ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/01/1992

תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב) התשנ"ב-1992

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מוטב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 368

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שליטי. טי שבט התשנ"ב (14 בינואר 1992). שטה 14:00

נכחו: חברי הוועדה.'

ש' ארבלי אלמוזלינו - היו"ר

ג' גל

עי סולודר

מוזמנים;

ר' אדם - הלישכה המשפטית, המטרד לאיכות הסביבה

אי אלוני - עוזר מהנדס תברואה, מטרד הבריאות

מי ברכה - מרכז השלטון המקומי

י' לוי - ממונה על החקיקה, מטרד המטפטיס

אי להובסקי - סגן מנהל אגף תוכניות, משרד השיכון

אי מישר - עורכת-דין, מטרד הבריאות

די קרפ - יו"ר איגוד המים, מרכז השלטון המקומי

ר' רוטנברג - יועצת משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

אי שלף - מהנדס ראש אגף למניעת זיהוס מים, נציבות המים

יועץ משפטי; צי ענבר

מזכירת הוועדה; לי ורון

קצרנית; ת' טפנייר

סדר היום; תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב)

התטנ"ב-1992



תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב) התשנ"ב-1992

היו"ר ש' ארבלי אלמוזלינו; אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. הנושא שעומד על סדר-

יומנו - תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות

ספיגה ובורות רק-ב) תשנ"ב-1992. זו כבר הישיבה הרביעית בנושא. נמצאים איתנו -

מר אליעזר שלף, מהנדס ראשי, אגף מניעת זיהום מים, נציבות המים; מר מרדכי ברכה,

מרכז השלטון המקומי; מר דורון קרפ, יו"ר איגוד המים, מרכז השלטון המקומי; מר

אורי אלוני, עוזר מהנדס תברואה, משרד הבריאות; מר יעקב לוי, ממונה על החקיקה,

משרד המשפטים; עו"ד רות רוטנברג, יועצת משפטית, המשרד לאיכות הסביבה; עו"ד רחל

אדם, הלישכה המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה; עו"ד אילנה מישר - משרד הבריאות;

מר איתן לחובסקי, סגן מנהל אגף תוכניות, משרד השיכון.

רבותי, בישיבה הקודמת התנהל ויכוח סביב תקנה 2, בעניין של אישור השר

לאיכות הסביבה. אמרנו שאנחנו מאשרים את התקנות על תנאי, ובמידה ויהיו

התנגדויות בקשר לתקנה הזאת - במיוחד של המועצות האזוריות, שיאמרו שהיא מכבידה

עליהם, וקשה להם כל פעם ללכת ולבקש את אישור השר - נתזור לדון בנושא. והנה

היום, אנחנו פה. יחד עם זאת, ביקשנו מהמשרד לאיכות הסביבה ומהגורמים האחרים

לשבת ביחד ולהגיע להבנה. גבי רות רוטנברג, מה הואלתם לעשות?
רי רוטנברג
אכן ישבנו.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
מתי?

אי מישר; לפני שבועיים.

גי גל; במכתב שכתב לך מר בנימין כתן, הוא מצרף תקנות

מוסכמות לאחר התיקונים.

רי רוטנברג; זה הנוסח שסיכמנו, ושישבנו עליו לפני כמה ימים עם

היועץ המשפטי של הוועדה. היו כמה הערות.

היוייר שי ארבלי אלמוזלינו! מה ההערות שהכנסתם למה שסיכמנו בישיבה הקודמת?

מי ברכה; היה ויכוח לגבי מספר היחידות. פה עשו נסיון שלא
נראה לי. בתקנה 2, סייק (ג1), כתוב
ייבור הספיגה

הביתי מיועד לקלוט שפכים מבניין המשמש למגורים שאין בו יותר מ-3 יחידות

מגורים..." - זה בסדר. בס"ק (ג2) כתוב; ייבור הספיגה הביתי מיועד לקלוט שפכים

מבניין המשמש למגורים שיש בו יותר מ-3 אך פחות מ-13 יחידות מגורים, בכפוף

לאישור השר בכתב". לקחו את ההחלטה הקודמת ופיצלו אותה לשניים - לפיסקה הראשונה

לא צריו את אישור השר, ולפיסקה השנייה צריך אישור. אם זכרוני אינו מטעני, לא

זו היתה רוח ההחלטה בפעם הקודמת.

צ' טכבר; אתה מתכוון שלכל המקרים יצטרכו את אישור השר?

מי ברכה; לא. דיברנו על מספר היחידות, והטענה היתה ש-3

יחידות לא עונות על הצרכים, ולכן הגדלנו את מספר

היחידות.

צי ענבר; אבל לפי ההצעה הראשונה, גם בניין של 3 יחידות היה

טעון אישור השר.

מי ברכה; נכון. חהייכ גדליה גל אמר שלפי דעתו, אם לא יינתן

אישור, זה יכול לגרום למצב שהמבנה לא יהיה מחובר

לשום דבר -לא לזה ולא לזה.

צי ענבר; על כל פנים השינוי שחל בא להקל. אם בהצעה הראשונה

על 3 יחידות היה צריך את אישור השר, הרי עכשיו

כבר לא זקוקים לאישור השר על כך; ויש הגדלה עד 12 יחידות - כלומר בין 3 ל-12

יחידות כן צריך אישור השר.
מי ברכה
חלה הקלה, אבל מיקוד הוויכוח היה על מספר

היחידות. אמרנו ש 3-יחידות בשום פנים ואופן לא

עונות לצרכים.

היו"ר ש' ארבלי אלמוזלינו; לכן הצענו פה עד 12 יחידות.

מי ברכה; אבל השאירו את זה כפוף לאישור השר בכתב. זה יכול

להביא למצב שאם לא יינתן אישור השר בכתב, זה

ייפול בין הכיסאות.

