ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 25/12/1991

טלוויזיה בכבלים

פרוטוקול

 
תכנסת השתים עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 358

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ד' י"ח בטבת התשנ"ב, 25.12.1991, בשעה 15;9
נכחו
חברי הוועדה; היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

ג. גדות

י. גולדברג

מ. גולדמן

א. פורז

י. צידון

מוזמנים; ד. הרניק, יו"ר המועצה לשידורים בכבלים (היוצא)

א. דורון, יו''ר המועצה לשידורים בכבלים (הנכנס)

י. ישי, יועץ שר התקשורת

מ. סרברניק, מנהל השרות לטלביזיה בכבלים, משרד התקשורת

י. דואר, מנכ"ל חברת "תבל"

י. גיליס, מתמחה במשרד המשפטים

ד. לחמן-מסר, עו"ד, מנהלת המ' לתקשורת, משרד המשפטים

ש. שובל, מזכ"ל התאחדות חברות הכבלים

י. לפיד, יו"ר התאחדות חברות הכבלים

מ. אוהלי, עו"ד, היועץ המשפטי, משרד התקשורת

ג'. גראודנס, חבר דירקטוריון, I.C.S.

מ. רמתי, ערוצי זהב

ר. אביטל, מנכ"ל מת"ב (מערכות תקשורת בכבלים)

א. גולן, עו"ד, היועץ המשפטי, התאחדות חברות הכבלים

ש. בלפנר, מנהל אגף הנדטה ורישוי, משרד התקשורת

מזכירת הוועדה; ל. ורון

נרשם ע"י; חבר המתרגמים בע"מ

ז

סדר היום

טלביזיה בכבלים



חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. זו

הישיבה השניה שלנו היום.

הישיבה נועדה קודם כל היות שאנחנו רוצים להיפרד יפה מיו"ר המועצה

לשידורי טלביזיה בכבלים, מידידנו דוד הרניק, ונברך את הנכנס, מר אברהם

דורון. בהזדמנות הזו נשמע סקירה על פועלה של המועצה הזאת במשך התקופה,

מאז שהיא הוקמה, על החברות שקיבלו את הזכיונות, ולהעיר את הערותינו

שמתבקשות כתוצאה מהפעילות הנעשית על-ידי החברות הללו.

לפני תחילת הדיון, יש הצעה לח"כ פורז.
א. פורז
גבירתי היו"ר, אני רוצה להציע משחו לסדר.

מאוד קיוויתי שהישיבה הזו תהיה ישיבה

חגיגית, כי אני חושב שבאמת מר הרניק ראוי לברכות על העבודה הטובה שעשה

במרוצת התקופה. המערכת של בעלי הזכיונות, גם היא ראויה לשבח על

חחתקדמות רבה שהושגה בפרוייקט הזה. אני בין אלה שמזת שבועיים נהנה

באופן אישי, ואני מאוד מרוצה.

אבל אני רוצה לומר שצל כבד מאוד מעיב על כל הפרוייקט הזה, והצל הוא
בדמות שני ארועים מאוד חמורים
(א) התמנה כיו"ר מועצה מר אברהם דורון, שהוא עובד רשות השידור, ואשר

לפי חוק איננו רשאי להיות יו"ר המועצה לטלביזיה בכבלים. לדעתי

מינויו הוא בלתי חוקי.

(ב) שר התקשורת, תוך פעולה מחפירה ובזויה, החליט להביא להפסקת עבודתו

של מאיר סרברניק, מנהל השרות לטלביזיה בכבלים, שהוא אחד האנשים

הטובים ביותר שיש בשרות הציבורי, והלוואי שהיו לנו עוד כמה כאלה.

נכון שבית-המשפט הוציא בינתיים צו מניעה, אבל הענין חמור ובזוי.

אני מציע שהוועדה לא תקיים היום דיון, ואנחנו נזמין לכאן את שר התקשורת

שיבוא ויסביר לנו את פשר ההתנהגות החמורה שלו בשני הנושאים שציינתי

כאן.

אגב, אני רוצה לומר שהגיע לידיעתי דבר נוסף, והוא - שמנחם אוהלי, היועץ

המשפטי של משרד התקשורת, אדם שתרם הרבה מאוד לכל הפרוייקט של טלביזיה

בכבלים, נאלץ להתפטר מהמועצה לטלביזיה בכבלים. הגב' דידי לחמן-מסר, שגם

היא תרמה רבות, משום מה מינויה לא חודש. בקיצור, במקום שנחגוג, אנחנו

צריכים כאן לקרוע ולחגור שק, ולשפוך עפר על ראשינו, והנאשם הוא רפאל .

