ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/02/1992

חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי. התשנ"ב-1992

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 390

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ' באדר א' התשנ"ב (24 בפברואר 1992). שעה 30;08

נכחו;

חברי הוועדה; ש' ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

י' גולדברג

מי גולדמן

ג' גל

א' גמליאל

פ' גרופר

ע' סולודר
מוזמנים
ש' אורן -משרד האוצר

י' מזוז - " "

ד' צבן - " "

א' צ'יבולסקי- " "

י' בן-יעקב - המשביר המרכזי

א' זליגמן - רשם האגודות השיתופיות,

משרד העבודה והרווחה

א' ילון - לשכת רשם האגודות השיתופיות,

משרד העבודה והרווחה

אי שפירא - " " "

ב' גורפינקל - ראש מועצה אזורית, גליל תחתון

י י פורר - התאחדות האברים

י י צימרמן - " "

ג' שליטין - מנכ"ל משרד החקלאות

יועץ משפטי; צ' ענבר
מזכיר/ת הוועדה
ל' ורון

קצרניות; א' לוין, ח' צנעני

סדר-היום; חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992



חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי. התשנ"ב-1992

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני פותחת את ישיבת ועדת הכלכלה שכונסה שלא מן המנין לדיון בחוק הסדרים במגזר

החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992.

אני רוצה לתביא לידיעת הוועדה שקיבלתי הודעה שהועברה אלי בפאקס, והגיעה גם

על-ידי שליח, מעו"ד ישראל קנטור שמייצג את הבנקים. הוא כותב ליושב-ראש הכנסת,

ללחיים קורפו, יושב-ראש ועדת הכנסת, ולשושנה ארבלי-אלמוזלינו, יושבת-ראש ועדת

הכלכלה. הוא רוצה בפניה זו שלו לעכב את הדיון כי הצעת החוק שאנו דנים בה אינה

מצביעה על מקורות. על-פי חוק התקציב, הצעת חוק שאינה מצביעה על מקורות, לפי דעתו,

לא ניתן להביאה לכנסת. הוא דורש מאתנו לעכב את ההליכים ולא לקיים את הדיון.

אני מבקשת ממר ענבר, היועץ המשפטי של הוועדה, שינחה אותנו בענין זה, אם היה

תקדים בנושא או לא, ואיך אנחנו נוהגים במקרה מסוג זה.

צ' ענבר;

אכן סעיף 39א לחוק יסודות התקציב קובע שהצעת חוק המוגשת לכנסת, שבביצועה

כרוכה הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או שבביצועה כרובה הפחתה של

הכנסות המדינה, יצויין בנוסח החוק המוצע או בדברי ההסבר לו דרך המימון להוצאה או

להפחתה. זו הוראה שמן הראוי לנהוג על-פיה, אלא שלצערי, הכנסת אינה נוהגת על-פיה

מאז שנרקקה ב-1988, ואינה נוהגת לציין בהצעות החוק - למעשה זו לא רק הכנסת, אלא

גם הצעת חוק שהממשלה מגישה לכנסת אינה כוללת הוראה כזאת - אף-על-פי-כן החוקים

עברו ונתקבלו בכנסת ואינני חושב שיכולה להתקבל טענה משפטית היום שכל אותם חוקים

שעברו בכנסת מאז 1988, מכיוון שלא צוינה בהם או בדברי ההסבר להם דרך המימון, הם

חוקים שי ימחקו מספר החוקים.

י' מזוז;

הטענה איננה שהחוק לא חוקי אלא שהצעת החוק לא חוקית. בשלב שהיא עוד הצעת חוק

אפשר לטעון שהיא לא חוקית. אחרי שהחוק עבר, הוא חוק.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו כבר בשלב סופי של החקיקה.

צי ענבר;

כיוון שהכנסת לא נהגה לעשות כן, כי לא היו גם הוראות מתאימות בתקנון איך

לאכוף את ההוראה הזאת, הגישו כבר לפני כמה חודשים חברי-הכנסת שרה דורון ואברהם

פורז הצעת תיקון לתקנון, שבאה להסדיר את הנושא הזח. הצעת חוק זו נפלה פעם אחת

בוועדת הכנסת, אבל , לאחרונה ביום שלישי שעבר, אושרה להנחה על שולחן הכנסת. כך שיש

לקוות שתוך כשבוע-שבועיים היא תחזור לאישור סופי של מליאת הכנסת, ואז באמת זה

יבטיח.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

היא הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה?

צי ענבר;

לא. היא הונחה כהצעת תיקון לתקנון. תוך 14 יום יש לחברי הכנסת הזדמנות להגיב.

יש לקוות שהיא תהיה תוך שבועיים חלק מהתקנון, ואז באמת הנושא הזה יוסדר על-ידי



הוראות ברורות. ברגע זה אין בתקנון הוראות איך להוציא לפועל את אותה הוראה של

סעיף 39א.

טוען עורך-דין קנטור, שההצעה היא בלתי חוקית. מובן, אפשר אפילו בשלב הזה

שהיא הצעה, לתקן את הדבר הזה על-ידי שיוצבעו מקורות המימון. מאז אתמול, כפי

שבדקתי בינתיים, נוכחתי לדעת שבהצעת התקציב לשנת הכספים 1992 בסעיף 33, משרד

החקלאות, בסעיף 0505 - סיוע למושבים, החלטות ועדת רביד - יש סכום של 3,164,000

ש"ח, שזה הסכום שתוקצבה מינהלת הסדר המושבים, מי נהלה שחדלה לפעול ובעצם התקציב

הזה יכול לעבור למינהלה החדשה המוקמת על-פי החוק. לאחר מכן יש את סעיף 0506 -

סיוע למגזר החקלאי, שבהחלט במסגרת סיוע למגזר החקלאי יכול להיכנס לתחום הזה,

ומדובר בסכום של 286,145,000 ש"ח.
די צבן
תפרט אבל למה זה מיועד.

צי ענבר;

זה סיוע למגזר חקלאי.

בסעיף 2ך יש סעיף 06, חקלאות והתיישבות - סיוע למושבים. פה כתוב תקציב ל-1992

- 439,640,000 ש"ח. אני אבקש מהאוצר שיסייע לי כי אני לא כל כך מבין בתקציבים,

אבל נראה לי על פני הדברים שהנושא הזה של סיוע למושבים וסיוע למגזר החקלאי. פה די

מכוסה בתקציב בסכומים גדולים של מאות מיליונים. כך שהנושא הזה של מקורות המימון,

למעשה המדינה כבר חשבה על כך והכלילה זאת בהצעת התקציב. לא בצורה הזאת, אני לא

אומר שבצורה הזאת, אבל ברור שברגע שיתקבל החוק, זה יילד לפי עקרונות החוק.

אשר על כן, הצעתי לוועדה היא להמשיך ולהשלים את הדיון בחוק. למיטב ידיעתי,

בית המשפט העליון כלל נקוט בידיו שהוא לא מתערב בהליכי רקיקה בזמן שמתקיימים. יש

לנו על כך החלטה מפורשת בבג"ץ "מיעארי הקטן", כלומר הבג"ץ הקטן בקשר למיעארי בקשר

לחקיקה, ואני מקווה שהבג"ץ לא יתערב גם בהליך החקיקה הזה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מודה ליועץ המשפטי על החומר שהגיש לנו ועל חוות הדעת שלו. על-פי חוות

דעתו נמשיך בדיונים.
ד' צבן
אני רוצה להעיר לגבי המקורות שהצבעת עליהם. אני לא מתייחס לנושא של מינהלת

ההסדר. אני מתייחס לשני הסעיפים האחרים. סיוע למגזר החקלאי זה סיוע שמיועד

למקורות שקשורים בהסדר הקיבוצים. הנושא השני שדיברת עליו זה לא סעיף תקציבי של

מענקים אלא זה סעיף אשראי. זה מקורות פריסה בהתאם להסדר ועדת רביד. זה לא סעיף

תקציבי של מענקים של מקורות אשראי למערכת הבנקאית לפריסה על-פי ההסדר.

צי ענבר;

זה מופיע בתור הוצאה אבל בסעיף שממויין כסעיף אשראי. לקחת משני הסעיפים

האלה זה בדיוק כמו לקחת את סעיף הביטוח הלאומי ולהוציא מסעיף מענקים, או מתקציב

הבריאות או מתקציב הבטחון. אין שום הבדל. אני לא אכנס לענין המשפטי, אבל לדעתי

לא זו הכוונה. זה לא סיוע ערטילאי שכתוב "סיוע למגזר החקלאי", ולכן אפשר לבוא

ולהגיד, הנה ממילא יש פה 286 מיליון שי'ח, זה הייעוד שלו. לסעיפים האלה יש ייעוד

מוגדר ולכן לבטח הם לא יכולים לעמוד תחת הקריטריון של מקורות.



היו"ר ש' אריבלי-אלמוזלינו;

אנחנו לא דנים עכשיו בסעיף הזה שהוא לא רלבנטי. כפי שאמר היועץ המשפטי, וזה

מקובל עלי, מאז קבלתו של הסעיף הזה בתקנון, הוא לא יושם ואף אחד לא השתמש בו - לא

הממשלה ולא הכנסת. אני לא אהיה הראשונה שהסעיף הזה יבוא להול עליו עכשיו. יחליטו

אחרת - יחליטו אחרת. אבל כל עוד אין החלטה אחרת מחייבת, אנו ממשיכים. יכלו להגיד

לנו את זה לפני שהתחלנו בחקיקה, אם רצו להפעיל נחת זרועם עלינו. הם האחרונים

שצריכים לטעון נגד עבודת הוועדה. כי אנחנו ביקשנו אותם הרבה מאוד פעמים והזמנו

אותם להופיע בוועדה ולשתף פעולה, והם לא עשו זאת. איזו זכות מוסרית יש להם לבוא

עכשיו ברגע האחרון לבוא ולמצוא עילה זו או ארורת נגד החוק? אין להם שום זכות

מוסרית.

