ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 04/02/1992

חוק הסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי. התשנ"ב-1992 (חה"כ גדליה גל)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 380

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, לי שבט התשנ"ב (4 בפברואר 1992). שעה 00;11
נכחו; חברי הוועדה
שי ארבלי אלמוזלינו - היו"ר

ג' גדות

י' גולדברג

גי גל

פ' גרופר

ע' זיסמן

עי סולודר

אי פורז

די תיכון
מוזמנים
אי גולדשמידט - המפקח על הבנקים

אי יונס - החשב הכללי, משרד האוצר

י' אורן - סגן החשב הכללי, משרד האוצר

די צבן - אגף התקציבים באוצר

אי ציבולסקי - יועצת משפטית, משרד האוצר
יועץ משפטי
צי ענבר
מזכירת הוועדה
לי ורון
קצרנית
ת' שפנייר
סדר היום
חוק הסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992 (חה"כ גדליה גל)



חוק הסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי. התשנ"ב-1992 (חה"כ גדליה גל)
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. אני מקדמת בברכה את

אורחינו - מר אלי יונס, החטב הכללי באוצר; מר

יהושע אורן, סגן החשב הכללי במשרד האוצר; גבי איריס ציבולסקי, יועצת משפטית,

משרד האוצר; פרופ' אמנון גולדשמידט, המפקח על הבנקים; מר דרור צבן, אגף

התקציבים באוצר. שאר החברים שתמיד משתתפים איתנו לא יכלו להגיע עקב השלג.

על סדר היום - המשך הדיון בחוק ההסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי, הצעת חוק

של כמה חברי-כנסת ובראשם חה"כ גדליה גל. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ועכשיו

היא חזרה לוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. על-פי הדיונים שהיו כאן הוכן

נוסח חדש. בישיבה הקודמת התחלנו בסעיף ההגדרות, וגם הצבענו על חלק מהן, כאשר

נלקחו בחשבון כל ההערות, ובמיוחד הערות של נציגי משרד המשפטים, אשר נאמרו על-

ידם לא כעמדה שלהם, אלא כדעה של אנשי מקצוע.

חברים יקרים, אשתף אתכם במחול השדים החג סביב הנושא הזה. אתמול בערב

טילפן אלי נסים זווילי, מזכיר תנועת המושבים, ואמר שהוא רוצה לבשר לי שזה עתה

נחתם בראשי תיבות הסכם עם בנק לאומי ובנק הפועלים, והוא מבקש ממני שגם אם

נמשיך בדיונים לא נצביע היום על החוק, אלא נדחה זאת בשבוע. תוך שבוע הם יביאו

לנו הצעות שמתחייבות מההסכם, והם מבקשים שנכלול אותן בהצעת החוק אשר מונחת על

שולחנה של הוועדה.

היום בבוקר, לפני הישיבה, קיבלתי בפאקס מכתב מבנק לאומי, שבו כתוב:

"נציגי התנועות המושביות, נציגי בנק הפועלים ונציגי בנק לאומי חתמו אמש בראשי

תיבות על מסמך 'עקרונות הסדר פיננסי למושבים'. לאור חתימת המסמך הנ"ל מתבקשת

גברתי, על דעת כל החותמים האמורים, לעכב את הליכי החקיקה של חוק ההסדרים במגזר

החלקאי המשפחתי, התשנ"ב-1991 וזאת עד ל-1.3.92" - כלומר לא לשבוע, כפי שאמר לי

נסים זוילי, אלא עד ה-1 במרץ. "בתקופה זו ימשיכו הצדדים בהכנת חקיקת הביצוע

הדרושה לשם הוצאתו אל הפועל של ההסדר הפיננסי האמור. למרות האמור לעיל, במידה

ותוך עשרה ימים לא יאשרו כל הצדדים הנ"ל את ההסדר בהנהלותיהם" - זה עדיין לא

אושר בהנהלות - "ו/או אם משרד האוצר לא יודיע כי האמור בהסדר מקובל עליו לרבות

חלקו במקורות ההסדר, יהיו רשאים נציגי התנועות לבקש מהוועדה להמשיך בהליכי

החקיקה של החוק האמור. אנו מודים לגברתי מראש על שיתוף הפעולה ומקווים להמשיך

שיתוף פעולה בהבאת חקיקת הביצוע לאישור מהיר". הם צירפו את עקרונות ההסדר

שנחתם בראשי תיבות.
גי גל
זה תרגיל על מנת להרוויח זמן ולהציע חוק שיוכלו

למשוך אותו בוזזרה.
אי יונס
למעשה רוב הדברים כבר נאמרו במכתב. אנחנו עשינו

מאמץ - ובזמנו גם קיבלנו לשם כך פסק זמן מהוועדה

- לדחוף להסדר שבו יהיו שותפים הבנקים, ההנהלות המושביות והחקלאות הפרטית.

הכוונה להגיע להסדר פיננסי מוסכם ולחקיקה שתעסוק בהיבטים מוסכמים, בדרך שתשרת

את טובת כל הצדדים, על-מנת לפתור את הבעיה של המושבים ולא לגרור את מערכת

הבנקאות להסדר כפוי. הבנקים העדיפו הסדר מוסכם, כי הסדר כפוי הוא האיום המרכזי

שעמד מעל ראשם, הוא כמובן מסכן אותם והם לא יכולים לעשות עסקים בתנאים כאלה.

לא אתאר את כל התהפוכות, רק אומר שבסופו של דבר באמצע השבוע שעבר התחילו

הצדדים להתכנס לקראת הסכמה, ואני מבין שהיתה גם פגישת תיאום של כל התנועות

המיישבות לגבי העקרונות האלה. ההסכמה העקרונית התגלגלה הלוך ושוב בין הבנקים

לתנועות המושבים, כאשר אנחנו ניסינו לסייע בעצה טובה על-מנת להביא את העניין

לידי גמר. אתמול בערב נודע לנו - לצערנו קודם באמצעות הרדיו - שהגיעו להסכמה

על העקרונות. ידיעה זו אושרה גם הבוקר. מדובר על שתי קבוצות של הסכמות:

א) הסכמות על הסדר פיננסי לגבי היקף החובות שנגבים, שיטת הגבייה

והמחיקות. כמו כן בקשה נוספת של הבנקים מהממשלה, להעמיד לרשות הבנקים תוספת

מקורות, דבר שלדעתם חיוני כדי להשלים את ההסדר.



ב) היבט שני של אותה הסכמה, שהיה חשוב במיוחד לבנקים וגם לממשלה, ואני

מבין שגם בנק ישראל חושב שזאת הדרך הנכונה - להגיע לחקיקה מוסכמת שתיתן גיבוי

להסדר הפיננסי על-יד י מערכת של טכניקות והסדרים חוקיים שיאפשרו את יישומו.

כולם מכירים את הבעייתיות של ההסדר הקודם, שמלבד קשיים במערך היישום, היו

קשיים משפטיים בעצם היכולת לעשות הסדר ברמת המשק הבודד. זה יצר גם אבחנה בין

סוגי התיישבות שבהם אפשר להגיע להסדר עם המשק הבודד ובין כאלה שחייבים לכנס את

האסיפה על מנת לעשות זאת. בהכרח זה הביא מושבים שלמים, שבהם היתה בעיה ברמת

המעטפת של המושב, למצב שאי אפשר היה להגיע להסכם עם משק אוזד, אפילו אם הוא

רצה, והיתה בעיה של חלוקת חוב וכוי. הדברים האלה מוכרחים להיות מוסדרים

בחקיקה, בעיקר מפני שהיו כמה פסקי דין של בית המשפט העליון שגם הם עירערו את

היציבות של המערכת.

ההסדר נוגע בנקודות האלה, ובעוד היבט אחד חשוב - הסכמה שכל עוד החקיקה

האלטרנטיבית נדונה, לא יוגשו תביעות נוספות, לא יבוצעו עיקולים וכוי. יש כאן,

בהסדר הביניים, סעיף ארוך ומפורט הנוגע בנקודה הספציפית הזאת.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
איזה הסדר הביניים? זה ששר החקלאות יזם אותו?
אי יונס
אני מתכוון להסדר שהבאתי היום, והוא חלק מהסדר

הביניים. לוח הזמנים שאנחנו רואים לפנינו כדי

להשלים את העניין - שר האוצר מתכוון לכנס ביום ראשון את התנועות המושביות

והבנקים, ולהגיע להסכמה שתנעל את מסגרות ההסדר אחד לאחד. כי יש דברים שעדיין

צריכים להיות מוכרעים על ידו, ויש מערכת הסכמות שצריכה להתבצע בין התנועות

המושביות לבין עצמן. הכוונה שתוך 10-7 ימים ההסדר הזה יאושרר ויהפוך להיות

הסכם לכל דבר.
פ' גרופר
פה מדובר על הסדר פיננסי שהוא הבסיס, ואחר-כך

תהיה חקיקה?
אי יונס
עוד אחזור לזה. הועלתה שאלה בפרוזדרורים לגבי

התקפות המשפטית של ההסכם הזה. ובכן, התקפות

המשפטית שלו היא מלאה ומחייבת בכפוף לאישורים שהזכרתי, וברגע שהאישורים הללו

יינתנו הוא תקף. יסלחו לי היועצים המשפטיים הנוכחים כאן, שאני מרשה לעצמי לתת

חוות דעת.

