ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/01/1992

חוק הסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"א-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקוכ מסי 376

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי ,כ"ג בשבט התשנ"ב (28 בינואר 1992) ,שעה 00; 11
נכחו
חברי הוועדה: ש' ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

ג' גדות

ג' גל

פ' גרופר

א' פורז

ד' תיכון
מוזמנים
חבר-הכנסת אי דיין

א' סיבולצקי - משרד האוצר

ד' צבן - משרד האוצר

י' ישי - מינהלת ההסדר, משרד החקלאות

ד' לחמן-מסר - משרד המשפטים

י' אחימן - עו"ד, רשם האגודות

א' ילין - עו"ד, רשם האגודות

אי שפירא - עו"ד, רשם האגודות
יועץ משפטי
צ' ענבר
מזכירת הוועדה
כי ורוו
קצרנית
ח' צנעני
סדר-היום
חוק הסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"א-1991 -

חה"כ ג' גל.



חוק הסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי,

התשנ"א-1991
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני פותחת את ישיבת הוועדה. נמצאים איתנו: יוסי ישי ממינהלת

ההסדר, דרור צבן ואיריס סיבולצקי - ממשרד האוצר. איתה ילין , יעל

אחימן ואלה שפירא - מרשם האגודות ודוידה לחמן-מסר ממשרד המשפטים.

על שולחן הוועדה מונח חוק ההסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי,

התשנ"א-1991. היועץ המשפטי של הוועדה התבקש להכין , לוועדה, נוסת חדש

של החוק, לאור ההערות וההסתייגויות השונות, שנשמעו בדיונים.
צ' ענבר
לפני כל אחד מהנוכחים מונחים שני מסמכים, הנושאים את התאריך:

28/1/92. המסמך, שכותרתו: "נוסח לוועדה", מכיל את כל ההערות

וההסתייגויות, שהועלו בדיונים, ע"י המשתתפים השונים, בתאריכים:

30/12/91 ו-7/1/92. המסמך השני, שכותרתו: "הצעת חבר-הכנסת גל", הינו

ניסוח חדש של הצעת החוק המקורית, שנעשה על-ידי חבר-הכנסת גדליה גל

בעקבות הדיונים בוועדה. איך סתירה בין שני המסמכים. דרך אגב, הנוסח

המקורי של החוק, לפי שהוא מופיע בדפים הכחולים, מופיע ב"נוסח לוועדה"

באותיות דפוס מודגשות.

יושבת-הראש הציעה לדון , תחילה, בסעיפים 1 ו-2, בהצעת החוק של

תבר-הכנסת גדליה גל. בסעיפים אלה מצויות חלק מהבעיות העקריות. אם

יוכרע בהם בוועדה, ניתך יהיה לנסח טוב יותר את יתר סעיפי התוק, ואולי

אף לשנות את שם החוק. בישיבה זו, נדון בהצעת התוק על-פי הנוסת התדש

והמתוקן , שנעשה ע"י חבר-הכנסת גל. במקרה הצורך אפנה אתכם ל"נוסח

לוועדה".

ההגדרות הראשונות המופיעות בהצעתו של תבר-הכנסת גל הן : אגודה

חקלאית, ארגון חקלאי וחקלאי. הגדרות אלה חשובות לצורך הגדרתו של "חוב

בסיסי", ולכן אתחיל את הדיון בסעיפים, דווקא, ממנו.
ברישא של פיסקה 1, בהגדרה של "חוב בסיסי", כתוב
"חוב שנוצר בתקופה שנסתיימה ביום כ"ג בטבת התשמ"ט (31 בדצמבר

1988), שמקורו באחד מאלה:".

האדרה זו שונה מהאדרת "תוב בסיסי", שמופיעה בהצעת החוק המקורית.

בהצעת התוק המקורית דובר על חוב "שמקורו באשראי". בהאדרה החדשה לא

מדובר על חוב שמקורו באשראי, אלא על חוב שנוצר בכל דרך שהיא.
א' פורז
חוב יכול להיווצר רק ע"י אשראי.
צ' ענבר
מדובר על כל חוב שאדם חייב, ולא רק אשראי מבנק, למשל: חוב שנוצר

מקניה שלא שילמו עליה באשראי שניתן מבנק.
א' שפירא
קרוב לודאי, שאירגון הקניות או האגודה קנו עבור החקלאי. תמיד



קיים בסיס אשראי מסויים בחוב החקלאי, כי האגודה ואירגון הקניות תפקדו

למוסדות נותני אשראי.

צ' ענבר;

התאריך 31/12/88, המופיע בהגדרה החדשה של "חוב בסיסי", שונה מזה

שמופיע בהצעת החוק המקורית, שם נכתב התאריך 31/12/87,

כאמור, בהגדרת של "חוב בסיסי", בנוסח החדש, מפורטים סוגי החובות
השונים
(קורא את פיסקה 1(א), בהגדרה של חוב בסיסי: "חוב של אגודה

חקלאית") - הכוונה היא לכל חוב של אגודה חקלאית, יהא אשר יהא מקורו

של החוב, גם אם אינו נובע מעיסוקו כחקלאי.

(קורא את פיסקה 1(ב), בהגדרה של חוב בסיסי: "חוב של גורם חקלאי,

למעט אגודה חקלאית, הנובע מעיסוקו כחקלאי;") - סעיף זה מתייחס אך ורק

לחובות הנובעים מ"עיסוקו לחקלאי" של החייב.

(קורא את פיסקה 1(ג), בהגדרה של חוב בסיסי: "ערבות לחוב כאמור

בפסקאות-משנה (א) ו-(ב)-,") - החוק יחול לא רק על ערבות של גורם חקלאי

או של אגודה חקלאית, אלא על כל ערבות שנתן כל אדם.

(קורא את פיסקה 2, בהגדרה של חוב בסיסי: "חוב הנובע מאשראי שנלקח

לכיסוי חוב כאמור בפיסקה 1;") - בפיסקה זו לא מופיע תאריך. אם החוב

המקורי נוצר עד 31/12/88 ולאחר-מכן נלקח אשראי, הרי חוב זה הינו בגדר

חוב בסיסי והחוק יחול עליו.

ראשית, עלינו לדעת מהי הגדרתה של "אגודה חקלאית", שחובה אמור

להיכלל בחוק, ולכן נקרא את ההגדרה לפי הנוסח החדש של חבר-הכנסת גדליה

גל.

