ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 27/01/1992

תכניות הפיתוח של חברת "בזק"

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 374

ישיבת ועדת הכלכלה, יום בי, כ"ב בשבט התשנייב, 27.1.92, בשעה 11.00
נכחו: חברי הוועדה
ש' ארבלי - אלמוזלינו - יו"ר

ע' זיסמן

ח' מירום

עי לנדאו

עי סולודר

אי פורז

י י שמאי

מוזמנים;

ר' פנחסי - שר התיקשורת

מ' הבא - יו"ר דירקטוריון חברת "בזק"

י י קאול - מנכ"ל חברת "בזק"

חי חביב - מנהל אגף פיקוח חברת "בזק"

ר' בלניקוב - סמנכ"ל כלכלה, חברת "בזק"

פ' ויסבך - סמנכ"ל הנדסה חברת "בזק"

אי לוי - מ"מ מנהל אגף כלכלה - משרד התיקשורת

ע' ילון - חברת "בזק"

ח' קידר - יועץ משפטי, חברת "בזק"

שי קרמר - יועץת כלכלי עבור משרד התיקשורת

אי דורון - יו"ר המועצה לכבלים

י י דואר - מנכ"ל ת.ב.ל.

גי לב - סמנכ"ל "גוונים", יו"ר הוועדה הטכנית של התאחדות הכבלים

שי שובל - מזכ"ל התאחדות חברות הכבלים

ג' בינשטוק - אגף התקציבים, האוצר

ר' צוונג - מנהל הרשות להגנת הצרכן

ב' גולדרינג - יו"ר הנציגות המשותפת של חברת "בזק"

נ' שמעון - יו"ר ועד מחוז המרכז, חברת "בזק"

שי כפיר - יו"ר ועד מחוז ת"א והשרון, חברת "בזק"

ר' אליהו - חבר בנציגות המשותפת של חברת "בזק"

בי שלמה - יו"ר ועד מערכות ומחשבים, חברת "בזק"

די ישראל - עי שר הכלכלה והתיכנון

יי בננו - ועד העובדים, חברת "בזק"

מזכירת הוועדה;

לי ורון

קצרנית;

טי קוטלר

סדר-היום;

תכניות הפיתוח של חברת "בזק".



היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני פותחת את הישיבה.

אני מקדמת בברכה את שר התיקשורת. היום נשמע ממנו על תכניות הפיתוה של

"בזק" והטלווזייה בכבלים ועוד כמה דברים שחברי הכנסת רצו להעלות בהזדמנות שכבי

השר נמצא כאן. אני מברכת את מר אברהם דורון על המינוי כיושב-ראש המועצה

לכבלים. כמו כן אני מברכת את מר יצחק כאול, מנכ"ל הברת "בזק". אנחנו זוכרים .לך

חסד נעורים משיתוף הפעולה הפורה והמבורך שלנו אתך ברשות הדואר, שהעלת אותה

והעמדת אותה על הפסים הנכונים, והיא ממשיכה לרוץ.

אי פורז;

עושים מאמצים גדולים כדי לקלקל מה שנבנה. מנהלת מחוז ירושלים, אדם מוכשר,

קצינת הדואר של צה"ל, מסולקת כיד להביא עסקן פוליטי, מקורב למפלגה שהיא בשלטון

במשרד התיקשורת.

שר-התיקשורת ר' פנחסי;

אני מציע לך, עזוב את הנושא.

אי פורז;

אומר לך את זה בפנים. אתה עושה פוליטיזציה מכוערת במשרדך.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מר משה הבא הוא יושב-ראש הדירקטוריון של "בזק", ואני רוצה לברך אותו מקרב

לב על המינוי. אני חושבת שמשה הבא הוא נכס, ובכל תפקיד שהוא כיהן הוא עשה זאת

בהצלחה רבה, גם בדרכי נועם. כאשר התשובה היא שלילית, גם אז עשה את זה בדרכי

נועם. מהנסיון שהיה לי אתו כאשר הייתי שרת הבריאות , שאכן היה אתו שיתוף פעולה

פורה, על אף העובדה שהוא לא נונן כל מה שביקשנו. גם התשובה ניתנה בחיוך

ובחברות. זו מערכת יחסים מאד טובה ותקינה, ואני רוצה לקוות שישרה על ה"בזק",

על כל המערכת כולה, את אותה אוירה טובה שאתה יודע להשרות בכל מקום אחר. היום

ב"בזק" יש צורך באו ירה טובה יותר מאשר היתה קיימת.

מצאתי לנכון להזמין גם את ועד העובדים, כאשר אנחנו מדברים על תכניות

פיתוח של חברת "בזק", כי הדבר הזה קשור אתם ואני יודעת שיש להם קצת השגות על

הדברים שנעשים היום בבזק. חלק מהדברים הוא מסירת עבודות בהוץ, וחלק מהדברים

הוא אי-מתן אישור למכור מכשירי טלפונים.

אי פורז;

רציתי לשאול את השר, למה מנהל השירות לכבלים לא הוזמן. האם זה בכוונה או

שבמקרה הוא לא פה?

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

את ההזמנות אנחנו הוצאנו.

אי פורז;

מזמינים יועץ חיצוני למשרד ולא מזמינים את מנהל השירות לכבלים כדי לשמוע

על המצב של טלוויזיה בכבלים? ממי נשמע? מאברהם דורון שזה עתה התמנה לפני

י ומי ים?



היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אחר כך תקבל רשות דיבור ותשאל כל מה שאתה חפץ.

בכל זאת יש אי-אלה חששות מכך שרוצים להכניס שינויים ברשיון שניתן ל"בזק",

להכניס שינויים בחוק הבזק. האם לדברים האלה יש אכן בסיס ויסוד? אנחנו רוצים

לדעת גם על מסירת עבודות החוצה. כמו כן יש שתי שאילתות של חברי הכנסת, האהת

מהן של חבר הכנסת פורז ואחת מהן של חבר-הכנסת חגי מירום.

י' שמאי;

יש באמת מצב שמוציאים עבודות החוצה? יש יותר מדי עבודה ב"בזק"?
שר-התיקשורת ר' פנחסי
כשנקבל רשות דיבור, נתייחס לכל ההערות והשאלות.

גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, רבותי, הוזמנו לשני סעיפים על סדר יהום.

הסעיף הראשון, תכניות הפיתוח של חברת ה"בזק". כמו כן, אנחנו אמורים להציג היום

את התכניות של חברת "בזק". לכן זימנתי את היושב ראש ואת המנכ"ל ובכירי החברה,

כדי שיוכלו להציג בפני הוועדה את התכניות לעתיד. היושבת-ראש העלתה גם שאלות

שבמהלך ההודשים האחרונים הם נושא לדיון בינינו לבין חברת "בזק", אם זה נושא

מכירת הטלפונים ואם הרשיון הכללי ונושאים אחרים.

בנושא הפיתוח אעביר את רשות הדיבור ליושב-ראש ולמנכ"ל, אבל לפני כן אבהיר

כמה נקודות שחשוב שיהיו על השולחן בתחילת הדברים. אני לא מתכונן לפתוח פה את

הויכוח עם ועדי העובדים. זה לא הפורום שנאחנו צריכים להתמקח ולהתווכח. יש

פורום אחר לענין זה.

בנושא הרשיון הכללי, כפי שידוע לכם, חברת "בזק"' נמצאת היום בהפרטה. החלטת

ועדת שרים להפרטה היא שחלק מהמניות יימכר למשקיע אסטרטגיע, ומשקיע אסטרטגי

רוצה לדעת מה התחום בו יש לחברה מונופול ומה התחומים שנפתחים לתחרות. המדיניות

שלי, בתחומים שהחוק מאפשר לי ויש לי סמכות לפתות את הדברים לתחרות, אמנם לעשות

זאת. לכן נתבקשתי על ידי ועדת השרים להגדיר את הרשיון הכללי של החברה, מה

הדברים שנשארים עדיין בתחום המונופול. היתה ועדת בועז, גם שר האוצר וגם שר

התיקשורת אימצו את ההמלצות שלה, ועתה צריך לראות איך מיישמים את זה בהדרגה.

לכן, יש צורך להגדיר את הרשיון.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
זה מתיישב עם הוק הבזק?

שר-התיקשורת ר' פנחסי;

בהחלט. לגבי מכירת מכשירי הטלפון שחברת "בזק" יזמה לאחרונה, לצאת למכירה

של מכשירים אלקטרוניים ומכשירים אחרים, כתבתי לה שאני לא אוסר עליה למכור.

מותר למכור, אבל היא צריכה לעשות את זה על ידי חברות-בת. מאחר שבחברת "בזק"

יכול להיות סיבסוד צולב שבמקום אחר היא תוזיל את המחיר ובמקום זה תעלה במקום

אחר, הנושא צריך להיות בפיקוה שנוכל לפקח שאכן אין סיבסוד כזה. פניתי לחברה

ואמרתי שצריך למצוא דרך איך אפשר למנוע את הסיבסוד הצולב. הנושא נמצא כרגע

לדיון בינינו. נכון שוועדה העובדים הגישו בג"צ, זו זכותם. אני מציע שבשלב

ראשון נדון בנושא של "בזק" והתכניות, ובסוף הישיבה בנושא הכבלים.



אי פורז;

אולי אפשר לקבל תשובה בענין רשות הדואר, למה אתה מעביר מתפקידה את הגברת

עליה שאלתי קודם.

שר-התיקשורת ר' פנהסי;

כשנוזמן לנושא זה, אתן לך תשובה, ואם יש לך שאילתה - תעלה אותה בכתב

ואשיב לך מעל במת הכנסת תשובה מנומסת וכוללת.

אי פורז;

אם הייתי לא מנומס, זה משום אני מאד כועס.

שר-התיקשורת ר' פנהסי;

זכותך לכעוס. דווקא מאלה שיושבים פה - גם יצחק כאול זה מינוי שלי, לא

מינוי פוליטי אלא מקצועי, גם משה הבא הוא מינוי שלי והוא מינוי מקצועי. יכולת

לשאול אותי מה הנימוקים, ואם זוזי לא היה משכנע אותם, היית יכול להגיש שאילתה.

ואם אתה רוצה דווקא בפורום הזה לתקוף אותי, אני לא רוצה לתת לך את ההזדמנות

ולהתווכה אתך. תעלה שאילתה בכתב, ואני אענה לך. יושבים כאן שלושה אנשים

בכירים שמונו בתקופתי ואף אחד מהם איננו מינוי פוליטי.

מי הבא;

הברת "בזק" היא חברה ש-75% בבעלות הממשלה. נשלם תהליך הפרטה של שני

שלבים. היום 25% ממניות "בזק" מוחזקות על ידי הציבור. אני רוצה להעיר לתשומת

לב כולנו, שלכן גם הנתונים שנוכל לסקור פה מאד מוגבלים, כי אנחנו חייבים

בתהליכי דיווח על כל הנושאים האלה.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

גם לעובדים?

