ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/02/1992

כינוס רשות הניקוז

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 387

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי , י "ד באדר א' התשנ"ב (18 בפברואר 1992), שעה 11:00

נכחו;
חברי הוועדה
ש' ארבלי-אלמוזלינו -היו"ר

אי גדות
מוזמנים
מי נצר - יו"ר רשות הניקוז זבולון

ד' צבן - משרד האוצר

מי דנקמפ - נציגות הממונה על מתו ז חיפה, משרד

הפנים

שי שיכוני - ממונה עכ סקר הנדסי ותשתיות, במינהכ

התכנון , משרד הפנים

יי בר-זיו - מהנדס העיר קרית אתא

י' שטייאמן - מנהכ יתידת איכות הסביבה, קרית אתא
מזכירת הוועדה
כי ורון
קצרנית
תי צנעני
סדר-היום
כינוס רשות הניקוז - הצעה כסדר-היום של חה"כ ג' אדות.



כינוס רשות הניקוז

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני פותחת את ישיבת הוועדה. על סדר-יומנו מונחת הצעה לסדר-היום
של חבר-הכנסת גדעון גדות בנושא
כינוס רשות הניקוז.
נמצאים איתנו
מנוחה דנקמפ -נציגת הממונה על מחוז חיפה במשרד

הפנים, שמחה שילוני - ממונה על סקר הנדסי ותשתיות במינהל התכנון של

משרד הפנים, משה נצר - יו"ר רשות הניקוז זבולון , יהושע בר-זיו -

מהנדס העיר קרית אתא, יוסי שטייגמן - מנהל יחידת איכות הסביבה בקרית

אתא ודרור צבו ממשרד האוצר.

כשדנו על השטפונות, ב-16 לינואר, סברתי שניתן לדון באותה ישיבה

גם בנושא כינוס רשות הניקוז. אבל, נבצר מחבר-הכנסת גדות להשתתף באותה

ישיבה. לכן, תיאמנו מועד, עם מזכירתו, כדי לדון בנושא זה. בדרך-כלל,

ועדת הכלכלה עוסקת בימי שלישי בנושאי חקיקה, ושינינו את סדר-יומנו,

כדי לדון בעניין הזה.
ג' גדות
אני מודה לך על כך. הסיבה, לכך שאני יכול להשתתף בדיון רק היום,

היא שאני צריך לארחל את ראש הפרלמנט הצייליאני, בתוקף תפקידי לסגן

יו"ר הכנסת. לכן, תרמת תרומה לחיזוק ואישוש אושיותיה של מערכת

הפרלמנטריזם בישראל. על כך תבורכי ע"י צה"ל, ע"י העם בתפוצות ובעיקר

ע"י חברייך כאן.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
כאב לי, שבעיתונות נמסרה הודעה, כאילו יושבת-ראש ועדת הכלכלה

אינה רוצה לקיים דיונים בנושא. אינני יודעת מי אחראי להודעה בלתי

מדוייקת זו. העמדנו את הנושא, לנושא דחוף, אך בנסיבות שנוצרו לא

הצלחנו לקיים את הדיון . לכן , אתמול, כאשר היתה פנייה של משה נצר

אליי, אמרתי לו שאינני דוחה את הישיבה ואני מעוניינת לסיים את הנושא.

גם הפעם, אני מצטערת שלא נוכחת בישיבה נציגות כלשהי של נציבות

המים.
ג' גדות
מה קורה בין נציב המים לבינך ? האם קיים קצר ביניכם ?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אף נציג של נציבות המים עדיין לא הגיע לישיבה. זוהי הפעם

השלישית, שנציב המים אינו מגיע, למרות הזמנת הוועדה. בפעם הקודמת

נאמר לנו, שהוא לא יגיע לדיון הוועדה כי הוזמן למשרד החוץ. וזאת,

למרות, שתיאמנו איתו את בואו שבועיים לפני-כן .

עתה, מודיעים לי, שדן רוזנצוייג, האחראי על רשת הניקוז, לא יגיע,

לי הוא יצא כסיור.
ג' גדות
צריכה לצאת הודעה, ממך אל יושב-ראש הכנסת, על דעת כל חברי

הוועדה, ואני אשתף איתך פעולה. במכתב ליושב-ראש הכנסת יש לבקשו לשלוח



מכתב לנציב המים, בו הוא יאמר שהוא רואה בחומרה רבה את מעשהו והוא

מתרה בו.
היו "ר שי ארבלי-אלמוזלינו
החלטנו לעשות זאת בישיבה הקודמת. אנו יצאנו בהודעה חריפה על אי-

בואו של נציב המים לדיוני הוועדה.
ג' גדות
לדעתי, בפן האישי של הדברים, בדבר הצורך בהתפטרותו של נציב המים

וסו', את טועה; העובדה, שהיתה לנו שנה אחת ברוכה, אינה מבטיחה שכך

תהיינה כל השנים הבאות, ולכן יש להחמיר מעט בשימוש במים. אבל, אי

הופעתו של נציב המים, בוועדה, היא הבעיה, ולא הנושא האישי הספציפי.

ליושב-ראש הכנסת יש את הכלים המתאימים לטפל בנושא לזה. הוא יכול

לעורר issue אם ירצה בכך.

עליכם לפנות אל יושב-ראש הכנסת, כבר היום.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
נכון . אנו נעשה זאת.

אני מבקשת ממך, חבר-הכנסת גדעון גדות, לפתוח את הדיון .
ג' גדות
בקרתי באיזור, וראיתי את המצב הקשה. איו ספק, שיש לפתור את

הבעיה. מי שאינו מודע לבעיה, ראה את תוצאות מזג האויר בתמונות של

האיזור.

אני מבקש מכולם לפתור את הבעיה מתוך רצון ואהבה. משה נצר יסכים

עמי, שגם אם יצטרכו לבטל שדה אתד, שמניב, וזה יהיה הקורבן לשם פתרון

הבעיה, אזי יימצא פתרון ע"י תשלום וכו'.

לא הייתי מגיע לנושא הניקוז באיזור זבולון , אלמלא הייתי ידידו של

דוד ראם. זוהי בעיה מורכבת של כל מדינת ישראל, ולא רק של האיזור

הספציפי הזה. אני בטות, שמשה נצר, יושב-ראש רשות הניקוז האזורית, הוא

אדם בעל נסיון ציבורי עשיר, שיכול לתרום לפתרון. הוא אפילו היה תבר-

כנסת ליום אחד.

מי נצר;

זוהי אחת ההתלטרת המוצלחות ביותר, שקבלתי.
ג' גדות
משה נצר נולד בבית עם שליחות ציבורית. הפריימריס, בימי אביו,

נעשו ביותר יושר ונקיון פוליטי , מאשר בימינו. ועדה, בת 20 איש, היתה

יושבת עם אביו. אביו היה הולך הביתה וחוזר עם רשימת המועמדים, ואף

אתד לא ערער על כך במשך שנים.

נראה לי, שהחורף נמצא מאתורינו. קרית אתא וקרית בניימין נראות

כמו ונציה. יהיה צורך להשקיע מליונים, בפתרון המצב, בלי קשר לוועדות

הניקוז.

