ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 17/02/1992

מצבו של נמל אילת

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



386

פרוטוקול מס' 386

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני., י "ג באדר א' התשנ"ב (17 בפברואר 2 199) שעה 00; 11
נכחו
חברי הוועדה: ש' ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

ע' זיסמן

עי סולודר
מוזמנים
ראש עירית אילת ר' הוכמן

ש' זינגר - מנכ"ל משרד האוצר

ש' אראל - מנכ"ל איגוד חברות הספנות

מ' מורגנשטיין - מנכ"ל "צים"

ש' רזיאל - מנכ"ל רשות הנמלים

אי הדר - סמנכ"ל תיפעול ברשות הנמלים

מ' זלצמן - מנהל נמל אילת

א' גרטנברג - אגף התקציבים, משרד האוצר

א' רונד - מנהל אגף תיכנון וכלכלה, משרד

התחבורה

ג' ארז - מזכיר מועצת הפועלים אילת

די בלום - סאן מ"מ ראש העיר אילת

דר' י' זבה - ראש מינהל תיכנון ב"צים"

ש' מיכאל - נמל אילת
מזכירת הוועדה
ל' ורון
קצרנית
ח' צנעי
סדר-היום
מצבו של נמל אילת.



מצבו של נמל אילת
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני פותחת את ישיבת הוועדה. זוהי הפעם הראשונה, שמנכ"ל משרד

האוצר מופיע בדיון של ועדת הכלכלה. אני מקווה, שנוסחותו תסייע למציאת

פתרון חיובי מהיר.
נמצאים איתנו
שלום זינגר - מנכ"ל משרד האוצר, ראש עירית אילת

רפי הופמן , דוד בלום - סגן מ"מ ראש העיר אילת, גבי ארז - מזכיר מועצת

הפועלים באילת, שלמה אראל - מנכ"ל איגוד חברות הספנות, שלמה מיכאל

מנמל אילת, אורי רונד - מנהל אגף תיכנון וכלכלה במשרד האוצר, שאול

רזיאל - מנכ"ל רשות הנמלים, אהוד הדר - סמנכ"ל תיפעול ברשות הנמלים,

מנדי זלצמן - מנהל נמל אילת, דוקטור יורם זבה - ראש מינהל תיכנון

ב"צים", מתי מורגנשטיין - מנכ"ל "צים" וארז גרטנברג מאגף התקציבים

במשרד האוצר.

ועדת הכלכלה קיימה דיון , בנושא: מצבו של נמל אילת, ב-20/1/92.

אקרא את סיכום הדיון , מתוך הפרוטוקול, בו אנו מבקשים מהגורמים השונים
כך
"...חובה מוטלת עליכם למצוא את הדרך כיצד להמשיך ולסבסד את

הנמל, ואני אומרת זאת בצורה הברורה ביותר. אני לא מתביישת להזכיר

את המילה סובסידיה. אולי תעשה זאת הממשלה, ואולי רשות הנמלים,

אי-אפשר להטיל את זה על איאוד המשתמשים ולא על האחרים.

אינני יודעת אם האוצר צריך לחכות שבוע ימים. אפשר לשבת יום

אחד ולגבש את המסקנות שלכם. אני בטוחה, שלא חסרים לכם נתונים,

וכי הכל מונח בפניכם. שבו, אבשו את המסקנות והגישו אותן לוועדת

השרים לענייני כלכלה, והיא תשב ותכריע.

אני מציעה, שוועדת הכלכלה תקיים דיון בשבוע הבא. אני מוכנה

לקיים דיון בשבוע הבא, להקדיש לכך ישיבה נוספת, ולקבל תשובה

סופית לגבי כל אותן ההצעות אשר הצוות יאבש אותן , ושיש בהן מאמה

להמשיך ולהפעיל את הנמל במתכונת הקודמת שלו."

ראש עירית אילת, רפי הוכמן שאל: "האם את יכולה לקיים את הישיבה

בנמל אילת ?"
תשובתי היתה
"זח לא כל-כך פשוט. אינני יודעת. אני חושבת שזהו הסיכום,

ובהתאם לכך אתם צריכים להפעיל את הכלים שלכם, לסיים את הדיונים

מהר לכל האפשר, ולהביא לנו את הסיכום הסופי של ועדת השרים

לענייני כלכלה. יכול להיות שתהיה הסכמה ביניהם, ולא יהיה צורך

בוועדת שרים. יכול להיות שבכל מקרה צריך את ועדת השרים לענייני

כלכלה. עד ששר האוצר מכנס אותה, עובר זמן , ואנחנו יודעים זאת.

מעכשיו שר התחבורה צריך לבקש את כינוסה של ועדת השרים כענייני

כלכלה, לבקש כינוס דחוף מאד של ועדת השרים.

עד כאן הסיכום של היום, בשבוע הבא נקיים דיון חוזר, אולי ביום

שני אחה"צ נקיים דיון נוסף, ונרצה לקבל תשובה מהממשלה, בנושא

זה."

לאחר אוחו דיון , הודיע משרד האוצר, שהוא לא סיים לגבש את

מסקנותיו בנושא. מאז ה-20/1/92 עבר חודש, ושום תשובה לא האיעה ממשרד



האוצר. תמוה בעיניי, שדווקא אתמול, שר האוצר מצא לנכון לקיים דיון עם

הגורמים הנוגעים בדבר ולהציע הקמת ועדה. מה אמורה לבדוק הוועדה,

שתקום? הרי כל הנתונים קיימים ובדוקים, וכל שיש לעשות הוא לשבת

ולהחליט. הקמת ועדה נוספת תגרום לסחבת.

אנו חייבים לדעת, שאסור לסגור את נמל אילת. נמל אילת הוא בעל ערך

לאומי ואסטרטגי, ואנו הדגשנו זאת לא פעם. בנמכ ישנם כ-720 עובדים,

ובנוסף להם עובדים נוספים רבים. הנמל מפרנס לאלף בתי-אב, ואי-אפשר

לסגור אותו או להמיתו מיתת נשיקה איטית.
ברצוני לומר למנכ"ל משרד האוצר- שני דברים
ראשית, יש להחזיר את הסיבסוד, שהיה למשתמשים, כבעבר. אם האוצר לא

רוצה לממן זאת, זה יכול להיות ממומן ע"י גורמים אחרים. הסבסוד, לגבי

המשתמשים בהובלה יבשתית, חייב לתזור. אחרת, זה מייקר את העלות

למשתמשים, והם אינם עומדים בזה,

שנית, לשר התמ"ס היה הסדר, שכל המייבאים, מהמזרח הרחוק, צריכים

לעבור דרך נמל אילת. לפתע, בוטל הסדר זה. עתה, הם עוברים דרך תעלת

סואץ, ומשלמים כסף עבור זה.