אי שלוז; אם לא יינתן אישור, זה לא סתם בגלל שהשר החליט לא

לתת, אלא כי המצב מסוכן ואין פתרון, וצריך לעשות

מיתקן קומפקטי.

מי ברכה; לפי התקנה זאת, אם יש יותר מ-3 יחידות, אבל כל

איות היא בנפרד, במרחק לא גדול אחת מהשנייה - מותר

להתקין בור ספיגה. אבל אם שלושת היחיד הן ביחד - צריך את אישיר השר.

ג' גל: יש הבדל. 3 יחידות בנפרד - זו בנייה כפרית, ו-3

יחידות ביחד - זו כבר מתחילה להיות בנייה של מסה

יותר גדולה.
ר' רוטנברג
אתה מדבר על בניין קומות עם הרבה יחידות מגורים,

שאין הצדקה לא לחבר אותו לביוב. לכך נועדו התקנות

האלה.

מי ברכה; אבל אם אין ביוב?
ר' רוטנברג
אז שיקימו מיתקן לטיפול בשפכים, כמו שעשו עכשיו

בנווה יעקב. בשכונה זו, בעקבות התערבות שלנו ושל

הפרקליטות, חייב בית המשפט את הקבלן להתקין מתקני טיהור שפכים לבניינים

גדולים.

היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו; אחת הבעיות שעמדו לנגד עינינו היתה הבנייה שנעשית

שמתבצעת על-ידי משרד הבינוי והשיכון מבלי להכין

מערכת ביוב. מקימים הרבה שכונות חדשות, הרבה בתים לעולים חדשים, בלי מתקני

טיהור שפכים, ואנחנו רוצים למנוע את התופעה הזאת.

אי לחובססי; אני מודיע שאין בנייה כזאת.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
אבל היתה בנייה כזאת, והיא אחד הנימוקים לתקנות

האלה. מטרת התקנות שלא יהיו יותר בורות ספיגה לבניינים מהסוג הזה. אנחנו

מתחשבים במה שכבר קיים - אותה הבנייה הישנה, במושבים או בקיבוצים - ולגביהם

ניתנה הקלה, ולא לגבי הדברים האחרים. היעלה על הדעת שייבנו בניין רב קומות ולא

יצטרכו אישור? הוועדה לתכנון ובנייה לא צריכה לתת אישור כל עוד אין מערכת

ביוב, האישור צריך להיות מותנה בכך. מר ברכה, אני לא מציעה לך לעמוד על העניין

הזה. ובכן, היום קיבלנו נוסח חדש. בבקטה תגידי לנו מה השינויים שהכנסתם בנוסח

החדש, לעומת הנוסח הקודם.
ר' רוטנברג
בהחלט. הוועדה ביקשה כמה שינויים, והכנסנו אותם

בתיאום עם היועץ המשפטי של הוועדה. בהגדרת "בור

ספיגה ביתי" בקשת הוועדה היתה להוסיף בסוף, אחרי "לקליטת שפכים ביתיים" -

"ושפכים סניטריים", והוספנו את זה.

בהגדרת "בור ספיגה תעשייתי" ביקשו שנכתוב במקום "שפכים" - "שפכים

תעשייתיים". קודם היה רק "לסילוק מבוקר של שפכים", ועכשיו כתבנו "...של שפכים

תעשייתיים", כי מדובר על שפכים תעשייתיים. פה עשינו גם שינוי קטן בנוסח,

העברנו את המילים "שאושר על-פי דין" לשורה קודם, אבל זה נעשה רק מבחינת המבנה

של המשפט. אני כמובן לא מתעכבת במקומות שאין שינויים.



בהגדרה של "מיתקן לטיפול בשפכים" ביקשו, ואנחנו הוספנו, אחרי המילה

"מיתקן" את המילים "שהוקם כדין".

אי שלף; זאת אומרת שיש לו אישור, שאושר על-ידי המוסדות.

ר' רוטנברג; לפי כל דין. התוספת היא לפי דרישת הוועדה. בהגדרה

של "שפכים" היתה הערה והיא גם התקבלה, שתהיה

התאמה בניסוחים של החוקים השונים. לגבי שפכים מקובל המושג "המורחקת בהזרמה",

ובנוסח הקודם היה כתוב אחרת - "המסולקים בהזרמה". כתבנו "פסולת המורחקת

בהזרמה, לרבות בוצה ומוצקים בתרהיף". זה רק עניין של שינוי נוסח.

את ההגדרה של "שפכים סניטריים" הוספנו בעקבות הערה שנשמעה פה בוועדה,

שבמפעלי תעשיה יש שפכים תעשייתיים ויש שפכים סניטריים, יש דרישה אחרת לגבי כל

סוג, וצריך להפריד ביניהם. לכן היינו צריכים להגדיר את המונח "שפכים סניטריים"

- "שפכים שמקורם בשירותים הסניטריים של מקום כאמור בהגדרת שפכים תעשייתיים"

זאת אומרת מפעל תעשייה, "והמוזרמים במערכת נפרדת מהשפכים התעשייתיים של אותו

מקום".

ג' גל: יש מקרה שבשפכים תעשייתיים יש גם שפכיס סניטריים?
א' שלה
כן, כשהמערכת מחוברת ביחד. בדרך כלל זה מופרד.
ר' רוטנברג
אלו זרמים שונים וטיפול שונה. בהתאם לכך בהגדרה

של "שפכים תעשייתיים" הוספנו אחרי המילה "שפכים",

"למעט שפכים סניטריים".

גי גל: למה זה "למעט"?
צי ענבר
כי דינם של שפכים סניטריים כדין שפכים ביתיים.

באו ואמרו - יש מקומות שבהם יש גם שפכים

תעשייתיים וגם שפכים סניטריים המוזרמים במערכת נפרדת, ועליהם אנחנו לא רוצים

להחיל עליהם את הדין החמור של שפכים תעשייתיים, אלא את הדין של שפכים ביתיים.

