ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/02/1992

הכרזה על כל האזורים הנפגעים - כ"אסון טבע"; הקצאת מכסות מים לדשאים וגינות נוי

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 385

בישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ח' באדר א 12( 'בפברואר 1992) ,שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: ש' ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

ג' גל

פי גרופר

ע' סולודר
מוזמנים
ג 'שליטין - מנכ"ל משרד החקלאות

י' כהן - מנכ"ל מ.ע.צ.

י' שחורי - מנכ"ל הקרן לביטוח נזקי טבע

ק' פורר - סמנכ"ל התאחדות האיכרים

ר' וולפמן - משרד האוצר

נ' רהב - ראש תחום נזקי טבע, משרד החקלאות

י' ולמן - ראש המועצה רמת-הגולן

א' ולנסי - ראש המועצה גליל עליון

ד' לוי - ראש המועצה האזורית בקעת הירדן

א' מעתוק - ראש המועצה האזורית מרום הגליל

ד' קרה - ראש המועצה קרית אונו

א' שמחוני - ראש המועצה חוף הכרמל

ג' מצר - סגן ראש המועצה גליל עליון

י' קלבו - סגן יו"ר המועצה האזורית גלבוע

נ' רובין - עירית ירושלים

י' אמון - מנהל המים מי-גולן

מ' ברכה - מרכז השלטון המקומי

מ' דלג'ו - מזכיר כללי באיחוד החקלאי

ר' רוזנבלט - מישנה למזכ"ל איגוד המושבים

א' אורן - האיחוד החקלאי

א' הראובני - מזכיר ארגון מגדלי פירות, התאחדות

האיכרים

א' חריטן - משקי בית"ר

ח' מולכו - המרכז החקלאי

א' שמחה - המרכז החקלאי

י' אבנימלך - מדען ראשי, המשרד לאיכות הסביבה

ע' איסרוב - כלכלן , הרשות להגנת הצרכן

א' דורמן - מנכ"ל מורג

י' בכנר - "מרבדשא", קיבוץ גבעת ברנר

י י סהן - מושב דור

י' פרני'י - מושב צרופה

ח' קלנסקי - "מרבדשא", קיבוץ גבעת ברנר

ע' רפאלי - "ספידשא", קיבוץ גילגל
מזכירת הוועדה
ל' ורון
קצרנית
ח' צנעני
סדר-היום
הכרזה על כל האזורים הנפגעים - כ"אסון טבע".

הקצאת מכסות מים לדשאים וגינות נוי.



הכרזה על כל האזורים הנפגעים - כ"אסון טבע"

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני פותחת את ישיבת הוועדה. נמצאים עימנו: גדי שליטין - מנכ"ל

משרד החקלאות, יהודה ולמן - ראש המועצה רמת הגולן , חיים מולכו מהמרכז

החקלאי, נתן רהב - ראש תחום נזקי טבע במשרד החקלאות, דוד לוי - ראש

מועצה אזורית בקעת הירדן , רונן וולפמן ממשרד האוצר, אהרון ולנסי -

ראש המועצה גליל עליון , גדי מצר - סאן ראש המועצה גליל עליון , יהלומה

שחורי - מנכ"ל הקרן לביטוח נזקי טבע, אלי חריטן - משקי בית"ר, דורון

קרה - ראש מועצת קרית אונו, יונתן אמון - מנהל המים מי-גולן , נלו

רובין - עירית ירושלים, קובי פורר - סמנכ"ל התאחדות האיכרים, מרדכי

ברכה ממרכז השלטון המקומי, מוטי דלג'ו - מזכיר כללי באיחוד החקלאי,

אורי אורן מהאיחוד החקלאי, ראובן רוזנבלט - מישנה למזכ"ל איגוד

המושבים, אברהם הראובני - מזכיר ארגון מגדלי פירות בהתאחדות האיכרים,

אריה שמחוני - ראש המועצה חוף הכרמל, אהרון מעתוק - ראש המועצה

האזורית מרום הגליל, יהודה כהן - מנכ"ל מ.ע.צ, יוסי קלבו - סגן י ו"ר

המועצה האזורית גלבוע ואסף שמחה מהמרכז החקלאי.
על סדר יומנו מונח הנושא
הכרזה על כל האזורים הנפגעים - כ"אסון

טבע". מצאתי לנכון להעלות נושא זה כנושא דחוף לדיון, בעקבות ארועי

מזג האויר הסוער בשבוע האחרון. אומנם היו אלה גשמי ברכה, אך הם היו

עזים מאד וגרמו לשטפונות והצפות. התוצאה: ישנם נזקים לא רק לתושבי

הערים, אלא גם לחקלאים. בגל הראשון של הגשמים נפגעו ראשונים: מועצה

אזורית חוף הכרמל, בת-שלמה וזכרון יעקב. גלי מזג האויר הסוער, השני

והשלישי, הגדילו לעשות; סופות ושלגים גרמו נזקים כבדים לחקלאות.

החקלאים הפסידו יבול, שירד לטמיון , וחלקם איבדו מקור מחיה ופרנסה.

מצב זה מחייב התיחסות רצינית ומהירה.

משרד החקלאות הגיש רשימה של 11 אזורים שנפגעו , לראש-הממשלה,

בתוקף תפקידו כשר החקלאות. הוא התבקש לאשר את הרשימה בישיבת הממשלה

ולהכריז על אזורים אלה כ"אסון טבע". נתן רהב דחה את הגשת הרשימה,

לראש הממשלה, כדי לכלול בה אזורים נוספים, שנפגעו בגשמים האחרונים.

מזג האויר הסוער גרם לא רק להצפות, אלא אם להרס תשתיות ניקוז

מרכזיות, במקומות שונים.

אני מצטערת, שנציב המים לא הופיע לדיון , על אף שהוזמן לישיבה

לפני שבועיים ואישר את בואו. הבוקר הוא הודיע על היעדרותו, עקב פגישה

עם משלחת, ששהתה במוסקבה, במשרד החוק. לנציב מים הוא חייב למלא את

תפקידו כראוי. הוא אמור להיות לצד החקלאים, לפעול למענם ולדבר בשמם.

לא יתכן , שהוועדה תזמין אותו לדיונים 3 פעמים, והוא אינו מגיע, כאילו

הוא מורם מעם. תקנון הכנסת מחייב כל אדם להופיע לדיון , שאליו הוזמן .

נציב המים עומד להתקין תקנות, לקיצוץ מכסות המים, שהציבור לא יוכל

לעמוד בהן. כל זאת בתקופה של שפע מים; המים זורמים לים-המלח, והוא

מסרב לדון בנושא של מכסות המים. נציב המים ייטיב עם עם ישראל, אם

יקום ויתפטר. יש למנות נציב מים ריאלי, שיחסו יהיה שונה, ולא נציב

מים שמתקין תקנות בלא התייעצות, אף עם הגורמים שהחוק מחייבו להתייעץ

עימם. המדיניות, שנקבעה בשנת בצורת, אינה מתאימה לשנה מבורכת - זוהי

אטימות. אני מלאת זעם על נציב המים. הוא איש אקדמיה, ושם מקומו. עליו

לפנות את מקומו.

ראש-הממשלה שלנו מופקד על תיקים שונים: חקלאות, עבודה ורווחה,

מדע. בנוסף, הוא ראש-ממשלה, שעוסק במדיניות ובתהליך השלום. התוצאה:

משרדים חשובים נשארים יתומים. טוב שישנם עובדי משרד מסורים, שדואגים

לטיפול בנושאים השונים.



פ' גרופר;

אנו פשוטים מדי בשביל נציב מים; אולי, איננו מבינים את שפתו.

ע' סולודר;

אינני באה להגן על נציב המים, אך רצוני להעמיד דברים על דיוקם:

התקנות עדיין לא נחתמו, ואפשר להגיש התנגדויות עד 31/3/92.
היו"ר שי ארבלי-אלימו זלינו
הוא לא היה צריך להתקין אותן כלל, כי הוא לא התייעץ עם ועדת

אספקת המים.

איו מנוס מלהכריז על כל הארץ כ"אסון טבע". מצד אחד, היו גשמי

ברכה. מצד שני, הגשמים הרבים והסופות גרמו לנזקים כבדים. חלק

מהחקלאים לא היו מבוטחים; יש לפצות את הנפגעים כתוצאה מאסון הטבע. את

חוק פיצוי נפגעי אסוך טבע, התשמ"ט-1989 חוקקנו, כדי שהחקלאים ידעו,

שבמקרה של אסון טבע הם יפוצו על עמלם, שירד לטמיון .

