ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 30/12/1991

מצוקת ערי הפיתוח

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 359

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני כ"ג בטבת התשנ"ב (30 בדצמבר 1991) ,שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: שי ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

מ' גולדמן

פ' גרופר

ע' זיסמן

ע' סולודר

א' פורז

ד' תיכון
מוזמנים
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים

חבר-הכנסת י' גולדברג

תבר-הכנסת י' צור

ראש עירית יבנה י' ברוס

ראש עירית דימונה א' ללוש

ראש עירית בית-שמש שי פדידה

א' בר - מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

ר' אייר - סמנכ"ל השלטון המקומי, משרד הפנים

י' ביננפלד - מ"מ ראש המועצה חצור הגלילית

א' לתיאני - מ"מ ראש עירית עכו

עי לוטן - סאן ראש עירית צפת

ע' רודריג - סאנית ראש העיר נצרת עילית

מי שיבס - סאן ראש עירית עכו

יי וייצמן - הממונה על תמריצים למורים, משרד

התינוך והתרבות

די ישראל - עוזר שר הכלכלה והתיכנון

ז' גינדל - מנהל המרכז להכוונה לערי פיתות,

משרד העבודה והרווחה

שי מרדכי - סאן מנהל מרכז ההשקעות, משרד

התעשיה והמסחר

מי שפיק - יועץ שר התעשיה והמסחר
מזכירת הוועדה
ל' ורון
קצרנית
ת' צנעני
סדר-היום
מצוקת ערי הפיתות.



מצוקת ערי הפיתוח

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני פותחת אח ישיבת הוועדה. אני-מקדמת בברכה את שר התעשיה והמסחר

משה ניסים ואת האורחים הבאים; יצחק וייצמן - הממונה על תמריצים

למורים במשרד החינוך, זהר גינדל - מנהל המרכז להכוונה כערי פיתוח

במשרד העבודה והרווחה, רחל גייר - סמנכ"ל השלטון המקומי במשרד הפנים,

דני ישראל - עוזר שר הכלכלה והתיכנון , שמואל מרדכי - סגן מנהל מרכז

ההשקעות ומרדכי שפיק - יועץ שר התעשיה והמסחר.

בנושא מצוקת ערי הפיתוח קיימנו, בעבר, 3 ישיבות. הישיבה האחרונה,

בהשתתפות השר, התקיימה ב-28/10/91. השר, באותה ישיבה, היה צריך

להשתחף גם בישיבת ועדת הכספים, ולכן לא יכולנו למצות את הדיון בנושא.

באותה ישיבה, שמענו מהשר סקירה על ההשקעות, על הפניות המוגברות,

לביכול, של משקיעים למרכז ההשקעות ועל תוכניות רבות שאושרו. בקשנו

מהשר נתונים על השקעות חוץ, על השקעות פנים, על השקעות משותפות, על

מספר עובדים צפוי, במרכז הארץ ובערי הפיחות. אנו נשמת לשמוע, בישיבה

זו, את השלמת הסקירה, כדי שנוכל להביע את דעתנו.

בחלק השני של הישיבה נשמע את נציגי ערי הפיתות.

עתה, נשמע את שר התעשיה והמסתר, משה ניסים.
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים
תחילה אתן נתונים כלליים. מאז הפעלת תוכנית "תיקון 39", אושרו ל-

306 בקשות. מאז דו"ח זה, מספר הבקשות שאושרו גדול ל-619 בקשות, בהשקעה

כוללת של מיליארד ותצי דולר. מדובר על תעסוקה ישירה של כ-23,697

עובדים ועל מספר גדול יותר של מקומות עבודה עקיפים, נתוני דו"ח זה,

מאז הפעלת התוכנית, נכונים לדצמבר 1990. מאז, בודאי, נוספו עוד מאות

מפעלים.

מתוך 606 בקשות שאושרו, 394 אושרו באיזורי פיתוח א' ו-ב' 65%.
החלוקה הפנימית היא
309 בקשות אושרו באיזור פיתוח אי - %50 מכלל הבקשות בארץ.

85 בקשות אושרו באיזור פיתות בי - 15% מכלל הבקשות בארץ.

בנושא הון זר. ב-43% של המפעלים, שאושרו, ישנה מעורבות הון זר של

%30-%100. ב-30% של המפעלים, שאושרו, ישנח מעורבות הון זר של י100-

90%. כלומר, השקעת הון זר במפעלים היא כמעט טוטלית, וזהו ראשיתו של

שינוי.

לגבי בקשות, הנמצאות בתהליכי אישור. ישנן 928 בקשות ב"צנרת",

בהיקף של כ-984 מליון דולר, עם צפי של 33,195 עובדים ישירים.

בסך-הכל, ישנן 1500 בקשות שאושרו ובקשות ב"צנרת", בהשקעה כוללת

שכ 5.5 מיליארד דולר, וצפי של 55,000 עובדים. אני קובע, שמצב לזה לא

היה בישראל מעולם. מספר הבקשות, מספר והמפעלים גדול פי 3, מאשר היה

אי פעם. מספר העובדים הצפוי הוא כפול, מאשר היה אי פעם. אם הפרויקטים

האלה יבוצעו, זה יהיה מצב ללא תקדים.

עיקר ההשקעות, כ-50%, הוא באיזור פיתוח אי. הדו"ח, שבידי, מכיל

נתוני ביצוע, על מפעלים שקמים. הנתונים האלה הם על ערי פיתוח, ולא על

איזורי פיתוח, לי איזורי פיתוח כוללים אם קיבוצים וכו'.



ע' סולודר;

ההשקעות וההטבות צריכות לחול גם על איזורי פיתות, לי ישנם

עיוותים נוראיים.
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים
מבחינתי, זה היינו הך. אני מושיט אח כל העזרה האפשרית, ללא

אפליה.
די תיכון
האם אפשר יהיה לעיין בדו"ח ?

שר התעשיה והמסחר מי ניסים;

נתוני דו"ח הביצוע, שבידי, הם מ-1/1/91. לאחר סקירתי, הדו"ח ינתן

לוועדה, ותוכלו לעיין בו. הדו"ת כולל שמות של מפעלים שקמו, ושמות של

בקשות. איננו נוהגים לפרסם שמות של בקשות עקב סודיות עיסקית, אלא אם

כן למגיש הבקשה יש עניין בפירסומו.

היום, אני אמור לקבל דו"ח מפורט יותר על מפעלים בביצוע, לא רק

בערי הפיתות, אלא בכלל הבקשות בארץ.

בערי הפיתות, בשנה האחרונה, היו השקעות בסדר גודל של 722 מליון

ו-973 אלף ש"ח. אתן דוגמא לתעשיות שקמו בכרמיאל: 3 מפעלים למוצרי

מתכת, מוצרים אופטיים, 2 מפעלים של מכשירים אלקטרוניים, ציוד חשמלי,

2 מפעלים לסריגת גרביים, 2 מפעלים להלבשה תחתונה, 2 מפעלים למוצרי

השקייה מפלסטיק, 2 מפעלים לייצור תקליטים, הלבשה עליונה, מרצפות שיש,

מסגריות מכניות, ציפויים למתכת, ללי בית, בנייה מתועשת, קרמיקה,

נגרות לבנייה, מיתקני התפלה, תמרים, צורפות, ציוד רפואי ומפעל לדתיסת

אלומיניום לפרופילים.
ע' זיסמן
הנתונים האלה מציגים רק מה שהוקם, אך אין נתונים על מפעלים

שנסגרו, על תוכניות שלא אושרו, על תוכניות שלא יצאו לפועל או על

פיטורי עובדים.

עי סולודר;

נכון. אנו זקוקים לעוד פרמטרים, מלבד מפעלים שהוקמו, כדי שנוכל

לתעריך את המצב לראוי.
שר התעשיה והמסחר מי ניסים
תמילה נראה לנגד עינינו את הנתונים האלה , לאחר -מכן נדון בשאר

הנושאים, כדי שהדיון יהיה מעמיק דיו. אנו צריכים להבין , שמפעל אינו

קם בלתיצת לפתור - זהו תהליך שאורך זמן .

הסקטור הציבורי יכול לקלוט, אם הממשלה תחליט על כך, כ-20 אלף

מובטלים, מכלל המובטלים בארץ, בצורה מיידית. אבל, תעסוקה מסוג זה

תהיה אסון למשק הישראלי. מפעל תעשייתי, חינו התעסוקה היציבה והבריאה

ביותר למשק, כי יש בו את ההמשליות והחיוניות הדרושים למשק. התעשיה,

היא ברת קיימא, אלא אם כן מפעל נסגר. מפעלים מעטים נסגרים.
צ' זיסמן
בירושלים נסגרו 15 מפעלים.