אבל יש דרכים משפטיות - הלכו לבג"ץ, ועדת הכנסת יושבת בעשר. מה שיחליטו, יהיה

מקובל עלינו. אנחנו בינתיים נמשיך את המלאכה שלנו, נסיים את עבודתנו היום ומה

שיוחלט, י ויולט.
צ' ענבר
עד כמה שאני זוכר, חברי הוועדה לחצו על הבנקים וגם על האוצר שיגידו על כמה

כסף מדובר, ולא רצו להגיד.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

לא הגישו לנו שום סיוע לא הם ולא האוצר.

פי גרופר;

עכשיו יש טענות.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

איזו זכות מוסרית יש להם? לאף אחד אין שום זכות מוסרית.
פ' גרופר
בוודאי שלא.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה שנשאר לנו היום זה הענין של התוספות. אני רוצה לדעת אם יש רשימות רודשות.

שמעתי שעבדתם על הענין הזה - חבר-הכנסת גדליה גל ישב עם אלי יונס - ואני רוצה

לדעת מה ההצעות שמובאות לנו היום.
ע' סולודר
יש לי רשימה שמעודכנת לפי העקרונות שקבענו.
צי ענבר
ברשימה בתוספת הראשונה אני רוצה לתקן תיקון טכני: במקום "גריפית" צריך להיות

"גרופית". דבר נוסף, הר אודם נמחק, כיוון שהר אודם הוא מושב שיתופי.
עי סולודר
ברשימה נשמטו שניר, אדמית ויחד. שניר שייך לרמת-הגולן, אבל השומר הצעיר

מסיבות פוליטיות רשמו אותו בגליל. אדמית היא בגליל המערבי. יחד - בגליל

המערבי, קיבוץ של המדיטציה הטרנסצנדנטלית, באזור אחיהוד. מטופל על-ידי התקיים.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני קוראת את הרשימה שבתוספת הראשונה: אורטל, אליפז, אלמוג, אלרום, אפיק, בית

הערבה, גזר, גילגל, גרופית, גשור, הראל, הרדוף הר עמשא, הולית, הנתון, הריש,

טללים, יהל, ייטב, כפר חרוב, כרמים, כישור, לוטם, לוטן, מבוא חמה, מורן, מיצר,

מצפה שלם, משמר דוד, נוה חריף, נטור, נערן, סופה, סמר, עין זיון, פלך, צבעון,

קדרים, קטורה, קליה, קלע, רביד, רתמים, שומריה, שזפון, תובל. נכלול את שניר,

שברמת-הגולן, ואת אדמית שבקו העימות. את ירוד אנהנו לא מאשרים.

אנחנו מאשרים את התוספת הראשונה ועוברים לתוספת השניה. התוספת השניה מתייחסת

לתאגידים.

צ' ענבר;

צריך להקדים ולומר שהתוספת השניה הולקה להלק אי ולחלק ב', כאשר הלק אי כולל

אגודות וחלק בי כולל הברות בע"מ; כאשר לגבי אלה הכלולים בהלק בי נכללה הוראה

בתוך נוסח ההוק האומרת, שאם חקלאי, למשל שי פרליס ובניו נכנסים להסדר הזה, לא

יכול אדון פרליט עצמו ליהנות. כלומר, ההוראה באה להגיד שאלה הנמנים בחלק בי, אם

חקלאי יחיד, לא יוכל לקבל בנוסף למה שמה מקבלת החברה. זה בחלק אי.
ג' גל
בחלק אי מופיעים: אכרי בנימינה, החקלאי גבעת עדה, החקלאי מושבות יהודה, אגרא

חיבת ציון, החקלאי מגדל, ההקלאי מטולה, יבנאל תוצרת ואשראי, יוגבי ראש פינה, אכרי

ראש פינה, החקלאי ראש פינה, החקלאי יבנאל, בית-יצחק - שער חפר. זה מושב שיצא

מההגדרה של כפר שיתופי ונשאר אגודה חקלאית רגילה, ולכן לא תופסת אותו ההגדרה. זה

מושב בית-יצחק - שער חפר, שכולם בוודאי מכירים. יש פה 4 שאני מבקש מהרשם שיתקן

אותי אם הן לא אגודות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מה זה הר חרמון?
צ' ענבר
זה שייך להלק בי. אצלי רשום בחלק אי בנוסף למה שאמרת: החקלאי יבנאל, רודד

אגודה שיתופית, בוצרי גת - אגודה, הדריה - אגודה.
ש' זליגמן
הדריה צריך למחוק. זה כבר נמכר. זו אגודה שהיתה בפירוק ונמכרו האדמות ונמכר

שם הכול.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
נמחק.
צ' ענבר
קבוצת מגדלי ירקות - רמות יושבים, אגודה.
י' מזוז
אם הדריה זו אגודה שנמכרה, מה זה רודד? אם אלה אגודות שאפשר למכור אותן, הן

בכלל לא אגודות שצריכות להיות בתוספת הזאת.



א' זליגמן;

אני צריך לבדוק מה זה רודד. הדריה זה אדמות פרטיות שנמכרו.

י ' מזוז;

השאלה אם אין כאן דומות.

א' זליגמן;

אני אבדוק.

היו "ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מי אחראי לרשימה? מי הכין את הרשימה?

ג' גל;

את החלק הזה התאהדות האברים.
צ' ענבר
קבוצת מגדלי ירקות - רמות יושבים, אגודה. מתוך הרשימה שמופיעה בתוספת הראשונה
נמחקו בצד השמאל
דן שרון - אגרו שירות. מפעלי הגליל התחתון, תחנות

טרקטורים- - -
ג' גל
אני מבקש להשאיר את מפעל הטרקטורים.
י' מזוז
השאלה אם התאגידים האלה - רודד, גבעת שמעון, בוצרי גת - הם תאגידים שיתופיים

באמת או שהם עוד פעם של משפחות?
א' זליגמן
אני אבדוק את זה.
צי ענבר
אני חוזר על הרשימה כפי שמופיעה בנוסח לוועדה, לא בנוסח החדש היום,בתוספת

השניה. במה שנקרא התוספת השניה, חלק ימין ייקרא חלק בי, וחלק שמאל ייקרא חלק אי.

בחלק אי שכולל אגודות, מה שקראנו זה החל מ"אכרי בנימינה, החקלאי גבעת עדה, החקלאי

מושבות יהודה, אגרא חיבת ציון
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
ארבע השורות הראשונות נמחקו?
צי ענבר
מיוה, רויאל ג'פה ומשק הדר הדרום. רמות חברה לחקלאות בע"מ עובר לחלק בי.

נשאר: אכרי בנימינה, החקלאי גבעת עדה, החקלאי מושבות יהודה, אגרא חיבת ציון,

החקלאי מגדל, החקלאי מטולה, יבנאל תוצרת ואשראי, יוגבי ראש יפנה, אכרי ראש פינה,

החקלאי ראש פינה, החקלאי יבנאל, רודד אגודה שיתופית זה בסימן שאלה. בוצרי גת -

כנייל. הדריה נמחקה. קבוצת מגדלי ירקות, רמות השבים. דן שרון - אגרו שירות, נמחק.



נשאר מפעלי הגליל התחתון תחנות טרקטורים.

י' מזוז;

זה נשאר בתור מה?

צי ענבר;

נשאר ברשימה ב-א', אלא אם כן תגידו שזה שייך ל-ב'.

י' מזוז;

זה אגודה חקלאית?

צי ענבר;

זה עובר מ-א' ל-ב'.

נוספים לחלק א' - אגרא יקנעם, אגרא אבן-יהודה, בית-יצחק - שער חפר, גבעת

שמעון. אלה הרשומים אצלי שנוספו לחלק אי.

י' מזוז;

גוה זה אגרא?

אי זליגמן;

זה מושב שפיצל את החלק המוניציפאלי ונשאר רק החלק החקלאי.

צ' ענבר;

גמרנו עם א'.

חלק בי זה כל נזה שבצד ימין, כאשר נוסף להם הביטוי "בע"מ".

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מה זה הירקנים בע"מ?

אי זליגמן;

זה חברות ששייכות לאכרים.

צ' ענבר;

אמרתי קודם שמי שחלק בי, החקלאי הבודד לא יוכל ליהנות גם מאותה הטבה שנהנית

ממנה החברה בע"מ.

י' מזוז;

מפעלי הקיבוצים נכנסו כולם בהסדר הקיבוצים.

י' אורן;

כל מפעלי הקיבוצים נכנסו לכאן.



צי ענבר;

אני מתחיל לקרוא את חלק בי: הירקנים בע"מ, ליובין רוטמן בע"מ, סגיב חקלאות

ומיכון בע"מ, אחוזת בן-ארי, רמות חברה לרוקלאות בע"מ שעבר מחלק אי, שיקמים חוות

חקלאית בע"מ, בכר משה וגיל פרדסנים בע"מ, ג.ג. בעלי חיים בע"מ, בוקסר את לרנר

בע"מ, חברת נטיעות די ראפאט בע"מ, משתלת פרחים רומנו בע"מ, שי פרליס ובניו בע"מ,

משק הלל אחרוני בע"מ. שפי פרדסים חדרה נמחק ובמקומו בא משתלת אחים דרו'אן בע"מ,

שמואל תנא ושות', משק פטר בע"מ, יציק לוי ובניו בע"מ, משתלות רף בע"מ, שיבולים

חברה לפיתוח חקלאי בע"מ. חוות אחו נמרקת, ובמקומה יהיה נח בן-ח"ם בע"מ, מקורת

בע"מ. במקום הדרי אפרים יהיה חברת אפרים בע"מ, משק בן-ארצ' בע"מ, הר החרמון ,

שירותי ספורט ונופש באזור החרמון בע"מ, זה ברמת הגולן. קומפיט פטריות הגליל בע"מ,

AMPמפעלי פלסטיקה אבן מנחם.

פי גרופר;

המונח וקלאות חל עליהם?

צי ענבר;

עד כאן חלק ב'.

י' מזוז;

זה שהם נכנסו לרשימה אומר שכל הבעלים שלהם לא יטופלו בחוק, אז לא כדאי להם.

ג' גל;

אפשר להוציא. אני לא בטוח שהעתונאים שכתבו על אבן מנחם יודעים איפה זה. אתמול

נפלה שם קטיושה. אבל יחליטו להוציא, נוציא. אני אקבל פה את דעתכם, לא את דעתי.