פנחסי, שר התקשורת.

אני מציע שיבוא לכאן, ויתן לנו דין וחשבון על ההתנהגות המחפירה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
חשבתי שיש לך הצעה לסדר.

א. פורז! זה לסדר.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בדרך כלל נותנים הצעה לסדר לחבר כנסת, אם

הוא מבקש להעלות נושא מסויים שיידון בוועדה



וכו'. לא ידעתי שאתה עומד להתייחס לנושא כשלעצמו. זה יכולת לעשות במהלך

הישיבה, ולא כהצעה לסדר.
א. פורז
אני רוצה לשמוע את תשובת שר התקשורת, אם יש

לו מה להשיב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; יש לו נציגים, הם יושבים כאן. אני לא אפזר

ישיבה לאהר שהזמנתי את האנשים, והם הטריחו

את עצמם. אנחנו נכבד אותם כפי שהם כיבדו אותנו בנוכחותם. אם יהיה צורך

אחר כך להזמין את שר התקשורת, נזמין אותו.

אני רוצה לברך את ידידנו דוד הרניק על התקופה שהוא כיהן בה כיו"ר

המועצה, ובתקופתו אני הושבת הונחו כל היסודות לנושא הטלביזיה בכבלים.

אני זוכרת את הדיונים שהיו על הנושא הזה בוועדת הכלכלה, כאשר היתה אז

הצעת חוק פרטית להנהיג שידורי טלביזיה בכבלים, בכדי להתגבר על השידורים

הפירטיים של גורמים פרטיים. וזו לא היתה רק עבירה על החוק, אלא גם לא

היה פיקוח על כל אותם השידורים, לא ידעו מה נותנים לציבור, באיזה זבל

מזינים את הציבור. זה היה רע מאוד מבחינה חינוכית לציבור הרחב. אני

שמחה שהחוק הזה התקבל, ואכן הוקמה המערכת הזאת. זו מערכת מהביקורים

שערכנו - גם ועדת הכלכלה, ואני באופן אישי - אני מתרשמת מאוד מאוד

באופן החיובי מצורת התפעול, מהתוכניות, מהשידורים שניתנים, מהרצינות

שמתייחסות אליה החברות.

דבר אחד אני כבר רוצה לציין בהתחלה. נהגו בתבונה ובחוכמה כאשר לכל מי

שקיבל זכיון במרכז הארץ הצמידו גם ישובים באיזורי פיתוח. כי לשם אף פעם

הם לא ילכו. זה לא כדאי, זה לא רווחי, אין אוכלוסיה גדולה.

יש להצטער, וזה אני אומרת גם מתוך הביקורים שקיימתי ומהאינפורמציה שיש

בידי, שבינתיים מתרכזים בישובים שבמרכז הארץ, ועד שמגיעים לאיזורים

המרוחקים עובר יותר זמן. זאת אנחנו לא מוכנים לקבל בשום פנים ואופן.

אני חושבת שבד בבד, עם ההתחלה במרכז הארץ, באותו איזור שניתן להם, גם

באיזור השני צריכה ההתחלה להיות, וגם ההשקעה וההפעלה, כדי שלא להפלות

איזור אחד שנתון בסמכות שלהם לאיזור אחר.

ההתחלה בהחלט חיובית, ואנחנו צריכים לעודד זאת. מה גם לאפשר לטלביזיה

הישראלית שתהיה לה תחרות. אני חושבת שהיום השידורים בטלביזיה הישראלית

הם מתחת לכל ביקורת, לא מעניינים כל כך, הרבה מאוד אנשים מסתכלים יותר

בערוץ השני וגם צופים בטלביזיה בכבלים, אשר נותנת להם שידורים במשך כל

היום בצורה מגוונת, וגם אותם הדברים המקומיים שאותם מעניינים, וזה

העיקר. השידורים הקהילתיים נובעים מתוך הפעילות של המקום, והאוכלוסיה

יכולה לחוש אותם ולראות אותם, וזה מעניין אותם מאוד מאוד.

אני רוצה באמת לברך אותך על כל מה שעשית בנושא הזה. זו עבודה פוריה

מאוד מאוד. והנחת יסודות לטלביזיה בכבלים. אני רוצה לקוות שגם מר דורון

שבא אחריך ימשיך באותה הדרך, ויעשה ביתר שאת, בכדי לשפר את השרות הזה

ויעמיד את הטלביזיה בכבלים על בסיס איתן, כך שתמשיך להתפתח ולתת את

השרות הטוב ביותר.