אני מבקשת לשמוע את גדי שליטין , מנכ"ל משרד החקלאות.
ג' שליטין
חוק פיצוי נפגעי אסון טבע עוסק בנזקים לנכס, שנגרמים כתוצאה

מארוע טבע חריג הגורם לאובדן פרנסה. בחורף הנוכחי, היו מקרים של

ארועי טבע חריגים ויוצאי דופן , העונים על 3 היבטים, עטיהם מדבר החוק:

1) עוצמתם של הארועים.

2) משך הופעתם של הארועים.

3) שילובם של מספר ארועים כאלה בעת ובעונה אחת.

היו 3 גלי שלג קשים באזורים, שזקני צפת לא זוכרים כמותם, כמו אגן

הכנרת. ירדו שלגים באזורים, בהם לא ירדו אלה עשרות שנים. היתה קרה

באי זורים חריגים כמו בערבה התיכונה, בצופר, בעידן , בפארן . במקומות

אלו נגרם נזק טוטלי לירקות בשטח פתוח. קרה וגישמי עוז היו גם בבקעת

הירדן , בנתיב הגדוד וצפונה לאורך בקעת פצאל, מושבי ביכורה, עמק בית

שאן ואגן הכנרת.

לפי נתוני השירות המטאורולוגי לא ירדו גשמים כאלה כ-142 שנים.

בתל-אביב לא ירדו גשמים כאלה 88 שנים. בבית ג'ימן לא ירדו כמויות גשם

כאלה 73 שנים. מזג האויר הסוער (סופות חזקות, שלגים וקרה) גרם

לשיטפונות, להצפות ולנזקים קשים בכל רחבי הארץ. היו רוחות חזקות,

שעוצמתן הגיעה ל-130 קמ"ש או ל-130 משבים בגב ההר של בקעת הירדן .

משבים אלה עקרו עצים מבוגרים, כמו עצי אבוקדו והדרים, בראשל"צ ובנצר

סירני. היתה קריסת סככות של תרנגולות. בגליל נגרם נזק, עצום לישובים

כמו: דלתון , אליפלט ועוד; התרנגולות מתו מהקור ומהצמא. הצמא נגרם

מקיפאון של מערכת ההשקייה והשתיה של העופות. גם הביצים קפאו.

בגליל וברמת הגולן היתה תמותה של פרות, בעיקר בולדות ובצעירים -

היקפו של הנזק רב, אך עדיין איננו ברור. בחוף הכרמל ובגליל המערבי

היו נזקים קשים למטעים; מתוך 6 אלפים דונם של בננות, 3 אלפים דונם

עמדו תחת שלג וקרסו על פריים. הטמפרטורה היתה מתחת ל-0. הנזק למטעי

הבננות, בעמק הירדן , היה פחות מאשר בחוף הכרמל, כי רוב היבול כבר

נקטף. בגלל השלג, הקרה, ההצפות והרוחות החזקות, התמוטטו עצים, כמו

עצי אבוקדו, בכל הארץ. נגרמו נזקים קשים לפרי עצמו. הפרי הצטמק;

העוקצים מצטמקים ומשחימים, ובחתכי הפרי ישנם עורקים חומים. לכן ,

הפירות נפסלים ליצוא או לשיווק לשוק המקומי.



הנזק, שנגרם לעצים בגלל ההצפות, יתברר בעתיד. היו הצפות במטעים

נשירים. נזקים אלה באים לידי ביטוי במטעים, הרגישים לעודפי מים בקרקע

ולחוסר איורור, כמו אפרסק ומישמש - קשה לאמוד נזקים כאלה. אלה יופיעו
באביב
תהיה פריחה ואולי פרי צעיר, אך לאחר מכך תהיה תמותה של העצים.

באיזורים של קרקעות כבדות, כמו ניר-בנים, היתה בעיה גם השנה. במטעי

השסק, בבת-שלמה ובזכרון יעקב, ישנה תמותה של עוברי הפרי החנוט. הנזק

הולך וגובר מיום ליום, ואיננו יודעים כיצד להעריך את הנזק.

השטפונות, בואדיות, גרמו לערוצים בתוך מטעים - נזקים קשים לתשתית

ולפרדסים. בעקבות הרוחות החזקות, נפלו פירות העצים ונוצרו "שטיחים"

של פרי, כמו זן השמוטי בהדרים, ברחובות וברעננה - עוקץ הפרי הולך

ונחלש, ומתנתק מהעץ. קיימת היחלשות מצטברת של הפרי.

ענף הירקות, בשטח הפתוח, נפגע כולו, חממות רבות קרסו בגוש קטיף

ובגוש אשכול. לפעמים, החממות לא קרסו אך יריעות הפלסטיק נקרעו, או

שלא היה חימום בחממות, בענף הירקות והפרחים, והיבול נפגע קשה מהקרה.

נזקי הקרה היו חמורים מאד, ויהיה קשה להעריכם. בענף תפוחי-האדמה,

הוצפו כ-15-12 אלף דונם. הנזקים יורגשו אצל הצרכנים, כי עלול להיות

מחסור במיני ירקות מסויימים.

מזג האויר הקשה גרם נזק למשק המדינה, לחקלאים וגם לצרכנים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מהו אומדן הנזקים ?
ג' שליטין
כל אומדן , שננקוט בו עתה, יהיה חסר כל משמעות. אין אפשרות להעריך

את הנזקים, כי אי אפשר להשוות את נזקי השנה, שקרו באיזורים ובענפים

רבים כל כך, לנזקי שנים קודמות, ואין להפריח אומדנים.

הוקם מטה חירום, בראשותו של נתן רהב ובשיתוף פעולה של יהלומה

שחורי. מטה זה יפעל עם המערכות השונות במשק: מערכת ההדרכה של משרד

החקלאות, מערכת השמאים, מערכת החקלאים והקרן לנזקי טבע. ראשית, יש

לבצע תיעוד ואיסוף נתונים מדוייקים של הנזקים. לאחר-מכן , יעריכו

שמאים את הנזק בצורה מפורטת. איסוף נתונים אינו יכול להיעשות ע"י

השמאים בלבד, אלא בסיוען של המערכות השונות, כמו: ועדות חקלאיות של

מועצות מקומיות והקרן לנזקי טבע. מערכת מטה החירום החלה בעבודתה, כבר

בסוף דצמבר. מטה החירום מתעד, בצורה מדוייקת ואינטנסיבית, את כל

הנזקים. תיעוד הנתונים ירוכז במשרד החקלאות.
קיימות שתי רמות של נזקים
1) נזקים המכוסים ע"י הקרן לנזקי טבע.

2) נזקים, שאינם מכוסים ע"י הקרן לנזקי טבע.

הפער, בין מה שהקרן מכסה לבין הנזק בפועל, צריך להיות ממומש ע"י

ההכרזה של "אסון טבע". ישנם נזקים, שלא מכוסים ע"י הקרן : אובדן של

מיבנים וציוד, תשתית, מערכות השקייה, תשתית של הקרקע ועוד. עלינו

לדעת שעיבוד הנתונים דורש זמן ארוך.

ראש-הממשלה, שהוא גם שר החקלאות, יעלה הצעה להכרזה על אסון טבע,

בפני הממשלה, ב-23/2/92.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם ההכרזה על אסון טבע תיעשה לגבי כל הארץ ?
ג' שליטין
ההכרזה תיעשה לגבי כל מקום, שבו קרה אסון טבע, לפי הגדרות החוק,

לא אומר, כעת, אם יוכרז אסון טבע בכל הארץ או בחלקים מסויימים. אני

מקווה שההצעה, להכרזה על אסון טבע, תתקבל ותצא לפועל.

פי גרופר;

אם ירד שלג במקדם בו לא קרה כדבר הזה 80 שנה, זהו אסון טבע, אם

לפי הגדרות החוק. יש להכריז אסון טבע על כל אזורי הארץ. בעתלית ירדו

כ-1000 מ"מ מים, וכל החוף היה מוצף. אני חושש מהעובדה, שאין לנו שר

חקלאות שידבר בשמנו בממשלה. אני מעריך את הנזקים בין חצי למיליארד

ש"ח. למזלנו, הצלחנו להתקין את התקנות. הוצאת התקנות ארכה שנתיים

וחצי, כי היה מי שביקש לעכב את התקנתן . הן , אולי, לא מושלמות, אך הן

קיימות ואפשר יהיה להיעזר בהן .