אני רוצה לומר שהסכם הקיבוצים והסכם כור בשלבו הראשון, היה פיסת נייר

קצרה ולאקונית יותר. לכן לא אורכו של המסמך הזה ולא צורת הניסוח שלו מכריעים,

אלא כוונות הצדדים המעורבים, מה גם שהוא הסכם מאוד-מאוד מפורט וחד-משמעי,

ובפירוש מדובר פה על חוק, חה"כ גרופר. כבר הדגשתי קודם, שגם אנחנו וגם הבנקים

מאמינים שבלי חקיקת ביצוע מסייעת ותומכת לא ניתן יהיה ליישם את ההסכם הזה.

לכן אני מבקש שתיכנסו מיד לדיונים על כך. השאלה אם לתקן את החוק שמונח על

שולחן הוועדה ולהתאים אותו או ללכת לחקיקה אלטרנטיבית - היא שולית, אני מוכן

גם לזה וגם לזה. הכוונה שבסופו של דבר נקבל תוק שיהיה מקובל על כל הצדדים.

חה"כ גל, זה ודאי לא נסיון לעשות תרגיל ולהכניס חוק שנוכל למשוך אותו. בכל

הנוגע לי ולחברי - זה אפילו לא עולה על דעתנו.
גי גל
אתה לא שולט בזה. זה לא בידך.
א' יונס
ההסכם מניח שאף אחד בוועדה הזאת לא ירצה לקחת את

הסיכון הזה על עצמו. זו השהייה לתקופה מסויימת

בנסיון להגיע לחקיקה אלטרנטיבית, ולא משיכת החוק והכנסה לדיון של חוק אחר.
ג' גל
בהשהייה אתה מצליח יפה מאוד. הישיבה הזאת תעבור

בדיון ולא נתקדם.
אי יונם
אפסיק את דברי כאן כדי שלא יתפרש, חלילה, שאגי

רוצה להרוויח זמן. מה שאמרתי אלו דברים הנובעים

מן הלב, מתוך כוונה לשכנע את האנשים היושבים בוועדה שיש בהחלט מקום לתת אמון



באלה שעושים מאמץ גדול מאוד להשלים את ההסדר. אני מבקש שתתנו לנו עוד שבוע אחד

כדי לקבל את אישור האוצר והמוסדות, לתאם בין הצדדיס ולהמשיך בדיון, ובמידה

ו ניכשל - נחזור לכאן בשבוע הבא.
א' גולדשמידט
אין לי הרבה מה להוסיף, אני מבקש מהוועדה לקבל את

פנייתו של ההשב הכללי וגם שלי. אני הושב שלא

הוכחתי בעבר כמי שמושך דברים רק למען המשיכה, או כמי שמנסה להביא דברים בפני

הוועדה הזאת או ועדה אוזרת כדי לא לפתור בעיה. נאמר לי בעבר, על-ידי מספר אנשים

שעסקו בחוק הזה, שהיעד העיקרי הוא להושיב את כל הצדדים ביתד ולהגיע להסכם. כמו

כן נאמר לי לפני חודש והצי על-ידי יו"ר ועדת הכספים שהוא מבקש שגם בנק ישראל

ייכנס לתמונה ויזרז את הבנקים להגיע לאיזשהו הסכם, כדי שלא יהיה צורך בחוק. כי

ברור שחקיקה תמיד גרועה על-פני הסכמה, ואם אפשר להשיג משהו לא בכפייה ולהגיע

להסכם - זה עדיף.

אמנם לא השתתפתי באופן פעיל במו"מ, עצמו אבל ניסיתי לשדר לבנקים מהכיוון

שלנו שהחקיקה גרועה. גם הם חושבים כך, אם כי חלק מהם כבר אמרו "תמות נפשי עם

פלשתים" - שהממשלה תיקה על עצמה את החקיקה הגרועה. אני לא מצדד בגישה הזאת,

ואני חושב שעדיף ללכת להסכם, אם אפשר. ובכן, נעשו המאמצים, יש הסכם שנמצא

לפניכם - כפי שאמר החשב הכללי עדיין צריך לגבוש הפינות, אבל משיחותי עם הבנקים

אני מעריך שיש סיכוי טוב שההסכם הזה יצא לדרך בסופו של דבר.

מה המגרעת של חקיקה בשלב הזה? א) אני לא רואה זאת מתיישב עם ההצהרות

שניתנו כל הזמן שאס אפשר, מוטב להגיע להסכם. ב) לדעתי, ברגע שתהיה חקיקה על-

פי המתכונת שדובר עליה, יש לי חשש גדול לגבי המימון של המושבים. כלומר, אפשר

לכפות על הבנקים מחיקות, אפשר לכפות עליהם להפריש או לשקם, אבל אי אפשר לכפות

עליהם לתת אשראי למושבים. אמרתי זאת בהקשר למשכנתאות, אני אומר את זה בהקשר

למושבים, ואגיד זאת היום גם בנוגע לעמלת הפרעון המוקדם. אפשר לאנוס את הבנקים

לעשות מאמץ מסוים, וזה גם לגיטימי מבחינת המגזר שלו רוצים לסייע, אך תמיד צריך

להשוב גם שלב אחד קדימה - מה יהיה בעוד חצי שנה או שנה, כאשר יבוא מושב וירצה

הון חוזר, או עסק חדש? מי יממן אותו?

פי גרופר; מי שמממן היום את המושבניקים בלי חוק ובלי הסדר,

ימשיך לעשות זאת.
א' גולדשמידט
חה"כ גרופר, אני לא בטוח שאחרי שיהיה חוק, יימשך

המצב של היום. הוועדה צריכה לקהת את זה בחשבון,

והסיכון של הוועדה לא גדול - הדבר הכי גרוע שיכול לקרות, שבעוד 5 או 10 ימים

יבואו ויגידו שהאוצר לא רצה להשתתף או בנק המזרחי לא הוסיף את החתימה שלו, ואז

אין ברירה וצריך ללכת לחקיקה. אבל ברגע שמונחת על השולחן טיוטת הסכם, שהשתתפו

בה הבנקים ומשרד האוצר, לדעתי אי אפשר לומר שהם עשו זאת רק כדי להשהות את

התהליך. יש עוד בנק אחד שצריך להכניס אותו למסגרת הזאת, וזה בנק מזרחי.
אי יונס
וגם בנק החקלאות.

א' גולדשמידט; בנק החקלאות זו לא בעיה, הוא יעשה מה שאומרים לו.

גם בנושא בנק המזרחי, אם זאת תישאר הבעיה האחרונה

הפתוחה, אנחנו מוכנים לתת את השירותים הטובים שלנו. אנו מאמינים שזה גם

האינטרס שלו. לכן, אם כבר חיכינו כל כך הרבה זמן, ואס אמרו לנו במפורש, שעדיף

הסכם על פני חקיקה ויש כאן הסכם שאני נותן לו סיכוי טוב - טוב תעשה הוועדה אם

תמתין כמה ימים ותיתן להסכם הזה לצאת לדרך.
פי גרופר
אף גוף חיצוני, כולל אנשי האוצר ובנק ישראל, לא

יכולים להגיד לנו להשהות חקיקה. זכותם לבקש, אבל

זה היריבון' שלנו ואנחנו צריכים להמשיך בחקיקה. אני גם רוצח שיהיה ברור,

ואמרתי זאת למר יונס, שאם מר זוילי חתום, זה לא כל ההתיישבות. אני רותח על

כך, כי ישבו איתו ואמרו לו "לפני שאתה חותם, נשב עוד פעם כולנו", והוא על דעת

עצמו מדבר בשם כל ההתיישבות. דע לך שתנועת המושבים, היא כבר לא אותה תנועת

המושבים של פעם. דבר שני, מר יונס, הסכם זה הסכם כמו שאמרת, ואף אתד לא מעלה

בדעתו שאתה רוצה לעשות תרגיל, חס וחלילה, אבל בסופו של דבר אתה מקבל הוראות,

וכל שר יכול להורות לך מחר להפסיק את הכל.



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; רק שר האוצר.

פ' גרופר; דבר נוסף, הבחירות בשער, אנחנו יוצאים לפגרת הפסח

ב-16 למרץ והכנסת מתפזרת, ועד אז צריך לגמור הכל.

אנחנו מוכרחים לרוץ עם החקיקה, כי אי אפשר לסמוך על הסכם שלא מעוגן בחוק,

ואיננו יודעים מל יהיו הנפשות הפועלות בשטח אחרי הבחירות, אולי יבואו אנשים

שיגידו למצות את הדין. אני לא רוצה לומר שאם לא היינו מתקדמים עם החוק אז

הבנקים היו יושבים, הרי הם ישבו פה עשרים פעם וצחקו לנו בפנים. בכינו, התחננו,

ולמחרת בבוקר יצאו המעקלים לכל הארץ. אבל היום, כשאנחנו כבר עובדים על החוק

ויכולים לגמור אותו בעוד ישיבה או שתיים ולהניחו על שולחן הכנסת - כולם

התעוררו. לכן, אם רוצים את דרך השילוב - בבקשה, אנחנו נעבוד על החוק שלנו, אתם

תבואו עם ההצעות שלכם ונשלב אותן ביחד. והכל חייב להיגמר לפני הפגרה, לא נשאיר

דבר פתוח לאחר הפגרה. גברתי היושבת-ראש, אנחנו נמשיך בעבודתנו לפי התוכניות

שלנו, ואם הם יביאו חומר שירצו לשלבו, נחפש דרך לעשות זאת, בשיתוף פעולה, אבל

חס וחלילה מלהפסיק את החקיקה שלנו.