לדעתי, אלה הם שני הדברים, שהובילו למצב הנוכחי, בו נתון נמל

אילת. יש להחליט להחזיר את המצב לקדמותו, ואין לגרום לעובדי הנמל

סיוטים וחרדה קשים. מנכ"ל האוצר, בוודאי, יאמר לנו מהן מגמות הוועדה,

שהוקמה ע"י שר האוצר.

מאחר והחיזור אחרי משרד האוצר לא הועיל, כתבתי מכתב דחוף, בנושא

זה, לשר התחבורה. אני שמחה לציין , שהוא לא היה אדיש והשיב לי במכתב,
בו נאמר
"...אני רואה בנמל אילת נכס לאומי אסטרטגי, מפעל חיוני לעיר,

ואכן אני פועל כדי לשמור על היקף פעילות נדרש. רצ"ב פנייתי, מ-22

בינואר ומ-3 בפברואר 1992, בנידון . בשבוע שעבר אף הגשתי הצעת
החלטה לממשלה, שעיקרה
החזרת היקף פעילות נמל אילת. הנושא יידון

באחת מהישיבות הקרובות של הממשלה."

לאור הדברים הנ"ל, קיווינו, שידונו, בנושא נמל אילת, אתמול - זה

לא קרה. אינני יודעת, מהן מגמותיה של הוועדה, שהוקמה, ומה הן המסקנות

שהיא תגיש.

אני מבקשת לשמוע את שלום זינגר, מנכ"ל משרד האוצר.
שי זינגר
אני מצטער על העיכובים, שנעשו עד עתה. אתמול הוחלט על הקמת ועדה.

הוועדה אמורה לסיים את עבודתה לפני סוף השבוע, והיא תקיים פגישה או

שתיים בנושא זה. לא רק שקיימים אלמנטים, שיש לבודקם, אלא קיימים גם

גורמים משותפים. מגמת הוועדה היא למצוא פתרון לבעיית נמל אילת, ואנו

העברנו כך, היו"ר, מסר בקשר לכך. למרות זאת, התבקשתי לבוא לדיון של

ועדת הכלכלה, כדי לשמוע את חברי-הכנסת, ושמחתי לבוא. מעבר להודעה,

שמסרתי, אין לי, כרגע, מה להוסיף.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כשבאים לוועדה נציגי משרד האוצר ישנן שתי אפשרויות: או שאנו

מתייחסים ברצינות לדבריהם, או שאין להם סמכות או מחוייבות על דבריהם.
לדוגמא
הנושא של מחסן הקירור בנמל תיפה.
ע' זיסמן
האם בכוונתך לומר, שלמר זינגר אין סמכות ?
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
לא, אני דיברתי על העבר.בנושא מחסן הקירור בנמל אילת, נכח

בוועדה נציג מכובד של משרד האוצר וביקש זמן בהתייעצות. חלפו מאז 4

שבועות, ואיך קול ואין עונה. יש לנו טענות קשות על הנציבות, שנשלחת

לדיוניה הוועדה. האם אני צריכה, כל הזמן, לשלוח אליכם מכתבים או

להתלונן?! נציגי האוצר בדיוני הוועדה, לפעמים, אינם מגיעים מוכנים
או שהם אומרים
אינני הרפרנט, בנושא זה - תבל, שזה קורה. זה יוצר שם

רע למשרד האוצר.

אני מבקשת לשמוע את ראש עירית אילת, רפי הוכמך .

ראש עירית אילת ר' הוכמן ;

אני מודה ליושבת-הראש על עקשנותה להעלות את הנושא על סדר-יומה של

ועדת הכלכלה. אבל, אתמול היה מיפנה, בישיבת השרים. במקום סחבת, ישבו

שרי האוצר והתחבורה יחד עם נציגי העובדים והרשות, והיה רצון כן

ואמיתי לסיים את הנושא ולהגיע להחלטה בשבוע הבא. שר האוצר ביקש להקים

צוות, ולא ועדה, שבו יהיו נציגי האוצר, התחבורה ועירית אילת. הצוות

יקיים 2-1 ישיבות לשם גיבוש סופי של הנושא, ויעבירו להכרעת הממשלה

בשבוע הבא.

כיום, החזרת הסובסידיה איננה מעשית, כי כל הסובסידיות, שהיו, היו

בנות 700 אלף ש"ח. סכום זה לא יפתור את הבעיה והדרישות הנוכחיות בסך

של 10 מליון ש"ח.

לדעתי, יש צורך בתקנות ברורות, כנהוג בארצות אירופה ובארה"ב.

תקנות אלה מחייבות את המנווטים, מיעדים מסויימים, להביא את מטעניהם

דרך נמלים מסויימים. שר התחבורה תומך בזה, אך שר האוצר טרם איבש דעה,

ועלול להיווצר ויכוח בנושא זה. אני מבקש מוועדת הכלכלה, לאפשר לנו,

בשלב זה, לשבת במסגרת הצוות, לסיים את הנושא עד סוף השבוע וכאשר אותו

בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב - זו היתה ההנחייה.

האנשים באילת יושבים על חבית חומץ הם מקבלים משכורת בלי

לעבוד, וישנו מחשבות, אפילו, על חטיפת אוניות. עלינו לפתור את הבעיה

מהר ובמהלך השבוע הנוכחי. במסגרת עבודה מצומצמת, יהיה אפשר לאשר על

הפערים בין הצדדים השונים. שר האוצר מוכן להשתתף בנושא, כדי לפתור את

הבעיה, כי סגירת נמל אילת אינה מתקבלת על הדעת. שר התחבורה נקט באותה

לשוך , והציע הצעות משלו לפתרון הבעיה. נראה לי, שהבעיה ברת פתרון .
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מונח לפניי מכתב, שנשכח מיו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית לשר
התחבורה, משה קצב, בנושא זה. אלה הם דברי המכתב
"נמסר לנו כי כבודו עומד להביא בישיבת הממשלה הצעה להחזרת

המצב בנמל אילת לתקנו (אוקטובר 91).

ההצעה תכלול, כנראה, את סיבסוד הספנות ע"י הפחתת אגרות

סווארות ואגרות כלי שייט (רשות הנמלים), וכסוי הפרשי הובלה

יבשתית מלאים ליבואני המטען הכללי (ברזל, סוכר, עצים ונייר

עיתונים).

ידוע לנו, כי חברת צים לא תוכל להחזיר לאילת את מטעני היצוא,



הנטענים עתה בנמל חיפה ליעדי המזרח הרחוק. סידור המקל ביותר על

יצואני הארץ.

