ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 29/01/1992

תקנות הבזק (דרכי הפיקוח על פעולותיו של בעל רישיון) (תיקון), התשנ"ב-1992; תקנות הבזק (התקנה תפעול ותחזוקה), (תיקון), התשנ"ב-1992; תקנות הבזק (זכיונות) (תיקון), התשנ"ב-1992

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 378

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ד' כ"ד בשבט התשנ"ב, 29.1.1992, בשעה 9:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

א. פורז

מוזמנים; מ. אחלי, עו"ד, היועץ המשפטי, משרד התקשורת

י. איש הורביץ, יו"ר המועצה המייעצת של שר התקשורת

ש. קלפנר, מנהל אגף הנדסה ורישוי, משרד התקשורת

ס. דויטש, פרופ', עו"ד, יועץ משפטי, הרשות להגנת הצרכן

וחבר המועצה המייעצת של שר התקשורת

ג. בינשטוק, משרד האוצר

י. לפיד, יו"ר התאחדות חברות הטלביזיה בכבלים

י. הרצוג, עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות חברות הטלביזיה

בכבלים

ש. שובל, מנכ''ל התאחדות חברות הטלביזיה בכבלים

י. קריל, טמנכ"ל שיווק, חברת "בזק"

ד. הופמו, אגף שיווק, חברת "בזק"

א. אורדן, עו"ד, ס/תיועץ המשפטי, חברת "בזק"

ח. חביב, מנהל אגף הפיקוח, חברת "בזק"
יועץ משפטי
מ. בוטון
מזכירת הוועדה
ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

(1) תקנות הבזק (זכיונות) (תיקון); התשנ"ב-1992

(2) תקנות הבזק (התקנה תפעול ותחזוקה) (תיקון), התשנ"ב-1992

(3) תקנות הבזק (דרכי הפיקוח על פעולותיו של בעל רשיון), התשנ''ב-1992
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

תקנות הבזק (זכיונות) (תיקון). התשנ"ב-1992

מ. אהלי! ביקש ממני שר התקשורת להודיע לוועדה, שהוא

מבקש להכניס כאן שינויים, ולכן הוא מבקש

שהיום לא יידונו תקנות אלה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם אפשר לדעת במה מדובר?
מ. אהלי
ישנם כמה דברים שהוועדה הביעה לגביהם את

רצונה בעבר, ואני מדגיש, רק כסקירה כללית

ולא לצורך דיון. יתכן שאנחנו נשנה אי-אלו דברים כאן. הוועדה הביעה את

רצונה באחד הדיונים שהמשרד יהדק את הפיקוח על בעלי הזכיונות, זה היה

לאחר הערות של נציגי צרכנים שהיו נוכחים בוועדה. הבטחנו שנבדוק זאת.

מנהל השרות לטלביזיה בכבלים נועד רבות עם נציגי בעלי הזכיונות, והגיעו

לסיכומים בנושאים שונים ורבים שקשורים לנושא הזה. רוב הדברים באו לידי

ביטוי כאן.

חלק מהדברים באים לידי ביטוי לאו דווקא משום הסכמה שלהם לגבי תלונות

צרכנים.

- אפשר לראות כאן למשל את הבעיות של בית משותף לגבי ההיתרים, ההיתרים

המפורשים. לא אחת קורה, שמתעלמים מהוראות החוק המחייב לקבל הסכמת רוב

הדיירים, ומסתפקים בחבר ועד. לכן נקבע כאן שזה צריך להיות בכתב.

- הבטחת חיבור כל מבקש. לפעמים מתעלמים, ומדלגים על בתים מסויימים

באיזור מסויים.

- האחריות לביקורת איכות. אין להמתיו עד שהמשרד יערוך את הביקורת, אלא

להעביר את האחריות על הביקורת על בעל הזכיון, והמשרד יערוך ביקורת

מסווגת.

- אני לא בקיא במאת האחוזים בשיטות הטכניות של כל בעלי הזכיונות, אבל

אני יודע לפחות על שיטה של חברה אחת, שיש קושי גדול ברגע שבמקלט אחד

מופעלת הטלביזיה בכבלים, ואי-אפשר לקבל טלביזיה בכבלים בחדר אחר או

אי-אפשר להקליט בלי מתקן מיוחד. יש כאן בעיה טכנית קשה. אפשר להבטיח

את זאת, וכאן באנו להבטיח זאת. כאמור, אני לא נכנס לפרטים.

- מתן פירסום ברבים לתעריפים.

- קביעת נורמות פיקוח, מבצעי אשראי והנחות.

- העברת שליטה. השר והמועצה לשידורי כבלים הגיעו למסקנה, שיש הכרח

למנוע אפשרות של השתלטות בעל זכיון אחד על כל הכבלים בארץ, ולמנוע

השתלטות על יותר משליש. זאת אומרת, שלא יהיו יותר משליש הזכיונות

בארץ על הזכיונות. כיום אין הוראות איסור, אבל יש הסמכה בחוק לשר

להתקין תקנות בנושא הזה.



- סוגי התמלוגים. הנושא הזה נדון ארוכות, היו התכתבויות ארוכות עם בעלי

הזכיונות בנושא התמלוגים, יש צורך לקבוע על אילו הכנסות ייגבו

התמלוגים. נאמר בחוק שזה ייקבע בתקנות, וזה בא להגדיר נושאים שכבר

הסדירו בפגישות שונות.

אני מבקש לא להיכנס לדיון, רק הסברתי במה המדובר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
את התקנות האלה קיבלנו ב-14 בינואר, זה היה

לפני שבועיים. אני זוכרת שמר אהלי ביקש ממני

בכל לשון של בקשה להביא את התקנות במהירות לאישורה של הוועדה, לא רק את

התקנות האלו אלא את כל מה שנוגע למשרד התקשורת. ברגע שיש תקנות, אני

באמת משתדלת שלא לעכב אותן.

במשך השבועיים האלה התעוררו השאלות, והשר, שחתום על הפניה אלי ובה הוא

מבקש את אישור התקנות הללו, האם רק בשבועיים האלה התעוררו השאלות אצלו,

והוא רוצה להכניס תיקונים? זה קצת תמוה בעיני.

אני מתרשמת שהנוגעים בדבר למעשה לא ידעו כל כך על תוכן התקנות האלה.

מ. אהלי; אני יכול להדגיש, שלכל הרעיונות יש סיכומים

בכתב עם כל בעלי התחנות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מהשיחה שהיתה לי אתמול עם מר שבתאי שובל וגם

ממה אני מתרשמת מהחברים, שלא ידעו בכלל על

התקנות הללו, זה דבר שהוא לא מקובל ולא לפי נוהל תקין. מי שנוגע לו

הדבר, צריך לדעת מה מתכוון השר לעשות לגבי אותם הדברים שנוגעים לו ושיש

להם השלכות על אותו הגוף שהוא מנהל אותו ומקיים מקיימים אותו.

אני מבקשת שלהבא זה לא יקרה, לא רק לגבי הטלביזיה בכבלים אלא גם לגבי

כל גורם אחר שקשור למשרד שלכם. צריכים ליידע אותם, צריכים לשמוע את

הערותיהם אם ישנן. אתם רשאים לקבל אותן או לא לקבל אותן, אבל הם ידעו

מה עומד השר להתקין. חקיקה ראשית מתפרסמת בציבור, והם יודעים. הצעת חוק

מתפרסמת, והם יכולים להעיר הערות ולהגיב כאשר הם מופיעים בפני הוועדה,

אבל אסור לשמור מהם בסוד תקנות, ושהם לא ידעו על-כך עד שבאים לכאן

לוועדה.

א. פורז נכון שאלו תקנות, ותקנות הן פרורוגטיבה של

מי שיש לו סמכות להתקין תקנות, אבל כשמשנים

תנאי התקשרות של בעלי זכיון שזכו במיכרז על-סמך תקנות מסויימות, על-סמך

מצב מסויים, אנחנו צריכים לנקוט זהירות רבה מאוד לפני שאנחנו משנים את

המצב, כי אנשים הלכו והשקיעו, וניגשו למיכרזים על-סמך מצב מסויים.

אני לא אומר שאי-אפשר לשנות, עובדה שאפשר לשנות, וניתן לשנות. מכל מקום

צריך לעשות זאת בזהירות רבה ולעתים רחוקות, רק כשאין מנוס.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לא אמרתי שאין אפשרות לשנות, אבל צריך ליידע

את הגוף הנוגע בדבר. אין להפתיע אותו בצורה

כזאת.