גי גל: אבל מה דינם של שפכים תעשייתיים שכן יש בהם שפכים

סניטריים?
צי ענבר
רואים אותם כשפכים תעשייתיים.

גי גל: אז למה צריך לציין שזה "למעט שפכים סניטריים"?
אי שלף
מכיוון שיש מפעלים תעשייתיים - למשל סנדלריות -

שמייצרים אך ורק שפכים סניטריים, ולא רוצים

שיקראו לזה שפכים תעשייתיים, כי אפשר לטפל בהם בבורות ספיגה ביתיים.
ר' רוטנברג
אם לא היתה הגדרה נפרדת ל"שפכים סניטריים", אז כל

השפכים שיוצאים ממפעל תעשייה היו צריכים טיפול של

שפכים תעשייתיים.

גי גל: לפי זה צריכה להיות עוד הגדרה - "שפכים תעשייתיים

שכוללים שפכים סניטריים".

צי ענבר: אין צורך בזה. ב"שפכים סניטריים" כתוב: "המוזרמים

במערכת נפרדת". ברגע שאינם מוזרמים במערכת נפרדת,

הרי הם חלק מהשפכים התעשייתיים, שעליהם חלים הכללים; דהיינו, הס מיועדים אך

ורק לבור ספיגה תעשייתי, ולא לבור ספיגה ביתי.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
כמו חה"כ גל, ב"שפכים תעשייתים" אני לא חושבת

שצריך להגיד "למעט שפכים סניטריים". כבר נתנו את

ההגדרה של "שפכים סניטריים". למה צריך לחזור על זה כאן?



צי ענבר; אבל ההגדרה לא נותנת לי כלום אם אני לא משתמש בה.

יש הגדרה טל "שפכים סניטריים", וב"שפכים

תעשייתיים" אני משתמש בה. הגדרת "שפכים סניטריים" אינה עומדת בפני עצמה, ואין

לה שום מטרה אהרת, חוץ מאשר להראות למה אני מתכוון כשאני אומר "שפכים

סניטריים".

רי רוטנברג; עד כאן השינויים בהגדרות, ועכשיו אעבור לתיקון

המהותי בסעיף 2. הוא בעצם לא מהותי, כי למעשה

הוחלט עליו בעיקרון פה בוועדה, והוטל עלינו לבוא בדברים עם המועצות האזוריות,

וזאת עשינו. בהתאם לסיכום איתם העיקרון הוא כך: קודם כל, בתקנה 2 (א) ו-(ב)

יש איסורים - בור ספיגה תעשייתי אטור בכלל; לגבי בור ספיגה ביתי נקבעו שני

איסורים - 1) "ביישוב שיש בו מערכת ביוב" - אם יש מערכת ביוב מסודרת אין הצדקה

לכך. 2} "ביישוב שאין בו או בחלק ממנו מערכת ביוב - בבניין המשמש ליותר מ-12

יחידות מגורים" - אס יש יותר מ-12 יחידות, אסור להשתמש בבור ספיגה ביתי.
עכשיו בואו נראה מה מותר - זה כתוב בס"ק גי
"ביישוב שאין בו או בחלק

ממנו מערכת ביוב, ניתן להתקין בור ספיגה ביתי ביישוב או באותו חלק שבו אין
מערכת ביוב בהתקיים תנאים אלה
"(1) בור הספיגה הביתי מיועד לקלוט שפכים מבניין המשמש למגורים שאין בו

יותר מ-3 יחידות מגורים ושאין אפשרות סבירה להתקין בו מערכת ביוב או מיתקן

לטיפול בשפכים" - אלה יחידות דיור קטנות במיגזר הכפרי.

"(2) בור הספיגה הביתי מיועד לקלוט שפכים מבניין המשמש למגורים שיש בו

יותר מ-3 אך פחות מ-13 יחידות מגורים, בכפוף לאישור השר בכתב" - פה יש היתר
מוגבל. ההיתר אומר
מעל 3 ופחות מ-13 אפשר יהיה להתקין בור ספיגה ביתי, אבל

באישור השר. זה עובד בשני הכיוונים - מצד אחד מגביל את שיקול הדעת של השר, שלא

יוכל לתת היתרים לבניין עם הרבה מאוד קומות, ומצד שני גם מגביל את הקבלן

שיצטרך לבקש את האישור של השר. כי פה כבר מדובר על שיכונים.

ס"ק (3) מתייחס גם ל-(1) ו-(2), וזאת הדרישה של ההיתר: "צינור מוצא

השפכים מהבניין כאמור בפסקאות (1) ו-(2), יחובר לבור רקב אטום מפני חילחול,

שיחובר לבור הספיגה הביתי". כלומר, באותם מקרים שכן מתירים בור ספיגה, שלא

יבנו בור ספיגה בלי בור רקב, כמו שדיברנו בפעם הקודמת, ושהוא יהיה בנוי בצורה

המבטיחה שיהיה אטום מפני חילחול.