מ' הבא;

סוגיית העובדים היא נושא בפני עצמו. במסגרת תהליך ההנפקה היתה החלטת

דירקטוריון, יש סיכום עם האוצר, יש מכתב של שר האוצר, שהמנכ"ל והיושב-ראש עמדו

על כך שיהיה מכת אישי של שר האוצר, שהעובדים יקבלו גם על ההנפקה האחרונה של

12.5% את ה-10%, כלומר, עוד ^1.25. ההבטחה והסיכום שהיא גם התחייבות תשקיפית,

לא ממומשים עד היום. זה תקוע באוצר. לדעתנו הענין הזה חייב להיות מושלם. אני

חושב שזה מסר לא טוב לגבי מהות התחייבויות של הממשלה. אני הושב שזה מסר לא טוב

כלפי מה שאנחנו רוצים לבנות עם העובדים ועם ועדי העובדים. אנהנו מקווים

שהתהליך הזה יסתיים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

נציג האוצר יושב פה, נכון? תיתן לנו תשובה בענין זה?

ג' בינשטוק;

אני אעבור את זה הלאה.



מי הבא;

הענין הזה תקוע מחודש מאי למעשה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

ממאי עד היום אי-אפשר היה לקיים דיון ולקבל החלטה בענין זה? מדוע לא צריך

לתת לעובדים, לפחות את ה-10%?

מי הבא;

לגבי תכנית ההשקעות של חברת "בזק" - חברת ייבזקיי עומדת למעשה היום בתהליך

מתמשך שהתחיל בשנה שעברה ויימשך במשך החומש קרוב, של השקעות בסדרי גודל שלא

היו למעשה בהברת ייבזקיי ואני לא חושב שעוד חברות בסדר גודל כזה מגיעות להשקעות

כאלה. הכוונה להאיץ את תהליך ההשקעות, בעיקר בגלל שני מרכיבים - האחד הוא

היקפי העליה, אני חושב שחברת ייבזקיי היא חברת תשתית, היא צריכה להוביל בתחום של

השקעות במשק, זו מדיניות הממשלה, זו מדיניות דירקטוריון הברת ייבזקיי והחברה.

אנחנו מדברים על כך שבמשך החומש הקרוב יושקעו בין 7 ל-10 מיליארד שקל בייבזקיי.

מזה כ-1.5 מיליארד בשנת 1992. כמובן, כל ההשקעות האלה מותנות בהיקפי העליה

ושיעורי הצמיחה של המשק. אין ספק שמשק שרוצה לצמוח ולהתפתח, הענף המוביל בו

הוא תיקשורת. 'יבזקיי מקבלת את האתגר. אנחנו מקווים שגם הממשלה, לפחות בתחומים

שהיו בהם סיכומים ותכניות, תממש בהמשך גם את הפחת המואץ שהממשלה החליטה עליו,

שלצערי לא מומש לגבי חברת "בזק" וזה סכום מאד מאד רציני. הממשלה החליטה לעשות

פחת מואץ כדי להקדים השקעות במשק. לפי פרשנות שלנו זה אמור לחול על חברת

ייבזקיי, כיאם זה לא יחול על חברת תשתית כמו ייבזקיי, על מי זה יחול? לאוצר יש

פרשנות משפטית אחרת. אנחנו מדבירם על 2 מיליארד שקל שחברת ייבזקיי יכולה להקדים

השקעות.

י' שמאי;

ההחלטה מותנית בגובה הסכום? זה לא נאמר בהחלטה.

מ' הבא;

את זה לא אמרתי. אני חושב שחברת ייבזקיי היתה עושה צעד נוסףך אם היא היתה

נהנית מהפחת המואץ. טוענים שזו צריכה להיות חברת תשתית. זו פרשנות. אומרים

שייבזקיי היא לא חברת תשתית אלא חברה שנותנת שירותים, כי חצי מהשירותים זה

טלפוניה ורק חצי עובדים בתשתית. על הדקויות האלה מפילים מדיניות? אני לא חושב

שזה החוק ואני לא חושב שזו צריכה להיות מדיניות הממשלה. אילו ההחלטה היתה

חיובית, היתה תרומה גדולה לחברת "בזק" ולענף התיקשורת.

עיקרי היעדים של תכנית ההשקעות הם; שיפור טיב השירות, היענות לביקוש שוטף

של טלפון. היקפיה עליה בלבד ידרשו בחומש הקרוב ביקושים של קרוב ל-50 אלף

טלפונים נוספים. אנחנו מדברים על שיאים חדשים בהתקנות והעתקות טלפון של רבע

מיליון התקנות והעתקות בשנה. אנחנו מדברים על תור הממתינים שיצטמצם ויילך. מול

רבע מיליון שהיה עם הקמת חברת ייבזקיי, היום הוא עומד על פחות מ-14 אלף. למעשה

אין תור ממתינים. רוב הבקשות האלה בטיפול. זו סוגיה שחוסלה למעשה בחברת ייבזקיי.

כמובן, אם נמשיך בתכנית ההשקעות ונמשיך בפחת המואץ, נוכל לשמור על אותם

סטנדרטים.

מדובר על פיתוח טכנולוגי מואץ של המערכת בגין אותה תכנית השקעות רחבח,

הרחבת מערך השירותים, מידע קולי, שירותי קצה אחרים. אנחנו מקווים שבסוגיה זו

נגיע להבנה עם משרד התיקשורת. יש הבנה לפחות לגבי המידע הקולי.



פיתוח שירותי תיקשורת ניידת - ענף התיקשורת יילך בחומר הקרוב ויתפתח

לקראת תיקשורת ניידת, גם אלחוטית וגם אזורית. הנתונים מראים שנגיע בחומש

הקרוב ללמעלה מ-100 אלף מינויים בתיקשורת ניידת. אני חושב שההחלטה של ועדת

שילה, שאומרת שחברת "בזק" לא תוכל להכנס לתיקשורת ניידת, אין בה שום הגיון

כלכלי מנקודת ראות המשק. זו חברה שתשקיע עד סוף החומש למעלה מ-200 מיליון

דולר, עם מוטורולה זה למעלה מ-300 מיליון דולר.

ועדת שילה הוקמה בזמנו של השר יעקבי והמסקנות שלה יצאו עכשיו. היא מציעה

של"בזק" יהיה אסור להכנס לתחרות בפלאפון. לחוות דעתנו אנחנו מונופול בעני ן

הזה. אבל תחרות? לא לתת לחברה שתשקיע 200-300 מיליון דולר, רוכשת את הנסיון,

מכירה את התחום, התמחתה בו, היא לא יכנס? אז מי ייכנס? הכוונה להגיע ללמעלה מ-

100 אלף לקוחות בחומש הקרוב.

הגברת שרידות המערכת בשעת חירום - אני חושב ש"בזק" בהנהלה הנוכחית - ופה

מלה טובה לעובדים - הוכיהה בסופת הגשמים האחרונה, את אמינותה. היא החברה

היחידה שלא נשמע עליה בתיקשורת על תקלות. אני חושב שהן להנהלה והן לעובדים

מגיעה נקודת עידוד מהוועדה.

א' פורז;

זה רק בגלל שאתם תיקנתם בזמן או שזה פחות כואב שאין טלפון משאין חשמל?

מ' הבא;

קודם כל זו תגובה של העובדים בטשח.

א' פורז;

לכם לא היו מקרים בירושלים שלאדם לא היה טלפון במשך ארבעה-חמישה ימים?

יי כאול;

היו. אבל היו הרבה פחות מאשר בשנים קודמות. היו לנו תקלות גם במקומות

אחרים. היה מספר גדול של תקלות מעבר למספר הרגיל. אבל אם אתה משווה את זה

לחורפים קודמים, בעקבות עבודות ההכנה והתשתית שנעשו והמאמצים שהשקיעה כל

המערכת, יום ולילה, כשכל העובדים יוצאים לכל תקלה, אין להשוות. ניידנו עובדים

וכן הלאה.

מ' הבא;

היו השקעות מונעות.

אי פורז;

אצלכם אין שיחות טלפון ללא הגבלה.

מ' הבא;

לא. החברה נערכת לגידול מספר פעימות המונה. אנחנו מקווים להגיע לגידול

באחוזים די גדולים בעתיד. זה נובע הן מהיקפי צמיחת המשק, הן מהיקפי רמת השירות

שנותנים, הן מהיקפי פיתוח שירותים חדשים.



היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

אתם מתכוונים לשנות את שיטת החישוב הקיימת היום?

י י כאול;

בשלב זה לא, אם כי נכניס שינויים מבניים, על כך אנחנו מנהלים דיונים עם

משרד התיקשורת.

מי הבא;

בנושא התעריפים שר התיקשורת מוביל מהלך של הוזלת תעריפים, שינוי שעות

וכוי. אנחנו חושבים שהענין הזה יכול לצאת לפועל. אנחנו חושבים שזו יוזמה חשובה

של שר התיקשורת. כמובן שיש בעיות עם משרד האוצר לענין הגמישויות בענין.

אנחנו עומדים בפני איחוד אירופה. כל המשק נערך לקראת 1992. חברת "בזק"

תצטרך להערך ל-1992. אירופה עכשיו כוללת את מזרח אירופה. המנכ"ל חזר עכשיו

מקזחסטן מביקור, ויחד עם שר התיקשורת חנכו קו חדש.

שר-התיקשורת ר' פנחסי;

בחודש מרס עומדים לחנוך קו ישיר בין קזחסטאן לישראל.

מי הבא;

זה יאפשר איחוד אירופה. יש שני דברים מאד השובים ל"בזק". המנכ"ל ואני

ישבנו היום לגבי העתיד, אנהנו חושבים שה"בזק" יכולה להשתלב בפרוייקטים

משותפים, הן באירופה, הן במזרח אירופה. היום כל העולם מתחיל להצטמצם מבהינת

ממדי התיקשורת. אנחנו חושבים שנוכל להשתלב הן במערך של אותן חברות בהקמת חברות

כמו "בזק" והן בשותפויות כאלה ואחרות במערך תיקשורת.

נקודה נוספת השובה ל"בזק" - הפתיחה של השוק האירופי תביא לכך שהתעשיינים

בארץ יהיו חשופים לתחרות, וזה יביא להורדת מחירים ולהגדלת ההשקעות של "בזק"

ולכדאיות שלה.

נקודה עיקרית אחרונה היא הערכות החברה לתחרות. אנחנו חוזים שתחרות שתהיה,

תהיה בנפח מאד מצומצם של חברת "בזק". אני חושב שלחברת "בזק" לא יכולה להיות

מתחרה על תשתית. בנושאים שתהיה תחרות, אנחנו נערך. אני הושב שהנושאים בתחרות

הם דברים שהם שוליים לפעילות "בזק".

אי פורז;

ציוד קצה זו דוגמא קלאסית.

