו לייצוא במועד שתוכנן .

להיפך, הפרחים יהיו מוכנים במועד, שבו ישנה הצפה של מחירים, וערכם

הכלכלי יקטן .

3. דעלתי, הממשלה קיבלה החלטה על "אסון טבע": היא הקימה את הוועדה

הבינמשרדית.

פ' גרופר;

על גודל האסון והנזקים שמענו לא פעם, לא רק בוועדת הכלכלה, אלא

גם בוועדת הכספים ובמליאה. עתה, יש צורך בפתרון . הממשלה עדיין לא

הכריזה על "אסון טבע".

יש לציין , שחוק אסונות הטבע, הוא חוק שאני עודדתי, ולא הממשלה.

להיפך, הממשלה ניסתה במשך 10 שנים למנוע ממני את העברת החרק. הממשחה

לא רצתה חוק, כי ברגע שיש חוק, היא חייבת לכבדו כלשונו, אחרת היא

מסתכנת בבג"צים. רק חבר-הכנסת כץ-עוז, שהיה שר החקלאות, עזר להעביר

את החוק. התוק דרש התקנת תקנות תוך תודש ימים, אך משרד האוצר מנע את

התקנתן במשך 2.5 שנים. למזלנו, הצלחנו לסיים את התקנתן .

אינני בטוח, שביום ראשון אכן תהיה הכרזה על אסון טבע. עד שתיעשה

ההכרזה, יש צורך בתיעוד, רישום והערכה מידיים של הנזקים. נאמר כאן ,

שהקרן לנזקי טבע מוציאה הון עתק על מעריכים פרטיים.
נ' רהב
יש בידינו אישור של משרד האוצר לשכור שמאים פרטיים.
פ' גרופר
לחקלאי, שאינו מבוטח ושנזקיו אינם מתועדים, יהיה קשה לקבכ פיצוי,

כי חוק אסונות הטבע אינו חל עליו. החוק נוצר למען שני הצדדים: המדינה

והאזרח. חקלאי, שלא עשה ביטוח לנזקי טבע, כנדרש, כי חשב שתהיה בצורת,

"יאכל אותה", ולא יהיה זכאי לפיצוי.

אם לא יכריזו צר "אסוך טבע", ביום ראשון הקרוב, עלינו להיפגש עם

ראש הממשלה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
פנינו לראש הממשלה, בכתב ובעל-פה, וביקשנו להיפגש עימו, אך לא

נענינו עד עתה; הוא היה עסוק בבחירות לשביעיות ולפאנל. התשובה
הרווחת, של ראש הממשלה, היא
"יהיה בסדר".

עי סולודר;

את ההצעה לסדר-היום, בנושא אסון הטבע, הגשתי ב-12 בפברואר, לפני

גל הקור האחרון , שהיה הקשה מכולם. ראיתי את הנזקים בגליל, בכרמל

ובאיזורים אחרים, ולא אחזור על חיאור הנזקים.
ראשית, בגולן נגרמו נזקים כבדים
הרס מיבנים, מות בעלי-חיים

וכו'. הבנקים מוסיפים על צרת החקלאים ובאים לעקל את רכושם. לדעתי , יש

צורך בנתינת מיקדמות לחקלאים, צר שתיצשנה הערכת הנזקים הפרטנית

וההכרזה על אסוך טבע. זאת, כדי לאפשר שיקום של התשתיות לפני שיהיה

מאוחר מדי. אם לא תינתנה מיקדמות, הנזק לתשתיות יגדל. דין שטתי

החקלאות של החקלאי, צריך להיות כדין ביתו של האזרח העירוני, שיפוצה.

שנית, שאלת ייבוא הירקות עלתה בשאילתא במליאת הכנסת. ייבוא ירקות

הינו מכה נוספת לחקלאות, כאשר יש שפע של פרי, ועודפים רבים נזרקים.