ד' תיכון 1

זוהי זצקתו של איש ירושלים.
שר התעשיה והמסחר מיניסים
מפעלים מעטים, יחסית, נסגרים.

אנו הפעלנו את מפעל החונכות, שפועל ב-150 מפעלים, שאמורים היו

להיסגר. מפעל החונכות טיפת 120 מפעלים בערי הפיתות ו-30 מפעלים

בקיבוצים.
י י צור
נכון. זה קורה גם בקיבוץ שלי.

שר התעשיה והמסחר מ' ניסים;

הנתונים, שבידי, הם מלפני תודש. אני סבור, שמאז נוספו עוד מפעלים
למפעל החונכות. לדוגמא
מפעל "הבונים", בתצור, קם לתחייה בעזרת מפעל

התונכות.
ד' תיכון
מהו מפעל התונכות ?
שר התעשיה ומסתר מי ניסים
מפעל התונכות נותן למפעלים שירות של איש מקצוע מעולה, שבקיא

בנושאים לכלכיים שונים, תמורת תשלום. איש המקצוע נותן למפעל ייעוץ

שיווקי, פיננסי וניהולי. מפעלים רבים נסגרו, בעבר, עקב כשלונות

ניהוליים. בזכות מפעל התונכות, של משרד החנמ"ס, נמנעה סגירתם של

מפעלים.

אין מדינה, שלא נסגרים בה מפעלים. אולי, רק בברית-המועצות ז"ל,

לא נסגרו מפעלים.
י י צור
ברית-המועצות זצ"ל.
שר התעשיה והמסתר מי ביסים
לא. בעיני ברית-המועצות לא היתה מעולם שמש העמים.

התופעה ש; סגירת מפעלים, בארץ, הולכת ופותתת, לי התעשיה הישראלית

השכילה כהתייעל. ככל שהיא התייעלה יותר, היא הפכה בריאה יותר.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
האם תוכל לתת דוגמאות של מפעלים שהוקמו ?



שר התעשיה והמסחר מ' ניסים;

בשנת 1991 קמו בחצור הגכיכית 4 מפעלים, וביוקנעם קמו 5 מפעלים.
י י צור
בעיתון נאמר: "ביולי עד אוקטובר דרכה הכלכלה הישראלית במקום,

ותלה נסיגה בפעילות המשק. בארבעת התודשים נרשמה ירידה בתפוקה

התעשייתית, נמשכו הקיפאון ביצוא וההתייצבות ביבוא נכסי השקעה בתשומות

יצוא.". תיאור זה לא תואם את המצב, כפי שאתה הצגת אותו.

שר התעשיה והמסתר מי ניסים;

אני יודע מאיזה עיתון אתה קורא. קרא גם את המשך הכתבה, שם אומר

בנק ישראל, שהדבר היתיד שהצליח, בשנה הזו, הוא הגידול בהשקעות.

הבשלתן של ההשקעות תהיה בעתיד. באותה כתבה נאמר: "...עם זאת, ציין

פרופסור פרנקל נגיד בנק ישראל, גדלו, במידה משמעותית, ההשקעות, כמעט

בכל ענפי המשק, לרבות ענפים שעיקר תפוקתם מיועדת ליצוא. בנק ישראל

אומר, כי השקעות אלה עשויות לאפשר את המשך גידולה של הפעילות לאחר

הבשלתן .". זוהי, אכן , טענתי; ההבשלה של ההשקעות היא התשובה. הסקטור

הציבורי מסוגל לקלוט אלפי עובדים, בצורה מיידית, אך הסקטור התעשייתי

צריך להתפתת, וזה אורך 5-2 שנים.

אתן דוגמא, שלא מופיעה בדו"ח נתונים זה ותופיע בבא אתריו. הנתיתי

את תברת כי"ל להכפיל את השקעותיה. השקעה פירושה פתיחת ענפים נוספים

להגדלת התפוקה, בתתום בו התברה עוסקת. תברת כי"ל תשקיע 1.5 מיליארד

דולר בשנה הבאה. זוהי השקעה ללא תקדים, גם ביתס לתעשיות אתרות בעולם.

תברת כי"ל אישרה השקעה של 300 מליון דולר לביצוע מיידי בשגת 1992,

מתוך סכום ההשקעה הכולל שבתוכנית התומש שלה. 240 מליון דולר, מתוך

300 מליון הדולר המתוכננים לשנה זו, יושקעו בביצוע. בביצוע יהיו כ-

3000-2000 עובדים ישירים, ועוד רבים שהינם עובדים עקיפים - כמעט כולם

מבאר-שבע ודרומה לה. לאו מילתא זוטרתא.

יש להבין , שמפעלים אינם קמים בן לילה, ולא מופיעים למן מהשמים.

הקמת מפעלים היא תהליך. לאמור, סך-הכל ההשקעה: 5.5 מיליארד דולר,

צפויים 56 אלף עובדים ישירים ופי 3 מספר עובדים עקיפים - מדובר על

מפעלים שאושרו או שעומדים על סף אישור. קיים גידול עצום במספר

ההשקעות העתידות בתעשייה ובתיירות. מרכז ההשקעות עוסק, בעיקר,

בתעשייה ובתיירות. הבקשות, הפניות,והאישורים, במרכז ההשקעות, הן ללא

תקדים.
אלה הם הדברים שעשינו
1. בעבר, התקופה לכתב אישור היתה בת 7 שנים. הקטנו את התקופה ל-3

שנים. מי שלא מבצע/מקים את המפעל, עליו קיבל את כתב האישור, תוך 3

שנים, כתב האישור מאבד את תוקפו. שינוי זה הינו זרז רציני, והוא

יעודד ביצוע מהיר של כתב האישור.

2. במרכז ההשקעות ישנן 928 בקשות נוספות, שיש לדון בהן . אנו

מעוני ינים להתיש את תהליכי האישור. במרכז ההשקעות ישנם 10 עובדים

בלבד, שעובדים יומם וליל. כאמור, קיצרנו את תקופת התוקף של כתב

האישור. השבוע, אנו נדון במציאת דרכים להחשת תהליכי האישור, כדי

שהביצוע יהיה מהיר יותר.

גבירתי היושבת-ראש, אני מעביר לוועדה את הדו"ת עם פירוט מלא של

המפעלים שקמו או הורחבו; מבתינת התוק, דין הרתבה כדין הקמה. כל מי

שמרתיב את מפעלו, מרתיב את ליבי. לדעתי , הרתבת מפעל הינה פעולה בטותה

ומהירה יותר יתסית להקמת מפעל תדש.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
תן לנו דוגמא למפעלים שהוקמו בנצרת עילית ?
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים
בנצרת עילית יקום מפעל פניציה בהשקעה של 93 מליון דולר, ויהיו בו

כ-400-300 עובדים. זהו מפעל תדש, כיום, פניציה, הינה חברה בינלאומית.
ביו בעליה הידועים
מר דוידסון , דיוויד הרלין ועוד. בנצרת עילית קמו

עוד כ-20 מפעלים בהשקעה של כ-20 מלירן דולר.

ע' זיסמן ;

ירושלים היא גם עיר פיתוח. לירושלים באים עובדים מהסביבה, מבית

שמש רעד ים המלח, כי אצלהם אין עבודה.
שר התעשיה והמסחר מי ניסים
בירושלים יקומו 16 מפעלים נוספים וגם מיבני תעשיה. ביררשלים ישנה

גם תיירות רבה.
ע' זיסמן
במפעל תע"ש, ביררשלים, פיטרר 400 עובדים. כל המפעלים, שמנית, לא

יוכלו לתת פרנסה כ-400 הערבדים האלו.

שר התעשיה והמסחר מ' ניסים;

אקרא לך את שמות מפעלים, שעומדים לקום בירושלים. אלה יעסיקר מארת
ערבדים. למשל
מפעל להפקת סרטים, תעשיית מכשירים מדוייקים, 3 מפעלים

של מכשירי אלקטרוניקה, 3 מפעלים לצררפרת ולזהב, מפעל לכימיקלים

תעשייתיים, בתי תוכנה, תעשיה לצירד משרדי וביתי, תעשיית מטוסים,

מכשירי קשר, מיבני תעשיה.
בתחרם התייררת יקרמו
2 מלונות דיררת, אלסניה, 3 בתי מלון.
באיזררי הפיתרת של יררשלים יקומו
2 בתי תוכנה, תעשיה לייצור

תשמל ואלקטררניקה, מכונרת לשיררתים, מערכות לאספקת אנרגיה, כימיקלים

תעשייתיים, מפעל למרצרי הלבשה תחתרנה, מפעל לתרופות רערד.