זו תקנה 2, והיא על בסיס התקנה שהקראנו בפעם הקודמת, עם השינויים שנעשו

לפי הנחיית הוועדה, ובהסכמה מלאה של המועצות האזוריות.
עי סולודר
אנחנו עדים לתופעה לא רצויה, אך הקיימת בפועל -

שלפעמים בתי מגורים משנים את ייעודם והופכים

למפעל או בית מלאכה קטן. זה יכול להיות סנדלריה כמו שהוזכר פה, אך יכול להיות

גם בית מלאכה קטן שעוסקים בו בחומרים מאוד מתוחכמים. השאלה אם ומה עושים

במקרים כאלה מבחינת הביוב?
ר' רוטנברג
בתי המלאכה הללו יהיו כלולים בהגדרה של "שפכים

תעשייתים", ולכן חשובה ההגדרה הזאת. אמרנו שאלו

שפכים שמקורם במקום שבו עוסקים במלאכה או מייצרים מוצרים, ולא משנה מה ייעוד

הבניין.
טי סולודר
אבל אני מדברת על מקרים שיש שס כבר בור ספיגה, רק

שהתכולה שלו משתנה.
ר' רוטנברג
דווקא במקרים האלה מצבנו יותר קל, כי לגבי מפעלים

ובתי מלאכה יש פיקוח במסגרת של רישוי עסקים.
א' שלף
ברצוני להעלות את הבעייתיות שיכולה להתעורר

כתוצאה מהתקנות האלה. מה קורה אם יש ריכוז בתים

סמוכים, שבכל אחד יש פחות מ-12 יחידות דיור? למשל, וילות ברעננה; מקימים שם 20

בתים, ובכל אחד 10 יחידות דיור, ובסביבה הקרובה, במרחק סביר - וזה נתון

לפירושים - לא קיימת מערכת ביוב מרכזי והם עושים בורות סופגים.

ג' גל: אני חושב שפה אנחנו מרחיקים לכת. עד כמה שאני

יודע, ביישובים כפריים שבהם הניחו 70-60

קרוואנים, אילצו אותם להקים מיתקן לטיפול בשפכים, ולא הכניסו הכל לבורות

סופגים.

א' שלף; אתן לך דוגמא, ומשרד השיכון יודע זאת. בקדימה

הקימו 25 קרוואנים ועשו בורות סופגים במרחק של

100 מטר מבארות מים, כי מערכת הביוב הקרובה היא במרחק של קילומטר משם. הם לא

שאלו אף אחד ולא ביקשו את אישור השר.
אי לחובסקי
אבל אתח בעצמך אומר שמדובר במבנים מפוזרים, ולא

בבניין של יותר מ-12 יחידות מגורים.

אי שלף; אם בשכונת קראוונים שיש בה יותר מ-12 יוזידות

נפרדות בשטת מצומצם מותר להתקין בוררת סופגים, אז

מה הואילו חכמים בתקנתם? החטיאו את המטרה!

עי סולודר; אם הזכירו פה את נושא הקרוואנים, אני רוצה לשאול

לגבי הבנייה החדשה - לפי מיטב ידיעתי נושא הביוב

שם נמצא בבעיה, והייתי רוצה לדעת מה קורה בעניין הזה. מילא אתר של 25

קרוואנים, אבל מה תעשה עם אתר של 100 ו-1,000 קרוואנים? ויש כאלה.

א' שלף; אנחנו קוראים לזה 'הבנייה המואצת'. עד כמה שאני

יודע, במרכזים הגדולים יש הצעות, ואולי אפילו

ביצעו, מתקנים לטיפול בשפכים. שם לא עשו בורות סופגים, כי גם לא יתכן להחדיר

כל-כך הרבה מים לבור סופג מרכזי.
עי סולודר
לפני שנכנסו לגור?

אי שלף; לפני שנכנסו, זאת היתה חובה. הבעיה היא לגבי

המקומות הקטנים, ואסביר את הדוגמא שנתתי קודם.

ליד המושבה קדימה, בתחום המועצה המקומית, הקימו שכונה של 25 קראוונים, ובסביבה

הקרובה ביותר אין מערכת ביוב. 1/3 מהמושבה יושבת על בורות סופגים, ו-2/3

המושבה יושבת על מערכת ביוב עם מתקן טיהור. ללא התייעצות הקימו את השכונה הזאת

עם בורות סופגים. אנחנו גילינו אותם בביקור שוטף שלנו, ומצאנו שהם במרחק של

300-150 מטר משתי בארות שמספקות מי שתייה לקראוונים ולמושבה עצמה. המים האלה

הם של אגודת המים קדימה, ולא שייכים למועצה המקומית. ביקשו את חוות דעתנו,

ואנחנו אמרנו שהדבר מסכן את איכות המים בקידוחים. אליבא דדעת כל המומחים, היה

צריו לסלק את הבורות הסופגים ולהקים מיתקן טיהור או לחבר את הקרוואנים למערכת

הביוב, אך משרד השיכון לא רצה לעשות זאת.

על סמך חוות הדעת שלנו, והיות וחובת האגודה לספק מים טובים לשתייה, היא

פנתה לעזרת בית המשפט. משרד השיכון לקח לעצמו משרד ייעוץ 'אקס תה"ל', שטיפלו

פרופר בנושא של מישור החרף, והם נתנו חוות דעת שהזיהום לא כל כך נורא, ובעוד

12 שנה אולי יהיה זיהום של 1 ל-1,000 או 1 ל-100 מבחינת מיהול. הבנים שלנו

יצטרכו להתעסק עם זה, אך אבחנו פטורים מזה. מכיוון שהעלייה היא דבר חשוב מאוד,

בית המשפט קיבל את חוות הדעת הזאת וזילזל בחוות הדעת שלנו. אנחנו לקחנו את

העניין לטיפולנו, ומוגש ערעור לבית המשפט, עם תביעה שיטפלו בכך על-פי חוק

המים. אבל בסופו של דבר, כמו שאמר פה נציג משרד השיכון, יתכן שיטענו ששכונת

קראוונים זה לא 25 קרוואנים, אלא 25 בתים של יחידה אחת או שתיים, ואז לפי

התקנה מותר להשתמש בבורות ספיגה. לפי דעתי אנחנו צריכים לסתום את הפירצה הזאת.
א' לחובסקי
אבל מדוע זה קשור דווקא לקרוואנים? כאשר בוכים

וילות, או דו-משפחתי ב"מקרה הגרוע", כל מבכה כזה

ראוי לקבל את הבור הסופג שלו.
א' שלף
נכון שזה מותר, אבל יש סכנה - תראה את המים

שהאנשים שותים.