מי הבא;

בהחלט. מה נפח ההכנסות ב"בזק" של טלפון ראשון? לא יותר משני מיליון שקל.

הפסד הרווח מהפעילות הזו הוא שולי. הפסד הרווח שיכול להיות מציוד קצה, במידה

שתהיה תחרות, יהיה שולי. אנחנו לא חושבים שצריך לעשות זאת בציוד קצה מסיבה

אחרת, כי הנזק יהיה גדול יותר מההפסד. אנחנו לא בוכים על ההפסד של אותם 2

מיליון שקל. הבעיה היא מתן השירות שיהיה שוטף, בין התשתית לבין טלפון הקצה.



אי פורז;

מה מפריע לך שגורם שמכר ציוד קצוז יתחזק אותו?
מי הבא
הקשר לרשת היא הבעיה. יש לזה השלכות טכנולוגיות. הענין הזה הוא מעל

הפרופורציה של הממדים. זה חלק שולי אצלנו. אנחנו חושבים שזה לא לבריאות

המערכת. אנחנו חושבים שלטובת הצרכן רצוי שישאר ב"בזק" בגלל טובת הצרכן. לדעתי,

בשוליים של התחרות, חברת "בזק" יכולה לעמוד. יש לה עובדים מצויינים, הנהלה

מצויינת, תכנית השקעות רחבת-היקף. במרכיבים האלה אין לי ספק שגם באותם שוליים

שיהיו, "בזק" תיקח נפח של לפחות 60%-50%. מנקודת ראות "בזק" איננו נבהלים

מהנושא הזה.

לחברת "בזק" קשרו את הידיים והרגליים. מי- שחושב שאת חברת "בזק" אפשר

להוביל ככה לתחרות, טועה. חברת "בזק" משלמת היום לממשלה למעלה ממיליארד שקל מה

היא משלמת? תמלוגים, דוידנד, ריבית. יש לנו חוב לממשלה בסכום של למעלה מ-4.5

מיליארד שקל, בריבית צמודה של 7.3% היום אתה יכול לקבל את זה בשוק ב-2%.

י' שמאי;

כמה הממשלה הרויחה מ"בזק" לפני שהעבירה את "בזק" לעצמאות?

מ' הבא;

היא הרויחה? אני לא יודע אם מישהו בממשלה יודע כמה הוא הרויח כשהוא עושה

משהו. לי יש תפיסה לגבי ניהול דברים על ידי הממשלה. אחד מהם הוא שהם לא יודעים

כמה הרויחו וכמה הפסידו. זה לא רק ממשלה בעלים, היא אחראית על המשק. לחברת

"בזק" יש כמה נתונים שאני ריכזתי על מה קרה במערך. 700 קווים ישירים - גידול

של 70%, הזמנות ממתינות ירדו, מספר הטלפונים גדל מ-1.5 מיליון ל-2.5 מיליון.

זה לא ניהול ממשלתי, זה ניהול של חברה עסקית.

לדעתי צריך לפתור את הבעיות המהותיות לפני שניגשים לתחרות, גם באותם

שוליים. אנחנו משלמים 11% תמלוגים. חברות שקיבלו רשיונות לפעולות אחרות, לא

משלמות 11% תמלוגים לממשלה. אני חושב שזו הפליה שמסתכמת בין 250 ל-300 מיליון -

שקל שאנחנו מעבירים לממשלה. אם הממשלה רוצה להוריד את האינפלציה ולפתח מערך

שירותים להשקעות, אני חושב שהיא יכולה לתרום בהורדת שיעור התמלוגים לחברת

"בזק". אני חושב שזה ישכלל את השוק לקראת תחרות, כי התנאים יהיו יותר שווים.

אנחנו חושבים שהחוב של 4.5 מיליארד שקל לממשלה הוא חוב מעיק על החברה.

אנחנו יכולים להשיג היום חוב כזה ב-2% ולא 4.3%.באנו לממשלה בהצעה להחזיר את

החוב. הממשלה כמובן לא רוצה, כי המחיר שלו מאד מושך.

אנחנו חושבים שבמסגרת המשך ההפרטה של החברה חייבים לעשות מהלך של פרעון

החוב הזה לממשלה, להפוך חלק מהחוב הזה להון עצמי של החברה, ולפתור את הבעיה.

אני חושב שלממשלה יש אינטרס בכך, זה יביא ל"בזק" מקורות עצמיים לצמיחה חדשה.

מבנה ההון של החברה מאד בעייתי. הוא מאיים על תכניות הפיתוח שלה.70% מסך

הנכסים זה התחייבויות לטווח ארוך והון עצמי. בחברות תיקשורת בעולם זה 40%,

כלומר אנחנו נושאים עלינו נטל מאד כבד של 30%. אני חושב שהממשלה תעשה טעות מאד

גדולה, אם היא תפריט את חברת "בזק" לבעלים פרטיים במבנה הון כזה. בעלים פרטיים

במבנה הון כזה - אני אומר מלוא האחריות - יצמצמו את תכנית ההשקעות, לא ירחיבו

כמו שאנחנו מתכוונים היום.



אנחנו חושבים שבמסגרת תהליך חהפרטה של החברה, יש לקחת 500-600 מיליון

שקל, לעשות הנפקה של החברה בבורסה, הנפקה של החברה ולא של הממשלה. זה יגדיל את

ההון העצמי.

אי פורז;

כלומר, לא למכור מניות של הממשלה, ואז חלקה יקטן כתואצה מהדילול.
מ' הבא
ואז, כדי לפתור את הבעיה של הכנסות, אנחנו מציעים איך הם יקבלו את הכסף.

אנחנו מציעים לפרוע להם מקודם את החוב. אותם 500 שלקחתי להון עצמי, אני מיד

מחזיר. הוא יוצא תיקו מנקודת ראות תקציבית. הוא יקבל 500 מיליון שקל, רק במקום

שזה יהיה הצעת מכר, יהיה פרעון אגרת חוב שיש לו אצלי. 300 מיליון שקל זה

ריבית. תוריד את זה לרבע אם אנחנו מדברים על 2%, מדובר על למעלה מ-200 מיליון

שקל. חברת "בזק", כשהיא מרויחה, הממשלה מרויחה. לדעתי, זה תהליך חיובי שיקרה

לחברת "בזק". אם מישהו רוצה שחברת "בזק" תהיה חברה מובילה בתחום התשתית בהמשך,

הוא חייב לעשות את זה היום. לדעתי, להוציא אותה לי ידיים פרטיות, זו בעיה.

יש לנו בעיה של סיבסוד צולב, מבנה תעריפים מעוות, שחייב לבוא על תיקונו.
אי פורז
מה אתם מסבסדים, לדעתך?
מ' הבא
שיחות בינלאומיות יוצאות. שיחות אלה מסבסדות. המקומי מסובסד.

י' קאול;

המקומי אצלנו זול והבינלאומי יקר.
עי לנדאו
זול זה אומר שזה לא מכסה את העלות הישירה שלכם?
מ' הבא
כן. העלות הכוללת. זה כולל תקורה וכולל הכל. יש לנו בעיה שלדעתנו צריכה

לקבל תשובה מאד חד-משמעית, זה ענין התיקשורת הניידת. לחוות דעתנו, לבזק יש

מונופול בענין זה. יש שיחות עם השר ואנחנו מקווים שנגיע להבנה עם משרד

התיקשורת, שלא יהיה מצב שיגידו ל"בזק" לא להתחרות בפלאפון. לדעתי זה יהיה

בזבוז של מאות מיליוני דולרים של המשק הלאומי. היתה המלצה שהוקמה בזמנו על ידי

משרד התיקשורת, שהמליצה שחברת "בזק" לא תתחרה בעתיד בנושא זה. ציינתי שחברת

"בזק" תשקיע עד אז 300 מיליון דולר.

יש לנו בעיה של הפחת המואץ וזה מחייב דיון מאד מעמיק. כדי ש"בזק" תצוכל

לפעול בשוק תחרותי באותם שירותי קצה, אנחנו מקבלים את ענין הקמת חברות הבת,

אבל צריך להזיז את זה די מהר באוצר. אומרים לנו להקים חברות-בת, מצד שני האוצר

עלול לסרבל את התהליך, ואנחנו עלולים להמצא במצב שאומרים להקים חברות בת, אבל

לא נותנים להקים חברות-בת, ובסוף אומרים להתחרות, כשאי-אפשר להתחרות. את זה

צריך לפתור במכלול הכולל בין האוצר והתיקשורת.



י' כאול;

אני אנסה לתת מספר דגשים בעזרת סידרה של שקפים. כבר היום 24% ממניות

הברת ה"בזק" נמצאות בידי הציבור, כאשר אהוז נוסף הוא אותו אהוז שאנחנו צריכים

להויא לעובדים, ושהדגישו את ההשיבות של הוצאתו, ועד היום לא הוציאו אותו,

הנהלת החברה חושבת חד-משמעית שצריך לבצע את זה, כי הנפקה של ה-16% שהנפיקו

לציבור, היתה מחוייבות כלפי העובדים בחברה, שנבצע גם את ההנפקה הזאת. כאמור,

את ההבטחות האלה אנחנו חייבים לקיים.

אנחנו בהחלט בדעה שתהליך ההפרטה צריך להימשך, ומיד, והוא בשל להמשך.

התפיסה הכללית של החברה, שיש מקום לעשות אתה הפרטה בשלב הקרוב יותר בחוץ-לארץ

מאשר בחוץ-לארץ, ובענין זה להיות כמו חברות רב-לאומיות. ההחלטה של הממשלה

מדברת על ירידה של הממשלה עד לשיעור של 28%, ודירקטוריון החברה קיבל את ההחלטה

הזו והמליץ עליה בפני שר התיקשורת.

הממשלה גם הציעה לוח זמנים. אני הושב שלוח הזמנים הוא לא ראלי, בעיקר

לאור העיכובים שאנהנו רואים שבלאו הכי ישנם.

מ' הבא;

לפי הקצב שביצעו את ה-1.25% לעובדים, אם יבצעו גם את ,72%-nלא נגמור את

זה עוד עשר שנים.

יי כאול;

לפי דעתנו, אם היו מבצעים את כל התהליך, לפחות עד הפרטה של 50%, אפשר היה

לבצע זאת בתהליך מאד מאז מזורז.

בשקף הבא רואים את השלבים של ההפרטה שהיו עד היום. ועדת שרים לענייני

הפרטה בישיבה מיום 7.3.90 דיברה על הפרטה עד 25%, עדת השרים לענייני הפרטה

בפגישה שניה שלה מדברת על 9% למשקיעים בודדים בארץ ו-14% למשקיע אסטרטגי,

וועדת השרים לענייני הפרטה מיום 21.8.91 מדברת על הטלה על רשות החברות

הממשלתיות למכור עד 28%.