אני מציע לארגן משלחת של חברי ועדת הכלכלה, שתבקש לפגוש את ראש

הממשלה. בפגישה נבהיר לו את חשיבות הההכרזה על אסון טבע ועוצמתה. יש

לעשות זאת לפני הפריימריס והבחירות לשביעיות. את המועמד לתפקיד ראש

הממשלה, מטעם הליכוד, יבחרו ב-20/2/92.

נתן רהב, יש להיערך בצורה נקודתית, ולנצל את האגודות, כי הן

הבסיס לנושא זה.

אנו קבוצה בסיסית של חברי-כנסת, שפועלים תמיד למען החקלאות,

דגלנו בהישארותה של הקרן לנזקי טבע, כאשר היתה כוונה לבטלה ולהעדיף

חברות פרטיות - וצדקנו ; לולא הקרן , שנושאת במעמסה המעשית בשטח, המצב

היה גרוע יותר.
ע' סולודר
היועץ המשפטי של חברת החשמל סיפר על הצפחה של תחנת החשמל רוטנברג

ערב חנוכתה, בשנת 31 19. פתיחת התחנה נדחתה בלמעלה משנה. כל עובדי

החברה התגייסו לתיקון התקלות, ללא קבלת תמורה או משכורת. המצב הנוכחי

הינו ללא תקדים. הודות לעקשנותנו, קיימים חוק אסונות טבע והקרן לנזקי

טבע, אשר משלימים זה את זה.

אני תומכת בהצעתו של חבר-הכנסת גרופר, להיפגש עם שר החקלאות

ולתבוע הכרזה על אסון טבע. יש להכריז על אסון טבע, כבר עתה, ולא

לחכות לנתונים מדוייקים ובדוקים, שאיסופם יארך זמן רב.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את אסף שמחה מהמרכז החקלאי.
א' שמחה
ראשית, אסון טבע קרה, ואירגוני החקלאים הכריזו על כך בכנס, שנערך

אתמול במרכז החקלאים. למרות זאת, עדיין לא שמענו התייחסות של ראש

הממשלה לנושא ההכרזה. ההכרזה חייבת להיעשות מיד.

שנית, על הממשלה ומשרד האוצר לומר לנו מי יהיה אחראי לפיצויים.

הפיצויים צריכים להינתן לא רק על פי מה שמתחייב מהחוק בלבד, אלא גם

על פי מה שמתחייב מהעניין . המצב המורלי והנפשי של החקלאים קשה ביותר.

על מדינת ישראל להגיב, בנחרצות, כדי לשקם את החקלאות, כפי שמשקמים

צבא לאחר מלחמה. אני שמח על פעולת ועדת הכלכלה, שתמיד מלווה אותנו.

אני רוצה לציין , שעדיין לא התקבלנו לפגישה אצל רוה"מ, למרות בקשתנו

לפוגשו אתמול. הוא עסוק בפריימריס. במסגרת הפריימריס, הוא יכול



להופיע בתקשורת ולהודיע, שהממשלה תסייע למערכת החקלאית ותשקם אותה.

שלישית, ישנה נטיה בארץ, בעיקר במשרד האוצר, ליבא מוצרים לשוק

המקומי. אין ספק, שלאור מכות החורף האחרונות, ייקשרו קשרים מסחריים

לייבוא, כדי לספק את צריכת השוק. אני ומבקש מוועדת הכלכלה, מהכנסת,

ממשרד החקלאות ומהממשלה הגנה, שהיבוא יהיה זמני. איך להפוך את ההכרח

הזמני לפתרון של קבע.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבקשת לשמוע את יהודה ולמן , ראש המועצה רמת הגולן .
י' ולמו
היקף הנזקים הוא גדול. המים שפרצו ממאגר מרום גולן , הציפו שטחים

רבים. ההצפות והקרה גרמו לנזקים חריפים בעיקר בפירות סובטרופיים,

בבקר ובחממות. עד היום, היתה התייחסות צינית ולא ציונית לחקלאים

ולפרנסתם. אני מקווה, שהתייחסות זו תשתנה. היה זלזול בחקלאות, והיתה

התייחסות למערכת הפוליטית בלבד. בחקלאות ישנם נושאים, שאם היו

מטופלים כראוי ובזמן , המדינה היתה חוסכת ומרויחה יותר כסף. כדי לטפל

בנזקים ולחזור לצמיחה, יש לפעול במהירות. כולנו התבשרנו שהממשלה תחדל

לתפקד מה-17/3/92, ויש להגיע לפתרונות לפני כן.

אנו יודעים, שיושבת-הראש, פועלת בשיטתיות, בדבקות ובאמונה,

למעננו.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הוועדה תמשיך לפעול, להתכנס ולהזמין נציגי ממשלה לדיונים, כדי

לעקוב אחרי הנושאים השונים, גם בזמן הפגרה. הישיבות תיערכנה, גם אם

אהיה היחידה, מבין חברי הוועדה, שאגיע אליהן.
י י ולמן
נושא אסון הטבע צריך להיות בראש סדר היום של המדינה ולהיפתר בזמן

הקרוב.

תשתית הכבישים ברמת-הגולן נפגעה קשה מאד. אנו מצפים מהגורמים

המטפלים, למענה ולטיפול מהירים.
אי דורמו
אני מצפה מהממשלה, שתכריז על אזורי הגליל והגולן כמוכי אסון טבע.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבקשת לשמוע את אהרון ולנסי, ראש המועצה גליל עליון .

א' ולנסי;

אני רוצה לציין את רגישותה של יו"ר הוועדה; אני מכהן כראש מועצה

3 חודשים בלבד, וכבר זומנתי לוועדה מספר פעמים.

מרכיבי בטחון ומענקי בטחון לישובי עימות - עד היום אף ממשלה לא

העיזה לנגוע בתקציבים אלו. עתה, זוהי הפעם הראשונה, שישובי העימות

אינם יכולים לבנות דבר. לכן, אל נתפלא אם גם הנושא הנוכחי יתקבל

בציניות.



לפעמים, הטבע או ריבונו של עולם, משטים בנו. כאשר קיצצו את

מיכסות המים ב-60% ב-1986, זרענו רק .50% מהשטחים בגליל. עתה, אותם

מים, שבעטים זרענו מעט, באו וחיסלו את המעט שנזרע. לזה גרמו

הפוליטיקאים ולא ריבונו של עולם.

אראה לכם במפה את תוצאות מזג האויר הסוער. בגליל העליון ישנם 30

ישובים. מעמק החולה מערבה לכיוון הרי נפתלי יש 95 אלף דונם - 45 אלף

דונם מהם מוצפים. ספק אם תהיה זריעת חורף. הישובים: יסוד המעלה ונאות

חרמון בקשו ממני לייצג אותם; יש שם מטעים, שנעקרו ממקומם, ונוצר אגם

גדול.

הכבישים - נושא זה הוזכר ולא ארחיב. ייאמר לזכותה של מ.ע.צ שהיא

התחילה בבדיקת הנזקים ובשיקום הכבישים.

מערכת הניקוז - מגשר הפקק עד גשר בנות יעקב הירדן נסב לאחור;

הספיגה האפשרית של הקרקע היא 150 לשניה, אך ירדו 350. מכיון שהקרקע

לא יכלה לספוג את המים הרבים, זרמו אלה לאחור והציפו שטחים רבים. יש

להעמיק את מערכות הניקוז ולהשקיע בהן , אלא אם כן רוצים שתופעת ההצפות

הקשות תחזורנה מדי שנה. תעלות הניקוז, המזרחית והמערבית, קרסו. גם

הקבוצניקים אינם יכולים לעמוד בנטל. עלינו לדעת, שזהו מבצע לאומי.

ישובי ההר - מדובר על קבוצים שנמצאים על הגבול ועל ישובים כמו

מבואות חרמון. הדרכים קפאו ואי אפשר היה להוציא את החלב מתוך

הישובים. כתוצאה מכך, נשפכו כמויות חלב רבות. בנוסף, עקב מזג האויר,

הישובים היו מנותקים, והיתה בעיה של אספקת מזון לתושבים.

אני מצפה ממשרד החקלאות לפעולות שיקום מקצועיות ולפחות ציניות

מהכנסת. יש להבדיל בין פוליטיקה לבין פרנסה וחיים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את אלי חריטן ממשקי בית"ר.
א' חריטן
נאמר כאן , שיש לכסות את ההפרש בין מה שמכסה הקרן לנזקי טבע לבין

הנזק עצמו. האם ישנם נתונים לגבי ישובים, שאינם מכוסים ע"י הקרן? -

ישנם פרדסנים רבים, שהקרן והחוק אינם מכסים אותם, שנפגעו קשה וזקוקים

לעזרה.