משה נצר, האם התעלות, בקרית בנימין , שייכות לתתום הפעילות שכך ?
מ' נצר
החיבור שכ תעלות הניקוז קשור אליי.
ג' גדות
אני חוזר ואומר, שיש צורך במליונים כדי לתקן את המצב באיזור. כל

פתרוו יהיה קשור, בסופו של דבר, לוועדות הניקוז; בלעדי רשות הניקוז,

לא יהיה אפשר להוציא את המים החוצה.

בנוסף, עלינו לזכור, שמדובר באיזור מתפתח ומוסיפים לשם עולים

חדשים. ישנן הפקעות של אדמות תקלאיות, באיזור, לצורך בנייח, ובכל-זאת

חיים הישובים השונים בשלום זה עם זה. בסיור שלי באיזור, ראיתי מטע של

אבוקדו של הישוב אושה, אשר גובל עם הורנדה של גברת אפללו. קיים שיתוף

פעולה ביו הישובים השכנים.

לדעתי, יש למצוא פתרון ב"גדול", לבעיית הניקוז באיזור. אתם תקבלו

את גיבוייה של ועדת הכלכלה, לגבי תקציבים דרושים וכו'.
היו"ר שי ארבלי-אלימוזלינו
אני מבקשת לשמוע את יהושע בר-זיו, מהנדס העיר קרית אתא.
י' בר-זיו
התבקשתי להגיע לדיון זה, כדי למסור נתונים, שיעזרו לוועדה להגיע

למסקנות הנדרשות.

קיימות, באיזור, בעיות ניקוז כלליות. ראשית, מורד ומוצא של מערכת

הניקוז האיזורית. מדובר על פרוייקט של העמקת נתל הקישון . בלעדי

פרוייקט זה, לא נוכל להוביל מים באיזור.

מ' דנקמפ;

לא הייתי נוקטת במילים "העמקת הקישון", אלא ב"הסדרת הקישון".

הסיבה לכך היא, שישנן בעיות הנדסיות וסביבתיות קשות, שיש להסדירן

תחילה, עוד לפני ההעמקה עצמה.

י' בר-זיו;

העמקת הקישון תאפשר כניסה טובה יותר של נתל פוארה. בשלב הבא, זה

יאפשר את הניקוז של קרית אתא. אנו תלויים בבעיות של מורד, שיש לטפל

בהן היטב, לפני מציאת פתרונות לבעיות של מעלה הנתל.

בקרית אתא קרו דברים, שמבחינה הנדסית, כמעט אינם ניתנים לפתרון .

אם אם המערכת העירונית היתה מטופלת כראוי ב-100% ,אי-אפשר היה להוריד

את המים למערכת האזורית. הסיבה לכך היא, שמערכת המים האיזורית איננה

מטופלת כראוי זה עשרות שנים, באלל תוסר תקציבים ואולי באלל קדימויות

שונות.

אני מכהן בתפקידי, כמהנדס עירית קרית אתא, כתודש ימים בלבד. כבר

ביומי הראשון, נראה היה לי, שנושא הניקוז הינו תשוב וזקוק לפתרון

מיידי בתורף הקרוב - צדקתי. שלחתי מכתב, לראש-העיר, על הצורך בפתיחת

תעלות ניקוז, באופן מיידי, לקראת החורף הקרב ובא. הניקוז האיזורי פאע

בקרית אתא כבר 4 פעמים, וזוהי עיר שעלולה להיות מוצפת מדי שנה, אם לא

יהיה טיפול מתאים.

אני מודה לחבר-הכנסת אדעון אדות, שהציא את חריפות הבעיה והעלה את



הנושא על שולחן הדיונים של הוועדה. אני רוצה כהיות אופטימי ולחשוב

שהגשמים הקשים לא יחזרו השנה. אבל, איו ערובה, שמצב כזה לא יחזור על

עצמו גם בשנה הבאה.
ג' גדות
אינך זקוק לערובה, אלא לארובה.
ש' שילוני
אם הכוונה היא לארובות השמיים, הרי מזה יש לנו די והוחר.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
על מי מוטלת האחריות על הניקוז ? האם העירית אינה אחראית למצב

הניקוז של העיר ?
י' בר-זיו
ישנה רשות ניקוז, שעוסקת בקבלת המים.

קרית אתא הינה מקום מיוחד. היא מהווה מקום מיפגש לתעלות רבות,

שמגיעות מאגני היקוות שונים. קרית אתא היא צומת, שאליה זורם הניקוז

מכל ישובי הסביבה. מספר התעלות גדול, וסולן נמצאות בתחום שיפוטה של
קרית אתא. התוצאה
יום אחד אנו עוסקים בהצפה עקב נחל הציפורי, וביום

אחר אנו עשויים לעסוק בהצפה עקב נחל הקישון .

מבחינה עירונית, יש למצוא פתרון לבעיה. הפתרון המתוכנן והקיים

אינו די טוב. זוהי בעיה של רשות הניקוז, שלה שותפה גם קרית אתא, שלא

הצליחה להגיע לישיבה על הנושא, מאז ההצפה הראשונה ועד עתה. ההצפה

הראשונה היתה ב-4 בדצמבר 1991, ומאז לא התקיימה אף ישיבה של אותה

רשות ניקוז, בראשותו של מר משה נצר. ביום ההצפה, כשבקשתי לדבר עם משה

נצר, נאמר לי שהוא יצא לטיול לתל-אביב.
מ' נצר
לא נכון , הייתי בישיבה של אחד משרי הממשלה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לנהל את הדיון , ללא פגיעות אישיות.
י' בר-זיו
עקב ההצפות הגדולות, נוצר מצב חמור. הכבישים, באיזורי ההצפה,

מתפוררים.

בנוסף, באיזור שלנו, כידוע, ישנם לא רק ארובות שמים אלא גם

ארובות עשן . קיימת בעיה באיזורים, בהם אנו מאכסנים גזים שונים, כמו

מיתן ; כל השינוע של חומרים מסוכנים שונים נעשה על כבישים, שהתפוררו.
ג' גדות
האם ישנה עלייה במי השופכין ?
י' בר-זיו
בקרית אתא יורד הביוב למקום נמוך, והסדרתו נעשית על-ידי דחיפה:



אנו מעבירים את הביוב על-ידי משאבות. הביוב נסתם, בגלל ההצפות, ועלה

על גדותיו בתוך בתיהם של תושבים, למשל בשכונת התיילים הידועה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מי אחראי על הטיפול בביוב ?
י' בר-זיו
ה/ניריה.
ג' גדות
הבעיה נוצרת לא בגלל טיפול לא נכון של העיריה, אלא בגלל המים

עצמם. זהו חוק כלים שלובים - המים לא נוקזו החוצה, הם יוצרים לחץ על

המערכת וגורמים להצפות של מי שופכין .
י' בר-זיו
המשאבות פועלות בתפוקה מלאה, אך לא מספיקות להוציא את המים

התוצה. בגלל ההצפות, תושבים מפונים מבתיהם, גם בלילות. מערכת התשמל

הקרקעית נמצאת בסכנה, בגלל ההצפות. בנוסף, מפעלים תדלו לעבוד. למצב
כזה אני קורא
אסון .