נתנר ליררשלים מעמד של איזרר פיתוח אי, ויש לנצל זאת. נתתי לנושא

פיתרת יררשלים משקל רב, כדי שיררשלים תהיה עיר עסקים ולא רק עיר של

פקידים. נתתי הרן עתק לפיתוח תשתיות תעשייתיות ביררשלים; בשנה שעברה

נתתי ל מליון ש"ח, רארתר סכום השנה. אלה הם סכומים הגדולים פי מארת

אחוזים מאשר הושקעו אי-פעם ביררשלים.

אנו מפתחים, ביררשלים, איזורים חדשים. אנו מפתחים, ליד בית-הספר

לטכנולרגיה, איזרר של כ-30 דרנם לתעשירת מתקדמרת. שטתים דרמים אנר

מפתחים בגבעת שאול. פיתרח התשתיות ביררשלים הינו ללא תקדים. בארפך

אישי, דאגתי שיררשלים תקבל השקעות הגרנרת. כל זאת נעשה, כדי לשנות את

תדמיתה ראת מצבה הכלכלי של יררשלים.

פיתרת תעשייתי תלוי, לא מעט, בגורמים מקרמיים. מתלקרת כלכליות

טרברת, בעלות תרשיה, מצליחות להביא משקיעים לעריהן . מחלקות כאלה

צריכרת להיות בכל עיר פיתוח, כדי לערדד יזמים להשקיע במקרמרת אלו.

משרד התעשיה רהמסחר אינו ממליץ ליזם מסויים להשקיע בעיר מסויימת.

אנר נזהרים, שלא להעדיף מקרם אחד על פני מישנהו. אמרתי לחברי פרררם
ערי הפיתוח
אם תאמרו לנו, בעצמכם, להעדיף מקומות מסויימים בתנאים

מסויימים, נשקול זאת.

מ' גולדמן ;

המשקיעים מעדיפים להשקיע באיזור התעשיה ברקן , ולא בנצרת עילית או

בקרית-גת, כי הם בותרים מקום הקרוב למגוריהם.

שר התעשיה והמסחר מ' ניסים;

אחוז המשקיעים ביו"ש, מתוך סך הכל ההשקעות, הינו קטן מאד. לפני 3

שבועות, בפגישה עם פורום ערי הפיתות, הוחלט על הקמת צוות משותף, לנו

ולנציגי ערי הפיתות. אנו נדון , במסגרת הצוות שיוקם, במכלול הנושאים

של ערי הפיתות ובנושאים עליהם מופקד משרד התמ"ס: תעשיה, עסקים קטנים,

שיווק, חונכות, תממות עיסקיות וחממות טכנולוגיות.

קיבלנו רשימה נכבדה של נציגי הפורום שיהיו בצוות. ברשימה ישנה

אפליה לטובת מפלגה מסויימת, אך אני מקבל את הרשימה באהבה.

בנושא התממות הטכנולוגיות. אנו מקימים 18 תממות טכנולוגיות.

כלומר, תהיה עבודה לכ-900 מדענים. אנו מקימים את התממות לא רק בתיפה,

ברתובות וביבנה.

ראש עירית יבנה יי ברוס;

אם לא היה מפעל נחל סורק ביבנה, לא היית משקיע בה.

שר התעשיה והמסתר מי ניסים;

תיפה, רתובות ויבנה הם המרכזים היתידים, אך אנו הקמנו תממות
טכנולוגיות גם במקומות אתרים
קצרין , דימונה, באר-שבע, אופקים, גוש

שגב, קרית שמונה, אשקלון , אריאל, קרית גת וגוש עציון .

בנושא עסקים קטנים. לפי הדו"ת, אושרו 268 עסקים קטנים. 112,

מתוכם, אושרו באיזורי פיתות. אינני שבע רצון מהמצב בעסקים הקטנים. יש

כשכלל את הטיפול בהם, כדי לקדם את התעסוקה באיזורי הפיתות.

היגשתי הצעה לממשלה, שהריבית על הלוואות לעסקים קטנים, באיזורי

פיתות, תהיה נמוכה. זוהי, במפורש, יצירת פער לטובת ערי הפיתות

והעסקים הקטנים.
ד' תיכון
עדיף לבטל את ההצמדה, מאשר להקטין את הריבית.

שר התעשיה והמסתר מי ניסים;

אם תציע הצעה זו, לגבי עסקים קטנים, אתמוך בך.

לגבי קרן השיווק. קרן השיווק פועלת היטב, אך אין לי נתונים על

ערי הפיתות בנושא קרן השיווק. 863 בקשות הוגשו לקרן לשיווק, בתקופה

של תצי שנה. נכון להיום, בודאי, יש מספר בקשות גדול יותר. אין בעיה

כספית בקרן. אנו הגדלנו אותה, ויש לנצלה. הגדלנו את ההשקעה בתתום

מתקר ופיתות. חלק נכבד מהקרן מושקע בערי הפיתות, אך אין בידי, כעת,

נתונים על כך.
לסיכום דבריי
אין תשוב מנושא התעסוקה, והוא מדיר שינה מעיני.

התעסוקה הינה המפתת לקידומת ולקיומה של מדינה ציונית. תעסוקה תשובה



מבטחון , ואני רואה בפתרונה ועד חשוב ביותר. הגענו למיפנה לגבי הטווח

הבינוני והארוך, אך לא לגבי הטווח המיידי. במשך השנה וחצי האחרונות,

התקבלו 90 אלף עובדים חדשים לסקטור העיסקי, ו-30 אלף התקבלו לסקטור

הציבורי. זהו סכום כפול, של עובדים שהתקבלו, מאשר בשנים קודמות. יש

להמשיך ולהפעיל מאמצים למציאת פתרונות לטווח הקצר.

הפתרון העיקרי הוא תימרוץ לקבלת עובדים נוספים בסקטור העיסקי.

כאשר יתחילו בביצוע של חוק החימרוץ בסקטור העיסקי, שיזם חבר הכנסת

גדליה גל, זה יעזור. הממשלה אישרה, לפני 3 שבועות, את החוק לפי

הצעתי. הצעתי, שהתימרוץ ינתן לא לעשרה תודשים, כפי שהוסכם בחוק, אלא

לשנתיים. פשהתעשיין מעסיק אדם במשך 10 חודשים בלבד, לפי המוסכם בחוק,

הוא לא מספיק להתרגל אליו וכבר הוא עוזב. יש לתת לתעשיין זמן מספיק

כדי לשקול הגדלה של עסקיו. יכול להיות, שעלות העבודה תרד והוא יוכל

לפתוח את המפעל למשמרת שניה או שלישית. הממשלה, כאמור, החליטה להגדיל
את התימרוץ לתקופה של שנתיים
שליש - בשנה הראשונה ו-25% - בשנה

השנייה. נושא התימרוץ הינו הכנסה לתקציב המדינה. התימרוץ הוא יעד

חשוב מאין כמותו-, הוא יתן פתרון חלקי לנושא של תעסוקה מיידית. זאת,

להבדיל מהקמת תעשיות חדשות, שמצריכה זמן ארוך.

אין בעיה בנושא עתיד התעשיה, אלא בעיה של התעסוקה המיידית.

תודה רבה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מודה לשר על הדו"ח שמסר לנו.

אני מקדמת בברכה את המצטרפים לדיון : אהרון לחיאני - ממלא מקום ראש

עירית עכו, משה שיבס - סגן ראש עירית עכו, עמוס לוטן - סגן ראש עירית

צפת, פדידה שלום - ראש עירית בית שמש ויהודה ברוס - ראש עירית יבנה.

עתה נשמע את נציגי ערי הפיתוח השונות. אני מבקשת לשמוע את עדנה

רודריג, סגן ראש עירית נצרת עילית.
עי רודריג
מבחינת קליטת עליה, נצרת עילית היא במקום ראשון בארץ; קלטנו

למעלה מעשרת אלפים עולים חדשים, מאז ינואר 1990. ישנם כ-3000 מובטלים

בנצרת עילית; 2500 מהם הינם עולים חדשים. 50% מהעולים החדשים הם

אקדמאים.
שר התעשיה והמסחר מי ניסים
כמה תושבים ישנם בנצרת עילית ?
ע' רודריג
35 אלף תושבים.

אנו מודים לשר על מעשיו ועל ההשקעות שציין . אבל, יש לדעת שכל

המפעלים, שהוא ציין , הם הרחבות של מפעלים קיימים, ולא קם אף מפעל

חדש. ההרחבות נעשות, בעיקרן , בתחום הציוד. ההשקעות הן מבורכות לטווח

הרחוק, אך הן לא נותנות פתרון לתעסוקה מיידית. בנוסף, התעשיות

הקיימות אינן מתאימות לאיפיונים של העולים החדשים; רובם אקדמאים,

מהנדסים, בעלי תארים שני ושלישי וכו'.