נשארה בעיה קשה ביוחר של יבוא המטען במכולות דרך נמל איכת.

כיוון שיבוא זה אינו מסובסד כלל, היינו אין משחתפים בהוצאות

הנוספות של יבואני המטען במכולות, ברור לנו כי תוך זמן לא רב

יתבעו היבואנים לקבל מטענים אלה בחיפה או באשדוד. הם ידרשו מחברת

צים להביא את מטעניהם במכולות לאחד מנמלי הים התיכון . ראוי

להדגיש כי אחוז נכבד ממטעני היבוא במכולות הי נו חומרי גלם

לתעשיה.

אם לא יוחלט, על כן , לכסות גם את הוצאות ההובלה היבשתית

הנוספות של יבואן המכולות, אין ספק כי יבוא גדול וחשוב זה לא

יגיע בעתיד לאילת."

אני מבקשת לשמוע את שאול רזיאל, מנכ"ל רשות הנמלים.
ש' רזיאל
הגדרת הבעיה - תנועת המטענים, דרך נמל אילת, מאז 1978, היתה תמיד

נתמכת ואנוסה. אינוסה בא ע"י הוראה אדמיניסטרטיבית, שקבעה שחומרים

שמיובאים לאילת, באמצעות רשיונות ייבוא, יגיעו לנמל אילת. זה נעשה

בניגוד לרצונם של בעלי המטענים או בעלי האוניות, והם לא יכלו להימנע

מלעבור דרך נמל אילת. הם טענו, שהם מפסידים כסף, בגלל ההוראה הזו.

הממשלה הקימה, בשעתו, ועדה שהיתה אמורה לתמוך בהובלה היבשתית

ולאזן אותה, כדי שהמייבאים או המייצאים דרך אילת יהיו שווי נפש

מבחינת בחירת הנמלים. הוועדה הזו פעלה כמו הסיפור על היהודי שהפחית

ממזונו של סוסו מדי יום, עד שיום אחד הוא התפלא לגלות שהסוס מת.

בוועדות, שישבו על נושא זה, התעוררו טענות קשות ותביעות משפטיות,

נגדנו ונאד הממשלה, והסובסידיה הלכה והתרחקה מהערך הריאלי שלה.

ב-1 באוקטובר, מסיבות שאינן נראות לנו נכונות, ביטל משרד התמ"ס

את הצורך ברשיונות יבוא, וההוראה האדמיניסטרטיבית לעבור דרך אילת

בוטלה. כך נשמט הבסיס המאלץ את היבואנים והיצואנים לעבור דרך נמל

אילת. אנו רוצים להחזיר את תנועת המטענים דרך נמל אילת. הדרך לעשות

זאת היא להבטיח, שהתנועה, דרך אילת, לא תהיה יקרה יותר, ליבואנים

וליצואנים, מאשר מקומות אתרים. פתרון זה עולה כסף. בעבר, היו עושים

זאת ע"י צו אדמיניסטרטיבי, ואת הכסף שילמו היבואנים מכיסם, כי זה עלה

להם יותר. כיום, היבואנים אינם חייבים לעבור דרך אילת, והם מעדיפים

את תיפה ואשדוד. אם רוצים להתזירם לאילת, יש לתת להם השוואת עלויות.

סדר הגודל הוא של 10 מליון ש"ח בשנה.

לפני הוועדה, שמונתה אתמול, היתה ועדה שמינה שר התחבורה, והיא

האישה לו המלצות. ממסקנותיה ברור, שחייבים למצוא את הדרך להמצאת

הסכום של 10 מליון ש"ח. דעתה של רשות הנמכים היא כשל הממשלה: אילת

היא נכס לאומי ואסטרטגי - דווקא בגלל סיבה זו, רשות הנמלים אינה

יכולה להיות היחידה, שתישא בנטל הכספי של אתזקת נמל אילת. הרשות תיקת

את חלקה בהנחוח על אארות למיניהן , כפי שעשינו בעבר. אנו עומדים על
כך, שיתר השותפים
האוצר, ממשלת ישראל ועירית אילת, ישאו בתלקם, ולו

לתקופה מואבלת. הסיבה היא, שכאשר הרכבת תיבנה ותאיע לאילת, כל תמונת

הנמל תשתנה. אנו מדברים על תקופת מעבר מסויימת. הרכבת נמצאת בתיכנון .

אנו מחפשים מקורות למימונה, כי לא נותרו לרשות אמצעים כספיים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אתם מעבירים לממשלה מדי שנה סכום כסף אדול. מסכום זה אתם יכולים

להפריש את הכסף למימון .
ש' רזיאל
הכנסת חוקקה חוק, שעלינו לתת את הכסף מדי שנה, ולכן אין לנו

אמצעים כספיים.

הגשנו את הצעתנו לשר התחבורה, ואני מניח, שעד סוף השבוע תתגבש

החלטה. לדעתנו, כולם צריכים לשאת בנטל של נמל אילת. עירית אילת גובה

מהנמל ארנונה של 2.5 מליון ש"ח. אנו מבקשים ממנה הנחה לתקופה

מסויימת, שבה קשה לנמל, בסדר גודל של מליון ש"ח. אינני חושב, שזוהי

בקשה מוגזמת אי-אפשר, מצד אחד לדבר על חיוניות הנמל והשפעתו על
העיר, ומצד שני לומר
זה לא העסק שלי, ואני לא תורם. אינני מדבר על

תרומה אישית. ישנה אנרגטיקה מסויימת בין הנמל לעיר אילת, והם אינם

יכולים להתקיים זה בלעדי זה. ב-1949 הניפו את "דגל הדיו", כדי להקים

נמל ולא כדי לבנות מכונות.

לדעתנו, הממשלה צריכה להיות אחראית להשוואת תנאי ההובלה היבשתית,

ואנו נדאג לנושא האגרות בנמל - זהו הפתרון הנכון . לדעתי, דברים

שנעשים בכח, כמו תקנות, זמנם מוגבל. יש לתת בסיס טבעי לדברים: מי

שמייבא או מייצא דרך אילת צריך לדעת, שזה לא יעלה לו יותר יקר מאשר

מקומות אחרים.