אי לחובסקי; פעם שעברה אמרכו להגדיל מ-3 יחידות ל-13 או ל-24.

ועכשיו אתה אומר שרק ל-3 יחידות מותר בור סופג?
אי שלף
לא דיברכו על יחידה על-יד יחידה. זה לא היה

הפירוש.

אי לחובסקי; איך בוכים במיגזר הכפרי? איך בונים ביישובים

קהילתיים?
א' שלף
אני מדבר על מסה, על כמות מיס גדולה. ריכוז של

שיכונים, של שכוכות או של וילות אתת על-יד השנייה

- יכול בהחלט לסכן את הסביבה. דבר שני, אם אתה ממקם את הבורות כך שלכל בור יש

פריפריה מספקת, מידת הסיכון היא זעומה יותר מאשר אילו היית מרכז את כולם ביחד.

לכן אם יש וילה אחת ברעננה ווילה אחת בצפת, הייתי מאשר את זה. אבל אם ברעננה

יש הרבה וילות במרחק של 50 מטר אחת מהשנייה, או וילות צפופות באיזור החדש של

חדרה - יש סיכון בבורות סופגים.
אי לחובסקי
אם ביישוב מסויים מוסיפים עבור בכים ממשיכים עוד

16 וילות, לפי דבריך אסור בכלל לאשר אותן בלי

מערכת ביוב, כי הן קרובות אחת לשנייה. אך לא זאת היתה הכוונה פה. בעצם אתה

אומר שרק אס יש וילה בודדת בראש ההר, אז זה בסדר. אך אם בונים 20 קרוואנים, זה

כמו 20 וילות, ואולי אפילו פחות - אז צריך לראות זאת כשכונה ודרושה מערכת

ביוב.

אי שלח; אם הם מקובצים ביחד - כן.

אי לחובסקי; אבל דיברכו על זה דיברכו ארבע ישיבות והגענו

לסיכום, ועכשיו אתה הופך את הכל.

אי שלה; סלח לי שאכל הופך את הכל, אכי אפצה אותך. אכי

מבקש לפני שמאשרים את התקנות, להביא את הסוגיה

הזאת לידי ליבון עד הסוף.

היו"ר שי ארבלי אלמוזליכו; מה אתה מציע?
א' שלף
אם מדברים על בור ספיגה ל-3 יחידות דיור במיגזר

הכפרי, שלרוב יש בו מרחק בין בית אחד למשכה ו...

עי סולודר; אם אתה מדבר על המיגזר הכפרי, אז תחשב לפחות 4

יחידות בבניין.

ר' רוטכברג; אין מוכח כזה מיגזר כפרי.

אי שלף; אז אכי לא יודע איך להגדיר את זה, כי את הזכרת את

המילה הזאת. הייתי אומר כך - צריך להיקבע מרתק

מסויים בין הבתים על-מכת לאפשר התקכה אוטומטית של בור ספיגה. לא יתכן מבחיכה

חשבוכית לפרק את הסוגיה ולומר, אם מותר ל-3 יחידות דיור, נבכה 10 בתים סמוכים

של 3 יחידות דיור, כלומר 30 יחידות, ובזה עקפנו את התקנה האומרת שכשיש למעלה

מ-13, אסור להשתמש בבור ספיגה ביתי.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
קודם כל אני רוצה להזכיר לכולם שכאשר היה הדיון

בנושא והתקנות היו מונחות בפנינו, הבעיה שהתעוררה

היתה באמת לגבי ההתיישבות - המושבים והקיבוצים, ולא כל-כך לגבי מקומות אהרים.

לכן גם התרענו על כך שמשרד הבינוי והשיכון מקים שכונות - ולא השוב אם זה

שכונות קרוואנים או שכונות בבכייה רגילה - ולא מסדר מערכת ביוב. מר לחובסקי,

עכשיו אתה מתווכח ואומר שאינך צריך להקים מערכת ביוב.

אי לחובסקי; אני דיברתי על דבר אחר. ועכשיו, אם יורשה לי,
הערה לדברייך
בכל היישובים העירוניים - ועליהם

אנוזנו מדברים - משרד השיכון אחראי ומבצע את כל המערכות של הביוב והמים,

בהסתייגות אחת - מכוני הטיהור, אגני החימצון בלשון העם, אינם באחריות משרד

השיכון. אנחנו לא גובים עבור זה כסף, אנחנו לא מחייבים את החברות, והנושא נתון

למו"מ בין החברות לבין הרשות המקומית, אם קיים אצלה וזוק עזר בנושא הזה. אנחנו

אחראים לפתח רשתות למים ולביוב, ואנחנו עושים את זה בכל היישובים העירוניים

ובכל השכונות, ולא שום בורות סופגים. שיהיה ברור - מכוני טיהור הם לא באחריות

שלנו. אז אם אומר נציג משרד הבריאות שאין מכוני טיהור, אנחנו לא הכתובת לזה.
היו"ר ש' ארבלי אלמוזלינו
אם כך, מה הוויכוח שלך?
אי לחובסקי
הם חושבים שמכוני הטיהור הינם גם באחריותנו, ובהם

יש המון-המון חוסר, ואין פתרון לנושא. אבל זח לא

באחריות משרד השיכון.

גי גל: אני מבין כך את התקנות שהובאו לפנינו - במקום שיש

בנייה של עד 3 דירות על מגרש אחד, ואין שם מערכת

ביוב, אפשר לעשות בורות ספיגה. ואם מתכוננים לבנות שס יותר מ-3, עד 12 יחידות

מגורים, אז אומרים יפה תעצרו, זו כבר לא בנייה כפרית, אלא משהו שנושא אופי

גדול ומרוכז יותר על יחידת שטת, פה צריך את אישור השרי.
א' אלוני
לפי זה אפשר לבנות במושב, פרוייקט חדש של מאה

יחידות עם מאה בורות סופגים.
צ' ענבר
שלידם מאה בורות רקב. יוצאים מתוך הנחה שבכמות

כזאת, עד 3 יחידות דיור, הבנייה מפוזרת.