לדעתי, יש צורך בהתיחסות נקודתית, לפתרון הבעיה, ולא להתיחסות

ארצית בלבד. יש צורך לתת פתרון למוקדים, שבהם יש גידול ניכר של
האוכלוסיה. למשל
ב-1991- נקלטו 9700 משפחות ישראליות במשולש של: נצרת

עילית, עפולה ומגדל העמק. קיים צפי של 4000 משפחות נוספות ב-1992.

בסך-הכל, יש לספק צבודה, בשנה הזו, לכ-14,500 דורשי עבודה, מהם 7000

עובדים אקדמאים - זהו דו"ח של אלי הורביץ, המדען הראשי של משרד

העבודה והרווחה. אומנם "פניציה" הקימה מפעל בנצרת, אך רוב עובדיו

מגיעים מחיפה.

אנו מברכים על יוזמת המשרד ליזום עבודות. הפתרונות המיידיים הם

על-ידי תימרוץ, כדי שיזמים קטנים יקבלו עובדים חדשים. יש צורך,

כאמור, בהתייחסות נקודתית, ולא ארצית, כבעיית התעסוקה. יש לתת טיפול

אינטנסיבי, למשך זמן מסויים, למקומות עם עליה רבה או אבטלה קשה. אין

לטפל במקומות השונים כפי קריטריונים ארציים; יש הבדל בין ישוב שקלט

15% עולים חדשים לבין ישוב שקלט 40% עולים, כמונו.

השר התיחס, בדבריו, להכוונה של השקעות. לדעתי, צריך לחזור לפתרון
של ימי ספיר שאמר
אנו צריכים להקים מפעל במקום מסויים, כי יש לפתור

בו את המצוקה. יש לנו מכללה, שמסוגלת להכשיר כח אדם בכל נושא

טכנולוגי, כדי שלא יהיה מצב של חוסר כח אדם מתאים.
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים
אם תביאי למשרד התמ"ס הסכמה של פורום ערי הפיתוח למגמה כזו, נעשה

זאת.
ע' רודריג
יש צורך במדיניות ממלכתית. נצרת עילית צריכה להיות בעדיפות

לאומית, כדי לשמור על הגידול היהודי שבה. אם לא נספק תעסוקה לעולים

החדשים, הם יעזבו ואנו נהווה בשבילם תחנת מעבר לערים אחרות. העולים

החדשים מרוצים מהאיזור ומפתרונות הדיור, אך התעסוקה היא הפתרון

להישארותם בנצרת.
אפשר לומר למשקיע
השקע במקום מסויים. אנו נעזור לך אפילו מעבר

להטבות הרגילות.
ג' גל
האם תושבי נצרת, שעובדים בחיפה או בערים אחרות, עוברים לגור בהן ?
עי רודריג
ישנם תושבים, שעובדים אפילו בתל-אביב וחוזרים הביתה פעם בשבוע.

הם נזקקים לעבודות מזדמנות כאלו כדי להתפרנס. יש לעזור לשאנשים אלה

להישאר באיזור - זה חשוב למדינה מבחינה אסטרטגית, בטחונית וציונית,

שהאיזור יהיה יהודי.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את יהודה ברוס, ראש עירית יבנה.
ראש עירית יבנה י' ברוס
המצב קשה לא רק בנצרת עילית, אלא בכל הארץ. יבנה נמצאת במרכז

הארץ, ואין לה תמריצים, ואף על פי כן אני מודע למעשי שר התמ"ס לשיפור
המצב. במציאות, נסגרים מפעלים רבים, ואמנה כמה מהם
1. מפעל דקסטר כימיקלים נסגר, ופוטרו עובדיו.

2. מפעל ארגמן - בימיו הטובים העסיק 1000 עובדים. כיום הוא מעסיק 150



עובדים בלבד. אילולא פרסתי לו את חרבותיו, הוא היה שובק חיים מיד.

3. מפעל פרדס - בימיו הטובים העסיק 500 עובדים, והוא יפסיק את

פעילותו בקרוב.

4. בפעל צרופלסטיק נסגר, ופוטרו עובדיו.

5. מפעל גולדג'ויס קיבל סיוע מסויים מבנק ברקליס. להערכתי, הוא יסגר

בתוך חודשיים.

6. מפעל הורבוט, מפעל עתיר ידע, פיטר כ-50 עובדים, בגלל מיתון בארצות

הברית.

7. מפעל תע"ש עובר לנגב ויפטר 150 עובדים.

8. מפעל אורמת יסיים את בניית המגורונים, ואז יפטר את העוכים החדשים,

כתוצאה ממצב המפעלים הקשה, איבדתי כ-2000 מקומות עבודה. יש צורך

בשינוי מיבני במשק בהתיעלות, כאשר ישנה עליה גדולה ודורשי עבודה

רבים, אך יש לדאוג למפעלים הקיימים. המפעלים הנ"ל נסגרו, ולא עברו

למקומות אחרים. התוצאה היא, כאמור, הקטנה דרסטית במספר מקומות

העבודה.

אנשים רבים פונים אלי ומתחננים, שאמצא עבודה לקרוביהם. אני מנסה

לעזור להם, אך המצב קשה מאד. ביום ראשון ננסה להיעזר בקהילה התאומה

שלנו בדטרויט, היום יתאסף במשרדי פורום כלכלי כדי ליזום השקעות, מחר

משה טרי ממרכז ההשקעות יפגש עמי. אנו מנסים לפתור דברים, אך מבחינה

חברתית, אנו הולכים לקראת מצב של יאוש.

אנו מודעים למדיניות של השקעות לטווח בינוני וארוך, אך יש צורך

למצוא פתרונות מיידיים, למשל בתחום של תשתיות - יש צורך בעבודות
יזומות
אפשר להשקיע בבניית צנרת מים, במערכות ניקוז וכו'. אני מסכים

עם עדנה רודריג, שיש למצוא קריטריונים חדשים לפתרון בעיית העליה

והתעסוקה, אדוני השר, אם תיתן לי צ'אנס, אוכל לייצר מקומות עבודה.
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים
אין זה מתפקידו של משרד התעשיה והמסחר לתת כספים.
ראש עירית יבנה י' ברום
אינני מבקש כסף, אלא קריטריונים חדשים בלבד. אני פוגש רבים מדי,

מדי יום, המבקשים עבודה, וזה מראה על המצב הקשה. אדוני השר, אני מבקש

שלא תביא אנשים עם אמביציה לידי יאוש. יכול להיות שאפשר למצוא פתרון

לבעיה בדרג גבוה יותר, של הממשלה או של השרים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את עמוס לוטן סאן ראש עירית צפת.
ע' לוטו
אני מודע למעשי השר לשיפור המצב, ואכן השיפור הינו בלתי רגיל.

ההשלכות של השיפור לא ייראו תוך יום, אלא לטווח רחוק. אנו צריכים

לדעת מהי המטרה של עידוד יזמים. האם המטרה היא פיזור אוכלוסיה

במקומות מסויימים או שהמטרה השתנתה והיא ליצור תעסוקה בכל מקום שהוא.

הלובי של פורום ערי הפיתוח מהווה לחץ על הממשלה, כי הוא מראיש שעיקר

ההשקעה זורם למרכז הארץ.

צפת היא עיר תיירות "פר-אקסלנס", אך היא נחשבת לאיזור פיתוח בי.

היתכן שעיר עם עתיד תיירותי, כמו צפת, תהיה איזור פיתוח בי ?!

אני רוצה לברך על הדחיפה, שנתן משרד החמ"ס, לפיתוחו של פארק

פיתוח איזורי. אבל, את ההטבות, שמקבלת צפת במעמדה, יכולות לקבל אם



צרים אחרות כמו עפולה . התוצאה: אין שום משיכה לבוא לצפת. יש צורך

בנתינת דירוג זמני למקומות מסויימים או הכוונה זמנית אליהם, לפי

שאמרה עדנה רודריג.

ישנה הגירה שנתית קבועה מצפת של כ 10%-מהתושבים. העביה נותנת

תנופה לעיר. פיתוח ותעסוקה יהיו מנוף למימוש האקט ההתישבותי. צפת

קלטה כ-5000 עולים. בצפת ישנם 22 אלף תושבים. ישנם 700 מובטלים

אקדמאים, מתוך ככל המובטלים בצפת. אני מניח שרובם עולים חדשים. אם

המדינה תטפל בנושא ע"י קביעת קריטריונים מוקדמים, יימנע הצורך לגיבוש

הנושא עם פורום ערי הפיתוח, שמחזיר, בסופו של דבר, את הנושא

לפוליטיקאים. על המדינה לגבש פתרונות לבעיות, בדרג של מיקצוענים, ולא

בדרג של פוליטיקאים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
לפי הדו"ח, בצפת ישנה הרחבה של המפעלים: ורד הגליל ועלית.
ש' מרדכי
איזור התעשיה של צפת הולך ונסגר. האיזור שנשאר, עליו אנו מדברים,

הוא איזור צח"ר (צפת, חצור וראש-פינה).
הי ו "ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את ש' פדידה, ראש עירית בית-שמש.