נ י רהב;

זוהי פרשנות לא מדוייקת.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הממשלה תצטרך לפצות את החקלאים, גם על נזקים שאינם מכוסים ע"י

הקרן לנזקי טבע.

אני מבקשת לשמוע את קובי פורר, סמנכ"ל התאחדות האיכרים.
קי פורר
הדבר החשוב ביותר, כרגע, הוא: תגובה מהירה. אני מקווה שההכרזה על

אסון טבע, אכן תיעשה בתוך עשרה ימים. אחריה, יש צורך בהתארגנות מהירה

של משרדי החקלאות והאוצר. יש לשלם מיקדמות לחקלאים, כדי שיוכלו לשקם

את הנזקים שנגרמו. אם תהיה סחבת, בדיקות ושמאויות, שאורכות 2-1 שנים,

לא יהיה לזה ערך.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבקשת לשמוע את מוטי דלג'ו, מזכיר כללי באיחוד החקלאי.
מ ' דלג'ו
לא אפרט את הנזקים, שנגרמו לחקלאות; התקשורת עושה זאת היטב.

ראשית, ישנם נזקים שנראים כבר עתה, אך ישנם נזקים שייראו רק

בעתיד. יש לחשוב כיצד ניתן לפצות את החקלאי גם על הנזקים, שעדיין לא

נראים.

שנית, יש להכריז על "אסון טבע" מיד. בנוסף לנזק פיזי לחקלאות,

נגרמה עוגמת נפש קשה לחקלאים. ככל שי וקדמו ההכרזה והעזרה לחקלאים,

הרגשתם תלך ותשתפר.

שלישית, חוק אסונות טבע חל על המבוטחים בלבד. ישנם נזקים, שנגרמו

לאגודות ולתשתיות, כמו אסונות סחף - ואינני יודע אם החוק חל עליהם.

אם החוק לא מכסה אותם, יש למצוא להם פתרון הולם.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבקשת לשמוע את אריה שמחוני, ראש המועצה חוף הכרמל.

א' שמחוני;

חוף הכרמל הינו האזור הראשון שנפגע מאסון הטבע, כבר ב-9/12/91.

מיד לאחר-מכן זכינו לביקור של נציגי משרד החקלאות, שטיפולם בנושא היה

אבהי ויסודי. אפילו נציב המים הגיע לביקור. הוא צפה בנחל דליה הזורם,

ואנו אמרנו לו, שרוב המהנדסים היו תלמידיו. הוא הודיע, שכמויות המים

הללו הן שוליות ורובן תיספגנה בקרקע.

תשתיות דרכים וכבישים - כבר ב-9/12/91 נאלצנו לפתוח כבישים

ראשיים ולהעביר את המים מצד אלד של הכביש לצד האחר. פתחנו כבישים

וסילקנו גישרונים, שהתאימו לשנות רזון . ישנם גישרונים, מעבירי מים

ודרכים רבים ש"נקרעו" ממקומם, עקב מזג האויר.

סחף - באי זורים גדולים, כמו בבת-שלמה, נסחפו מטעים שלמים. מדובר

על שטח של כ-300-200 מטר.

מוכרחים להתחיל לשלם מיקדמות לחקלאים, כדי שאלה יתחילו במלאכת

השיקום.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את אהרון מעתוק, ראש המועצה האזורית מרום הגליל.
א' מעתוק
אני מייצג את אחד האזורים הקשים ביותר, מבחינת סוג האוכלוסיה

ומצוקתה. הנזקים אצלנו היו חמורים, ואני מצפה לתשובות מינימליות,

ממנכ"ל משרד החקלאות, שאוכל לתיתן לתושבי האיזור. ידוע, שהקיום

באיזור זה קשה לא רק בשנים קשות, אלא גם בשנים מבורכות.

עשרות מכיוני ביצים קפאו ונסדקו, ואי אפשר לשווקן . אם מועצת הלול

תחליט לקלוט אותן , זה יהיה במחיר הפסד נמוך ביותר. 400-300 ראשי בקר

קפאו למוות במושבים דלתון ועלמה. קפאו גם עשרות עגלים לפיטום, שהיו

בתוך צריפים.



מאות מדי מים התפוצצו, המים זורמים באיו מפריע ואיך פתרון באופק.

25 מנועי טרקטורים שבקו חיים כתוצאה ממזג האויר הסוער, ו-10 משאיות

איבדו את מנועיהן מהקור.

היו מכות קור במטעים, כמו אבוקדו ומנגו. תעלות הניקוז במטעים

זקוקות לשיקום יסודי, וכל ההשקעה בהן ירדה לטמיון .

מושב אביבים - "מקורות" שוב סגרה להם את המים. הישוב חייב כסף

ל"מקורות". זו מצאה הזדמנות להכות בתושבים. הישוב נפגע מאסון הטבע,

והחברה באה ומוסיפה עבי האסון . אביבים הוא סמל ישובי העימות. מנכ"ל

משרד החקלאות צריך להוציא הנחיה, שאין להטיל סנקציות על ישובים,

בתקופה קשה כזו.

מנכ"ל מ.ע.צ, כבר בקיץ חזית בכבישים ההרוסים במרום הגליל. עתה,

לאחר מזג האויר העז, מצבם גרוע הרבה יותר.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את דוד לוי, ראש המועצה האזורית בקעת הירדן .
ד' לוי
אם ירד שלג בבקעת הירדן , זה מראה על גודלו של אסון הטבע. היה נזק

טוטלי לירקות.

פרחים - היה נזק ישיר. אנו נמצאים באיזור שמרבית שטחיו, 1300

מתוך 1700 דונם, הם שטח פתוח, ואנו רגילים לטמפרטורות מסויימות. בקיץ

הבא היינו אמורים לקטוף חרציות, ששיא פריחתן אמור להיות בתקופה

הנוכחית. רק 20% מהפרחים יצליחו. אנו הצלחנו לפתח טכניקה של גידול

גיבסנית בטמפרטורות ממוצעות של בקעת הירדן ובשטח פתוח. עתה, אנו

רואים שדות ירוקים כחרדון , במקום שדות לבנים. הפסדנו את פרחי

הוולנטיין ליצוא, ואיכותם, כנראה, תהיה ירודה ביותר. לכן, כמויות

פרחים רבות תושמדנה.

עם ישראל חוגג את עליית המפלס הלאומי, אך אנו סבלנו מכך. לפני 3

שבועות פתחו את סכר ארם-נהריים, ולא הודיעו לנו על כך. עתה, פותחים

גם את סכר דגניה, והמים זורמים לכיווננו. אין לנו תשתיות מתאימות,

שתקלוטנה את המים הרבים. לכולם נדמה, שמדובר בזרימה לירדן , וזוהי

טעות. המים זורמים אלינו, לאגם, שכל אורכו הוא בין 80-90 מטר בלבד.

המים זורמים לכיוון ים-המלח, ולא לירדן . כל גישרי הירדן מוצפים,

ורואים רק את גגות מכולי המים. שטחי עצי התמר הוצפו, ואלה נראים

כשיחים ננסיים בלבד.

הירדן הדרומי - הצפות ענקיות, של כ-8 אלף דונם, שאין מי שמטפל

בהן כלל. יש לתת תשומת לב מיוחדת לירדן הדרומי. הוא תמיד מתואר

כ"זרזיף של הירמוך", אך אחת למספר שנים הוא נפתח וזורם בגאון , גם

בשנים פחות קטסטרופליות מהשנה הנוכחית. לא אוגרים את המים הזורמים

בו, והם הולכים לאיבוד.

תשתיות - בקעת הירדן אינה רגילה לכמויות מים אדירות. הכבישים,

גשר אי וגשר בי, סגורים. כביש 90 מתוחזק ע"י מ.ע.צ יו"ש, וידוע
שציודה מצומצם ביותר
טרקטור ומחפרון משנת 1983. לפני מספר שבועות

הוחלט, בהסכמתם של מנכ"ל מ.ע.צ והשר אריאל שרון , להעביר את כביש 90

לאחריותה של מ.ע.צ ישראל. בקעת הירדן עדיין מנותקת בכבישים מסויימים.

גשר אלמליח הרוס, ובקשנו מהצבא גשר ביילי. כאשר אוטובוס, המסיע ילדים

משדמות מחולה לביה"ס בשדה אליהו, מגיע לגשר מצד דרום, הילדים חוצים

את הגשר ברגל; הגשר עומד לקרוס, ואיננו מוכנים לסכן את ילדים בני 6,

או כהסיעם במשך שעה וחצי, ע"י עקיפת הגשר - זה לא מעשי. בקשנו את



עזרתו של אלוף הפיקוד, ואני מקווה לקבלה. אני מקווה, שחברת מ.ע.צ

תהיה מהירה בביצוע עבודות השיקום.

