הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח כא מתוקן



פרוטוקול מס' 367

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי , ט' בשבט התשנ"ב (14 בינואר 1992), שעה 11:00

נכחו;

ש' ארבלי-אלמוזלינו -היו"ר

ג' גדות

מ' גולדמן

ג' גל

עי סוכודר

די תיכון

מוזמנים; חבר-הכנסת ח' אורון

חבר-הכנסת א' כץ-עוז

ש' אורן - סגן החשב הכללי, משרד האוצר

י ' מזוז - משרד האוצר

א' צ'בולסקי - משרד האוצר

ד' צבן - משרד האוצר

ד' לחמן-מסר - משרד המשפטים

י' ישי - מינהלת ההסדר

אי יכין - רשם האגודות השיתופיות

אי שפירא - רשם האגודות השיתופיות

יועץ משפטי; צי ענבר

כי ורון

ח' צנעני

הוראת מועצת הפירות (ייצור ושיווק), התשנ"ב-1991.

חוק הסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"א-1991 -

חה"כ ג' גל.



הוראת מועצת הפירות (ייצור ושיווק), התשנ"ב-1991

אני פותחת את ישיבת הוועדה. נמצאים איתנו: דרור צבן, ימימה מזוז,

שוקי אורן ואיריס ציבולסקי - ממשרד האוצר, איטה יכין ואכה שפירא -

מרשם האגודות השיתופיות, דוידה לחמן-מסר - ממשרד המשפטים ויוסי ישי

ממינהלת ההסדר.

התבקשתי, על-ידי שר התקכאות הקודם, כהביא כידיעת הוועדה את הוראת

מועצת הפירות (ייצור ושיווק), התשנ"ב-1991. הוראה זו עוסקת בפרי

הקרמבולה. כך נאמר במכתב אכ היועץ המשפטי של הוועדה:

"הוגשה עתירה נגד שר החקלאות ואחרים, שעניינה מתן היתר כיצא את

פרי הקרמבוכה ישירות וכא באמצעות מועצת הפירות.

סיום עומדת הוראה מכח סעיף 31(א) כחוק מועצת הפירות (ייצור

ושיווק), התשל"ג-1973 לפיה המועצה הינה היצואן הבכעדי שכ ככ

הפירות.

שר החקכאות ושר התעשיה והמסחר החכיטו כי יצוא שכ פרי הקרמבוכה

יוכל כהתבצע ישירות, בהתאם כהיתר מאת מועצת הפירות. דבר זה חייב

את מתן ההוראה המצורפח בזה.

אודה כך אם תביא בדחיפות את דבר מתך ההוראה, כמצוות המחוקק,

כידיעת ועדת הככככה שכ הכנסת.

עם קבכת אישור כי הדבר הובא כידיעת הוועדה, נוככ כהעביר את

ההוראה כפירסום ברשומות."

היועץ המשפטי שכ הוועדה יקרא את ההוראה לפניכם.

צי ענבר;

(קורא את הוראת מועצת הפירות (ייצור ושיווק), התשנ"ב-1991.)

"אנו" - הכוונה כשר התעשיה והמסחר וכשר החקכאות.

עכ-פי התקנה הזו השיווק לא חייב כהיעשוח באמצעות מועצת הפירות,

אכא היצרן יוככ כיצא את פרי הקרמבוכה, ישירות, בהתאם כתנאים שקבעה

המועצה.

א' כץ-עוז;

מדוע יש צורך בהודעה הזו, שכ שני השרים, כוועדה, אם המועצה יכוכה

לתתת את ההיתר ?

החוק דורש זאח. כפי סעיף 31(ב) כחוק מועצת הפירות (ייצור

ושיווק), אם הייצוא לא נעשה באמצעות מועצת הפירות, יש צורך בהוראה שכ

שני השרים, ובכבד שההוראה הובאה כידיעת הוועדה.

בעבר זה כא נעשה בהכיך כזה. בהוראה זו, מועצת הפירות מבקשת, יתד



עם השרים,אישור להביא לידיעת הוועדה, שהיא מאשרת לאדם פרטי ליצא

קרמבוכה.

צ' ענבר;

נסוך .

המועצה עדיין כא נתנה את האישור; השרים נתנו אפשרות כמועצה כתת

את האישור.

צי ענבר;

השרים נתנו אישור כמועצה כתת היתר ייצוא בתנאים שכ ייצוא ישיר.

האם נציג מועצת הפירות הופיע כפני הוועדה ? האם זה נעשה בלחץ

השרים או ביוזמת מועצת הפירות ? - האם התקנה הזו עוקפת את המועצה,

שמתנגדת כה, או שהמועצה מבקשת כומר: אנו אתראים רק עכ השיווק ?

השרים יזמו תקנה זו, בעקבות בג"ץ, שתלוי ועומד נגדם.

יש כהזמיו את נציג מועצת הפירות, שיסביר את הנושא כוועדה.

אנו רושמים לפנינו, כי הוראת מועצת הפירות (ייצור ושיווק),

התשנ"ב-1991, בנושא ייצוא ישיר שכ פרי הקרמבוכה, הובאה כידיעת ועדת

הכלכלה.

אנו נזמיו כוועדה את נציגי מועצת הפירות ואת נציגי משרד התקכאות,

כדי כדון בנושא זה.

חוק הסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"א-1991

עתה נדון בנושא העיקרי שכ הישיבה: תוק הסדרים במיגזר החקלאי

המשפחתי, התשנ"א-1991, שכ תבר-הכנסת גדליה גל.

מהו מעמד הקיבוצים במסגרת החוק, המונח לפנינו ?

ההצעה, כפי שהיא מנוסתת כיום, יכוכה כחוכ גם עכ קיבוצים. מתגבשת

כוונה לאמץ את הצעת האוצר, שהגורמים, עכיהם יתוכ התוק, יפורטו בתוספת

כחוק. הוועדה תצטרך כהתכיט עכ אכו קיבוצים, בדיוק, יתוכ התוק.

בינתיים, התוק הזה יתוכ, כנראה, עכ קבוצי רמת-הגולן ועל קיבוצי

בקעת-הירדן . הוועדה תצטרך להכריע לגבי שאר הקיבוצים.

אני מבקש לשמוע, בנושא הקיבוצים, גם את גדליה גל.

דן תיכון מבקש לשמוע אותי ככ פעם מתדש.

הסיבה היא, שככ הזמן מתתדשים דברים.

מיום שהתכו כדון בחוק, בכנסת ובוועדותיה, נאמר שהוא יחול על המשק

המשפחתי, על קיבוצי הגולן ועל קיבוצי הבקעה, שנמצאים בהסדר המושבים.

כמיטב ידיעתי, כא היה ערעור עכ הכככתם בתוק מאז הקריאה הראשונה.

תברת-הכנסת סולודר הציעה כצרף את הקיבוצים, שכא נמצאים באף הסדר,

בתוק. הוועדה תדון בהצעתה. נדמה כי, שהאוצר טוען כי בקשתה הינה באדר

נושא תדש. אני אתנגד כהכככת הקיבוצים בתוק הזה, כמעט קיבוצי הגולן

והבקעה.