משק התיקשורת - מגמות כלליות שאני חושב שחשוב להביא לוועדה - שילוב בעולם

המערבי, עידן המידע; שינויים טכנולוגיים מהירים מאד בעולם כולו, גידול בביקוש

לתשתית ולשירותים, מעבר מדיבור בלבד שלו שימש הטלפון בעבר לתיקשורת מגוונת,

אלפא-נומירית, שמע, חוזי, וכל סוגי התיקשורת האחרים שאנחנו מכירים; מעבר

מתיקשורת נייחת לתיקשורת ניידת אישית.

כאן אני רוצה להביא מספר נוסף בענין הפלאפון. מי שחושב שנושא הפלאפון הוא

שמנת בשוליים של התיקשורת, אינו אלא טועה. העולם שלנו הופך ליותר ויותר כזה,

שיעבור לתיקשורת אלחוטית. אין שום הבדל אם הטלפון קשור לחוט או לא קשור לחוט.

בהערכה שלנו, עד סוף העשור, 30% מהמכשירים בעולם יהיו מכשירים שלא קשורים

לחוט.

אנחנו צופים שינויים כלכליים ופוליטיים בעולם כולו שישפיעו על כל נושא

התיקשורת, כמובן בתחומים אחרים, אבל גם עלינו. וכן, אירופה 1992, תהפוכות בגוש

הקומוניסטי. לכל זה יהיו השפעות אדירות מבהינת מה שהולך להתרחש בעולם כולו.

שינויים סביבתיים שאנחנו עומדים לטפל בהם, הם נושא התחרות, נושא ההפרטה,

תעריפי השירותים שי ידחפו לתעריפים יותר נמוכים. התעריפים הבינלאומיים שלנו

גבוהים מדי, תעריפים לשלוחות גבוהים מדי. התעריפים המקומיים נמוכים מדי. אנחנו

כמעט חצי מהתעריפים מאנגליה בתעריפים המקומיים. צריך למנוע ולבטל את הסיבסודים



הצולבים. ואני שם דגש של הלקוח במרכז. אנחנו מעמידים את הלקוח במרכז, לבדוק מה

השירותים שהוא צריך ואיך אנהנו יכולים לשפר זאת.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מקדמת בברכה את אורחינו ממשמר הגבול, ואני רוצה לקוות הנושא יעניין

גם אתכם.
י י כאול
הענף כולו מסודר על ידי משרד התיקשורת. חברת "בזק" מקיימת קשרים חדוקים

מאד עם משרד התיקשורת.

הכותרת של השקף הבא היא "השגים לחברת בזק", אבל המשמעות היא סגירת תור

הממתינים. אם לפני הקמת ה"בזק" היו כ-250 אלף ממתינים לטלפונים, וזה היה לא כל

כך רחוק, ב-1984, היום המספרים שאנחנו מדברים עליחם הם 15-20 אלף טלפונים.

ה"בזק" עברה ממצב של התגוננות בשאלה למה היא לא יכולח לתת תשובה, למצב של

עידוד השיווק בכל אותם מקומות שאנחנו ורצים לעודד את השימושים בטלפון.

אנחנו חושבים שהנושא של עידוד שימוש בתשתיות טלפוניות, יכול להיות מענה

לבעיות הביורוקרטיה שישנן במדינת ישראל. במקום לנסוע למשרדי ממשלה אחרים כדי

להסדיר עניינים, צריך להגיע לכך שמקבלים תשובות הטלפונים, ושזו תהיה תשובה

סגורה.

בכל מדינה מפותחת, המכשירים פר-גולגולת הולך וגדל. היום אנחנו בממוצע של

המדינות המערביות האחרות, אבל יש לנו עוד מרחק גדול מאד ללכת. המובילים בעולם

הם שודיה, ארצות-הברית, שויצריה. אם אצלנו יש 33 מכשירים ל-100 תושבים, שם יש

60. המרחק שיש לנו ללכת כתוצאה מהתפתחות העסקים ומדיניות הרווחה, היא עדיין

גדולה מאד.

אי פורז;

אתם צריכים לעשות תעמולה בקרב גופים ומוסדות לא להשיב בטלפון: אדוני,

תבוא לכאן, "לא בטלפון".
י י כאול
אנחנו במסע פירסומים מרוכז, שהסיסמא שלו תהיה "כן בטלפון". אני חושב שזח

משמעותי מאד מבחינתה ביורוקרטיה במדינת ישראל.

הזמנות ממתינות הן בגראף יורד. זמן ההמתנה הממוצע שלנו היום הוא חמישה

חודשים. הזמן הזה הולך ויורד, כאשר בחצי שטחח של מדינת ישראל, אפשר היום לקבל

טלפונים תוך שבועיים עד חודש ימים. יש כמה מי גזרים ששם המרחקים יותר ארוכים

והתשתיות שצריך להניח הן יותר גדולות, אבל גם את אלה אנחנו הולכים וסוגרים. עד

לפני חצי שנה היו לנו בערך 600 לקוחות שהמתינו מעל חמש שנים. היום יש לנו 25

כאלה בכל מדינות ישראל, שמחכים לטלפון מעל חמש שנים. תוך שלושה חודשים נוריד

את כל הקבוצה הזו. בכל מדינת ישראל יש עדיין 600 שממתינים מעל שנתיים. אני

מקווה שתוך כמה חודשים, גם את אלה נוריד.

כמה מלים לנושא העליה - הנתונים האלה משתנים, עולים ויורדים. אנחנו

מתואמים עם משרדי הממשלה וגם מקבלים את הנתונים מלמטה. התחזיות שלנו הן ל-200

אלףך עולים ב-1992. ההנחות שלנו, שבשנה ראשונה 3% מהם מבקשים טלפונים, 12%

בשנה שניה וכן הלאה, בשנה חמישית - 90%. על ההנחות האלה אנחנו בונים את התכנית

שלנו.



היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

יש סיוע או הנחות לעולים בהתקנה?

י' כאול;

לא. אבל בעקבות העליה, הנהגנו התקנה בתשלומים. אנחנו מאפשרים היום או

שלושה תשלומים של חודשיים או ששה תשלומים של חודשיים. זה לכל האוכלוסיה, אבל

הסעיף עלה כתוצאה מהעליה.

הביקוש לקווים - זה הגראף של אחוז הטלפונים החדשים שיבצעו על פי השנים.

האגרה היום 900 שקלים עם המע"מ.

תקלות לאלף קווים מחוברים - הפרמטר הזה מבחינת טיב השירות הוא פרמטר

שמעניין את המערכת. היא בודקת את הנתונים האלה יום יום מבחינת מה קורה מבחינת

תקלות. אנחנו נמצאים בגראף קבוע יורד של מספר תקלות במערכת. הדגישו את הנושא

שעשו העובדים בחורף הזה. זה לא בא מעצמו. אנשים יצאו בגשמים ובסופות ובשלגים,

וביצעו את העבודה בכל מקום שהיה צריך אותה. יחד עם זאת, יש לנו עדיין מקומות

שאנחנו צריכים להפיק לקחים. היו תקלות, היתה חדירה של מים שפגעה בכבלים,

שתשתיות היו ישנות, שהתכנון היה לא מספיק טוב. אין ספק שבכל המקומות שאנחנו

מפיקים לקחים, אנחנו צריכים להשקיע עוד עובדה, כדי לשפר את זה טוב יותר לקראת

החורף הבא.

אם תקלה שהתה בממוצע ארבעה-חמישה ימים לפני שנה-שנתיים, היום אנחנו במצב

- במצב רגיל, לא סופות - התקלות שמגיעות עד שעה שתיים בצהרים, אנחנו בודקים את

עצמנו כמה אנחנו מצליחים לתקן באותו יום. היום אנחנו במצב שכשאין בעיות קשות

מבחינת מזג אויר, ש-50% מהתקלות שמגיעות עד שעה 2 בצהרים, מתוקנות בו ביום,

ומעל 90% מתוקנות למחרת.
עי לנדאו
מה התקלה הכי שכיחה?
י י כאול
בעיות של הקו - נפגע קו, פעם קרע אותו קבלן ופעם סיבה אחרת. או זוג לא

מחובר טוב לבית.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני חייבת להתנצל. אני חייבת ללכת לוועדה לקליטת עליה. יחליף אותי בניהול

הישיבה חבר הכנסת זיסמן. לפני שאני הולכת, אני רוצה לברך על הדברים שנעשו

ונעשים, גם את ההנהלה, ואני רוצה לברך את העובדים. אני שמחה שאתם מדגישים את

תרומתם של העובדים בקידומה של החברה וההישגים שלהם יש בהם חלק גדול. אני מקווה

שלגבי העתיד, גם חילוקי הדעות שישנם ואי-הבנות שישנן יוסרו תוך כדי הידברות

והבנה עם העובדים. כך צריך להיות, ולא לתת לציבור עובדים ללכת בהרגשה קשה.

אני רוצה לדרוש מהאוצר, שמה שהובטח לגבי המניות לעובדים אמנם ימומש ללא

שום דחיות נוספות.
(היו"ר
ע' זיסמן)

י' כאול;

קוי העברת נתונים הם מנוף לתעשיה ועסקים במדינת ישראל. כאן ה"בזק" חייב

לעשות מאמץ עוד יותר גדול משעשתה בעבר, גם כדי לאפשר לכל העסקים תיקשורת טובה.

אם אמרתי קודם שלקוחות צריכים פחות לנסוע וללכת, כמובן גם העסקים. כל הנושא של

קשר מחשבים גם בארץ וגם בעולם, יקבל פיתוח. הפיתוח בענין זה גדל והולך, ובשנים

הקרובות אנחנו רואים מאמצים גדולים בענין.

כולכם יודעים שאנחנו עושים מאמץ גדול של מעבר דגם ישן, אנלוגיות,

למרכזיות דיגיטליות. עד סוף 1992 60% מכל הקו ים הישירים ו-59.9% של המרכזות

שלנו, תהינה כבר דיגיטליות. בענין זה אנחנו בין המדינות המתקדמות בעולם במעבר

למערכות החדשות האלה.

התכנית שלנו היתה, להחליף את הציוד הישן ביותר, שאנחנו קוראים לו "צעד

אחר צעד". אנחנו כבר יודעים שתכניות הפיתוח שאנחנו עובדים עליהן, יהיו כאלה,

שהרבה לפני כן נחליף את כל הציוד של "צעד אחר צעד".

עי לנדאו;

הצעד אחר צעד" הוא יותר זול?

י' כאול;

הוא יותר זול, אבל מהירות הקשר ואיכות הקשר פחות טובה מאשר בציוד

הדיגיטלי. השירותים החדשים שנאחנו יכולים לתת, רמת האחזקה, ההתייעלות של

החברה, כל זה שונה לגמרי. בציוד הדיגיטלי אנחנו מחזיקים 10 אלפים מספר עם עובד

אחד, ב"צעד אחר צעד" ל-10 אלפים מספר אני מחזיק 8 אנשים. כל הדברים האלה

מצדיקות העברה מהירה לשימוש בשירותים החדשי. אנחנו רוצים לעבור לרשתות

אינטליגנטיות בשנים הקרובות. אם לא נעשה זאת על מרכזות דיגיטליות, אנחנו לא

מסוגלים לעשות את זה. יש קבוצה שלמה של שירותים מתוחכמים שאתה יכול לעשות את

זה עם הציוד החדש ולא עם הציוד הישן.