אי אלוני: יש פה סייג בס"ק (ג1): "שאין אפשרות סבירה להתקין

בו מערכת ביוב". מי יקבע מה זה אפשרות סבירה?
ר' רוטנברג
השר לאיכות הסביבה או בית המשפט. אנחנו נחליט אם

להעמיד לדין.
צי עכבר
ואם יעמידו לדין, בית המשפט יקבע אם היתה אפשרות

סבירה.
אי לחובסקי
אפשרות סבירה, זאת אומרת שאפשר לבנות מתקן ולסדר

אותו עבור שלוש הדירות. אם מיתקן כזה עולה 20 אלף

דולר למשל, אז סביר שאפשר לשים את המיתקן, אבל השאלה אם סביר להטיל את ה"עונש"

הכספי על אותם שלושה דיירים. מי יקבע את זה?
אי שלה
ואם זה נמצא במרחק של 20 מטר מקידוח מים?

גי גל: מה פתאום יש קידוח על-יד אתר בנייה?
די קרפ
כפי שגברתי היושבת-ראש מבחינה, השורות בחדר הזה

הולכות ומתדלדלות. כנראה יש כמה אנשים שהתעייפו

מלדון בנוסח הזה פעם אחר פעס. אני רואה בנוסח, כפי שהוא מוצג בפנינו, צעד אחד

חשוב קדימה, וכל הליכה לקראת שינוי וניסוח נוסף וליבון נוסף - תשאיר את גברתי

עם היועצים שלה לבד, ובסופו ©ל דבר נשפוך את התינוק עם המים, כשבעצם יש לנו פה



מוצר שלא הייתי מזלזל בו לחלוטין, אחרי כל-כך הרבה ישיבות. לכן אני מציע לכל

החברים לא להרתיע לכת יותר ממה שהרחקנו כאן, לקבל את הנוסח הזה כמות שהוא,

לאשר אותו ולברך על המוגמר, ועשינו משהו טוב לעם ישראל. כל צעידה נוספת תסבך

את העניין בצורה כזאת, שבסוף לא יצא שום דבר. הייתי גם מייעץ לגמור עם זה

היום, ולא בעוד ישיבה.

היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו; בוודאי שלא נקדיש לכך ישיבה נוספת.
ע' סולודר
אני רוצה לשאול לגבי סעיף ג', אולי במקום ההגדרה

של מספר יחידות, אפשר להגדיר כמות של ביוב. הרי

בסך-הכל קובעים את מספר היהידות בגלל כמות הביוב שהן מייצרות, זאת המשמעות של

החוק. יש פה משהו שאני לא יודעת אם אפשר לעמוד בו - אם אני לוקחת התיישבות

כפרית, את הקיבוצים, מה נעשה עם בית שיש בו יותר מ-13 דירות, למשל 20 יחידות

מגורים, ויש בתים גדולים כאלה כי בגלל שאין שטח בונים לפעמים לגובה. נדמה לי

שיותר פשוט להגדיר כמות ביוב סבירה, מאשר להגדיר יחידות.

צ' ענבר; זה לא מעשי לחלוטין. יחידות אפשר לספור. איך

ימדדו כמות ביוב?
ר' רוטכברג
יש מפתח לפי מספר אנשים, אבל יכול להיות שבדירה

אחת גרה משפתה מרובת-ילדים בת 12 נפשות, ובדירה

אחרת גר זוג מבוגר, אז נלך לפי מספר אנשים? האם אנחנו יודעים כמה אנשים

יחווספו, יוולדו או חס וחלילה ימותו? זה לא סביר.
ד' קרפ
הנוסח הזה הוא ההצעה הטובה ביותר שאפשר להציע.
אי שלח
אני מבקש להוסיף, אולי בתור פשרה, שגם למערכות

המאושרות על-ידי השר או אפילו לגבי 3 יחידות

הדיור שתוקמנה אחת על-יד השנייה - שיהיה זמן מוגבל לקיום הבורות הסופגים.

למשל, יגידו שתוך חמש שנים צריך לדאוג שתהיה מערכת ביוב.

די קרפ; אבל דנו בזה, וירדנו מזה.

אי שלוי; אולי חמש שנים זה מבלבל, כי כשאמרנו שיש לחסל את

המערכות הקיימות תוך חמש שנים, אמרו שדרוש לכך

תקציב של חצי מליון דולר ואין מה לעשות. לכן אני מציע שלוש שנים. הרי כולנו לא

מאושרים מהבורות הסופגים, מבחינת הסכנה לאיכות מי השתייה בארץ.

די קרפ; אבל אנחנו חיים במציאות מסויימח.

אי שלוז; אבל לא נשתה חיידקים בגלל המציאות הזאת! אני מבקש

שאם יש אילוץ לעשות בורות סופגים בבנייה החדשה,

למרוח שיש אישור לכך - אם אפשר להכניס סעיף האומר שזה יהיה מוגבל לשנתיים-

שלוש, ולאחר מכן יצטרכו לקבל המשך של אישור השר, גם אם מדובר ב-3 יחידות.

מי ברכה; מי מבטיח שכעבור שלוש שנים כן יוכלו להקים בסביבה

מחקן לטיפול בשפכים? על מנת לעשות זאת, צריך

שיתוף פעולה של כל הגורמים.

ד' קרפ; אנחנו רוצים לצמצם את הבעיה הכללית שקיימת במדינת

ישראל. אתה רוצה לסגור את זה הרמטית, וזה לא ילך.