מהי התנגדותו שכ האוצר ?

ישנה בעיה שכ קיבוצים, שאינם ככוכים בשום הסדר. יש כהתכיט אכו

קיבוצים, בדיוק, ייכללו בתוק. תכק מהקיבוצים היו בהסכם רביב, והם תכק

מהסדר המושבים. לגבי קיבוצים אכו, הסדר המושבים ימשיך כתוכ בצורתו

החדשה.

הכככת קיבוצי המתכקה כהתישבות, בתוק, הינה נושא תדש. אנו טוענים

זאת עכשיו, כדי כשמור כנו את הזכות.

היועץ המשפטי השיב לחבר-הכנסת תיכון , שכפי הניסוח הנוכחי שכ

התוק, הוא יתוכ \ם עכ הקיבוצים. עכ-פי ההבהרות, הקיבוצים, הככוכים

בהסכם רביב, ככוכים בתוק הזה.

לגבי שאר הקיבוצים, האוצר ביקש רשימה שכ הקיבוצים עכיהם יתוכ

ההסדר. בנוסף, הציעה תברת-הכנסת סוכודר כככוכ בתוק את קיבוצי המתכקה

להתיישבות של הסוכנות. נדון בהצעות הללו, כאתר ניסותן , ונעמידן

להצבעה.

הצעתי הובאה לפני הקריאה הראשונה.

אני רוצה כהכנות את תשומת-כב הוועדה כהערתה שכ תברת-הכנסת

סוכודר. כהעכאת הנושא כפני הקריאה הראשונה אין קשר כשאכה אם זהו נושא

תדש או כא. ככ נושא שיועלה, שכא הוגדר מככתתיכה, הינו נושא תדש.

לא היה צורך בהערתך, כי עדייו כא היתה הצעה להגדיר נושא מסויים

כנושא חדש. חברת-הכנסת סולודר הציעה כשנות את שמו של החוק, וחזרה בה.

אני מוכן לוותר עכ דבריי, ואתייחס לנושא כאשר הוא יועלה לדיון .

צ' ענבר;

מה קורה כתקכאי יחיד,

שמעוניין בהכיכים משפטיים רגילים, ולא במשקם אחד כככ המושב ? סוגיה

זו כא כהבנה עד תומה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אנו רוצים להבטיח בחוק, שחקלאי לא יחוייב כפנות כמשקם, אם הוא

אינו רוצה בכך ומעדיף כפנות כבית-המשפט.

ג' גדות;

השאכה היא; האם זה אפשרי ? ישנה מחוייבות קואופרטיבית כוככת

כמושבים וכמשקים הן כמושב והן כמושבים, במסגרת ארגוני הקניות וכו'.

אם אנו נאמר, שהתקכאי כא יחוייב כפנות כמשקם, כל חקלאי ירצה שבית-

המשפט ידון רק בעניינו. התוצאה תהיה, שייוותרו חובות "יתומים" עכ שכם

המדינה. יש כטפכ בתובות החקכאי היתיד, אך אין כשכות את יתר החובות.

יש לטפל בנושא בצורה כוככת.

אני מבקשת מהוועדה כדון שוב בסעיף 5(ב), בהצעת החוק.

גי גכ;

כאחר שהחוק יעבור, הוא יקבע את הכככים: כיצד כקבוע מה מושב חייב

וכו'. ישנה אפשרות כומר, שאנו מחוקקים את החוק וקובעים כככים.

בית המשפט קובע את החלטותיו על-פי החוק.

ג י גכ;

בגככ מורכבות העניין , 30 אכף תיקים, התכטנו כאפשר כמשקם לקבוע את

היקף התוב ומועדי התשכום. חקכאים ואישי ציבור רבים טענו, שאינם רוצים

כהיות אזרחים סוג בי; הם אינם רוצים משקם, שמישהו מינה להם.לכן ,

החכטנו כאפשר קביעת חוב לחקלאי, לאו דווקא ע"י המשקם, אכא גם ע"י בית

המשפט. בית המשפט יתכיט כפי כככי התוק הזה.

כגבי הקואופרטיבים, אירגוני הקניות והתקכאים, אני אביא הצהרה,

שדבר אחד כא יפגע במישנהו. נדמה כי, שאני אגיע כפתרון שיענה עכ הבעיה

שדו ידה עוררה.

אני מציעה כהשאיר אח השאכה, אם התקכאי רשאי כפנות ישירות כבית

המשפט או כא, פתוחה. אם המשקם מונה כחקכאי יחיד, החקכאי יכול לפנות



כבית המשפט ואין בכך פגיעה במערכת הכלכלית. אם המשקם מונה למושב כולו

וחקלאי מסויים בתר כפנות כבית המשפט, בית המשפט עלול להחליט שכל

הערבות, שחתמו עליה כל חברי המושב, הינה חסרת תוקף. התוצאה תהיה, שככ

התקכאים יבקשו כפנות כבית המשפט, כיתידים, בטענה שהם תתמו עכ הערבות

בדיוק כמו אותו החקלאי.

אין נושא של ערבות בחוק הזה,

קיים בתוק הזה נושא שכ תובות לאגודה.

את מעכה בעיות תשובות. אנו נצטרך כמצוא כהן פתרונות מתאימים.

גי גדות;

התוק הזה אינו עוסק בתקכאים פרטיים.

החוק תכ גם עכ תקכאים פרטיים במושבות, בערים וכו'.

בסעיף 5(ב), בהצעת התוק, כתוב: "בית המשפט רשאי בככ עת, אם שוכנע

כי מן הראוי כעשות כך, כהורות עכ צירוף צדדים נוספים כדיון בפני

משקם." - האם "צדדים נוספים" פירושו נושים אתרים ? מבחינה משפטית

"צד" הוא מי שיש כו עניין בנושא המובא כדיון .

כאתר שהתוק יעבור, יש צורך כתת תשובה כוככת כתובות, וכא כהשאיר

באגודה ספיתים שונים. אנו רוצים כהככיכ בתוק גם נושים אתרים, וכא רק

את הבנקים.

הבעיה היא, כמשכ, שתברה כהשכרת רכב אינה צריכה כהיכככ בתוק. רק

ספקים וגורמים חקלאיים צריכים להיכלל בתוק. האם תוב עכ קניית וידאו,

כמשכ, ככוכ בתוק הזה ?

י' מזוז;

תברה כהשכרת רכב כא יכוכה כהיכככ בתוק ע"י סעיף זה.

חוב על קניית וידאו אינו נכככ בתוק, אלא אם כן השופט יתכיט אתרת,

כדעתי, צריכים כתוכ כאן הכככים הרגיכים, שתכים עכ דיון משפטי.

כאשר עוסקים בקביעת תוב והיקפו הפסיקה אומרת כך: "ככ מי שנוכתותו

במשפט דרושה כצורך ישוב העניינים השנויים במחלוקת."

דבריך נכונים, אך החוק הזה אינו עוסק בחובות על וידאו או מדרצדס -

לכן , הם אינם צדדים כדיון .