גי גל; הערה אחת - כבר ארבעה חודשים כל פעם גורם אחר

מצליח לגלגל אותנו עוד שבוע, עוד שבועיים; גורם

אחד הצליח לדחות שבעה שבועות, ונדמה לי שגם היום אנחנו הולכים לבזבז את הזמן.

אני מברך על ההסכם, וצדק ד"ר גולדשמידט שהמיסמך המונח לפנינו נותן סיכוי טוב

שיהיה הסכם, אך הוא עדיין לא מלא, חסרים שני בנקים ויש התניות. אני מבקש מכם,

כשיהיה לכם הסכם חתום, תבואו אלינו, ולדעתי כרגע אין שום מקום להשהיות. אני לא

רוצה להגיב כי הבל לי על הזמן, יש לי 'בטן מלאה' על כל מה שאמרתם וציטטתם

אותנו. יש לי גם שאלות אליכם מה עשיתם במשך שבעה חודשים, או אולי ארבע שנים,

אך אינני מעוניין לעסוק בזה. אני רוצה להזהיר את חברי הכנסת, המליאה נסגרת

ב-17 למרץ, אתם יודעים כמה זמן לוקח עד שמדפיסים ועד ששמים חוק על סדר היום.

גברתי היושבת-ראש, אני בתחושה עמוקה שאם היום לא נתקדם צעד משמעותי, אנחנו לא

נגמור את החוק הזוז. אני מבקש שנפסיק לדון וניגש לסדר היום.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
רבותי, אני נמצאת במצב הכי קשה. יש לי פניות מכל

הכיוונים ולחצים מכל הצדדים - מאלה שבעד ומאלה

שנגד; טלפונים בלי סוף, החל מרמת הגולן וכלה בדרום הארץ; ייאל תפסיקי, אנחנו

במצב קשה!" "תצילי אותנו!". עכשיו באה הממשלה ודורשת לעכב. אתמול פנה אלי

מזכיר תנועת המושבים, חברינו מהקיבוצים עדיין לא השלימו, אם לא יעשו זאת הם לא

יהיו כלולים בחוק, והיום אחהייצ יתקיים איתם דיון נוסף בעניין הזה. אני רוצה

לנהוג על-פי כל כללי התקנון - קבעתי סדר יוס, אני לא רוצה לפזר ישיבה ואנחנו

נמשיך בדיון. אין לי שום נכונות להקפיא את הדיון עד ה-1 במרץ, כפי שאתם

מבקשים. כי אם עד ה-1 במרץ לא נגמור את כל הדיונים, החוק לא יתקבל בכנסת הזאת.

לכן היום נמשיך במלאכת החקיקה כרגיל, ואני מודיעה במלוא האחריות שאם

בשבוע הבא תביאו לנו סעיפים חדשים, אני ברצון מוכנה שנדון איך לכלול אותם

בחוק. כך אמרתי מההתחלה כאשר אמרו שהממשלה תביא הצעת חוק, אך עד היום היא לא

הניחה אותה על שולחן הוועדה. ובכן, אני מברכת על כל הסכם, ואם המגמה לעגן את

ההסכם בחוק - זאת ההזדמנות. מונחת לפנינו כבר הצעת חוק, לא צריך לעבור מחדש את

כל ההליכים של הקריאות, ואנחנו ישר יכולים לשלב את הסעיפים שכלולים בהסכם. לפי

מה שראיתי, חלק מהם כבר כלול בהצעת החוק שלנו, ואם יהיה צורך, אנחנו אפילו

מוכנים לשנות נוסח. אך חקיקה חדשה אתם לא תספיקו בכנסת הזאת, ומחול השדים

יימשך.

אני רואה שעדיין שני בנקים לא חתמו, וגם אלה שחתמו צריכים לחזור

לדירקטוריונים שלהם. אנחנו מכירים את ידידנו מר אינגביר, כאשר הוא היה פה

והתחננו וביקשנו יתפסיקו עם העיקולים, קצת תגמישוי - לא עזר כלום. לא היתה שום

התחשבות. לכן גם לחברי הכנסת וגם לי לא היתה ברירה אלא להמשיך.

אם זה מקובל על חברי הוועדה, לא אפזר את הישיבה היום, נמשיך לקיים את

הדיון כפי שנקבע, וביום שלישי תבואו אלינו עם הצעות מעשיות, מנוסחות ומוסכמות

עליכס - ואנחנו בהחלט נדון איך לשלב אותן בהצעת החוק הזאת. יושב כאן היועץ

המשפטי, והוא יכול להנחות אותי, האם לדברים שאמרתי יש גיבוי בתקנות ובחקיקה.
צי ענבר
אני לא הבנתי שהפנייה מבקשת לדחות את הדיון עד

ה-1 במרץ. אני הבנתי שמדובר על כך שתוך 10 ימים

יאושר ההסדר בין- הצדדים, או לא, והכוונה להשלים את כל ההסדרים עד ה-1 במרץ, כך

שבאותו תאריך החוק יובא לכנסת לקריאה שלישית. במצב הדברים הזה, אני לא רואה

תועלת לדון בהצעה כפי שגיבשנו אותה, והרי בין כה וכה קבענו במסגרת הפנימית

שלנו ישיבה ביום ראשון הקרוב. לכן אני מעדיף שנתחיל לעבור על ההסכם עצמו, נלמד

מה יש בו ונראה כבר עכשיו אלו עקרונות מקובלים על הוועדה ואלו לא, על-מנת

שביום שלישי הבא יוכן נוסח שמקובל, פחות או יותר, על אלה שחתומים על ההסכם.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; אדוני היועץ המשפטי, במכתב יש פנייה אלי לעכב את

הליכי החקיקה, ואני לא רוצה לעכב, אלא ללכת בדרך

הרגילה. ביקשתי ממך שתגיד לי אם נכון מה שאמרתי, שעל אף העובדה שהיום נמשיך

בחקיקה, יהיה אפשר לשנות סעיפים אם הם יביאו הצעות.
צי ענבר
על כך אין ויכוח.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
ובכן, אני מבקשת שעד הישיבה הבאה, או אולי עוד

ביום שני, תביאו לנו הצעות מנוסחות, מה אתם רוצים

לכלול בחוק ומה ההערות שלכם לגבי סעיפים שכבר עברנו עליהם.
פי גרופר
עד השבוע הבא הם גם ידעו אם יש להם הסכם או לא.

הרי הכל מותנה פה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; ההצעה הזאת נותנת לכם תשובה ולא סוגרת בפניכם את

הדלת, ומצד שני מאפשרת לנו להמשיך בחקיקה.
אי יונס
ברור לחלוטין ששעטנז של ההסכם הזה עם החוק כפי

שהוא עכשיו - לא יעבוד, זה לא יכול להשתלב. כי זה

הסדר שיסודו הסכמה וההוא הסדר שיסודו כפייה, והסכמה וכפייה לא הולכים ביחד.

צריכים להחליט על אחד מהם, ואני חושב שעל דעת כולם עדיף הסדר - כולל חקיקה -

שיש בו הסכמה מלאה. לכן, לצורך יעילות הטיפול בחוק שמונח כאן והתאמתו לחקיקה

בהסכמה, ולא חקיקה בכפייה, נדמה לי שכדאי לזמן צוות משפטנים מקצועיים שייצגו

אח כל הצדדים - הבנקים, משרד המשפטים ומשרד החקלאות. אותו צוות יישב 4-3 ימים

מחוץ למסגרת הוועדה, תחת חסותה, ויניב יחד דבר שעליו הוועדה תוכל לדון. כי

בלחי אפשרי להעלות ולהוריד כאן סעיפים, מה גם שלא כולם מתמצאים בפרטי החוקים.
גי גל
בצוות הזה צריך להיות גם נציג שלנו.
אי יונס
אמרתי את זה במפורש. כפי שידוע לך, חה"כ גל, מצב

העניינים הוא כזה שחייבים לרצות הכנסת.
גי גל
אבל אני רוצה לחסוך את הימים האלה.
אי יונס
אני הייתי מנסה לחסוך את הימים האלה בהסכמה על

דבר אחד - אני מבין שהוועדה לא תעצור את הדיון -

אני מבקש, ללא כל קשר לאן זה מתקדם, לא לחכות עד שההסדר יאושר או לא יאושר אצל

שר האוצר והבנקים, אלא שכבר נזמן צוות משפטנים שיתחיל לשבת, מצדי אפילו מחר.

אנחנו נעשה כל מאמץ לגבש צוות כזה שינסה לנסח דבר אלטרנטיבי מוסכם, מבלי

לפגוע בלוח הזמנים של הוועדה. אם תהיה הסכמה, נעשה 'סוויץ' מהיר ויהיה לנו

נוסח מוסכם. בכל אופן, אני לא שותף לעניין הכפייה. הוועדה יכולה לעשות מה שהיא

רוצה, אך הממשלה והבנקים לא שותפים לזה.
פי גרופר
כל חוק הוא כפייה.
גי גל
בשביל להמשיך לדון בהסכם שלכם אתה לא צריך את

אישור הוועדה.



היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; כל פעם אחרי הדיונים ביקשנו מהיועץ המשפטי שלנו

לשבת עם משפטנים אוזרים, בכדי לקוחת בחשבון את כל

ההערות שנשמעו וכל המכתבים וההצעות שקיבלנו, ולגבש נוסח שיובא לוועדה, אשר

מתחשב בהרבה מאוד דברים. בהחלט מקובל עלינו שיהיה צוות משפטנים יחד עם היועץ

המשפטי שלנו ועם חה"כ גל, שינסו לשבץ את ההסדר שלכם בחוק.

אי יונס; הברתי היושבת-ראש, אני חושב שהייתי ברור בנקודה

הזאת. אין דרך לשבץ את ההסדר בחוק.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אלא רק חוק חדש?
אי יונס
יש הסדר של כפייה ויש הסדר של הסכמה. הסכמה לא

יכולה לחיות עם חקיקה וכפייה.
היוייר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני לא מקבלת את המילה 'כפייה'.
ג' גל
למה לך לומר שאין דרך לשלב את ההסדר שלכם בחוק?

אולי המשפטנים יגידו שכן אפשר. יכולה להיות

אפשרות אחרת - אנחנו נמשיך 'לרוץ' עם החוק שלנו וצוות המשפטנים יכין חוק

מקביל, ואם הוא יהיה מקובל ויספיק לעבור - החוק שלנו יירד. אבל לא אסכים למצב

שיהיה חוק, שבסוף מישהו מחוץ לחדר הזה יוכל למשוך אותו. כל חוק שיוגש על-ידי

הממשלה - שר האוצר מסוגל להורות לך למשוך אותו, בניגוד לדעתך.

אי יונס; רציתי לומר דבר שונה לגמרי. אנחנו לא נוכל להסכים

לסידור שבו תיקחו חלק מהסעיפים שאנחנו הסכמנו

עליהם, ותשלבו אותם יחד עם סעיפים מהחוק שלכם שאולי לא מקובלים אלינו. אני

רוצה שיהיה ברור, אי אפשר לשלב אלא בהסכמה.
גי גל
גם לנו יש מה לומר, ואם נמצא בסעיפים שלכם עוולת,

ברור נתקן אותן.
אי יונס
אין לי ויכוח על כך, אני רק אומר דבר אחר - אתה

לא תוכל לתקן את מה שנראה בעיניך עוולה, ואולי לא נראה עוולה בעינינו ובעיני

הבנקים, ובנוסף לזה לכלול בחוק גם את מה שאתם הסכמתם עליו. יש או הסכמה או אי

הסכמה. לא יכול להיות מין שעטנז.
היוייר שי ארבלי-אלמוזלינו
הרי תהליכי החקיקה ידועים לכם, והממשלה תוכל

להסתייג במידה ומשהו לא יתקבל על דעתה, דבר שקורה

לא פעם. אנחנו רוצים לגלות רצון טוב, ואני בעד שיהיה צוות של משפטנים שאתם

תבחרו, שהיועץ המשפטי של הוועדה ירכז אותו, וישבו בו גם חהייכ גל וחהייכ גרופר.

הם יתרגמו את ההסדר שלכם לשפת חקיקה, יישבו את הסתירות בינו ובין הצעת החוק

שלנו, במידה וקיימות, ויראו איך אפשר לשלב בין השניים. אם נשתכנע, בהחלט יכול

להיות שנסכים לשנות חלק מהדברים. אני חוזרת, לא נקבל רק את ההסכם שלכם כמות

שהוא, ולא נדחה את החוק שאנחנו עבדנו עליו. צריך לדעת לשלב את הנקודות

המוסכמות, ולגבי נקודות שלא תהיינה מוסכמות, נלך בדרך המקובלת של חקיקה ונביא

אותן להצבעה - קודם בוועדה ואחר-כך במליאת הכנסת. אני לא מקבלת את הביטוי של

כפייה, הכל צריך להיעשות בדרך הפרלמנטרית המקובלת. זהו הסיכום, ועכשיו נמשיך

בסדר היום שקבענו.
אי יונס
אני מוכרח להביע צער שלא קיבלתם את בקשתנו, שנבעה

מתוך רצון טוב של כל הצדדים, ושלדעתי היא בהחלט

מתקבלת על הדעת - לדחות את הדיון בוועדה בשבוע אחד, על-מנת לאפשר להשלים את

הליטושים האחרונים של ההסדר ואישרורו.

פי גרופר; אנחנו לא מפריעים לכם להמשיך בכך.

גי גל; כבר עברה חצי ישיבה. בסוף נצא היום בלא כלום.
א' יונס
אנחנו נמשיך במאמץ שבו התחלנו כדי להשלים את

ההסדר הזה. אני אומר שוב, אנחנו מנסים להגיע

להסדר מוסכם עם חקיקת ביצוע מוסכמת, ולא חקיקה שכופה הסדר.
היו"ר טי ארבלי-אלמוזלינו
תבדקו גם מה קורה עם הקיבוצים, והאם הם יכולים

להיות כלולים בוזסדר. כשאתם מקיימים דיונים עם

האוצר וכוי, תדונו הם בסוגיה הזאת.

גי גל; אני מציע להגיד שתגמרו בשבוע ולא בעשרה ימים, כי

לגבינו עשרה ימים זה שבועיים.

היו"ר טי ארבלי-אלמוזלינו; בהחלט, ביום שלישי הבא יש המשך הדיון בחוק, ועד

יום שני תביאו לנו הצעות מוסכמות. עוד היום תגידו

לנו מי המשפטנים.
צי ענבר
מתי יכולים המשפטנים שלך לבוא עם הצעת נוסח,

שעליה נתחיל לדון בצוות שאותו הצעת? בואו נקבע

כבר את המפגש.
אי יונס
אלו לא המשפטנים שלי אלא המשפטנים של הבנקים

ומשרד המשפטים.
צי ענבר
מי יכין את ההצעה שתהיה הבסיס לדיון?
אי יונס
יש כבר הצעה. אפשר להיפגש ביום חמישי.

גי גל; ביום חמישי אני מבלה שעתיים בבנקים בנושא

העיקולים. בשעות האלה לא יהיה דיון, אלא אם כן הם

יפסיקו את העיקולים.
יי גולדברג
אי אפשר שמצד אחד 'שוחטים' בשטח, ומצד שני אנחנו

ממשיכים פה כאילו דבר לא קורה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מקווה שבשבוע הבא יהיה בידי נוסח, שנוכל

נעבוד עליו.
אי יונס
אני לא חושב שנספיק עד השבוע הבא. זה דורש הרבה

מאוד עבודה.
צי ענבר
אחר כך נשב ונתאם את הפגישה.
אי פורז
הכוונה שתהפכו את ההסכם שלהם לחוק?
צי ענבר
אנחנו נמשיך לעבוד על הצעת החוק שכבר הוכנה

וגובשה, יחד עם נציגי הבנקים וכל הגורמים

המשפטיים שיכולים לעזור לקידום החוק.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
זה מה שרצינו לעשות כל הזמן, והם לא הסכימו לשתף

פעולה. הם רוצים לעגן את ההסכם שלהם בחוק, ושעד

ה-1 במרץ החוק יבוא לאישור הכנסת. אם כך, עלינו להמשיך בעבודתנו.
צי ענבר
קודם אסביר מה הם שלושת המסמכים שמונחים לפניכם.

1) "נוסח לוועדה 4.2.92". הנוסת הזוז משקף את

דיוני הוועדה עד כה, והוא בא לדיון הזה בתור חומר עזר לגבי מה נאמר בוועדה

בסעיפים השונים, כאשר התייחסתי כמעט לכל ההערות של הגורמים השונים.

2) "נוסח הוועדה 28.1.92", כלומר הנוסח שאושר בוועדה ביום שלישי שעבר.

במיסמך הזה מופיעים הסעיפים שכבר אושרו על-ידינו, ומצורפות ההסתייגויות למה



שאושר. בינתיים יש כאן תיקון אחד, כי בדיונים הלא פורמליים שהתקיימו לאחר מכן,

התגבשה הצעח למחוק בהגדרת "חוב בסיסי" את פיסקה 2 ולהשאיר דק את פיסקה 1.

כלומר, החוב הבסיסי הוא רק אותו חוב שנוצר עד 31.12.88 ולא גם חוב שנובע

מאשראי שנלקח לאחר מכן.
ג' גל
אולי גם תסביר מדוע.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
בהסכם מדברים על 87'.

צי טנבר! באשר לתאריך הרי יש הסתייגויות של גורמים שונים,

והן מופיעות בעמוד 2 של ההסתייגויות. לעניין

האשראי, המסקנה היתה שבתקופה שהחלה ב-89', פחות או יותר, האשראי ניתן כדי

לפתור בעיות קודמות והוא כבר לא היה בתנאים פרועים כאלה שיש צורך להתערב בו.

זאת אחת הסיבות למחיקת סעיף 2. כוונתנו היתה להוריד סכום מסויים כמות שהוא,

ולכן מן הראוי שיהיה תאריך אחד קובע, שבו מגובשים כל החובות לאותו תאריך. זה

גם בא לידי ביטוי בהצעה שאותה נראה, ובה אנחנו מסבירים איך קובעים את החוב

לאותו יום. ולכן, אם קובעים תאריך אחד שבו מסכמים את החובות וממנו מורידים -

כל תוספת רק תסבך. זה לגבי "נוסח הוועדה 28.1.92".