אני מאמין , שהוועדה, שתסיים את מלאכתה עד יום חמישי, תמצא את

הנוסחה לחלוקה צודקת של הנטל. יכול להיות, שהיא תגיע לפתרון שונה מזה

המומלץ ע"י רשות הנמלים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם העיר אילת כל-כך עשירה, שהיא מסוגלת להשתתף בנטל 17 צליכם

להפריש את 10 מליון הש"ח הדרושים מתוך הסכום, שאתם מעבירים לממשלה

מדי שנה.
ראש עירית אילת ר' הוכמן
העיריה צריכה להשתתף גם במים, בשדה-תעופה, במלונות וכו'.
ע' זיסמן
מהו הסכום, שהעבירה רשות הנמלים לממשלה השנה ?
ש' רזיאל
החוק קובע, שיש להעביר כל 14 בחודש 1/12 של 350 מליון ש"ח, צמוד

למדד אוגוסט 91. כלומר, כ-400 מליון ש"ח להלק כ-12. את התשלום השני

כבר עשינו.

הי ו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מפזרים סכומים גדולים למטרות שונות, ואילו כאן דנים בסכום של 10

מליון ש"ח בלבד, שאפשר להפרישו מתוך הסכום הכולל.
ש' זינגר
הכסף מיועד לתשתיות.
שי רזיאל
חשוב העיקרון: הממשלה צריכה לחזור ולהדגיש את העובדה, שנמל אילת

הוא נכס חיוני ואסטרטגי. ברצוני לומר, שבדיון הראשון עם האוצר, הוא



גילה נכונות לחזור ולתת תמיכה מוגדלת בהובלה היבשתית, מעבר להיקף

שדובר בו. אומנם מדובר בסכום שאיננו מספיק, אך זה עדייו סכום גדול

י ותר מבעבר.

היו"ר ש' ארבלי-אלומוזלינו;

אני מבקשת לשמוע את מתי מורגנשטיין , מנכ"ל "צים".
מ' מורגנשטיין
מי שנשא בנטל עד עתה היא חברת צים, והיא תמשיך בכך כל עוד תפקוד

את נמל אילת. קיימת כאן בעיה כלכלית אמיתית, שאי-אפשר להתמודד איתה,

אלא עם הפתרון , שיבטיח שבעל המטען יבוא על סיפוקו, לא רק מבחינת רמת

השירות ומבחינה כלכלית, שיקבל באילת, אלא גם בשיקולים הכלכליים שלו.

אם היו מטפלים בבעיה, כאשר התרענו על כך בעבר, היתה נגרמת ללקוחות

פחות עוגמת-נפש.
ש' זינגר
האם אתה רומז, שישנה בעיה ברמת השירותים הניתנים בנמל אילת ?
מי מורגנשטיין
בשביל הלקוח, רמת שירות פירושה גם: כמה זמן לוקח למטען שלו להגיע

במשא באוניה. ליבואן או ליצואן , ממרכז הארץ, פחות נוח לעבור דרך נמל

אילת, כי כדי להגיע למועד מסויים של הפלגת אוניה הוא צריך לצאת זמן

רב מראש - אין לשכוח, ש"זמן הוא כסף", וזו מידה מסויימת של אי-נוחות.

אם בנוסף לכך יש ללקוח עלויות גבוהות יותר, ואכן הן גבוהות, אין

סיכוי שהשוואת עלויות ללא אינסנטיב )incentive(מסויים יפתור את

הבעיה. מדובר על שוק של מאות אלפי עסקים קטנים וגדולים יותר,

המשתמשים בנמל אילת.

ביבוא, למעט 3-2 אוניות עוד לא קרה דבר חמור, שעלול לקרות כל

רגע. ביצוא זה כבר קרה; היצואן , שרצה שירות הובלה ימית למזרח הרחוק

או לאוסטרליה, הפסיק לשלוח מטענים לאילת, מיד, למרות שהיו לו משם

הפלגות. הוא מעדיף את נמלי אשדוד וחיפה, שהם נוחים וזולים יותר. כדי

להחזירו להשתמש בשירותי נמל אילת, יש לעשו לו השוואת עלויות +

.INCENTIVEאחרת,לא יהיה מה שיעודד אותו לשלוח את המטענים לאילת.

אין מי שמייצג את היבואנים או היצואנים בדיון זה. ל"צים" לא משנה

מקום השירות. אנו נותנים ללקוח את השירות היכן שהוא רוצה, ואי-אפשר

לכפות עליו.

לגבי הצורך בתקנות, לדברי רפי הוכמן , אינני מכיר בשום מקום

תקנות, שיכולות לחייב בעל מטען לעבור דרך נמל מסויים. אני יודע שקיים

מושג של = equalizationהשוואת עלויות. החיוב ברשיונות היבוא, שהיו

קיימים בארץ בעבר, היה מעשה מלאכותי ומינהלי. משרד התמ"ס טען , שבטול

החיוב נבע מקשרי הסחר המתפתחים עם מדינות אחרות, שרצו ליברליזציה של

הסחר, ללא צורך ברשיונות יבוא, בשני הצדדים.
שי זינגר
זו היתה החלטת ממשלה, ולא רק טיעונו של משרד התמ"ס.
מ' מורגנשטיין
אי-אפשר להחזיר את החיוב ברשיונות, כי מדובר על נושא החשיפה

והליברליזציה ועל מדיניות של סחר בינלאומי.



במשך השנים, בחלק של הספנות, נשאנו אנו ורשות הנמלים את המחיר של

קיום פעילות בנמל אילת. אומנם, ל"צים", כמו ליבואנים ויצואנים אחרים

קל יותר לפעול דרך נמלים אחרים, אך אנו הכרנו בחשיבות נמל אילת

וערכו.

כיום, פתרון אדמיניסטרטיבי או תקנות לא יפתרו את הבעיה, למעט

השוואת עלויות + .incentive

מקורות מימון -לא אתערב בשיקולי הממשלה. אם הממשלה תממן , הרי

שהמימון יגיע מהאוצר. אם לא - המימון יבוא מקופת רשות הנמלים.

חשוב שיהיה נמל באילת, מבחינת ספנות מובהקת, במיוחד כשישנם קשרי

סחר עם איזורים חשובים בעולם כמו: דרום ומזרח אפריקה, אוסטרליה, סין ,

הודו וכו'. החלות בתעלת סואץ, לא רק מבחינה פוליטית, אינה טובה לנו.

יש חשיבות לקיומו של פתח דרומי למדינת ישראל. מבחינה אובייקטיבית,

המחיר אינו כל-כך יקר. אנו, כחברת ספנות, יודעים שאם לא נעבור דרך

נמל אילת, אלא דרך נמלים אחרים, נצטרך להשקיע בהם כספים לפיתוח,

למנופים, לכלים ולרציפים; בנמלים האחרים, בארץ, ישנה בעיה של צפיפות

ולחץ, וקשה יהיה להתמודד עם כל כמויות המטען , ההשקעה בהם שווה להשקעה

בנמל אילת, לכן יש להשקיע בנמל אילת.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבקשת לשמוע את מנכ"ל איגוד חברות הספנות, שלמה אראל.