כשרוצים לכנס רשות מסויימת, כדי להתחיל לפתור את המצב, איננו

מסוגלים להגיע לכך כלל. זו הסיבה לזעקה, שמשמיע בשמנו חבר-הכנסת

גדות. אין לנו עזרה מאף רשות, שאמורה לטפל בנושא, מלבד חליפת מכתבים
תמידית. תמיד אומרים לנו
נתכה, המים יירדו ויהיה בסדר - אי-אפשר

לפתור את הבעיה בצורה כזו.

הבסיס לפתרון הבעיה צריך להיות, שיולחט בצורה ברורה, שהפרוייקט

החשוב ביותר בניקוז הינו העמקת הקישון . זהו פרוייקט בר-ביצוע,

שבעזרתו יהיה סיכוי לפתרון בעיית הניקוז באיזור. אם רשות הניקוז לא

תעסוק בבעיה, יש להטיל זאת על רשות אתרת.

יתסי השכנות, באיזור, יכולים להיות יוצאים מהכלל. אבל, אנו

שבויים בקונצפציה, שרשות הניקוז היא רשות תקלאית בידי מועצה, שהיא

מועצה תקלאית. יושב-הראש של הרשות הזו, עם כל הכבוד, מעבד אדמות,

שנמצאות בשטת של קרית אתא - אינני תושב, שזהו מצב תקין .
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
קיימנו דיונים על המצב ועל ההצפות, בפרדיס ובאשדוד. באשדוד, עקב

ההצפות, שטו עם סירה. המים תדרו לבתים והגיעו לגובה של 1.5-1 מטרים

בתוך בתים ומתוצה להם. מר דן רוזנצוייג, שנכת בדיון הקודם, פרש

לפנינו יריעה רתבה של הנושא והדגיש את היעדר התקציבים. לרשותו עומדים

4.5 מליון ש"ח בלבד, שאינו סכום מספיק לטיפול בבעית ההצפות.
גי גדות
בקרתי באשדוד עם ראש-העיריה. המצב שם הוא חלמאי. מדובר על קטע של

לקילומטר אחד, שכושר הספיגה שלו קטן . בנו שם את הבתים בגובה נמוך

יותר ב-2-1 מטרים מאשר נחל לכיש.
מ' נצר
מי בנה את השלונות הללו ?



אין זה חשוב. אלה שכונות, שנבנו לפני 40-30 שנה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

בעקבות מזג האויר הסוער נגרמו נזקים הן לחקלאים והן לעירוניים.

מר דרור צבן ידו ורז לנו על הקריטריונים, לגבי הפיצוי שיינתן לאוכלוסיה

העירונית.

לתקלאים יש קרן לנזקי טבע ורווק אסונות טבע. במידה והמומתים יגיעו

למסקנה, שהשנה הנוכחית שונה לחלוטין מקודמותיה, בכמות הגשמים, בחוזקם

ובנזקים שנגרמו, הם ישלחו שמאים לאמוד את נזקי החקלאים, ויחד עם

המכון המטאורולוגי והמכון ההידרולוגי הם יגישו את הצעותיהם לממשלה.

אנו ביקשנו מהממשלה לקיים דיון ב-23 בפברואר, כדי להכריז על אותם

אי זורים, שהוכח כי נפגעו, כאסון טבע, ואז חוק אסונות טבע יתול עליהם.

ישנם חקלאים, שמבוטחים, אשר יפוצו על-ידי הקרן לנזקי טבע. על האוצר

להשלים את הנזקים הגדולים יותר. יש לפצות אם את מי שאין לו ביטוח.
ג' גדות
יש להפנות בעיה זו למשרד האוצר. סביר להניח, שהקרן לנזקי טבע לא

שילמה מדי שנה את כל הסכום שהיה בתוכה. יש ליצור מצב, שבו תצא מוועדת

הכלכלה המלצה לשר האוצר, לקחת אחוז מסויים מהכספים שנותרו בקרן ,

תיאורטית בלבד כי אין מעבר משנה לשנה. יקבעו למשל ש 30%- ללא שימוש,

על-פי ממוצע שנתי אחורה, מדי תתילת שנה, יועברו לפתרון של בעיות

ניקוז. זאת, כדי למנוע, בסופו של דבר, תשלום גדול פי 7-5, באמצעות

חוק אסונות הטבע. לשמתרחש אסון טבע, התשלום, אם ע"י ארנונות, ע"י מס

רכוש או ע"י קרנות מיוחדות, הוא תמיד גבוה פי 10 ממה שניתן היה לעשות

אילו מימנו את מניעת האסונות, בחוכמה ובהסדרת פרויקט אחר כל שנה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

הקרן לנזקי טבע פועלת על-פי חוק.
ג' גדות
האם חברה ממשלתית אינה יכולה לקבל על עצמה השקעות ?
ד' צבו
השקעות בניקוז אינן נכללות במטרותיה של הקרן , ואינן בהתאם לתקנון

שלה.
אי אדות
אם כך, יש לשנות את התקנון של הקרן.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הקרן לנזקי טבע פועלת על-פי כללים, והיא איננה סוברנית להחליט כך

או אחרת. הכספים בקרן ניגבים מחקלאים, שביטחו את עצמם נאד בצורת,

ברד, שטפונות וכו'.
ג' אדות
כיצד יהיה ניתן לפצות את בעלי הדירות, שנפגעו, בקרית בנימין ?
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מכיון שהם לא שילמו כספי ביטוח לקרן לנזקי טבע, זו לא תפצה אותם.

הם יפוצו ע"י האוצר.
י' בר-זיו
הנזק נגרם גם בגלל השדות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אין להטיל על הקרן לנזקי טבע תפקידים, שאיננה צריכה למלאם כלל.

זוהי קרן , שבה התקלאים מבטחים את עצמם, ואין זה הגיוני לבקשה לפצות

אנשים אחרים, שלא מבוטחים בקרן .

רשות הניקוז - היתה הזנחה של נושא הניקוז במשך כל השנים. נציבות

המים אחראית לנושא זה, כי היא רשות הניקוז הכללית. היא לא דאגה

לתקציבים ולטיפול הולם בניקוז. בנוסף, היא לא העבירה תקציבים לרשויות

הניקוז האיזוריות. לצורך טיפול רציני בניקוז, זקוקה נציבות המים ל-

80-70 מליון ש"ח. פנינו למשרד האוצר וביקשנו ממנו לשבת עם רשויות

הניקוז, כדי לבדוק תוכניות לטיפול בבעיה. לצערי, לא היו תוכניות.

התקציב השנתי של 4.5 מליוו ש"ח לא יספיק לתיקוו תעלות, גשרים וכו'.

הם חשבו, שלא יהיו שטפונות, כי זהו מצב נדיר, ולכן לא דאגו לתקציבים

ולטיפול הולמים. המצב הזה מחייב טיפול יסודי.