י. לפיד; כדי לדייק, חם כן התדיינו אתנו על התקנות

האלה. יש תקנה אחת חשובח שלא חיתח כלולח

בחסדר, אבל בשאר חתקנות הס התדיינו אתנו. הוסכם בינינו שחם, על-פי מה

שמוסכם - ושמחנו למצוא לשון משותפת עם משרד חתקשורת - חם ינסחו תקנות.

חהבנה היתה שאנחנו נראה את הניסוח שלהם, מפני שהניסוח הוא הקובע. השטן

נמצא תמיד בדברים הקטנים, ועל השלב הזה הם דילגו. עכשיו אני מופתע

לשמוע שזה מונח אצל יו"ר הוועדה מה-14 בחודש, מפני שאז באמת יכלו

להעביר גם אלינו את הנוסח, ולא מובן לי למה לא עשו זאת.

איו זה מדוייק שאנחנו כלל לא ידענו על הדבר. ידענו שזה בעבודה, רק

איכשהו הם דילגו על שלב.

אני מודה מאוד לדברי היו"ר, ואני בטוח שגם נציג משרד התקשורת יאשר שאין

בדעתם לחזור על התהליך הזה, אלא שאנחנו נדע מראש מה עומד לקרות

בענייננו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו דורשים שזח לא יקרה שנית.

י. הרצוג; נכון שעל חלק מהדברים היו דיונים, אבל מדובר

בשינויים מרתיעים לזכיונות. שינוי כזה מחייב

שבעלי הזכיונות יקבלו זכות טיעון בפני השר בצורה מסודרת. יש כאן כמה

סעיפים, שבאיצטלא של הגנת הצרכן, שהיא בהחלט חשובה לבעלי הזכיונות,

הוכנסו לכאן, ולא נדונו. הם משפיעים מהותית, גם כספית וגם משפטית, על

בעלי הזכיונות.

מ. אהלי; אני מודה ליו''ר, אני אשנה את הנוהלים בעתיד

בנושא הזה, אבל למען הסדר אני רוצה לציין את

השתלשלות הדברים כפי שהיתה.

אני אישית חבאתי לכאן את החומר, פניתי למזכירת הוועדה. אני פשוט לא

זוכר, אני מתנצל, אבל אני זוכר שדיברתי אתה על החומר לבעלי הזכיונות.

אני התרשמתי - אם אני טועה, בבקשה לתקן לי - שהוועדה אחראית לכך שכל מי

שמוזמן על-ידה מקבל את חומר הדיון. אבל אם טעיתי, אני מתנצל.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זאת לא חובתנו. אנחנו עושים זאת מתוך רצון

טוב ומערכת יחסים. זה לא תפקיד המזכירה

להעביר את החומר.

מ. אחלי; זה לא חומר נסתר, זו לא חכמת רז, אין בזה

סודות. לא היתה לי בעיה להעביר לכולם את

החומר הזה ב-14 בינואר. התרשמתי מהשיחה שהוועדה, כנוהל קבע, מעבירה

זאת למוזמנים שלה, כי זה לא בגדר שלנו להעביר את זה למוזמנים.

כאמור, נתקן את הדברים.

מעבר לכך, מאיר סרברניק איננו כאן. הוא זה שניהל את הדיונים עם בעלי

הזכיונות, הוא מסר לי שיש לו מסמכים חתומים, סיכומי דיונים לגבי כל

הנושאים בלי יוצא מן הכלל עם בעלי הזכיונות על סיכומים אתם. אינני יכול

לדבר בשמו.



כאמור, זה יתוקן בעתיד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לפני שהבאתם את התקנות אלינו, הם היו צריכים

לראות את תנוסה.

י. לפיד; לגבי מה שמר אהלי אומר, גם אילו נעשה, גם אז

התהליך לא היה נכון. נניה שזה היה מובא אחרי

התימת השר אליכם והיה מופץ לכולם. זה היה עדיף על פני מה שקרה, אבל גם

זה לא מה שצריך לקרות. אלא התקנות, לפני שמובאות לחתימת השר, צריך

להראות לנו אותן, כי אולי יש לנו הערה מהותית לפני שהשר חותם עליהן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני נענית לבקשה שלא נדון בתקנות, ושהשר

לוקח את התקנות הללו בחזרה להכנסת תיקונים,

אבל אני מבקשת לפני שהתקנות יובאו לכאן בפני הוועדה, שיועברו לעיון

הנוגעים בדבר.

אני שמחה על ההודעה שלך, שבעתיד באמת תנהגו בהתאם, כי צריך לשמור על

מערכת יחסים טובה. מדובר באנשים שקשורים אתכם, וצריך לשמור על מערכת

יחסים סובה אפילו בשעה שיש ויכוח וחילוקי דעות ביניכם לבינם. הם

הנוגעים בדבר, והם צריכים לדעת מה השר עומד להביא.

ועדת הכלכלה, כמו ועדות אחרות, לא מאהריותה להעביר חומר לאלה שמוזמנים

לוועדה. זה צריך לעשות השר.

מ. אהלי; צריך להודיע לשר את מי מזמינים, כדי שידע

להעביר להם את החומר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו מזמינים את הנוגעים בדבר. את רשימת

המוזמנים אתם יכולים לבקש מאתנו. אנחנו

מזמינים בהתאם לנושא, גם בהתאם לבקשתכם.

מתוך מערכת יחסים סובה שהמזכירה מקיימת עם כולם, במיוחד עם המוזמנים,

הם שואלים אותה אם היא יכולה להעביר להם חומר, ואנחנו עושים זאת מתוך

רצון סוב, אבל לא מתוך כך שזה תפקידה של הוועדה לספק חומר לכל המופיעים

כאן. זה נעשה רק מתוך רצון סוב, כי זה מכביד על הוועדה.

התקנות כבר אינן קיימות, השר לוקח אותן בחזרה. ברגע שנקבל נוסח חדש של

התקנות, נזמן דיון, וכמובן נזמין אתכם, ונקווה שאז תהיו מוכנים עם כל

ההערות.

תקנות הבזק (התקנה תפעול ותחזוקה) .(תיקון), התשנ"ב--1992

מ. אהלי; המשרד החל לפני כשנתיים להגדיר את המושג של

ססנדרסים, של זמינות ואיכות שרות של חברת

בזק. מנכ''ל המשרד דאז - במקרה יושב לשמאלי - מינה אז צוות שהיה צריך

לגבש הצעות לססנדרסים, ובצוות הזה היו חברים; מנהל אגף הנדסה ורישוי,



מר קלפנר; מנחל אגף פיקוח בזק, מר חביב; יחודי נוסף שכיום הוא בפנסיה,

מר דגני; ואני ריכזתי את הנושא.

יחד עם מומחי חברת הבזק גיבשו הצעות. מסתבר שהיו בעיות סביב הנושא הזה,

והשר החליט אז להעביר את כל הנושא לבדיקה למועצה המייעצת לשרותי בזק.

אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לכך, שהמועצה המייעצת היא מועצה

שמתמנית על-פי חוק הבזק, סעיף 7 לחוק הבזק קובע שתהיה מועצה מייעצת.

בשעתו היו"ר היה מר זלמן שלו. הוא התחיל בדיונים, אבל אחר כך הענין

"נרדם" קצת, ומשפרש מר איש הורוביץ ממנכ"לות המשרד, הוא קיבל על עצמו

את רשות המועצה, ונכנס לענין הזה במרץ רב. הוועדה נכנסה לזה בעומק,

הגדירה את המחלוקות, אם אפשר לקרוא לזה מחלוקות, יישבה את המחלוקות

והמליצה המלצות סיכום לשר התקשורת. התוצאה באה לידי ביטוי בתקנות האלה,

ואנחנו במשרד, מעבר להמלצות המועצה, הוספנו אי-אלו דברים, ואני מוכרח

להדגיש, שהם בהסכמתה של חברת בזק.

מעבר לתקנות האלה ישנם כללים שבסמכות מנכ"ל בזק לפרסמם, ויש דברים

נוספים שאני אבקש יותר מאוחר ממר קריל שידגיש מה הם, ושהם באו כדי לשים

יותר דגשים או להדק את הפיקוח הפנימי בתוך חברת בזק, כדי שיעמדו באותם

סטנדרטים.

הייתי מציע, ברשות היו"ר, לאפשר למר איש הורוביץ שיציג את העקרונות.