צ' ענבר;

אני מדבר על החוב של הגורם החקלאי.

חובו של החקלאי מוגדר, בחוק זה, בצימצום: חובו כבנק בכבד.

איו כוונה שחוק זה יטפכ בחוב חבר אגודה על וידאו וכו'. החוק מטפל

רכוש וכד'.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבקשת לשמוע את חבר-הכנסת אברהם כץ-עוז.

א' כץ-עוז;

אני מבקש כהוסיף סעיף קטן נוסף כסעיף 5, בחוק: "מינוי שכ משקם

יכוכ שיהיה לישוב שלם, לקבוצת חקלאים, לקבוצה שכ ישובים, לאיזור של

ישובים או לגורם חקכאי בודד בתוך ישוב." - זה ייעשה עכ-פי החכטתו שכ

בית-המשפט הממנה.

כדעתי, איך כקבכ את ההחלטה, כמי ממנים משקם, בפורום פוליטי, כי

ישנם הבדכים במשמעות הפוכיטית בין איזורים שונים ואירגוני הקניות

כבין קבוצות ישובים מסויימות או תנועות. מטרת הצעתי היא כנתק את

ההתכטה, כמי ממנים משקם, מהדיון הפוליטי. אפשר להשיג זאת ע"י הסמכת

בית-המשפט הממנה כקבוע משקם, כא רק כחקכאי הבודד, בתוך ישוב, אלא גם

כקבוצה שכ ישובים, כגורם חקכאי מוגדר. בית-המשפט יקבע משקם, אם מצא

כנכון כעשות זאת, עכ-פי תביעות שהוגשו לו ועל-פי עקרונות התוק.יש

צורך ככתוב בתוק, שהזכות כהחכיט, עכ פתרון כוככ כמערכת כככית, ניתנת

כשופט.

אנו מניחים, שהשופטים, שיעסקו בנושא, מתמצאים בו. הם יוככו

כהחכיט אם כככוכ את חוב הוידאו בכככ החובות או כא. יש כהשאיר כשופט

את שיקול הדעת.

חוכשתו שכ חוק זה היא, שהוא בא כדיון כקראת קריאה שניה, כאתר

שחוק התקציב אושר. חוזקו שכ חוק זה הוא, שהוא עדיין נמצא בשכב

הדיונים כפני מערכת הבחירות הקרבה. ככן , מסקנתי היא, שהוא כא היה

צריך כצאת לאויר העוכם במדינה מתוקנת.

אני משוכנע, שבתקופת כהונתו שכ כץ-עוז, כשר החקלאות, חוק זה כא

היה נוצר כככ. כץ-עוז היה דואג כפתור את הבעיה בככים

אדמיניסטרטיביים. מדובר בנושא מיקצועי, אדמינסטרטיבי ואירגוני, וכא

בנושא שדורש חקיקה. עכינו כראות את הנושא בפרופורציות הנכונות. אין

דין דיונים בוועדה, כפני הקריאה הראשונה, שבאו כדי כיצור לחץ עכ

הממשכה כפתור את הבעיה, כדין דיונים כקראת קריאה שניה. כשחוק מגיע

כקריאה שניה, מדובר בכסף "גדול", ויש כעסוק בו ברצינות רבה. כאן ,

באים כפתור, בדרך חקיקתית, בעיה, שהחוק אינו אמור כטפכ בה כככ. חוק



זה הוא אדמיניסטרטיבי, ולא דמוקרטי.

די תיכון ;

האם החוק הזה אינו דמוקרטי, כי איו בו רוב ?

החוק הזה אינו דמוקרטי, כי הוא בנוי על שדולה מזדמנת זו או אחרת.

שדולות הן אחד המרכיבים של דמוקרטיה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

חבר-הכנסת גדות, אתה חתום על החוק הזה,

אני חתום עכ התוק, לא רק כידידו של גדליה גל, אלא גם כמי שהאמין ,

שיש צורך כיצור מנוף כפתרון הבעיה. יש כקתת slow downבחוק הזה; בשכב

זה של הדיונים בחוק, יש לדון בו ברצינות רבה. אם הממשלה עדיין חושבת

שהיא מטפכת בחרק, היא צריכה לחזור הביתה מהוועדה.

די תיכון ;

הממשכה משתפת פעולה.

יש להכין שיעורי-בית לגבי מהות החוק. אם הבעיה כא תיפתר בצורה

אדמיניסטרטיבית, סביר כהניח שהתוק ימשיך כהתקדם. אם הוא ימשיך

כהתקדם, יהיה צורך כדון בככ הסעיפים פעמים רבות, כדי להגיע כניסותים

אמיתיים ומדוייקים שכ התוק. ככן, אין פכא, שדוידה לתמן-מסר ביקשה

כתזור וכדון בסעיף 5(ב).

זוהי איננה ועדת תוקה ומשפט.

ג' גדות;

אנו דנים כאן בתקיקת תוק. עבודתנו אינה שונה מזו שכ ועדת חוקה

ומשפט לא בצורת העבודה ולא בתוצאות.

אנו מודעים כרוב, שקיים במכיאה. יש להגיע לחוק מסודר, נבון ותכם,

כדי שגם תברי-כנסת אתרים יצביעו בעדו. אני מאמין , שאי אפשר כהתקדם

בדיונים עכ התוק, כפני שתבר-הכנסת גל יביא את סיכומו כאבי סעיף 5(ב),

כי זהו אתד הסעיפים התשובים בתוק.

חבר-הכנסת גדות, בדיונים הראשונים בנושא היית פעיכ בוועדה,

וקיבלנו תכק מהצעותיך. בחכק מהישיבות, עכ החוק, כאחר הקריאה הראשונה

כא היית בוועדה. אנו מתייחסים, כככ סעיף וכככ ניסות, במלוא הרצינות,

כי אנו מודעים כמשימה הכבדה, כארדכ האחריות וכהיקף הכספים בו מדובר.

למשל, בישיבה הקודמת הספקנו כדון רק ב-3-2 סעיפים. בקשנו מהאורמים



השונים להכין את הערותיהם לגבי החוק. בשבוע הבא, יוזמנו כוועדה

עורכי-דין , שמייצגים גורמים שונים, ונציגי ארבעת הבנקים, ואנו נשמע

מה בפיהם. אנו נבקש מהם ומאתרים את הצעותיהם והערותיהם בכתב.

כאתר קריאת ככ סעיפי החוק, נרכז את ככ הצעות חברי-הכנסת ונציגי

הממשלה ונגבש ניסות הוכם שכ התוק. הניסות, שיגובש, יהיה בסיס כדיון

מדוקדק נוסף בוועדה. בעקבות הדיון הזה תיערך גם הצבעה. אכ כך כתשוב,

שאנו מתייחסים כתוק בקכות ראש.

ניסיתי להפנות את תשומת ליבכם לחשיבות החוק ותוצאותיו, בטרם

תתקבכ התכטה מסויימת.

אנו מודעים כמורכבות התוק, ומתייחסים כככ סעיפיו בכובד ראש.

נמשיך בדיון עכ סעיף 5(ב).