מה קופצים על המפעל של אבן מנחם? יחליטו להוציא אותו, נוציא אותו. במושב אבן

מנחם, 3 ק"מ מהגבול הלבנוני יש מפעל למושב הזה. המפעל הזה בצרות, רוצים להוציא

אותו - נוציא אותו. אסון גדול אם למפעל של אבן מנחם יהיה יוסדר. הוא גם תלק

מהאגודה.

אי זליגמן;

זה ימוטט את האגודה אבן מנחם.

ג' גל;

צריך שתיפול שם קטיושה כדי שירוצו לשם כולם עם יושב-ראש הכנסת ויעשו להם חוק

מיוחד. המפעל הוא חלק מהמושב. המושב ערב למפעל הזה.

י' מזוז;

פטרו אותו מכל הבעיה של הערבות.

אי זליגמן;

המפעל הזה הוא חלק מהאגודה. האגודה הקימה שותפות ש-99% זה האגודה. הוא עושה

את המיכלים הגדולים של פרי ההדר והתפוחים. המפעל הזה צבר הפסדים כאלה שכל האגודה

על הפנים.



י' מזוז;

אבל האגודה מטופלת. כל חוב שמועבר מהמפעל לאגודה, האגודה מטופלת. לפי החוק

היא תקבל גם מחיקה בלי אפשרות להשבתה אפילו. מה צריך יותר מזה? היא יבולה לקבל

מאה אחוז מחיקה.

אי זליגמן;

איד מתייחסים בהסדר הקיבוצים? יש אגודות בודדות שיש להן גם מפעלים. זו אחת

מהאגודות הבודדות שהלכו ור!שקיעו שם הון עתק של כסף כדי לעשות את המפעל הזה.

עובדים שם חברים של האגודה. הם מחכים בכליון עיניים לפתור את הבעיה שלהם.

אי צ'יבולטקי;

השאלה היא באיזה אופן מעורבת האגודה בחוב המפעל, האם כערבה, האם כבעלים, האם

כשותפים. כל מקום שהחוב של המפעל הוא חוב של האגודה הוא יטופל.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

ממילא החוק לא יחול אם זה לא עונה על הקריטריונים של החוק.

י' מזוז;

זה לא נכון. לפי ההגדרות של החוק זה נכנס. אין קריטריונים חוץ מזה שזה מופיע

ברשימה.

צי ענבר;

ברגע שזה מופיע ברשימה החוק חל עליו.
ג' גל
הורדנו את רמות, את כינר, את חוף גולן. אתם רוצים להתעקש גם על זה? אני מציע

לוועדה את זה להשאיר. אבל תחליטו אתם.

פי גרופר;

יש כיסוי לזה דרך החברים, אם זה שלהם?

אי זליגמן;

זה שייך לאגודה.

פי גרופר;

אז יש על זה כיסוי.
ג' גל
אם נעשה ויכוח, לא נגיע להסכמה. חבל על הוויכוח. אני מציע להשאיר את מפעל

הפלסטיקה באבן מנחם.
די צבן
אני מנסה להבין - הסיבה להשאיר את זה בגלל שזה בצפון?



ג' גל;

בגלל הקיצוניות של המקום שלהם.

ד י צבן;

למה מפעלים במטולה ובקרית-שמונה אתה לא מכניס?

י' מזז;

זה הופך את זה בדיוק לייחודי. כי אס העקרון הכללי לא חל עליהם, מה פתאום שהם

ייכנסו בגלל שהם מסכנים שם בצפון? שיקבלו טיפול מיוחד דרך הממשלה, התקציב או מה

שימצאו לנכון.

ג' גל;

מה קורה אם אני מסכים אתכם? אתם מסכימים לכל השאר?

די צבן;

זה לא עניו של להסכים אתנו. ההוק שלך באה לפתור בעיה. מה הקשר בין זה לזה?

י' אורן;

מה עם הר חרמון, שירותי ספורט?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

למה זה צריך להיכלל?
י י אורן
אותו דבר מפעלי טרקטורים של הגליל התחתון.

הי ו"ר ש' ארבלי-אלמוזלי נ ו;

הטרקטור משרת את החקלאות.

י' אורן;

גם המפעל של הפלסטיקה משרת את החקלאות.

ג' גל;

אני מציע להשאיר גם את הר חרמון.

י' מזוז;

יש תרבה מפעלים איורים שקשורים בחקלאות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלי נו
איזה מפעלים?



י' מזוז;

כל הרשימה בתוספת גי.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

עוד לא הגענו לתוספת גי. אני מציעה שנוציא את הר החרמון, שירותי נופש ואת

המפעל של אבן מנחם, ובזה גמרנו. מחובל?
ג' גל
כו.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

הוועדה מאשרת.

אנהנו עוברים לתוספת השלישית.
צי ענבר
בתוספת השלישית מופיעים הארגונים הבאים: איחוד הקניות, ארגון מושבי הנגב,

ארגון קניות של משקי תנועת חרות בית"ר, הצפון -להוסיף: בפירוק ובכינוס נכסים,

מושבי הגליל, מושבי הצפון, מושבי השרון ועמק חפר, מושבי התיכון, מושבי הפועל

המזרחי, מושבי הדרום והמרכז, מושבי מבואות ירושלים -(בפירוק), משקי הדרום ומשקי

עמק הירדן. ציינתי שארגונים אלה משותפים למושבים ולקיבוצים. אני חושב שאפשר למחוק

את ההערה הזאת, אין בה צורך עוד.

על זה באות האגודות השיתופיות המרכזיות בע"מ הבאות: משקי הגליל העליון, משקי

הרי יהודה - -
י' מזוז
זה קיבוצים.
עי סולודר
אבל יש שם גם מושבים.
י' מזוז
אין שם מושבים.
עי סולודר
הכנסנו לפי העקרון או של הקיבוצים של התוספת או שיש משותף. לא יהיה הקיבוצים

של התוספת, לא יהיה הארגון הזה.
י י אורן
מה הוא לא יהיה? הוא כבר בחוק.
צי ענבר
משקי עמק יזרעאל, משקי המפרץ, משקי הנגב.
עי סולודר
צריך להוסיף: גרנות, משקי בית-שאן, כל ישובי הבקעה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

שם יש מושבים.

עי סולודר;

יש שם ישובי הבקעה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

הבקעה כלולה בחוק.

י' מזוז;

הארגונים האלה כולם מטופלים בהסכם הקיבוצים. אחד אחד.

עי סולודר;

קיבוצי רביד לא מטופלים.

י' מזוז;

הארגונים שלהם מטופלים לחלוטין בלי הפרדה בין חוב כזה או חוב אחר. אי אפשר

לעשות פה הפרדה.

ע' סולודר;

יש פה גם ירדנה ובית-יוסף.

ג' גל;

צריך להסתייג רק לצורך זה.

י' מזוז;

ההסתייגות עומדת בעינה. הסעיף הזה אומר שלגבי חלק מהחוב הם מקבלים מחיקה של

20%, ואחר-כך הם מקבלים עוד פריסה.

ג' גל;

רק לגבי החלק של אלה שמופיעים בחוק. רק לגבי הקטע שלהם. מה את רוצה? להשאיר

את זה לקיבוצים?

י' מזוז;

אבל הם מקבלים טיפול במסגרת הסכם הקיבוצים.

גי גל;

זה לא משנה את החלק שלהם.
י' אורן
בוא נאמר שאפילו יכול להיות דבר כזיו, אני לא בטוח, אבל אולי יש ארגון קניות

חזק. ארגון קניות משקי הירדן היה ארגון קניות חזק. אם ארגון הקניות החזק הזח

כארגון מסוגל לעמוד בחובות כמו שהוא גם היה מסוגל לעשות רווחים, שהוא יעמוד

בחובות האלה. אני לא מבין מדוע צריך בחוק הזה למחוק לו חובות. מבחינה זו ארגון

קניות משקי הירדן פועל גם כנושא.

י' מזוז;

כל הרשימה הנוספת שהכנסנו עכשיו כולה כוללת ארגונים של קיבוצים שפועלים ביחד.

ע' סולודר;

אמרנו שמכניסים או ארגונים שיש להם קיבוצים של התוספת או ארגונים שיש בהם

מושבים וקיבוצים. אלה הארגונים שכלולים.

י' אורן;

מדוע לא הכנסתם את קרן התקיים? עד כמה שאני יודע, יש קיבוצים בבקעה ובגולן

שחייבים כספים לקרן התקיים. מדוע לא הכנסתם את קרן התקיים?

עי טולודר;

הכנסנו את זה לפי העקרונות שקבענו.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

העקרון שמניה אותנו כשנבוא לאשר פה הוא: א. אם אלה ארגונים של אותם הקיבוצים

שכלולים בחוק שאישרנו. ב. אם אלה ארגונים משותפים לקיבוצים ולמושבים, כי קבענו

בחוק שלא נטיל את העול של חובות המושבים על הקיבוצים באותו ארגוון. לכן זה מכוסה.

אלה העקרונות שהנחו אותנו. אם זה מה שמכסה, אנחנו צריכים לאשר את הרשימה הזאת.
צי ענבר
חוץ ממה שקראתי, הוועדה מקבלת מההצעות של חברת-הכנסת סולודר?

עי סולודר;

הוספתי את גרנות.
היו"ר ש' ארבלי-יאלמוזלינו
עזבי את גרנות. זה לא מקובל. מה יש עוד?
ע' סולודר
הוספתי את משקי בית שאן.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
משקי הרי יהודה נכלל, משקי הגליל נכלל, משקי בית שאן נכלל.



צ' ענבר;

עוד לא. רוצים לכלול את משקי בית שאן?

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כן. זח הבקעה.

צי ענבר;

משקי בית שאן זה אגודה שיתופית מרכזית בע"מ?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

כן.
ע' סולודר
אחר-כך את משקי עמק יזרעאל.

צי ענבר;

כלולים. משקי בית שאן נוספו לרשימה.

עי סולודר;

הוספת את מה שקראתי קודם?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

משקי הרי יהודה כלולים?