(קורא את סעיף 1, בהגדרה של "אגודה חקלאית": "אגודה שיתופית

שהרשם סיווגה כ"מושב עובדים", "מושב שיתופי" או "כפר שיתופי";")

"הרשם" הינו, כמובן , רשם האגודות השיתופיות.

(קורא את סעיף 2, בהגדרה של "אגודה חקלאית": "קיבוצים בגולן

ובבקעת הירדן , כמפורט בתוספת הראשונה;") - לחוק תתווסף רשימה הכוללת

את קיבוצי הגולן ובקעת הירדן , שייכללו בחוק.

(קורא את סעיף 3, בהגדרה של- "אגודה חקלאית": "תאגידים, כמפורט

בתוספת השניה; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להוסיף על

התוספת או לגרוע ממנה;").

שנית, כדי להבין על מי חל, בדיוק, "חוב בסיסי" עלינו לדעת מהו

"גורם חקלאי", שחובו אמור להיכלל בחוק.

(קורא את הגדרת "גורם חקלאי", לפי הנוסח החדש: "אגודה חקלאית,

ארגון חקלאי, חקלאי, חבר באגודה חקלאית ובן זוגו;"):

1. "אגודה חקלאית" - לפי ההגדרה לעיל.

2. "ארגון חקלאי" - ההגדרה, לפי הנוסח החדש, היא: "אגודה שיתופית שעל

חבריה נמנות אגודות חקלאיות כמפורט בתוספת השלישית;" - לחוק

תתווסף רשימה סגורה של הגופים עליהם יחול החוק.



3. "חקלאי" - ההגדרה, לפי הנוסח החדש, היא:

(א) "אדם, למעט תאגיד..." - הכוונה היא לאדם ממשי, לחקלאי יחיד.

(ב) "העוסק בייצור תוצרת חקלאית..." - סעיף זה מעניק סטטוס

מסויים לחקלאי הפרטי, כדי שלא כל בעל גינה יטען שהוא חקלאי

העוסק בתוצרת חקלאית.

4. "חבר באגודה חקלאית" - כל מי שחבר באגודה שיתופית וכו' נכלל בחוק.

5. "ובן זוגו" - ישנם מקרים בהם בן הזוג?, של החקלאי, אינו מוגדר,

מבחינת דין האגודות השיתופיות, כ"חבר".
א' פורז
בסעיף 2, בהגדרה החדשה של "חקלאי" כתוב: "...שהוא גם בעל זכות

במים למטרת חקלאות..." - לפי מה ניתנת זכות המים לאדם ?

צי ענבר;

זכות המים ניתנת לפי חוק המים. בחוק המים ישנה אבחנה ביו מים

לצרכי חקלאות או תעשיה לבין מים לצריכה ביתית. לכן , מודגש בהגדרה,

שמדובר על זכות מים "למטרת חקלאות" בלבד.
אי פורז
בעבר, היו בערים משקי עזר, בהם יכלו האזרחים לגדל תוצרת חקלאית.

האם גם לאזרחים אלה תהיה שמיטת חובות ?
צי ענבר
ראשית, אם האזרח קיבל זכות מים לחקלאות, הוא יהיה פטור. שנית,

החוק עוסק בהסדר חובות, ולא בשמיטת חובות.

אני מציע להתחיל לדון ב"חוב בסיסי" - הגדרתו החדשה מופיעה בעמוד

2, בנוסח החדש שגיבש חבר-הכנסת גל. ההערות השונות לגבי נושא זה

מרוכזות בעמודים 6-5, ב"נוסח לוועדה".
ע' סולודר
האם נושא חובות המושבים כלפי האירגונים והקיבוצים מופיע בחוק ?
צי ענבר
נושא זה אינו בא לידי ביטוי בהגדרות של החוק, אלא בתהליך ההסדר.

הערתך, בנושא זה, כתובה בעמוד 11 ב"נוסח כוועדה".

את הצעותיהם המפורשות של עו"ד לינזל ושל עורכי-דין אחרים, בנושא

זה, קיבלנו רק היום, ולכן הן לא שולבו ב"נוסח כוועדה".
ד' תיכון
התרשמתי לטובה מעו"ד מלכה אביב, שהציעה דרך מקוצרת לפתרון הנושא.

האם הצעתה כלולה ב"נוסח לוועדה" ?
צ' ענבר
לא. אפגש עימה מחר, כדי לבדוק כיצד ניתן לשלב את הצעתה בחוק.
ד' תיכון
אני פונה ליושבת-הראש: אנו מודעים לאילוצים השונים בחוק. האם

יוכנסו הקיבוצים לחוק ברגע האחרון ?
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
לא נעשה דבר ללא ידיעת חברי הוועדה. מדוע אתה מעלה, בכל ישיבה

מחדש, את נושא הקיבוצים ?
ד' תיכון
אינני מתנגד לקיבוצים, אבל אם הם יתווספו לחוק מדובר בתוספת של

מספר מליוני שקלים. בעניין המושבים כבר הכניעו אותי. אבל, אם החוק

ילך ויתרחב, יהיה צורך בחשיבה מחודשת. אחרת, תהיה לזה השפעה על

המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל לטווח של שנים רבות. כידוע, אנו

יוצאים בקרוב לחופשת בחירות מאולצת. אינני רוצה לגלות, לפתע,

שהקיבוצים הוכנסו לחוק ללא ידיעתי.
ע' סולודר
הקיבוצים, כידוע, הלכו בדרך של הסדר, שבימים אלה הוא נחתם.

ההגדרה של "אגודה חקלאית", בניסוח החדש, היא מצומצמת יותר מההגדרה

שבהצעת החוק המקורית. ההגדרה החדשה מוציאה את הקיבוצים מהחוק המקורי,

שבו הם היו כלולים, לפי דברי היועץ המשפטי של הוועדה. הנוסח החדש

כולל רק את קיבוצי הסכם רביד, למרות טענתנו העקרונית, שאיך ליצור מצב

שבו סקטור חקלאי אחד יעוגן בהסכמים שניתן להפר אותם, ואילו סקטור

חקלאי אחר יעוגן בהסכמים מחוכמים.