החקלאים - ועדת הכלכלה הינה הועדה היחידה שחשה לעזרתנו. אנו

מחזקים את ידי היו"ר. הצלחותייך נרשמות לפנינו. אני מודע ליכולת

המצומצמת של ועדת הכלכלה, אך היא הכתובת היחידה של החקלאים ואין

אחרת.

מקדמות - בבקעת הירדן נגרמו נזקים לא רק ממזג האויר, אלא גם

מהאינתיפאדה. מס רכוש נותן עם פעולת השמאות הראשונה פיצוי של 80%

מהנזק מייד, ורק לאחר-מכן אפשר לערער. אם תשלום המקדמות והפיצויים על

נזקי אסון הטבע, ייעשה בדומה למס רכוש, תהיה זו הצלחה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את ראובן רוזנבלט, מישנה למזכ"ל איגוד המושבים.
ר' רוזנבלט
המשק המשפחתי המושבי, באזור הצפון, מבוסס על ענף אחד ואיננו

מגוון ; חקלאים רבים, בעיקר במקומות בהם הנזק הוא רב שנתי, עלולים

להגיע לפת לחם, כי כל פרנסתם ירדה לטמיון.

דובר כאן על הצורך בביצוע מהיר של תשלומים ופעולות שיקום. נושא

האשראי איננו קיים, כי אירגוני הקניות אינם מתפקדים. כאשר לול לא קרס

ורק התרנגולות מתו, ניתן להחזיר את החקלאי למעגל היצור ולא להופכו

לנזקק. וזאת, ע"י פתרונות הולמים. עקב אי תפקודם של ארגוני הקניות

והנתק עם הבנקים, יש למצוא פתרונות שיאפשרו לחקלאי לחדש את היצור.

אני מברך את יושבת-ראש הוועדה על טיפולה המהיר בנושא. אני מברך
את אנשי משרד החקלאות
מנכ"ל המשרד, ואנשי הקרן לנזקי טבע יהלומה

שחורי ונתן רהב, שהיו בשטח כבר לפני האסון עצמו. למרות שאין שר

חקלאות במשרד, העובדים עושים את עבודתם נאמנה.

כולנו קשורים לתנועות שונות. על כל אחד מאיתנו ליצור קשר עם

נציגיו ולדרבן אותם לצאת לעזרתנו.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את יוסי קלבו, סגן יו"ר המועצה האזורית גלבוע.

י י קלבו;

בגלבוע הוכרז אסון טבע, כבר לפני שנתיים, כשאחד התושבים נסחף

ומת. לאור אסון הטבע האחרון , יש להוציא לאור, כמה שיותר מוקדם את חוק

גדליה גל ועובדיה עלי, ולהוציאו לפועל. בעמק ובגלבוע, חרב עולמם של

החקלאים. יש להכריז על כל הארק כ"אסון טבע", ועל בסיס קריטריונים

לקבוע את הפיצויים המתאימים.

אני מכבד ומוקיר את משרד החקלאות, שהוא הגורם הזמין והמיידי

ביותר. המועצות המקומיות נדרשות לשקם מערכות כבישים ותשתיות רבות.

חבל, שמנכ"ל משרד הפנים, שהוא תושב הגלבוע, לא בא לעזרתנו. לפני

יומיים, נאלצנו לחלצו מביתו, כדי שיוכל לנסוע לירושלים.
ג' גל
מדוע חילצת אותו ?
י' קלבו
מורדות הגלבוע הפכו לאגם גדול, כמו בסיפור סיסרא התנ"כי.

בפגישה עם רוה"מ, אל תפסחו על הנושאים החשובים הללו. המועצות

נאלצו להשקיע סכומי כסף גדולים בפעולות שיקום דחופות, ואין מי שיפצה

אותן על כך.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
הוועדה טיפלה, בנאמנות, בחוק הסדרים במשק המשפחתי, של גדליה גל,

וחתומים עליו 60 חברי-כנסת ביניהם: אני, עדנה סולודר ופסח גרופר.

אתמול קיימנו שתי ישיבות רצופות על החוק, סיימנו אותו, ומה שנשאר הוא

ללטש אותו. משרד האוצר מאיים לטעון לנושא חדש. לכן , הנושא יעבור

לדיון בוועדה הכנסת. אם זו תחליט שמדובר בנושא חדש, סעיפים רבים לא

ייכללו בחוק. אנו נעשה את כל המאמצים, שטענותיו של משרד האוצר לנושא

חדש לא תתקבלנה, ושהחוק יאושר בנוסח שאושר אתמול בוועדת הכלכלה. אנו

הצלחנו לכלול בחוק את קבוצי רמת-הגולן ובקעת הירדן ואת הקיבוצים,

שאינם נכללים בהסדר המושבים או בהסדר הקיבוצים, והם בטיפולה של

הסוכנות היהודית - דהו הישג לא מבוטל. אני מודה לחברי-הכנסת על

תמיכתם בחוק. אני מקווה, שטענות משרד האוצר לא תתקבלנה, ונוכל להביא

את החוק לקריאה שנייה ושלישית בתוך 10 ימים. למרות הלחצים השונים מצד

הממשלה, המשכנו לדון בחוק, כי אנו מודעים לחשיבותו ולמצוקת הישובים.

התעללות הבנקים ביישובים, במשך חודשים, זיעזעה אותנו. הרגשנו חובה

להביא את הנושא לחקיקה, בטרם יוחמר המצב.

הניקוז - קיימנר ישיבה מיוחדת בנושא זה, וגם אז נעדר נציב המים.

נציב המים צריך להתפטר. יש צורך בנציב מים שמכבד את הכנסת ואת

החקלאים. באותה ישיבה לא סיימנו את הדיון בנושא הניקוז. אני רוצה

לציין , לתשומת ליבם של מנכ"ל משרד החקלאות ורוה"מ, שאין אפשרות ללבן

נושאים, שהאחראים הישירים להם אינם מגיעים לדיונים. מדובר במחדל של

נציבות המים, שלה יש 4 מליון ש"ח, שאינה יכולה לעשות עימם דבר.

התשתית נהרסה לחלוטין , במקומות רבים, וכדי לשקמה דרושים 80-70 מכיון

ש"ח. אין יודעים אם משרד האוצר יעניק את התקציב הדרוש.

אני מבקשת לשמוע את חיים מולכו מהמרכז החקלאי.
חי מולכו
יש לזרז את ההכרזה על אסון טבע. אחרת, לא יהיה ניתן להתחיל

במלאכת השיקום. יחד עם זאת, נראה לי, שניתן לבצע דברים גם בטרם נעשתה

ההכרזה. חוק אסונות הטבע יופעל השנה בפעם הראשונה. יש להקים ועדה

מיוחדת שתעסוק בנזקים, שבראשה יהיה איש משרד החקלאות.

ג' שליטיו ;

הוועדה כבר קיימת ופועלת.

ח' מולכו;

ההכרזה על אסון טבע צריכה להיות מהירה, אך ישנם פעולות מעשיות,

שניתן לבצען אם לפני ההכרזה. ראשית, יש לקבוע ע"י מי תיעשה מלאכת

השמאות. לקרן לנזקי טבע יש צוות שמאות מעולה, אך הוא מוגבל וחייב

להיעזר בכוחות חיצונים. אם למס רכוש יש מנאנון מאומן בהערכות. המחלקה

הכלכלית, במרכז החקלאי, כבר החלה בעריכת התחשיבים השונים. יש צורך

בהערכה ראשונית של הנזקים, כדי להתחיל בשיקום או בזריעה מחדש, שנית,

יש צורך בבתשלום מקדמות של 50% מהנזק, ובמקרים מסויימים אף יותר מ-

50%. משרד החקלאות צריך להפעיל את רשות התכנון ולהכין תחשיבים לתשלום



הפיצויים. משרד האוצר צריך להקצות, כבר עתה, כספים לשיקום, כי יש

לאשר את תשלום המקדמות לפני יציאת הכנסת לפגרה ב-18/3/92. מקדמות

ובחירת מבצע התשלומים אפשר לעשות לפני ההכרזה על "אסון טבע" -

הניזוקים זכאים לפיצוי, על פי החוק, בזכות ולא בחסד. סביר להניח,

שיתעוררו קשיים בתשלום הפיצויים לחקלאים רבים, שאינם מבוטחים. לכן ,

יש להתקין תקנה בנושא זה, בעיקר, לגבי לולים או מיבנים לא מבוטחים.