ש' אראל;

ישנו קונצנזוס מלא, שנמל אילת הינו נכס לאומי ואסטרטגי חיוני,

ורק קופת המדינה יכולה לממן את פתרון הבעיה. כולנו מכבדים את תהליך

הליברליזציה והחשיפה, אך אנו עלולים להגיע לאבסורד. למשל, שישובי רמת

הגולן יצטרכו לממן את האוגדה שיושבת באיזור.
ע' סולודר
כולם מדברים אחד בפה ואחד ביד; בפה - אנו ציונים, אבל את היד

טומנים בכיסים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את גבי ארז, מזכיר מועצת הפועלים באילת.

ג' ארז;

שר התחבורה אמר, שמצבו של נמל אילת נבע מטעות פטאלית של ממשלת

ישראל. אבל, עתה, מבקשים מעירית אילת להשתתף בארנונות ובמתן הקלות -

זהו מצב עצוב.

בישיבה הקודמת אמרו, שלא שומעים אותנו מספיק בכלי התקשורת. בשבוע

האחרון שמעו אותנו. יש בידינו תחמושת וכלים למאבק, ואנו מסוגלים

לגרום לנזקים, למשתמשים ולמובילים, שעלותם תהיה גבוהה יותר מאשר

עלותה של הסובסידיה. אתמול בישיבת הממשלה הייתי אופטימי, אך לשמע

הדברים היום, הפכתי פסימי.

אני מבקש, שייצא מסר מוועדת הכלכלה, שיבהיר את הציפיה להחלטת

ממשלה כלשהי, על סגירתו או אי-סגירתו של נמל אילת, שתתקבל ביום אי

הקרוב. אנו נפעל בהתאם להחלטה, שתתקבל ע"י הממשלה ביום א' הבא.
ש' רזיאל
הדגשנו, שלא מדובר כלל על סגירת הנמל, כאן ובאמצעי התיקשורת,

אבל, אנו מודאגים מירידה בהיקף פעילות הנמל.
ע' סולודר
אם לא משתמשים בנמל, תהיה גסיסה עצמית שלו.
ראש עירית אילת ר' הולמן
התחילו בפיטורים, וסגרו משרדים של עמילי מכס.
ש' רזיאל
אינני אחראי על עמילי המכס. טעות לומר, שהנמל ייסגר.

היו"ר ש' ארבלי- אלמוזלינו;

אני מבקשת לשמוע את אורי רונד, מנהל אגף תיכנון וכלכלה במשרד

התחבורה.
אי רונד
בישיבות קודמות נאמר, בצורה ברורה, שקיימת מדיניות של שמירת היקף

הפעילות של נמל אילת. אנו חושבים, שכפי שבעבר שילמו גורמים שונים

עבור קיום הפוטנציאל של נמל אילת, עליהם לשלם גם בעתיד. מי ששילמו
בעבר היו
"צים", רשות הנמלים, הממשלה והמשתמשים. ההגבלות המינהליות,

שהיו בעבר, גרמו לכך שהמשתמשים שילמו, לפעמים, כופר כדי שמטענם יובא

לאשדוד או לחיפה. כך יהיה, כנראה, גם בהמשך.

בעבר, אמרתי שיש לתת לגורמים השונים חודש לגיבוש החלטות, וצדקתי.

אני מקווה, שבסוף השבוע תתקבלנה החלטות וייסגרו הפרטים. שר התחבורה

פנה, בנושא זה, לא רק בנובמבר, אלא עוד לפני כן ב-1 לספטמבר. הוא

פנה, בגלל מדיניות החשיפה, ובגלל העובדה ש"צים" החלה לייצא מנמל

חיפה. אם "צים" היתה מביאה את אוניותיה לאילת, לא היתה בעיה.

י' זבה;

שמירת היקף פעילות הנמל - כשאומרים זאת, באופן כללי, זה בסדר, אך
קיים גם פירוש ציני
לוקחים את מליון הטון ב-1978, ורוצים לשמור על

אותה כמות גם היום. בשנה שעברה היו 1,300,000 טון , ואי-אפשר לומר

שמליון טון יעברו דרך אילת, וכל טון מעל כמות זו יעבור דרך נמל אחר.

פתרון זה לא יצליח, כי אי-אפשר לסבסד מליון טון ולא לסבסד את

300,000 הטון הנוספים. הרי כולם מגיעים באותה אוניה. ברור, שזהו

פתרון לא מעשי.
ג' גדות
איך אתה מציע לפתור זאת ?
מ' מורגנשטיין
ככל שהפעילות תהיה עניפה יותר, הנמל יזכה ליותר. הסובסידיה צריפה

להיות שווה לכל נפש. הבסיס צריך להיות השוואת עלויות מול עלויות של

הבאת מטען לנמלים אחרים או מהם + incentiveקטן .
ג' גדות
שאול רזיאל, אתה מעוניין בעלות כמו כולם. יש כאן אורם, שאולי

ייפגע, והוא משרד האוצר. למעשה, הוא לא ייפגע, כי אם הוא יצטרך לשלם,

אזי זוהי חבית ללא תתתית. אבל, אם נותנים לו לשמור על הנושא, סביר

להניח שהוא ייתן כסף במידה נאותה. נוכח בדיון נציג בכיר מאד של משרד

האוצר, ואני מציע לו לקבל את התביעה. רשות הנמלים תוכל להעביר לממשלה

את מלוא סכום הרווחים מדי שנה, לאחר שתפריש ממנו את הסכום הדרוש לנמל

אילת. בצורה כזו, כל הצדדים נהנים; יהיה מנגנון שיפקת, ולא יהיו

ויכוחים על אגרה זו או אחרת. אם הוועדה תקבל החלטה כזו, האוצר ייאלץ

להסכים לכך, לא רק בגלל שזוהי החלטה נבונה, אלא גם בגלל שכולם ייהנו

מהפתרון , ולא יצטרכו לעסוק בכסף קטן .
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
נכון . במקום להעביר לממשלה את מלוא 350 מליון הש"ת, רשות הנמלים

תעביר לאוצר את אותו הסכום מינוס 10 מליון ש"ח שדרושים לנמל אילת.
אי רובד
מסבסדים את נמל אילת בסדר-גודל מסויים, בגלל שהוא נכס לאומי

ואסטרטגי. הוועדה צדקה, כשתבעה את נושא הסיבסוד של מליון הש"ח.
ש' רזיאל
איננו מסבסדים את הנמל, אלא תומכים בתנועה דרך הנמל של יבואנים

ויצואנים.