אי פורז;

המרכזות הישנות הולכות לאיזשהו מקום?

י' פאול;

לא. הן מפורקות.
אי פורז
בשטחים נכנס ציוד דיגיטלי?

י' כאול;

כל הציוד החדש שאנחנו מתקינים היום, הוא רק דיגיטלי. אני מדבר לא רק על

התקנה חדשה, אלא אנחנו מפרקים את המרכזות הישנות ומרכיבים במקומן מרכזות

חדשות. יש כאן הסבה אדירה של אנשים שלמדו טכנולוגיות ישנות, ציוד ישן, ואתה

צריך להכשיר אותם ולהדריך אותם ולנייד אותם למקומות אחרים.



ע' סילודר;

היות שזה נושא שמתפתח כל הזמן, יכול להווצר מצב שאתם לא גומרים להחליף

שיטה, ואתם עשויים ללכת לשיטה עוד י ותה מתוחכמת.

י י פאול;

נכון. זה מה שקורה. לפעמים אנשים שעבדו בציוד ישן, לא יכולים לקלוט את

הטכנולוגיה החדשה.

היו"ר ע' זיסמן;

הציוד מיוצר בארץ או מיבוא?

י י פאול;

85% מהציוד מיוצר בארץ. 15% מיובא. לגבי ציוד למיתוג יש לנו שני יצרנים

מרכזיים, האחד הוא תדיראן שעובדת יחד עם חברה צרפתית, והיא גם מייצרת את כל

הציוד, והחברה השניה הוא חברת טלרד שעובדת עם חברה אמריקאית. יש הסכמי יידע

ביניהם, אבל כל הציוד מיוצר בארץ. זה מאפשר לנו אחזקה גיבוי ותוצרת מקומית.

כמובן שתהיה בעיה של עלות במחירים שהם לוקחים, כי זה מייקר את המערכות. אם

היינו קונים אותן ישר משם, זה היה יותר זול. יש בעיה של עידוד תוצרת מקומית

וכן הלאה.

הסביבה המסדירה - יש חוק שמסדיר את העבודה שלנו. דברים שרוצים לשנות

דורשים לפעמים שינויים בחוק.

נושא שני גדול ומרכזי מאד הוא כל בעיית התעריפים. ועדת פוגל קבעה את מבנה

התעריפים שלנו. לאחר מכן האוצר העלה בעיה חדשה, בעית הגמישויות, שאומרת; אמנם

צריך לבטל סיבסודים צולבים, אבל אם הולכים לעשות זאת, צריך להתחשב בגמישות. אם

הורדת מחיר והגדלת את פדיון, זה צריך להיות מקוזז מהמחיר. אז קבעו שצריך למנות

את ועדת גביש. אחר כך היתה ועדת שלו, שבדקה את נושא הפחת שאנחנו רואים בתוך

המערכת. יש צוות מידן, שבודק את התימחור של המערכת. יש סידרה של ועדות שמינו

שרים קודמים, וכל הוועדות האלה הגישו עכשיו את העבודות שלהן. ועדת לפידות בדקה

כדי לבדוק את נושא הרדיו, ועדת כהן מונתה על ועדת לפידות, לבדוק את המלצות

ועדת לפידות בנושא הרדיו. ועדת בועז נתבקשה לבדוק את הנושא של תחרות בענף

התיקשורת. ועדת דברת נתבקשה לבדוק את הבעיה של המרכזות הפרטיות, הקוים הישירים

והשלוחות. ועדת שילה נתבקשה לבדוק את נושא הפלאפון בתוך המערכת. זה מעסיק די

הרבה שעות את כל ההנהלה. צריך להופיע בפני הוועדות, צריך להכין ניירות מול

הוועדות שהוועדות האלה הכינו. הנהלה שלמה, אם היא לא תעבוד בכלל בנושא

הטלקומוניקציה ותצטרך רק להגבי ולעבוד עם הוועדות האלה, היא יכולה לעבוד

במישרה מלאה.

השקף הבא הוא היערכות בזק לשינויים בסביבה העסקית - פעולות מרכזיות

שאנחנו כהנהלה חושבים שאנחנו צריכים לעשות אותן כדי לעבור למערכות אחרות,

מחשיבה מונופוליסטית לחשיבה תחרותית, מאסטרטגיה מגיבה לאסטרטגיה יוזמת. זה

קשור לכמה מהדברים החדשים ש"בזק" לא יכולה לשבת עם ידיים כפותות ולא לנקוט

בפעולות שהיא צריכה לעשות. אתה עובר לסביבה תחרותית, אתה צריך להתנהג כמובן

סביבה תחרותית.

צריך להזכיר עוד משהו - אנחנו מאד בעד התחרות, אבל צריך להסדיר כללים

שווים כדי שאפשר יהיה לפעול בתחרות, למנוע סיבסודים צולבים, להוריד את

התמלוגים מאותם שירותים שמוציאים לתחרות. צריך להוריד את הפיקוח מאותם מוצרים

שבתחרות. הרי אי-אפשר שאנחנו נתחרה בגוף אחר, אבל הוא ישחק עם התעריפים כפי

שהוא רוצה וה"בזק" כפוף לכללים.



השקף הבא הוא פיתוח וביסוס מעמד החברה כספק שירותי תיקשורת מתקדמים והשגת

רמת רווחיות גבוהה לבעלי המניות. זו מדיניות שאנחנו חייבים בה.

השקף הבא הוא הנחות יסוד לתכנית החומש. יש כאן סידרה של כמה נתונים.

תחזית העליה בשנת 1992 היא 200 אלף. תחזית התקנות והעתקות - לפני הקמת "בזק"

החברה התקינה בשנה כ-50 אלף התקנות והעתקות. לפני שנה החבר ההתקינה 148 אלףך

התקנות והעתקות, ובשנת 1991 היא השיגה שיא בהתקנות והעתקות. בשנת 1991 היא

התקינה 161,251 התקנות והעתקות. התכנית ההתחלתית לאותה שנה היתה להתקין 150

אלף התקנות והעתקות, ובאמצע השנה עידכנו את התכנית והגענו לשיא מכל הזמנים.

העת קות הן שליש מההתקנות וההעתקות.

מבחינת תקציב, אתם רואים את המספרים אנחנו מתכננים לשנים קרובות. כמובן

שזה מותנה בעליה. אם לא ימומשו הביקושים שאנחנו צופים, לא נבצע את התכנית של

התקנות והעתקות. היא לא תכנית בפני עצמה.

אני מפנה תשומת לבכם לנושא ההשקעות. אנחנו מדברים על 1.5 מיליארד שקלים

לשנה. מחפשים בכל מקום איך להגדיל את תכניות ההשקעות, גם בממשלה. דיברו על

תכנית חפחת המואץ, ואנחנו דיברנו גם על אפשרות לתת לנו החזר מוקדם של החובות

שלנו לממשלה ולתת לנו הנחה בהחזרים האלה לממשלה. זה היה מאפשר להברת ה"בזק"

להגדיל את ההשקעות במאות מיליוני שקלים. אנחנו מעריכים את זה בקרוב ל-500

מיליון שקלים, הגדלת ההשקעות.

מה המשמעות של הגדלת ההשקעות מבחינת ההשפעה על התעסוקה? אנחנו אומרים שכל

השקעה נוספת של 100 מיליון שקלים במשק, יוצרת בענפי הטלקומוניקציה השקעה של כ-

865 עובדים במשק, כשמזה תשתיות ציוד חשמלי ואלקטרוניקה, 612 עובדים, בינוי -

153 עובדים, ועובדי "בזק" - 100 עובדים. כשבאים למשק הזה ורוצים שיקומו

מפעלים, אנחנו רואים שהעבודה קשה מאד. אבל לבוא לחברות תשתית כאלה כמו "בזק",

שהיא מניעה מנוף אדיר במשק הישראלי, אם יצרו לה את התנאים הכלכליים הנכונים -

כי אם לא, לא נשקיע ולא נסכן את החברה, לא נפגע במבנה ההון כשזה לא מוצדק

שנעשה את זה ונסכן על ידי כך את החברה - היא תהווה מנוף בלתי רגיל לא רק

מבחינת פיתוח התיקשורת, אלא גם מבחינת יצירה אמיתית של מקומות עבודה במשק.

שימו לב, אני לא מדבר להעסיק אותם אצלנו. להיפך, לדעתי, אנהנו לא רק שלא

צריכים לגדול אלא אנחנו. צריכים לקטון בעובדים, לא במבצעים דרסטיים אלא בהדרגה,

להתייעל בתוך החברה עד כמה שאפשר, באופן מוסכם לצמצם את מספר העובדים. אני

מדבר על הסך הכל, להגיע למצב שיש פחות עובדים ויותר עבודה, לא על ידי פיטורי

עובדים אלא על ידי תחלופה נכונה של עובדים, על ידי קליטה מחדש של עובדים. זה

חלק מהענין של עמידה בנושא תחרות, התייעלות, רווחיות מבחינת המשק. כל 100

מיליון זה 100 עובדים. השאר הולך לענפים אחרים ולתעשיות אחרות.

היו"ר עי זיסמן;

חלק גדול מהעובדים מוכשר הכשרה מקצועית אצלכם.

י י כאול;

ודאי.

עי סולודרו;

היות שהחברה בינתיים חברה ממשלתית, אתם הגשתם לאוצר תכניות? קיבלתם כסף

להשקיע בתשתיות?



מ' הבא;

חברת "בזק" היא חברה עסקית. הממשלה בשני שלבים החליטה שלמעשה במסגרת

המדיניות שלה לעידוד וצמיחת המשק, היא הולכת לקראת השקעות תשתי במשק. השקעות

תשתית זה תיקשורת, תחבורה וכבישים. לצערנו, בתחום הכבישים ותשתית, הממשלה כן

סייעה, ואילו בתחום התיקשורת היא החליטה שתי החלטות - האחת, היא הפחת המואץ.

היא אמרה שהשקעות כאלה יזכו ב-100% פחת מואץ. זה היה נותן לחברת "בזק" תוספת

משאבים של למעלה ממילאירד שקל להשקעות חדשות. לפי זה ההנהלה הגישה לדירקטוריון

תכנית השקעות מואצת.