איננו מתכוונים, כמובן , להפר את ההסכם שנחתם. אבל, תבענו להכליל

בחוק זה, לפחות את הקיבוצים שלא כלולים בהסכם רביד ובשום הסכם אחר.
צ' ענבר
הערות אלה רשומות בעמוד 4 ב"נוסח לוועדה", אך עדיין אינן נכללות

בחוק.
פ' גרופר
אני מתנגד לצורת הדיבור של עדנה סולודר, כשהובא הסדר הקיבוצים

לאישורה של ועדת הכספים, לא התניתי את אישורו בהכללת הסקטור הפרטי

בהסדר. ואכן , הסקטור הפרטי אינו כלול בו. אנו לא נסכים להכליל בחוק

זה נושאים, שלא למענם נוצר החוק מלכתחילה. הנושא, שמבקשת חברת-הכנסת

סולודר להכליל בחוק זה, הינו נושא חדש, ועליה לפנות לוועדת הכנסת.
גי גדות
אני, דווקא, מציע לכלול את הצעתה בחוק, כדי ל"חסלו" סופית.

ע' סולודר;

גם אתם תבעתם לכלול בהסדר הקיבוצים נושאים שונים.
פי גרופר
אנו נאבק, בשם תנועות המושבים, נגד הצעתך. אנו דנים במושבים, ולא

בקיבוצים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כל פעם, שנושא הקיבוצים מועלה בדיון , זכותה של חברת-הכנסת עדנה

סולודר להגיב.

גדליה גל, מדוע התאריך בהגדרה החדשה של "חוב בסיסי", הוא

31/12/88 ולא 31/12/87 כמו בהצעה המקורית ?
ג' גל
המועד, שמצויין בהצעה המקורית, נקבע לפי תאריך הקמתה של ועדת

רביד, ולא התתשבנו בעובדה, שאגודות רבות התפרקו, דווקא, במהלך 1988.

לכן , שינינו את התאריך.
ד' תיכון
אני מציע שיהיה רשום: "החל מה-1 בינואר 1985".
ג' גדות
אני מציע לרשום: "חובות שהסתיימו 31/12/90".
ד' תיכון
אני לא אשתתף בהצבעות, אבל אני מבקש שתינתן לי האפשרות להגיש 10-

5 הסתייגויות.
צי ענבר
אני מבקש, שכל ההסתייגויות תוגשנה במסגרת דיוני הוועדה, ותערכנה

הצבעות לגביהן . לא אסכים להסתייגויות, שתוגשנה לאחר שהוועדה תסיים

לדון בחוק.
ד' תיכון
בועדה מסויימת, היו"ר הציע לנו להגיש את ההסתייגויות בכתב והוא

התחייב להציע אותך במליאה. אנו מעוניינים, שההסתייגויות הללו תופענה

בנייר הצהוב. הוא עושה זאת, כדי לא להיגרר לדיון בהסתייגויות שטותיות

ולהפריע לדיון הענייני.
אי פורז
היועץ המשפטי צודק; אין להגיש הסתייגויות לאחר סיום הדיון בחוק.

אני מציע לקיים דיון נוסף, לאחר הישיבה האחרונה על החוק, שבו תוגשנה

ההסתייגויות השונות ונצביע עליהן .
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
חבר-הכנסת דן תיכון, אנו נודיע לחברי הוועדה מתי יתקיים הדיון

האחרון על החוק. כל אחד מהם יוכל להגיש את הסתייגויותיו, לגבי הנוסח

הסופי של החוק, ואף נצביע עליהן .
א' פורז
אני מציע שהתאריך, שמופיע בהגדרה של "חוב בסיסי" יהיה: 31/12/84.
א' סיבולצקי
משרד האוצר מציע להשאיר את התאריך 31/12/87, שרשום בהצעת החוק

המקורית, כי זהו המועד של הסכם רביד.
צ' ענבר
(קורא את פיסקה 1(א), בהגדרת "חוב בסיסי", לפי הנוסח החדש.)
ג' גדות
חשבתי, שאיך יותר "אגודות חקלאיות".
פ' גרופר
מדובר על "אגודות חקלאיות" שהן המושבים עצמם, ולא אגודות

איזוריות.
ג' גדות
מהן היקף החובות ?
ר' ישי
חובות האגודות החקלאיות (=חובות המושבים) מסתכמים בכ-4 מיליארד

ש"ח, לפי דצמבר 0 199.
ג' גדות
האם סכום זה כולל את החובות הפרטיים ?
י' ישי
לא. אי אפשר להגדיר את החובות הפרטיים בחוק. החובות הישירים של

חברי המושב לא יושמטו לפי החוק, אלא אם כן יוחלט אחרת.
צ' ענבר
זה כלול בהצעת החוק. לא מדובר בחוב פרטי, אלא בחובות הנובעים

מ"עיסוקו כחקלאי". חוב על וידאו, למשל, אינו כלול בחוק, כי איננו חוב

הנובע מ"עיסוקו כחקלאי".
ג' גדות
חובות האגודות הם כ-4 מיליארד ש"ח. על סכום זה יתווספו חובות

אישיים, שקשורים לעבודתו של כל חקלאי. בסה"כ מדובר בסכום הרבה יותר

גדול מ-4 מיליארד ש"ח,
י' ישי
אינני מאמין בכך. ישנם איזורים ספציפיים כמו פיתחת שלום, שבו

יגיעו לכ-100 אלף ש"ח ליחידה. בפיתחת שלום ישנם 20 מושבים, שבכל אחד

מהם כ-50 יחידות. אני מניח, שסכום החובות הישירים העיקריים יגיע

למיליארד ש"ח נוספים.
ג' גדות
רוב החקלאים עבדו וקנו, את המדגרה או את החממה, באמצעות האגודה.



האם חובם נכלל בסכום החובות המשוער ?
י' ישי
חוב כזה נקרא חוב לאגודה. עד דצמבר 1988, מרבית החקלאים קנו את

כל התשומות באמצעות האגודה. לאחר 1988 האגודות לא היו מסוגלות להמשיך

ולשאת בנטל הפיננסי הזה, והחקלאים החלו לפעול ישירות, ולא באמצעות

האגודה.
ג' גדות
לפי דבריך, התאריך 31/12/88 אכן מציין את התקופה המתאימה, שבה

אמור לטפל החוק.
י' ישי
אי אפשר לומר זאת בצורה חד-משמעית; ישנן אגודות שתפקדו עד 1988

או עד 1987 בלבד. לעומת זאת, ישנן אגודות שממשיכות לתפקד עד היום.

ג' גדות;

למיטב הבנתי, נושא האגודות הסתיים ב-1988. חקלאי, שהחליט להמשיך

לעבוד באמצעות האגודה עד היום, עשה זאת בגלל שהאגודה המסויימת הזו

היא יעילה או בגלל שהוא טיפש.

אני מעוניין לדעת במה שונה האגודה המקומית מאירגון הקניות ?