צי ענבר;

כן.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

משקי הגליל העליון כלולים?

צי ענבר;

כן.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

משקי בית שאן? לכלול.

עי סולודר;

משקי הנגב?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

כלולים.



עי סולודר;

משקי המפרץ?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

כלולים.

ע' סולודר;

צריך להוסיף את המשביר המרכזי. יש שם הובות. זו אגודה שיתופית לאספקה בע"מ,

יש שם מושבים, לא רק קיבוצים.

י' מזוז;

אנחנו מדברים על ארגוני קניה או מפעלים?
י י אורן
המשביר הוא נושה. אני מסתכל על הרשימה ועל זה שכתוב כאן: "וכל תאגיד אחר

שהתאגידים הנ"ל מחזיקים באמצעי השליטה בו במישרין או בעקיפין למעט המפעלים

האזוריים". על מה מדובר כאן?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אין הסכמה על המשביר.

עי סולודר;

אמרנו לפי העקרון, שלא ישאו קיבוצים בחובות של המושבים. המשביר והחברה למספוא

הם שני תאגידים ששם שותפים הקיבוצים והמושבים. ולכן כאשר מכניסים את השמות לפי

העקרונות האלה צריך להכניס גם את השמות שלהם. אני לא מבינה מה חדש פה.

י' מזוז;

זו לא רשימה של תאגידים משותפים ולא רשימה של תאגידים בכלל. זו רשימה של

ארגוני קניה, ורשימה של ארגוני קניה לא צריכה לכלול משביר ולא כל תאגיד אחר. גם

לא גרנות וגם לא מילואות. למה מילואות לא פה? למה מפעלים אזוריים אחרים לא פה?

עי סולודר;

את רוצה להכניס את זה במקום אחר?

י' מזוז;

לא. אני לא צריכה להכניס שום דבר. לדעתי כל הרשימה הזאת היא שערוריה. צריך

להיות ברור שכל הרשימה הזאת של הארגונים הקיבוציים מטופלת בהסכם הקיבוצים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני מציעה שנסתפק במה שקיבלנו.



ג' גל;

התכוונו לארגוני קניה כשאמרנו ארגון חקלאי. לא התכוונו לדברים אחרים. כאשר

שאלו אותו לפני חצי שנה על המשביר, אמרתי , משביר - לא. לא אשנה את דעתי ברגע

האחרון.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שנתקדם. אישרנו את התוספת השלישית.

המשביר איננו ארגון קניות.

י י בן-יעקב;

הוא כמו ארגון קניות, הוא לא יצרן.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

כמו, אבל הוא לא ארגון קניות.
י י בן-יעקב
הוא ארגון שמספק סחורה. הקיבוצים שחברים במשביר המרכזי לא צריכים לשאת עליהם

את החובות שי ימרקו על ידי המושבים.

י י אורן;

כתוב בחוק שהם לא ישאו בחובות.

ע' סולודר;

הרשימה פה היא הרשימה של תחולת החוק, שסעיפי החוק חלים עליה. אני לא מבינה מה

הרעש. הרי כל הזמן אמרנו את השם המפורש של המשביר ושל החברה למספוא.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

הופיע כאן המשביר המרכזי והם טענו בקשר לחובות של מושבים. אנחנו אמרנו להם,

ניקה את הדברים האלה בחשבון ונשתדל גם בחוק לקבוע שאלה שהם במשביר, הקיבוצים, לא

ישאו גם בעול של הקיבוצים. זה בא לידי ביטוי באיזשהו מקום?

צ' ענבר;

כן. זה בא לביטוי בסעיף 21 להצעה. יש התייחסות לתאגידים גם אם אינם נזכרים

בשמם, כי זה סעיף כללי האומר; "בתאגידים משותפים לאגודות רוקלאיות ולקיבוצים, לא

ישאו הקיבוצים ולא התאגידים בחוב גדול יותר משהיו נושאים בו לולא הופחתו חובותיהם

של המושבים בהתאם להוראות חוק זה לרבות בגין ערבותם". כלומר, בשום מקרה הקיבוצים

עצמם לא ישאו בחוב גדול יותר.

עי סולודר;

אני רוצה לשנות את הנוסח; "בתאגיד משותף לגורמים חקלאיים ולקיבוצים, לא ישאו

התאגיד המשותף והקיבוצים בחוב ובערבות גדולים משהיו נושאים בהם לולא הופחתו

חובותיהם של הגורמים החקלאיים בלאגיד המשותף או ערבויותיהם בגינו בהתאם להוראות

חוק זה".



היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני לא מקבלת שום נוסחים חדשים. את רוצה להסתייג? תרשמי את זה כהסתייגות.

אני לא משנה עכשיו שום נוסח. לא אפתח את הדיון בסעיפי החוק. סגרנו את הדיון.

הסתייגות לחברת-הכנסת עדנה סולודר.

עי סולודר;

לפחות אם אפשר במקום אגודות חקלאיות לרשום לתכנית רוקלאית.

י' אורן;

זה לא משנה.

ד' צבו;

אם אני מבין נכון את מה שהקריא עכשיו מר ענבר, סעיף 21, אזי בכלל לא נדרש פה

פירוט של שום שם של כל הגופים שפורטו כאן. לכן איו מקום שכל אותם ארגונים שנמנו

פה יצוייו שמם.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אז תגישו הסתייגות.

ד' צבן;

אני לא נכנס פה לוויכוח. אני פשוט אומר שאם לא נדרש ציוו שמם, מדוע לצייו את

זה פה? המשמעות של ציון שמם היא שדברים אחרים בחוק יחולו עליהם, לא רק סעיף 21.

למה להכניס אותם לתחולת החוק אם סעיף 21 פתר את הבעיה?

י אורן;

כל ארגוני הקניות מטופלים במסגרת הסדר הקיבוצים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
בקשר לקיבוצים זה משהו אחר הם פה בקשר לחובות של המושבים.

צ' ענבר;

יכול להיות שבהגדרה של ארגון חקלאי, שבה אמרנו בתחילת הסיפא; "לעניו ארגוו

משקי הדרום ומשקי עמק הירדו יחולו הוראות חוק זה רק על חוב הארגוו בשל חובות

האגודות החקלאיות והגורמים החקלאיים החברים בו", ואמרתי שאני רוצה לחשוב על העברת

הסיפא הזו לתוך סעיף מהותי, יכול להיות שצריך להוסיף.

גי גל;

לא יכול להיות, בטוח. כל אלה שמניתי; הגליל העליון, הרי יהודה, עמק יזרעאל,

משקי המפרץ - אולי לא צריך את הרשימה כי זה יילך בסעיף מהותי נפרד שיתייחס לקבוצה

נפרדת.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

למה צריך לפרט? מה הוספת בהגדרה?



צי ענבר;

בהגדרה של ארגון חקלאי, את כל הסיפא, החל מהמלים "לענין ארגון משקי הדרום

ומשקי עמק הירדן" - הואיל וכרגע ישנה רשימה ארוכה יותר, שנוספים עליה עוד 7

ארגונים שמתהילים במלה "משקי", כל זה יעבור לסעיף מהותי נפרד שיקבע את מה שקובעת

הסיפא, דהיינו - שהוראות החוק יהולו רק על חוב הארגון בשל חובות האגודות

החקלאיות והגורמים החקלאיים החברים בו".
ד' צבן
עם פירוט או בלי פירוט?

צ' ענבר;

או שזה יהיה פירוט שיבוא בתוספת נפרדת, ויכול להיות שאת התוספת השלישית נפצל.

אני מניח שכמו שחילקנו את התוספת השניה לחלק אי ולחלק בי גם את התוספת השלישית

נחלק לחלק אי ולחלק בי. הכוונה היא שהארגונים החקלאיים המנויים בתוספת השלישית

יהיו שני חלקים; חלק אי וחלק בי - כאשר חלק אי כולל פחות או יותר את מה שמופיע

כרגע בדפוס, ובחלק בי יופיעו "משקי" למיניהם, כאשר על ה"משקי" חלות הוראות

מיוחדות כפי שהן כיום בסיפא של הגדרת ארגון חקלאי. נעביר את זה מהגדרה לסעיף

מהותי.

י י אורן;

בפעם שעברה הגשנו הסתייגויות. לענין הזה יש הסתייגות לאוצר, שהסעיף היחיד

שרלבנטי לגבי הקיבוצים זה סעיף 21, שקובע שהקיבוצים לא יינזקו אם בערבות וכו'.

אנחנו רוצים שתהיה הסתייגות, שלא יהיו רשימות בכלל של ארגוני הקניות הקיבוציים.

צ' ענבר;

ההסתייגויות שלכם לתוספות הן כאלה; בתוספת הראשונה להשאיר רק את הקיבוצים

ברמת הגולן ובבקעת הירדן. בתוספת השניה אתם מציעים למחוק את התוספת. בתוספת

השלישית כרגע לא רשום כלום, ואני מבין שכרגע אתם רוצים בתוספת השלישית למחוק, את

מה שיהיה בחלק בי.

י' מזוז;

יש שניים שהם כן רלבנטיים וזה ישובי הבקעה והגולן.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

בכול צריך לטפל. אנחנו מוגבלים. נראה מה יהיה בכלל גורלו של החוק היום.

י י בן-יעקב;

החלטתם על עקרון.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אנהנו דנים פה ואיננו יודעים בכלל מה יהיה גורלו של החוק. עכשיו אתם באים

להכביד יותר? על תכבידו יתר על המידה.

י י בן-יעקב;

אי-אפשר להעביר את זה לקיבוצים.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

לא מעבירים לקיבוצים. הכנסנו סעיף נפרד.

צי ענבר;

הכנסתם את משקי הדרום ועמק הירדן?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

כן.

י' בן-יעקב;

האוצר מתנגד לזה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

שיתנגד.

צ' ענבר;

האוצר מציע את חלק בי לא לכלול פרט למשקי הדרום ומשקי עמק הירדן?
י' מזוז
כן.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

כיסינו את המשביר בסעיף 21.

אמרת שאתה מחלק את הרשימה לשתיים?

צי ענבר;

כן. בזאת תמה התוספת השלישית.