3) המיסמך לדיון, שנושא את הכותרת "הצעת חה"כ גל 4.2.92". הוא כולל את

ההגדרות שלא דנו בהן בישיבה בשבוע שעבר, וסעיפים לגופו של עניין. הייתי מציע

לא לדון כרגע בחלק מההגדרות, משום שעדיין אינני יודע באיזה מידה יהיה צורך בהן

בהמשך, ואתחיל במה שנראה לי שאפשר לדון.

ההגדרה הראשונה - "הליך" היא דרושה החל מסעיף 6 להצעת חה"כ גל, האומר

שאיו להמשיך או לפתוח בהליך לגביית תוב בסיסי וכוי, וצריך לראות למה הכוונה

במילה הליך. ההגדרה אומרת שהכוונה ל"כל הליך בפני בית משפט, הוצאה לפועל, רשם

האגודות השיתופיות או בורר". לא ציינו את טיב ההליך, אלא את הפורומים שבהם

מתנהל הליך כלשהו. כלומר, גם אם כבר יצא פסק-דין של בית המשפט ופסיקתו הועברה

להוצאה לפועל - הרי תהיה הפסקה של הליך זה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; בהסכם של האוצר והבנקים אין הגדרות בכלל.
גי גל
זה הסדר, לא נכנסו פה לסעיפים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
לכן מה שאנחנו קובעים פה יכול להקל גם על גיבוש

הנוסח. אני חושבת שבעניין הזה הקפנו גם את כל

ההערות שנשמעו על-ידי המשפטניות שהיו כאן. אם אין הערות נוספות, אנחנו מאשרים

את ההגדרה ומתקדמים הלאה.

צי ענבר; ההגדרה הבאה "השר - שר החקלאות". כמובן שכדי

שיוכלו לקבוע עמדה, צריך לדעת מה בעצם הסמכויות

של השר, וזאת אנחנו עוד לא יודעים. לכן יכול להיות שכדאי לדחות גם את ההגדרה

הזאת לסוף, ונעבור להגדרה של "חוב".

"חוב - לרבות קרן, הצמדה, ריבית, ריבית דריבית, עמלה והוצאות". ההגדרה

הזאת חשובה לנו, כי כשאנחנו מגדירים "חוב בסיסי", כפי שהוגדר בשבוע שעבר,

דיברנו על חוב שנוצר בתקופה שנסתיימה. הכוונה שב-31.12.88 אנחנו רואים את החוב

כפי שהוא, כוול גם את הקרן, ההצמדה, הריבית וכוי, כפי שנאמר כאן, ולא רק את

הקרן.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; יש הערות? אין. ובכן, גם ההגדרה הזאת אושרה.

צי ענבר; אני עובר לסעיף 2 "מינהלת הסדר החובות", ופה באה

הצעה אופרטיבית. כזכור, באחת הישיבות הקודמות,

הציע משרד המשפטים שיוקם אגף בראשות הממונה על ההסדר החקלאי, שאליו יגישו

החקלאים את בקשותיהם והוא יבדוק אם לכאורה התקיימו התנאים למינוי משקם. הממונה

יפנה לערכאה משפטית, ועדת ערר או בית משפט השלום לצורך מינוי המשקם, המשקמים

יהיו מטעם המדינה וייקבעו לפי חלוקה לאיזורים. אפשרות אחרת, הממונה ימנה את

אנשיו כמשקמים. בהצעה המובאת בפניכם יש משום אימוץ עקרוני של אותה הצעה.
ס"ק א'
"תוקם במסגרת משרד החקלאות מינהלה לביצוע הוראות חוק זה". כמובן

שיכולים להיות ויכוחים או הערות לגבי השאלה האס מטרד החקלאות הוא המטרד הנכון.

אם יש הערות, נרשום אותן ונציינן בדף הבא.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; מה יהיו תפקידיה של המינהלה הזאת? לא יהיו לה

בכלל סמכויות?
ג' גל
זה כתוב בס"ק ג'.

צי ענבר; אני ממשיך, ס"ק בי: "המינהלה תפעל באמצעות גוף
מרכזי ושלוחות" - או סניפים - "באזורים". ס"ק גי
"המינהלה תהווה מסגרת מינהלתית וארגונית לפעולתם של המשקמים ותעמיד לרשותם

סיוע מקצועי של רואי חשבון, כלכלנים ומומחים אחרים". ס"ק ד: "הרכבה של המינהלה

ופירוט תפקידיה, ייקבעו בתקנות, תוך שלושים ימים מתחילתו של חוק זה, באישור

ועדת הכלכלה של הכנסת".
גי גל
אני הייתי משלים. בהצעת החוק אנחנו מציעים שתי

רשויות נפרדות - 1) המשקמים, שאחר-כך נגיע עליהם

ונראה איך הם ממונים, והם לא חלק מהמינהלה. 2) מינהלת ההסדר, שבה הצטבר המון

נסיון, ידע וחומר. אמרנו שהמינהלה תספוג אליה את כל החומר; למשרד החקלאות יש

שפע של כלכלנים באיזורים השונים, שחלק מהם מצפה שיטילו עליהם מה לעשות, והם

יתנו למשקמים את השירותים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
הם יתנו לחם גם ייעוץ משפטי?
גי גל
לא. הם ישרתו אותם רק בחלק המינהלי והכלכלי -

נתונים, הנהלת חשבונות, החומר שנאסף.
צי ענבר
הם ישכרו את המשרדים לקיום הישיבות, יטפלו בכל

הצד המינהלי, יתנו להם את הרשם הטכני. האם לאוצר

יש הערות לגבי ההצעה הזו?
א' ציבולסקי
ההצעה של משרד המשפטים לא היתה שמינהלת ההסדר

תוקם במסגרת משרד החקלאות. הם אמרו: "יוקם אגף,

בראשות הממונה על ההסדר החקלאי".
צי ענבר
הם אמרו "במסגרת אחד המשרדים", זה יכול להיות או

חקלאות, או אוצר, או משפטים או אפילו רשם האגודות

השיתופיות-
א' ציבולסקי
ההצעה הזאת חדשה לנו, ראינו אותה רק עכשיו, ואני

לא יודעת אם היא אופטימלית. אולי לא רצוי שזה

יהיה משרד החקלאות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
איזה משרד יכול להיות? הוא מכיר את הדברים האלה

ובקיא בהם.
אי ציבולסקי
לדוגמא, גם רשם האגודות השיתופיות מתעסק בעניינים

האלה.
גי גל
שקלנו את העניין הזה, אך רשם האגודות עוסק יותר

בחלק של הפיקוח והבוררויות. אנחנו מדברים פה על

שירותים מקצועיים - נתונים כמו מה ההכנסה הנורמטיבית באזור ,Xכמה חייב מושב

מסויים. זה חומר שנמצא במינהלת ההסדר ולא אצל רשם האגודות, וכידוע לך, גם

עכשיו מלנהלת ההסדר היתה איכשהו סמוכה אל שולחן משרד החקלאות. אנחנו לא מדברים

על החלק הקובע, על החוק, ואם תקראי את סעיף 3 תראי שהתלק הזה באמת הולך לשר

המשפטים. זו פשוט מינהלה אופרטיבית שנותנת את השירותים המקצועיים, ולרשם

האגודות אין את היכולת לעשות זאת.
א' ציבולבסקי
נכון, אבל המשקמים יהיו תלויים במינהלה ובחומר

שתיתן, ויש לכך השפעה מהותית על שיקול הדעת שלנו.
י' אורן
מינהלת ההסדר לא היתה תלק ממשרד התקלאות אלא

הוקמה בשותפות של הבנקים, הממשלה - משרד החקלאות ומשרד האוצר - שחתומים על

ההסכם הסופי. חלק מעובדי המינהלת היו אנשי משרד ההקלאות, וחלקם היו כמובן

אנשים חיצוניים טנשכרו - רואי חשבון וכדי והם אנשי סוכנות. אין ספק שכדאי

להשתמש בחומר שהצטבר שם.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שעקרונית נאשר את החוק, ואת השאלה

באיזה משרד תהיה המינהלת - נשאיר פתוחה בשלב זה.