עקב בעיות הניקוז בקרית אתא ובמקומות אחרים, משרד הפנים מינה

ועדה, בראשותו של צמח ישי, שתבדוק את הבעיה באיזור אשדוד. נדמה לי,

שהוקמה ועדה לבדיקת המצב באיזור קרית אחא.
מ' דנקמפ
לא הוקמה ועדה.

אני רוצה לתקו ולומר, שישנה תוכנית כתובה ומאושרת לטיפול במצב.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את מנוחה דנקמפ, נציגת הממונה על מחוז חיפה

במשרד הפנים.

מי דנהמפ;

מקור שם משפחתי הוא הולנדי ופירושו: פארק האורנים. לשמע הדברים

שנאמרו עד עתה אבקש לפתות את דבריי בנימה אישית. אם היו נוהגים

בהולנד, כמו שנוהגים כאן , בנושא הניקוז, אמסטרדם כבר היתה שקועה בים.

תואר האצולה המכובד ביותר, בהולנד, במאה ה-12 היה: הגראף הממונה על

תעלות המים - זה מעיד על חשיבות הנושא.

אחת הפעולות הטכנולוגיות היפות, שנקטו ההולנדים לאתר הצפות קשות

וסערות נדירות בים הצפוני, היא התוכנית : דלתא פלו , שבוצעה בשנים

1955-1953. הם ניקזו היטב את התעלות וטיפלו בהו כראוי, כדי למנוע

אסונות. בנוסף, היתה השוואת קרקע בדרום הולנד, באיזור לא מפותח עם

בעיות כלכליות קשות. ע"י הדלתא פלן, גרמו ההולנדים לפריחה כלכלית של

האיזור. הם גאים, בצדק, בתוכנית הזו. אני ממליצה לכולם לראות כיצד

הפכה הולנד את הפתרוו לבעיות הניקוז, גם למנוף כלכלי ממדרגה ראשונה.



אני עוקבת אחרי הקישון למעלה מ-10 שנים. כמי שלמדה את המקצוע,

ניתך לומר, שנחל הקישון הינו נחל מיוחד ויוצא-דופן . כבר בימי השופטים

הוא היה נחל בעייתי; "נחל קישון גרפם", הוא לא השחנה מאז ועד ימינו.
מי נצר
המצב גרוע יותר במעלה הנחל, מצומת יאור ועד בתי-הזיקוק.
מי דנקמפ
מי שצופה בנחל הקישון בחודש אוגוסט, קשה לו להאמין , שדברי ספר

שופטים על הנחל נכונים. אבכ, מדי חורף, הוא עולה על גדותיו, והשנה

הוא הגיע לשיא.

לנחל קישון יש אגן היקוות גדול, והוא מנקז חלק גדול מהגליל

התחתון המערבי. נחל קישון מקבל את מימיו מנחלים עשירים כמו: נחל

ציפורי. נחל ציפורי מנקז איזור, שגורף סחף רב. הנחחים הזורמים לקישון

מביאים איתם כמויות סחף אדירות. הסחף סותם את האפיקים וגורם לפיתולי

הנחל ולהצפות. בחלקים מסויימים של הקישון , האפיק שלו גבוה יותר

מנקודות מסויימות בתוך קרית אתא - אלה הם נתונים מדודים ובדוקים.

במקומות מסויימים יש לנתל גדות גבוהות מאשר הסביבה הקרובה; כאשר

הקישון עולה על גדותיו, המים לא חוזרים חזרה, אלא נשארים בביצות

ויוצרים מוקדי מכריה, קדחת וכו'.

מבחינה ארכיאולוגית, למרות שזהו איזור נוח למגורים, לא הירבו

לגור שם, בגלל ההצפות והקדחת.

מבחינה הסטורית, יודעים מתוך כתבי נוסעים וחוקרים, שהנחל היה

פעיל במאה ה-19, ואפילו היו בו תנינים. הקישון משנה את מסלוליו מדי

פעם. ישנה עדות ארכאולוגית לכך, שהוא סתם את מוצאה של עיר נמל, שאנו
קוראים לה היום
"הנמל העתיק של חיפה". כל תתנת הכח של חיפה, שהיתה

בעבר חלק מהים, בנויה, למעשה, על סחף שהקישון הביא במשך אלפיים השנים

האהרונות. מחקרים רבים נעשו, בנושא זה, באוניברסיטת חיפה

ובאוניברסיטאות אחרות.

הסקירה הנ"ל מעידה על כך, שהניקוז באיזור זקוק לטיפול שורשי

בקישון . כל הפתרונות, שהוצעו בעבר, לא יצאו לפועל בגלל תקציבים.

בעבר, צידדתי, בצורה חד-משמעיח, בהעמקת נתל קישון . עתה, אני מעדיפה

להשתמש במונח "הסדרת הנחל". הסיבה לכך היא, שאנו צריכים להיות מאד

זהירים בטיפול בנחל. במשך השנים, החל מאיזור דשנים ועד לשפך הנחל,

נשפכו לקישון שפכים תעשיתיים רבים. אם נבוא לנקות את האיזור עם

בולדוזרים, אנו עלולים לפתוח תיבת פנדורה. הצטברו שם חומרים ופסולות

כימיים של מפעלי האיזור.
ג' גדות
אם כך, יש לנקות את האיזור מהחומרים המסוכנים.
מי דנקמפ
יש להוציא את החומרים בזהירות רבה, רק לאתר בדיקות ומעקב

יסודיים. בנוסף, יש להעביר חלק מהחומרים לרמת חובב. זהו איננו פרויקט

פשוט, זהו תלק בלתי נפרד ממורכבות בעיית הניקוז הכללית באיזור.
ג' גדות
התמונה, המצטיירת כאן , היא מזעזעת. נראה לי, שמדובר בנושא מסובך,



לא רק בגלל בעיה של כסף, אלא גם בגלל מעורבותם של גורמים שונים: בתי-

חרושת, רשות הניקוז, מערכות מוניציפליות וכו'.

נכון . הייתי אומרת שזוהי מערכת מורכבת, ולאו דווקא מסובכת,

שניתנת לפיתרון . לפני ההתמורדות עם בעיית הכסף, יש לראות את מיכלוכ

הדברים הקשורים בנושא. ראיית הנושא, מנקודת מבט של תעלה זו או אחרת

בכבד, היא תמימה ואינה מקדמת דבר.
ג' גדות
זה צריך להיות פרויקט נתיבי קישון כמו פרויקט נתיבי אילון .
מ' דנקמפ
לפני שנים, כאשר יושבת-ראש הוועדה היתה יושבת-ראש ועדת הפנים,

היא השתתפה בסיור באיזור. את הסיור ההוא סיימנו בישיבה אצל ראש עירית

תיפה.

אני רוצה להבהיר, שאחת הבעיות היא, שאנו עובדים במסגרות שנקבעו

בשנות ה-50. מסגרות אלו אינך מתאימות כל-כך לשנות ה-90 ולדינמיות,

שהעולם והתברה בישראל עוברים כעת.