ד. הרניק; אני קודם כל רוצה להודות ליו''ר הוועדה על

ההזמנה. ועדת הכלכלה, כפי שאתם יודעים, היא

הוועדה שעל-פי החוק אחראית לנושא הטלביזיה בכבלים מבחינת הכנסת, ואנחנו

זכינו פה, גם בתקופת כהונתה של שושנה וגם בכהונה של יושבי-ראש אחרים,

לשיתוף פעולה, לתשומת לב, לאוזן קשבת.

אני רוצה להודות לקודמי בתפקיד, לאברהם פורז, שבתקופתו הונחו היסודות

לתיקון מספר 4 לחוק הבזק, או בז'רגון העממי חוק הטלביזיה בכבלים,

והתקנות והכללים שבאו בעקבותיו, וגם על הצורה והאופן שבה הוא הכניס

אותי לתפקיד.

כיוון שאנחנו עוסקים קצת בנוסטלגיה, כדאי להזכיר גם את גזבר הסוכנות,

את מאיר שטרית, שבעצם יזם בזמנו הצעת חוק פרטית שבאה להכשיר מצב דברים

קיים ביבנה, אבל בעקבות זאת בא וחוקק אותו תיקון מספר 4.

נתמניתי לתפקיד באוקטובר 87, וסיימתי את הקדנציה שלי במלואה, אף שהיו

בתקופה הזאת חילופי שלטון. היה לי ענין מיוחד לסיים את הקדנציה הזאת

במלואה, ולסיים את קביעת הזוכים במיכרזים לכל 31 האיזורים שנקובים

בחוק. כך גם עשינו.

זכיתי על כך להרבה תשבחות, אבל אני חושב שצריך להודות לכמה גורמים שהיו

אתנו לאורך כל הדרך. קודם כל לכל חברי המועצה, ובראשותם לשני אלה

שיושבים פה, גם לדידי לחמן, וגם למנחם אוהלי. אני יכול להגיד על דידי

לא רק מה שאמרתי בעתון, שהיא אוצר בלום של ידע בתחום הזה, אלא גם שיש

לה חוט שידרה שזה מצרך שהולך ונעשה יותר ויותר נדיר במקומותינו

ובזמננו.

כמו כן, למאיר סרברניק, שאני חושב שבלעדיו הפרוייקט הזה לא היה קורם

עור וגידים, בשום פנים ואופן. אני בהחלט מסכים עם מה שאמר כאן ח"כ

פורז, אני עכשיו לא עובד מדינה, ומותר לי להביע את דעתי באופן חופשי;

ההתנכלות למאיר, זו התנכלות מחפירה. גם אני חושב שמבחינה ציבורית זה די

פגום, שכבר חודשיים אין למעשה מועצה לשידורי כבלים. גם בתקופת כהונתי

במשך למעלה משנה, מסיבות כאלה ואחרות, המועצה מנתה 8 חברים במקום 11

שמנויים בחוק, אבל על-פי החוק כל עוד המועצה מונה 7 חברים, כל החלטותיה

תקפות, ולכן היא פעלה בסמכות ובדין. היום אין מועצה. נדמה לי שיש רק 4

חברים שמכהנים כדין, וזה נמשך כבר כחודשיים.

לגבי הענין עצמו. אני חושב שהגיבורים האמיתיים של כל הדרמה של הטלביזיה

בכבלים היא בעצם היזמים. היום כולם מתייחסים לפרוייקט הטלביזיה בכבלים,

לפרוייקט שהצלחתו הכלכלית די מובטחת, אף שאני אישית חושב שהמבחן האמיתי

יהיה ברגע שערוץ 2 יפעל כפי שיפעל, ותהיה באמת תחרות בין 3 ערוצים,

טלביזיה בכבלים זה 3 מדיות או יותר. בהתחלה הרבה אנשים הזהירו אותי שלא

להוציא כל כך מהר מיכרזים, מכיוון שלא יימצאו לנו מציעים וזוכים. למעשה

לכל האיזורים היו מציעים והיו זוכים, ואני חושב שהפרוייקט הזח, כדאיותו

הכלכלית די מוכחת. זה פרוייקט, סה"כ ההשקעה בו נאמדת בערך ב-400 מיליון

דולר. בכל החברות יש יזמים מחו"ל, ומדינת ישראל זקוקה גם למשקיעים

מחו"ל וגם ליצירת מקומות עבודה, כך שהפרוייקט הזה, בנוסף לכך שהוא



מעניק לנו ערוצי בידור, חדשות וכו', גם מהווה מכשיר לשיפור התעסוקה,

וגם השקעות מבחוץ.