י. איש הורוביץ-. קודם כל אגדיר שוב את הנושא עצמו. הנושא הוא

קביעת סטנדרטים ברורים וידועים גם לציבור של

השירותים אשר הלקוח של בזק מקבל אותם. המועצה כתבה בהמלצותיה, שבדרך

כלל מקובל, כאשר לקוח קונה שרות, בצד המחיר שנוקבים בו, גם אומרים לו

מהו השרות שהוא יקבל. חשבנו שלגבי שרותים חיוניים, שרות בסיסי חיוני

שנמצא במונופול או בזכיון ממלכתי, חשוב הדבר עוד יותר. לכן ישנה חשיבות

גדולה שהלקוחות של חברת בזק, המנויים שמקבלים שרותים, ידעו מה הם

צריכים לקבל תמורת התשלום שאותו הם משלמים.
הנושאים העיקריים
(1) הנושא העיקרי היה התקנת טלפונים והתקנת קווים אחרים, במיוחד התקנת

קווי מחשבים ונתונים. זו היתה משפחה אחת של נושאים.

(2) הפרק השני היה פרק של תיקון תקלות, מה זכותו של הלקוח, או מה הוא

יכול לצפות בנושא של תיקון תקלות.

(3) הפרק השלישי היה שרותים של מרכזות שרות כמו שרות אינפורמציה,

מודיעין 144, 188, שרות תיקונים 166.

אלה היו עיקר הפרקים שהמועצה המליצה. בסיפא היא גם ביקשה ממשרד

התקשורת, כי לאחר שהשר יאשר את ההמלצות, משרד התקשורת היה אמור לפרט,

להשלים, להוסיף על זה ברוח הדברים האלה. שהרי המועצה לא יכלה להיכנס

לכל הפרטים, ולהתקין תקנות.



התעוררו שאלות לגבי פערים גדולים בין הרצוי למצוי. בו בזמן שהמועצה

שמורכבת בעיקר מנציגי ציבור שיודעים מה נחוץ, טענה חברת בזק שישנה גם

מציאות שאי-אפשר להתעלם ממנה, מציאות של תשתית קיימת ושל עבר. אמנם הם

התקדמו יפה מאוד, אבל הם עדיין נמצאים ברמות מסויימות במציאות, כך

שלמעשה לא הצלהנו לגשר בין המצוי לרצוי עד לתקופה הנוכחית.

הפתרון שנמצא היה בכך שהמועצה קבעה למעשה שני סטנדרטים. סטנדרט אחד

לשנת 1991. ההמלצות נמסרו לשר בשנת 1991, ונקבע בהן סטנדרט לכל אותם

הדברים שאמרתי לשנת 1991. הסטנדרט הזה נקבע על-פי המצוי. כלומר, על-פי

המפרטים שבזק הודיעה למועצה שהיא מוכנה ויכולה לעמוד בהם בשנת 1991.

מאידך, קבענו יעדים לשנת 1995, שאותם קבענו לפי מה שחשבנו כנחוץ. לצורך

הגדרת הנחוץ הסתכלנו בעיקר על המשק הבינלאומי. ביקשנו ממשרד התקשורת

לתרגם את שני היעדים האלה, ולעדכן אותם על-פי סולם עולה מדי שנה בשנה.

הכוונה היא שהתקנות שמשרד התקשורת יוציא תהיינה שנתיות, כאשר בכל שנה

יתקדמו בשלב אחד לקראת היעדים שהמועצה המליצה עליהם לשנת 1995. זה

העקרון שבו התגברנו על הפער שבין הרצוי למצוי.

התנאים האלה הם תנאי מינימום, בזק, בכל מקום שהיא רק תוכל, מתבקשת

לעבור עליהם ולהוסיף עליהם. המועצה קבעה רק את הגרעין שהיא ראתה

כחיוני. לדעת המועצה הגרעין הזה איננו מספק, אבל אנחנו חושבים שהוא

התחלה חשובה וטובה. הימלצנו לחברת בזק להשלים ולהוסיף בכל מקום שהם רק

יכולים.

אני רוצה לעבור לשאלה מה היו ההגדרות או סוגי הסטנדרטים שקבענו לכל אחד

מהשירותים.

(1) סטנדרט ראשון, שקיים גם לתיקון תקלות, גם להתקנת קווי טלפון, גם

להתקנת קווים אחרים, זה קודם כל זמן מירבי לאספקת השרות. זה היה

הפרק הראשון לגבי עמידה בסטנדרטים. מישהו מזמין טלפון למשל, ויש

לקבוע מהו הזמן המירבי לאספקת השרות. מובן שבזק מתבקשת לספק אותו

מהר יותר. קבענו את הזמנים - שוב, לשנת 91 ולשנת 95 - אבל הוספנו

גם זמן שבו בזק מתחייבת לספק ל-80 אחוזים מההתקנות את השרות הזה.

ל-80 אחוזים בדרך כלל זה זמן הרבה יותר קצר מ-100 אחוזים. כלומר,

הוא מאפשר לבזק, למרבית האוכלוסיה כאשר זה רק אפשרי, לעמוד ביעד

קצר יותר. לאותם מקרים קשים שנכללים בדרך כלל ב-20 האחוזים

האחרונים, ניתן זמן מירבי ארוך.

השימוש כתוצאה מזה יהיה כך שהמנוי הבודד לא יוכל להסתמך על 80

האחוזים, אלא רק על הזמן המירבי של 100 האחוזים, כי הוא איננו יודע

איפה הוא נכלל.

לעומת זאת, שר התקשורת יקבל דיווחים, והוא יוכל לבדוק אם בזק עמדה

בסטטיסטיקה הממוצעת של 80 אחוזים, ובדרך זאת אנחנו יכולים להבטיח

שכלל הציבור יקבל סטנדרט גבוה יותר, אם אמנם יהיו 20 אחוזים יותר

נמוכים.



(2) מאחר שלפעמים קורת שיש מנוי מסויים, שיש לגביו קושי יוצא מן הכלל,

המליצה המועצה וקבעה שניתן יהיה לאשר חריגים. חריגים יאושרו על-ידי

ועדה מיוחדת שימנה וגשר. הוועדה תשאף לכך שאחוז החריגים לא יעלה על

שני אחוזים מכלל ההזמנות, והיא תדון בחריגים רק אם בזק הגישה את

הבקשה לחריג לפני חזמן המירבי, ולא אחריו. זאת אומרת, לא יהיו

דיונים רטרואקטיביים. אם נוצר קושי, יודעים עליו מראש. אם מבקשים

אותו מראש, ויש בבקשה נימוקים הגיוניים, תאשר זאת ועדת החריגים,

בשיעור שלא יעלה לפי השאיפה מעל לשני אחוזים.

(3) נקודה נוספת שהמועצה המליצה היא זיכויים כספיים ללקוחות. אין

להסתפק בהודעות או בסטטיסטיקות, אלא שלגבי אותו מנוי שהבזק מסיבה

זאת או אחרת לא עמדה בזמן המירבי ולא קיבלו לכך אישור חריג, יצטרכו

לתת זיכוי כספי על התשלומים המגיעים מהלקוח. בכוונה אני אומר זיכוי

ולא קנס או לא פיצוי. קבענו שהזיכויים יהיו מתוך התשלום שהמנוי

משלם. חלק מדמי המנוי שהוא משלם עבור ההתקנה או התשלום החודשי

יוחזרו לו בפרופורציה לאורך האחור, עם תיקרות.

(4) שני פרקים אחרונים שהמועצה נתנה להם חשיבות מיוחדת, נוגעים

להודעות ולפירסום.

(א) ישנו פרק אחד שקובע מהו הזמן המירבי שבו בזק חייבת להודיע

ללקוח עצמו אם חל איזה שהוא שינוי, או מהו הצפי של ביצוע

ההזמנה שלו אם הוא לא נעשה בזמן הקצוב, או ברגע שהם יודעים שהם

לא מסוגלים לבצע אותו בזמן הקצוב. הם חייבים במקרה כזה לדווח

על זה למנוי עצמו, ולתת לו הערכת זמן למימוש, כדי שידע היכן

הוא נמצא.

(ב) הם חייבים להעביר דיווחים תקופתיים לשר ולמשרד התקשורת, אודות

האופן שבו הם עמדו בלוח הביצועים. הוועדה ממליצה ששר התקשורת

יפרסם את הממוצעים הסטטיסטיים פעמיים בשנה לציבור הרחב. כלומר,

הציבור הרחב יקבל את הסטטיסטיקה לגבי האופן שבו בזק עמדה

בסה"כ. אין כוונה לפרסם את המקרים הבודדים של לקוח זה או לקוח

אחר, אלא את הממוצעים הסטטיסטיים.

אלה הם העקרונות שהמועצה המליצה.

ש. קלפנר! עמדתי בראש הוועדה לסטנדרטים במשרד. את

ההמלצות היא העבירה למועצה, והמועצה היא זו

שלבסוף גיבשה את ההמלצות הסופיות.