על פי התוק, הניקוז הינו נושא של משרד התקלאות, בצורה בולטת. שר

החקלאות מתייעץ עם שר הפנים, רק כשהוא רוצה בכך. תוכניות הניקוז

אמורות להגיע לוועדה מתוזית, אך אינן מגיעות תמיד. כשהן, בכ"ז ,

מגיעות, לא יודעים מה לצשות עימך . משר, נצר ואני נאבקנו בזה. אני רוצה

לומר, כאשת מקצוע ולא כנציגת המשרד, שנושא הניקוז צריך להיכלל בתוק

תיכנון ובנייה, כי הבנייה המואצת בארץ, עלולה לגרום לנו לבעיות קשות,

אם לא נטפל בטיהור ובניקוז, גם כשלא תהיינה שנים גשומות.
ג' גדות
האם את מציעה להעביר את כל רשתות הניקוז לוועדות מחוזיות ?
מ' דנקמפ
כבר היום יש צורך באישורו של הוועדות המחוזיות. אבל, בישיבה

הקודמת, ציינו, שלשר התקלאות איך אפילו נציג בוועדה המחוזית.

לדעתי, צריכה להיות הוראה, במסגרת תוק תיכנון ובנייה, לגבי

תוכניות ניקוז. למשל, כשעושים תב"א (תוכנית בנייה ארצית).
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
בעבר, היה נציג של משרד התקלאות בוועדה המחוזית. אבל, עד היום הם

לא הודיעו על התלפה.

ג' גדות;

התוכנית לא צריכה לעבור מהוועדה המתוזית לרשות, אלא להיפך.
מי נצר
המועצה הארצית לא אישרה את התוכנית.
מ' דנקמפ
בנוהל של משרד התחבורה כתוב, במפורש: "להתוות ררכים" - אין לבדוק

תוכנית לבני שמערכת הדרכים מותווית בייעוץ של יועץ תחבורה ובאישור

משרד התקלאות. אותו דבר צריך להיות בתוק תיכנון ובנייה, לגבי הניקוז.

כלומר, אין לאשר תוכנית, אם לא מותוות תתילה כל דרכי הניקוז, הביוב,

רשתות המים עם כל התשתיות הקויות המיוחדות, ובמקומות בהם זקוקים

לקרקע.

לי ורוו ;

האם לא קיימת לשם כך תוכניתה של דינה רצ'בסקי ?
מ' דנקמפ
דינה רצ'בסקי /נוסקת בדרכים, ולא בניקוז. לא קיימת תובה סטטוטורית

לסמך תעלות בתוכניות בניה. אם אני, בתפקידי, שמה לב למקרים כאלה,

הבניה לא תצא לפועל, אך אם התוכנית מוגשת לאישור במקום, שם אין אדם

עם הכשרה כשלי, אזי דבר לא נעשה.

היה מקרה בו דרשתי מהוועדה המחוזית בצפון להתזיר תוכנית של העיר

עכו, כי נתל נעמן לא סומן בה כהלכה.

ג' גדות;

נת נעמן לא סומן , כי הוא אינו כביש או דרך.
מי דנקמפ
גופי המים השונים תייבים להיות מסומנים בתוכניות הבנייה. קיים

סדק בנושא זה, שיש למצוא לו פתרון .

ברשות הניקוז של תוף-הכרמל, שטפו המים את פרדיס. המים הגיעו מנתל

דליה, מרמות מנשה, מעוספיה וממקומות אתרים. הנזקים השונים נגרמו, כי

המים הגיעו מלמעלה.

באיזור של הקישון , הציפורי והגדורה, המצב איננו שונה. יש להכניס

לתוק תיכנון ובנייה מימד של "אגני היקוות".
ג' גדות
יושבת-הראש, אם תגישי הצעת תוק בנושא, אצטרף אלייך.
מ' דנקמפ
קיימת תוכנית מיתאר תלקית, תוכנית "חופי כנרת", רק לאבי אאם

הכנרת. תברח-הכנסת עדנה סולודר, בוודאי, מכירה אותה היטב. זוהי

התוכנית היחידה בארץ, שמואדרת כאגן היקוות של הכנרת. כל מה שנכנס

לכנרת מסומן ונבדק היטב.
אי אדות
מה הקשר של נושא זה למשרד החקלאות ?

לי ורון ;

נציבות המים שייכת למשרד התקלאות.
מ' דנקמפ
דוגמא אחרת היא זו של רכסים, שם אישרו תוכנית בנייה מסויימת של

משרד השיכון . משה נצר,צעק גאוועלד וטען , שאסור לבצע את העבודות

המתוכננות ללא תוכנית ניקוז. אני הצטרפתי לדעתו והייתי מעין נציגתו

הלא פורמלית בועדה. התוצאה, עוד לפני ההצפות, הסחף, שירד מגבעת

חרובים, חדר לבתים. זה עלה למשרד החקלאות כסף רב לתקן את המצב, כי

אנשים מצאו את דירותיהם מלאות בסחף. התיקונים עלר למשרד השיכון יותר

מאשר אילו הושקע כסף בתיקון נכון של תעלות הניקוז.

אתם, כמחוקקים, תוכלו לתרום לתיקון המצב הזה.

ג' גדות;

פתרון הבעיה ע"י חקיקה תארך זמן רב, ואולי כבר לא אהיה חבר-כנסת,

כשהיא תסתיים.

מי נצר;

עד שתהיה חקיקה, גדעון גדות עשוי כבר לחזור לכנסת.

מי דנהמפ;

ידידיי אמרו לי, שאולי כדאי, שחבר-הכנסת גדות לא יעסוק רק במרכזי

פיס, אלא אם במרכזי ניקוז.
אי אדות
אילו זה היה קורה לי, מפעל הפיס לא היה מאפשר לכל-כך הרבה גופים

לומר: "לא אני". כאשר מונח נושא מסויים על סדר ירמו של מפעל הפיס,

מתכנסים הצדדים השונים, ולא קמים מהשולחן , עד שהם מאיעים לפתרון

המוסכם על כולם.

למשל, נושא האוטיסטים; אופים שונים כמו העיריה, משרד הרווחה

ומשרד החינוך, אינם רוצים לטפל בהם. נציאיהם ישבו יחדיו במשרדי,
ואמרתי להם
אם לא תסיימו ותגיעו להסכמה, לא תקבלו כסף - הם האיעו

לפתרון מוסכם תוך רבע שעה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את משה נצר, יושב-ראש רשות הניקוז זבולון .
מי נצר
דברי חבר-הכנסת גדות מקובלים עליי. עד היום עסקו בנושא הניקוז 4

מהנדסים של עירית קרית אתא. מבחינה הסטורית, רשות הניקוז נולדה,

כשהקריות היו עדיין קטנות, ואני עוד הייתי בפלמ"ח.40% מהשטח נקרא,

בעבר, זבולון, וקרית אתא היתה, בסך-הכל, כפר קטן באיזור זבולון.

בינתיים, המצב השתנה, השטח הפך לשטח אורבני, ואני מברך על כך.