ע' סולודר;

בדיעבד, זה מה שמחזיק את הנמל.
מ' זלצמן
אין לי מה להוסיף על מה שנאמר, אני מקווה, שהבעיה תיפתר במהרה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אתה מנהל נמל אילת, וכאן אומרים שהנמל אולי לא ייסגר אך היקף

פעילותו יירד. האם אינך מודאג? כיצד תוכל להחזיק את העובדים ולשלם

משכורות ללא פעילות?

מ' זלצמן ;

אני אופטימי. אני מאמין , שיימצא פתרון ושדאגת הכנסת לא תתפוגג.
ש' רזיאל
היות ולא נוח לו לענות, אני מבקש לענות על שאלתך.

איננו מדברים על פיטורי עובדים. אם חלילה לא יימצא פתרון סביר,

ויווצר עודף בכח-האדם באילת, הרשות תוכל לפתור זאת. היא מפעילה 2

נמלים נוספים, שם יפורקו המטענים. יש לרשות הנמלים מסורת של דאגה

לעובדיה. מעולם לא הוצאנו אנשים לרחוב. ברשות נעשו פעולות של צימצום

כח-אדם והתייעלות.

למרות שלא מפרסמים זאת, קיימת ועדה, שבודקת, בשיתוף עם העובדים,

את האפשרות להעביר קבוצות עובדים מאורגנות לסיוע בנמלים אתרים, באופן



זמני, עד שתיפתרנה הבעיות, כי בחודשים ינואר-פברואר הלחץ בנמל קטן .

בעיית העובדים הינה בעיה פנימית שתיפתר בצורה הטובה ביותר בתוך

הרשות. אני מקווה, שלא נצטרך להגיע למצב כזה.
ג' ארז
זו לא בעיה בתוך הרשות, אלא בעיה של משרד האוצר, כי לעובדי אילת

תהיה פנסיה תקציבית של 70%, אם יפוטרו, והם ייאלצו למצוא פרנסה

נוספת, במסגרת הבעיות השונות במשק העבודה הישראלי.
ע' סולודר
זהו דיוו שני בנושא. נקודת המוצא היא, שנמל אילת הוא נכס לאומי

אסטרטגי. קשה להבין כיצד מצד אחד נקשרים יחסים עם מדינות אסיה והמזרח

הרחוק, ומצד שני סוגרים את הנמל, שהוא השער לעולם הזה. בראיה לעתיד,

יש לפתחו, ובו קשורים פיתוחה וגורלה אילת. כרגע, לא מדובר במליונים.

אם תהיה רכבת בעתיד, זה יעלה יותר כסף, אך גם יתן יותר תפוקה. הסכום

הדרוש לנמכ אילת, 10 מליון ש"ח, הוא כמעט מגוחך, כאשר רשות הנמלים

מעבירה 350 מליון ש"ח לממשלה. אלמלא היתה הרשות מעבירה את הכספים

לגורם אחר, היא היתה יכולה לפתור את הבעיה.

ש' זינגר;

איו זה אומר, שהרשות היתה מעבירה את הכספים לנמל אילת.
ע' סולודר
יותר ויותר אנו נתקלים בגישת האוצר הרואה את כל הנושאים בעין

כלכלית בלבד. אינני מתכוונת אישית למנכ"ל משרד האוצר. אם היינו

מסתכלים על הציונות בעין כלכלית בלבד, כאן היינו מגיעים? אין להביט

על נמל אילת בעין כלכלית בלבד. ישנן תקופות של שפל בפעילותו של נמל,

אך כאשר הוא מצטמצם, הוא ימות מיתת נשיקה: העובדים לא ישבו ללא מעש,

וה-ES FACILITIשל הנמל יאבדו. אין למדוד כל נושא, במדינה שלנו

ובתקופה הנוכחית, בעיניים כלכליות. אפשר להסתכל על הנמל לא רק לנכס

אסטרטגי לימי מצור, אלא גם לנכס של תקופות שלום.

10 מליון ש"ח הינו סכום, שניתן להשיגו. אני רואה, תמיד, איך

מוצאים מליונים, לדברים אחרים, בהינף יד, קל וחומר סכום של 10 מליון

ש"ח בלבד, עם כל ההשלכות של חשיבותו של הסכום לפיתוח הנמל.

סגירת הנמל - אנו מתעוררים, רק כשהעוברים משביתים את הנמל, למרות

שהבעיה נמשכת חודשים רבים. למשל, תע"ש; תיסכולם של העובדים מצטבר

ומתפרץ, בסופו של דבר, בבת אחת.
גי גדות
האם מר חבשוש רץ לפריימריס ?

מי ישלם את תיקון המכוניות שנפגעו בהפגנה ?
ע' זיסמן
חבשוש מעוניין בתפקיד ממלכתי.
ע' סולודר
את תיקון המכוניות, שנפגעו, ישלם מי שהביא למצב הזה.



ראשית, אין להסתכל מנקודת מבט כלכלית בלבד על נושא נמל אילת.

שנית, אין לחכות עד שאילת ועובדי הנמל ייזעקו. זה צריך להיות

אינטרס של כולם לעזור לנמל.
ע' זיסמן
מפעל תע"ש בירושלים הוא המפעל האדום ביותר בעיר, ועתה מפטרים

אנשים שעבדו שם 40 שנה, את מפעל תע"ש במעלה אדומים, אנו, המערך,

הקמנו עוד ב-1977. יש לראות את הזעקה והכאב שישנם בהפגנה, שהיתה

אתמול. לא הכל נעשה מזוית של בתירות בלבד. מדובר במפעל חייהם של

אנשים.
ג' גדות
לאור אתדות הדעים, לגבי השקעה ביש"ע, אני מוותר על הערתי.
ע' זיסמן
התמונה, שמצטיירת בדיון הנוכחי, היא עגומה. מדיניות הממשלה היא

אנטי-לאומית. קיימת מדיניות של ממשלות ישראל השונות לפתח את אילת,

ולהגדיל את אוכלוסייתה, ואילו מנכ"ל האוצר התייחס לדברים בצורה

לקונית ויבשה. אינך מנכ"ל טכני, אלא מנכ"ל האוצר.

ש' זינגר;

אינני פוליטיקאי.
ע' זיסמן
אינך נמצא בשליחות מחקרית, אלא בשליחות האוצר אותו אתה מייצג.

אין לסגור את נמל אילת. גם את נמל יפו לא סגרו, למרות שבעבר היקף

פעילותו היה גדול יותר. הבעיה, בנמל אילת, הינה צימצום פעילות בניגוד

מוחלט לאינטרס הלאומי והכלכלי של ישראל. הממשלה יכולה, בגלל ניגודי

אינטרסים פנימיים, להחמיר את המצב ביום א' הקרוב.