אני אישית, נתמזל מזלי, וגם אני לקוח של טלביזיה בכבלים, אני גר

בתל-אביב, וחברת תבל התקינה לי קשר בזמן, בלי פרוטקציה. אני אישית נהנה

מאוד מטלביזיה בכבלים, אני חושב שזה יביא לשינוי בדפוסי התנהגות,

בדפוסי צריכה. כשיש לך היום בבית כל התחנות, ממילא גם החדשות ב"מבט",

שפעם היו מסתכלים בהן כמו על לוחות הברית, היום יש אפשרות להשוואה,

אפשרות לבחירה, וגם טלביזיה בכבלים שפועלת בכל הימים.

כמובן, אני לא רוצה להציג תמונה שכל כולה ורודה. יש עוד הרבה מקום

לשיפורים גם בטיב הערוצים, בעיקר בערוץ הסרטים, גם בטיב השרות וגם

בנושאים אחרים. המועצה עוד בזמני, ולפני שעזבתי את התפקיד, התקינה

כללים גם בנושא של כללי אתיקה, גם בנושא של הפקות מקוריות, וגם בנושאים

אחרים שילוו את המועצה בעבודתה בעתיד.

סה"כ אני חושב שנקרתה לי הזדמנות בלתי חוזרת שהייתי בתפקיד מסויים

בתקופה מאוד מאוד קריטית. נהניתי מהתפקיד, מאוד נהניתי משיתוף הפעולה

של כל הגורמים, אם זה חברי המועצה, אם זה אנשי משרד התקשורת, אם זה

היזמים. לא שלא היו חילוקי דעות. היו חילוקי דעות, לפעמים גם חריפים,

גם עם חברי המועצה וגם עם היזמים, אבל בסופו של דבר יצרנו איזה שהוא

מוצר שהוא איננו סופי, ועוד יחולו בו הרבה מאוד שינויים כפי שחלים

שינויים בכל המדיה הזאת, גם בפורומים בינלאומיים.
הייתי רוצה לציין עוד נקודה אחת
כל הרשתות הארציות בארה"ב, אם זה

,C.B.S.אם זה N.B.C.ואם זה A.B.C.מצביעות על ירידה באחוזי הצפיה.

הכל עוברים לכבלים. אני חושב שהטנדנציה הזאת תהיה גם טנדנציה שאנחנו

ניווכח בה, ונהיה עדים לה גם בארץ.

אני יכול רק באמת להודות על ההזדמנות שנקרתה לי בדרכי. עזבתי את המועצה

בסיפוק ובתודה, ואני רוצה להודות לשר התקשורת הקודם גד יעקבי שהמליץ

עלי לתפקיד הזה, ולהודות לכולכם. אמשיך ליהנות מטלביזיה בכבלים, ואני

בטוה שאמשיך עוד להיות בקשרים עם האנשים אתם הייתי בקשרים ב-4 השנים

האחרונות.

אני רוצה להודות שוב ליו"ר על ההזמנה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; תודה רבה לך. אנחנו מאחלים לך הצלחה

בתפקידים החדשים שעוד נכונו לך.

י. לפיד; גבירתי היו"ר, קודם כל אני רוצה להודות בשם

חברי על שהסכמת לראות אותנו ולהזמין אותנו

לישיבת הוועדה, ולשמוע על התעשיה הזו שקמה. מעבר לתקשורת, זו גם ההשקעה

הגדולה ביותר במדינת ישראל היום.

ברשותך, אני רוצה להזכיר את השנים שהיה לי הכבוד להופיע בפניך בקפסטים

שונים, וכשתמיד דיון מגיע אליך, תמיד ידעתי שבאיזה שהוא שלב בעיית ערי

הפיתוח תעלה על הסדר. את התחלת בזה, וזה נושא מאוד חשוב גם לגבינו.



אני גם רוצח להצטרף לברכות שהשמעת באזנינו לידידנו הרניק, שבאמת עשה

רבות לייסוד הטלביזיה בכבלים. אולי כאשר משהו שעובר בלי שערוריות, לא

מספיק שמים לב לכך. יש לו זכות גדולה בכך שהענף הזה נכנס לפעולה באופן

חוקי, באופן הלק ומשביע רצון, תחת השגחתו והשגחת המועצה שהוא עמד

בראשה.