אני רוצה לציין שלוש הערות:

(1) מדובר על סטנדרטים שמתאימים למדינה מתוקנת ומתקדמת בתחילת שנות

ה-90, בניגוד לסטנדרטים הקודמים, שאולי היו נכונים לתקופה שהייתה

לפני 6 שנים, 8 שנים, ולפיהם למשל זמן ההתקנה של טלפון היה 5 שנים

ולפעמים יותר. בהחלט מדובר כאן בסטנדרטים שמקדמים את מדינת ישראל

לחזית המדינות המתוקנות והמתקדמות.



(2) הסטנדרטים מגדירים את הזכויות של הציבור הרחב ,וזה שוב דבר חשוב.

בדרך כלל תאגידים גדולים, מונופולים גדולים, מגדירים היטב את מה

שמגיע להם. כאן מדובר על מה שמגיע לציבור מחברת הבזק, שהיא מוביל

התקשורת הלאומי.

(3) הסטנדרטים האלה מוסכמים על חברת הבזק, מקובלים על חברת הבזק.

כלומר, אנחנו באים לכאן יחד, ולפי מיטב הבנתי חברת הבזק פועלת

ותפעל גם כדי לעמוד בסטנדרטים טובים יותר, אבל זה סטנדרט המינימום

שהיא נטלה על עצמה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו נקרא את הסעיפים, ונראה מה השיפורים

שבאים בתקנות לעומת התקנות הקיימות.

1. תיקון תקנה 4!

נתקנה 4 בתקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ''ה-1985 (להלן -

התקנות העיקריות) -

(1) בתקנת משנה (ב), נאמר:

"ההתקנה והחיבור, כאמור בתקנת משנה (א) ייעשו במען בו נתבקשה

לראשונה ההתקנה, תוך ששה חודשים מיום ששילם המנוי דמי התקנה".

במקום הקטע שאומר "תוך ששה חודשים", יבוא: "תון התקופה האמורה

בתקנת משגה 26(ב)".

בתקנת משנה (ב), "במקום ששה חודשים מיום ששילם המנוי דמי

התקנה'' יביא; "תוך התקופה האמורה בתקנת משנה 26(ב)''.

תקנת משנה 26(ב), אני מפנה את תשומת לב הוועדה לדף 2 בנוסח התקנות,
מדברת על תקופת המתנה מרבית, ואומרת
"בכפוף לאמור ברשיון הכללי, תתקין החברה קו למבקש לא יאוחר מ-300 ימים

מיום שנתקבלה בקשתו בחברה ובלבד שתקופת ההמתנה לאחר ביצוע התשלום לא

תעלה על 180 ימים. ראתה החברה ני לא ניתן לבצע ההתקנה נאמור תון 120

ימים ממועד ביצוע התשלום, תודיע החנרה למנקש - לפני תום 120 הימים

האמורים - את מועד ההתקנה המשוער".

מדובר בקיצור הליכים משני הכיוונים, הן מיום הבקשה, והן מיום התשלום.
ס. דויטש
בתקנה 4(ב) המקורית לכאורה מדובר ב-6

חודשים, אבל אם נקרא אותה בעיון, נראה כי לא

מדובר כאן על שום תאריך. כתוב כאן על 6 חודשים מיום ששילם המנוי.

דהיינו אדם שהזמין, אפשר גם 5 שנים שלא יבקשו ממנו תשלום. למעשה התקנה

המקורית אמנם מדברת על 6 חודשים, אבל כדי לא להטעות, בעצם היא לא קבעה

בכלל תאריך. כי בזק יכולה להגיד לו רק אחרי 5 שנים שישלם. בעוד שהיום

בתקנה 26(ב) שאושרה יש תאריך שמתקשר ליום ההזמנה. זה משהו שונה

לחלוטין.



מ. אחלי; תקנח 26 חמקורית דיברח על 5 שכיס.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
במקום 5 שנים קובעים 300 ימים. 180 יום מיום

חתשלום.

מ. אחלי; לא יאוחר מ-180 יום. למעשח חברת בזק מבצעת

את זח תוך שבועיים.

בסעיף (ג) מדובר על כך שחסטנדרט עוד יעלח בשנת 95.

י. איש חורוביץ; לפי חמלצות חוועדח חוא צריך לעלות כבר בשנת

92.

מ. אחלי; כשחיתקנו לראשונח את חתקנות חאלח, מנכ"ל

חברת בזק מאוד חתנגד לחן. חוא טען שחחברח לא

תוכל לעמוד בחן אבל כפינו עליו חר כגיגית. אחרי שחתקנות חאלח חותקנו,

חחברח נכנסח למסד חזח, וחיא עמדח פחות או יותר בתקנות כפי שחיו. גם אז

חיתח מחפיכח.

י. קריל; אני מבקש לעדכן את רוח חדברים כאן. אני חושב

שרוח הדברים תואמת, במקרח חזח לפחות, לא כמו

בדיון חקודם, גם את כוונת חמועצח חמייעצת, גם את כוונת משרד חתקשורת,

וגם את כוונת חברת חבזק. גם לגבי 95. במודע שמנו לעצמנו יעדים שאנחנו

חושבים שאנחנו צריכים לעמוד בחם לשרות חציבור.

חטעיף חזח מדבר על חמקטימום שמותר לנו. ישנם חיום מקומות בארץ - וחזכיר

זאת מר אחלי - שאנחנו תוך יום או תוך שבועיים מתקינים טלפונים. ישנם

מקומות שחם באמת פרובלמטיים, וחתקנות חאלח לקחו בחשבון את גל חעליח ואת

איזורי חבניח חחדשים. חכוונח חיא לחשתפר. חתקנות חאלח מתוות איך בזק

יפעל או איך חציבור בישראל יחנח מחבזק.

חכוונח בטווח חארוך לחתוות את חתקנים ואת איכות חשרות שבזק צריכח לעמוד

בחם גם בעתיד.

חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני רוצח לשאול את חיועץ חמשפטי, חאם זח

חגיוני לחתקין תקנות חיום לשנת 95.

מ. בוטוו; חאמת חיא שאם זו חצחרת כוונות, יש בכל אופן

תוקף לתקנות, יש משמעות לתקנות. אם אחר כך

חם ירצו לטטות מחנורמות, חם לא יוכלו לשנות את זאת, חם יבואו אלינו

ויצטרכו לבקש מאתנו שאנחנו נשנח, ואז יחיח דיון. לגבי קביעת חנושא

בתקנות, אני חושב שזח חשוב מבחינח זו, שזח גם יאלץ את בזק לעשות מאמצים

לעמוד בזח, ובכלל שבזק תדע שיש תקנות קיימות ושחיא צריכח לעמוד בחן.

לשנות אותן יחיח קצת יותר קשח, מפני שזח כבר מעין חתחייבות. יחיח קשח

לגרוע מחן.



מ. אחלי; סעיף (ג) אומר:

"תחל ביום ביום בטבת בטבת התשנ''ה (1 בינואר 1995),

תתקין החברה קו למבקש לא יאוחר מ-60 ימים מיום שנתקבלה בקשתו בחברה,

ובלבד שתקופת ההמתנה לאחר ביצוע התשלום לא תעלה על 14 ימים.

ראתה החברה ני לא ניתן לבצע את ההתקנה תון 14 ימים ממועד ביצוע התשלום,

תודיע החברה למבקש - לפני תום 14 הימים האמורים - את מועד ההתקנה

המשוער".

בתקנות יש ועדה ששמה ועדת החריגים, ותפקידה לטפל בחריגים כאשר החברה

איננה מסוגלת לעמוד בזה.

לגבי החריגים קיימת תקנה 30. אנחנו מתקנים את תקנח 30 כדי לצמצם את

המספרים.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שנעבור סעיף סעיף.

מ. אחלי; תקנת משנה 4(ח) מתייחסת לעבודות אחרות אצל

מנוי, לא התקנות של טלפון.

שם נאמר שהחתקנות תחיינח לא יאוחר מ-4 חודשים. זח קוצר, זה יחיח לא

יאוחר מ-30 יום.

(2) בתקנת משנה (ה), במקום "לא יאוחר מארבעה חודשים", יבוא: "לא

יאוחר מ-30 ימים".

י. קריל; הדוגמא טובח לתקשורת עתונים, שם מדובר נניח

על חחלפת מחירויות. שם אנחנו צריכים להתקין

עוד מודם, עוד ציוד שנמצא בחצר חלקוח. מדובר בנל"ן, קווים לחעברת

נתונים. יש לקוחות שעובדים על מחירות שנקראת 2,400 סיביות בשניח. חיום

מאוד מודרני לעבוד ב-19,600 או ב-64,000. כשלקוח בא ומבקש, ואין שום

בעיח, אנחנו פח אומרים תוך כמח זמן נחליף לו אותו מודם.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם אין חערות, תקנה 1 מאושרת.