ראש עירית בית-שמש ש' פדידה;

בתחילת גל העליה, היתה לערי הפיתוח הזדמנות הסטורית להגדיל את

הערים ולצאת מהמועדון בעל התוית של "ערי פיתוח". אני שמח, שהשר

אופטימי, כי הוא זקוק להרבה אופטימיות לאור המציאות. ישנן ערי פיתוח

עם אחוזי אבטלה של23%-15%. אחוז האבטלה בבית שמש, 7%, הוא נמוך, כי

אנו שוכנים במרכז משולש עתיר תעסוקה. אני מייצא, בישיבה זו, את כל

ערי הפיתוח, ולאו דווקא את בית-שמש.
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים
ישנה ירידה באחוז המובטלים בבית-שמש.

ראש עירית בית-שמש ש' פדידה;

נכון , אך ישנם מקומות, כמו מצפה רמון או מעלות, עם אחוז אבטלה של

23%.
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים
כפי דו"ח מרכז ההכוונה לערי הפיתוח בחודש יולי, ישנה ירידה

תהומית באבטלה. ביבנה, ירדה האבטלה מ-710 מובטלים ל-360 מובטלים.

זוהי ירידה של 50%.
ראש עירית יבנה י' ברום
בשיחה עם דוד ירימי, שאתה מכיר אותו, כמות המובטלים הנוכחית היא

פי 3.
די תיכון
הדו"ח הוא מחודש יולי. יכול להיות שעד היום מספר המובטלים גדל.
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים
עשוי להיות פער בנתונים, אך לא במימדים לאלה,
ראש עירית בית-שמש ש' פדידה
אם קיימת אבטלה של 20%, אני חושש שהיא תלך ותגבר עד30%-40%. מצב

כזה הינו אסרו .
ד' תיכון
מצפה רמון היא מקרה מיוחד, במשך שנים רבות, ואינה מעידה על כלל

ערי הפיתוח.
ראש עירית בית-שמש ש' פדידה
המצב קשה בכל הארץ: בשדרות, במעלות, באופקים ועוד. המצב בבית-שמש

אינו טוב, אך לעומת ערים אחרות מצבה שפיר. 3000 יחידות דיור נבנות

בבית שמש. בנוסף, ישנן 2500 דירות בתיכנון . עם השלמת 5,500 יחידות

הדיור ואיכלוסן , אצטרך לדאוג לכ-8000 דורשי עבודה.
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים
בניה זו תיעשה במהלך מספר שנים.
ראש עירית בית-שמש שי פדידה
לא, הדירות נבנות כבר עתה. התחלנו באיכלוס שכונה תדשה של אלף

יחידות דיור. שכונת שמשוני, בת 960 יחידות דיור, כבר מאוכלסת בעולים

חדשים. התחלנו לאכלס גם את שכונת "ישראל הצעיר" ואת גבעת סביון .
ע' זיסמן
בית שמש תלויה במפעל מנועי בית שמש. זהו מפעל שעומד על כירעי

תרנגולת.
ראש עירית בית-שמש שי פדידה
30% מעובדי המפעל הם תושבי בית שמש.
שר התעשיה והמסחר מי ניסים
רק 400 מעובדי המפעל הם תושבי בית שמש.
ראש עירית בית-שמש שי פדידה
מפעל זה יכול להוות מנוף אדיר לפיתוח האיזור. הוא יכול לספק 2000

מקומות עבודה בשיאו.

בית שמש מונה כ-140 אלף נפש. תוכנית ההרחבה של העיר אושרה ע"י

משרד השיכון , וכיום אנו עוסקים בהרחבת גבולות העיר.

לגבי מימון בחעשיה. אין ספק שיש שיפור במצב התעשיה, אך מול העליה

הנוכחית ומספר המרבטלים הגדל ישנה דיספררפררציה מרתלטת. אדוני השר,

אתה תייב להיות פנחס ספיר של שנות ה-90. אנו נמצאים במדינה "לא

נורמלית", שקולטת עליה עצומה במצב כלכלי קשה. לכן , חייב להיות במדינה

שר תמ"ס "לא נורמלי", מבחינה חיובית. זמינות הקרקעות בערי הפיתוח היא

גבוהה, וקיים בהן רצון לאינטגרציה חברחית חיובית. עליכם לכוון את



הפיתוח לערים אלה, לטפל בהן מבחינה נקודתית ולבנותן לבעבר.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את אהרון לחיאני, ממלא מקום ראש עירית עכו.
א' לחיאני
מבחינת השקעות במפעלים, המצב בעכו קשה: 1. מספר העובדים במפעלי הפלדה ירד מ-700 כ-220, ועתה, מדברים על

מכירתם.

2. מפעל "תגל" - לאתר מכירה פרטית ירד מספר העובדים מ-300 ל-50.

3. מפעל "מקט" - כונס נכסים מונה למפעל.

ישנם עוד מפעלים, במצב דומה, ולא אפרט.
ד' תיכון
האם יש בעכו קרקעות לתעשיה ?
א' לחיאני
כן. בעבר דובר על פיתות תבל תעשיה של שנות האלפיים, בין כרמיאל

לעכו, שיפתור את בעיית הגליל, אך דבר לא נעשה. קלטנו 7000 עולים

בעכו, ואנו מתכננים לקלוט 3000 עולים נוספים בין עכו לנהריה. אחוז

האבטלה בעכו הוא 12%. ישנה בריתה של תושבים: צעירים ואקדמאים. אין

באופק פתרון מיידי. אם לא יימצא פתרון מיידי, יעזבו את העיר לא רק

עולים תדשים, אלא גם תושבים ותיקים.

אחד הפתרונות המידיים הוא עבודות יזומות. באיזור עכו אין עבודות

מזדמנות, כמו במרכז הארץ, והמצב הכלכלי הולך ומידרדר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
עתה נשמע את חברי הכנסת.
ג' גל
ארתנו זוג תיירים רוסים ביום רביעי. הם סיפרו, שיקתו איתם קמת

לרוסיה, כי הם אינם בטותים שיהיה לחם בחורף. מסיפור זה אפשר להבין

שהעליה לארץ תלך ותגבר.

שגיתי, כשבקשתי משר התמ"ס להסיר את הסתייגותו, שתוק התימרוץ יהיה

לשנתיים. אני, בתמימותי, תשבתי שישנה ממשלה רצינית, ואילו אתה היכרת

את הממשלה. הייתי משוכנע, שכולם יפשילו שרוולים ויתקנו תקנות תוך

ימים ספורים. הייתי משוכנע, שיאמרו לתעשיינים: תשובה תרומתכם, ולא

כמה כסף אתם תקבלו.לא העליתי בדעתי, שרק עתה יתתילו להפעיל את התוק.
תעשיינים אומרים לי
אתם מעבירים תוקים, ואנו לא יודעים מה נקבל.
תעשיין אתד אמר לי
הגשתי בקשה להקים מפעל, וכמוני הגישו עוד 5

אנשים. אמרו לי שיש צורך בבדיקה כלכלית, שתיעשה בבנק לפיתוח תעשייתי

בלבד. שילמתי 10 אלף דולר עבור בדיקה, שבשוק התתרותי עולה 2000 דולר.

בסופו של דבר, הוא לא קיבל את המפעל, אך הוא אינו מתלונן על כך, אלא

על הביורוקרטיה על כל צעד ושעל.
גם אני שואל
האם אי אפשר לסיים את הנושא של פתת מואץ בממשלה ?

האם אפשר לסיים, בזמן קצר, את הדיון בנושא מינוי מועצות מנהלים ?



שאלתי את שר החוץ,שילשום, מדוע אין ממנים נציג מסחרי בסין ?
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים
אנו עובדים צר כך.
ג' גל
סין הינה שוק אדיר.

את השיכונים בנו לא על-פי צורכי האנשים או השוק, אבא מתוך רצון

לבנות בגליל ובנגב. לכן , איו מנוס מדחיפת התעשיה למקומות אלה.

בחוק הגליל שילמנו מס שפתיים; פיזרנו כסף לישובים בגליל, כמו

נ ואיבה ואביבים, על רקע המצוקה, אך בתחום האמיתי של יצירת מקומות

תעסוקה לא עשינו דבר.

אני פונה לשר: עשה, כל שניתן , כדי לפתור את המצוקה במועצת מרום

הגליל.
ד' תיכון
זוהי פעם ראשונה, שאני מתבטא בנושא ערי הפיתוח. אדוני השר,

היושבים כאן חושבים, שבלחיצת כפתור יופיעו מאות יזמים ויקומו מפעלים

לתפארת כמו IBM או ג'נרל מוטורס. לא כך הדבר; מצב זה ימשך שנים רבות.