מנכ"ל "צים" אמר שאין די בהשוואת עלויות, אלא יש צורך גם במתן

עדיפות לנמל. אפשר לקרוא בפרוטוקולים של ועדת הכלכלה, ב-13 השנים

האחרונות, בהם אמרנו שאילת זקוקה לעדיפות.

רפי הוכמן הוא אדם תקיף ולוחם, אך עליו לדעת שהצוות, שהוקם, לא

יועיל הרבה. זוהי מלחמה על עתיד העיר, ועליו לגייס את כל הכוחות, מכל

המפלגות, כי בנושא אילת קיימת הסכמה לאומית. המדיניות הנוכחית איננה

לאומית והיא פוגעת באילת.

אני זוכר את השר פת, שהיה בא ברצון לוועדת הכלכלה, כדי לדווח לה

על תוכניות תיירות של אילת ועל תוכניות, שתיעשנה, אם יהיו שינויים

בתהליך השלום. לא יכול להיות שעקבה תשגשג, ואילו אנו נגסוס. המצב,

שיד אתת עושה דבר אחד ויד שניה עושה אחרת, הינו בלתי נסבל.

לדעתי, ועדת הכלכלה צריכה לקבל החלטה ברורה וחד-משמעית, ברוח

הדברים שאמרתי.
מ' מורגנשטיין
ישנן סיטואציות, שלא ניתן לפותרן ע"י הידברות בין 3-2 גורמים

בלבד. מדובר בנושא, שבו מעורבים אלפי משתמשים, ואין זה דומה למצב

הספנות. בשבילנו, ואינני רוצה להישמע דרמטי, הקורבן של העברת



אוניותינו דרך נמל אילת, כאשר תעלת סואץ פתוחה, מתבטא בעלות שנתית של

110 מליון ש"ח, וזו פגיעה בריווחיותנו.
הגענו להסדר עם רשות הנמלים
הרשות נושאת בשליש מהעלות ואנו -

בשני השלישים הנותרים. כל זאת, כדי לקיים את פעילות הנמל. אי אפשר

להחיל פתרון זה על היבואנים או על היצואנים. לפני חודשים רבים התרעתי

על העתיד לקרות והצגתי את הפתרון האפשרי: מס רציף, שהוא 2% מערך

המטען . אם יש נמל מועדף, כמו אילת, ומכירים בעדיפותו או שהוא זקוק

לאמצעים נוספים כדי שיוכל להתחרות ולהתקיים, למרות מיקומו הגאוגרפי,

אזי מס הרציף בו צריך להיות פחות מזה שבנמלים אחרים. אומנם תהיה פחות

הכנסה לקופת הרשות או המדינה, אך מישהו חייב לספוג את המחיר.

הפתרון איננו רלוונטי, אלא הרצון לפתור.
ראש עירית אילת ר' הוכמן
הפתרון של מנכ"ל "צים" יעניק לבעלי המטענים את המוטיבציה לבוא

לאילת.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

בכמה אתה מציע להקטין את מס הרציף ?

ראש עירית אילת ר' הוכמן ;

50% זה נדיב מאד.
מ' מורגנשטיין
יש להגיע להשוואת עלויות, מול נמלים אחרים + incentiveקטן .

הסובסידיה דרושה, כי הובלת המטען מאילת למרכז הארץ עולה יותר.

התאפקתי עד סוף הדיון , מליון שאני חבר ברשות הנמלים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
קשה להיות בשני כובעים.
מ' מורגנשטיין
רשות הנמלים בנויה כך, שישנה בה גם נציגות של "צים". הצעתי את

הצעותיי, כי אני מאמין בצורך בקיומו של נמל אילת.

אי-אפשר לסגור ולפתוח נמל כשרוצים, ואי-אפשר להעביר עובדים דרומה

או צפונה. בחודשים ספטמבר ואוקטובר העלות היתה קטנה יותר מהיום, אך

היא תלך ותעלה.
ש' זינגר
אני מצטער שלא דיברתי בפאתוס. נוכחותי בוועדה מעידה על חשיבותו

של העניין ויחסי אליו. ישנן פעילויות שונות במשרד האוצר, ואינני יכול

להיות בכל נקודת זמן בכל מקום.

אתמול הוחלט להקים ועדה, שתסיים את עבודתה תוך 3-2 ימים. אין

לנהל מו"מ בתוך הוועדה. ישנם נושאים שונים, אותם יש לבדוק, כמו הקשר

בין הרשויות השונות וכו'. אני מקווה, שעד סוף השבוע, הנושא יסתיים

ותתקבלנה החלטות.



תהליך חשיפה - כיום, זהו הבסיס הכלכלי של ישראל, ואין כוונה

להרוס את אילת. אם הסחר העולמי של ישראל יגבר, כתוצאה מהחשיפה, זה

ייטיב עם ישראל, ואז יש לבדוק מהו מקומה של אילת בתוך הגישה הזו.

אמרו, שלפני החשיפה היו צריכים צווים כדי לייבא דרך אילת, ועתה זה

חופשי . איך לערבב בין הנושאים.
מ' מורגנשטיין
כשמשרד התמ"ס יזם את נושא החשיפה, עם משרדים אחרים, דאגו שתהיה

קרן שמנה של 100 מליון ש"ח, לשם מימון עלות החשיפה למשק המדינה. אבל,

אף אחד לא דאג להחיל את הקרן על נמל אילת, למרות שהמחיר, שהוא משלם,

הוא חלק ממחיר החשיפה. כששמע על כך משרד התמ"ס הוא טען , שאינו עוסק

בכך, אלא משרד התחבורה או משרד האוצר.
ג' גדות
מדוע אין מפריטים את נמל אילת ?
ש' זינגר
לפי מצבו המצטייר בדיון זה, אין סיכוי שמישהו ירצה לקנותו.

אם למישהו, בוועדה, יש ספק, אני רוצה לומר, שהנושא של נמל אילת

חשוב גם לנו. אנו מקווים, שיהיה מו"מ קצר, ויגיעו לסיכום. יש לי

התחייבות מוסרית, כלפי היו"ר, לסיים את הנושא עד סוף השבוע. אם לא

תהיה הסכמה, אבדוק כיצד אני יכול להתערב כדי לפתור את הבעיה.

יו"ר הצוות הוא איש רשות הנמלים. בנוסף לו, יש נציג של משרד

התחבורה, נציג של משרד האוצר ונציג של עירית אילת.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;
לסיכום
אפשר היה להימנע מהמצב, שאליו הגענו. כאשר התרב מאיימת על

העובדים וקיימים חוסר ודאות וסחבת של מספר חודשים, נוקטים העובדים

בפעולות שבהן נקטו, כי אינם יודעים מהו גורם הנמל: האם הוא יגסוס או

שישנה תקוה לעתיד.