ד י כתמו -מסר;

שאלתי את חבר-הכנסת גל, אם הוא מתכוון שיהיה הכיך שכ פשיטת-ראכ

אמיתית, כפיו כא רק אורמים חקלאיים עם חובות חקלאיים יפנו כמשקם, אכא

אם כככ הנושים של החייב, כמו סוחר הוידאו. הוא הביע דעה שונה מזו שכ

כן . כפי תשובתו, סעיף 5(ב) פירושו תוק אתר

מזה שהתכוון אלין חבר-הכנסת גל.

כא כך הדבר. ראשית, עד מועד הקריסה, התקכאים קיבכו את רוב

התשומות החקלאיות דרך האאודה ואין כהם בעיה. אבכ, ישנם תובות אתרים:

תבר כקה משכנתא, באופן אישי - איננו מתכוונים כהתיכ את התוק עכ תוב

זה. כעומת זאת, כאשר מדובר בכושר ההתזר שכ החקלאי, אין מנוס מהכככת

נכסיו, שנמצאים מחוץ לאגודה.

קיימת אי-הבנה מסויימת. אנו עוסקים בתוק, שנותן זכות לחקלאים, אך

אי אבשר כשכוכ את זכות האזרח, שהינו בעכ תוב שכ התקכאי, כתבוע את

התקכאי כבית-המשפט. העובדה, שאנו מעניקים הקלות לחקלאי, אינה אומרת

שהמתוקק יכוכ, בהזדמנות זו, כשתרר את התקכאי מככ תובותיו האתרים.

אתה אומר, שאין מורטוריום עכ ככ התובות.

אינני תושב, שיש מורטוריום כככי בתוק הזה. בית-המשפט צריך כהתכיט

בסוגיות כאלה.

התוק מדבר עכ חובות תקכאיים, וכא עכ תוב שכ משכנתא או וידאו.

סעיף 2, בהצעת התוק, אומר: "אין כהמשיך או כפתוח בהכיך לגביית חוב

נאד אורם חקכאי או נאד נכסיו...אלא בהתאם להוראות חוק זה". "חוב"

מואדר כ- "תוב בסיסי או תיוב אתר...".



"חוב בסיסי" הוא חוב, שמקורו באשראי שניתן כגורם חקכאי - זה אינו

כולל חוב משכנתא או חוב על קניית וידאו.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

זה, בדיוק, מה שחבר-הכנסת גל טוען .

נכון , אבל חבר-הכנסת כץ-עוז טוען אחרח. הוא טוען , שיש כהשאיר את

ההחכטה, אם לכלול חובות כאכו בחרק, כשיקוכ דעת של בית-המשפט.

אדגים את דבריי: חקכאי בעכ חובות, שהם תוצאה שכ אשראי חקלאי, פנה

למשקם, והאחרון מטפל בחובו. כתקכאי יש גם חוב שכ משכנתא, אך אין כו

אפשרות להחזירה - הבנק, שנתן כו את המשכנתא, כא ככוכ בחביכת החוק

המטפכת בו. אינני יכוכ כמנוע מהבנק כתבוע את החקכאי עכ חוב המשכנתא.

ככן , כדעתי, יש כתת כשופט, שמרכז את נושא חובות החקלאי, את האפשרות

כקבוע אם התוב הזה ייכלל בחבילת החובות המוסדרים בתוק או כא. מבחינה

פרקטית, הצעתי תשפר את מצב החקלאי: יש צורך בכונס אתד עכ ככ החובות.

אני טוענת, בעקבות דבריך, שזהו נושא חדש.

עי סוכודר;

בסעיף 2, בהצעת החוק, נאמר: "אין להמשיך או לפתוח בהליך...נגד

אורם תקכאי או נגד נכסיו..." - נילסי החקלאי הם לאו דווקא חקלאיים,

מדובר אם עכ הטלויזיה או הוידאו, שיעוקלו.

אני מבקשת לשמוע את אלה שפירא מרשם האגודות השיתופיות.

ראשית, חוק זה אינו מיועד כהתכיף את פקודת פשיטת-הראכ, כאבי

חקלאי יחיד. כלומר, בהחלט, עשוי להיווצר מצב, שאחרי שהמשקם סיים כטפכ

בחוב, המואדר בחוק, לקבוע יכולת החזר וכו', יבואו נושים אחרים עם חוב

כנאד החייב. הם יפתחו נגדו הליך לפשיטת-רגל בבית-משפט, כי כא תהיה

יוחלט, בשכב מאותר יותר, אותו כושר התזר מצומצם שנותר

לו על-ידי בית-המשפט, שממנה כו נאמן בפשיטת-הרגל.

כיום, המשקם אינו נאמן בפשיטת-ראכ; הוא, בסך-הככ, נותן פס"ד נאד

התייב - מהו חובו, המוגדר בחוק, ומהן ההפחתות שהחוק נותן לו. תביעות

יכוכות כהתבצע בו-זמנית. כדעתי, השאכה, מה יקרה בהמשך ההכיכים, עדיין

פתוחה.

שנית, משרדנו סבר, שהפתרון הנכון הוא פתרון קבוצתי. כאתר הדברים,

שנשמעו בדיון זה, אני משוכנעת בכך יותר. כמשכ, 20 תייבים מנהכים 20

הליכים שונים, לא בהכרח בפני אותו. שקם - האם המזכיר המסכן שכ האגודה

ייצא את כוכם ב-20 דיונים שונים ?! בנוסף, עשויים כהיות דיונים עכ

אופן ניהול הספרים באאודה. אכה הן ראיות מתקופתו שכ אותו מזכיר. האם

המזכיר יצטרך כהוכיח במקרה שכ 60 חברי מושב, שהיה חיוב שכ ריבית

דריבית בכחי חוקי ?! - המערכת המשפטית תיסתם ותיסאר. יש האיון בפתרון

איזורי, שמסדיר את הנושא בבת-אחת. הפתרון האיזורי רואה את ככ הנושא:



מצינור האשראי, שהוא בד"כ ארגון הקניות, דרך המושבים ואגודות המים

ועד רמת חברי המושבים.

כולנו, בצער רב, רואים את התוק הזה קורם עור וגידים, ולא רואים

הסדר וולנטרי שפותר את הבעיה. התוק הזה עובר, כי אי אפשר "לסחוב" את

המצב בחקלאות זמן רב מדי. יש לחשוב על פתרון , שמאפשר כפתור את הבעיה

בעכות ובפרק זמן סבירים. איתרדי דיונים פותרים את בעיית צירופם שכ

נושים רבים.

כאבי התוב החקלאי, כפי שדוידה ציינה, הבעיה שכ פשיטת הרגל

והנושים האחרים, נותרה פתוחה, והיא עכוכה לגרום לסיבוכים משפטיים

בכתי אפשריים.