הל אמר דבר מאד חשוב, זה לא רק זה שזה עוזו- בתעשיה, אלא כל שיפור במערך

התיקשורת, יוצר נגישות יותר גדולה של בעלי עסקים לטלפון. היום, בהברות הרב-

לאומיות, בלי תיקשורת אי-אפשר לנהל ביזנס. אבל, לצערנו, כשבאנו לממש את התכנית
הזאת, בא האוצר ואמר
לא, הברת "בזק" זה הרבה כסף - אני מניח שאלה היו

השיקולים שלהם - ולכן אנחנו נעשה יוצאי דופן. ואז נכנסנו לויכוח בענין פרשנות

החוק. היום זה עומד כך, שחברת "בזק" לא נהנית מהפחת המואץ.
אי פורז
אתה מקדם מרכזות וכן הלאה. אבל מעבר לזה, גם בקצב הנוכחי אין שום פגיעה

במשק, פרט ליצירת מקומות תעסוקה. אתה פחות או יותר מספק היום טלפון לכל דורש.

נכון שלפעמים זה קו ישן עם קצת תקלות וכן הלאה. מה החשיבות להשקיע בענין זה?
מי הבא
יש חשיבות קודם כל בענין העולים. יש חשיבות לאיכות השירותים, רמת

השירותים.
עי לנדאו
על כל השקעה נוספת של 100 מיליון שקל, התועלת שתתקבל תהיה קטנה יותר.
אי פורז
אתה תיתן קו דיגיטלי במקום אנלוגי - יפה מאד. זו השקעה גדולה מדי בשביל

זה.
היו"ר עי זיסמן
זו שאלה של ממשלת ישראל. אם להשקיע 100 מיליון כאן או שם, אני הייתי

משקיע במשהו אחר.
י י כאול
אני רואה מקום להביע עמדה בענין זה. אני אומר שמדינת ישראל היא מדינה

מערבית מפותחת. מה שיש לה למכור זה בדיוק את הנושא של תעשיות עתירות יידע

ומידע. הזכרתי קודם את הנתון, שכאשר משווים את מדינת ישראל מול המדינות

אחרות, יש בה 33 טלפונים ל-100 תושבים, מול 60 במדינות מפותחות בעולם המערבי.

זה לא סתם מספר. זה מדבר על ההתפתחות של אותה מדינה, על רמת הטכנולוגיה, על

היידע.

אני רואה את זה כמנוף לשיפור היצוא של מדינת ישראל. אני רואה את זה כמנוף

להגדלת התל"ג במדינת ישראל.
עי לנדאו
הבעיה היא לתרגם את התועלת החיובית הזאת שתקבל ב"בזק" עם דברים אחרים.

היו"ר ע' זיסמן;

ברור שיש חילוקי דעות. אני הושב שצודק הבר הכנסת לנדאו. אם יש כסף

להשקעה, יש ממשלה שצריכה לההליט איפה להשקיע. אני לא הייתי משקיע את זה היום,

ב-1992, דווקא ב"בזק". הייתי משקיע את זה בדבר אהר, אבל זה לא הנושא. הייתי

משקיע עוד יותר בתחבורה, למשל.

מ' הבא;

הנהלת "בזק" לא רוצה אגורה אהת מתנה מהממשלה.
ב' גולדרינג
אס להביע את משאת נפשם של עובדי "בזק", תאורטית הם היו מאד רוצים להיות

כאן כולם. הם היו רוצים להיות בבית הזה ולהשמיע את חששותיהם. אנחנו מודים

שהזמינו אותנו. הגענו לכאן, אחרי הרבה התדיינויות, פגישות עם שר התיקשורת, ואם

הגענו לכאן, סימן שנאהנו עדיין מודאגים.

נכון שהתחלנו את חברת "בזק" עם 7200 עובדים והיום יש כ-9700. יש עוד נתון

שצריך לקחת בחשבון, וזה הגידול במספר קווי טלפון מחוברים, פלוס שירותים

נוספים. במספר טלפונים מחוברים, עלינו פי שלוש וחצי.

אגב ועדות, יש עוד פטנט, להקים אותן כך, שהתוצאות של עבודתן יפלו על השר

הבא. כשדיברנו על ריבוי הוועדות, השר אמר: אני לא מיניתי, אני קיבלתי כבר את

התוצאה.

הדרישות שלנו מאד צנועות. אנחנו מבקשים רק את העבודה שיש לנו. לא באים

בדרישות שכר, לא באים בדרישות להטבת תנאים. לא שאין מה לשפר.

בשנת 1984 עבר הציבור הגדול הזה ממעמד של עובדי מדינה למעמד של הברה

ממשלתית. זה נעשה תוךד בר ללא תקדים, לדעתי. עוד לא היה מצב שהוק חוקק בשיתוף

עם עובדים. עד כדי כך, שאחד הסעיפים בחוק אמר, שכל עוד לא יהיה הסכם קיבוצי

מסודר לעובדים, החוק לא ייכנס לתוקף. זה נעשה בבית הזה. אנהנו אזרחי המדינה

ומכבדים את הבית הזה. זה המקום שמחליט איך נחיה, באיזו רמת חיים ובאיזה סיגנון

חיים.

מה שהובטח ונסגר במהלך 1984, מתחיל להתפוקק. ועדת בועז מדברת על שינוי

החוק, אותו חוק שנחקק בשיתוף עם העובדים. ועדת בועז מציעה לשנות בשני סעיפים

מאד "קטנים" - תשתית ותיקשורת בינלאומית. אלה שני התחומים - - -
שר-התיקשורת ר' פנהסי
תשתית לא.
ב' גולדרינג
דובר על הקשר הבינלאומי. דיברו על התמחיר, שהחברה רוצה לראות הוזלה.

הנושא היום הוא פיתוח טכנולוגיה. העובדים בעד והם הוכיחו את זה במשך שבע שנים.

כל השקפים שהוצגו זו עבודה של העובדים. עובדי "בזק" הם הכי ותיקים בנושא

התיקשורת, והם גם יישארו הכי ותיקים בנושא התיקשורת.



הכנסת המרכזת הדיגיטלית, זה לצמצם את כוח האדם שהיזק את האנלוגית מ-12 ל-

2 אנשים. אני מדבר על עובדים שעובדים עשרים-שלושים שנה. הפתרון שנלהש לנו תמיד

באוזן הוא להוציא.

אי פורז;

לפנסיה מוקדמת?

ב' גולדרינג;

כל מיני סידורים. הפנסיה הלא מוקדמת, לצערי עדיין לא מוסדרת. עדיין עובדי

ייבזקיי שפורשים מהמת גיל, עדיין לא מקבלים את הפנסיה המגיעה להם.

היוייר עי זיסמן;

אתם פנסיה תקציבית?

ב' גולדרינג;

מקפת. בגלל בעיות של תיקשורת בין החברה וקרן מקפת. האיש מקבל אבל עדיין

לא את מלוא הפנסיה. יש מקרים שהוא מקבל הפרשים אהרי מותו.אני מדבר על

פנסיונרים שפורשים בגיל 65. יש לנו הסכם עם מקפת, שבגלל התחשבנויות בין הקרן

למדינה - ואנחנו רכשנו זכויות - עדיין לא סוכמו הדברים.

אני בהחלט בעד קליטת עובדים חדשים עם מוטיבציה ויידע חדש. אבל אסור לנו

חלילה להפקיר את הותיקים יותר. לדעתי זח מבחן אנושי של כל אחד. מה מבדיל אותנו

מחברות נחשלות? להגיד שמישהו עשה את שלו, עשה את שלו והחברה חייבת - אנחנו לא

נקבל את זה. איננו טוענים שצריכה להיות אבטלה.

המנכייל דיבר על הסבה. ציוד קצה זה גם תעסוקה. אני לא רוצה ליזום כוח אדם

לציוד קצה, אבל לפחות להחזיק את האנשים שנתנו כל כך הרבה, ובזכותם ישנה חברת

"בזק". הלא "בזק" לא היתה קמה יש מאין. היא קמה על בסיס מסויים. כולנו נזכרים

בשנת 1984 ומטה כתקופת החושך.

י' שמאי;

העובדים שעבדו באחזקת ציוד קצה הם גם מבוגרים.

בי גולדרינג;

חברת "בזקיי יכולה להחזיק אותם כעובדים יעילים. אנחנו לא מסכימים לאבטלה

סמויה. אפשר בההלט לנצל אותם לצורך תיחזוק ציוד אחר. בכל תקופה קצרה יוצא

רשיון אחר מטעם משרד התיקשורת שגוזר על חברת ייבזקיי; פה אתם לא תהיו.

עי לנדאו;

אבל החברה גדלה מ-7200 ל-9700.

ב' גולדרינג;

לאט לאט אין לאן להעביר את האנשים. על ידי הוצאת רשיונות על ידי משרד

התיקשורות, מקומות העבודה פוחתים והולכים. נושא התחזוקה הוא שלנו.
י' שמאי
מוציאים עבודות חיצוניות, והוא אומר שבכוח האדם הקיים הם יכולים לבצע את

העבודה הזאת. זאת אומרת שגורמים לעבודה סמויה או גלויה על ידי כך שמשלמים

לקבלנים כסף? מוציאים החוצה עבודה לביצוע, אתם יכולים לבצע אותה עם כורז האדם

הקיים, הלא "בזק" משלם את הכסף לקבלן כשהיא מוציאה עבודה.

בי גולדרינג;

לא. זה לא כך. אני מתכוון לנושאי עבודה מסורתיים שלנו שהובטחו לנו בעבר,

שנלקחים מאתנו לחברות אחרות, כאשר אנחנו יכולים לעשות אותן. אני יודע שמלת

המפתח היא אנטי-מונופול.

י' שמאי;

אני מבין שיש חששות לפיטורי עובדים.
ב' גולדרינג
אני יודע שמונפול הפך להיות למלה גסה. זה לא חייב להיות כך. בגרמניה,

שויץ, איטליה, צרפת, מדינות מאד "נחשלות,, יש מונופול. יש שם שירות, הלוואי

עלינו.

המלה המודרנית היא פרביטיזציה. אמריקניזציה כבר לא אומרים. אנחנו לא

אמריקה. אנחנו ישראל עם הבעיות שלה. הציגו שקפים, אם מישהו היה מחשב את גראף

השינוי של צורת התיפקוד והמוטיבציה של עובדי "בזק", הוא היה רואה קו נוסק

מאד. אני לא הייתי מאמין למה שקורה היום. דיברו על תקופות המתנה ממוצעות. אני

מכיר מקומות שתוך יומיים-שלוטשה יש לאדם טלפון. אני מכיר מקומות, וזה רוב

הארץ, שכאשר מודיעים ל-166 על תקלה, אחרי שעתיים דופק טכנאי "בזק" בדלת. זה לא

בא מרוח שכינה, אלא משום שהעובדים שלנו הבינו שהם חייבים להיות מצויינים, והם

נותנים את מיטבם. כל מה שאנחנו מבקשים הוא, שלא יפריעו לנו להיות טובים יותר.