אי זליגמן;

אולי נהזור לתוספת השניה, הלק אי. עשינו את הבדיקה שלנו. רודד זו אגודה

שיתופית שנמצאת באילת. אותו דבר "בוצרי גת", זו אגודה שנמצאת ברחובות.

שיתופית

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

רק הדריה נמחק?

אי זליגמן;

כן. התקשרנו לבדוק מה זה מפעלי הפלסטיקה באבן מנחם .

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

החלטנו כבר שזה נמחק. זה והר החרמון.



אי זליגמן;

מפעל הפלסטיקה הוא המפעל היחיד באגודה. באבן מנחם יש קצת מטעים והמפעל הזה.

אין שם חקלאות.

הי ו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני אעמיד להצבעה.
א' זליגמן
הר חמרון זה מפעל של נווה-אטיב.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מי בעד לכלול את מפעל הפלסטיקה של אבן מנחם ואת הר חרמון, שירותי נופש

וספורט?

הצבעה

בעד ההצעה לכלול בתוספת השניה - 2

נגד - 2

הוחלט לא לכלול את מפעל הפלסטיקה של אבן מנחם ואת הר חרמון, שירותי נופש וספורט

בתוספת השניה

צ' ענבר;

בזה גמרנו עם התוספת השלישית.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הסתייגות לחברת-הכנסת סולודר.

אני מעמידה עכשיו להצבעה את הכללת המשביר בתוספת השלישית.

הצבעה

בעד ההצעה לכלול את המשביר בתוספת ובשלישית - 2

נגד - 3

הוחלט לא לכלול את המשביר בתוספת השלישית

הי ו"ר ש' ארבלי-אלמוזלי נ ו;

הסתייגות לחברת-הכנסת סולודר.

צ' ענבר;

בזאת תמה התוספת השלישית.

בתוספת הרביעית נשאר רק; אסם הגליל ודגן. כל שאר התאגידים נמחקו.

י י אורן;

מנכ"ל דגן התקשר אלי ואמר מה פתאום מכניסים אותו לחוק. הוא אמר שהבנקים אמרו

לו שהם לא רוצים לתת לו אשראים חדשים. המנכ"ל התקשר אלי ואמרתי לו שיתקשר לגדליה

גל. הוא אמר שהוא לא מצליח להשיג אותו. הוא אמר שהבנקים עצרו לו את האשראים

החדשים ושאל, מוז פתאום אתם מכניסים אותי לחוק.



היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אתה לוקח על עצמך את הארוריות?
גי גל
הוא ביקש ממך לצאת מהחוק? כי אתי הוא דיבר ולא ביקש לצאת.

י' אורן;

הוא לא ביקש ממני לצאת.

גי גל;

קיבלתי טלפון מדגן וקיבלתי טלפון ממושבים אהרים. בנק לאומי סוגר לכל ההקלאים

אשראי דולרי.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

לגבי דגן נאשר. אבל אני מציע שגדליה יתקשר אתם.
ג' גל
הרשם יתקשר.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אם הם לא רוצים להיות כלולים, שלא יהיו בחוק. לא נכניס אף אחד בכוח לחוק.
צ' ענבר
בעמי 15. הכול מחוק. בעמי 16 נשאר רק עוף הנגב. בעמי 17 נשאר : תדמיר - מכון

תערובת.
י' אורן
תדמיר זה מכון תערובת שנמצא בפירוק ורק לפני שבועיים הממשלה העבירה מיליוני

שקלים של אשראי שהמפרק הגיע להסדר מול הבנקים. יש הסדר של תדמיר כגוף עסקי העומד

בפני עצמו והוא זה שאמור להחזיר את החובות. אנילא מבין למה הוא צריך להיות

ברשימה.
אי זליגמן
הוא בפירוק מפעיל. הכוונה להחזיר אותו למושבים. אם ימרקו על-פי החוק אותם

20%, נשאר גבנון של המושבים על העבר. הכוונה שלנו בהסדר להחזיר את כל הכסף מתוך

כוונה שהמושבים ישלמו את הכסף.
עי סולודר
יש לי הערות על המפעלים.



היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני מפסיקה עכשיו את הישיבה, ואחדש אותה לאחר שתסתיים ישיבת ועדת הכנסת. נדון

לאחר מכן רק ברשימות.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:00)

(אחרי כן - הצ)



(הישיבה חודשה בשעה 11:50.) (פנלי-כך רשמה א.ו.)
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מחדשת את ישיבת הוועדה. לפני שנמשיך בדיון על חוק הסדרים

במגזר החקלאי המשפחתי, ברצוני להחייחס לנושא אסונות הטבע. לפני שבוע

קיימנו דיון בנושא זה. החלטנו לפנות לממשלה ולבקשה לדון בנושא,

בישיבתה ב-23/2/92, ולהכריז על האיזורים שניזוקו כ"אסון טבע". כתבתי

על כך מכתב לראש-הממשלה, וחשבתי שבכך בא העניין על פתרונו; נציגי

משרד האוצר אמרו, שהם מגישים את רשימת האיזורים הניזוקים ואם נציגי

משרד החקלאות קיוו שב-23/2/92 הממשלה אכן תדון, בנושא זה, ותכריז על

אסון טבע.

ביקרתי באחד האיזורים, שנפגעו - הלב כואב ודואב למראה האסון .

יבולים נהרסו, החקלאים ייאלצו לעקור מטעי בננות שלמים וכל שטחי

הירקות הושחתו. החקלאים אינם יכולים להתחיל במלאכת השיקום, עד אשר

יבואו השמאים להעריך את הנזקים. החקלאי מחכה להערכת השמאים, ולכן הוא

מאחר בזמני העיבוד, בזריעה ובשתילת הירקות מחדש. כתוצאה מכך, יהיה

מחסור בירקות. בשל כך, משרד האוצר רוצה ייבא ירקות מחו"ל, וזוהי

שערוריה.

תמוה בעיניי, שהממשלה לא השכילה להגיע להחלטה, בנושא, כבר ב-

23/2/92. לא די בכך שכל עמל החקלאים ירד לטמיון , עתה הם גם יאבדו את

השווקים המקומיים ויאחרו בגידולים. הממשלה פוטרת את עצמה על-ידי

פתרון של יבוא פירות וירקות. אינני יודעת אם הממשלה דנה, בנושא זה,

אתמול או לא. אבל, אני יודעת, שהיא דחתה את החלטתה בשבועיים.

ד' צבו ל

פעוכול השמאות והדיווח על הנזקים אינן קשורות להחלטת הממשלה כלל.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מדוע דחתה הממשלה את החלטתה ?

ד' צבן ;

הממשלה דחתה את החלטתה, כי חוק אסונות הטבע דורש הגדרה מדוייקת

של אסון הטבע; ההכרזה על אסון טבע צריכה לכלול את: תופעת הטבע, מיקום

תופעת הטבע ותאריך מדוייק של התופעה. אם לא ידייקו בפרטים האלו, כל

משב רוח קליל עלול להתפרש ל"אסון טבע", ובגינו הממשלה תחוייב

בפיצויים. זוהי, כמובן, לא היתה כוונת החוק, ולכן הממשלה לא יכלה

להכריז על אסון טבע אתמול. היא הטילה על משרדי החקלאות והאוצר לגבש

נוסח להכרזה. במקביל, ללא קשר להכרזה, נעשית פעולת השמאות, כדי לאפשר

את פעולות השיקום. גם במקרה של פריצה לבית לא נעשית אף פעולה בזירת

הפשע, עד ששמאי חברח הביטוח בא להעריך את הנזק.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

ישנם אי זורים, שמחכים לשמאים חודש ימים ויותר. לדעתי, השיקול,

שעמד לנגד עיני הממשלה, לשזו בחרה לא להחליט עתה, הוא: לאפשר יבוא

ירקות ופירות, כדי להוזיל את המחירים וכדי להאיט את הטיפול בחקלאים

שנפגעו - כך, לא צריך לנהוג.



ד' צבו ;

כשאין עגבניות או קישואים בשוק וכשהאזרחים נדרשים לשלם מחיר

גבוה, יש צורך בייבוא. במידה והמחיר מאמיר פי 5-4 מהמחיר הנורמלי, יש

לאפשר ייבוא.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

היבוא הורס מפעלים שלמים.

ד' צבך ;

אם אין תוצרת, ממילא אין גם הרס.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

איו תוצרת בגללכם; אינכם מטפלים, בתקלאים, במהירות.
מ' גולדמן
דרור צבן , אם תבטל את מנגנון ההצמדה, תיווכח שלא תצטרך להתמודד

עם האינפלציה או עם היבוא. הבעיה היא, שלא אכפת למשרד האוצר מדבר.

אני מציע לנציגי האוצר לראות את הדברים במציאות, ולא רק מבחינה

תיאורטית.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
החלטת הממשלה לדתות את הדיון בשבועיים, כשבינתיים יתאפשר יבוא,

הינה שערוריה. זהו חוסר רגישות ואחריות. נראה, כי אין כיסוי להודעות

השונות, שהוועדה מקבלת, ואנו טותנים מים.
ג' גל
בישיבת ועדת הכנסת שכנעתי את עצמי, שהמפעלים של אבן-מנחם ושתולה

צריכים להיכלל בתוק ההסדרים.
הי ו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
עתה, נמשיך בדיון על חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפתתי התשנ"א-

1991.

ישנה בקשה לדון , מחדש, על תלק ב' של התוספת השניה, בחוק. מכיון

שאין התנגדות לשוב ולדון בנושא, נעשה זאת. ישנה הצעה להוסיף לרשימת

השמות, בחלק בי של התוספת השניה, את מפעלי הפלסטיקה של אבן-מנתם והר-

תרמון .

גי גל;

הומפעל, במושב שתולה, היה בעבר מפעל מתכת. הוא הפך למפעל של

אריזות בשם "ארוי", על-ידי מתיישבים מאיזור שתולה. מושב שתולה הוא

שכנו של הישוב אבן-מנתם.
י י גולדברג
המפעלים בשתולה ובאבן-מנתם הם תיו ניים. בנוסף, אלו הם ישובים של

קו העימות, ובשבוע האתרון הם נפגעו מקטיושות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבצה את ההצעה להוסיף את "ארוי" אריזות בע"מ של

מושב שתולה, את הר-החרמון ואת אבן-מנתם לחלק ב' בתוספת הראשונה,

בהצעת החוק.