אני גם רוצה להצטרף לברכה שהשמעת באוזני הנכנס במקומו, ולהביע את

תקוותי שנוכל לשתף פעולה עם היו"ר החדש של המועצה, מר דורון. אני הייתי

פעם הממונה עליו ברשות השידור, עכשיו הוא הממונה עלי בטלביזיה בכבלים.

אני חושב שבהזדמנות זו מגיעה מלה טובה לח"כ פורז. כל ענף, אנחנו יודעים

את זה, בוחר לעצמו איזה פטרון בכנסת. מבלי לפגוע ומבלי להמעיט בזכותם

של חברי כנסת אחרים, אני חושב שאנחנו רואים בח"כ פורז איש שמתמצא טוב

ביותר, המבין באופן הטוב ביותר והדואג ביותר לפעולה תקינה של הטלביזיה

בכבלים, גם אם לא תמיד מסכים לכל הדעות שלנו, והוא לא חייב תמיד להסכים

להן.

לצערי, אחרי הדברים הטובים והנעימים, אני נאלץ גם להביע דאגה באוזני

הוועדה. לכאורה התאחדות הכבלים - אנחנו מייצגים את כל חברות הכבלים, זו

התאחדות שכל 5 החברות כלולות בה - היתה צריכה לשמוח על פיטוריו של מאיר

סרברניק. הוא הממונה עלינו מבחינה מקצועית, והוא עושה לנו בלי סוף

צרות, משום שהוא מקפיד על מילוי כל הזכיונות, כל ההתחייבויות, כל

החוקים, כל התקנות. הוא די יורד לחיינו ודי מכביד עלינו. לכאורה היינו

צריכים להגיד "ברוך שפטרנו". אבל אנחנו מספיק מבוגרים כדי לדעת את

חשיבותו של איש בעל מקצוע, שאין לו אינטרסים לא פוליטיים, לא כלכליים

ולא אחרים, אלא ידע מקצועי רב שהוא צבר בשנים האחרונות, ושהקודים

המקצועיים מפעילים אצלו את תאי המוח הנכונים.

אני רוצה להזהיר את כל מי שענין הטלביזיה בכבלים יקר לו, שהסתלקותו של

מאיר סרברניק, גם אם תביא הקלות מסויימות על הענף, בסופו של דבר תפגע

בפעולתו התקינה של הענף הזה, שהוא כל כך רך וחדש ומחפש את דרכו, וזקוק

להכוונה, וזקוק להבנה, וזקוק לשיתוף פעולה, וזקוק ליכולת מקצועית, שכל

כך חסרה בדרך כלל למנגנון הממשלתי.

שמעתי עכשיו להפתעתי שעו"ד אוהלי, שהוא האורים ותומים בענייני תקשורת

כבר הרבה שנים באספקטים המשפטיים, התפטר או התפוטר מהמועצה. אני לא

ממנה הברי מועצה, המועצה מפקחת עלינו, אבל אם הגענו עד למהלך זה, לדעתי

תהיה זו אבדה קשה מאוד ובלתי מובנת לי לאור התפקוד שלו והתפקוד של

המערכת. גם עורך-הדין הטוב ביותר שיבוא במקומו יזדקק לשנים כדי ללמוד

את מה שעו"ד אוהלי יודע כרגע.

אחרי שעברנו על השלב הפרסונלי, ברשותך אומר כמה מלים על מה שקורה.

בטלביזיה בכבלים בהתחלה היינו מעין קוריוז, ועכשיו רק מתחילים להגיע

לעובדה שאנחנו לא קוריוז אלא מצייאות מאוד ממשית.

כרגע 174 אלף דירות מחוברות לטלביזיה בכבלים. אם לוקחים את זה שיש רק 3

אנשים בדירה, הרי שכבר יש חצי מיליון צופים. בדרך כלל גרים יותר מ-3



נפשות בדירה. כך שיש כרגע כ-600 אלף צופים של הטלביזיה בכבלים יום

יום.