צי ענבר; אז בינתיים יהיה הנוסח של ס"ק א': "תוקם מינהלה

לביצוע הוראות חוק זהי'.
א' ציבולסקי
עוד הערה אחת. אני לא יודעת אם נכון להגיד שפירוט

תפקידי המינהלה ייקבע בתקנות, בלי לומר משהו יותר

ספיציפי בחוק. צריך להגביל אותה, להגיד שהיא תהווה רק מסגרת מינהלית וארגונית.
צי ענבר
במסגרת כזאת לא יהיו לה סמכויות ותפקידים. לא

איכפת לי לעגן זאת בתקנות, אם יש רעיונות להרחיב

בעניין הזה.
גי גל
יש סכנה בעניין הזה. הגענו למסקנה שאם נתחיל

עכשיו לעסוק גם בתקנות ובעוד דברים, מי יודע מתי

נגמור. לעומת זאת, אם החוק יעבור, הממשלה יכולה להביא לנו את התקנות גם בפגרה

- נתנו לה את הזכות לעשות זאת - נכנס את הוועדה ונביא בפניה את התקנות על-מנת

שיאושרו על-ידה. אם ננסה עכשיו להכניס תקנות, זה עוד שבוע של עבודה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מקבלת את מה שאומרת הגבי ציבולסקי, אבל אם

היועץ המשפטי חושב שיש כמה דברים עקרוניים, שצריך

להכניס אותם בחקיקה, ודברים אחרים לעגן בתקנות, זה בהחלט מקובל עלי.
צי ענבר
אנחנו סברנו שדי במה שנאמר בסייק גי כדי לתת את

הקו, משום שבין כה וכה אין למינהלה שום סמכויות

לקבוע משהו לגופו של עניין. זה תפקידם של המשקמים, ולה יש רק תפקיד מינהלי.
אי ציבולסקי
אולי היה רצוי להדגיש שאין לה שום סמכויות, כלומר

שלמשקמים אין כפיפות אליה.
צי ענבר
תיכף תראי מה כתוב בסעיף של המשקמים, ואז נוכל

לחזור לזה.
היוייר שי ארבלי-אלמוזלינו
ובכן, אנחנו מאשרים את סעיף 2. אם למשרד האוצר

תהיה הערה במסגרת הדיונים שתקיימו, בהחלט צריך

לקחת זאת בחשבון, ויכול להיות שנחזור לזה אם יהיה צורך.
צי ענבר
אני עובר לסעיף 3 - ייהוועדה למינוי משקמים - תוך

עשרה ימים מתחילתו של חוק זה יכונן שר המשפטים את

הוועדה למינוי משקמים ויודיע על כך ברשומות; וזה הרכב הוועדה: (1) שופט שימנה

שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2) עורך דין שימנה ראש לשכה עורכי הדין; (3) נציג החקלאים שימנו הוועדה הבין

מושבים והתאחדות האיכרים; (4) נציג שימנה המנהל הכללי של איגוד [ולא ארגון,

כפי שכתוב כאן בטעות] הבנקים; (5) נציג שימנה שר החקלאות".

למה ועדה, ומדוע הפירוט והדגש? דובר על כך שישנם מושבניקים או מושבים

שצריכים להיות כלולים בהסדר, שכבר התחילו לטעון: "אנחנו לא מוכנים שמישהו מטעם

יבוא ויקבע לנו, ואנחנו רוצים לשמור בידינו את הזכות לפנות לבית משפט". ההצעה



באה לתת - עד כמה שאפשר - ערובות מלכתחילה לאותם חוששים, שהמסגרת של המינוי

וכל מה שקשור במינוי עצמו הם כאלה, שכדאי לשקול האם ללכת במסגרת החוק וכל

ההקלות שהוא מציע, או לפנות לבית משפט. על-פי הצעת החוק ברור, שמי שפונה לבית

משפט לא נהנה מההקלות של החוק, אלא רק אלה שהולכים במסגרתו. לכן הפירוט

המדוקדק של איך ימונו המשקמים ועניין הוועדה למינוי משקמים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; מי שמעדיף ללכת לבית משפט - זכותו, אך החוק הזה

לא תל עליו.
א' ציבולסקי
הבנתי שיש שני נציגים ניטרליים לכאורה.
צ' ענבר
נכון, השופט ועורך הדין.
א' ציבולסקי
יש נציג אהד לבנקים ובעצם שני נציגים לחקלאים.

צי טנבר; לא. השני הוא נציג שימנה שר החקלאות. אנחנו רואים

אותו כנציג של השלטון, של מדינת ישראל.
א' ציבולסקי
אולי יהיה גם נציג אגף התקציבים?
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבינה שאתם רוצים שיהיה פה נציג האוצר. בשביל

מה?
יי אורו
אין זה סוד, שגם במהלך המויימ שהתנהל מחוץ לוועדה

הזאת, משרד החקלאות היה בעצם נציג החקלאים. זה

הוגדר בצורה ברורה. לכן צריך להיות בוועדה למינוי משקמים עוד נציג של הממשלה.

לא איכפת לי אפילו שהוא יהיה נציג שר המשפטים.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; אז אתם מציעים להוסיף נציג, כך שעם השופט יהיו

שישה נציגים?
י' אורן
לא. אנחנו מציעים שנציג משרד המשפטים יהיה במקום

נציג שר החקלאות.

גי גל; ההגיון אומר שמשרד החקלאות יהיה שותף.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שנוסיף את הנציגות של משרד המשפטים.

צי טנבר; לדעתי נציג שימנה משרד המשפטים עונה על הבעיות של

שני הצדדים.

פי גרופר; אבל כשיש חקיקה, תמיד משתתף בה המשרד הנוגע בדבר.

ופה המשרד הנוגע בדבר הוא משרד החקלאות.

צ' ענבר; אבל כאן הכוונה לוועדה שממנה את המשקמים הראויים

להתמנות. למי יש יותר לדע בנושא הזה - למשרד

המשפטים או למשרד החקלאות?
ג' גל
אמרנו שהמשקמים יהיו בעלי כשירות של שופט מחוזי.

יחד עם זה, המשקמים יהיו אנשים שיודעים מה זה

חקלאי, מה זאת אגודה, מה זה מושב ומה זה הון חוזר. אנשי משרד החקלאות צריכים

להביא רשימה של אנשים כאלה, והוועדה יכולה לפסול את מי שלא נראה לה, אבל מוכרח

להשתתף בה מישהו שמכיר את הישוק' של אנשים שעוסקים בעניין.
י' אורן
דווקא למשרד המשפטים יש יותר היכרות עם אנשים שיש

להם כשירות של שופט מחוזי.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
לי לא איכפת להוסיף נציג של משרד המשפטים, אבל לא

נוציא את משרד החק-לאות.

צי (ונבר; שישה אנשים זה כבר לא טוב.

ג' גל; אבל אי אפשר שמשרד החקלאות לא יהיה בפנים. אם כך,

שתהיה הסתייגות של הממשלה.
צי טנבר
אז אני מציין כאן הסתייגות של משרד האוצר, שמציע

למנות נציג משרד המשפטים במקום נציג שר החקלאות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מכיוון שתפקידה של הוועדה הוא רק למנות משקמים,

ואין לה שוס סמכות אהרת, לא איכפת לי שבמקום

נציג משרד התקלאות יהיה נציג משרד המשפטים.
גי גל
גם אני לא אעשה מזה עניין.
ד' צבן
לדעתי צריך להיות ברור, שבוועדה למינוי משקמים

הדברים חייבים להיקבע בהסכמה ולא ברוב, וכדאי

שמלכתחילה תהיה הסכמה בקטע הבסיסי ביותר.
גי גל
הסיבה העיקרית ל"הצלחת" חוק ההסדרים הזה במשך

ארבע שנים, שהיה צריך לקבל החלטה פה אחד. לכל בנק

היה וטו, וכך זה נראה.
פי גרופר
מדובר פה בסך-הכל במינוי משקמים, וכדאי להסכים

לכך שיהיה נציג משרד המשפטים ולא משרד החקלאות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
ובכן, הסכמנו. קיבלנו את הערת האוצר, ואיננו

רושמים הסתייגות. אם כך, סעיף 3 על חמשת סעיפיו

אושר.
צי ענבר
סעיף 4: "מינוי משקמים - (א) תוך שלושים ימים

מכינונה, תמנה הוועדה למינוי משקמים, משקמים.

(ב) המשקם ימונה לאזור או לארגון חקלאי והאגודות החקלאיות הנימנות עליו".
גי גדות
מה פירוש 'לאיזור'?
צי ענבר
אזור יכול להיות למשל - אזור הגליל וכל הישובים

שבתחומו, או נפת יזרעאל וכל מה שכלול בה. כלומר

המשקמים ימונו לפי הכמות, כך שכל משקם יוכל להקיף אח מה שיועבר לטיפולו.
גי גדות
האם יכול להיות מצב שבו יהיו שני משקמים באותו

אזור - אחד יטפל באזור והשני בארגונים שחופפים

לאותו אזור?
צי ענבר
כן, יכול להיות שמשקם ימונה לאזור שלם, פרט

לארגון קניות מסוים, ולמשקם הזה יבואו כל החקלאים

הפרטיים שבאותו אזור.
גי גדות
אך יכול להיות מצב שבו יש משקם לאזור, ויש משקם

אחר לארגון קניות שפעיל במספר אזורים, ואז תיווצר

חפיפה לגבי חלק מהישובים - פעם הם יטופלו על בסיס האזור ופעס - על בסיס

הארגון. צריך למנוע זאת, משני טעמים: א) בלאגן. ב) שלא יוכל חקלאי או ארגון

'לשחק אותה'. לכן יט לשים לב לבעייה הזאת, ואינני יודע מה הפתרון.
צי ענבר
הפתרון הוא בכך שכאשר הוועדה ממנה את המשקמים היא

צריכה להביא בחשבון את הדברים האלה. בשביל זה יש

ועדה.
ג' גדות
אך זה לא כתוב בחוק.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו; הוא צודק. בכדי למנוע שיבושים, כפילויות ואי

התאמות, אם נקבע שמשקם מטפל בארגון שפעיל בכמה

אזורים, צריך לכתוב שהכל יהיה בטיפולו ואף משקם אתר לא יטפל באותו ארגון, על

אף העובדה שזה תורג מתתום האזור.
ד' צבן
הכוונה שמספר המשקמים יהיה כמספר ארגוני הקניות?