הצבעה

ההצעה, להוסיף את השמות הנ"ל לחלק בי בתוספת הראשונה, התקבלה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מונח לפנינו פקס, המבקש להוסיף לחלק ב' בתוספת הראשונה את "יתד".

למי שייר "יחד" ?
עי סולודר
זהו ישוב חדש יחסית של הסוכנות היהודית, שאיו לו תנועה.

שי אורן ;

האם גוש שאב הוא קו עימות ?
מ' גולדמו
חלקו הוא קו עימות, וחלקו - לא.

פ' גרופר;

אני מתנגד לכל תוספת. אם נמשיך להוסיף ישובים, לא נוכל להעביר את

החוק מחר.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אינני מציעה להוסיף ישובים נוספים לרשימה.

צבי ענבר, היועץ המשפטי של הוועדה, מהו הניסוח הסופי של "ארגון

חקלאי", בנוגע לסעיף 21 (סעיף העוסק בלאגידים משותפים למושבים

וקיבוצים). לדעתי, הניסוח של סעיף 21 צריך להיות מותאם להגדרה של

"ארגון חקלאי", ואז, אולי, לא נצטרך תוספת של רשימות.
צ' ענבר
סעיף 21 מדבר על כך, שכתוצאה מעובדת היותם של התאגידים שותפים

למושבים ולקיבוצים, לא ישאו הקיבוצים בחוב גדול יותר.

"ארגון חקלאי" - מדובר בהגדרה, שקיימת היום, עם התוספת לעניין

ארגון משקי הדרום ומשקי עמק הירדן . כך נאמר בהגדרה: "הוראות חוק זה

יחולו רק על חוב האירגונים של המשקים השונים ושל חובות האגודות

החקלאיות והגורמיים החקלאיים החברים בו.". לאחר הגדרה זו תבוא רשימת

האירגונים, שכוללת את משקי הדרום, את משקי עמק הירדן ואת יתר המשקים,

כפי שנכתבו בתוספת השלישית.

אני מעוניין לדון , בנושא זה, עם המשפטנים, כדי לראות באיזו מידה

ההצעה הזו מגדירה, בצורה מדוייקת יותר, את כוונתנו. נדמה לי, שאין

לזה קשר לנושא הקביעה לגבי אותם אירגוני המשקים השונים.
ג' גל
אם ההגדרה החדשה תואמת, במדוייק, את כוונתנו המקורית בהאדרה

הקודמת, יש לאמצה. אם אינה תואמת - יש להשאיר את הנוסח הקודם.

צי ענבר;

נושא זה טעון בדיקה נוספת.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנו רוצים ניסוח, שיתאים לכוונתנו, שהקיבוצים בתאגיד לא ישאר

בחובות המושבים.

ד' צבן ;

אנו עדיין לא ראינו אח הנוסח החדש של ההגדרה.
ג' גל
קיראו אוחו עתה. אנו לא מבצעים מחטף.
. היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
[קוראת מתוך הנוסח, המוצע לסעיף 21, את סעיף 21(א): "בתאגיד

משותף לגורמים חקלאיים ולקיבוצים, לא ישאו התאגיד המשותף והקיבוצים

בחוב ובערבות גדולים משהיו נושאים בחם לולא הופחחו חובוחיהם של

הגורמים החקלאיים לתאגיד המשותף, או ערבויותיהם בגינו, בהתאם להוראות

חוק זה."]

לדעתי, סעיף 21(א) מנוסח בצורה טובה יותר מאשר סעיף 21 המקורי.

צי ענבר;

יכול להיות שאת צודקת, אך זה לא פוטר את האמור בהגדרה של "ארגון

חקלאי ".

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני מעמידה להצבעה אח סעיף 21(א), בניסוחו החדש.

הצבעה

סעיף 21(א), בניסוחו החדש, התקבל.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
ניסוחו של סעיף 21(א} לא רק דומה במגמחו לסעיף 21 המקורי, אלא גם

מביע אח כוונתנו, בצורה ברורה יותר.

ג' גל;

האם יש לאוצר התנגדות לניסוח של סעיף 21(א) ?

ד' צבן ;

לא יותר מאשר התנגדותנו לניסוח המקורי.
צ' ענבר
התקבל אך ורק סעיף 21 (א) ,בהצעת החוק.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
תוספת רביעית - "דגן" אינם רוצים להיכלל בחוק, ועל-פי בקשתם הם

יוצאו ממנו.
צי ענבר
אם כך, נותרו בתוספת הרביעית 3 ארגונים בלבד: עוף הנגב, אסם

הגליל ותדמיר.
ד' צבן
"תדמיר" הינו גוף, שנמצא בפירוק, ולכן אינו צריך להיכלל ברשימה.
א' זליגמן
איו זה שייך לעניין . בעיית הפריסה נפתרה לבנקים, אך לא נפתרה

בעיית המושבים.
א' שפירא
"תדמיר" הי נ ו מפעל איזורי, שמייצר תערובת להזנת בעלי-חיים,

בעיקר, במבואות ירושלים. "תדמיר" עשה הסכם נושים, במיוחד, עם בנק

הפועלים ובנק לאומי; הוא נטל על עצמו התחייבות לשלם את חובותיו

למשביר ותובות של מבואות, סי הוא רכש סתורה, עבור "תדמיר", מהמשביר.

נעשה הסכם, בו האוצר העביר מקורות לבנקים, כדי להסדיר את הפריסה.

כל תישוב ההחזר בנוי על כך, שיום אחד תוסר ההקפאה מעל צווי התשלום,

באותם מושבים שנותרו חייבים ל"תדמיר" כסף רב עבור תערובת. כעת, בגלל

החוק, יופחת החוב בשיעור משמעותי מאד. מכיון ש"תדמיר" עובד ומשלם את
החוב מהכנסות שוטפות, אמרנו
איננו מבקשים את אותו שיעור מתיקה כמו

המושבים, אך אנו מבקשים, שהעובדה, שהוא יוכל לגבות פתות מהתוב המגיע

לו והרשום בספריו, תתבטא ביכולת ההחזר.

משמעות שלושת האופים, שנשארו בתוספת הרביעית, אינה מחיקת

חובותיהם, אלא שעובדת מחיקת תלק מהתוב אליהם תובא בחשבון ביכולת

ההחזר שלהם.
ש' אורן
מי יקבע את יכולת ההחזר ?
א י שפירא
המשקם.
ש' אורן
"תדמיר", כגוף, אינו עניינו של המשקם. אנו העברנו לבנקים מליוני

שקלים, לשם פריסת חובותיו. אין הצדקה לכך, כי החוק קובע, שאי-אפשר

לאבות חובות, אלא לפי חוק זה בלבד.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הצבענו על הישארות "תדמיר" בתוספת, ואיו בקשה לדיון נוסף בנושא.

לכן , נעבור עתה לתוספת החמישית, בהצעת החוק.
מ' גולדמן
יש להוסיף את "מי גולן " . זוהי אגודת מים, ששייכת לכל ישובי רמת-

הגולן ,

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

האם גם אגודה זו נמצאת בגרעונות גדולים ?
מ' גולדמן
כו .
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
חצי מדינה נמצאת, לפתע, בגרעונות גדולים.
צ' ענבר
"מי-גולן" נמחק מהתוספת הרביעית, ולכן אין משמעות להכנסתו לתוספת

החמישית. להיפך, זה עלול להטעות, כי החוק אינו חל על "מי-גולן".
עי סולודר
יש להכניס לתוספת החמישית את "הרדום", האגודה החקלאית של ישובי

הערבה.

ש' אורן;

אגודת המים "מי-גולן " עוסקת באספקת מים לישובי הגולן . היא מספקת

15 מליון קוב מים מדי שנה. המדינה, מכספי תקציב, העבירה הלוואות

ל"מי-גולו" דרך קרן התקיים. היה לנו מו "מ ארוך עם האגודה, שבסופו

הגענו להסדר של פריסת חובותיה, תוך ויתורים משמעותיים מצד המדינה.

לדעתי, אין להכניסה לחוק.

הגענו עם האגודה להסדר, שלא רק משאיר לה שולי בטחון רהבים מאד,

אלא גם מתחשב בשנות הבצורת. לא חשבנו שתהיה שנה ברוכה כמו זו. בהסדר

נאמר, שהאגודה תחזיר את חובותיה אך ורק מהמים, שהיא מוכרת. לכן , איו

שום סיבה להכלילה בחוק זה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

איננו מדברים על תאגידים או על מפעלים, אלא על ישובים בלבד. "מי-

גולו " נמחק מהתוספת הרביעית, שרובה נמחק, ולכו לא יתווסף לתוספת

החמישית.
א' צ'בולסקי
לפי אלו קריטריונים נקבעו הישובים, שרשומים בתוספת החמישית ?
גי גל
ישובי הגליל נקבעו לפי חוק הגליל. למונח "ישובי קו העימות" איו



קשר למונח בהקשרו הבטחוני, אלא הכוונה היא לישובים רחוקים ממרכז

הארץ: הגליל, הערבה, דרום הר חברון , פיתחת שלוס וגוש קטיף. סולנו

מודעים לבעיות באיזורים אלו , ואיננו מעוניינים בהשבתת משקים.
ד' צבו
האם ראש-פינה נמצאת בקו עימות ?
מ' גולדמן
זהו ישוב גלילי, והוא אינו שונה מהישובים האתרים ברשימה.

יש לציין , שמדובר בקרקע חקלאית, שאין לה ביקוש, ולא בקרקע

עירונית.

אנו מתייחסים למונח "קו עימות" במשמעות של ייהוד הגליל ואיזורים

רתוקים ממרכז הארץ, ולא למשמעות הבטתונית שלו.