עומדות בפנינו שתי אפשרויות: ל"רדת" מהנושא הזה לגמרי או כפתור

אותו ב"גדול". ככ דרך ביניים אחרת תסבך את החוק יותר. כמשכ, כא ניתן

כהבתיו ביו חוב פרטי לחוב של האגודה. זה מסתבך, כשמספר בנקים

מעורבים, אך אתן דוגמא שכ מעורבות בנק אחד בכבד. אם יבוא נושה אחד,

כפני ההסדר, הוא יקבכ את מכוא התוצאה שהשופט יאזור עכ החקלאי,

ותיוותר יתרה קטנה, ממנה אפשר כהמשיך וכהסדיר את תובות המושב כולו.

המשקם פותר את הבעיה כאבי עכ המושב, אך בחובות

המושב ככוכים אם תובות פרטיים, שאי אפשר כבטכם. הסוחר הפרטי יפסיד

מכך וכא המדינה, כי חובות החקכאי כלפיו לא ייפרעו. זהו חוק אנטי-

מכרת וידאו לחקלאי, ולא קבלת תמורה, כספך

הונח עכ קרן הצבי. אסור כנו כהמשיך כדון בחוק שמאפשר תופעה כזו.

לצערי, אי אפשר יהיה להגיע כהסדר אדמיניסטרטיבי, ככן יש להזמין

את שרי האוצר והתקכאות כוועדה וכהסביר כהם כמת כסף עומדת המדינה כשכם

כא רק ממקורותיה, אלא גם ממקורות פרטיים. אי אפשר כהמשיך כדון בתוק,

ככ עוד כא נמצא פתרון לסוגיה הזו - אי טיפול בה הוא מעשה עוולה נוראי

ככפי אנשים פרטיים. נציגי הממשכה, הנוכחים בדיון , אינם מסוגלים כקבכ

החכטוח. יש כהזמין כוועדה את השרים ואת האנשים המתיימרים להיות בעלי

עכות התוק והיבטים משפטיים שלו.

בנוסף, יש כהסביר כהם, שבעקבות תוק זה תבואנה שדוכות שונית, שנפגעו

מהמצב בתקכאות או מתוצאות החוק, כמו: בעכי מכאכה זעירים, סוחרים

פרטיים, בוני כוכים וכו' - חובו של החקלאי אינו, בהכרח, חרב קבוצתי.

לצערי , החוק, שכפנינו, הינו חוק בכתי אפשרי.

אני עוסק בחוק הזה זמן רב, ומנסה כמצוא פתרונות כבעיות השונות.

אם תזמין אותי כהצבעה, אצביע בעד החוק.

נקודות המוצא שכ החוק הן: א) המשבר הנובע מהמערכת האירגונית החקלאית.

ב) חוות דעת משפטיות, שהואשו כבר כפני 4 שנים, האומרות כך:

1) תבר כא יצטרך כשאת באין גרעונות שכ מפעלים איזוריים.

2) מרבית ה"סדינים", שבגינם נתבעים התקכאים, הם "סדינים" פסוכים.

אם ישנן חוות דעת כאלה, מה הטעם בחוק זה ?

לגבי חלק מהחקלאים, בג"ץ כבר קבע, אבל לגבי חלק אחר

הוא עדיין לא קבע, והדיונים יימשכו מספר שנים נוספות. בינתיים,

משגעים את כל החקלאים.

בהצעת התוק הזו לא התכוונתי לשחרר את המושבניקים או את חקלאי

המושבות מתשלום חובות, שכא נעשו דרך המערכות שקרסו. להיפך, אני בא

להגן על מה שאמר גדעון גדות.

חקלאי, שבא לבית-המשפט, כאחר שכבר מונה כו משקם ע"י שופט, יאמר

אינני יכוכ כשכם את החוב עכ קניית הוידאו - האם ישכחו אותו

לבית-הסוהר ?

מדובר עכ יכוכת ההתזר שכ אותו חקלאי.

את מפתיתה את יכוכת ההתזר ע"י אמצעים אדמיניסטרטיביים, אך כא

מסדירה את החזר התוב עצמו.

המשקם קובע את חוב התקכאי ע"י שהרורו מערבות. הוא מחשב את תוב

התקכאי ככא ריבית הנשך, וכך מסתיים ההכיך. אם התקכאי מאיע כמצב שכ

תוסר יפוכת התזר (אינו מסואכ כהתזיר את חובו), המשקם מחשב כו אם את

תובות הו ידאו, המרצדס וכו'. אם הסתבר, שאתרי שהמשקם נתן כתקכאי מתיקה

נוספת, ע"פ כמה שנקבע, התקכאי עדיין כא יכוכ כשכם את תוב הוידאו ושאר

התובות, מתבצע הכיך שכ פשיטת ראכ - ואז, כא מצטרפים החובות האחרים.

בית-המשפט יתכיט מהם הסכומים שישוכמו כבנק ומהם הסכומים שישוכמו

כסותר הוידאו הפרטי.

ג' גדות;

עדיף שיהיה שופט, שממונה עכ ככ החובות, כבר מההתתכה, והוא יתן

לא ייוותרו ספיתי תובות.

בישיבה הקודמת שמענו, שהמערכת המשפטית מתנאדת כקתת עכ עצמה מעמסה

שכ 30 אכף תיקים.

אינני רוצה, שהתוק הזה ישתרר אדם, שכקת משכנתא עם 5 ערבים,

מחובו.

הדואמא, שנתת, מתזקת את דבריי, מכיון שהתוב יפוכ עכ הערבים וכא

עכ החייב, אדכיה אכ, אתה רוצה כהטיכ את תשכום התוב עכ מי שאינו

מושבניק.



אינני אומר זאת. המושבניק חייב כשכם את תרבו.

אני רוצה כהסביר את דברי חבר-הכנסת גדעון גדות. אלמלא פרשת משבר

החקכאות המושבניק יכוכ היה כשכם את תוב הוידאו שלו, וכא היה צריך

לגייס ערבים. גדליה גל, אתה אומר: מאחר והתקכאי כוקת חלק בהתזרת התוב

החקלאי, איך כו אפשרות כשכם את חוב הוידאו. התוצאה: אתה מטיכ את

תשכום תוב הוידאו שכ התקכאי עכ הערבים.

אם יתברר, שיש כו תובות נוספים במסגרת המושב, הם ייכככו במסגרת

יכרכת ההחזר שלו. אם אין כו יכוכת החזר, איו כו פתרון .

לדעתי, יש צורך בשופט שיטפל במיכלול הבעיות.

אם אתת אומר שהתוק הזה תכ עכ הייצור החקכאי ושיש כהוסיף כחוק

שופט שיטפל בבעיות הללו, כפי הכככים במדינת ישראכ, אני מסכים. אינני

רוצה כהרתיב את החוק מעבר לכוונתו המקורית.

המושבניק חייב לשלם את החובות הפרטיים כמו ככ אזרת אתר במדינה.

המדינה אינה צריכה כפרוע לחקלאי את החוב עכ הוידאו.

חי אורון ;

כפני 8 שנים, חקלאי נסע לחו"ל דרך מחכקת הנסיעות שכ תנועת

המושבים, וחרבו רשום בכרטיסו באגודה. האם חוב זה נכככ בחוק ?

הכככת החוב הזה בחוק תלויה במטרת הנסיעה: לטיול או למטרה אתרת.