מ. אחלי!

2. תיקון תקנה 6:

"בתקנח 6 לתקנות העיקריות, אחרי פסקח (3) יבוא";

אני רוצח לחקדים ולחסביר, כדי שיובן מח חפתיח כאן שמכפיפים לרשיון

חכללי. מר איש חורוביץ חזכיר קודם, שחזמן חמירבי לתיקונים יחיח תוך

יום עבודח אחד, 80 אחוזים. זח לא בא לידי ביטוי בתקנות, משום שחנושא

של אחוזים לא יכול לבוא לידי ביטוי בתקנות. חנושא של 80 אחוזים בא

לידי ביטוי ברשיון חכללי, כי זח כפוף לאמור ברשיון חכללי.

(4) בבפוף לאמור ברשיון הכללי - ש-80 אחוזים צריך לעשות תוך מספר

מסויים של ימי עבודח - תודיע למנוי - כי חכותרת חיא; מבלי לגרוע

מכלליות חאמור בתקנח 2, חחברח, שזח חברת בזק - לאחר שחלפו שני

ימי עבודה מיום קבלת הודעתו בענין תקלה, והחברה ראתה כי לא ניתן



לבצע את התיקון באותו יום, על המועד בו תתוקן התקלה - תמצא את

חדרך להודיע לו, אם באמצעות שליח או באמצעות פתק או כל דבר

אחר.

הודעת ההברה באמור תינתן ביוזמת ההברה בבל שהדבר יתאפשר או מיד

עם דרישת המנוי לפי המוקדם ביניהם. החברה נערכת לזה, ונקווה

שתעמוד בזח. לענין זה, "יום עבודה" - תקופה מהצות הלילה עד הצות

הלילה שלאחריו, למעט שבתות, ראשון ושני של ראש השנה, יום

הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סיבות ראשון ושביעי של פסה, יום

העצמאות וחג השבועות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כמה זח חיח עד עכשיו?

מ. אחלי; בחורף - 3 ימים, בקיץ - יומיים. כיום זה

קוצר, 80 אחוזים לא יאוחר מיום עבודה אחד

לאחר יום קבלת חהודעה. אם למשל הודעתי חיום, יום רביעי, עד יום ששי

בבוקר זח אמור כבר לחיות מתוקן.

חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף 2 מאושר.

מ. אחלי;

3. תיקון כותרת פרק ד'.

בבותרת של פרק ד' לתקנות העיקריות, במקום "בהתקנת קווי מנוי", יבוא:

"בהתקנה ובהעתקה של קווי מנוי".

חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף 3 מאושר.

מ. אחלי;

4. תיקון תקנה 14.

"בתקנה 14 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (ג) יבוא:

(ג) בתקנה זו, ''יורש" - מי שקיבל זבות מגורים בדין בדירה לאהר פטירת

המנוי ועקב פטירתו, ובהעדר זבות כאמור, יורש על-פי הוק הירושה

התשכ"ה-1965".

זה לא נוגע לטיב שרות. התעוררח כאן בעיח. בתקנה הזאת תיקנו בקיץ את

ענין היורש. מסתבר שהניסוח לא חיה מוצלח ביותר, כי למעשח מי שמקבל זכות

כדיו בדירה זח גם בעל בית, שדייר בדירח שלו נפטר. חוא מקבל זכות כדין

בדירח, ולא לזה התכוונו. אנחנו לא רוצים לתת זכויות לבעלי בתים. חענין

חזה בא לשם סיבות הומניות בלבד. הכוונה חיתח לאותו יורש למשל שחיח גר

בדירח, ולא חיתח חכוונח לבעלי בתים. לא תמיד מי שמקבל זכות בדירח זה

דווקא קרוב משפחת, אלא לפעמים מי שחיה גר אתו, מישחו שטיפל בו או כל

מקרח אחר.

לכן אנחנו רוצים לשנות את חחגדרח.



מ. בוטון; בתקנת משנה (ג) יש הגדרה של קרוב. אתם

מחליפים את תקנת משנה (ג) וכותבים "יורש",

ואתם כאילו מוחקים את ההגדרה של קרוב.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
היה תיקון אחרי זה.

א. אורדן; יש כאן כמה דברים. מאחר שזכות השימוש בטלפון

היא אישית, היא בעצם איננה עוברת בירושה.

כדי שנוכל להעביר ליורשים את הזכות, היה צריך לכתוב את זאת במפורש

בתקנות. מצד שני לא רצינו להרחיב את זה יתר על המידה. לא רצינו שזכות

השימוש בטלפון או העברת הטלפון תהיה זכות ערטילאית. היא חייבת להיות

קשורה לאותו מקום בו המנוי נפטר. כאן צריכים להתקיים כמה וכמה תנאים,

ואחד מהם הוא קירבת המשפחה. זה היה בזמנו, ובאו ואמרו שזה לא צודק, כי

לפעמים יורשים את הדירה אנשים שאינם קרובי משפחה, שהמנוי רצה לצוות

להם. לכן הפכנו זאת ל"יורש". ככל שמשנים את ההוראות מתעוררות בעיות, כי

החיים יותר חזקים.

עכשיו מסתבר לנו, כפי שמר אהלי הסביר, שיש בעיה עם בעל הבית. אבל לפי

התיקון שאני רואה פה עכשיו, יצא שאם כתוב "בהעדר זכות כאמור כל יורש",

כבר לא תהיה זיקה לדירה עצמה. ואז אם אדם למשל חי בבית-אבות, ושם הוא

נפטר, היורשים שלו למעשה אינם לא יכולים לקבל זכות, מפני שהטלפון צריך

להישאר באותו מקום, ושם אין להם שום זכות על המקום הזה. אם כתוב עכשיו

יורש על-פי חוק הירושה, הם יוכלו לקבל את הזכות הזו כזכות ערטילאית.
מ. בוטוו
אבל יש גם כמה יורשים. איזה יורש יקבל!

א. אורדו; הם מסתדרים ביניהם, או שהם יכולים לקבל זכות

משותפת על הטלפון. אנחנו רושמים אותם

כמנויים.

מ. אהלי! פעם, כאשר התקינו טלפון בממוצע בין 5 ל-10

שנים, לרשת טלפון זה היה כמעט כמו לרשת

מכונית. לא כן המצב היום.

א. אורדו; אני מציעה שנשאיר את המצב כמות שהוא. נוציא

את התקנה הזאת, ונחשוב שוב איך לפתור את

הבעיה. אני חוששת שהניסוח הזה יביא לנו בעיות שונות, חריפות מהבעיות

שיש לנו היום.

מ. אהלי! אני מסכים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף 4 נמחק.

מ. אהלי! את סעיף 5(א), (ב) ו-(ג) הסברתי.

את סעיף (ד) שלה נקרא אחר כך יחד עם סעיף

30.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 5 מאושר,

מ. אהלי!

6. תיקון תקנת 27.

בתקנת 27 לתקנות העיקריות -

(1) בתקנת משנה (א) -

(א) בהגדרת 'יישובי/ במקום הסיפא המתחילה במלים "וכן מועצה
מקומית'/ יבוא
"וכן מועצה מקומית מן המנויות בתוספת

הראשונה לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950, ובתוספת

הראשונה לצו המועצות המקומיות (ב) התשי"ג-1953".

בצווים האלה בשני מקומות מוגדר המושג "ישוב", וזה תיקון

טכני.

(ב) בהגדרת "ישוב הדש", במקום "שטרם הלפו שבע שנים", יבוא:

"שטרם הלפה שנה".

במושג ישוב חדש, הרעיון הכללי כאן הוא שלא יהיה ישוב במדינה

בלי טלפון ובלי טלפון ציבורי, וחייבים להקפיד על זה. יש לתת

עדיפות גבוהה ביותר לישוב חדש. זה לצורך ההגדרה, כדי שנבין

את המושג ישוב חדש. שנה תמימה משאירים להם את הפריבילגיה

הזאת.

(2) תקהנות הקודמות, (ב) ו-(ג), פשוט מיושנות מבחינת הסטנדרטים,

וכאן יש קיצור סטנדרטים. זה דבר שתיקנו מעבר למועצה המייעצת, כי

נוכחנו לראות שגם כאן היינו צריכים לקצר מועדים.

במקום תקנות משנה (ב) ו-(ג) יבוא;

(ב) על אף האמור בתקנה 26 לענין תקופות המתנה מרביות ובתקנה 31

ולענין סדרי עדיפות, תתקין ההברה -

(1) בכל ישוב חדש ובכל ישוב מרוחק - קו מנוי טלפון אחד, לא

יאוחר מ-150 ימים מיום שנתקבלה בחברה הבקשה להתקנה,

ובלבד שהמבקש שילם דמי ההתקנה תוך המועד שקבעה החברה.