כך היה בשנות ה-50; אנשים לא הגיעו ארצה, ומיד החלו לעבוד.

העולם מצוי בשפל קשה חסר תקדים מאז מלה"ע ה-11. משקיעים יבואו

לארץ במשורה. העולים בארץ לא יברחו לארצות הברית, כי יש בה שפל כלכלי

עם שיעור אבטלה הולך וגדל. באוסטרליה התפטר ראש הממשלה בגלל האבטלה.

שלום פדידה, אתה מעוניין במפעלים כ-5000 יחידות הדיור שאתה בונה,

אך אי אפשר להקים אותם כעת.

ראש עירית בית-שמש ש' פדידה;

יש להקים מפעלים, כדי שלא נתמוטט.
די תיכון
אם אין פתרון מיידי, יכול להיות, שאבטלה סמויה במשרדי הממשלה,

שאנו פוסלים על הסף, היא פתרון . הציבור צריך להבין שתהליך יצירת

מקומות עבודה ופיתוח תעשיה הוא תהליך מייגע, שאורך שנים. הבעיה קשורה

בהשקעות, באוירה וביזמות. ליום, אין בערלם אוירה של יזמות, וזוהי פעם

ראשונה, שכלכלת העולם נסוגה, בצורה משמעותית. אצלנו, דווקא, גדלה

היזמות בחלק הראשון של השנה.

היהודים הם עצבניים וקיצרי-רוח, והציפיות הן ענקיות. יש לומר

לעם: הבעיה תכך ותחריף, ככל שיבואו יותר עולים. אנו נצטרך לחיות עם

הבעיה עוד כמה שנים, אך, בסופו של דבר, נפתור אותה.

אני מודע למימדי האבטלה. מצפה רמון תמיד היתה מקרה מיוחד.
שר התעשיה והמסחר מי ניסים
נכון . גם כאשר האבטלה הארצית עמדה על 5%. במצפה רמון אחוז האבטלה

היה גבוה הרבה יותר.
ד' תיכוך
הבעיה של מצפה רמון היא תוצאה של בעיה מוסדית מיבנית שקיימת.

הבעיה העיקרית היא, שהעולים התדשים הרוסים היו רגילים ללכת לעבודה

מדי יום ולקבל משכורת, אפילו אם לא עשו במקום עבודתם דבר. העולים

מצפים, שהממשלה תפתור את הבעיה, בצורה כל שהיא. אני אומר, שאין

פתרון , אפילו לטווח הבינוני. הבעיה בארץ היא קשה בכל קנה מידה של

כלכלה עולמית, קל וחומר בעולם, שנמצא במיתון . השאלה היא: האם יש

פתרון אד-הוק ?

אני קורא את סיקרי האמריקאים האומרים, שישראל מגדילה את הסקטור

הציבורי, ולא מנסה לשפר את מצב המשק. אין לתת סיוע ללא גבול לישראל,

כאשר יש צורך בשיפור הכלכלה האמריקאית עצמה.

אני מכיר את התיאוריות הכלכליות. אדוני השר, האם יש לנו כח עמידה?

האם ישנו פתרון מיידי? האם אפשר לקלוט, בינתיים, עובדים במשרדי

המדינה, ואתרי שנתיים לפטרם ?
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים
הם לא יפוטרו, אך הסקטור העיסקי יקטן .
ד' תיכון
גם לסקטור העיסקי ישנן בעיות. אפשר לתת פתרונות כמו: במקום אתות

בבית-ספר, יועסק רופא וכו'. אלה הם פתרונות זמניים ולא יעילים, אך הם

מידיים.

אי אפשר לפתור את האבטלה בערי הפיתות בעת ובעונה אתת. לדעתי,

כדאי להתמקד בהפניית יזמים כ-10-5 ערים, שבהן בנו את רוב יחידות

הדיור. אדוני השר, אם תנסה לפתור את הבעיה ב-33 ערים, בבת אתת, לא

תצליח לטפל כראוי באף אתת מהן , והן תרגשנה מקופתות.

עכו היא פנינת תיירות ללא תיירות. אפשר לפתת בה תיירות ונופש עם

אמצעים מעטים.
ע' זיסמן
אין ספק, שהדו"ח, שנמסר לוועדה, הוא חיובי. ירושלים היא עיר

הפיתות הגדולה ביותר בארק. גודלה של נצרת עילית כגודלה של שכונת גילה

או שכונת נווה יעקב. ירושלים מתפתתת והופכת למוקד תעסוקה של כל

האיזור. מעלה אדומים, שבקרוב תהיה עיר, גבעת זאב, מבשרת ציון ועוד -

כל המקומות האלה מתפרנסים מירושלים.
שר התעשיה והמסתר מ' ניסים
ירושלים ערים סביב לה, ולא "ירושלים הרים סביב לה".
ע' זיסמן
נכון . בשנות התמישים, היתה עליה פרודוקטיבית. פרנסה יצרנית תפשה

את מקום פרנסות האויר. במקביל, שינינו את המבנה הדמוגרפי והסוציולוגי

של העיר. המאבק על ציביונה הציוני והלאומי של העיר ייעשה ע"י מניעת

נשירת תושבים לכיוון ערים אתרות. בשנות ה-50 וה-60 50% מתושבי העיר

עסקו בתעשיה. ליום, עוסקים בתעשיה כ-7% בלבד - זוהי ירידה של 100%.
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים
אם תעיין בחוברת, שהוציאה הרשות לפיתוח ירושלים, תיווכח שהעיר

והתעשיה בה מתפתחות היטב.
ע' זיסמן
הנתונים, שמסרת לנו, מדברים על השקעות בלבד, אך לא מסרת לנו דו"ח

על מפעלים שנסגרו. בתחום המזון ישנה התפתחות יפה, כי צריכת המזון

עלתה. כשמדברים על הכוונה והכשרה מקצועית, יש לומר מהם תחומי ההכשרה,

כמה אנשים יכשירו. בימי ספיר ענינו על הבעיות, מנקודת ראות לאומית,

ולא מנקודת ראות מפלגתית. בשנות ה-50 הופנו עולים לתעשיה ולתקלאות,

לאן נפנה אנו את העולים, המובטלים או החיילים המשתחררים ?

צריך להיות סדר עדיפויות, בטיפול במקומות השונים. ירושלים צריכה

להיות בראש סדר העדיפויות, כי מעמדה, גורלה וגורל סביבותיה ייקבע ע"י

שינוי חברתי וכלכלי שצריך לחזק את העיר.
ע' סולודר
ראשית, אני רוצה לחזק את ידי השר. אני תושבת שלהשקעות, שהוא מנה,

אין תקדים, אך גם התקופה, בה אנו חיים, הינה חסרת תקדים. על-פי

המתרחש בברית-המועצות, הארץ תוצף בגל עליה גדול, ויש להתכונן אליו.
יש להכפיל את ההשקעות, דווקא, בגלל שתי סיבות
1. מספר העולים ילך ויגבר, ויש צורך בהשקעות רבות יותר.

2. זוהי תקופתם של עשורים בעלי ילודה גבוהה מאד. באין עבודה, הצעירים

הופכים למובטלים.

מעבר לסיבות אלו, קיים מיתון בעולם, ועלינו להתמודד עימו כראוי.

אינני שמחה לתופעת גירוש הזרים מארצות שונות, אך היהודים ברתבי העולם

צריכים לדעת, שמקומם בישראל בלבד.

בנוסף, מתרחש תהליך של וזשיפה, שפוגע בתעשיה הקיימת; אנו מקבלים

יבוא, שהוא זול יותר ממה שמיוצר כאן . כיום, ישנה עדנה מתודשת למפעלי

הטכסטיל.
שר התעשיה והמסחר מי ניסים
ענף הטכסטיל הוא הענף היחיד שגדל ביצוא.
ע' סולודר
בענף זה ובאחרים אפשר לנצל את ה"הי-טק". יש לבנות את המפעלים

במקומות, בהם בנינו את רוב יחידות הדיור.

לגבי תממות טכנולוגיות ועיסקיות. זהו נושא חשוב מאד, אך הגבילו
את החממות למיבני תעשיה בלבד
אם יש לי מיבנה, שאינו מיבנה תעשיה, לא

אוכל להקים בו חממה עיסקית. אלה הן ביורוקרטיות, שיש להשתתרר מהן .

מצד אחד, אנו רוצים התייעלות בעבודה ויתר פריון . מצד שני, אנו

צריכים לספק תעסוקה. שני תהליכים אלו פוגעים זה בזה. אני חוששת,

שנגדיל את הסקטור הציבורי, במקום לצמצמו, ונשקיע פתות בסקטור העיסקי:

בפיתוח ובתשתיות - בצורה כזו, לא נגיע לשום הישג. ישנן תעשיות

קיימות, ואפשר להשקיע בהן . יש למקד את ההשקעות, כך שיתנו את פירותיהן

בעוד שנתיים, ואז נוכל לענות על צרכי העליה והאבטלה הגוברים. יש לי

הרגשה שלא עושים זאת.