חי אורון ;

התקכאי קנה מכונית, וחובו עכיה רשום בכרטיסו באגודה. המכונית

משמשת אותו בשכיש מהזמן כצורכי עבודה ובשני שכיש - לטיולים. האם גם

במקרה כזה התוב ייכלל בחוק ?

יש כתת תשובה, כככ הבעיות, בצורה מרוכזת וכוככת.

אני חוזר ואומר, שאת חוב הוידאו החקכאי חייב לשלם במלואו. אני

מקבכ את הטענה, שבסופו שכ דבר, המשקם יתן תשובה כוככת כבעיות: חכק

מהחובות ייקבע כפי חוק זה וחכק - כפי חוקי מדינת ישראכ.

נכון .



גדליה גל,בדבריך, הוצאת את החוק הזה מכלל חוקי מדינת ישראל.

חקלאי, שנסע לחו"ל, חייב כשכם את חובו, כי זה אינו חוב שניחן כו

"מבנק כצורך ייצור חקכאי או תעשייתי", כנאמר בהגדרת "חוב בסיסי"

בסעיף 1, בהצעת החוק.

צבי ענבר, אינך יכוכ כחוקק חוק, אם אינך מכיר את המערכת היטב.

אינני מכיר את המערכת, אך אני יודע כיצד כקרוא חוק. תפקידי כומר

אם תכתבו ניסוח ,Xמשמעות החוק תהיה Y.

אם רצונכם בניסוח, שיתאים לדרישותיכם, עליכם להסביר היטב את הבעיה.

למשל, בישיבה הראשונה, שכאחר הקריאה הראשונה, ביקש חבר-הכנסת

פורז כהתיכ את התוק עכ ככ התייבים במדינה. אנו נדון בבקשתו וגם נערוך

הצבעה.

סעיף 5(ב), כפי שהוא מנוסח כיום, פירושו: קיים חוב, שיש כו האדרה

מצומצמת בחוק. החוב הזה הינו נאד "אורם חקכאי", שאף הוא מואדר בחוק.

בסעיף 3, בהצעת החוק, נאמר: "הליך לגביית חוב יתנהכ בפני משקם שימנה

בית המשפט..." - הגורם החקכאי פנה כמשקם כטיפוכ בחובו. המשקם מונה

כחוב מסויים בכבד. בית המשפט יכוכ כהורוח עכ צירוף שכ צדדים נוספים,

וכא כאבי חוב נוסף. כדעתי, המשקם אינו יכוכ כחרוא מעבר כחוב הנוסף,

שעליו הוא מונה.

אני מבקש מצבי ענבר:

1) כנסח אח החוק ברוח דבריו שכ חבר הכנסת כץ-עוז.

2) יהיה צורך בשופט בתפקיד שכ משקם, כי הוא צריך כקבכ החכטות אם כאבי

וידאו או מרצדס. צריך שיהיה כשופט כפחות מעמד שכ

בוררות מחייבת.

איו צורך בכך, התוק הזה מעניק כו מעמד שכ בוררות. בסעיף 8, בהצעת

"בכפוף כהוראות חוק זה יחוכו עכ דיון בפני משקם הוראות

פרק די כחוק הבוררות והתוספת כחוק..." - יהיה כו מעמד שכ בורר.

האם הוא יוככ להחליט אם בנושא שכ חוב וידאו חיצוני ?

חוב חיצוני עכ וידאו אינו ככוכ בחוק, כי הוא אינו חוב חקכאי.

הוידאו ככוכ ב-"נאד נכסיו", שבסעיף 2 - ההוצאה לפועל תוכל כעקכ את

הוידאו.

צבי, אני מבקש שתנסח את התוק ברוח דברי חבר-הכנסת כץ-עוז,אם

דברי כץ-עוז מחייבים שופט, אני אבקש להצביע בעד שופט, בכל מקרה.

חבר-הכנסת גדות, הצעתך, לכלול גם חוב על וידאו בחוק, תפגע בנושים

הקטנים. חקכאי שקנה וידאו מסותר קטן וכא פרע את חובו, הסוחר מחייבו

בריבית על האשראי הזה. התוק הזה אומר, שהסוחר כא יוככ כתייבו בריבית,

הנושים הקטנים ייפגעו, אם ייכללו

בחוק.

אני מבקש מצבי ניסות אכטרנטיבי, שימנע, בדיוק, את מה שאת אומרת.

החוק הזה אינו מטפכ בחוב התקכאי כנושים אתרים. ככומר, נושים

אתרים זכאים כגבות את חובם במכואו. הכככת תוב זה בתוק פירושה,

שהנושים האחרים לא יוכלו כגבות את תובם, כיון שכושר ההתזר שכ התקכאי

הוא מצומצם. אם הם ייכככו בחוק, הם ייפגעו יותר.

נכון . תוב התקכאי כסוחר הו ידאו, הוא תוב שחוק זה אינו תכ עליו.

הסותר יוככ כגבות את תובו במכואו "כנגד נכסיו" שכ התקכאי.

ראשית, אני תומך בצורך בשופט, שיוככ כהתכיט בבעיות השונות.

שנית, תבר-הכנסת גכ, מוכן לתמוך בנו בנושא שהעלינו ולדאוג שכל

התובות שאינם תקכאיים יידונו.

הכוונה היא כחובות שאינם דרך האגודה.

המשקם מטפכ בחובות חקלאיים שהם דרך האגודה. חובות פרטיים, אפיכו

אם הם תקכאיים, יידונו כפי חוקי מדינת ישראל.אני וכץ-עוז מציעים

כיעכ את המערכת עכ-ידי כך, שיהיה גורם אחד שידון בככ התובות, ואז כא

יהיה צורך כככת משופט אתד כמישנהו בקשר כחובות שונים. אני מבקש מצבי

ענבר כתת ביטוי כהצעתנו בנסחו את התוק.

התוק הנוכחי אינו בנוי כפי דברי תבר-הכנסת גדות. גם אם יהיה שופט

כאתר שפסקתי את תשכומי החקלאי, בהתאם לחוק

הזה, כא נותר כתקכאי כסף כפריעת תוב הוידאו או המרצדס.

אם יקרה כך, השופט ישכח את התייב כבית-הסוהר.



חי אורון ;

מודל החוק, שאתה מציע, מנוגד כרעיון החוק של גדליה גל.

דברי חבר-הכנסח גדות אינם מנוגדים כדבריי. אם יחברר שלאחר החכח

כללי החוק הזה על החקלאי, הוא אינו מסוגל להחזיר את חובו, רכושו

יילקח כדי לממש את חובו לסוחר הוידאו. אם אין כחקכאי רכוש, דינו יהיה

כדין ככ אזרח המדינה.

לגבי ההצעה, שיהיה שופט אחד, שיטפכ בכככ החובוח. אני אשקול את

הנושא ואמצא כזה חשובה.

צי ענבר;

חבר-הכנסת גדות, האם אחה מעוניין כחח כשופט שיקוכ דעח מוחלט ?