האנשים, שהגיעו לרמת התארגנות מקומית, היו, ברוב המקרים, נציגי

המקומות הקטנים כלפי המקומות הגדולים. לפי הצעת חבר-הכנסת גל, אין

לכלול את אירגוני הקניות או את מכוני התערובת בחוק. למשל, "אסם הנגב"

קנה באמצעות מישהו אחר. זוהי שערוריה; נוכחים כאן משפטנים מעולים

הטוענים, שנושא זה לא קשור לחוק. ברור לכולנו, שאף אחד לא ישלם ל"אסם

התבואות".
י' ישי
ישלמו ל"אסם התבואות", רק אם החקלאי ערב לו .

ג' גדות;

אין אפשרות להבדיל בין הגופים השונים האלו, כי מדובר באותם

אנשים, ולכן זו שערוריה להוציא אחד מהם מהחוק; אותו חקלאי, שלקח

הלוואה לעצמו, לקח גם עבור חברי המושב, והוא גם זה שלקח הלוואות בשמם

של מספר מושבים. אין זה הוגן לכלול נושא אחד בחוק ולהוציא נושא אחר,

כאשר אין הבדל ביניהם.
י' ישי
הסכום של 4 מיליארד ש"ח, של חובות האגודות, כולל: חובות מושבים

וחובות מפעלים. סכום זה כולל גם חובות אירגונים, כי אירגון הקניות

האיזורי הוא הבנק העיקרי, שנתן את האשראי לאגודות. למשל, עיקר החובות

של אירגון הקניות "מבואות ירושלים" הוא הנכסים שלו. הנכסים האלה הם,

למעשה, חובות המושבים, החברים באירגון , כלפיו. אם האירגון חייב מליון

ש"ח החוצה, 80% מהחוב הם חובות האגודות אליו. 20% הנותרים הם מפעלים

משותפים אחרים, שחייבים לו כסף.



אם נחליט, שהמפעלים האלו, כמו המחצבה, לא ימומנו, נטפל רק ב-80%

מהחוב. כיצד נטפל ביתרת החוב של 20%?
י' ישי
החוק הזה אמור לטפל בחוב האגודה עבור חוב ישיר, ולא בחובות בגין?

ערבות. כלומר, גם אם נטפל ב-20% של חובות המפעלים, עדיין קיים הנושא

של ערבות המושבים ב"מבואות ירושלים" - ובזה החוק איננו מטפל,
ג' גדות
ישנה קרן , שמטפלת בנושא הזה.
י' ישי
הקרן הינה חוב ישיר של המושב לאירגון . מושב טל-שחר חבר באירגון

"מבואות ירושלים", ויש למושב חוב ישיר כלפיו. החוק הזה יסדיר 80%

מהחוב הישיר של האגודה, קרי המושב, כלפי האירגון .

יתרת החוב של -20% - אם מימוש נכסים לא יספיק לכיסוי החוב, חוב זה

יהיה לא סולוונטי.
גי גדות
אם כך, מדובר על מיליארד ש"ח נוספים.

י' ישי ;

זוהי השערה מוטעית. כדי לדעת על איזה סכום מדובר, יש לבדוק כל

אירגון . יש לבדוק מהו החוב הבלתי ישיר של האגודות כלפי האירגון , אלו

נכסים עומדים מול זה ומהי היתרה הבלתי מוסדרת - פעולה זו נעשית גם

ע"פ חוקי המדינה הקיימים; כשלאגודה מסויימת ישנם תובות ונכסים והיא

לא סולוונטית, מתבצע תהליך של פירוק.
ג' גל
מושבים רבים נמצאים בתהליכים משפטיים בבית משפט כמו מושב נבטים.

כולם מחכים, שהחוק יעבור בכנסת.
גי גדות
לדעתי, אין חוק, שמסוגל להתמודד עם הנושא הזה.
ד י צבו
ברצוני להעיר לגבי התאריך 31/12/88, המופיע בנוסח החדש של החוק.

המשך פעולתן של האגודות אינו הסוגיה התשובה, כי, כמו שאמר יוסי ישי,

ישנן אגודות שממשיכות לפעול עד ימינו. הסוגיה החשובה היא, שהחוק הזה

אמור לחלץ עגלה תקועה מהבוץ. העגלה הזה מוסגרה מספר פעמים והמסגרת

הלכה וגדלה; קיים נסיון להרחיב את החוק, מעבר למסגרת המקורית שלו,

בלי להתתשב בעובדה שכבר היה הסדר מושבים ב-1987 שהוא המשך לדו"ח ועדת

רביד. השינוי מ-31/12/87 ל-31/12/88 הוא חמור.
ד' לחמן -מסר
בפיסקה 1(ב), בהגדרה החדשה של "חוב בסיסי", נאמר: "הנובע מעיסוקו



לחקלאי" - יש להוסיף את המילה "במישרין" ולכתוב: "הנובע במישרין

מעיסוקו כחקלאי". זאת, כדי למנוע, למשל, הכללתה של נסיעה לחו"ל שאינה

קשורה ישירות לחקלאות, ולכלול בחוק רק נסיעה לחו"ל לצורך חקלאי

אמיתי.
ג' גל
בישיבה האחרונה, עשינו כל שניתן כדי לצמצם את החוק, שיוכל למנוע

מהחקלאי לכלול בחוק דברים שאינם נובעים ישירות מעיסוקו כחקלאי. אני

סומך על בית-המשפט והבורר, שיוכלו להחליט באלו נסיעות יש להכיר לצורך

החוב ובאלו - לא. נסיעה, לשם קניית זרעים, תוכר ע"י חוק זה. לכן , איך

צורך בתוספת, שהצעת.
א' סיבולצקי
קיימת בעיה לגבי זיהוי מקורו של חוב "הנובע מעיסוקו כחקלאי". אם

חקלאי לקח הלוואה מבנק, איך אפשרות לדעת אם השתמש בזה לצרכים חקלאיים

או לצרכים פרטיים כמו קניית מכונית.
צי ענבר
כאשר מדובר באשראי, שלקח החקלאי החבר באגודה, מקור חובו נרשם

בכרטיס האגודה. חוב, שלא יוכח לאשראי שניתן ישירות, לא ייכלל בחוק.

(קורא את פיסקה 1(ג), בהגדרה של "חוב בסיסי", לפי הנוסח החדש.)