אנחנו מצאנו מימצא מעניין. ברגע שנכנסת הטלביזיה בכבלים לבית, צופים בה

יותר מאשר צופים ברשות השידור, כך שאפשר להגיד שיש היום כבר אוכלוסיה

לא קטנה שהמקור העיקרי שלה בטלביזיה זו הטלביזיה בכבלים, וזה לא רק 30

הערוצים הזרים שאנהנו משדרים. למשל, העולים החדשים מרוסיה רואים שני

ערוצי רוסיה ברוסית, כך שיודעים מה קורה היום במוסקבה, וזה חשוב להם

מאוד. יש 4 ערוצים שאנחנו מייצרים בעצמנו. אצלנו מקבלים זאת כדבר טבעי,

ולא יודעים שזה כמעט ייחודי בעולם כולו. טלביזיות בכבלים בדרך כלל

משמשות רק תמסורת של דברים שקיימים בלוויינים, והטלביזיה בכבלים בישראל

מכוה ההוק היא גם תחנת טלביזיה של התוכניות. במסגרת זו היא עושה

תוכניות מקומיות וקהילתיות, -כך שהיא הופכת להיות למקומון של הטלביזיה,

היא ממלאת בדיוק את הפונקציה שהעתונים המקומיים ממלאים בעתונות. נדמה

לי שחדשות של פתח-תקוה או של באר-שבע או של בת-ים הן חדשות מקומיות גם

בהגדרת החוק, וזה מאוד חשוב, זה מקרב את האוכלוסיה לבעיות המקום. מי

שהיום גר בפתח-תקוה יודע אם רחוב בפתח-תקוה חסום, הוא יודע אם

בפתח-תקוה נפתח סניף קופת-חולים. זה שרות ציבורי חשוב מאוד.

מה שנוגע לערי הפיתוח, לפריפריה, ההתקנה שם אכן מתבצעת.

מ. גולדמו; אני יכול להעיד על קרית-שמונה. אתמול הופעתי

שם.

י. לפיד; בקרית-שמונה פועלת חברת מתב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בכרמיאל ובמעלות עדיין לא התקינו.

י. לפיד; אני ער לעובדה שחברי כנסת המייצגים איזורים

ספציפיים ודאי שדואגים למקומותיהם, אבל

הרישות הזה, שהוא לא משתלם לחברות - שלא תהיה כאן אשליה, זו חובה

שאנחנו ממלאים אחריה - נמשכת. אי-אפשר ביום אחד לרשת את כל המדינה. מה

שלא מודעים בציבור, הוא בעצם לזה; מה שמשרד התקשורת עשה 50 שנה, לרשת

את המדינה לקווי טלפון, אנחנו עושים ב'3 שנים. כי לרשת כבלים זה בדיוק

כמו למתוח חוטי טלפון, ואנחנו עושים את זה בכל בית במדינת ישראל. אנחנו

נגיע לכל מקום כמו מטולה, כפר-תבור.

י. גולדברג; למטולה הגיעו מזמן.

י. לפיד! אני חושב שנתרום תרומה חשובה לפלורליזם

התקשורתי בארץ. אני טוען שאנחנו משפרים גם

את רשות השידור, מפני שהיא נאלצת עכשיו לעמוד בתחרות, וזה משפיע גם

עליה.

יש לנו כמה בעיות קשות, וביחס לאחת אני חושב שמטרתי בבואי היא לשכנע את

יו"ר הוועדה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני יודעת מה אתה רוצח. פירסומת.

י. לפיד; החוק התיר לנו פירסומת באישות של השר,

באישורה של המועצה ובאישורה של ועדת הכלכלה

והממשלה. זאת אומרת, שהעבירו את זה דרך מסננת מאוד מאוד צפופה. המועצה

כבר המליצה בפני השר שזה אפשרי בתנאים מסויימים. השר הקים ועדה שעוד לא

ישבה, וכל זה מתעכב, וזה מתעכב לא לגמרי בתמימות. זה מתעכב כי קיימת

דעה בציבור, שצריך לתת לערוץ השני את ההזדמנות לגרוף את כספי

הפירסומת.

אנחנו מוכניס להתחשב באספקט הזה, אבל אנחנו באים בטענה - ופה אני רוצה

לשכנע אותך אישית - שכמו שאנחנו מקומונים בחדשות, בשלב זה אנחנו מוכנים
להיות מקומונים בפירסומת, וזה מהטענות הבאות
(א) נוצר מצב מאוד מוזר. אנחנו משדרים 30 ערוצי לוויינים, ובלוויינים

האלה משדרים בלי סוף פירסומת כל החברות הגדולות בעולם. התוצאה היא,

שכאשר את מתנגדת לפירסומת בכבלים, את אומרת.- אני מסכימה שקוקה-קולה

יכנס לכל בית לישראל דרך הצרפתים, הגרמנים, הבריטים, זה טוב בעיני.