נ י רהב;

האינפורמציה שהצגת אינה מדוייקת. החוק אינו מחייב מיבנים להיות

מבוטחים, ואיך ליצור פאניקה.
ח' מולכו
אני מקווה, שאתה צודק. לסיכום: ניתן לבצע את הפעולות, שמניתי,

במקביל להכרזה על אסון טבע, אם נחכה, הביורוקרטיה תהרוס את הכל.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את יהודה כהן , מנכ"ל מ.ע.צ.

י' כהו ;

מערכות כבישים של אלפי קילומטרים נפגעו ממזג האויר. אלפי תעלות

ניקוז וגשרים מעבירי מים נפגעו מהקרה. ישנם מערכות כבישים שכוסו

בכמויות אדירות של סחף, אבנים, פסולת ומים. כבישים רבים נותקו למספר

שעות, לעיתים אף ליותר. נפגעו, בעיקר, כבישים שנסללו לפני עשרות

שנים. נגרמו נזקים למערכות כבישים מקומיות או אזוריות: רמת הגולן

ועוד. רוב הכבישים האלו נסללו ע"י הסורים, לפני שנים רבות. שוליהם של

כבישים רבים נסחפו ונעקרו ממקומם. אף מערכת כבישים, אפילו המודרנית

ביותר, לא יכולה לעמוד בכמויות המים הרבות ובעוצמתם. יש להניח,

שהצפות של כבישים או ניתוקם לזמן קצר עשויים לקרות אחת למספר שנים -

אנו לוקחים זאת בחשבון בעת תכנון הכבישים.

כתוצאה מהזנחה של מערכות ניקוז או חוסר תקציב לטיפול בהן ,

מעבודות עפר לא מבוקרות, מבינו י מסיבי ומאי הסדרה של נחלים, משטר

הזרימה של הנחלים, בשטחים פתוחים, שונה לחלוטין . התוצאה: מה שתוכנן

לפני 20 שנה אינו מתאים כמה שתוכנן כעת. יש צורך בניקוי ובפתיחת

תעלות מים, במעלה או במורד, ובהרחבה והסדרה של תעלות הניקוז. ישנן

תעלות, שהתמלאו בפסולת. הן הוצפו בגל הגשמים הראשון. המים הגיעו

לגשרים והציפו אותם. לפעמים המים והפסולת יצרו סכרים. אלה יצרו לחץ

על כבישים, וגרמו לתזוזתם. נכון הוא שכמויות המים הן חריגות, אך

לנזקים הרבים סייעו פעולות, שלא נעשו בעיתן , במשך שנים רבות - את

המתיר אנו משלמים עתה וב"גדול". זהו נזק של עשרות מליוני שקלים, ואנו

מחכים להערכות.

החברה עוסקת בשיקום, כבר מחודש דצמבר, בימים, בלילות ובשבתות,

כדי לשמור על כבישים פתוחים. עובדי החברה אינם מקבלים בונוסים.

כביש 90 בבקעה וכביש אסחה בעזה - כבישים אלה אינם שייכים למ.ע.צ

ישראל, ואנו נשמח לקבלם לאחריותנו. אנו רוצים ויכולים לטפל בהם, אך

הם אינם מתוקצבים ע'יי האוצר ואינם מוכרים לשייכים לנו. לא רק כביש

הבקעה הארוך דורש טיפול, אלא גם כביש אלמליח, כביש עוג'ה ועוד.

כבישים אלה מתוקצבים ע"י המינהל האזרחי. אם הם יועברו למ.ע.צ, יצטרפו

לתקצב אותם.
ברצוני לבקש את עזרת ועדת הכלכלה בשני נושאים
1. חלק מתקציב מ.ע.צ, השנה, מבוסס על רשות הנמסים. הסעיף, בנושא זה,

טרם עבר מסעיף רזרבה לסעיף תקציב, בוועדת הכספים. אני מבקש לזרז

זאת.

2. מ.ע.צ תפנה לקבל אישור לקבלת 400-300 עובדים חדשים לעבודה מסיבית

בשיקום התשתיות, בתיקון סוללות, תעלות ומעבירי מים, בכל רחבי

הארץ. קבלת עובדים אם תתרום להקטנת האבטלה במשק. כמו-כן , אנו

מבקשים תוספת תקציב, שעדייו איננו יודעים את גודלה, כדי שנוכל

לתקן את הנזקים הישירים, במערכות הכבישים, כבר בקיץ הקרוב.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את יהלומה שחורי, מנכ"ל הקרן לביטוח נזקי טבע.
י י שחורי
רצוני להגיב על נושאים שונים, שהועלו בדיון .

חקלאים שאינם מבוטחים - רוב החקלאים, גם במושבים, בנושא היבולים

מבוטחים. יוצא דופן הינו ענף ההדרים, שמבוטח ב.60%-56%-

את הזהרת את הפרדסנים על כך לפני חודש.

י י שחורי;

לא רק לפני חודש. לפני שבועיים, שוב פתחנו את הרשימה כמבוטחים,

ואכן נוספו רבים. 40% מהחקלאים עדיין אינם מבוטחים, למרות הגלויות

והמכתבים האישיים, שנשלחו אליהם. בנושא של יבולים במושבים, למעלה מ-

90% מבוטחים.

החברים במועצת הירקות, מבוטחים, כי המועצה משלמת עבור הביטוח; כל

מה שהחקלאי נדרש לעשות הוא לשלוח גלויה בה הוא אומר: "אני מגדל ,x

בתאריך Y, בשטח . "zמי שלא שלח גלויה, עשה זאת כי אינו מעוניין

ברישום כלשהו אודותיו, ולכן , לצערי, הוא אינו מבוטח. החוק מחייב

להיות מבוטח רק לגבי יבולים. החוק אינו מחייב ביטוח של מבנים, תשתיות

או בעלי חיים. קיימת בעיה בנושא של בתי צמיחה כמו פרחים. חלק אדול

מאידולי הירקות אינו מבוטח.

הפער בין ביטוח הקרן לביטוח בחוק - יש לבדוק נושא זה. התקנות

מצביעות על הסכום המדוייק, שמאיע לכל חקלאי שנפאע. יש לקחת תחשיבים

מעודכנים, של משרד החקלאות, שמושתתים על התקנות, ולהשוות אותם עם

תשלומי הקרן ; יש לראות אם יש להשלים את הפערים. סביר להניח, שבחלק

מהגידולים יהיה צורך להשלים את הפערים.

נזקי אגודות - חוק אסונות הטבע יעמוד למבחן ביצוע בפעם הראשונה.

יתעוררו דברים רבים, שיהיה צורך לתת להם אינטרפרטציה משפטית. לכן ,

טוב הדבר, שמשרד המשפטים שותף בוועדה המנהלת הממונה על ביצוע החוק.
בחוק נאמר
"בבעלותו של אדם" או "בבעלותו של חקלאי" - יהיה צורך לתת
פרשנות משפטית
מה כוללות הגדרות אלו.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את רונן וולפמן ממשרד האוצר.
ר' וולפמן
ברור לכולנו, שהחורף שעובר עלינו הוא חריג.

חוק אסונות טבע - יהלומה שהורי נתנה פירוט מתאים. קשה למשרד

האוצר ולמשרד החקלאות להתייחס לנזקים, כאשר אין עדיין תמונה מדוייקת

על מידת הנזקים. כשיהיו נתונים מדוייקים, נתייחס אליהם בצורה מפורטת.

מבחינה עקרונית, קיים חוק ויש לפעול על-פיו. קיים תיאום בין משרד

החקלאות למשרד האוצר.
נ י רהב
נציגי משרד האוצר יושבים בוועדה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
רונן וולפמן , נציג האוצר יושב בוועדה. ברגע אישור רשימת הישובים

ע"י הממשלה וההכרזה על אסון טבע, אנו מבקשים מכם לזרז את נושא

הפיצויים והתשלומים לחקלאים. בנוסף, רבים תושבים שיש צורך בתשלום

מקדמות, כדי שיוכלו להתחיל במלאכת השיקום החיונית.
ר ' וולפמו
אינני מוסמך לענות על נושא המקדמות. אני מניח, שנפעל, כפי שפעלנו

במקרים דומים קודמים.
י י שחורי
במקרים קודמים היו תשלומי מקדמות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
ראשית, בתקנות החוק נאמר, שאפשר לתת מקדמות עד 50% בתוך 30 יום.