בסעיף זה לא מדובר רק על ערבות של אגודה או של גורם חקלאי, אלא

על כל ערבות שהיא. למשל, כאשר אב ערב לבנו וכו'.
ד' לחמן -מסר
אתם רוצים לכלול את אמו של החקלאי, שהיתה ערבה לחובותיו, בהסדר

הזה, למרות, שאולי, היא מסוגלת לפרוע את חובות בנה.
ג' גל
ב-1988 נעשו הסדרי ביניים, בהם החתימו את האם - אני מעונייך

לשחרר את האם מההסדרים ה"עקומים" האלו, שהתקבלו במשך השנים והתנפצו.

במושב נבטים נעשה הסדר לפני 3 שנים, אך כבר שנתיים החקלאים לא משלמים

את חובותיהם. השבוע היה עיקול של כל הייצור. יש לשחרר את האם מהסדרים

כאלה, כי הם היו גרועים מלכתחילה.
א' דיין
חייבים לשחרר את האם.
ד' לחמן -מסר
אני המומה מדבריכם. אם האם מסוגלת לשלם את חוב, היא צריכה לשלמו.

האם אתם מודעים לכך, שבסופו של דבר, מישהו צריך לשלם את החובות ?
פ' גרופר
אין אימהות עשירות בחקלאות. אינך צריכה לדאוג מאין ישולמו

החובות. חילקנו מאות מליוני שקלים; אתמול, למשל, הכנסת הוסיפה 50

מליון ש"ח לחוק המשכנתאות.
ד' לחמן-מסר
מדוע חילקתם ?
פ' גרופר
הכנסת היא הריבון , וזהו רצונה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
תפקיד הפקידים, בדיון , הוא להעיר הערות מיקצועיות, ולא להטיף

מוסר.

אף אחד לא הפריע לכם להגיש הצעת חוק משלכם בנושא זה.
ד' לחמן-מסר
החוק, לפי הנוסח החדש של חבר-הכנסת גל, הוא רחב יותר מהחוק

בניסוחו המקורי.
ד י צבן
ראשית, נושא הערבות הינו נושא חדש.
ד י לחמן -מסר
נכון .
ד' צבן
שנית, לאורך כל הדרך נעשו אבחנות בין מי שמסוגל לשלם לבין מי

שאינו מסוגל לשלם. כספה של אם, הערבה לבנה שלקח משכנתא ולא שילמה,

יילקח. לעומת זאת, כספה של אם הערבה לבנה החקלאי לא יילקח - מדוע

קיים הבדל בין שני המקרים האלו ? האם חבר-הכנסת גל מתכוון לערבויות,

שנחתמו רק בגין הסדרים מסויימים ?
ג' גל
מדובר על ערבויות בגין "חוב של אגודה חקלאית" ו"חוב של גורם

חקלאי..,", שבסעיפים (א) ו-(ב) בהגדרה החדשה של "חוב בסיסי", והנובע

מהם. אם החקלאי אינו מסוגל להחזיר את החוב, והוא חבר אגודה, אשחרר את

אמו של החקלאי מתשלום. אני מבטל ערבות גם למי שיש כושר החזר.
ד' לחמן -מסר
אינני יודעת אם אתה מודע לכך, אך אתה מתיחס רק להגדרה של "חוב

בסיסי". במסגרת חוב בסיסי אתה כולל ערבות. אתה מדבר על הפחתות של

החוב הבסיסי, בהתאם לכושר ההחזר של החקלאי. דרור צבן אומר: החוק הזה

מחליט לגבי החקלאי, לפי כושר ההחזר שלו. אם החקלאי אינו מסוגל לשלם

את חובו, הוא פושט את הרגל. אביו של אותו חקלאי הינו בעל מפעל והוא

חתם ערבות לבנו - האם תבדוק גם את כושר ההחזר של האב ? לפי דבריך,

כושר ההחזר של אב זה לא נבדק והחוק עלול לחול גם על מי שאינו צריך

לחול.

לדעתנו, יש להחליט, שהערב ישלם את החוב בהתאם לכושר ההחזר. אדגים
את דבריי
חובו של החקלאי הוא 100. נקבע, שכושר ההחזר שלו הוא 70,



לכן נמחק 30 מהחוב. איך צורך ספנות לערבים לשם תשלום ה-30 ואת ה-70

החקלאי ממילא משלם. בחוק הערבות נאמר: "פקע החיוב, פקעה הערבות"; אם

החייב משלם, אי אפשר לפנות לערב. אם אתם מעוניינים, שהחוק ימנע מבנק

לפנות, באופן עצמאי, כאם החקלאי, כאשר יש לבנה יכולת החזר והוא עומד

בה, אני מוכנה לבדוק נושא זה, מבחינה משפטית.
פ' גרופר
הבנקים, ממילא, לא הולכים לערבים.
ד' לחמן-מסר
לפי חוק הערבות הנוכחי הם הולכים. מקובל עליי הרעיון , שאין לפנות

לערבים, אלא אם כן נקבע לחקלאי כושר החזר מסויים והוא אינו עומד בו.

נושא הערבות הינו נושא חדש, כי אתם מרחיבים את החוק. ועדת הכנסת

תכריע בנושא זה. תפקידי, לעובדת מדינה, להעיר הערות אלה.
צי ענבר
נכון .
י' ישי
אתם מעוניינים לשחרר את הערבים החיצוניים מהערבות שלהם לגורמים

חקלאיים, אך הניסוח הנוכחי לא אומר זאת.
צי ענבר
הנוסח הנוכחי אומר, שמי שערב לחוב כזה ונדרש לשלמו, הוא יכול

לבקש את החלת החוק הזה עליו.
ג' גל
כוונתנו היתה לבטל את הערבויות. אפשר לבטל את סעיף (ג) בהגדרה של

"חוב בסיסי" ולהוסיף סעיף חדש לחוק, בנושא זה.
צי ענבר
לסיכום, סעיף (ג), בהגדרה של "חוב בסיסי", לפי הנוסח החדש,

יימחק. כאשר יועלו הנושאים של ביטול כל הערבויות וניסוח מחדש של

הנושא, יוכל כל משרד ממשלתי לטעון כרצונו.

ההחלטה, אם נושא מסויים הינו בגדר נושא חדש או לא, נתונה לשיקול

דעתה של ועדת הכנסת בלבד. בדרך כלל, המשרדים השונים נוהגים במתינות

ואינם מרבים לטעון טענות של נושא חדש.