חבר-הכנסת גדות, קיים רושם, שרק ע"י כח ניתן להשיג מטרות. לולא

ההפגנה, לא היתה קמה ועדה מיוחדת. עובדה שהנושא עומד ללא פתרון כבר 4

חודשים, ועסקנו בו לא פעם. חורה לי, שהיה צריך להגיע למצב כזה.

גי גדות;

דברייך אינם נבונים כלפי עצמך. ועדה זו התכנסה והתברר שהיא תסרת

שיניים, והנה רק העובדים הצליחו להניע לכיוון של פתרון . אם כך, כולנו

נבוא לבניין ועד הפועל של ההסתדרות, וכך נפתור בעיות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אולי כדאי לעשות זאת.

חבל, שאתה משוחרר מתהליך הפריימריס, גדעון גדות, רציתי לראותך גם

בכנסת הבאה.

נציגי האוצר מגיעים לדיוני ועדת הכלכלה, ואנו מחכים למוצא פיהם.

הם סותבים את העניין חודש תמים, ואינם מגיעים לסיכום. גם את שר



התחבורה הם דחו מפעם לפעם. הזינו אותנו, שביום ראשון הממשלה תדון

בנושא, אך מסתבר שזה לא קרה. דבריי נאמרים מתוך כאב גדול, כי דברים

לא היו צריכים להתנהל בצורה הזו. אפשר היה לפתור את הנושא ללא

ביורוקרטיה בקבלת ההחלטות.

יש לי הערכה למנכ"ל האוצר. בנושא מסויים, שפניתי אליו הוא גילה

הבנה. טוב שהוא נכח בדיון ושמע את הגורמים השונים ואת חברי-הכנסת, כי

הוא לא ישתתף בדיוני הצוות, שהוקם, והוא סומך על נציאיו שינהלו את

המו"מ. יכול להיות, שמסקנות הצוות לא יתקבלו על דעתו, לאחר ששמע כאן

את האורמים השונים.

אנו רושמים לפנינו, שתוך יומיים-שלושה, הצוות, שהוקם ע"י משרד

האוצר, יסיים את עבודתו, והנושא אכן יעמוד, בישיבת הממשלה הקרובה,

לסיכום סופי.

אי אדות;

האם ועדת הכלכלה תוציא ברכה משותפת של חבריה לממשלה, כשזו תגיע

להחלטה ?
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
בוודאי. ברכנו את הממשלה, לא פעם, כאשר עשתה דברים חיוביים.

אני סבורה, כמו חבר-הכנסת אדות, שאפשר לקחת את 10 מליון הש"ח

הדרושים לנמל מקופת האוצר. אינני יודעת אם עירית אילת מסוגלת לשאת

בנטל במצבה הנוכחי. היא צריכה לדאוג לפיתוח העיר בלבד. משרד האוצר

צריך להחליט, שהמימון יוטל על רשות הנמלים.

בנושא הגבלות של מליון טון בלבד שיעברו בנמל אילת - זהו איננו

מספר של "ראה וקדש". אם יהיה מדובר על 1,100,000 טון , האם יאמרו לבעל
המטען
לא תוכל לעגון באילת, אלא רק במקום אחר ? הרי אם יחראו קצת,

לא יקרה דבר.

אינני יודעת, וזה אם לא משנה לנו, כיצד רשות הנמלים תממן את
העלות
ע"י מס רציף או ע"י התחשבנות פנימית. לרשות ישנן הכנסות

גדולות, שמהן אפשר להפריש את המימון הדרוש לנמל אילת.

תהליך החשיפה - מנכ"ל משרד האוצר, אין לך מושא מהם הנזקים

שנובעים מתהליך החשיפה. החובה, לעבור דרך נמל אילת, בוטלה, ונגרם נזק

רב. אין לעשות חשיפה בכל מהיר. אינני רוצה לפתוח דיון על החשיפה, אך

אני רואה אח התוצאות בשטח; מפעלים, שנחשפים לתחרות בלתי שווה,

נפאעים. מיסי המאן , שהטלתם, לא פותרים את הבעיה.
ש' זינגר
המפעלים, שאת רואה היום, לא נפגעו בגלל החשיפה, כי זו החלה לפני

3 חודשים בלבד.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הקרן של 100 מליון הש"ח - מתי מורגנשטיין, אל תקנא בעסקים

הקטנים, שהקרן אמורה לסייע להם. העסקים הקטנים אינם רוצים לקבל את

הסיוע, בתנאים שהקרן מעמידה לפניהם. לכן , שום סכום עדיין לא הוצא ע"י

הקרן , ולא עזרו לשום מפעל.

כולנו תושבים, שנמל אילת חייב להמשיך להתקיים, כי הוא נכס לאומי

ואסטרטאי ממדראה ראשונה. לא יעלה על הדעת לטלטל עובדים ממקום למקום.



יש להעביר אוכלוסיה ממרכז הארץ לאילת, ולא להיפך. כשתיקטן פעילות

הנמל, רשות הנמלים לא תהסס לפטר עובדים, כי היא לא תממן אבטלה סמויה.

יש להקצות את האמצעים הדרושים, כדי שהנמל יפעל במתכונת של תפוקה

מלאה, ללא פיטורים, ואולי אפילו יתווספו עובדים.

אני מבקשת ממנכ"ל האוצר לדווח לוועדת הכלכלה על הסיכום שיתקבל

ע"י הצוות, שהוקם, והממשלה, כי לא אקיים דיון נוסף בנושא. איננו

רוצים לשמוע על ההחלטה, שתתקבל, מאמצעי התקשורת.

מ' זלצמן ;

שאול רזיאל התכוון לפתרון נקודתי וזמני, במידה והמשבר יגלוש מעבר

לזמן הסביר, ולא לפתרון, כפי שאת הסברת אותו. אני תושב אילת,

ומפתרונו שני שאול רזיאל, כפי שאת הצגת אותו, גם אני חושש.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אינני יודעת אם פרשנותך לדבריו נכונה. לדעתי, הפתרון להעביר

עובדים ממקום למקום אינו מעשי, כי מדובר בבעלי משפחות וכו'.

מ' מורגנשטיין ;

ייאמר לזכות רשות הנמלים, שכאשר התחילו הקשיים וההתמודדות לשמירה

על היקף הפעילות של נמל אילת, הנמל היה הראשון שהתייעל. הם הגיעו

לרמת התייעלות ותפעול מכובדת מאד. רשות הנמלים, חברת הספנות והנמל

עצמו מילאו את חלקם בצורה יפה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני נועלת את הישיבה.

תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה
12:35.

קוד המקור של הנתונים