מה שקורה היום היא מדיניות הטרדה. עובד "בזק" לא רגוע. אני רוצה שנציג

האוצר יידע, שהעיכוב נעשה במטרה ברורה אחת, עד שהעובדים לא יתחייבו ל-72%, לא

יינתן להם חלקם. אנחנו הולכים לבג"צ וזו זכיה בקלות. יש התחייבות בכתב של שר

האוצר ותשקיף. תשקיף, אם לא עומדים בו, זה פלילי. מעכבים את החלק של העובדים

מחודש מאי, כדי שנסכים ל-72%.

ההפרטה מעבר ל-50%ף, במבנה ההון הפיננסי של "בזק" היום, זה אסון ואיננו

יכולים להסכים לזה. לא בלב הזה. אתם קוראים לנו ללכת להתאבדות.
אי פורז
למה להתאבדות? מה מעניין אותך מי בבעלי המניות של החברה?
ב' גולדרינג
אם אני מעל 50%, אני הופך להיות חברה ממשלתית, ובמבנה הון כזה ודאי שלא

נסכים. לדעתנו זה חמור.
שר-התיקשורת ר' פנחסי
הוזמנו לדיון על תכניות הפיתוח של חברת "בזק". לא היה מדובר על כך

שמביאים ועדי עובדים והם שוטחים את הבעיות שלהם פה. לא פה המקום. מאחר שהוזמנו



והגיעו, הגיעו. אנחנו נערכנו לדיון בנושא תכניות "בזק" ונושא כבלים. מאחר

שהשעה מוגבלת , ומאחר שהעובדים רוצים לשהשמיע עוד את דבריהם, אני מוכן שישמיעו

את דבריהם, אם כי אני הושב שלא כאן המקום וזה לא הפורום שצריך להעלות בפניו את

הבעיה.

שי כפיר;

ענין שיתוף העובדים בחוק ה"בזק" מופיע בסעיף 60 לחוק ה"בזק". היתח

התחייבות שעוגנה בחוק.
אי פורז
היה ברור שאתם לא תאפשרו הקמת החברה בלי הסכם עם "בזק".

שי כפיר;

ההתחייבות היתח, שרק לאחר חתימת הסכם עם נציגות העובדים, החוק ייכנס

לתוקפו. אני חושב שאין לזה שום תקדים בשום חוק. דבר שבדרך כלל ריבוני לכנסת.

אם זה נעשה, זח לאחר משא ומתן של חמש שנים. אם מדברים על הנפקה מעבר ל-50%, זה

בכלל שינוי בעלות, שמחייבת כניסה למשא ומתן מחודש. אולי זו הפרת חוזה.

אני רוצה להתרכז בשאלת שמירת מקום עבודה לעובדים. באותו חוק עוגן בצורה

חד-משמעית הענין של תעסוקה של חברת הייבזק" ובמה הוא יתעסק. בזמנו זח בא לביטוי

ברשיון הככלי ששר התיקשורת דאז נתן לחברת ה"בזק". חברת ה"בזק" עמדה בכל

הציפיות של הציבור, של המחוקק. לגבי תור הממתינים הדבר הוכה מעל ומעבר. נכון

שבתוך המבצע של סגירת םפער תור הממתינים, היו בעיות של שירות. הציבור זעק לפני

שנתיים-שלוש. ומטבע הדברים, ברגע שתוקפים על שירות לא טוב, שר התיקשורת בזמנו

החליט להקים ועדות, ועדת בועז וועדת שילה, כדי לתת פתרונות לאותם שירותים.

מאז ועד היום השירות עבר מהפכה בשנתיים האחרונות. שכחנו את תקופת המלחמה

של הסקאדים, כשאנים יצאו במזן אמיתי, צוותות יצאו לתקן רשתות ולתת אלטרנטיבות

מיידיות. אני חושב שבמלחמה, הציבור לא חש את השיבושים בקשר ולא היתח מרכזת אחת

שנפלה, למרות שבאותה תקופה כולם היו בחדרים אטומים וכולם השתמשו בטלפונים.

מח שאומר דו"ח בועז הוא דבר פשוט ביותר - חחל מהטלפון הראשון, ציוד קצה,

רשתות פרטיות, שירות בינלאומי, שידורים, קוי העברת נתונים - הכל יוצא לתחרות.

כלכלנים שבדקו מה השפעה של קבלת המלצות דוייח ועדת בועז, קבעו שמשמעותה נגיסה

ברווחים - לא בחכנסות - בסדר גודל של 240 מיליון שקל לחברת ה"בזק". משמעות

הדבר שחברת "בזק" נמצאת בהפסדים. עד היום "בזק" לא עברה את ה-130 מיליון שקל

רווה בשנה. נגיסה של 240 מיליון שקל, פירושה ש"בזק" בהפסדים. חברה שנמצאת

בהפסדים, הדבר הראשון שעושים בה, הוא פיטורים. מתחילים להצטמצם.

אי פורז;

אתם תובעים שמירת מונופול מוחלטת ל"בזק".

שי כפיר;

אנחנו לא מבקשים שום מונפול מוחלט.

מ' הבא;

אני מבקש לפרוטוקול, המספרים הם לא על דעת ההנהלה.



שי כפיר;

לא חשוב כמה עובדים יש בחברה, ברגע שפלהי השוק האלה יוצאים מ"בזק", דעת

כלכלנים היא - ויש תחשיב - שזו נגיסה ברווחי "בזק" בסדרי גודל של 240 מיליון

שקל בשנה. אם זה מיושם, חברת "בזק" בהפסד. ואז, דבר ראשון הוא פיטורי עובדים.

לדעתי, זו לא היתה דעת המחוקק בזמנו כאשר חוקק חוק ה"בזקיי. מה גם ש"בזק" עמדה

בכל הציפיות.

אין בכוונתנו לומר- ש"בזק" תהיה מונופול. אם מדברים על תחרות, שתהיה תחרות

הוגנת. אם בא יזם בנושא ציוד קצה ונותן לקיבוץ הצעה זולה בענין שלוחות, ו"בזק"

מציע להם הצעה זולה יותר, "בזק" מנועה. למה? כי "בזק" חברה מונופוליסטית

ומכתיבים לה תעריפים. לא מתווכחים על תחרות, אלא מדברים על השאלה, איך בכל

מצב ובכל מקרה להוציא נתחים מ"בזק". זו המטרה.

אם מישהו חושב שיש כאן תרנגולת שנותנת ביצי זהב וצריך רק לאסוף את הביצים

- הוא טועה. זו השקעה של שנים. זו התמדה. שרים מתחלפים, מנכ"לים התחלפו

העובדים נשעארו. הם יצטרכו לדאוג בכל מצב להמשך תעסוקתם.
י' שמאי
קרה דבר מדהים. מאז ש"בזק" הוקמה כחברה עצמאית, ממשלתית אמנם, יש כאן

נתון שאי-אפשר להתעלם ממנו.מספר הקו ים הישירים עלה לפי שלשות וחצי. אומריםש

היעילות כזו, שאפשר להשיג קו טלפון תוך שלושה ימים. אנחנו זוכרים את הממתינים

למיניהם שהכניסו תשלום ראשון וחיכו חמש שנים לקבל קו טלפון ואחרי זה הוא צריך

היה להיות חולה לב כדי לקבל את הקו. את הדברים הטובים צריך לומר על "בזק".

אם חברה הצליחה להגיע למצב שגדלה מ-7200 ל-9700 עובדים ולהכפיל את

המינויים לפי שלוש וחצי, צריך לומר מלה טובה. איפה היחס בין מספר העובדים

ומספר הקו ים? אין יחס. ממה נובע הרווח של "בזק"? מהשיחות. מסתבר שכתוצאה

מההתייעלות שבאה לא על חשבון העובדים אבל בזכותה עובדים, היתה התייעלות בלתי-

רגילה. שמענו גם על הצורה המהירה שיצאו לבצע דברים בעות חירום.

אני לא מבין את המושג של הוצאת רשיונות לעבודות חיצוניות. אם "בזק"

מסוגלת לבצע, אדוני השר, את העבודות שהיא מוציאה לעבודות חוץ וקבלנים פרטיים

מרויחים בגי נן כסף - - -
שר-התיקשורת ר' פנחסי
מדובר על רשיונות ולא עבודות חוץ. יש עבודות ש"בזק" מוציאה, אבל זה ענין

אחר. אלה שני נושאים שונים. לעבודות חוץ לא צריך רשיון. ההנלה והדירקטוריון

מחליטים מה עליהן לעשות. הוועד ביקש ממך לעזור להם בנושא הרשיונות.
י' שמאי
הוועד לא פנה אלי . רשיונות זה הספקת עבודה לאחרים, כאשר ב"בזק" אפשר לבצע

את העבודה. אם "בזק" יכולה לבצע את העובדה והרשיונות ניתנים לקבלנים אחרים, אז

"בזק" מפסידה כסף.
אי פורז
אצל האחרים לא עובדים אנשים?



י' שמאי;

מדברים על התייעלות ובמשמעות אחרת על אפשרות של פיטורי עובדים. אבל כמו

שהממשלה הבינה שאי-אפשר להוציא את "בזק" לעצמאות בלי שמגיעים להבנה עם

העובדים, ברור שאפשר להרויח על חשבון "בזק" הרבה כסף למדינה, עם זה שהיא לא

תסבסד בצורה ישירה את ההפסדים ו/או שתגבה את הרווחים של 7.5%, שהיא רבית נשך -

המשמעות היא שרוצים באמצעות לחץ מסיבי נוסף על העובדים, על ידי כך שלא מבצעים

את ההחלטה בענין ההנפקה. למה? כי רוצים להפריט את "בזק" עד 72%.

אני פונה עכשיו להנהלה ולשר - אם רוצים להפריט את "בזק", היא חייבת להיות

חברה שיש לה מוניטין הטוב יותר. אם רוצים לקבל כסף כדי להפריט את החברה, החברה

צריכה להיות החברה הטובה ביותר והיעילה ביותר, עם העובדים המסורים ביותר

ונכונות שלהם לכל עבודה בשדה, ומיד. אבל אם אתם הולכים לשבור את העובדים על

ידי כל מיני דברים, גם אם אתם חושבים זה לטובת החברה - תדעו שנושא ההפרטה

בנושא ובדרך שבה אתם הולכים, תגרום לנזק אדיר.

אמרתי את הדברים בוועדת הכלכלה. אם תרצו לשמוע, תמשיכו ללכת עם העובדים,

תגיעו להסכמות הובנות עם העובדים, הם אל עובדים קשוחיים, קיימת בהם נכונות, הם

מבינים, הם רוצים שתכבדו את מה שהגיע להם בדין ובהסכמים. גם כשמדברים על הפרטה

נוספת - בלעדיהם אין מוניטין. אין מוניטין - אין הפרטה.
שר-התיקשורת ר' פנחסי
אני רוצה לחזור ולשבח את העובדים. לית מאן דפליג, אין חילוקי דעות

שהעובדים מסורים, עושים את עבודתם נאמנה וציינתי זאת בכל הזדמנות. ההנהלה

יודעת את זה, המנכ"ל יודע את זה, וציינתי את זה בישיבת ממשלה. ציינתי את

עמידתם בתקופת הסקאדים, בתקופת המלחמה, הסופות והשלגים. היו תקלות באחוזים

סבירים והן לא הורגשו. זה תודות למסירותם של העובדים וההנהלה שעשו עבודת הכנה

נכונה, ועל זה מגיעות להן מלות שבח.