בנושא עסקים קטנים. ישנה פריחה של העסקים הקטנים בכל העולם, והם,

בהחלט, מהווים פתרון חלקי למצב המשק, האם יש בארץ סקר על עסקים
קטנים, שמפרט
כמה עסקים קטנים קיימים וכיצד ניתן לעודד את פריתתם,

אם הם פוטנציאליים ? האם תוכל לומר לנו, אלו עסקים קטנים נסגרו, ומהן

אפשרויות ההרחבה של הקיימים ? נדמה לי, שיש פוזות מדי טיפול בנושא

זה.

ג
י. גולדברג
גבירתי היושבת-ראש, ואדוני שר התמ"ס, אנו דנים במצב, שייחלנו לו

שנים רבות; ייחלנו למהפכה אמיתית של שינוי הבניה בנגב ובליל ושל

העליה הגדולה. הנתונים, שהוצגו כאן, אינם כל-כך מדוייקים: ריכוז

הבניה בגליל הוא, בעיקר, בכרמיאל ובנצרת. יש מקומות נוספים, שאפשר

להרתיב את הבניה בהם.

אני מברך על הכינוס הזה. לדעתי, זוהי ההזדמנות של ערי הפיתות

לפתח ולפעול למען עצמן , בדרכים לא שיגרתיות, כמו בנושא קליטת העליה,

שבו נקטו בפתרון לא שיגרתי של קליטה ישירה. ראשי ערי הפיתות צריכים

ליזום השקעות, מעבר ליוזמת משרד התמ"ס. הם צריכים לעשות זאת ע"י

עבודת צוות מאורגנת, בשיתוף פעולה של משרד התמ"ס וראשי הערים.

העובדה, שקיים מיתון בארצות-הברית או בקנדה, תעודד הבאת יזמים

למקומות בארץ, שבהם ישנה צמיתה כלכלית. מצד אתד, יש להרתיב מקורות

תעסוקה קיימים כמו מפעלים שמסוגלים לפתות משמרת שניה או שלישית. מצד

שני, יש לגלות כושר יזמות ולפתת תוכניות בלתי שיגרתיות. המסר שלי

אינו רק ליושבים סביב שולחן זה, אלא לכל חבריי בערי הפיתוח. לקראת

הדיון שייערך בכנס ערי הפיתות, עבודת צוות צריכה להיות הבשורה; יש

צורך לא רק בקליטה ישירה של עולים, אלא גם בקליטה ישירה של תעשיה -

זהו המסר, אך גם הפתרון .

לניווט העליה לכיוון ירושלים, יש תשיבות מיותדת, מעבר לפיתותה של

העיר. אבל, הבשורה שצריכה לצאת מדיון זה היא, שאנו שואפים לפתת גם את

הפריפריות, ורוצים לענות על צרכי המשק המתפתת.
שר התעשיה והמסתר מי נ יסיט
אינני מקל ראש בבעיית האבטלה בארץ, בודאי שלא במימדיה בערי

הפיתות. אני תושב, שאנו עושים, בקליטת העליה, דברים שמדינות אתרות לא

היו עושות. מדינת ישראל קמה, כדי לרכז את רובו של העם היהודי בארץ.

העליה הינה נס, ואין להשלים עם אחוז אבטלה גבוה. יש להתאמץ ולצמצם את

האבטלה. אני תוזר ואומר, שרצוי לצמצם את האבטלה באמצעות הסקטור

העיסקי.

נשאלתי על כיווני התפתתרת והכוונה; ברור לי, שהתפתחות לכיוון

המיגזר העיסקי, וכל מה שהוא כולל, היא הדרך החיובית והבריאה לפיתוח

המשק. המיגזר הציבורי הוא בור ללא תתתית, וככל שהוא יגדל, יקטן

הסקטור העיסקי, כי כח האדם הופנה למקומות לא נכונים. יש לנצל את

העליה, בגלל הרכבה, למיגזר העיסקי. התוצאה תהיה: שינוי מיבני בריא

במשק הישראלי. כשאני מדבר על מיגזר עיסקי כוונתי היא ל: תעשיה, מסחר,

שירותים, תיירות, חקלאות וכל דבר שיוצר יצוא. חקלאות, לשוק המקומי

בלבד, יכולה להיות דבר שלילי. בנייה היא תתום תשוב, אך היא אינה תחום

מתמשך; ישנן תקופות של בניה רבה, וישנן תקופות עם בנייה מועטה מאד.

זהו תתום עם עליות ומורדות. התרחבותו וגידולו של המיגזר העיסקי הם

אבן הפינה לכלכלה טובה.

אין ספק, שיש לתת עידוד מיוחד לערי הפיתות, ואנו עושים זאת. ערי
הפיתוח מקבלות
מענקים, בערבות המדינה, פטור מלא ממיסים לתקופות

ארוכות של 10-6 שנים ועוד.



לגבי פיתוח תשתיות תעשייתיות. השנה נתחיל בפיתוח תשתיות

תעשייתיות בערי הפיתוח, אנו נשקיע מעל מאה מליון ש"ח בנושא זה. למשל

בציפורי מקימים מרכז תעשייתי ענקי. בית שמש היא בעינינו עיר יעד.

השקענו בה מליון ש"ח בשנה שעברה, מליוך ש"ח בשנה הזו, ונשקיע סכום

דומה בשנה הבאה.

ראש עירית בית-שמש שי פדידה;

נכון . לעומת השקעות בעבר, ההשקעות האלה הן גדולות.
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים
השקעות אלה הן בסיס חשוב למשק. ללא פיתוח תשתית תעשייתית, אי

אפשר לצפות לפיתוח תעשייתי.

לגבי ירושלים. השקענו בירושלים, בשלוש השנים האחרונות, למעלה מ-

20 מליון ש"ח. זוהי השקעה, גדולה פי כמה וכמה ממה שהושקע בה עד עתה.

השקעה זו נעשית, כדי לשנות את מיבנה העיר.

ליום, אנו יוצרים תשתיות, אך זהו תהליך שאורך זמן . עיסוקי משרד
התמ"ס הם
החל ממחקר ופיתוח, הכפלת תקציבו, פחיחת 17 מסלולים וכלה

בהקמת חממות טכנולוגיות. בנוסף, המשרד הקים את עמותת "מסר" - עמותה

זו מרכזת את החידושים וההמצאות, שהעולים מביאים עימם, ומנסה להוציא

חידושים אלו אל הפועל. מבחינת מחקר ופיתוח, אנו במקום ראשון בעולם.

אבל, אנו צריכים לזכור, שתהליכים אלו יבשילו רק בערד 10-7 שנים.

נוכל להגיע להישגים בעשיה בלבד, ולא בהבל פה. ליום, אנו בונים תשתיות

לעתיד ורוד יותר לתעשיה ישראלית מוטת יצוא. היום 40%-50% מהתעשיה

הישראלית היא ליצוא, ואנו חייבים להגיע מצב של 70% ייצור לשם יצרא,

כדי להגדיל את התעסוקה. היתה ציפיה לגידול של היצוא בשנה הזו, אך

המיתון העולמי פגע גם בנר. למשל: הירידה בקניית ללי נשק, בעולם,

הקטינה את היצוא של התעשיות הבטחוניות שלנו, רזה הוריד את כלל היצוא

של המדינה במידה מסויימת. אנו לא יכולים להכריח את העולם לקנות

מאיתנו.

אנו צריכים להיות אטרקטיביים להשקעות חיצוניות. אנו צריכים למשוך

את היפנים להשקעה בארץ. אם הם ישקיעו בארץ, הם ירויחו. עם פתיחת

שווקי אירופה, הם יוכלו ליצר מוצרים בארק עם כח אדם זול ואיכותי

ולשווק לאירופת עם הסכם סחר חופשי ובלי מיסים. ארמנם היפנים הם

איטיים בהשקעותיהם, אך, בסופר של דבר, הם יגיעו לכאן , כי יש להם

מחסור במהנדסים ובכח אדם איכותי.

בנושא השיווק. אנו נותנים שליש תקציב מהוצאות שיורק של מפעלים

מייצרים. למפעלים מתחילים רקטנים, אנר נותנים עד ר50% ויותר.קיים

מפעל חונכות גם בשיווק.

כאמור, הבעיה העיקרית, כיום, היא תעסרקה מיידית. דובר כאן על

אפשרות להעדיף מקרמות מסויימים על פני אחרים, למשך תקופה מסויימת.