(קורא את פיסקה 2, בהגדרה של "חוב בסיסי", לפי הנוסח החדש: "חוב

הנובע מאשראי שנלקח לכיסוי חוב כאמור בפיסקה (1);")
ד' לחמן -מסר
המשמעות של סעיף זה היא, שהחוק יחול עד 1999, ולא עד 1988.
ג' גל
האם את רוצה להשאיר סרח עודף ?
ד' לחמן-מסר
לא, אבל כל הלוואה שהחקלאי ייקח, מעתה ועד שנת אלפיים, כדי לכסות

חוב, שהמועד שלו נוצר ב-1988, תיכלל בחוק הזה. לפי הניסוח הקיים,

החוק יכלול הלוואות שנלקחו כדי לכסות את החובות החקלאיים עד היום,

ולא רק עד 1988.

לכן , אני מציעה לנסח סעיף זה כך: "חוב הנובע מאשראי שנלקח לפני

תחילתו של חוק זה לכיסוי חוב באמור בפיסקה (1);"
ג' גל
אני מבדיל בינך, דוידה, לבין האוצר. לצערי, משרד האוצר מעוניין

"לתקוע" את החוק, אך לא ניתן לו לעשות זאת.
פ' גרופר
היכן , שהאוצר פעל נגדנו בכח, כופפנו אותו: בחוק המשכנתאות, בנושא

המשקאות וכו'. אמרתי לשר האוצר, שיועציו אינם טובים, ועיצותיהם לשר

אינן טובות. הם צריכים לדעת, שאין הולכים נגד הריבון.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
זהו תפקידם; הם פועלים כפי ההוראות שהם קיבלו.

ד' צבן ;

נאמרות כאן השמצות כלפיי וכלפי עמיתיי עובדי המדינה.
ג' גל
דרור צבן בא לכאן בשליחות השר.
פ' גרופר
לא נכון . כל ראשי האגפים מורידים את השר מהפסים.
ד י צבו
אם חוב בסיסי מוגדר כחוב שנוצר בתקופה מסויימת, מדוע, בכלל, יש

להתייחס בסעיף קטן (2) לאופן המימון ולגידול האשראי. כלומר, אם חוב

נוצר עד 1988, אין זה משנה אם מממנים אותו בהלוואה שהסתיימה ב1990-

או בהלוואה שנלקחה מחדש בינואר 1991. סעיף זה איננו רלוונטי כלל.
ג' גל
תפקידו של סעיף (2) הסליר ספק, ולהבהיר למה הכוונה, לעומת הניסוח
המקורי של "חוב" שאמר
"חוב בסיסי או חיוב אחר שנוסף לחוב בסיסי או

החליפו .".
ד' צבן
לדעתנו, אין צורך בסעיף (2).
צ' ענבר
לסיכום: הוחלט למחוק את סעיף (א) בפיסקה 1 של "חוב בסיסי".
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
נצביע על הסעיפים בהם דנו עד עתה.

אני מעמידה להצבעה את הצעתו של חבר-הכנסת דן תיכון להחיל את החוק

מתאריך 1/1/85.

הצבעה

הצעתו של חבר-הכנסת די תיכון לא התקבלה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את הצעתו של חבר-הכנסת אברהם פורז לכתוב בסעיף

(1), בהגדרה של חוב בסיסי: "חובות שנסתיימו ב-31/12/84".

הצבעה

הצעתו של חבר-הכנסת א' פורז לא התקבלה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את הצעתו של חבר-הכנסת גדעון גדות לכתוב בסעיף

(1), בהגדרה של חוב בסיסי: "חובות שהסתיימו ב-31/12/30".

הצבעה

הצעתו של חבר-הכנסת ג' גדות לא התקבלה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את הצעת משרד האוצר לכתוב בסעיף (1), בהאדרה
של חוב בסיסי
"חובות שהסתיימו ב-31/12/87".

הצבעה

הצעתו של משרד האוצר לא התקבלה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את הצעת משרד המשפטים להוסיף את המילה

"במישרין" לאחר המילה "הנובע", בסעיף 1(ב) בהגדרה של חוב בסיסי.

הצבעה

הצעתו של משרד המשפטים לא התקבלה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את הצעתו של משרד האוצר למחוק את פסקה (2),

בהגדרה של חוב בסיסי.



הצבעה

הצעתו של משרד האוצר לא התקבלה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את הסעיפים 1(א)-(ב), בהגדרה של "חוב בסיסי",

לפי הצעתו של חבר הכנסת גדליה גל.

הצבעה

הסעיפים 1(א)-(ב), בהגדרה של "חוב בסיסי", לפי הצעתו של

של חבר-הכנסת ג' גל, התקבלו.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את הצעת משרד המשפטים להוסיף את המשפט: "שנלקח

לפני תחילתו של חוק זה" לאחר הרישא של סעיף (2) "חוב הנובע מאשראי",

בהגדרה של חוב בסיסי .

הצבעה

הצעתו של משרד המשפטים התקבלה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את ההגדרה של "חוק הבוררות", לפי הנוסח החדש

של חבר-הכנסת גדליה גל.

הצבעה

ההגדרה של "חוק הבוררות", לפי הנוסח החדש של חבר-הכנסת

ג' גל, התקבלה.
צי ענבר
(קורא את סעיף (1), בהגדרה של "אגודה חקלאית", לפי הנוסח החדש:

"אגודה שיתופית שהרשם סיווגה כ"מושב עובדים", "מושב שיתופי" או "כפר

שיתופי";)
ע' סולודר
יש להשאיר את הניסוח המקורי של "אגודה חקלאית".
ד' לחמן-מסר
אם הצעתה של חברת הכנסת עדנה סולודר תתקבל, אנו נסתייג מכך ונציע

ניסוח אחר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את הצעתה של חברת-הכנסת עדנה סולודר להשאיר את

ההגדרה המקורית של "אגודה חקלאית" ולא את זו המופיעה בנוסח החדש.



הצבעה

הצעתה של חברת-הכנסת ע 'סולודר לא התקבלה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את סעיף (1), בהגדרה של "אגודה חקלאית", כפי

הנוסח החדש.

הצבעה

סעיף (1), בהגדרה של "אגודה חקלאית", כפי הנוסח החדש, התקבל.
צי ענבר
(קורא את סעיף (1), בהגדרה של "אגודה חקלאית": "קיבוצים בגולן

ובבקעת הירדן , כמפורט בתוספת השניה;".)
ד' לחמן -מסר
איננו מבינים מהי כוונת המילה "כמפורט".
ג' גל
אני נביא רשימה מפורטת של הניכללים בחוק.
ד' לחמן -מסר
לא, אנו נביא רשימה, שתיקבע ע"י השר באישור הוועדה.
צי ענבר
רשימת הנכללים בחוק תוגש לוועדה. אם הרשימה לא תהיה תואמת להצעת

הממשלה, היא תוכל להגיש הצעה שונה.
ע' סולודר
אני מבקשת להוסיף לאחר הרישא של סעיף (2) את המשפט "או שלא נכללו

בהסדר הקיבוצים או בכל הסדר אחר".
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את הצעתה של חברת-הכנסת עדנה סולודר.