בנושא ההפרטה, אני תומך בעמדת ההנהלה והעובדים, שמה שהובטח חייבים לתת

להם. יתרה מזאת, בועודת שרים להפרטה. היה ויכוח כשהחליטו לתת 14% למשקיע

אסטרטגי, ושם שר האוצר הבטיח לא לתת לעובדים בחלק זה, ואני מנעתי לקבל את

ההחלטה הזאת. אמרתי שאני מציע שבאותו משא ומתן שהיה, ששר התיקשורת ושר האוצר

מוסמכים לנהל, אני בעד להשאיר את זה פתוח כדי שנוכל לראות שהעובדים אכן יקבלו

את חלקם.

בחלק זה שהאוצר מעכב אתה הסדר, אני מצטרף לפניית היושבת ראש ומבקש מנציג

האוצר לומר את זה באוצר. אמרתי זאת כבר לשר האוצר ושלחתי זאת בכתובים. צריכים

להיות אמינים ומה שמבטחים צריך לקיים. בחלק זה אני יחד עם העובדים.

לנושא התחרות, נאמרה מלה שהיא הדגל שלי, "תחרות הוגנת". אני לא מכחיש

שאני חסיד של תחרות, בתחומים שהחוק מאפשר לי את זה. תחרות הוגנת יכולה להיות,

אם אני יכול לפקח על כך שלא יהיה סיבסוד. בא יושב-ראש ועד העובדים ונתן דוגמא

שאם רוצים בקמפוס מסויים קו מסויים, אסור לו להתחרות במחיר יותר זול. אבל לא

יעלה על הדעת, שאני הוצאתי רשיון לחברה מסויימת, בהסכמת ההנהלה להוציא חמישה

פרוייקטים לניסוי, שיכולים לעשות ציוד קצה ולפתה באחד המקומות בקמפוס, וכשבעל

הרשיון בא לבזק ומבקש חיבור קוים, בזק נותן הצעה לאותו קמפוס שהוא מוכן לעשות

כל חיבור ב-50 שקל. איפםה הקווים? הרי הקו עצמו עולה 900 שקל. פתאום הוא לא

רוצה לגבות דמי התקנת קו. הוא יכול לתת קוים בלי לגבות את התשלום. כשהמתחרה

לוקח קו מבזק הוא צריך לשלם על כל קו וקו. כשבא בזק ואומר שהוא יתן קוים בלי

לקבל תמורה, זה לא יעלה על הדעת.



לכן, אנחנו כמשרד מופקדים לשמור על האיזון ושהתחרות תהיה הוגנת, הן כלפי

הבזק והן כלפי אחרים.

אמר בני גולדרינג שהוא רוצה לשמור על הקיים. אם כתבתי להנהלת בזק לא

למכור ציוד קצה בלי רשיון, לא אסרתי עליהם לחלוטין. אמרתי שצריך הלקים חברת

בת, או לפי הצעות אחרות, על ידי מרכזי רווח או שותפויות, כדי שאפשר יהיה לבדוק

שלא יהיה סיבסוד צולב. קל מאד ל"בזק" להוזיל במקום אחד, כדי שהמתחרה לא יוכל

להתחרות אתו, ולגבות את זה במקום אחר. זו גם המדיניות של ועדת פוגל. אנחנו

מנסים בהדרגה לאמץ את ההחלטות האלה. אבל ודאי שחייבת להיות אפשרות של פיקוח,

ש"בזק" אכן תיתן את השירות, כמו האחרים שמקבלים את הרשיון.

אני רוצה להבין בוועדה זו במה אני גמרתי לצימצום מספר העובדים או לצימצום

הכנסות רווחי החברה. אחד הרשיונות הוא בבתי-חולים. עד היום "בזק" לא נתן שירות

להולה ליד מיטתו שיוכל להתקשר. יש כמה גופים שקיבלו רשיונות והיום מתפעלים את

זה בבתי-חולים. פעימות המונה האלה הן הכנסה ל"בזק". 95% מהכנסות ה"בזק" בנויות

על פעימות מונה. רוב הרשיונות שהמוסד הנפיק, הגידלו את הכנסות ה"בזק" על ידי

ארגון תחומים ש"בזק" לא עסק בהם. הראיה, קיבלתי חיזוק למדיניות שלי, כש"בזק"

פירסמה את המאזן החצי שנתי שלה בשנת 1991. יש גידול של 253% בהכנסות, בתקופה

שאני נתתי עשרות רשיונות בתחומים שהחוק איפשר לי לתת.

לפני כמה שבועות השתתפתי קליטת העובד ה-500 מקרב העולים. כלומר, יש גם

עליה במספר העובדים, והם עצמם אמרו זאת. איפה פגעתי בהברת "בזק"? אני מאד זהיר

בזה, אני יודע שהעובדים מסורים, מקומות פרנסה צריך לשמור. ועדת בועז המליצה

שתחום התשתית חייב להיות במונופול "בזק", ואף אחד לא נוגע בזה.

יותר מזה, היום יש פניה של חברות הכבלים, שהן יכולות לתת שירותי טלפון על

ידי הכבלים שהם נותנים לשירותי הטלוויזיה. אני הבטחתי לעובדים ולהנהלה,

שבתקופתי אני לא מתכונן להתיר את זה. אם הדברים מתנהלים ברוח טובה, ברוח

הידברות, מה טוב. אבל אם הם רוצים לנצל כל פורום ולפרסם כל מיני מודעות
בעתונות
עברנו את הסופה במדבר, עברנו זה וזה, נעבור גם את פנחסי - פנחסי לא

נבהל מהדברים האלה. הוא חושב למלא את תפקידו הממלכתי וחושב שזה טוב לציבור. אם

יש עכשיו התייעלות בחברת "בזק", זה הודות לתחרות. בהנהלה יכולים לאיים על
העובדים
אם לא תתייעלו, השר נותן רשיון, השר יוצאי את זה החוצה. זה גורם

להתייעלות העובדים, ובזה אני לא מתבייש. זה תפקידי וזו חובתי לדאוג לציבור

העובדים וגם לציבור הצרכנים. הצרכנים צריכים לקבל את השירות הטוב ביותר.

הוזמנתי לישיבה זו בנושא התשתיות והפיתוח, והופתעתי לראות כאן את ועדי

העובדים. יתכן שהייתי צריך להגיד ליושב-ראש שזה לא על סדר היום. אבל מאחר שאני

מבין שהעובדים צריכים לפרוק את המתח שלהם, והשוב לי שחברי הכנסת ישמעו ויבקרו

האם יש טעות, לא התנגדתי. אםן יש חברי כנסת שחושבים, שהמדיניות שלי לא נכונה,

אני מוכן לשמוע ולשקול את הדברים. אבל אם אני רואה בנתונים של צוות מקצועי

במשרד, ולפיהם חברת "בזק" הולכת ומתרחבת ומתפתחת ומתי יעלת. זו היתה צריכה

להיות המטרה של כולנו, לטובת תושבי מדינת ישראל ולטובת העובדים.
היו"ר עי זיסמן
הנושא של טלויזיה בכבלים יידון בתיאום עם יושבת-ראש הוועדה. בנושא שבו

דנו היום, זה לא רגיל שנציג הסתדרות הילק מחמאות לשר, אבל גם ראיתי שהשבועון

"רשת מחשבים" בחר אותו כאיש השנה - כנראה שהשבועון הזה צודק, ואני מאחל לך

הצלהה בהמשך הדרך.

ירושלים היתה בחדרות בנשוא השלג, אבל בישיבת ועדת הפנים ראש העיריה שיבח

את "בזק". הוא אמר שאם חברת החשמל תקים את כל הרשת שלה כמו ש"בזק" שמה את הרשת

תחתה אדמה, התקלות לא היו קורות.



לפי דעתי, חבר-הכנסת שמאי צודק בשני דברים. יש לנו גם תפיסה משותפת בענין

זוז. אני מתרגם במלים שלי את מה שהוא אמר: נושא ההפרטה הוא נושא חשוב. אנחנו

תומכים בהפרטה, אבל השאלה היא, מה היעדים של ההפרטה, מה המטרות שלה, קצב ביצוע

ההפרטה. בנושא הזה, אני חייב לומר שמר כאול אמר שהממשלה תחלק 28%, ואני רשמתי

לי מיד "בשום פנים ואופן". זה לא ק ב"בזק" אלא גם במקומות אחרים.

בחברה פרטית, לפי תפיסת העולם של חבר-חכנסת פורז, יש מה שנקרא קפיטליזם

נאור, וכל היתר הולך למיהו אחר. זה לא היה כך. אני הייתי בין השותפים לתהליכים

שהביאו להקמת "בזק". חברה צריכה לספק שירות מהיר, יעיל וטוב, ולעמוד בשינויים

של המציאות של החברה המדורנית, אבל שיהיה איזון בין צרכי הכלל לבין צרכי

העובידם. לכן יש הבדל בין חברה ציבורית. ובין חברה פרטית. הםן הלכו לשם בין

היתר כדי שתהיה להם מוטיבציה ותהיה לתם הזדהות יותר עמוקה ופריון עבודה, גם

כדי להרויח יותר, כדי שתהיה להם רמת חיים יותר גבוהה. בשביל זה הם הקימו את

"בזק". הצורך איננו רק כלכלי או מסתרי או ממלכתי. הוא גם צורך להטיב עם

העובדים. זו המגמה היסודית של הקמה. לכן אנשים רוצים לא להיות עובדי מדינה

ולהכנס לרשויות האלה. זו מגמה חיובית בעולם המדורני. לא לחלק את הכל בין

העובדים.

משלחת של חברי כנסת שביקרה לפני כמה שבועות בברלין, היתה יום שלם

בהשתלמות בנושא ההפרטה. בגרמניה שולטים השמרנים והליברלים, וגם שם התרשמנו

עמוקות, שבכל תהליך ההפרטה רואים את העובדים כעובדים שצריכים לקבל יותר ולחיות

ברמת חיים יותר טובה, וזו המגמה. לכן, בזה אני מצדיק אותו.

זה השורש, ואני פונה להנהל להבין שאת הרפורמות שהם עומדים לבצע והשינויים

שעומדים לבצע, לא יכולים להיות בלי שיתוף פעולה ויחסי גומלין והדדיות, וגם

התחשבות בצרכים הכלכליים של העובדים.

- הישיבה ננעלה בשעה 13.15 -

קוד המקור של הנתונים