(2) בכל ישוב שמספר בתי האב הקבועים בו הוא 100 לפחות - 12

קווים לפחות, ובלבד שהוגשו לחברה בקשות מתושבי הישוב

להתקנת קו מנוי טלפון כמספר הנדרש בתקנה זו לפחות.

מ. בוטון; ברגע שאתם מגדירים ישוב חדש שנה במקום 7

שנים, למעשה אתם מצמצמים את הזכות.
מ. אהלי
להיפך. צימצמנו בשני הכיוונים. למעשה אין

כיום כמעט ישובים כאלה, זה נכתב רק לצורך

הרקורד. למעשה, בישובים חדשים, ברגע שמודיעים לחברה, הם מתחברים

לרשת.



י. קריל; בפועל זח מקוצר עוד יותר. ישנם אתרים שפיזית

אי-אפשר להגיע אליהם בתשתית, כפי שצריכים

להגיע, בזמן מקוצר. למשל ישוב חדש בגליל. אנחנו צריכים כאן מרווח בטחון

כדי שנוכל להגיע אל אותו אתר. אנחנו לא מתקינים קו אחד. לישוב אנחנו

תמיד מגיעים עם תשתית שהיא לפחות של 100 קווים, ולכן הסעיף שמדבר על 12

קווים איננו בעייתי.

להעביר קו כזה פירושו תשתית, זו עבודת תשתית, וזה אומר טרקטורים וכל מה

שקשור בזה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם התשתית לא נעשית בד בבד עם הקמתו של

הישוב?

י. קריל; זה כך אם מודיעים לנו לפני זה. אם מרכז

האוכלוסין מודיע לנו על הקמת ישוב, אנחנו

מגיעים למקום עם התשתית בדרך כלל לפני שהתושבים נכנסים. אבל לפעמים לא

מודיעים לנו.

ישנם למשל בני מיעוטים שהתיישבו על איזו שהיא גבעה, אין שם

עדיין תב"ע, אי אפשר בכלל לעלות על הקרקע. הם עולים על הקרקע שלא בדין.

אנחנו חייבים לעלות על הקרקע בדין, וזה מצריך זמן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! אני לא מדברת על אלה שעולים על הקרקע שלא

בדין. אני מדברת על אלה שעולים על הקרקע

כדין.
מ. אהלי
ישנם אותם ישובים בדואים, שבסופו של דבר

הכיר בהם משרד הפנים כישוב. כשהכיר בהם

כישוב, בזק עדיין לא יודעת על כך, ואז הם ודאי וודאי זקוקים לסטנדרט של

150 ימים. לרוב הסוכנות היהודית מאוד מסודרת, ומודיעה לנו. אבל ישובים

מסוג זה, כאשר מחליטים בוועדה המחוזית או במשרד הפנים להכיר באותם

אוהלים כישוב, ברגע שמכירים בהם כישוב, קיימת החובה. במקרים כאלה בזק

זקוקה לזמן מה כדי להתקין.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אם היא לא מכירה בהם כישוב, האם הם לא זכאים

לטלפון?

מ. אהלי! הם זכאים. הענין הוא שהיינו צריכים לקבוע

גבול לאן מגיעים. אם מישהו מקים לו אוהל

באמצע המדבר, האם צריך להגיע לשם טלפון? נקבע סטנדרט, לפחות המינימום

הזה, המושג ישוב. ברגע שמכירים במקום כישוב לכל דבר וענין, יש חובות של

המדינה כלפי ישוב, והתקנת הטלפון היא אחת החובות שבאה לידי ביטוי במה

שהחברה מקבלת על עצמה.
י. קריל
אם מדובר על הזמן שלפני הקמת הישוב, 150

היום מאפשרים לנו להגיע לשם הרבה לפני



התושבים. אם התהליך מבוצע באופן מסודר, התשתית תהיה במקום הרבה לפני

התושבים.

ס. דויטש; לפני מספר ימים היתה תוכנית בכלבוטק, ושם

ראינו ישוב לא של מיעוטים, ישוב בגליל, על

גבול הלבנון. גרות שם לפחות כמה עשרות משפחות אם לא יותר. בגלל סכסוך

עם הוועדה לתכנון ובניה אם קווי הטלפון צריכים להיות עיליים או

תת-קרקעיים, נשאר שם ישוב ממש על קו הגבול ללא טלפון, ונראה לי שזה

נמשך הרבה יותר מעל 150 יום.

השאלה היא האם הבעיה שם נפתרה.

י. קריל; זה לא מדוייק מה שאתה מצטט. אנחנו העברנו

טלפון ציבורי לישוב מייד עם הקמתו. מה שלא

התאפשר לנו הוא להתקין טלפונים בבתי התושבים, וזאת מסיבה אחת: אזרח אחד

רוצה רשת תת-קרקעית, אזרח שני אומר שהוא רוצה רשת עילית. זה שרוצה רשת

תת-קרקעית אמר שלא אשים אצלו עמוד בחצר ולא אגיע אליו. הגענו שם לכך

שלא היתה לנו שום אפשרות לספק את הרשת. זה הלך לבית-המשפט, בית-המשפט

ציווה עלינו להתקין את הטלפון, אבל מצד שני הסדיר את הדרך שבה אנחנו

נכנסים.

ס. דויטש; האם יש שם טלפונים?

י. קריל; הטלפונים בהתקנה, רק אחרי הסדר עם

בית-המשפט.

בינתיים היתה שם עוד תהפוכה, היתה מרידה נגד המועצה שהסכימה

בבית-המשפט, והיה קשה להגיע לשם.

ס. דויטש; אתה אומר שהבעיה היא בעצם סכסוך בין

התושבים.

י. סריל; ודאי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף 6 אושר.

מ. אהלי;

7. תיקון תקנת 28.
במקום תקנת 28 לתקנות העיקריות יבוא
תקנה 28 קובעת את החובה של התקנת טלפון ציבורי בכל ישוב, ואת

הסטנדרטים. זו יוזמה של המשרד, והכנסנו בה כמה דברים. היו דיונים עם

בזק, בזק בדקה את זה, כי יש לזה השלכות תקציביות ניכרות, והיא

החליטה לקבל על עצמה את המשימה ולהיכנס לנושא.

(א) התקנת טצ"גים.



בתקנה זו -

"חוף רחצה" - מקום רחצה מוכרז כמשמעותו בחוק הסדרת מקומות רחצה,

התשכ"ד-1964.

"טצ"ג" - טלפון ציבורי גובה.

"מוסד חינוכי" - בית-ספר כמשמעותו בפקודת החינוך (נוסח חדש),

התשל"ח-1978, לרבות פנימיה וישיבה.

"מקום כינוס המוני חד-פעמי" - מקום שבו מתכנס ציבור גדול באופן

חד-פעמי לשם אסיפה או מופע בידור וכיוצא באלה.

"מקום כינוס המוני קבוע" - אתר המשמש להתכנסות תדירה של ציבור

העולה על 5,000 איש.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
במושג בית-ספר, האס הכוונה גם לגן-ילדיס?
מ. בוטון
למה אתם לא הולכים לנוסח של חוק לימוד

חובה?

א. אורדו; הילדים לא צריכים את הטלפונים.

מ. אהלי; השקעה בטלפון ציבורי הרבה יותר גבוהה. יש

טלפונים רגילים. סה"כ צריך את הטלפון לגננת

עצמה, הילדים אינם יודעים להשתמש בטלפון.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
במגרשי כדורגל לא תמיד יש 5,000. ואם יש

3,000?

מ. אהלי; לא, לפחות. הוא מיועד לצורך התכנסות כזאת.

היינו צריכים לקבוע סטנדרט מטויים.

י. קריל; יש היום בארץ כ-17 אלף טלפונים ציבוריים.

התקנות האלה מביאות לגידול של כמעט 10,000

טלפונים ציבוריים.

יש טעיף בתקנות שעוד לא הגענו אליו. לבזק יש שנה גרייס כדי להתארגן

לתקנות האלה, כי התעשיח איננה מסוגלת לספק את הטלפונים האלה.

מ. אהלי;

(ב) החברה תתקין טצ"ג במספר שלהלן לפחות:

(1) בכל חוף רחצה - טצ"ג אחד לכל קילומטר אורך שבחוף הרחצה.

בחוף ים כינרת, למשל, היו בעיות רבות.

(2) בכל מוסד חינוכי שנתן הסכמתו להתקנת טצ"ג - לפעמים יש

בעיות. המנהלים אומרים שאינם רוצים, ואי-אפשר לכפות עליהם,

כי זו רשות הפרט. אנחנו לא יכולים לחדור לשם ובכוח להתקין

טלפונים - ושמספר התלמידים הלומדים בו -

(א) עולה על 100 עד 500 - טצ"ג אחד.