מאז ועד היום, סאן יו"ר הרשות הינו ראש עירית קרית אתא. כל ראשי

הצרים, שהיו לפני ראש העיר הנוכחי, שיתפו איתנו פעולה. יחד פנינו אם

לשר החקלאות ואם לשר הפנים, בנושא הניקוז, כי מדובר בשתי רשויות
שונות
השטח האורבני שמטופל ע"י משרד הפנים, והניקוז שמטופל עי'י משרד

החקלאות. לא נענינו לראוי מאף שר.

לפני 6 שנים היה שיטפון בקרית בנימין. השנה שטח השיטפון הוא עמוק

ורחב יותר, אך בכ"ז לא נענינו. לא קפאנו על שמרינו, ויזמנו פניות.



ברשות הניקוז ישנה רשות חקלאית אחת. ישנן 6 ערים ביניהן : קרית

ביאליק, קרית מוצקין , נשר ורכסים. אין לנו בעיה עם אף עיר למעט ראש

עירית קרית אתא.

30 שנה תפרו תעלות הגנה, כדי להגן על קרית אתא. הקימו תעלות הגנה
עם מובילי מים עיקריים
1. הקישון - הוא גוף ולא נתל, ואינו נמצא ברשות ניקוז. הוא אינו שייך

לרשות, אך בלית ברירה היא מטפלת בו ומסדירה אותו ללא תוק. עתה,

מנסים לעבוד על הקישון כמו על הירקון , ולהפוך אותו לרשות נתל.

2. פוארה - הוא נקז גדול מהצפון .

3. ציפורי.

פרופסור אבנימלך, ממשרד איכות הסביבה, עוסק הרבה, בתודשים

האחרונים, בנחל קישון. בשנה האתרונה נתפרה תעלת הגנה, שתצתה את קרית

אתא. לפני 6 שנים הושקע כסף רב בשיפוצה של תעלת הגנה ובשיפוצו של נתל

ציפורי.

נתל ציפורי זורם לנתל קישון מלמעלה, באיזור קרית אתא. מדובר

באיזור נמוך, ולכן היו הצפות. בקרית מוצקין ובכפר תסידים היו הצפות,

שלא פורסמו; זרמים אדירים ירדו מהרכסים לכיון הכפר. אנו התרענו על

מצב זה, אך לא כל-כל הצלחנו בגלל בעיות חוקיות של משרד השיכון . זרמי

המים, שירדו מהרכסים, "שברו" את נתל ציפורי ואת הגבה, שהוסדר בקישון .

המים סתמו את נתל ציפורי ומצאו את דרכם לקרית אתא.

רשות הניקוז עוסקת, כבר 6 שנים, בעיקר, בנתל קישון ומעט בנתל

ציפורי. הסדרנו, במיוחד, תעלת האנה. במקביל לטיפול השוטף, תיפשנו

פתרונות לבעיות הניקוז באיזור. ישנן שני פתרונות עיקריים: פתרון אד-

הוק לטוות הקצר, ופתרון לטוות הארוך.

פתרון אד-הרק - לטוות הקצר. פעולות, שאפשר לבצען השנה כדי שהמצב

לא יחזור על עצמו בשנה הבאה. נציב המים הוזמן ובא לאיזור 3 פעמים.

הוא קיבל על עצמו, בהסכמה עם רשויות הניקוז ועם קרית אתא, למצוא
פסיקה זמנית, שתאפשר פתרון זמני
תיבור הניקוז הפנימי, לתעלות
איזוריות, לפי אפשרויות שונות
1. קיימת בעיה לאבי תעלה, שנתפרה בלילה, ויש לפתור אותה. איננו

יודעים אם קרית אתא עשתה זאת. תבל, שזה קרה.

2. מציאת פתרון לשכונות הנמוכות.

3. תיבור לתעלת הגנה.

4. תיבורים אתרים.

אחד מיועצי נציב המים דן בנושא עם יהושע בר-זיו ואיתנו, וקיבל

מאיתנו רעיונות שונים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
האם נציב המים הבטית תקציב ?
מ' נצר
יכול להיות, שהוא יפנה אלייך בנושא התקציב.
ג' גדות
אני מבקר את משרד האוצר לא פעם. במקרה הזה, אני רוצה לציין, מתוך

ידיעה, שאין מדובר בבעיה של משרד האוצר, וידיו נקיות.

מי נצר;

מליאת הרשות החליטה, לפני 3 שנים, בשיתוף עם קרית אתא, על תוכנית

"העמקת הקישון". לתוכנית זו שותפים ראש עירית קרית אתא ומהנדס העיר

הקודם. אנו שילמנו את כל הכסף. לקחנו את חברת טל, שזכתה במיכרז, כדי

לבצע את העבודה ללא עיכובים. מדובר בעבודת תיכנון ראשונית של סקר

הידרולוגי של 3 מובילי המים העיקריים. במימון העבודה השתתפו הרשויות,

רשות הניקוז ובעיקר עירית חיפה, שהבינה את חומרת הבעיה באיזור. כן

השתתפו גם הקרן הקיימת לישראל.

כאמור, בנוסף לתוכנית אד-הוק, ישנה אם תוכנית מפורטת לטווה

הרחוק, שתיעשה בשלב שני. מדובר על תוכנית שעלותה כ-4-3 מליון דולר.

יש לפניי מסמך בדוקק ומסודר העוסק בעבודת התיכנון הראשונית. זוהי

תוכנית-אב. עלותה של התוכנית המפורטת הראשונית הוא כ-500-400 אלף
ש"ח, שרשויות הניקוז השונות, כמו
זבולון , קרית אתא, קרית מוצקין , לא

תוכלנה לעמוד בו, למרות שותפות בכירות כמו הקק"ל ועירית היפה.

היות ומתכננים פארק קישון , אנו מתאמים עם מתכנניו את הפתרונות

השונים. את התוכנית של רמת חובב מסרו לטכניון , ולא חשבתי שהטכניון

יחזיק מעמד בבודקו את הנושא. אמרתי לפרופסורים, שאני מעוניין בפתרון

ל-4-3 חודשים ולא לטווח של 20 השנים הבאות. לשמחתי, קיבלנו מהם נייר

עבודה ראשון בנושא, שבו ישנם רעיונות חדשים, להם מסכים אם משרד איכות

הסביבה. הפתרון לבעיית ניקוז עמק זבולון היא: טיפול ברכסים וביאור,

שנפגעו, בעלות של כמליון וחצי ש"ח, וטיפול ברמת יוחנן בעלות של חצי

מליון ש"ח. אם שער העמקים וכפר מסריק נפאעו, חלק מהתעלות נפאעו קשה.

בסה"כ עלות של כ-3 מליון ש"ח. הפתרון, במישור המעשי, הוא: העמקת

הקישון . העמקתו תוריד את המפלס לכל עמק זבולון בצורה דרסטית. כבר באל

האשמים השני, בית-החרושת "פלאים", מהאדולים בארץ, עמד לפני שטפון

מוחלט. המים פרצו לבפנים בזרם, שאי-אפשר לעמוד בפניו, וסתמו את
המעברים. אם מיפלס המים בנחלים
ציפורי, קישון ופוארה יירדו, בעייתה

של קרית אתא תיפתר, באופן יסודי, ללא בעיות פנימיות. אפשר לתת שתי
דואמאות כדי להוכיח זאת
1. תעלת ההגנה, השנה, היתה מלאה עד חציה בלבד, לעומת שנים קודמות.