שנית, עד היום לא היתה פניה לוועדת הכספים, בנושא תקציב מ.ע.צ.;

פידוע, הועברו כספים מרשות הנמלים למ.ע.צ, אך פעולת אישור ההעברה,

בוועדת הכספים, עדיין לא נעשתה, ויש לעשות כעת.
ר י וו לפמו
אעביר את בקשתך הלאה.
עי סולודר
נציגי האוצר אינם צריכים להגיע לוועדת הכספים, כדי לאשר את פעולת

העברת הכספים. די בשליחת הבקשה, בכתב, לאישור הוועדה.

חברי-כנסת, מכל המפלגות, יעשו כל שניתן כדי לקדם את הנושא.

ההכרזה על אסון טבע צריכה להיעשות מיד, לא בגלל מסכנות החקלאים, אלא

בגלל שאלה הם הוראות חוק אסונות הטבע. אין לקשור את ההכרזה על אסון

טבע עם מצב החקלאות בכלל או מצב הנזילות.

ישנם חקלאים, שלא עשו ביטוח, ונזקיהם היו גדולים מאד.



פי גרופר;

דנו בכך בתחילת הישיבה. ראשית, יש להכריז על אסון טבע, ורק לאחר-

מכן נדון בנושאים אחרים. תפשת מרובה לא תפשת.

ג' גל;

יש לחשוב על נושא זה היטב, ואין לבצע פעולות ברגע האחרון מתוך

הסטריה.

כשישנה הפאזה, חושבים שהכל הרוס. אבל, לאחר שהעשן מתפזר נוכחים

לדעת, שלא הכל נהרס. מי שחושב להגדיל אח האסון , עוד לפני בדיקה

מדו ייקח, אינו פועל נכון . אין להזרים מליוני ש"ח לשוא. ככל שיוגדל או

"ינופח" אומדן הנזקים, יהיה קשה לנו יותר להכריז על אסון טבע,

והממשלה לא תרצה להתמודד עם סדר גודל של נזקים, שמוצא לה. בקרתי

בגליל התחתון , ותוצאות הסערה אכן קשות. אבל, אני מניח, שעם התמוססות

השלג, נגלה שלא הכל הרוס. אני מציע להוריד פרופיל, בנושא הנזקים. יש

לחכות להערכות המדוייקות של השמאים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו ;

כך מדברים, כאשר לא נוכחים בכל הדיון ולא שומעים על היקף הנזקים.
פי ארופר
לסיכום; אין ספק, שיש להכריז על אסון טבע בכל מדינת ישראל.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
לסיכום: 1. יש לפעול בהתאם לחוק אסונות הטבע ותקנותיו. הנזקים הם אמיתיים,

ולא מואזמים, לעומת דברי שאמר גדלייה גל. נציאי האי זורים השונים

שיבחו אח מנכ"ל משרד החקלאוח על הנתונים והחיעוד האותנטיים. אף

אחד אינו דורש פיצוי של מליוני ש"ח. ההערכה והתיעוד ייעשו ע"י

אנשי מקצוע, ותוגש בקשה לממשלה. כל האזורים נפאעו קשה ממזג האויר,

ויש להכריז על אסון טבע בכל הארץ. זהו ללא ספק אסון טבע. זהו חורף

בלתי רגיל.

2. אין פסול בבקשה לזירוז ההליכים. איננו רוצים בביורוקרטיה מיותרת.

אנו נבקש מראש-הממשלה, להעמיד את הבקשה, להכרזה על אסון טבע,

לדיון בממשלה מיד. אנו נבקש ממנו לקבל הכרזה מחייבת ולתת הנחיה

להתחלת ביצוע העבודות. כבר היום נבקש פאישה של ראש-הממשלה עם

משלחת של חברי ועדת הכלכלה. אנו נציא בפניו את הנושא וחשיבותו,

ונבקשו לדאוא לביצוע הדברים למיטב יכולתו. אנו רוצים שביצוע

ההחלטות ייעשה על דעת כל הא ורמים הקשורים בנושא, כדי למנוע

ויכוחים עתידיים.

3. אין לשכוח, שמלבד נזקי החורף הנוכחי, משברים רבים פוקדים את

החקלאות. לכן , אין זה מקרה, שאנו ראישים, ב-3-2 השנים האחרונות,

לחקלאוח. קיימנו אין ספור דיונים על נושאים חשובים רבים. קשה

להישאר אדישים למחרחש במערכת החקלאות. המכה האחרונה, שהונחתה על

החקלאות, מלבד נזקי מזא האויר, הינה הקיצוץ במכסות המים. יש לדון
במדיניות מכסות המים מחדש
האם הקיצוץ צריך להיות 70%-50% או פחות

מזה.

4. תשלומי מקדמוח - בחקנה 14, בחקנות החוק, נאמר: "קבעה הוועדה כי

ניזוק זכאי לפיצויים, אך טרם קבעה את סכומם, רשאית היא להורות



לשלם לניזוק מיקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים שהגיע לניזרק,

לפי הערכת הנזק הראשונה, וזאת תוך 30 ימים מקבלת הערכת הנזק

הראשונה. ",יש לאפשר מקדמה, כפי החוק ותקנותיו, כדי שניתן יהיה

להתחיל בשיקום ההריסות, בזריעה מחודשת לקראת הקיץ וכו'. אם לא

יהיה לחקלאים כסף, הם לא יוכלו לתפקד.

5. הפסקת המים באביבים - הופתעתי לשמוע על כך. אני מבקשת ממנכ"ל משרד

החקלאות לדרוש מ"מקורות" להימנע מסנקציות, שננקטות נגד ישובים,

בקו העימות, דווקא בתקופה של נזקי טבע קשים. על "מקורות" להמתין

עד שהבעיות תבואנה על פתרונן , ואין להוסיף קשיים.

6. מ.ע.צ - אני מבקשת מחברי ועדת הכלכלה, פסח גרופר, עדנה סולודר

וגדליה גל, שהינם גם חברי ועדת הכספים, לדרוש מהאוצר להעביר את

בקשתו, בנושא העברת הכספים למ.ע.צ, מיד. בנוסף, יש להקצות למ.ע.צ

את הכספים הדרושים לה למלאכת השיקום והשיפוץ של מערכת הכבישים,

שנהרסה.

פי גרופר;

נעשה זאת מחר בבוקר.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
כולנו מפלגת התיישבות אחת. לזכותה של ועדת הכלכלה ייאמר, שאינה

מתיחסת ליחוס המפלגתי של הנוכחים. ההתיישבות היא ערך יקר והיא חיונית

למדינת ישראל. יש לחזקה, כדי שתמשיך לפרוח, לשגשג ולהתקיים. ועדת

הכלכלה תמשיך ללוות את החקלאות, עד שתבואנה הבעיות על פתרונן .

נחו רהב, דבריך הרגיעו אותנו. אנו מרגישים, שדברים נעשים מתוך

רגישות, אחריות ויחס חם כלפי הציבור הניצרך.

אני מודה למנכ"ל משרד החקלאות ולכל הנוכחים. אני מקווה, שלא

ניפאע באסונות טבע נוספים.

אני מודה לנוכחים ונועלת את הישיבה, בנושא ההכרזה על אסון טבע.

הקצאת מכסות מים לדשאים וגינות נוי

הנושא השני, המונח על סדר-יומה של הוועדה, הוא: הקצאת מכסות מים
לדשאים וגינות נוי. נמצאים איתנו
חיים מולכו מהמרכז החקלאי, עופר

איסרוב - כלכלן מהרשות להגנת הצרכן , יצחק בכנר - "מרבדשא" מקבוץ אבעת

ברנר, חנוך קלנסקי - מאבעת ברנר, פרופ' יורם אבנימלך - מדען ראשי

ממשרד איכות הסביבה, יצחק פרנג'י ממושב צרופה, יצחק כהן ממושב דור,

עוזי רפאלי מקבוץ גילגל, דורון קרה - ראש מועצת קרית אונו ואורי

דורמן - מנכ"ל מורג.

רציתי לדחות את הדיון בנושא זה, אך מכיון שחברי הוועדה נמצאים

כאן , אבקש מכם להציג את הנושא.
י י בכנר
חשוב לדון בכך, לפני שהתקנות ייצאו, לפני סוף חודש מרץ.
ח' מולכו
התקנות הופקדו ע"י נציב המים, אך ניתן להאיש הסתייאויות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
נציב המים לא היה צריך להגישן, מלכתחילה, וזוהי הבעיה.