(ב) עולה על 50 עך 500 והוא פנימיה - בפנימיות הסטנדרט

שונח. יש תלמידים שמתקשרים בלילה הביתה, וצריך לתת להם

את האפשרות להתקשר - טצ"ג אחד.

(ג) עולה על 500 - האמור בפסקת משנה (א) אז (ב), לפי הענין,

בתוספת טצ"ג אחד נוסף לכל 1000 תלמידים או חלק ממנו.

(3) בבל מקום כינוס המוני חד פעמי - ארבעה טצ"גים לפחות, ובלבד

שמארגני הבינוס הודיעו לחברה על קיום הבנס זמן סביר לפני

מועד קיומו.

במקרה של מספר בינוסים בו-זמניים, המנהל הבללי של החברה

יקבע סדרי עדיפויות לענין התקנת המערבות באמור, בהתחשב

במספר המשתתפים בבינוסים ובאפשרויות הטבניות של החברה.

(4) בבל מקום בינוס המוני קבוע - טצ"ג אחד.

(5) בבל רשות מקומית שמספר בתי האב בה -

(א) עולה על 60 עד 240 - טצ"ג אחד.

(ב) עולה על 240 עד 480 - שני טצ"גים.

(ג) עולה על 480 - האמור בפיסקת משנה (ב), בתוספת טצ"ג אחד

נוסף לבל 240 בתי אב.

(ג) בקביעת מיקומם של טצ"גים תתחשב החברה בפיזור מבני המגורים,

בצפיפות האובלוסיה, בנוחיות הגישה לטצ"גים ובאפשרויות הפיזיות

והטבניות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
סעיף 7 אושר.

מ. אהלי;

8 . תיקון תקנה 30.

תקנה 30 זו התקנה שמתייחסת לוועדת חריגים, שזו ועדה ציבורית, ועדה

של נציג משרד התקשורת ובה איש ציבור ונציג חברת בזק. היא זו שדנה על

חריגים, כאשר החברה איננה מסוגלת לעמוד בסטנדרטים.

תקנת משנה (ג) אמרה שהיא רשאית לקבוע איך אפשר לחרוג מהסטנדרטים

שנקבעו. בעבר היה אסור שיהיו 750 מבקשים שממתינים תקופה העולה על 10

שנים או 5 שנים. הדבר הזה נמחק מהפרק.

כיום המנדט של הוועדה מאוד מוגבל.

בתקנה 30 לתקנות העיקריות -



(1) בתקנת משנה (ג), במקום "ששה חדשים", יבוא "30 ימים",

(2) במקום תקנת משנת (ג) יבוא:

(ג) ועדת החריגים רשאית, לאחר שדנה בבקשת החברה, לאשר לחברה

חריגה מהוראות תקנות 26 ו-27 ולקבוע את היקף החריגה. ואולם

היא לא תאשר בקשות לחריגה כאמור בשיעור העולה על 2 אחוזים

מכלל הבקשות להתקנת קו מנוי או להעתקתו.

9. תיקון תקנה 31.

כיום יש רשימה של סדרי עדיפות שקובעת מספר שנים, ומה קורה אם אחד

מגיע לסטנדרט של הקודם. למעשה בדבר הזה אין צורך כמעט, כי צימצמנו

את זה. בכל-זאת השארנו את הרשימה, כדי שלחברה, אם תזדקק אי-פעם

לקבוע עדיפות בין אהד לשני, היא עדיין תיעזר ברשימה.

בתקנה 31 לתקנות העיקריות, תקנת משנה (ד) - בטלה.

מ. בוטון; למה מבטלים את תקנת משנה (ד)?
מ. אהלל; שם נאמר
בתום כל 12 חודשי ההמתנה, תקודם

הדרגה בשתי דרגות. אין יותר בקשה שתמתין

שנה, זה פשוט נעלם מהלכסיקון כאן. אין לכך משמעות, כי קיצרו את כל

התקופות.

י. קריל; אם אנחנו צריכים תוך 10 חודשים להתקין

טלפון, אין משמעות לתקנה הזאת.

מ. אהלי; היא מיותרת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף 8 ו-9 אושרו.

מ. אהלי;

10. ביטול תקנה 33.

תקנה 33 לתקנות העיקריות - בטלה.

תקנה 33 מדברת על עדיפות של העתקת קו. אין צורך בהעברת עדיפות אחת

לשניה, כי להעתקה כיום יש אותה זכות כמו התקנה. ההבחנה בוטלה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; האם הוא צריך לשלם פעם נוספת?

מ. אהלי; לא. יש העתקה שהיא חינם. מדברים רק על עצם

זמן ההמתנה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף 10 אושר.
מ. אחלי
11. תיקון התוספת השניה.

בתוספת השניה לתקנות העיקריות -

(1) בקבוצת עדיפות ב':

(א) בפרט 1, הרשום לצדו בטור הערות - יימחק.

(ב) פרט 6 - בטל.

כאן מדובר בבקשות ממתינים מעל 7 שנים, שזרו בטל.

(2) בקבוצת עדיפות גי -

(א) פרט 7 - בטל.

(ב) במקום פרט 11 יבוא:

כאן השווינו את כל מוסדות החינוך. בעדיפות ד(4) חיתח ישיבח

שאינח תיכונית, ואין שום חגיון לעשות אפליה ולכתוב ישיבח

שאינה תיכונית במקום ישיבה תיכונית. לכן איחדנו זאת.

דרגת עדיפות המבקש האישור הנדרש הערות

11. גן ילדים, בי"ס משרד ההינון והתרבות,

יסודי ותיכוני ולגן - או הרשות המקומית

ישיבה ומוסד ולישיבה - או המשרד

להשבלה גבוהה. לענייני דתות

(3) בקבוצת עדיפות ד/ במקום פרט 4, יבוא:

דרגת עדיפות המבקש האישור הנדרש הערות

4. מועצה דתית ראש המועצה במשרדיהם.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם באים לתת כאן סמכות למשרד חדתות?

מ. אחלי! לגבי ישיבח רגילה, מי צריך לאשר שחישיבח

אמנם היא ישיבה? משרד הדתות מאשר. חיה לחם

מעמד נחות יותר, זח כתוב בקבוצת עדיפות ד(4). בפרט 4 חשמטנו את "ישיבח

שאינח תיכונית".
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
חאם זח על דעת משרד החינוך?

מ. אחלי! זאת לא בעיח של משרד חחינוך, זו בעיח של שר

חתקשורת אם חוא רוצח לתת עדיפות לישיבח.

חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כאן צריך לאשר שהמקום חזח חוא ישיבח, שחוא

ישיבח תיכונית.

מ. אחלי! אישור לישיבח תיכונית נותן משרד חחינוך.

משרד חחינוך וחתרבות נותן לכל אלח, וכן



לישיבת. הניסוח כאן אומר, שלישיבה, אם משרד החינוך לא נותן, נותן זאת

המשרד לענייני דתות.

מ. בוטון; כדי לאשר טלפון לישיבה, צריך קודם כל לקבוע

שהיא אכן ישיבה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נשאלת השאלה מי המוסמך לקבוע אם זו ישיבה

תיכונית או ישיבה.

מ. אחלי; המהות איננה משנה. הרעיון הוא שמוסד הינוכי

יהיה זכאי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אתה בא ונותן את המעמד הזה למשרד הדתות.

מ. אחלי; זה קיים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כאן זה לא היה קיים, ואתה מוסיף זאת.

מ. אחלי; השווינו את המעמד. אין טעם באפליה הזו.

מ. בוטוו; ישיבה שאינה ישיבה תיכונית, העלית אותה ברמת

עדיפות מ-ד' ל-ג'.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף 11 אושר.

מ. אחלי;

12. הנחילה.

כאן ישנם כמה מהנושאים שהברת בזק זקוקה לזמן להתארגנות לגבי ההחלה

שלהם.

(א) תחילתה של תקנה 5 לענין תקנה 26(א), (נ) ו-(ד) החדשה, בדבר

קווי העברת נתונים, ביום כ''ז באדר ב' התשנ''ג (1 באפריל

1992).

(ב) תחילתה של תקנת 7 ביזם ז' בטבת התשנ"ג (31 בדצמבר 1992).

(ג) תחילתה של תקנה 8 לענין תקנה 30(ג) החדשה בדבר השיעור של 2

אחוזים לגבי בקשות הכלולות בתקנה 13, ביום א' באב התשנ"ב (31

ביולי 1992).