2. תעלת פוארה לא היתה מלאה, ורוב המים זרמו לכיוון של צפורי.

עם שר החקלאות הצלחנו להאיע רק לידי הסכם לאבי פעולות שוטפות,

ולא לגבי פתרון יסודי. קבלנו את המלצתו של נציב המים בנושא של תכנון .
הפתרון הוא
לטווח הקצר, לשנה הבאה, יש צורך בחצי מליון ש"ח לתכנון .

לשלב השני, לפתרון לטווח הארוך, יש לתת תשובה מניחה את הדעת, ויש לנו

את מיטב המתכננים של חברת טל, בנושא זה: אורי אבנימלך, ודן זסלבסקי.

כאמור, עלותו של שלב התכנון הראשון הוא כמליון וחצי דולר, מתוך

עלות כוללת של כל הפרויקט של כ-4 מליון דולר. חתילה יש לפתור את בעית

הקישון והניקוז. יש להשקיע בניקוי הקישון, כדי למנוע את הנזקים

שנארמים לקרית אתא, לחלק מאדמות נשר וכו'. הגשנו מכרז ל-3 אנשים,

ונעצרנו. ראשי הערים השונות והשותפים למציאת הפתרונות, לקחו חלק

בכתיבת החוברת על התיכנון הראשוני, ורק קרית אתא, עדיין חייבת לנו 30

אלף ש"ח.
י' בר-זיו
הרשות הוציאה את החוברת לגבי הסדרת תצרח הניקוז, שאתה לא הסדרת.

מ' נצר;

איננו דנים על כך כרגע, אך יש בידי מסמך חתום בידי יהושע בר-זיו

צר על כך.

לו היה לרשות לתצי מליון ש"ח, היא היתה יכולה לטפל בנושא בתקופת

הקיץ ולהכין תוכנית-אב מפורטת.
ג' גדות
מה אתה מבקש מוועדת הכלכלה ?

מ' נצר;

אני מבקש, שמשרד האוצר יעמיד להשות רשות הניקוז זבולון תקציב של

לחצי מליון ש"ח, כדי לעשות תוכנית מפורטת ב-1992, וב-1993 ניתן יהיה

לבצע את המשך התוכנית.

אי גדות;

לגבי השנה, לא נוכל לשנות דבר. אבל, יש למנוע הישנות של המצב

בשנה הבאה. בתודשים הקרובים יש לבצע, לפתות את הפעולות ההכרתיות, כדי

להיטיב את המצב.

מ' נצר;

האוצר צריך לתת לרשות הניקוז תקציב- אינני תבר במועצה העליונה.

אי אדות;

מיהו יו"ר הרשות המרכזית ?

מי נצר;

נציב המים.

אי אדות;

שלח לנציב המים מכתב, עם העתק ליו"ר ועדת הכלכלה, ותבע ממנו

תקציב בעקבות הופעתך בדיון זה.

מי נצר;

אני רוצה להדאיש, שנציב המים הינו כתובת ממליצה בלבד.

אי אדות;

איו זה משנה דבר. התשוב מכל הוא להניע את אלאלי העאלה.

מי נצר;

אני מקווה, שנדע בתוך שבוע את התשובה לאבי הפתרון המידי. ועדת

הכלכלה יכולה להמליץ ישירות על הצורך לפתור את בעיית הניקוז מרכסים

ועד הקצה הצפוני של סבינה. היא יכולה להמליץ להעמיד לרשות רשות



הניקוז, במסגרת התוכנית הקיימת, חצי מליון ש"ח. אם נקבל סכום זה, זה

ייחשב לצעד אחד קדימה.
ג' גדות
ראשית, אני מציע, שהוועדה תאמץ את בקשתו של משה נצר. שנית, בנושא

אי-הופעתו של נציב המים בוועדה, יש לבקשו להופיע בדיון של הוועדה פעם

נוספת. אני תומך בך בעניין זה.
מי דנקמפ
בדבריי, יכולתי לדבר על נחל דליה או על נחל חדרה, אך בקשתי

להמחיש את מיוחדותו של נחל קישון והאיזור. יכול להיות שנחל קישון

צריך עדיפות בטיפול בניקוז, כי הוא נמצא באיזור של ריכוז אוכלוסיה

גדול.
ג' גדות
מדובר כאן על חיי אדם, ולא רק על תקלאות. אני נאלץ לעזוב את

הישיבה, כי עליי להשתתף באירוח של אדם, שאינו שותף לבעיות שלנו, ראש

ממשלת איסלנד.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את דרור צבן ממשרד האוצר.
ד' צבו
נציבות המים פועלת על-פי תוכנית עבודה, שבונה אותה נציבות המים.

נושא זה מטופל אצלנו ע'יי שני תחומים: תחום המים ותחום החקלאות. משרד

האוצר דוחה את האישה, לפיה משרד החקלאות הוא האחראי על המים. לנציבות

המים ישנה תוכנית עבודה עצמית עם סדר עדיפויות משלה.

בשנה האחרונה, לאור המשבר במשק המים, הוגדלו תקציבי נציבות המים,

בעיקר, לצורך עבודות תכנון. נציבות המים קובעת לעצמה את סדרי

העדיפויות שלה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מהו התקציב שעומד לרשותה של נציבות המים ?
ד' צבו
אינני יודע, אך אעביר לך, בכתב, מה היה תקציבה בשנה שעברה, ובכמה

הוא הוגדל בשנה הנוכחית.

יש לאשת למי שממונה על התחום, שהוא נציב המים, ולבקש ממנו קווים

לפתרונות ולוח זמנים. אם מדובר בבעיה אקוטית, היא צריכה להיות מטופלת

ראשונה. אם קיימת דרישה לתוספת תקציב, יש להגיש לנו את הבקשה, ואנו

נטפל בה.

אין לי אפשרות, כרגע, להתייחס לסוגיה של תקציב נוסף, כי כל הנושא

הוא ערטילאי.
מ' נצר
הנציבות עוסקת בבעיות המים. הניקוז קשור לאחריות הפרלמנטרית שלה,

ואינו כלול במסגרת תקציבה. אני מתבייש לומר, שכל מפרץ חיפה מקבל 200



אלף ש"ח בלבד, כאשר תשלום הארנונה הוא כ-100 אלף ש"ח.

בגלל בעיות אורבניות, מערכות הניקוז השתנו וקיבלו סדרי-גודל

אחרים. לנציבות המים אין די כלים לפתירת הבעיה, וכידוע למשרד האוצר,

הקק"ל נחלצה לעזרתה. שר הפנים אחראי למניעת שטפונות, ויש לפנות אם

אליו .
מ' דנקמפ
שר הפנים אינו ממונה על כך.
מי נצר
עובדה היא, שיחד עם ראש עירית קרית אתא הקודם קבלנו משר הפנים

תשובה חיובית; הוא אמר שאינו רוצה בשטפונות בקרית אתא ובקש מאיתנו

לבוא איתו למשרד האוצר, כדי למצוא פתרון לנושא.