ד' צבן ;

מבחינת ייהוד הגליל, הבעיה בגוש מישגב חמורה יותר מאשר בראש-

פינה.
י' גולדברג
אנו מכירים את האיזור; תוך זמן קצר טובה תהיה גדולה יותר מראש-

פינה.
ד' צבן
המשמעות היא, שתובותיהם של לכ המקומות הרשומים יימתקו.
ג' גל
נכון , הרי אי-אפשר לזרוק אותם מבתיהם.
ד' צבן
בערבה פתרו את הבעיה ע"י צירוף נחלותיהם של תקלאים, שעזבו. אפשר

לבצע את אותו פתרון גם במקומות, שברשימה.
ג' גל
נכון, אבל התשלום עבור נחלות העוזבים הוא נמוך מאד.
צי ענבר
(קורא את רשימת ישובי רמת-הגולן , מתוך התוספת החמישית, בהצעת

החוק.)
עי סולודר
אני מציעה להוסיף את קלע, שנשמט מהרשימה משום מה. הישוב שניר

נמצא, מבחינה גיאוגרפית ברמת-הגולן , אך מבתינה פוליטית, הקיבוץ הארצי

שייך אותו לגליל - יש להוסיפו או לקבוצת ישובי רמת-הגולן או לקבוצת

ישובי הגליל.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
שניר רשום כבר בתוספת הראשונה.

צי ענבר;

שניר ייכלל ברשימת ישובי רמת-הגולן .

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מעמידה בהצבעה ולאישור את רשימת ישובי רמת-הגולן, שבתוספת

החמישית.

הצבעה

רשימת ישובי רמת-הגולן התקבלה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
רשימת ישובי רמת-הגולן התקבלה ללא התנגדות.
צ' ענבר
(קורא את רשימת ישובי בקעת הירדן , מתוך התוספת החמישית, בהצעת

החוק.)
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את רשימת ישובי בקעת הירדן , שבתוספת החמישית.

הצבעה

רשימת ישובי בקעת הירדן התקבלה.

צי ענבר;

(קורא את רשימת ישובי גוש קטיף, מתוך התוספת החמישית, בהצעת

החוק.)

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מעמידה להצבעה את רשימת ישובי גוש קטיף, שבתוספת החמישית.

הצבעה

רשימת ישובי גוש קטיף התקבלה.

צי ענבר;

(קורא את רשימת ישובי הר חברון , מתוך התוספת החמישית, בהצעת

החוק.)

ג' גל;

יש להוסיף לרשימת ישובי הר תברון את הישוב תלם.



ע' סולודר;

יש להוסיף לישובי הר חברון את הישובים: כרמים, שומריה והר עמשא.

להכנסתם של ישובים אלה אין משמעות, כי ממילא לא יקחו להם קרקעות.

אין להוסיף אותם לרשימת הישובים.
ע' סולודר
אם יתיר או כרמל כלולים ברשימת ישובי הר חברון , אזי גם הר עמשא

צריך להיות ברשימה, כי כולם נמצאים באותו איזור. הישוב שומריה שייך

לקיבוץ הארצי, והוא ממוקם בצד הקו הירוק, ולא מעבר לו. אני עומדת על

כך, שלפחות שומריה והר עמשא ייכללו ברשימה.
א' זליגמן
הר עמשא מופיע כבר בתוספת הראשונה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את הצעת חברת-הכנסת עדנה סולודר להוסיף את הר

עמשא לרשימת ישובי הר חברון , בתוספת החמישית.

הצבעה

הצעת חה"כ ע' סולודר, להוסיף את הר עמשא לרשימת ישובי

הר חברון , התקבלה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מעמידה להצבעה את הצעת חברת-הכנסת עדנה סולודר להוסיף את

שומריה לרשימת ישובי הר חברון , בתוספת החמישית.

הצבעה

הצעת חה"כ ע' סולודר, להוסיף את שומריה לרשימת ישובי

הר חברון , לא התקבלה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מעמידה להצבעה את הצעת חברת-הכנסת עדנה סולודר להוסיף את

כרמים לרשימת ישובי הר חברון , בתוספת החמישית.

הצבעה

הצעת חה"כ עי סולודר, להוסיף את כרמים לרשימת ישובי

הר חברון , לא התקבלה.

צ' ענבר;
לסיכום
לרשימת ישובי הר חברון , בתוספת החמישית, מתווסף רק הר

עמשא.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

רשימת ישובי הר חברון , בתוספת החמישית, עם התוספת של הר עמשא,

מאושרת.

צ' ענבר;

(קורא את רשימת ישובי פיתחת שלום, מתוך התוספת החמישית, בהצעת

החוק.}
ע' סולודר
יש להוסיף לרשימה זו את הישובים: חולית וסופה.
צי ענבר
שני ישובים אלה נמצאים ברשימת הקיבוצים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
נכון , ולכן אפשר להוסיפם.

אני מעמידה להצבעה את הצעת תברת-הכנסת עדנה סרלודר להוסיף את

תרלית וסופה לרשימת ישובי פיתחת שלום, בתוספת החמישית.

הצבעה

הצעת חה"כ ע' סולודר, להוסיף את חולית וסופה לרשימת

ישובי פיתחת שלום, התקבלה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה ולאישור את רשימת ישובי פיתתת שלום, שבתוספת

החמישית.

הצבעה

רשימת ישובי פיתתת שלום התקבלה.
צי ענבר
(קורא את רשימת ישובי הערבה וכיכר סדום, מתוך התוספת החמישית,

בהצעת החוק.)
עי סולודר
יש להוסיף לרשימה זו את הישובים הבאים: סמר, אליפז, גרופית,

קטורה, לוטן , יהל, נוה חריף, שיזפון . יש להוסיף גם את רתמים . ותללים,

שהם הנגב.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
לא כל התוספות הללו הינן קו עימות, ואין לכלול אותן ברשימה זו.
ע' סולודר
ארזור הערבה הוא קו עימות. איך זה הגיוני להחליט שישוב, כמו נאות

הכיכר, ייכלל ברשימת ישובי קו העימות, וישוב שכן אחר - לא ייכלל.

יכול להיות, שלא היינו צריכים להכניס את הקיבוצים לחוק. מדובר

כאן על אגודה, שמתפרקת ושהפרט עומד מול חובותיו ואין לו אפשרות

להחזירם. עובדה זו איננה רלוונטית לקיבוצים, ולכך אין זה משנה אם הם

כלולים ברשימה או לא.

בנוסף, איו להוסיף עוד שמות, רק כדי שבעיתונות יירשם שהוספנו עוד

ישובים לחוק.
עי סולודר
גם הקיבוצים סובבים. למשל, בקיבוץ מבוא-חמת היו עיקולים.
י' גולדברג
הורידו תושבת זרעית מריכבה, בדרכה לקופת-החולים, ועיקלוהו. היא

חזרה לביתה ברגל. לא עשו זאת לחברי קיבוצים, ולא עצרו מעולם חבר

קיבוץ בשל חובות קיבוצו.

בנוסף, ישנם ישובים, שיושבים על הגבול, שנפגעו לא פחות מאחרים,

אך הם לא קיבלו דבר עד היום.
עי סולודר
אני רוצה להדגיש, שמדובר על קיבוצים, שאינם נמצאים באף הסדר אחר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את הצעת חברת-כנסת עדנה סולודר להוסיף את

הישובים, שמנתה לפנינו, לרשימת ישובי הערבה וכיכר סדום, בתוספת

החמישית.

הצבעה

הצעת חה"כ עי סולודר, להוסיף את הישובים, שמנתה, לרשימת

ישובי הערבה וכיכר סדום, לא התקבלה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הצעת חברת-הכנסת סולודר, להוסיף עוד ישובים לרשימת ישובי הערבה

וכיכר סדום, לא התקבלה.

רשימת ישובי הערבה וכיכר סדום, בתוספת החמישית, מאושרת.
צי ענבר
(קורא את רשימת ישובי הגליל, מתוך התוספת החמישית, בהצעת החוק.)
ג' גל
יש להוסיף את הישוב יסוד המעלה, שנשמט מהרשימה.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מדוע ראש-פינה היא קו עימות ?

י' גולדברג;

ביסוד המעלה ישנן הרחבות של בנים מקיבוץ דן ומבני ראש-פינה.

ההבדל ביו דלתון לראש-פינה הוא גב הרכס בלבד, ולכן ראש-פינה צריכה

להיות ברשימת הישובים. כל הישובים, שברשימה, נמצאים באותו איזור -

אצבע הגליל. הקו שסוגר את אצבע הגליל כולל את: יסוד המעלה, ראש פינה,

משם לכיוון אונן. מגונן הקו מצפין לרמת-הגולן . זהו איזור קצה אצבע

הגליל.
ע' סולודר
יש להוסיף לרשימת ישובי הגליל את הישובים הבאים: הרדוף, רביד,

מורן, לוטם, תובל, תנתון , מעלה צביה, פלך, כישור, צבעון , קדרים

ואידמית.
ד' צבן
הרדוף נמצא בצומת המוביל, ואינו צריך להיות ברשימת ישובי הגליל.
עי סולודר
טפתות וכלנית נמצאים באותו איזור, ואם הם כלולים ברשימה, אין

סיבה להימנע גם מהכללתו של הרדוף ברשימה.
ד י צבו
אין להגזים במספר הישובים הניכללים ברשימה. לפי דברי תבר-הכנסת

גולדברג, יש להוסיף לרשימה גם את אום אל פחם.
'yסולודר
בסדר, אני מסכימה להשמיט את הרדוף מהרשימה. הישובים, שאני מציעה

להוסיף לרשימה, מתאימים לאותם קריטריונים, שעל פיהם נרשמו הישובים

האתרים. לכן , לדעתי, יש להוסיף את הישובים, שמניתי, לרשימת ישובי

הגליל, שבתוספת החמישית.
מ' גולדמן
יש להוסיף לרשימה אם את הישובים: כפר זיתים, אזורים ואילניה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
השאירו ישוב אתד, שלא ייכלל ברשימת הישובים.
א' צ'בולצקי
המונת "קו עימות" מתאר קירבה לאבול וכו'. לכן , מונת זה, המופיע

בתוספת התמישית, אינו מתאים לרשימת הישובים, ואפילו מטעה, לי, כאמור,

אין לישובים, המנויים ברשימה, כל קשר לבטתון . אפשר להשתמש במונח כמו:

"אזורים מועדפים" או כל מונת אתר.
צי ענבר
אם כללנו ישובים, כמו בתוספת, אזי אפשר לכלול אם את תל-אביב



באותה הגדרה.
י' גולדברג
לגביי, הכביש הקובע; את קו העימות הוא הכביש בין נהריה לסאסא.