אני מתנגדת שמיץ-פז יכנס לבתים בישראל כי מיץ-פז המסכן לא משדר

בלווינים, הוא רוצה לשדר בארץ.

האיסור הזה גורם לאפליית תוצרת הארץ כנגד אותה תוצרת הארץ שיש לה

גם חברות בחו"ל. אני חושב שזה לא יכול להיות רצונה של הכנסת לתת

יתרון לחברות העולמיות על-פני חברות מקומיות בארץ.

(ב) אנחנו טוענים שהספרית שרה, שיש לה מספרה בבן-יהודה פינת גורדון,

לעולם לא תשדר פירסומת בערוץ השני, ויש לה זכות להתחרות בתחום הזה

במסגרת שלה בספרית אחרת. המקומון - העתון קיים לצורך זה, והטלביזיה

בכבלים יכולה לספק את הצורך הזה.

אגב, יש בזה שירות ציבורי, אפשר לעשות שידורי חסות בטלביזיה בכבלים,

אפשר לעשות שידורי שרות בטלביזיה בכבלים, אפשר את האלמנט הזה להפוך

לתועלת ציבורית מרובה.

ולכן, אם אנחנו נראה שהנסיון שלנו להפעלת החוק הקיים יתעכב באופן

מלאכותי זמן רב, נאלץ לבוא אליכם ולבקש לחוקק חוק עם כמה סעיפים שמתיר

לנו פירסומת בכבלים.

אנחנו לא נוותר על הזכות שביום מן הימים נגיע לפירסומת בכבלים. אבל

נראה לנו שאין שום סיבה למנוע מאתנו בשלב זה פירסומת מקומית. זה יעזור

לנו לממן את ההשקעה האדירה שלנו, כולל את ההשקעה שאנחנו עושים בערי

הפיתוח, כאשר שם ההפסד הוא נקי. לפחות בזח אפשר לכסות קצת על ההפסדים.

לגבי הפירטים. יש מקומות בהם הפירטים מסתלקים, ויש מקומות שבם הם

מורידים את המחירים ומתמקדים בסרטים כחולים, שזה לא הדבר החינוכי ביותר

שבעולם. הם הגיעו לחוצפה שבאיזור חיפה למשל, הפירטים משדרים באוויר

כבר, לא בכבלים, אלא הם משדרים כמו של רשות השידור, עם אנטנות משדרים

לבתים. זה לא יאמן לאן הגענו, אין לזה תקדים בעולם.



מ. גולדמו; זה קרח בחיפה, משום שהערוץ השני עדיין לא

מכסח את כל איזור חיפה.

י. לפיד; יש בעיה של המשטרה שלא מתפנה לזה, אבל מעבר

לכך הפירטים יודעים שהעונשים והקנסות הם כל

כך מגוחכים לעומת ההכנסות שלהם, עד שזה כדאי להם. אגב, מדובר פה במשהו

שהגיע בשלב מסויים להערכתנו ל-100 מיליון שקל בשנה, שעליו איש לא שילם

אגורה אחת של מס. אחד חדברים זה שהנפש הרחומה של המחוקק היהודי לא נתן

לו להטיל על אנשים אלה שעושים מעשים בלתי-חוקיים.

א. פורז; זה לא המחוקק, זה השופט. המחוקק היה ברוטלי

לגמרי.

י. לפיד; השופט גם לוקח קצת השראה ממה שהוא מקבל

מבית המחוקקים.

אם ישליכו אותם לזמן ממושך לבית-סוהר, זה יעבוד. הקנסות לא יעבדו, כי

תופסים בדרך כלל איזה עובד מסכן, שאין לו אפילו הכנסה חודשית רשמית,

ממנו לגבות קנסות אי-אפשר, ואילו את הבעל בית שלו אף פעם לא תופסים.

בשני הנושאים האלה יתכן שאנחנו נזדקק להבנתה לעזרתה של הוועדה הנכבדה

הזו.

יושבים פה המנכ"לים של כל החברות, ואם גברתי או חברי כנסת ירצו לשמוע

תשובות ספציפיות לגבי איזורים ספציפיים, הם עומדים לרשותכם.

י. גולדברג-. . גברתי היו"ר, אני רוצה לברך את היו"ר על עצם

היוזמה ולהביע בהחלט הערכה רבה לדוד, לטוני

ולמאיר ולפורז ולכל אנשי משרד התקשורת על העבודה היוצאת מן הכלל שנעשתה

בנושא הזה, ויש פה רבים רבים ששותפים, ויסלחו לי אלה שלא הזכרתי את

שמותיהם.