אני רוצה, שההחכטוח תהיינה במסגרת ביח-משפט.

החוק מטפכ בנושים, שכא כקחו סיכון וקיבכו בטחונות, כהם אנו

מוחקים את רוב החוב.

אני מדבר עכ שכושה סוגי חובות:

1) חובות בחוך המערכת - ייקבעו במסגרת שכ המשקם.

2) חובות לא חקלאיים מחוץ כמערכת.

3) חובות חקלאיים מחוץ כמערכת.

אני מבקש, ששופט יקבע תשכום שכ 100% לשני סוגי התובות האחרונים.

במסגרת המשקם יימחקו 90% מהחוב כפי כככי החוק הזה. מדובר כאן

בתרבות, שהם כנאד בטחונות. כלומר, בתנאים אתרים הם היו יכולים כממש

את החרברת רכקבכ עדיפות עכ פני ככ הנושים האחרים. חבר-תכנסח גדות

יוצר קביעה חדשה, שמשנה את המצב. הרא מבקש, שהנרשים האחרים, שכא היו

מובטחים ושכא היה כהם סיכוי כאבות את חרבם, יקבכר 100%. לעומת זאת,

מי שהיה כו סיכוי ממשי כאבות את תרבו כא יקבכ דבר.

עכינר כדעת, שמדובר ב-250 ישובים. יש כפתור את הבעיות בצורה

מרוכזת.

היו"ר שי ארבכי-אלמוזלינו;

המדינה כא צריכה כשכם את ככ תובותיהם שכ אזרחיה, ספסריה וכו'.

סוחר הוידאו כא צריך כשכם אח חובוח המדינה.



ד' לחמו -מסר;

אם אדם חי בעיר, ואינו יכוכ כשכם את חובות הוידאו והמרצדס שלו,

הוא הולך כפשיטת-רגל - בעלי חובו מקבלים כסף באופן יחסי כפי "פרי

קומו" לחובה, בכפוף כדיני קדימויות וכו'.

כפי דברי גדעון גדות, 90% מהחובות החקלאיים יימחקו. לעומת זאת,

חובות ספקים ישולמו ב-100%, ויהי מה. מה יקרה כאשר ישנו חייב, שהוא

בכתי סוכוונטי ? יש כזכור שקיימים סוגי חקכאים שונים.

יש להגדיר בחוק קריטריונים, כפיהם יחכיט השופט. עליכם להדגיש,

למשל, שאם איך כתקכאי יכוכת החזר, הוא יצטרך לעזוב את ביתו כדי לשלם

את חובו. דבריי אינם מובנים מתוך החוק הנוכחי, וכמשקם אין סמכויות

כאלו.

את די מוכשרת כדי להחליט אם השופט יחכיט במסגרת רגילה, שמצריכה

מעמד שכ שופט, או במסארת מיוחדת.

אחזקת שופט במערכת עוכה כמדינה כסף רב.

אם כא יעשו זאת עתה, יהיו בעתיד עירעורים לבתי-המשפט, והם יעכו

כסף רב יותר.

הצענו, שיהיה משקם במעמד שכ נאמן שכ פשיטת-רגל. דרך אאב, בפשיטת

ראכ הנאמן קובע כמי משכמים וכמה, וכא בית-המשפט. כנאמן ישנן סמכויות

רחבות כקבוע את היקף התוב ולהמליץ עכ מתן הפטר. אם רצונכם בהכיך

פשיטת-ראכ, שמותאם כמערכת החקכאית, אזי יש צורך במשקם. כפי סעיף 6,

ייפנו חקכאים כעורכי-דין פרטיים, שיארפו הון רב מהיצוא הזה. במקום

זאת, אנו מציעים כיצור אאף אצכ כונס הנכסים הרישמי שייקרא: "אאף

ההסדר החקלאי" או כיצור משרד עכ כנושא. כאאף זה תהיינה סמכויות כטפכ

בככ חובות המערכת החקלאית.

תבר-הכנסת אדות, כשאתה מציע כהחזיר 100% לנושים מחוץ למערכת,אתה

מבדיכ בין חקכאי במערכת כזה שמחוצה כה.

א' כץ-עוז;

מדובר בחובות חקלאיים, וכא בחקכאים. חוב חקכאי חיצוני הוא כאשר

תקכאי קנה את החממה ישירות מהמפעכ, ואילו חוב חקכאי בתוך המערכת הוא

כאשר הוא קנה את החממה דרך האגודה.

אי אדות;

עכ פי תפישת עולמי, אדם צריך לשלם את ככ תובו ב-100%. השופט הוא

שיחכיט, אם החוב נמדד במסארת טיפוכ שכ חובות שישולמו במלואם או

במסארת טיפוכ בו מוחקים 90% מהחוב. אם הטיפוכ בחובות, כעת, יהיה כוככ

ומרוכז, ייחסכו מהמערכת המשפטית עירעורים עתידיים רבים.



בנוסף, קיים ההיבט הציבורי של החוק. אסור שהנושים הקטנים ירגישו

פגועים ע"י החוק. זה עלול לפגוע, בעתיד, בחקלאי, כאשר הסוחר הקטן כא

יסכים כמכור כהם, מחשש שכא יקבכ חמורה לשירותיו.

החרק הזה צריך להיות מגובש, מבחינת הנושא ועל מי הוא חכ. בנוסף,

הוא צריך להיות גמיש, מבחינת היכוכת כתפקד במסגרת חוקי המדינה בכי

להפלות אזרחים לטוב או לרע, למעט ההפליה כטובה, שנעשית במסגרת המשקם.

ד' לחמו -מסר;

אני מבקשת כהשאיר את סעיף 5, בהצעת החוק, פתוח. אני צריכה כדבר

עכ כך עם הממונים עלי, כאו דווקא הממונים הישירים.

יש כך שהות שכ שבוע להתייעץ בנושא.

(קורא את סעיף 6, בהצעת החוק).

1) לגבי "משקם" - אם תחקבכ ההנחה, שהוא בחזקת מפרק או נאמן כפשיטח

הרגל, אזי, לפי תקנות פשיטת הרגל, הוא חייב כהיות שופט. זה צריך

להיות כתוב כאן , וכא בתקנות חדשות. אתרת, יש כשקוכ הוצאת תקנות

מיוחדות, שתיקבענה מי יכוכ כהיות משקם. כדעתי, כמשקם צריך כהיות

מעמד שמאפשר כו כטפכ בכככ החובות. מעמדו צריך כהיות כמעמדו שכ מי

שמטפכ בהכיך פירוק שכ רשם האגודות השיתופיות, ואז כא יהיה צורך

בתקנות חדשות.

2)לגבי סעיף 6(ב) - ממי מקבכ המשקם את גמולו ? צריכה כהיות האדרה

מדוייקת שכ מקור המימון .

המשקם מקבכ אח אמוכו מהחייב. יש כהבדיכ ביו עו"ד פרטי כבין עו"ד

מימסדי . הצעה זו עוסקת בעו"ד פרטי.

ישנם 4-3 מקורות מימון אפשריים. יכוכ כהיות, שאפשר כממן את אמוכ

המשקם מתוך ההוצאות שכ מינהכת ההסדר.