מ' דנקמפ;

הוא אמר את דבריו, כשר האחראי על הרשויות.
מי נצר
לזכותו של שר האוצר ייאמר, שהוא נתן לנו מענק, באופן אישי, כדי

להקל את המצב.
מי דנקמפ
תמיד קבלנו ממשרד הפנים קצת כסף. במשרד הפנים אין יותר מענקים.
י' בר-זיו
אם לא יתחילו בעבודות השיקום עתה, המצב החריג עלול להישנות בשנה

הבאה. יש לנצל כל תכנון לגבי בעית גובה הקישון . אם לא יתחילו

בעבודות, יהיה אסון .

אמרר, שלרשויות אין כיוון ניקוזי טוב. קרית אתא עשתה תוכנית-אב

לטיפול בניקוז בשנת 1990. התוכנית מתחשבת במצב הקיים של התעלות,

והעיריה מתפתחת על-פי התוכנית הזו. אנו היחידים בארץ, שבתוכנית

המיתאר שלהם התעלות האיזוריות מסומנות בצבע.

לא העמיקו את הקישון די מהר, ואם יש צורך בתעלת הגנה נוספת, יש

לעשותה השנה. יש להרחיב את התקציב השנתי הדרוש, כדי לבצע פעולות

מידיות בשטח. הכסף, שיושקע בניקוז, אינו לשוא. הוא מושקע בתושבים

ומאן על אנשים ועל שדות.

הזמנת תכנון - איננו יודעים מי משתתף בכל מכרז של רשות הניקוז.

איננו רוצים, שיהיה תכנון וביצוע דומים לאלו שהיו בשכונות אשדוד

שהוצפו.
מ' נצר
קודמך היה חבר בצוות ההיגוי, והתכנון נעשה איתו.
שי שילוני
קיים פגם מינהלי של חוסר קשר טוב בין ועדות התכנון לבין רשויות

הניקוז. לפני שבועיים היה התכנס מרכז הניקוז הארצי והוחלט לתקן את



הפגם לא רק במועצה הארצית,אלא גם בדרגים של הוועדות האיזוריות.

לפני עבודות התכנון , יש לבצע, עד סוף החורף, עבודות לשחרור

צמחים, שמעכבים את העברת המים. בתמונות, שצולמו באיזור, אפשר לראות

דייקים של הקישון , שנהרסו.

בוני השכונות המערביות של קרית אתא לא התחשבו בגבהים, שבהם הם

בונים. הם בנו באיזור של שקע. מצד אחד של האיזור ישנם חולות, רכס

כורכר נמוך של מערב עמק זבולון , ממזרח ישנן גבעות. מי שבונה באמצע

מסתכן , לי כל דליפה תיגרום לבעיה.
מי נצר
האם אתה מציע להרוס את השכונות ?
ש' שילוני
לא. אבל, אני מציע לא לבנות יותר באיזור זה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;
לסיכום
1. הדיון הזה הבהיר את התמונה לאשורה. אני מציינת בהערכה את עבודתה

של רשות הניקוז האיזורית, שנעשתה בשיתוף פעולה עם ראשי הישובים.

2. השנה הנוכחית היא חריגה. היא היתה מבורכת בגשמים, אך בעקבותיהם

נגרמו גם נזקים קשים לתחום החקלאי ולתחום העירוני: היו הצפות של

בתים ושל שדות. הקישון הוא מטרד אקולוגי תברואתי. הוא מלא פסולת,

שנשפכת אליו ממפעלי האיזור. המפעלים לא הקפידו על הוראות החוק,

ואולי לא היו די תקנות. אנו קיבלנו תקנות שמאפשרות לקנוס גורם

מזהם ב-150-200 אלף ש"ח, ואני מקווה שזה יהווה גורם מרתיע.

3. אני מבקשת מיו"ר רשות הניקוז האיזורית להגיש לנציבות המים תוכנית
כתובה בה יהיה פירוט של
הוצאות ביצוע ותכנון מפורטות, עבודות שיש

לעשותן בטווח הקצר כדי למנוע שטפונות נוספים, פתרון יסודי לטוות

הארוך ועלות כל התוכנית.
מי נצר
יש לנו מסמך כתוב בנושא זה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת למסור לנו העתק של המסמך, כדי שנוכל להתערב לטובת

העניין . על סמך מסמך זה, שתשלח לנציב המים, ובו תבקש מהרשות העליונה

הקצאת אמצעים דרושים למניעת הישנות השטפונות והסבל שנגרם לתושבים,

אנו לא נרפה מנציב המים. אנו נבקש ממנו להציג את התוכנית הארצית שלו

בפני ועדל הכלכלה. נרצה לדעת מהם סדרי העדיפויות שלו בביצוע העבודות

לשנה הבאה ומהם התקציבים הנדרשים לו.

4. אנו לא נשלים עם העובדה, שנציב המים מחרים את דיוני ועדת הכלכלה.

5. אני מבקשת ממשרד האוצר להעניק לרשות הניקוז הארצית תשומת לב

ותשובה, שתוכל לענות על בעיות שהתעוררו בשטח. היתה הזנחה משוועת

במשך שנים, ולא טיפכו בבעיות הניקוז, כי לא היו מודעים להן . משרד

האוצר צריך להתחשב בתוכנית, שיגיש לו נציב המים, ולנהוג בגמישות.



6. נאו ממליצים לשר הפנים לכלול לכלול בוועדות המחוזיות לתכנון

ובנייה נציגים של רשויות הניקוז. אי-אפשר לתכנן או לאשר שכונות

בלי לדעת כיצד נושא הניקוז משתלב בתיכנונן .
מ' דנקמפ
ראש מינהל התיכנון הוציא חוזר, בנושא זה, בשבוע האחרון .

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

ל. אנו מחייבים הקמתה של רשות נחל מיוחדת לנחל הקישון . כשהייתי

בוועדת הפנים, אני הייתי זו שעודדה את הקמת רשות נחל הירקון . אנו

בעד חוק, בעקבותיו תקום רשות נחל קישון . אנו נבקש ממשרד איכות

הסביבה לפעול להחשת ביצוע הקמת רשות נחל קישון ולהחשת החקיקה

בנושא זה.
י' בר-זיו
אני מבקש מיו"ר הוועדה להוסיף לבקשה, שתוגש לנציב המים, בקשה

לתקציב מיוחד לטיפול בבעיית היתושים, שנגרמה מההצפות.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

נושא זה שייך לעיריות, ולא לנציבות המים.

אני מקווה, שבעיותיה של קרית אתא תיפתרנה, באופן זמני ובאופן

קבוע, ותימנענה התרחשויות, כמו בשנה הזו, בשנים הבאות.

אני נועלת את ישיבת הוועדה.

אני מודה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה
13:00

קוד המקור של הנתונים