מ' גולדמן ;

שוקי אורן , האם יש הסדר ל"מי-גולן " ?
ש' אורן
ההסדר של "מי-גולן" עם משרד האוצר מעוכב, בגלל החוק. שאל את יגאל

אמיר, והוא יאשר זאת. אני עצרתי את ההסדר, בגלל החוק, כי לא אעביר

כספים לשוא.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

ראש-פינה איננה קו עימות, והכללתה ברשימת הישובים צורמת. אני

מציעה להשמיט את ראש-פינה ויסוד המעלה מרשימת ישובי האליל, שבתוספת

החמישית.
י' גולדברג
ראש-פינה צריכה להיות כלולה, כי גם היא נמצאת באצבע הגליל.
מ' גולדמן
לא מדובר כאן על חקלאים ותיקים, אלא על הרחבות חקלאיות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אי אפשר למחוק את חובותיהם של כל הישובים.
י' גולדברג
איו הבדל בין שדה אליעזר וישובים אחרים, שברשימה, לבין ראש-פינה.

לכן , אין להשמיט את ראש-פינה מהרשימה.
ד י צבו
לדעתי, יש למחוק את שני הישובים מהרשימה. אמרנו לחבר-הכנסת גדליה

גל, שאיו ספק, שיש כוונה לתת העדפה מסויימת לישובי קו עימות. אבל,

אנו רואים, שמתבצע כאו מהלך סוחף. מי שיושב בזרעית, ולא משנה מה היקף

תיבותיו ומהו כושר תהחזר שלו, ימשיך להיות בעל הנתלה.

י' גולדברג;

לדידי, קו העימות כוונתו רק למי שאכו נמצא בקו העימות. כשראיתי

את רשימת הישובים, שאלתי את חבר-הכנסת גדליה גל אם מדובר בישובי "קו

עימות" בטחוני. הוא ענה בשלילה ואמר, שמדובר בישובים, שמרוחקים

ממרכזים עירוניים. למשל, הישוב רמות, ברמת-הגולן , מקורב לאיזור כלכלי

יותר מאשר ראש-פינה או יסוד המעלה.
ד' צבן
איו לי ויכוח על- כך. אני מתנגד לכל הרשימה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כל אחד לוחם על חלקת האלוקים שלו.

י' גולדברג;

אני לוחם על ארץ ישראל. אם רמות הינו ישוב קו עימות, קל וחומר

ראש-פינה.

כבוד יושבת-הראש, מקום הנופש הטוב ביותר ליד הכינרת הוא רמות. שם

אפשר לשבת ולדוג דגים בכנרת, ומצבו טוב יותר מאשר ראש-פינה.

בנוסף, בראש-פינה ישנן בעיות תעסוקה ומצוקה. התקלאי בראש-פינה

מתקיים מחקלאות במקום, שהוא מבודד מהשוק במרכז הארץ - אין להתעלם

מעובדות אלה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

האם מצבם של תקלאי ראש-פינה קשה ?
י י גולדברג
כו . ישנם אנשים, שזקוקים לחסדי שמיים. אני מוכן לסקר, שייעשה ע"י

משרד האוצר, שבו ישוו את מצב התקלאי ברמות למצב החקלאי בראש-פינה. יש

להפסיק ליצור דימוי מוטעה לישוב, ולהסתתר מאחוריו; אפשר לבדוק ולראות

מה נתנה המדינה לחקלאי ברמות ומה נתנה לחקלאי בראש בינה - איך ליצור

תמונה של מסכנות בישוב אחד ותמונה של מצב הפרך בישוב אחר.
ד' צבן
אני חוזר ואומר: איננו יוצרים תמונה של מסכנות. אנו מתנגדים לכל

מי שמופיע ברשימה.
י' גולדברג
ישנם זוגות צעירים, בראש-פינה וביסוד המעלה, שיתידת ההמשך שלהם

מטופלת ע"י הסוכנות. אבל, הסוכנות לא סיפקה להם עשירית ממה שסיפקה

לחקלאים בישובים אתרים, שמופיעים ברשימה.

אם רמות נחשב כישוב קו עימות, אזי גם הישוב ראש-פינה צריך להיחשב

ככזה.

צי ענבר;

ראש-פינה ויסוד המעלה אינם ישובי קו עימות, אך החוק חל עליהם.
פ' גרופר
יושבת-הראש צודקת; אי-אפשר לכלול אח כל החקלאים בחוק.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

תבר-הכנסח יוסי גולדברג, אל לך להתרעם, כי החוק תל על ראש-פינה

ויסוד המעלה. אולם, הם אינם ישובי קו עימות.

תברת הכנסת סולודר מציעה להוסיף לרשימת ישובי הגליל את הישובים
הבאים
הרדוף, רביד, מורן, לוטם, תובל, חנתון , מעלה צביה, פלך,

כישור, צבעון , קדרים ואידמית. אני מעמידה את הצעתה להצבעה.



הצבעה

הצעת חה"כ ע' סולרדר, להרסיף ישובים, שנמנו על-ידה,

לרשימת ישובי הגליל, לא התקבלה.

היו"ר שי ארבליי-אלמו זלינו;

הצעתה של הברת-הכנסת עדנה סולודר נדתתה ברוב קולות.

אני מעמידה להצבעה את ההצעה לכלול את ראש-פינה ויסוד המעלה

ברשימת ישובי הגליל, בתוספת התמישית.

הצבעה

ההצעה, לכלול את ראש-פינה ויסוד המעלה ברשימת ישרבי

הגליל, בתוספת החמישית, התקבלה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
לדעתי, אתם מגזימים; כל אתד רוצה להיות "בסדר" עם עמיתו ומצביע

בעדו, בזמן שאנו צריכים לפעול בהגיון . אינני שלמה עם תלק מהישובים

הכלולים בתוק. אני מודיעה, שאטען , שכל הנושא של "קו העימות" הינו

נושא חדש, כי יש לנו האדרה של משרד הבטתון , למונח זה, ואין צורך

בהגדרות נוספות ושונות.
פ' גרופר
את צודקת.
ג' גל
האם את מעוניינת בלקיחת הנתלות מהחקלאים ?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אינני יודעת. הם כלולים בחוק, ויטופלו במסגרתו.
פ' גרופר
לא תילקחנה נחלות, באי זורים אלה, ממילא.
שי אורו
ערך המימוש, באיזורים אלה, הוא נמוך,ואין להם ערך כלכלי.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
איו כאן , בנושא של ישובי קו עימות בתוספת החמישית, שום קריטריון .

עבדנו, בצורה רצינית על החוק עד עתה, ואין להפוך את עבודתנו לצחוק,

לקראת סופה.
פ' גרופר
נכון. אי-אפשר לקבוע "קו עימות", משלנו, שאינו לפי הקיים. איננו

ממונים על "קו עימות", והחוק איננו עוסק בחחום זה כלל.



חבר-הכנסת גדליה גל, אינך יכול להחליט, בעצמך, מהו "קו עימות".

אם כך, אפשר לקרוא לזה "קו פי יסיק" או כל שם אחר.
פי גרופר
את ישובי רמת הגולן והבקעה הוספנו בהתחלה, ואין להוסיף עליהם.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אם בא תהיו מוכנים למחוק את כל הנושא של "קו עימות", אטען לנושא

חדש, כי אין לנו שום הגדרה של "קו עימות".
י' גולדברג
מי שגר רחוק יותר וסמוך לגבול לא צריך לקבל את החצץ. יש לנו די

חצץ גם בלי זה. התוספת הזו עוסקת בנושא חשוב וחיוני. היא באה, בסך-

הכל, להבטיח, שבישובים האלה ימשיכו החקלאים להתקיים מעיסוקם החקלאי.

אני יודע, שישובים אלה כלולים בחוק. יש להבטיח, שישובים מרוחקים אלה

ימשיכו להיאחז בחקלאות,ולא יפורקו או ימכרו את משקם.

פ' גרופר;

מטרת החוק היתה להכניס את כל החקלאים במשק המשפחתי במושבים

ובחקלאות הפרטית.

י י גולדברג;

נכון .
פי גרופר
אתה אומר: אם יעשו לחקלאי, במושבות השונות, גיבוש, המשקם יוכל

לתת לו 10% ולאחר-מכן להוסיף לו 40% - בסה"כ תהיה לו מחיקה של 60% .

משק, שמוחקים לו 60% מהחוב, הוא משק מסובך מאד. אם לא יהיה לחקלאי

ממה להחזיר את החוב, לא יהיה ממה למחוק לו את החוב, ואז ימחקו לו את

כל החוב. אתם, בחוכמתכם, רוצים להכניס עוד "פליק" למדינה ולהוסיף עוד

ישובים. אתם מבקשים ליצור "קו עימות", שאתם תקבעו את הגדרתו.
ג' גל
מדוע, אם כך, אמרת לי לפני הדיון , שחשוב להכליל את יסוד המעלה

בחוק ?
פי גרופר
יסוד המעלה וראש-פינה כבר כלולות בחוק.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מתנגדת לפירוט הישובים בתוספת החמישית, בנושא של "קו

העימות".

אני מציעה לבטל את התוספת החמישית ולהוסיף סעיף שיאמר כך: "רשימת

ישובי קו העימות תיקבע עכ-ידי שר החקלאות, באישור ועדת הכלכלה של

הכנסת.".



האם הצעתי מקובלת עליכם ?

כן .

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

לסיכום.

ראשית, טוב, שהצעתי התקבלה.

שנית, אני מקווה שמשרד האוצר ישקול היטב את הנושא הזה בבואו מחד

לוועדת הכנסת. אני מקווה, שהוא יסיר את כל טצנותיו לנושא חדש.

אני נועלת את ישיבת הוועדה.

תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה
13:05.

קוד המקור של הנתונים