אני מבקשת לשמוע את יצחק בכנר, מקיבוץ גבעת ברנר.
י י בכנר
כמויות המים - באקויפר ההר עלה מפלס המים בגובה מטר = 100 מלמ"ק

(מליון מטר מעוקב), ואנו מגיעים לממוצע של 4.5 מ"ק.
ג' גל
לאן משחררים את המים העודפים ?
י י בכנר
המים העודפים ישתחררו לים, כשמפלס המים יגיע ל-19 מטר. היום מפלס

המים עומד על 16.23 מטר. בתחילת ינואר הוא היה 11.64 מטר.

אקריפר החוף - החישוב של ההידרולוגים הוא: כמות המים הממוצעת

שירדה מוכפלת ב-0.55 = זוהי הכמות שחודרת לאקויפר החוף. לפני הסופה

האחרונה ירדו 850 מ"מ. עד הסופה האחרונה ירדו 50 4 מלמ"ק לתוך

האקויפר. כלומר, מדובר בכמויות מים משמעותיות.

אנו מדברים על הדשאים ועל התקנה, שנציב המים מבקש להוציא. תקנה

זו תאסור השקיית דשאים. מבחינת כמויות המים, מדובר בכמות מי השקייה

מזערית לחלוטין . דשא מוכן , בסדרי גודל של 1300 דונם לשנה כפול 600

קוב מים לדונם = 800-700 אלף קוב לשנה. החיסכון , בדשא מוכן , גדול

יותר. אחרת, תהיינה גינות אחרות, שישקו אותן ממילא. כמות מי ההשקיה

שלנו היא חי חצי מליון קוב בלבד.

עלולה להיות אפליה בין אזרח לאזרח; כיום, ישנם למליון בתי-אב

בעלי דשא, ביניהם בעלי דונם דשא ויותר. לפי תקנה זו, מותר להם להשקות

דשאים קיימים כרצונם. לעומת זאת, הדבר ייאסר על עשרות בתי-אב חדשים

ועולים חדשים. שנית, לדעתנו, ייגרם תוהו ובוהו במדינה, בגלל תקנה

כזו. משתלות הדשא המוכן תתמוטטנה, ותושבי המדינה ימשיכו לגדל ולהשקות

דשא למרות התקנה; הם יקחו דשאים מסוגים שונים ולא מתאימים, וישקו

אותם בכמויות מים רבות.

הדשא מועיל לאיכות הסביבה ודואג למילוי האקויפר. הדשא מונע סחף,

מקטין את ה-02C באויר, מונע זיהום אויר וקרינה, מוריד את הטמפרטורה,

מקטין סכנת שריפות ומשמש לספורט ולנופש.

אנו יכולים להדריך כל אחד איך לגדל דשא, איך להשקותו, איך לחסוך

במי השקייה וכו'. יש לנו הצעות למשרד החקלאות: מחיר מדורג, אשר יקטין

את כמויות המים להשקייה, הגברת ההדרכה, קוצבי מים בכל גינה, מכסה כלל

משפחה וכו'. על-ידי פעולות כאלו ניתן לחסוך את מה שדן זסלבסקי, נציב

המים, מבקש לחסוך בעזרת התקנה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
התקנות הללו הוצעו ב-19 ביולי 1991, כאשר היה קיצוץ במיכסות

המים. עתה, מבקשים להגיש את אותן תקנות, למרות גישמי הברכה והסופות.
ד י קרה
אמרתי לנציב המים ולמועצת המים, בהתכנסותה האחרונה, כי התקנה



מזכירה לי את קאטו הזקן , שהיה מסיים כל נאום במילים: "למרות הכל את

קרתגו יש להחריב." - למרות שהנסיבות השתנו, הנציב מתעקש כהשאיר את

התקנה.

קראתי ידיעה ב"ידיעות אחרונות", אך לא בדקתי אותה, שנציב המים לא

תפס 500 מליון קוב מים, שזרמו למים ולא נאגרו. כמות זו תספק את

הצריכה של כל המיגזר העירוני, לפני נקיטת כל אמצעי חיסכון , אך לדעת

הנציב מדובר בכמות זניחה. בנושא השקיית דשאים וגינות נוי מדובר, בסך

הכל, על כמות, שאינה עולה על מליון קוב.

אני מבקש מוועדת הכלכלה, לא לתת את ידה לתקנה זו, שהציבור לא

יוכל לעמוד בה. תקנה זו אינה שווה את הנייר עליו היא כתובה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

ועדת הכלכלה איננה אמורה לאשר את התקנות, כי נציב המים הפקיד

אותך . יש לעשות כל שניתן , כדי שראש הממשלה לא יחתום עליהן.

אני מבקשת לשמוע את פרופסור יורם אבנימלך, המדען הראשי במשרד

איכות הסביבה.

י י אבנימלך;

לפני שנה היתה הכרזה של שר החקלאות, על איסור השקאת גינות,

והנושא התקבל ע"י משרדי הממשלה האחרים. הוקמה ועדה, בראשותו של

סמנכ"ל משרד הפנים, דוד קאפח, ובהשתתפותם של נציגי משרד האוצר, דן

זסלבסקי ואני. הוועדה החליטה, שלמרות שהיתה אז שנת בצורת, אין לאסור

את ההשקייה ואין ליבש את הארץ, יש לחסוך במים, לעבוד ביעילות אך אין

ליבש את הגינות והדשאים; הם לא רק בעלי ערך כלכלי וסביבתי רב, אלא גם

חלק בלתי נפרד מהווי החיים הישראלי.

אני מציע לאנשי משתלות הדשא לא להיכנס לתחום ההדרולוגי בנושא

הגינות והדשאים, כי בזה הם ייכשלו.

המצב השנה טוב יותר משנים קודמות, והוועדה המליצה לא לאסור

השקיית גינות. החלטה זו אומצה ע"י הממשלה, ואין צורך להחמיר השנה,

לעומת שנת בצורת, שבה לא החמרנו. הנושא הגיע לבג"ץ, והשופטים קיבלו

את טענת נציב המים, בגלל סיבות וחוקים שונים. יחד עם זאת, נשיא בית-

המשפט העליון , השופט שמגר, דרש שבעל שטח דשא גדול לא צריך להיות

מופלה לטובה לעומת מי שבונה את דירתו החדשה. את זאת דרש ביהמ"ש,

למרות שנאלץ לקבל את טענת נציבות המים.

י י בכנר;

יש לזכור, שכל זה התרחש בחודש נובמבר האחרון , לפני בוא הגשמים

הרבים.

י י אבנימלך;

נכון . אם בשנה שעברה, שהיתה שנת בצורת, הממשלה החליטה לקבל את

המלצות הוועדה, הרי שהתקנות, שנציב המים מבקש להוציאן כעת, חורגות

מהמלצות הוועדה והממשלה ונוגדות כל הגיון .
פ' גרופר
אין זה הגיוני לגזור תקנות אלו בתקופה ברוכה כזו, בגלל כמות של

מליון קוב מים בלבד. כשניפגש עם ראש הממשלה, בנושא ההכרזה על אסון

טבע, עלינו להגיש לו מסמך גם על הנושא הזה. גם אם תתקבלנה התקנות, כל



אזרח ישתול לו דשא בעצמו, ואיו אפשרות לפקח צר כך. יש להסביר זאת

לראש הממשלה.
ג' גל
מכיון שאיו השפעה להחלטות הוועדה, בנושא זה, לא אומר דבר.
היו"ר שי ארבלי"אלמוזלינו
לסיסום: ראשית, אני מביעה צער על אי בואו של נציב המים לדיוני הוועדה.

שנית, תמוה בעיניי, שתקנה שהוגשה, ע"י שר החקלאות הקודם, ב-12

ליולי 1991, כאשר היתה שנת בצורת וקיצוץ במכסות המים, מוגשת, בנוסחה

ובסיגנונה המקורי, גם השנה.

פ' גרופר;

האם מגישים תקנות מדי שנה ?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

התקנות הללו היו נכונות עד ה-31 בדצמבר. עתה, הנציב דורש שהן

תתקבלנה לצמיתות. נציב המים אינו מתחשב במציאות רבמאזן המים השנה. אם

בתקופת בצורת המלצנו לא ליבש את הגינות, קל ורוומר שלא נמליץ ליבשו

בשנה מבורכת זו.

אנו ניפנה, בכתב, לראש הממשלה, ונבקשו לבדוק מחדש תקנה זו ולא

לאשרה. זוהי תקנה שאיננה רלוונטית למציאות הנוכחית, ושהציבור לא יוכל

לעמוד בה.

אני נועלת את ישיבת הוועדה.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה; 11:35.

קוד המקור של הנתונים