צי ענבר; עד היום לא היו בכלל תקנות בנושא. התקנות האלה

באות להכניס הסדר חדש במדינה, שבא לצמצם את הבעיה

במידה רבה מאוד. כמו שמר שלף טוען שיש בתקנות כדי לסכן את מי התהום, ישנם גם

מומחים הסבורים שבמצב הדברים המאושר היום - אחרי שנביא בחשבון שכ-50% נמצא

בבור הרקב האטום, ורק היתר עובר לבור הספיגה - כמות הזיהום היא מזערית, אם

בכלל. כמובן שיש ויכוח בין המומחים, אך לא הוצגו בפני הוועדה נתונים חד-

משמעיים שהראו שבאיזורים מסויימים, בשכבות קרקע מסויימות, יש סכנה ממשית למי



השתייה. אולי צריך להציע הצעה נוספת - שאם באיזור פלוני קיימת סכנה, כי יש בו

מקורות מים, או כי שכבות הקרקע הן כאלה שלא מונעות את הזיהום, יכול להיות

שצריך להוזמיר לגביהם. אני דק אומר שבשלב הזה, תמיד כל הצדדים יבואו בטענות, צד

אהד יטען שזה חמור מיד וצד אחד יטען שזה מקל מדי. לכן הייתי מציע בינתיים לאשר

את התקנות, וכל צד שחושב שיש עדיין פגיעה, יביא לוועדה נתונים שמצביעים על כך,

ונדון בזה שנית.

ג' גל: למה להביא את הטענות לוועדה? שיביאו אותן למשרד

לאיכות הסביבה, כי הוא הביא את הנושא אלינו.
צ' ענבר
אם הוועדה תגיד, שהיא רוצה לקיים דיון כי הוגש לה

דו"ח שמראה שבאיזור מסויים יש חלחול אל מי השתיה

- נדון בכך שוב.

אי שלף; אבל זה לא גובר על חוק המים, נכון?
צי טנבר
אלו התקנות. הן לא גוברות על ההוראות שבחוק המים.
ד' קרפ
עצם העובדה שכולם פה לא מרוצים, היא סימן שזה

בסדר. כך אמר לי פרופי צנטנר המנוח שהיה מורה שלי

- "פשרה טובה היא זו שאף אחד לא מרוצה ממנהיי.

רי רוטנברג; האמת היא שאסור היה לאשר בורות ספיגה בבנייה

החדשה.

אי לחובסקי; תביאי 2.5 מליון דולר, ונתקין מערכת ביוב.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
למה איתן לחובסקי מתקומם כשאני אומרת - בואו

נבטיח שבבנייה החדשה לא יהיה בורות ספיגה.
א' לחובסקי
במיגזר העירוני - חד וחלק זה כך.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
אני מדברת על המיגזר העירוני.
אי לחובסקי
אני מתעסק בין השאר בנושאים של פיתוח, ואני מודיע

לך שבכל היישובים העירוניים אין בורות ספיגה.

היוייר שי ארבלי אלמוזלינו; אז למה מתנגדים לעגן זאת בתקנות?

אי לחובסקי; היתה פה התייחסות לגבי מספר של יחידות דיור.

מי ברכה; הרי כתוב "אם אין מערכת ביוב". אם יש ביוב, אין

בכלל שאלה, וחייבים להתחבר אליו. מדובר רק על מה

עושים באותם המקומות או באותן השכונות שבהם אין ביוב.

עי סולודר; אז את הבנייה החדשה צריך לבנות עם ביוב.

אי לחובסקי; אני מודיע לך שבונים עם ביוב.

עי סולודר; לא בכל המקומות. אנחנו יודעים מה קורה ביישובים

החדשים.

רי רוטנברג; אני מכירה את מקרה נווה יעקב.

היוייר שי ארבלי אלמוזלינו; רבותי, כשמתחילים לבנות באתר חדש, אין בו עדיין

ביוב. אז מה, הכל יהיה שם בורות ספיגה? שיעשו

מערכת ביוב!

א' לחובסקי; באתרים חדשים עושים מערכת ביוב.



ג' גל: כאן לא מדובר על אתרים, אלא על תוספת טל כמה בתים

בעיר.
צי ענבר
ברגע שבונים עיר, בונים מבנים שיש בהם יותר מ-3

יחידות דיור. אם ניקח בית דו-קומתי, שיש בו שתי

דירות בכל קומה, כבר צריך בשביל זה את אישור השר. אנתנו יוצאים מתוך הנתה שהשר

לאיכות הסביבה לא יתן היתר אם הוא יחשוב שיש פגיעה.
ר' רוטנברג
יש דוגמא של היישוב רעות, שהוא שיא פאר היצירה -

בנו שם המון בתים, תשבו על כל זווית של כל ספסל

וכל עמוד תאורה, חוץ מאשר על פתרון ביוב.

צי טנבר; ברעות אין שום דבר?

גי גל: אין בורות ספיגה. אבל יש צנרת ביוב?
אי לחובסקי
יש שם רשת ביוב.
ר' רוטנברג
שנוזלת לוואדיות ומתלתלת לקרקע.
אי לחובסקי
זה כבר סיפור אחר, שלא שייך לכאן.
צי טנבר
אבל לגבי ישוב חדש, הרי גם אם לכל המבנים יש שתי

יחידות דיור, עדיין מתקיים התנאי שאין אפשרות

סבירה. אני חושב שאם מקימים ישוב חדש שלם שכולו בתים של שתי קומות, אז האפשרות

הסבירה היא כן להתקין מערכת ביוב, ושההיתר לא חל פה.
אי לחובסקי
יש ברעות מערכת ביוב.
ר' רוטנברג
זה כבר נתון לפרשנות של בית-משפט.

גי גל: מדוע אתם מערבבים פה שני דברים? ברעות יש מערכת

ביוב, ומבחינת החוק הזה הם בסדר. אני מבין שאין

עוד פתרון למוצא הביוב, כשם שאולי בנתניה אין פתרון כפי שהייתם מעוניינים. מה

קורה בנתניה בתקופת שיא? כל הביוב של העיר מגיע לבור אתד גדול ליד כפר ויתקין,

שאמור להיות מכון טיהור. יש שם עודף שמוכנס לנחל, ומהנחל לים, עם כל הטינופת.