מינהכת ההסדר אינה קיימת יותר.

אני בעד הכיך מרוכז, וכא בעד הסכמים שונים שנחחמים עם עורכי-דין

חקלאי יחכיט כחת כעורך-הדין שכר X, אם זה יצכית כמתרק כו

90% מהחוב.

אני מציע, שנציאי המשרדים השונים יבואו, אף הם, עם הצעות והערות.

איננו יכולים להציע כאן דבר.

אנו ננסה לתת תשובות על כל השאלות שמתעוררות בדיון ,

לגבי סעיף 6(ב), יש להגדיר במדוייק את מקור התשלום, אם זה הרשם

או האפוטרופוס, במסגרת קריטריונים ברורים.

ד' לחמו -מסר;

נכון .

אמרתי, פעמים רבות, שמתוך 30 אכף תקכאים 10 אכף תקכאים כא יצטרכו

טיפול, כי הם אינם חייבים דבר. איך "כנפח" את הבעיה מעבר לגודלה

האמיתי .

אני תומכת בכץ-עוז, ואינני רוצה שיהיו עורכי-דין פרטיים בתוק.

בעבר, חקכאים נאכצו כשכם לעורכי-דין , עבור ייצוגם, שכר גברה.

אני מבקשת לענות לחבר-הכנסת כץ-עוז. מפרק ונאמן מקבלים את שכרם

מקופת הפירוק, ותשלום שכרם הינו בעדיפות ראשונה.

מאתר ורוב הפירוקים הינם בכתי סוכוונטיים, הוצאות הפירוק, בסופו

שכ דבר, נופלות עכ הנושים וכא עכ תברי האגודה, כמתבקש. תברת-הכנסת

סוכודר צודקת באומרה, שהתברים יצטרכו כשכם כסף רב לעורכי-דין , כצורך

ייצוגם בדיונים השונים.

אם התקכאי יבתר כפנות כמשקם, יש כהנית שהוא כא יצטרך עו"ד. אם

הוא בותר כפנות כבית-המשפט, הוא כוקת עכ עצמו את האפשרות כהוצאות

כספיות גבוהות יותר.

מקור המימון שכ המשקם צריך כהיות מוגדר בתוק, בין אם המקור יהיה

קופת הפירוק והנושים ובין אם יימצא מקור תקציבי במסגרת אתידה, שבה

המשקמים הם עובדי משרד המשפטים, אגף הרשם וכו'.

קבענו, שמקור המימון יוגדר. בתקנות, וחבר-הכנסת כץ-עוז מבקש

כהגדיר אותו בתוק. אנו נעשה מאמץ כעשות זאת, כמרות שאיגי רואה ככ

פסוכ בהגדרת מקור המימון בתקנות.

כפי הניסוח של סעיף 6, הכוונה היא למערכת פרטית שתסדיר את החובות

- אני מתריעה עכ כך בתוקף תפקידי כעורכת-דין במשרד המשפטים. אנו

אמרנו לממונים עלינו, שאבוי לנו אם יהיו עורכי-דין , כמשקמים, עם

תקנות שסר טירתה הדומות כתקנות פירוק ופשיטת רגל. הצעתנו מגובשת

ומוכנה, אך כא אושרה עדייו ע"י הממונים עלינו. כאשר אקבל אישור על

הצעתנו, נבוא איתה לוועדה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

האם המשקם הינו גוף מימסדי מסויים או

אדם. עתה, נמשיך בקריאת הצעת התוק; נקרא את סעיף 7.

(קוראת את סעיף 7: "תפקיד המשקם יהיה כהכריע בסכסוכים בכל הנוגע

כתוב שכ אורם חקלאי, ובכככ זה - כמועדי התשכום וכהיקף החוב.")

מה פירוש "כהכריע בסכסוכים" ? מהם הכככים והעקרונות, כפיהם המשקם

מכריע בסכסוכים ?

הכככים מופיעים בסעיף 9.

ד' לחמן -מסר;

בהנהה שכוכם עומדים בתנאים שכ סעיף 9, יש צורך בעיקרון שכ

שיוויון בין הנושים. האם ישנם נושים בדיו קדימה או כא ?

סעיף 7 אומר, שהמשקם צריך כהתכיט מהו היקף התוב, שהתקכאי ישכם,

ומהם מועדי תשכומיו. בנושאים אכו הוא יתכיט כפי הכככים שבסעיף 9.

כפי איזה קריטריונים נותנים את הכסף כנושים

השונים? - יש כמצוא מענה לשאלה זו,

י י מזוז ל

סעיף 7 עוסק בהיקף התוב ומועדי התשכום. ישנה בעיה של קיום התוב,

שסעיף 9 אינו מטפכ בו כלל; עכוכ כהיות ויכות ביו התייב כנושה, כגבי

קיומו שכ התוב.

סעיף 5(א) מעניק את הסמכות משקם כקבוע אם קיים תוב או כא.

כפי אכו כככים יקבע המשקם את קיומו שכ התוב. סעיף 9 עוסק בהסדרת

ריביות בכבד. יש כתת תשובה כנושא קביעת קיומו או אי קיומו שכ התוב.

אני מבקש ככתוב בסעיף 7: "תפקיד המשקם יהיה כהכריע בדבר התזר

התובות לחייבים השונים, אשר תביעותיהם הוגשו כבית-המשפט." - כמשקם



יהיה מעמד, שמאפשר כר כהחכיט כמה יקבל כל אחד מהנושים, גם נושים שהם

מחוץ למסגרות החקכאיות. ההחכטות תיעשנה כפי קריטריונים, שיתקבלו. אני

אעדיף פריעת חוב לנושים פרטיים, שהשקיעו את כספם ועמכם, כפני פריעת

חוב כנושים ציבוריים או ממככתיים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזינו;

מי יחזיר את החוב כבנק י

א' כץ-עוז;

נקודת המוצא שכי היא, שהמדינה אחראית. הבנק הוא המדינה ולכן

אעדיף, בפירוש, את הקבלן הפרטי הקטן .

בנוסף, דיונים עכ החובות נגררים זמן ארוך. אני מעוניין בכונס

אחד, שימונה כככ חובות החקלאי, וכא כמה כונסים לסוגי חובות שונים.

אני מבקשת מנציגי המשרדים כהציע את הצעותיהם והערותיהם עכ החוק.

ד' צבן ;

איננו מוסמכים כהציע הצעות. אנו כאן , כי אתם מחייבים אותנו כבוא.

זה הדבר המוזר ביותר ששמעתי במדינה הזו.

כאשר השרים והממשכה מתנגדים כחוק, פקידי הממשלה אינם יכוכים

כעשות דבר, כי ידיהם כבוכות.

היו"ר ש' ארבכי-אלמוזלינו;

הם שומרים כעצמם את זכות השתיקה.

אנו נמשיך כדון בהצעת החוק הזו בשבוע הבא.

אני נועכת את ישיבת הוועדה.

תודה רבה ככוכם.

הישיבה ננעלה בשעה; 13:00.