ח צ ב ע ה

הצעתה של חברת-הכנסת ע' סולודר לא התקבלה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את סעיף (2), בהגדרה של "אגודה חקלאית", לפי

הנוסח החדש.

הצבעה

סעיף (2), בהגדרה של "אגודה חקלאית", לפי הנוסח החדש, התקבל.
צ' ענבר
(קורא את סעיף (3), בהגדרה של "אגודה חקלאית", לפי הנוסח החדש:

"תאגידים, כמפורט בתוספת השניה; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת,

רשאי להוסיף על התוספת או לגרוע ממנה;".)

"לגרוע ממנה" - בא כדי לתת אפשרות לתקן את הרשימה, אם תימצא בה

טעות. ההסתייגויות תהיינה לגבי הרשימה שבתוספת לחוק, ולא לגבי פיסקה

זו עצמה.
ד' לחמן -מסר
לפי הניסוח הזה של הסעיף, יהיו זכאים להיכלל ברשימה אם תאגידים

שהשליטה בהם היא בידי גורם חקלאי כמו: "כור", "כלל" או "כי"ל", שאינם

אמורים להיכלל בחוק. אנו מתנגדים להכללתם בחוק.
פ' גרופר
אגודת הכורמים, למשל, שייכת כולה לחקלאים, ואינה חייבת להיות

ברשימה. האם היא תיכלל בחוק ?
ד' לחמן -מסר
כן .
י' ישי
המשביר המרכזי שייך 50% למושבים ו-50% לקיבוצים. הוא ייכלל

בהסדר, אם הוא שייך לחקלאים ואם הוא רשום בתוספת לחוק.
ד' לחמן -מסר
לפי הניסוח הנוכחי, כל גוף יוכל להיכלל בתוספת לתוק. מה יבדיל

ביו המשביר, שאינו יכול להיכלל בחוק, לבין הקואופ, שכן ייכלל בחוק ?
י' ישי
ההבדל בין שני הגופים הוא שיעור הבעלים שהם חקלאים. לכן , אני

מציע להוסיף בסעיף (3), לאחר המילה "תאגידים": "שעיקר הבעלים שלהם הם

אוכלוסיית החוק".
ד י לחמן-מסר
יוסי ישי מציע להגדיר את התאגידים שייכללו בחוק לתאגידים שבעלי

המניות שלהם כלולים בחוק.
י י ישי
נכון . בנוסף, יש להדגיש שהחובות לא יוטלו על הקיבוצים. המשביר,

שרק 50% ממניות השליטה שלו נתונים בידי המושבים, לא ייכלל בחוק. אבל,

חובו גם לא יוטל על הקיבוצים.
ד' לחמן -מסר
מהו מיבנה התאגידים ?
פ' גרופר
ישנן אגודות החברות בתאגידים. ישנן גם חברות שיווק וחברות

לתשומות.
ד' לחמן -מסר
יש להבהיר בסעיף זה, שהחוק יחול על תאגיד ש-50% ממניותיו או יותר

נתונים בידי אנשים, שחוק זה חל עליהם.

אני מציעה לנסח את סעיף (3) כך: "תאגידים, שחוק זה חל על בעלי

השליטה בהם, כמפורט בתוספת השניה; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת,

רשאי להוסיף על התוספת או לגרוע ממנה".
ג' גל
בסדר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את הצעתו של משרד המשפטים, לגבי סעיף (3)

בהגדרה של "אגודה חקלאית", כפי שניסחה אותו דוידה לחמן-מסר.

הצבעה

הצעת משרד המשפטים, לגבי סעיף (3) בהגדרה של "אגודה חקלאית",

כפי שניסחה אותו ד' לחמן-מסר, התקבלה.
ע' סולודר
יש לי הסתייגות לגבי הגופים שצריכים להיכלל בתוספת.
צי ענבר
יש להעלות הסתייגות זו, כשתוגש התוספת, ולא עתה.

(קורא את ההגדרה של "אירגון חקלאי", לפי הנוסח החדש: "אגודה

שיתופית שעל חבריה נמנות אגודות חקלאיות, כמפורט בתוספת השלישית;".)
ד' לחמן -מסר
אנו מציעים, שארגון חקלאי יהיה אגודה שיתופית, שהשליטה בה תהיה

של אגודות חקלאיות.
י' ישי
לפי התיקון שמציעים משרד המשפטים ומשרד האוצר, תהיה בעיה של

מושבי הדרום. אינני יודע אם הם מגיעים לשליטה של 50%.
ג' גל
אם נכתוב "אגודה שיתופית איזורית" נפתור את הבעיה ברמה איזורית.
ד' לחמן-מסר
אם כך יש להגדיר "אירגון חקלאי" כך: "אגודה שיתופית איזורית שעל

חבריה נמנות אגודות חקלאיות כמפורט בתוספת השלישית".
י' ישי
נכון , כך ייכללו בחוק גם מושבי הדרום.
ד' צבן
לא יתכן , שבגלל הספק שמעלה יוסי ישי, תיפרץ הגדרת המונח "ארגון

חקלאי", ואירגוני הקניות ייכללו בחוק.
ד' לחמן -מסר
אין הגדרה מדוייקת של "אגודה שיתופית איזורית".

א' שפירא;

"איזורית" הינה מילה מצמצמת.
ע' סולודר
אני מציעה לכתוב: "לרבות אגודה שיתופית איזורית ומרכזית".
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
יש להבטיח את הכללת המשביר בחוק.
א' שפירא
כדי להרחיב את תחולת החוק, די בהשמטת המילה "איזורית".
צי ענבר
לסיכום. לגבי ההגדרה של "אירגון חקלאי", קיימות שתי הצעות:

1. הצעתה של חברת-הכנסת עדנה סולודר - "אגודה שיתופית מרכזית שעל

חבריה נמנות אגודות חקלאיות, כמפורט בתוספת השלישית".