יש כיום 20 אלף בקשות. אם אנחנו מחילים מיד את התקנות, יווצר

מצב שלוועדת החריגים מותר לאשר רק 2 אחוזים, וזה דבר בלתי

אפשרי מיידית.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף 12 אושר.



מ. אהלי;

13. הוראת מעבר.

לעמן תקנת 5, בקשות שהוגשו לפני תחילתן של תקנות אלה יראו אותן

כאילו הוגשו ביום תחילתן של תקנות אלה.

הסברתי שיש 20 אלף תקנות, ושאי-אפשר להפעיל מהיום 120 יום לגבי

בקשות ישנות, כי הן התעכבו לא מפני שבזק איננה רוצה, אלא משום שיש

שם בעיות טכניות. ועדת החריגים עוד לא דנה בזה, לכן אנחנו אומרים

שהמרוץ מתחיל מהיום, ולא קודם לכן.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינוף סעיף 13 אושר.

מ. בוטוו; היה סעיף אחד שלא אושר, לעניו היורש, ואותו

מחקנו.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; נכון.

תקנות הבזק (דרכי הפיקוח על פעולותיו של בעל רשיון) (תיקון).

התשנ"ב-1992

מ. אהלי; בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(ב)(5) ו-59 לחוק

הבזק התשמ"ב-1982 (להלן - החוק), ובידיעתה

המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. תיקון השם.

בתקנות הבזק (דרכי הפיקוח על פעולותיו של בעל רשיון), התשמ"ו-1986

(להלן - התקנות העיקריות), בשמן של התקנות, המלה "דרכי" - תימחק.

כאן מדובר בתיקון טכני. הסמכות של השר כיום היא פיקוח על בזק, ולא

קביעת תקנות על דרכי פיקוח.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף 1 אושר.

מ. אהלי; מר איש הורביץ הזכיר קודם שממצאי הפיקוח עד

עכשיו מסתננים לעתון, אבל בדברים האלה הגיעה

המועצה המייעצת למסקנה, שמן הראוי שכל הממצאים של אגף הפיקוח לגבי

הדו"חות של הביצוע של בזק יפורסמו בציבור.

2. הוספת תקנה 17א.
אחרי תקנה 17 לתקנות העיקריות יבוא
17א. פרסום דו"ח ומימצאים.

עיקרי דו"חות ומימצאים שבעל רשיון כללי המציא למנהל על-פי

הוראות פרק זה, יפורסמו בעתונות יומית, ופירסום כאמור ייעשה

פעמיים בשנה לפחות. השר יודיע בהודעה ברשומות אילו דו"חות

ומימצאים טעונים פירסום כאמור.



מ. בוטון; זאת אומרת, שלא אוטומטית כל דו"ח יפורסם.

מ. אהלי; לא. יש דו"חות שאין צורך בהם, האיש גם לא

יבין אותם. הדו"חות הם דו"חות שונים.

ח. חביב; תקנות הפיקוח כפי שהיו עד היום מגבילות את

התפוצה. אנחנו רשאים לצורך מימוש הפיקוח

לדרוש כל מידע, גם מעבר לכמות גדולה מאוד של דיווחים וחתכים מאוד

מגוונים שהחברה מספקת על פני כל השנה. לנושא של הפירסום אנחנו במשרד

חושבים שיש ערך מאוד משמעותי לגבי חברה, שחלקה הגדול עדיין בידי

הממשלה, והיא גם חברה ציבורית. יש לנו התלבטות עם הנושא הזה, כי הוא

נתון לפרשנות.

על-סמך חוות דעת הכנו לאחרונה את התפוצה של דו"חות פיקוח רבעוניים. זה

מסמך די ממצה שמסכם את הרבעון. הכנו אותו גם לתפוצה של חברי המועצה

המייעצת, אבל גם אותם סייגנו שזה משמש אותם רק לצורך תפקידם.

אני חושב שהתקנה בהחלט משמעותית וחיונית.

מ. אהלי; מדובר בדו"חות אם בזק עמדה או לא עמדה

בסטנדרטים, או להיפך, אם היא עברה את

הסטנדרטים.

ח. חביב; התקינה קווי טלפון בזמן קצר יותר מזה שנקבע

בסטנדרט או בזמן ארוך יותר.

מ. אהלי; לשבח, או הלילה לגנאי.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הישגים מעל למה שמחייב אותה, או פחות מזה.

מ. אהלי; כן. זה הרעיון הכללי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; סעיף 2 אושר.

מ. אהלי; תקנה 3 עד הסוף למעשה זו התאמה לאור השינוי

שאישרו בתקנות. בתוספת לתקנות ישנה רשימה של

הדו"חות שצריכה החברה להמציא, מה תוכן הדו"חות.

ח. חביב; יעדים והנחות יסוד, השקעות כספיות, פיתוח

המערכות. כל הדו"חות האלה שמגישים, חלק מהם,

לפי מה שיקבע השר, יצטרכו גם לפרסם. לגבי השינויים שמובאים להלן

בתקנות, היות שאישרנו תקנות לקיצוב תקופות וכד', יש להתאים את הדו"ח

שהם צריכים להגיש לגבי התקנות המהותיות שאישרנו.

מ. אהלי; וזה למעשה מתקנה 3 עד לסוף התקנות.



מ. בוטון; עברתי על זה. זה מותאם למה שאישרנו עכשיו.

מ. אהלי; בעבר, למשל, דיווחו כמת הגישו בקשות, כמה

ממתינים 10 שנים, כמה ממתינים 8 שנים ו-7

שנים. זה הפרק החשוב ביותר שחלה בו הרביזיה.

מ. בוטון; המועדים לא שונו. בכל מקום שהיה דו"ח חודשי,

נשאר דו"ח חודשי. בכל מקום שהיה דו"ח

רבעוני, נשאר דו"ח רבעוני.
מ. אהלי
נכון.

ח. חביב! לתשומת לבכם, בתקנות הפיקוח יש תוספת, תקנה

15, שמגדירה רשימה ארוכה מאוד של דו"חות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
התקנות מדברות על מה שצריך להיות כלול

בדו"ח.
מ. בוטון
זה יפורסם לפי החלטת השר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
זה למעשה מסתמך על התקנות שאישרנו.

אושר,

ס. דויטש; אני מבין שחלק מההחלטות של המועצה המייעצת

יכנסו לא בצורה של תקנות, אלא בצורה של

כללים שהמנכ"ל חתום עליהם בשם השר. האם הם כבר נחתמו ואושרו?

מ. אהלי! הם ייחתמו אחרי התקנות.

ס. דויטש! אני רואה שהנושא של מרכזות שרותים, למשל,

איננו מופיע.

מ. אהלי! מרכזות שירותים זה נושא טכני.
ס. דויטש
איך הכללים מתפרסמים?

מ. אהלי! בקובץ תקנות.

ס. דויטש! הכללים שחותם עליהם המנכ"ל, היכן הם

מתפרסמים?

מ. אהלי! בקובץ תקנות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! אני רוצה לסכם את הדיון של היום, ולציין

בחיוב את השיפורים שחלו בחברת בזק בכל מה

שקשור למתן השירותים לציבור הרחב. השיפורים הללו מקלים גם על חיי היום



יום של האזרח ושל הצרכן, וגם על המהלכים הכלכליים והעסקיים. אנחנו

יודעים עד כמה היה קשה לעסקים שנפתחו באיזורים מרוחקים, כשחיכו זמן רב

מאוד לטלפון. בלי טלפון קשה היה להם לנהל את המפעל שפתחו, במיוחד

באיזורי פיתוח ובאיזורים מרוחקים.

יש לברך קודם-כל על ההיקף, יש לברך על כך שההמתנה התקצרה במאוד מאוד,

ובמיוחד לגבי מגמות הקיצור שבאו לידי ביטוי כאן לשנת 1995. יהיה אז

קיצור משמעותי מאוד. נקווה שיבוא יום, ומזמין הטלפון יוכל לקבל אותו

תוך שבוע או אפילו תוך יומיים-שלושה.

אני בהחלט מברכת את מר איש הורביץ, שהיום הוא יו''ר המועצה, אני מברכת

את חברי המועצה על העבודה שהם משקיעים ועל העצות שהם נותנים, וכן על כך

שהעצות וההמלצות שלהם מתקבלות, ולא שהמועצה קיימת רק כדי לצאת ידי

חובה. זו מועצה שגם יודעת לתת המלצות, וגם להיות יעילה.

לא נותר לי, אלא לאחל לחברת בזק שתעמוד בכל ההתחייבויות שלה לציבור

הרחב, והיא תגדיל עוד לעשות גם בשנים הבאות.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה נשעה 45 ;10

קוד המקור של הנתונים