יי אורו; יהיו יותר. יהיה משקם שיטפל, למשל, בארגון הקניות

של מושבי הצפון, ויהיה משקם שיטפל בחקלאים של

אזור הצפון שלא שייכים לארגון הקניות.
גי גדות
זאת הכוונה.

פי גרופר; דיברתם על איזור ועל ארגונים. איפה הפרט?

צי טנבר; הפרט כלול באזור. ממנים משקם לאזור כולו.
פ' גרופר
האזור יכול להיות גם האגודה וגם הפרט?
היוייר שי ארבלי-אלמוזלינו
כתוב פה שהאגודות התקלאיות כלולות בארגון הקניות.
צי ענבר
אנחנו אומרים למשקם אתד "אתה מתמנה לאזור הגליל

למעט ארגון קניות הצפון", וזה כולל גם את החקלאים

הפרטיים, ולמשקם שני "אתה מתמנה רק לארגון הקניות הצפון".
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
הה"כ גדות העלה, בצדק, בעיה שחייבים לתת עליה את

הדעת - המשקם נקבע לטפל באזור, ויש באותו אזור

ארגון קניות, אבל הוא פועל גם באזורים אתרים.
ג' גל
לכן אמרנו שהמשקם ייקבע לאזור או לארגון הקניות.
צי ענבר
או לארגון תקלאי והאגודות התקלאיות הנמנות עליו.
ג' גל
ניתן קצת רקע. בדרך כלל מרבית המושבים מאוגדים

באותו ארגון קניות אזורי, אבל יש 3-2 ארגונים

מתוך 11, שהם לא על בסיס אזורי, אלא מפוזרים. בכל הארץ. לכן יש מקומות, כמו

בגליל או בנגב, ששם פועל ארגון קניות אחד ויש תפיפה בין הארגון והאזור, ואז

המשקם יהיה לאזור; ויש מקומות שלא תהיה ברירה והמשקם יהיה לארגון קניות ולא

לאזור. לארגון קניות התיכון, למעיל, שייכים מושבים ליד באר טוביה ומושבים על-יד

בית ליד. היות והמשקם חייב לטפל גם בארגון הקניות, כדי להגיע לפרט הוא חייב

ללכת דרך ארגון הקניות, ואי-אפשר שהוא לא יהיה המשקם של הארגון.
גי גדות
אלא אם כן נחליט שאנחנו לא נטפל בארגוני קניות.
גי גל
אן לצורך קביעת החוב הוא חייב לפתות את הספרים של

הארגונים הללו, למרות שתוץ משני ארגונים כולם כבר

לא קיימים.
קריאה
אן יש להם עדיין נכסים.
גי גדות
הדי אנחנו לא רוצים לגעת במכוני התבואה ולא

במשביר, על כך יש לי הסכמה מלאה עם חה"כ גל. אך

אני שואל מה יקרה אם לא נעסוק בארגוני הקניות אלא רק ברמה של המושב ומטה, קרי

המושב והמושבניק. האם זה פותר את השאלה שהעליתי?



צ' ענבר; הבעיה שלנו היא כזאת - הרי יש לכו מין פירמידה,

שבה קשורים כולם. כלומר החקלאי הבודד, הבר המושב,

קשור לא רק למושב אלא גם לאותן הלוואות שהמושב לקח באמצעות הארגון, ושלחבר

המושב יש אחריות עליהן. לכן מוכרחים לטפל במכלול, כדי שתהיה בסוף תוצאה של

חובות הארגון, המושבים הנמנים עליו והחברים שלהם, ושהחשבונות של כולם יובאו

על-ידי אדם אחד.
גי גדות
זה בתיאוריה. אני שואל לגבי חיי המעשה, מה עושים

בשטח. מתברר, שחוץ משני ארגוני קניות כולם כבר לא

פעילים, אבל כל הארגונים נמצאים בשלבי טיפול משפטי, במטרה לסיים את הבעיה. אצל

חה"כ גל כאבי הבטן נגמרו במכוני התערובת ובמשביר לצרכן, ואילו אצלי כאבי הבטן

נגנירים גם בארגוני הקניות. יש לי בעיה גם לגביהם מבחינה ציבורית. צריכה לבוא

איזו גיליוטינה ולחתוך את העניין, אחרת המדינה תיכנס למערכות כאלה שמבחינה

פיננסית איש לא יוכל לעמוד בזה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; אתה לא היית בתחילת הישיבה. הובא לכאן היום הסדר

פיננסי, ויש הצעה לשלב אותו בחוק שלנו.
גי גדות
הלוואי. בישיבות הקודמות אמרתי יותר מפעם אחת
לכולם
לכו הביתה ותביאו הצעה.
גי גל
לא ניתן לקבוע את החוב של הפרט בלי לטפל בארגון.

75% מהכסף שקיבל המושבניק, ניתן לגזבר דרך ארגון

הקניות, וארגון הקניות חייב בבנק, והחברים ערבים בבנק. המשקם חייב לבדוק כמה

הארגון חייב בבנק וכמה המושבניק חייב לארגון, ולממש את הנכסים.
גי גדות
השאלה המרכזית, איך יידע המשקם מה הנתונים של

האזור, כמו רווחיות וכושר ההחזר?
גי גל
על-ידי שירותי הנהלת החשבונות שהמינהלת נותנת, על

בסיס אזורי. אמרנו שיש משקם שהוא הפוסק, אך הוא
צריו שמישהו יגיד לו
ייזה החשבון, זה כושר ההחזר וזו הרווחיות באזור הזה". שלא

יגיד משקם אחד שמהגפנים במושב אי מרוויחים לדונם כך וכך, ומשקם שני יגיד משהו

אחר.
אי גדות
אבל יכול להיות שמשקם אחד יטפל במושב מסויים דרך

ארגון הקניות, רמשקם שני יטפל באותו מושב דרך

האזור, ואז משקם אחד יקבע שרווחיות הגפנים של המושב היא x והמשקם השני יקבע

שהיא .y
גי גל
המשקמים לא יקבעו דברים כאלה, אלא אותה מינהלה

שתיתן שירות אחיד למשקמים, ותגיד מהי ההכנסה

הנורמטיבית באותו איזור וכוי. המשקם יוכל לפסוק מה שהוא רוצה, אבל על-פי תומר

ונתונים שיוגשו לו.
גי גדות
אך עדיין שני משקמים מסוגלים לקבל החלטות שונות

לגבי אותו עניין. אז כדי שהחוק יהיה יפה, מתוקן

ובלי בעיות, צריך לסגור את זה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזליכו
אם שני משקמים יקבלו החלטות שונות, איזו החלטה

תהיה הקובעת?
גי גל
אין שני משקמים על אותו מושב - המשקם יהיה או

לאזור או לארגון קניות. אז איפה הסתירה?
גי גדות
יש משקם אחד שמטפל במושב מסויים, משוס שהוא נמצא

באזור מסויים. משקם אחר מטפל בארגון קניות,

שבמקרה מחזיק בתוכו גם את אותו מושב, שנמצא באזור הטיפול של המשקם הראשון. ואז

למעשה, יש שני משקמים שמטפלים בחוב של אותו מושב - פעם על בסים אזורי ופעם על

בסיס ארגון הקניות. דבר זה על פניו איננו מתוקן, וצריך לתקנו.
צ' ענבר
אם נוסיף תוספת לס"ק ב' "מונה משקם לאזור, לא

יכלול תחום פעולתו ארגון חקלאי שלגביו מונה משקם

נפרדיי. האם זח פותר את הבעיה?
ג' גדות
כביכול ענית על שאלתי, אבל אותו משקם יצעק

חמס.

הפתרון- היחידי, שארגון קניות יטופל על-ידי משקם

אזורי, והוא ייכלל באזור שאליו שייכים מרבית

המושבים הכלולים בו.

צי ענבר; הבעיה היא שאנו מעוניינים שהמשקם יסיים את פעולתו

תוך פרק זמן סביר.

גי גל; צריך להיות משקם לארגון קניות והמושבים שבתוכו,

וחוץ מזה לתת תשובה לחקלאים הפרטיים, כדי שלא

יהיה היפלונטרי הזה.
גי גדות
המשקם האזורי יהיה רק למי שלא כלול בארגוני

קניות, קרי החקלאי הבודד.

גי גל; נכון. על זה אין ויכוח.
יי אורו
לא יכול להיות מצב שלמושב יש חובות בשני ארגוני

קניות שונים?

גי גל; זה לא קיים. קורה שלמושבים יש זכויות יתקועותי

בשני ארגונים, אבל לא חובות.
היוייר שי ארבלי-אלמוזלינו
ובכן, ניתנה תשובה גם להערה החשובה של חהייכ גדות.
צ' ענבר
ובכן, משקם לאזור הוא רק לגבי חקלאי בודד, או

שהמשקם הוא לארגון קניות, וזה כולל את האגודות

החקלאיות הנמנות עליו.
א' ציבולסקי
למה ביקשתם כשירות של שופט מחוזי?

צי ענבר; קודם דיברתי על עניין החשדנות של מושבניקים

שונים, שאומרים ייאנחנו לא נלך במסגרת החוק, אנחנו

לא סומכים, כי יש פה מישהו מטעם שכבר עשה קנוניה, ואנו רוצים לשמור לעצמנו את

הזכות לפנות לבית-משפט". לכן אנחנו נותנים להם מישהו שהוא בעל הכשירות המשפטית

הגבוהה הנדרשת, וכל הערובות האחרות.
היוייר שי ארבלי-אלמוזלינו
אחרת הם ימלאו את כל בתי המשפט.