אין זה הגיוני לייבא ירקות, בגלל 2-1 סוגי ירקות, שנפגעו.
מ' סעיד דקה
אני מאגודת אל פייחה, שבבקעה אלגרביה. עברנו שני גלי מזג אויר

קשים: שטפונות וברד עז. לאחר גל הגשמים הראשון , השמאים לא הספיקו

להעריך את הנזקים. לאחר גל הגשמים השני, האנשים לא הספיקו להגיש את

הבקשות להערכות. אנו מבקשים לזרז את הטיפול בנושא, כדי שהקלאים כא

יפסידו עונות חקלאיות, וכדי שנתחיל בשיקום השתילים שניזוקו.

אני מגיש לוועדה מסמך בקשה עם כל הנזקים שהיו באיזורנו.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
לסיכום: 1. זהו הדיון הרביעי, שעוסק בפגעי הטבע החריגים. לצערי , עד עתה,

הממשלה לא גילתה רגישות ראויה כלפי החקלאים והנזקים שנגרמו להם.

היא לא דנה, בצורה רצינית, בנושא, ולא הכריזה על "אסון טבע",

למתבקש. בדיון הראשון של ועדת הכלכלה, שבו דנו בנושא, דובר על

הגשת רשימה שמית של איזורים, שנפגעו, לממשלה. רשימה זו נלקחה

בחזרה. מאז, עבר חודש ימים. איזורים אלה עדיין מחכים לשמאים,

ולכן אינם יכולים לשתול מחדש או לעבד את האדמה מחדש; הם עלולים

להפסיד את עונת הירקות הבאה. לדעתי, יכלו לטפל לפחות באיזורים,

שנפגעו ראשונים, כדי שיוכלו להתחיל בשיקום השטחים.

2. דברי דרור צבן , ממשרד האוצר, לגבי "חוק גורף", תמוהים בעיני. במשך



10 השנים, שבהם האוצר מנע את חקיקת חוק אסונות הטבע, הוא יכל

להגיש הצעת חוק משלו, אך הוא לא עשה זאת. לכן , משרד האוצר חיי1

לכבד את החוק, כלשונו,גם אם הוא חוק גורף. טענתכם, לגבי "חוק

גורף", היא התחמקות והשהיה מכוונת. אתם מעוניינים להשהות את ביצוע

החוק, כדי שכשתבואו לבדוק את הנזקים, לאחר שהם כבר לא ייראו,

תוכלו לומר שאיך צורך בפיצוי. התוצאה: אף חקלאי לא יקבל את הפיצוי

האמיתי, שמגיע לו.

3. רוב החקלאים, שלא ביטחו את יבולם, הם מהמגזר הערבי, מה יהיה

גורכם? על הממשלה לנהוג בחקלאים, שלא בוטחו, כפי שהיא נוהגת

באזרחים העירוניים, שרכושם לא בוטח ונפגע. יש למצוא תשובות

לבעיות, שקשורות בביטוח. למשל, יבולו, של מר עזמי, נפגע, והוא לא

יפוצה, כי לא חידש את הביטוח. מה יעלה בגורלו?

בנוסף, הקרן אינה מפצה על כל סוגי הנזקים, וחוק אסונות הטבע משלים

אותה.
פ' גרופר
ירקות ופירות מבוטחים ע"י הקרן , באמצעות המועצות.
א' הראובני
לא. יושבת-הראש צודקת.
היו"ר ש' ארבלי -אלמוזלינו
4. אובדן הכנסה - רבים ניזוקו ואיבדו את הכנסתם. הקרן מזכה אותם

בפיצויים נמוכים, שאינם כוללים אובדן הכנסה; יש לתת מענה על כך.

5. ברצוני להודיע, חד-משמעית, שאל לכם ליצור דין אחד למגזר הערבי

ודין אחר למגזר היהודי; לא נסלח על כך. יש להייחס לכל המגזרים

לפי אותה אמת מידה ולפי אותם קריטריונים. יכול להיות, שיש צורך

בהתחשבות מיוחדת בחקלאים, מהמגזר הערבי או היהודי, שלא ידעו למי

לפנות כדי לבטח את יבוליהם, או שאינם בקיאים בהליכים השונים. אין

להניחם לנפשם, עם נזקיהם. הם רוצים להמשיך ולהיות חקלאים, ויש

לאפשר להם זאת.