הבעיה ברעות זה המיתקן, אבל לזה אין תשובה פה. הם עוברים על כל החוקים, ולאו

דווקא על התקנות האלה.
עי סולודר
יכול להיות שפה מדובר רק על הבעיה של מוצא הביוב,

אבל בסך-הכל זו אותה הבעיה. כי לא משנה אם הביוב

מגיע למי התהום במקום הזה או במקום אחר, קילומטר הלאה - זה מגיע בדיוק לאותם

מי תהום. לא בכל היישובים החדשים יש מערכת ביוב, ואני חושבת שצריך לחייב -

בתקנות האלה או בתקנות אחרות - שבכל ישוב חדש תהיה מערכת ביוב ולא בורות

ספיגה. זה אבסורד לבנות היום בור סופג, שבעוד חמש שנים ניאלץ להחליף אותו.

אני זוכרת שכאשר את, גברתי, היית יושבת-ראש ועדת הפנים, היינו אומרים בלא-מעט

סיורים - למעלה, על פני השטח, הכל יופי, אך כאשר יורדים סנטימטר למטה זה נורא.

היום עלינו לתקן את מה שקילקלו במשך שנים, אבל לגבי הבנייה החדשה לא צריך

לחזור על אותן השגיאות. לכן אני חושבת שיש מקום, גם בתקנה הזאת, להכניס פיסקה

לגבי הבנייה החדשה, שזה יהיה כתוב פה שחור על גבי לבן.

צי ענבר: בתקנה 2, בס"ק (ב) נכתוב: "לא יתקין אדם בור

ספיגה ביתי ביישוב תדש או בשכונת מגורים חדשה".

ר' רוטנברג: אבל לזה צריך סעיף נפרד: "לא תוקם שכונת מגורים

או ישוב חדש שאין לו מערכת ביוב".
צי ענבר
בתקנות האלה האיסור הוא על התקנת בור ספיגה

ביישוב שיש בו מערכת ביוב, ועכשיו נאסור בכלל בור

ספיגה ביישוב חדש.



ע' סולודר; שלא יוקם ישוב חדש על בסיס של בורות ספיגה. למה

אי אפשר כאשר מתכננים את היישוב, לתכנן כבר את

הביוב?
מי ברכה
בשכונה חדשה הדבר מובא בפני ועדת בניין ערים, ושם

יכול להיות המתסום לאי מתן אישור.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
אבל ועדת בניין ערים לא מתנה את האישור בדברים

האלה.

מי ברכה; היא כן מתנה.
אי אלוני
הדיון גלש והעלה את הבעיה שההיקף שלה גדול יותר

מהנושא של הבורות הסופגים. אם היום מכפילים או

משלשים את בית שמש ומשרד השיכון עושה את צנרת הביוב, אבל בית שמש היא ישוב חלש

שלא מסוגל לבנות מתקני טיפול בטביל עיר הגדולה פי שניים או פי שלושה - אז זה

נופל בין הכיסאות. לכן בדברים שנאמרו פה, הכוונה לא להוראה ששוללת בורות

סופגים אלא להוראה פוזיטיבית שמחייבת להתקשר למיתקן טיהור, ואני לא בטוח אם

אלה התקנות המתאימות לכך.
צי ענבר
זה לא התפקיד של התקנות הללו. לנושא הזה צריך

למצוא מקום אתר.
רי רוטנברג
אם אנחנו כותבים הוראה, זה קצת חורג מסמכויותינו,

ושוב צריך את אישור משרד הפנים. אני מאוד מבקשת

לא לעכב את התקנות.
טי סולודר
במוקשים האלה - זורמים מי הביוב.

גי גל: אני רוצה להעיר שתי הערות. א) אם ברעות אין מתקן

טיהור, אז בנו ישוב שאין בו שום פתרון לביוב - לא

בורות ספיגה ולא מיתקן טיהור. אין לזה שום קשר לתקנות האלה, שעוסקות רק בבורות

ספיגה. ב) מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק שהגשנו כמה חברי כנסת, ואני מקווה

שהיא תבוא לדיון בוועדת הכלכלה. הצעה זו אומרת שלא יוקם ישוב חדש או לא תוגדל

אוכלוסיה בלי פתרון של טיהור, ולא רק של ביוב; כלומר, טיפול במים כדי שאפשר

יהיה לקבל אותם לשימוש חוזר. אני חושב שצריך לתקוף את הנושא אבל לא דרך התקנות

של בורות ספיגה.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
משרד הבינוי והשיכון ניצל...
אי איתו
מכוני טיהור אינם באחריות משרד השיכון. הרשויות

אחראיות, על-פי חוק עזר, לדרוש מתקני טיהור מכל

חברה ומכל יזם.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
איזה עוד שינויים מוצעים כאן?
ר' רוטנברג
בתחתית עמוד 2, תקנה 6 "תחילה" - במקום "ב-1

לחודש שלאחר חודש פירסומן ", הוועדה קבעה "שלושה

חודשים" ואנחנו כתבנו את זה. בעמוד 3, תקנה 7 ס"ק (3), קבענו שחובה לנתק בור

ספיגה ביתי "תוך שנתיים מיום התחילה". אלו התיקונים שהוועדה החליטה עליהם

והיועץ המשפטי יחד איתנו ניסחנו אותם.
היו"ר שי ארבלי אלמוזלינו
אני מעמידה להצבעה מחדש את התקנות עם כל

התיקונים, וזהו הנוסח הסופי למעשה. מי בעד? 2.

אין נגד. התקנות בנוסח הסופי הזה אושרו. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15.

קוד המקור של הנתונים