אי ציבולסקי; עד כמה שאני יודעת, הכשירות להתמנות כשופט בבית

משפט מחוזי, היא של אדם שהיה עשר שנים עורך-דין.

כלומר, משקם צריך להיות עורך-דין עם ותק של לפחות עשר שנים. השאלה אם זה נכון,

כי יש פה הרבה שאלות כלכליות. אולי מתאים גם רואה חשבון?

צי ענבר; לכן דיברנו על כך שהמינהלה תעמיד לרשות המשקמים

את הסיוע המקצועי של רואי חשבון, כלכלנים ומומחים

אחרים, וכמובן שגם המשקם יוכל למנות מומחים על-פי שיקול דעתו. כי כפי שנראה

אחר-כך, סמכות המשקם היא לפי חוק בוררות פרק די, וזה כולל גם סמכותי למנות

מומחים.
א' ציבולבסקי
השאלה אם הקביעה שמשקם צריך להיות מי שהוא כשיר

להתמנות כשופט מחוזי, לא עלולה להגביל אותנו.
היו"ר מ' ארבלי-אלמוזלינו
הוא צריך לקבל החלטות עם שיקול משפטי, ולכן הוא

צריו להיות בעל כשירות להתמנות כשופט.
י' אורן
אני מבין שעל-פי החוק המשקם פוסק, ולא מעביר את

החלטתו לבית-המשפט על-מנת לקבל אישור. מסיבה זאת,

אני תושב שדווקא כן צריך להיות אדם כשיר מבחינה משפטית.
ג' גדות
בפני מי מערערים על החלטת המשקם?
צי ענבר
זה כמו ערעור על החלטת בורר, בפני בית המשפט

המחוזי בהרכב של שופט אחד.
ג' גדות
אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

צי ענבר; כי על-פי חוק הבוררות, בית המשפט שעוסק בערעורים,

הוא בית המשפט המחוזי בהרכב של אחד.
ג' גדות
אולי נמנה כמשקם שופט מחוזי בדימוס.

צ' ענבר; אם הוא בדימוס, הוא כבר לא כשיר להתמנות כשופט

מחוזי, כי עבר את גיל ה-70.
גי גדות
אז נניח ששופט מחוזי שהתפטר יקבל על עצמו להיות

משקם. האם ראוי שהוא יצטרך להתמודד על עמדתו כנגד

בית-משפט מחוזי במעמד שופט אחד?
צ' ענבר
ככה זה אפילו לגבי ערעורים של בוררויות ענק.

לדוגמא, כשעירערו על החלטתו של הבורר דייר

רוטנשטרייו, אף-על פי שהיה אחד מעורכי-הדין הגדולים במדינה, באו אל שופט מחוזי

אחד, לפי חוק הבוררות.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מה גם שפה מדובר על עורך-דין שכשיר להיות שופט,

ולכן העירעור הוא בבית משפט מחוזי.
ג' גדות
לא זאת הבעיה שלי. הרי אנחנו רוצים לחתוך את

העניין, ולכו באה ההצעה הנבונה לתת לו מעמד של

שופט מחוזי. חשבתי שעל-ידי זה אנו מונעים את האפשרות שכל אחד ירוץ לערער בבית.-

המשפט.
צי עכבר
זכות הערעור חייבה להישאר.
גי גדות
שילכו ישר לבית המשפט העליון.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
בית המשפט העליון עמוס גם בלי זה, והם יצטרכו

לחכות זמן רב.
צי טנבר
סעיף בי, שעוד אנסח אותו, יהיה כך: "משקם לאזור

יתמנה לגבי חקלאי; או שיהיה משקם לארגון חקלאי

והאגודות החקלאיות הנמנות עליו".
גי גל
אולי נוסיף "והאגודות שאינן במסגרת ארגון חקלאי",

אם יש כאלה.
צי ענבר
אני מוסיף גם את זה. ועכשיו, נמשיך בהגדרות. ס"ק

גי: "לא יתמנה משקם אלא מי שהוא כשיר להתמנות

שופט בית המשפט המחוזי". ס"ק די: "שר המשפטים יפרסם ברשומות את דבר מינויו של

משקם, כתובתו ותחום פעולתו".
ג' גדות
מי קובע את התחומים?

צ' ענבר; הוועדה למינוי משקמים.
ג' גדות
כלומר היא קובעת את החלוקה לתחומים. האם תהליך

קביעת החלוקה לא צריך להתפרסם ב'רשומות'?

צ' עהבר; לפי סעיף 3 רישא מפרסמים את מינוי הוועדה, ולאחר

מכן הוועדה צריכה לפרסם כל מינוי של משקם, וגם את

תחום הפעולה.
גי גדות
אני מציע שזה יהיה אחרת - קודם יקבעו את חלוקת

התחומים, ואחר-כך יציבו בתוכה את המשקמים.
צי ענבר
יכול להיות שמינוי המשקמים יגיע לוועדה על-פי

הפניות מהאגודות. כלומר, אם אגודה לא תרצה ולא

תפנה, אז לא ימונה לה משקם.
גי גדות
זה לא תקין מבחינת חקיקה. הצדק צריך להיראות ולא

רק להיעשות, כי אחרת זה נראה כאילו מלבישים מישהו

מסויים על אזור מסויים. הוועדה צריכה לשבת, ממש כבית דין גבוה לצדק, ולקבוע

לפי מיטב הבנתה המקצועית והישרה מהי חלוקת האזורים, ולאחר מכן לבקש מועמדים.
די צבו
החלוקה כבר נקבעה בם"ק בי.
צי טנבר
אומר חה"כ גדות: קודם כל נקבע את החלוקה, ואחר-כך

את המשקם.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מקבלת, חהייכ גדות צודק.
גי גדות
אני חושב שצריך לקבוע את החלוקה פעמיים - פעם

בהתאם לארגוני הקניות, ופעם בהתאם לאזורים.

כלומר, הוועדה צריכה לקבל החלטה שכל ארגון קניות מקבל משקם משל עצמו, ולאחר

מכן עליה לקבוע חלוקה אזורית, ולבקש מועמדים. היא תהווה ועדת מכרזים לכל דבר,

תבחר את המועמדים ותציב אותם על פי הבקשה שביקשו אותם מועמדים או בהתאם

להתאמתם, אבל התהליך צריך להיות תקין.
צי טנבר
אני מציע לא לפרטם "דרוש משקם לארגון פלוני".
גי גדות
נכון. חזרתי בי בנקודה הזאת.
צי טנבר
אז יהיו שני שלבים: א) הוועדה תקבע משקם לכל אחד

מ-11 ארגוני הקניות; ב) לאחר מכן היא תקבע את

האזורים.
גי גל
אני מבין שחה"כ גדות מציע שבס"ק ד' ייכתב: יישר

המשפטים יפרסם את החלוקה לאזורים", והשלב הבא

יהיה מינוי משקם לכל אזור.
גי גדות
ולכל אחד מארגוני הקניות יהיה משקם משל עצמו. איך

אתם רוצים לראות את האזורים?
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אולי חלוקת האזורים של משרד הפנים.
י' אורן
צריך לבדוק את זה גם לפי מספר המושבים באזור.

במקרים מסויימים אולי יכול להיות משקם לארגון

קניות + האזור.
ג' גדות
אני לא מציע, כי כאן מדובר בארגוני קניות וכאן

במושבניקים פרטיים. אינני מעוניין בקבלני שיקום.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אבל אם לאזור אין מספיק ישובים, אז המשקם יכול

לטפל באזור נוסף.
ג' גדות
ההיפך. אני הייתי מציע לבזר קצת את העניין, שלא

יהיו קבלני שיקום. כי אם יעשו טעות הם יעשו אותה

בגדול, וזה תמוד מאוד.

גי גל; יש להניח שחוץ מארגוני הקניות יהיו שני אזורים.

גי גדות; אני הייתי מציע יותר. לפחות צפון, מרכז, דרום.

הייתי אומר, לא פחות משלושה אך לא יותר מחמישה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
זאת הוצאה גדולה.
יי אורן
משקם יקבל שכר של שופט מחוזי, אז אין פה מצב של

קבלני פירוק שרוצים לפרק כמה שיותר.
צי טנבר
מדינת ישראל מוזולקת באופן רשמי, על-פי החוק,

למחוזות - מחוז הצפון וחיפה, המרכז ותל-אביב,

הדרום וירושלים.

גי גדות; אני בעד קביעת העניין בחוק.

גי גל; אבל יכול להיות שבאזור אחד יש יותר עבודה מאשר

באזור השני.
גי גדות
אז אחד יעבוד שלושה חודשים, והשני יעבוד שנה

ושלושה חודשים.
גי גל
ואם שר המשפטים יחשוב שבאזור מסויים מתבקש למנות

שני משקמים?

גי גדות; אדרבא. אמרתי שאני בעד לפחות שלושה אזורים ולא

יותר משישה.
גי גל
תכתוב לפחות שלושה. למה התקרה?
צי ענבר
יהיו לפחות שלושה אזורים + ארגוני הקניות.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו; סעיף 4 נתקבל עם התיקונים שהכנסנו. הישיבה נעולה.

נמשיך בישיבה הבאה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10.

קוד המקור של הנתונים