נתן רהב, ישנם חקלאים, שעדיין אינם יודעים למי הם צריכים להגיש את

טפסי ההערכות. חסר לחקלאים מידע, שבעזרתו יוכלו למצות את הזכות,

המוקנית להם בחוק.
נ' רהב
כולם יודעים מהו ההליך להגשת טפסי ההערכות.
היו"ר ש' ארבלי-אלימוזלינו
6. מיקדמות - נאמר כאן , שעד שלא תהיה הכרזה, אי-אפשר יהיה לשלם

מיקדמות. לכן , אין פלא שההכרזה מתמהמהת.

7. ברצוני לומר, בשם כל הוועדה, שאם הממשלה לא תשכיל לדון בנושא,

בישיבתה הקרובה, ביום ראשון , היא תהיה נתונה לביקורת קשה מצד

כולם. הממשלה אינה יכולה להתעלם מהנושא, והיא צריכה להכריז על

אסון טבע. אני מקווה, שהיא אכן תכריז על אסון טבע.

3. אנו דורשים ממשרד האוצר וממשרד החקלאות, להכין , מבעוד מועד,

ולאלתר, את כל החומר והנתונים על פגעי הטבע. יש להגישם לממשלה,



בהקדם, כדי שתוכל לדון בהם ולהחליט על הכרזה.

9. אנו מתנגדים, בתוקף, ליבוא ירקות ופירות מחו"ל. ישנה כמות מספקת

של ירקות ופירות במחסנים ובקירור, ויש להוציא פירות וירקות אלו

לצריכת הציבור. אנו מסואבים לעבור את תקופת המחסור הקצרה, לכא

צורך בייבוא.

10. נזקים לתשתית ולמערכות ניקוז - דרור צבן נכח באחד הדיונים עכ

תשתיות הניקוז, שנהרסו, ושמע על התקציבים הדרושים, לנציבות המים,

לשיקומך . נציבות המים אמרה, שהיא נמצאת בדיונים עם משרד האוצר,

ושעדיין אין לה תשובות סופיות, לגבי תוכנית השיקום, עלותה ומקור

תיקצובה. הוועדות המקומיות, מתקשות לסייע, כי אין להן תקציבים.

דרור צבן , הבעיה של חידוש תשתיות הניקוז חייבת להיפתר, בהקדם.

11. הממשלה הקימה ועדה, שתפקידה להכין את הנתונים הדרושים כממשלה לשם

קבלת החלטה, בנושא ההכרזה. אני מקווה, שהנושא לא הועבר לוועדה,

שהוקמה, כדי לקוברו ולדחותו.

12. ברצוני לציין, בהערכה, את החקלאים, שעמדו בכל המשברים, שפקדו

אותם ב-3 השנים האחרונות. אני מלווה את ציבור החקלאים זמן רב.

זהו ציבור עמל, שרוצה להתפרנס בכבוד מעבודתו. ציבור החקלאים

מוסיף כבוד וגאוה למדינת ישראל, כאשר תוצרתו האיכותית מאיעה לכל

שווקי אירופה.

הממשלה חייבת להתייחס, בצורה רצינית, לציבור החקלאים. היא צריכה

לתת לו את תשומת הלב הראויה, ולעודדו, כפי שמתייחסות מדינות

העולם האחרות לחקלאיהן . אל תירמסו את החקלאים, כי בלעדיהם המדינה

תיראה אחרת.

13. לאחר ישיבת הממשלה הקודמת, יצא השר מילוא בהכרזה, שהוחכט לפצות

את האזרחים העירוניים על נזקיהם. אבל, הפיצויים, שינתנו לאזרחים

העירוניים, מעוררי גיחוך.

נתך רהב ודרור צבן , אנו מבקשים מכם לעדכן את ועדת הכלכלה על

ההחלטות שתתקבלנה בממשלה. אנו לא נקיים דיון נוסף, בנושא, אך נזמין

אותכם לדווח לנו על ההחלטות. אנו נרצה לדעת אם ישנה היענות, של

הממשלה, להצעותיה ולהערותיה של ועדת הכלכלה. ועדת הכלכלה רוצה להספיק

להניח את מסקנותיה, בנושא זה, על שולחן הכנסת, לפני יציאתה לפארה ב-

17/3/92.

אני נועלת את ישיבת הוועדה.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה; 14:10.

קוד המקור של הנתונים