2. הצעתו של חבר-הכנסת גדליה גל-"אגודה שיתופית איזורית שעל חבריה

נמנות אגודות חקלאיות, כמפורט בתוספת השלישית".
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את הצעתה של חברת-הכנסת עדנה סולודר, לגבי

הגדרת "אירגון חקלאי".

הצבעה

הצעתה של חברת-הכנסת ע' סולודר לא התקבלה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את הצעתו של חבר-הכנסת גדליה גל, לגבי הגדרת

"אירגון חקלאי".

הצבעה

הצעתו של חבר-הכנסת ג' גל התקבלה.
צ' ענבר
(קורא את ההגדרה של "גורם חקלאי", לפי הנוסח החדש: "אגודה

חקלאית, ארגון חקלאי, חקלאי, חבר באגודה חקלאית ובן זוגו;".)

"ובו זוגו" - לפעמים בת זוגו של החקלאי איננה חברת מושב.
ד' לחמן -מסר
אני מבקשת לשמור לנו את הזכות להסתייג מתוספת זו, מכיון שאם

האישה היא בעלת משרד משגשג בעיר, היא מסוגלת לשלם את החוב ואין לפטור

אותה מכך .
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה את ההגדרה של "גורם חקלאי", כפי שהיא מופיעה

בנוסח החדש.

הצבעה

ההגדרה של "גורם חקלאי", כפי שהיא מופיעה בנוסח החדש, התקבלה.

צי ענבר;

(קורא את ההגדרה של "תקלאי", כפי הנוסח החדש.)

במקום המילה "אדם", יש לכתוב "יחיד".

ד' לחמן -מסר;

האם בדווים כלולים בהגדרה זו ?
ג' גל
כל אדם ייכלל בהסדר, אם הוא עומד בתנאי הסעיף ואם הוא אזרח

ישראלי.

א' שפירא;
לפי החוק, אדמת מירעה היא
"קרקע במצטבר עם מים ומירעה".
ע' סולודר
מכיון שאני עיקבית בגישתי לחוק, אני מבקשת לרשום, בהגדרה של
"חקלאי" פירוט כמו
חקלאי בודד, תאגידים וכו'.

צי ענבר;

התאגידים כלולים בהגדרות הקודמות, ואין צורך להוסיפם בסעיף זה.

סעיף זה בא להגדיר את החקלאי הבודד. "חקלאי", בסעיף זה, בא כדבר שונה

ונפרד מאירגוו או אגודה חקלאיים. זה לא הגיוני לומר שאגודה חקלאית

היא גם קיבוץ וגם חקלאי בודד.
ד' לחמן -מסר
מה כוונתכם בהגדרה "בעל זכות מירעה" ?



ישנם חקלאים החיים מזכות המירעה בלבד, ואין להם זכות בקרקע.
פ' גרופר
ישנם כ-200-300 אלף דונם אדמות מירעה במדינה. המדינה מחכירה

אדמות אלה לחקלאים למשך 5-3 שנים, ולא לצמיתות. גם בדווים וערבים הם

בעלי זכות מירעה בלבד, ואין להם זכות בקרקע.
ע' סולודר
יש לעגן בחוק, את מה שמגיע בקיבוצים, כפי שמעגנים את מה שמגיע

לחקלאי הבודד. לכן , יש להוסיף את הסעיפים (1) ו-(2), המופיעים בהגדרה

של "חקלאי", להגדרה של "תאגיד".

אין צורך בכך, כי בהגדרה של תאגיד מדובר על כל זכויות האגודה,

הכוללות, כמובן , גם את הזכויות שבהגדרה של "חקלאי".
א' שפירא
ישנן חברות, הן של חברי מושבים והן של חקלאים פרטיים, שהוקמו

כתוצאה מההתמוטטות בחקלאות, ויש לכלול אותך בחוק.
ד י לחמן -מסר
לפי סעיף (3) בהגדרה של "אגודה חקלאית", אגודה חקלאית כוללת את

כל התאגידים האלו לפי התיקון שהצעתי. "גורם חקלאי" כולל אגודה

חקלאית, על כל פיסקאותיה, ולכן הוא כולל גם חברות של חקלאים, למעט

המשביר והרועים.

האם הקיבוץ עונה על ההגדרה של "אגודה חקלאית" ?

צי ענבר;

לפי הנוסח הנוכחי, הקיבוץ אינו עונה על ההגדרה של "אגודה

חקלאית".
ד י לחמו -מסר
חברת-הכנסת עדנה סולודר, אם הסתייגותך לגבי "אגודה חקלאית"

תתקבל, אזי החוק יכלול גם את הקיבוצים ולא יהיה צורך להתיחס לזכויות

המירעה וכו'.

האם הסדר רביד התייחס לבעלי זכות מירעה ?
ג' גל
לא.
י' ישי
נעשה הסכם מיוחד; טיפלו באוכלוסיה החדשה, באיכרים וברועים על-ידי

הסדר מיוחד.



פ' גרופר;

יש להדגיש בהגדרה ממי מקבל החקלאי את זכות המירעה ולכן יש לכתוב:

"בעל זכות מירעה מהמדינה".
ד' צבן
בהגדרה של "חקלאי" נכללת אוכלוסיית האיכרים, שלא היתה צריכה

להיכלל בחוק מלכתחילה.

צי ענבר;

חקלאי בודד, שחובו נוצר לצורך ייצור חקלאי, כלול בחוק מלכתחילה.

לכן , אין הכנסה של אוכלוסיה חדשה, של בעלי זכות מירעה, לחוק. למעשה,

ההגדרה החדשה של "חקלאי" הינה הגדרה מצמצמת; כדי להיקרא חקלאי, עליך

לעמוד בתנאים מסויימים.
פ' גרופר
לא כל מי שמחלל בחליל לעדרו, ייכלל בהסדר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מעמידה כהצבעה את ההגדרה של "חקלאי", כפי הנוסח החדש.

הצבעה

ההגדרה של "חקלאי", לפי הנוסח החדש, התקבלה.
צ' ענבר
(קורא את ההגדרה של "הרשם", כפי הנוסח החדש: "רשם האגודות

השיתופיות".)
ד' לחמן -מסר
יש להוסיף: "לפי פקודת האגודות השיתופיות".
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
ההגדרה של "הרשם", לפי הנוסח החדש, התקבלה.

צבי ענבר, התייעץ עם כל מי שתרצה, כדי להגיע לניסוחים פחות

בעייתיים, שיחסכו מהוועדה ויכוחים ארוכים.

אני נועלת את ישיבת הוועדה.

תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה
13:15.

קוד המקור של הנתונים