אני מקבל פניות של ראשי ערים, שכל אוזד מהם טוען שאצלו המצב הוא הקשה

ביותר. אינני רוצה להפלות בין עיר לעיר, כי מדובר על נושא של פרנסה

וקיום של אנשים. את נושא העדפת עיר זו או אחרת, אנו משאירים ליזמים.

אם ראשי הערים, בעצמם, יאמרו שיש להפנות את ההשקעות למשך תקופה קצרה

למקום מסויים, בו ישנם ריכוזי עולים ומובטלים גדולים, אנו נפנה את

היזמים לשם.

דובר על תקופה מסויימת, שבה הועדפו מקומות בעייתיים מסויימים. יש

לדעת שאז דובר על 30-20 מפעלים, ואילו היום מדרבר על למעלה מ-600

מפעלים ועוד 1000 מפעלים בתהליכי אישור. זוהי תקופה שונה לגמרי .



איננו יכולים לכוון יזמים למקומות מסויימים, אך אשקול כיצד ניתן

לעשות זאת בהבנה מכל הצדדים. בלי הבנה, אפשר לראות את ההפגנות

שתהיינה, שחלקו תהיינה צודקות, אם נעדיף עיר אתת על אחרת. גם ערים

מרכזיות תרצינה עזרה. מבחינה תעסוקתית, אם נשקיע בתיפה, כרמיאל

וסביבותיה יירדו תהומה.

עשינו דברים כדי לשפר את המצב; בקשתי ממרכז ההשקעות להיות גמיש

ולאשר גם מפעלים שאין להם יצוא, וזאת עקב האבטלה הרבה. בקשתי איננה

כלכלית, ומבחינה עקרונית, אני מתנגד לה, אך האמישות הזו מתבקשת מכורת

הנסיבות.
בנוסף, משרד התמ"ס עוסק בכמה נושאים יוצרי עבודה
1. תשתיות - נושא זה אינו קשור במשרדי. יש להעסיק עובדים, לא במשרדי

הממשלה, אלא בתשתיות, אפילו אם הן נדרשות לעוד כמה שנים. אם

יתקבלו עובדים לסקטור הציבורי, נכשיל את עתיד המשק. אנו עוסקים

בפיתות תשתיות תעשייתיות בכל רתבי הארץ. איו בעיה של כסף בנושא

ערי הפיתות, ותוכלו להיעזר בנו. אעשה, כל שביכולתי, כדי להחדיר

יסוד כלכלי זה למשק.

שני הנושאים הבאים קשורים למשרד התמ"ס.

2. עסקים קטנים - ציפיתי, שיקומו כ-1,200 עסקים קטנים בשנה, שיתנו

עבודה לכ-10,000 עובדים. אני בעד הרתבה של עסקים קטנים. התוכניות,

בנושא זה, צריכות להיות יותר אטרקטיביות, בעיקר, בשביל ערי

הפיתות. לא אנות לא אשקוט, עד שנאיע למצב טוב יותר בתתום הזה.

3. תימרוץ תוספת עובדים תדשים - זהו כלי בריא, אך לא בכל ימות השנה.

הוא צריך להתקיים תקופה די ארוכה, כדי ליצור אמון בו. היום, אני

אביא בפני ועדת השרים לחקיקה, את התוק הזה, ואני מקווה שהוא יעבור

ויתקבל,

תודה רבה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
לסיכום. אני מודה לשר על דבריו. לפי מה ששמענו, על ההשקעות ללא

תקדים, אנו יוצאים מהישיבה עם תיקוות לעתיד. אבל, אנו צריכים לדעת,

שמצב המשק עקב האבטלה והעליה האוברת, אם הוא ללא תקדים. אילו היתה

העליה מאיעה לארץ טיפין טיפין , היה אפשר לתכנן את המשק, כאשר המיאזר

העיסקי יתן את הפתרונות העתידיים. אבל, ישנה עליית מצוקה, שתלך

ותיאבר, ויש למצוא פתרונות תעסוקה מידיים.

קיים יאוש אצל מקבלי ההתלטות. העולים והמובטלים פונים למופקדים
על מקומרת מאוריהם כמו
למזכיר מועצת הפועלים או לראש העיר, אך לאלה

אין תשובות לבעיית התעסוקה. הם אינם יכולים להבטיח, שתהיה תעסוקה

בעוד 3-2 תודשים, כי אולי לא יהיה ניתן לקיים את ההבטחות. לטוות

הארוך מסתמנות השקעות ברוכות של יזמים מחו"ל או מהארץ,אך עד

שהמפעלים האלו יקומו ו יניבו פרי יש לתת תשובה לבעיית התעסוקה, בכמה
נושאים
1. דרכים למניעת סאירתם של מפעלים ופיטורי עובדים.

2. דרכים ליצירת מקורות תעסוקה מידיים, לא במיאזר הציבורי, אלא

במיגזר העיסקי ובפיתות תשתיות. "חוק עידוד המיאזר העיסקי" התקבל

ביולי, וועדת הכלכלה אישרה את התקנות. תוק זה עדיין אינו מופעל,

למרות שיכול היה לתת תשובה מסויימת למצוקת האבטלה. נאיד בנק

ישראל, בהופיעו בוועדה, קבל על מידת הביצוע של החלטות שהתקבלו.



3. יצירת עבודות יזומות. עלינו למנוע את התופעות התברתיות השליליות
המתלוות לחוסר תעסוקה
אלימות במשפחה, התאבדויות, מעשי רצח,

פשיעה, סמים וכו'. יש להזרים כספים לרשויות לצורך יצירת עבודות

יזומות, שיש לבצען ממילא, ואינן מתבצעות מהיעדר תקציבים. למשל: יש

צורך בהשקעה אדירה לתקן את תוצאות הגשמים האחרונים.

אדוני השר, הגמישו את הקריטריונים במרכז ההשקעות. עליכם כאשר גם

תעשיה, שמחליפה ייבוא; זה יהסוך דולרים למדינה.
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים
קיימת הנתיה כזו מלפני שנה: כל תחליף יבוא הוא כמו יצוא, בתנאי

תתרות.
ע' סולודר
אי אפשר להתתרות במתירי ארצות העולם השלישי.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
בנוסף, מדיניות התשיפה של הממשלה תייבת להשתנות. היא איננה יכולה

להימשך בתקופה של תוסר עבודה; יבוא תופשי בלתי מוגבל פוגע במפעלים,

והם נסגרים. תייבים לשקול מהדש את נושא החשיפה הכלכלית.
שר התעשיה והמסחר מ' ניסים
חשיפה מעולם לא גרמה לפיטורי עובדים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
היבוא המתחרה מציף את שווקי הארץ.
שר התעשיה והמסתר מי ניסים
תהליך זה התתיל באירופה לפני זמן רב.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אינני מדברת על אירופה, אלא על ארצות העולם השלישי.

אני מברכת על מה שנעשה בתתרם הבניה באיזורי הפיתוח, בגליל, בנגב,

וגם בירושלים. אם הממשלה פיתתה ובנתה במימדים גדולים, במקומות אלה,

עליה להשקיע שם גם בתעסוקה. יש לבדוק את הפתרון הנקודתי, שהוצע בדיון

זה; לתת תשובה תעסוקתית במקומות, בהם המצב קשה, כדי שלא תהיה נדידת

תושבים מהאיזורים האלו. אפשר להקים מפעל, במקום מסויים, שיעסיק

עובדים שאינם דווקא תושבי אותו מקום. פתרון לזה מחייב קיומה של מערכת
כבישים ראויה
מערכת הכבישים, הקיימת, עמוסה, וקשה להגיע למקומות

עבודה רחוקים בזמן קצר.

אתה אינך רק שר, אלא גם חבר ממשלה בכיר. אנו דורשים ממך יותר

מאשר אנו דורשים מכל שר אחר. על הממשלה לקבל החלטה על ביצוע ההשקעות

ועל הקצאת האמצעים הדרושים לכך.

דובר על כך, שהמשרד לא יכוון השקעות למקומות מסויימים. למרות

תפישת עולמה של הממשלה, ללא מעורבותה לא יהיה אפשר לשפר את המצב,

והבעיות תלכנה ותחרפנה. גם בתקופתו של רוזוולט, נשיא ארצות הברית,

ידעו שלמרות המדיניות הקפיטליסטית, ללא מעורבות המדינה ע"י תקציבים,

לא ייצא המשק מהמשבר בו הוא נתון .



אנו קולטים עליה גדולה, ויש למצוא מקורות תעסוקה מתאימים

ומידיים.

אני מודה לשר על הופעתו בוועדה. אני מבקשת בשם כל חברי הוועדה,

למעט וחבר-הכנסת פורז שנכח בחלק מהדיון בלבד, למצוא תשובה הולמת למצב

הכלכלי הקשה בארץ ולמצוקת האבטלה, כי הזמן קצר.

אני נועלת את ישיבת הוועדה.

תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה
13:50.

קוד המקור של הנתונים