לענין עצמו. אני מצטרף לאותה דאגה ביחס לאנשי המקצוע שקשורים בתוך

המוסד במשרד התקשורת. אני רואה בהם אנשי מקצוע מעולים ביותר, הן בתחום

הייעוץ המשפטי, הן בתחום המקצועי, וצר לי מאוד אם יש שם שינויים. אני

מציע להעלות את הנושאים האלה במסדרון המתאים, על-מנת לבדוק את זה לגופו

של ענין, ולהעיר את תשומת לבו של השר הממונה על הנושא הזה.

אני זוכר עוד את התקופה שהיו שני מנכ"לים למשרד, היו הרבה דברים בלתי

אפשריים. הבעיה מדאיגה, וצריך לעסוק בזה לגופו של ענין. אני חושב

שהאנשים האלה הם בעלי מקצוע ממדרגה ראשונה בתחום המקצועי שלהם, וככאלה

אני מעריך אותם.

לענין עצמו. אני רוצה בהחלט, להביע הערכה רבה. יסלחו לי כל החברות

האחרות, אבל יש חברה אחת שקוראים לה מתב, ומתב מבחינתי, אף אחד לא יוכל

לקחת ממנה את הבכורה. היא הראשונה והצפונית ביותר במדינת ישראל, היא

התחילה לפעול במטולה, שאיננה מקום כלכלי, בקרית-שמונה שאיננה מקום

כלכלי, בצפת, בחצור. הם נכנסו לתוך המקומות האלה בצורה מאוד רצינית

ומכובדת וטובה, והם פועלים שם. יישר כוח.



מיסוד המעלה כנראה לקחו קצת את הבכורה, נראה שהיא המושבה הראשונה עוד

לפני פתה-תקוה וראש-פינה, ומתנהלת שם איזו מערכת של מי יהיה ראשוו.

לפחות ניתו לה גס את המעמד הזה במקרה של הטלביזיה בכבלים. הייתי

במקומות שלא הייתי בעל ענין, אלא ישבתי כצופה, וראיתי שהיסטוריה לפעמים

כותבים ולא בהכרח עושים. ולכן לגבי מה שכתוב, זה לא בהכרח את אשר היה.

אני שמח מאוד דרך אגב שבתל-אביב זה בסדר, ואני שמח לשמוע שבאיזורי

תמרכז זה בסדר. הרי ברור שהאיזורים הכלכליים תמיד יהיו מצויינים. לא

חשוב בכלל סדר החיבור, מה שחשוב הוא הרצינות, ובדיוק הנושא שעליו עמדו

גם המועצה וגם משרד התקשורת, כלומר - לתת באיזה שהוא מקום כיסוי למרכז,

פיסוי כלכלי, בתנאי שתהיה התייחסות רצינית לפריפריה. נתתי דוגמא של

חברה, שאני עד לכך שהתייחסה בצורה רצינית מאוד לפריפריה, ולכן אמרתי את

הדברים האלה. חשוב מאוד לומר את זה גם ליד השולחן פה, מעבר לכל הבעיות

שתמיד קיימות, אבל יש דברים שאי-אפשר לקחת את הבכורה בהם. אשמח לשמוע

אם בדימונה ובמצפה רמון יש כבר טלביזיה, וכי היא פועלת, ומי אחראי

לאיזורים האלה; בזה בדיוק נבחנות החברות, ולכן הייתי רוצה גם לשמוע כאן

באותה הזדמנות את הדו"ח לגבי ערי הפיתוח המרוחקות האחרות, האם התחברו

חברות אחרות, מי אחראי למה, ומה נעשה בדבר הזה.

אנחנו נסייע לכם. אני בהחלט תומך בענין של הפירסומת. זה חשוב, זה

חיוני, זה מה שיכול להחזיק את החברות ולאפשר להן להמשיך ולהשקיע,

ולהתפתח ולהעשיר גם את התוכניות עצמן. אין לי ספק בכך. הכללים חמורים,

והם עומדים כרגע במבחן, וכל אותן סכנות והתרעות שהתריעו בפניהן כרגע לא

קיימות. אמות המידה המקצועיות אכן נשמרות בקפידה רבה, וזה פועל בצורה

יוצאת מן הכלל.

חשוב לי לשמוע את הנקודות האלה, ושיהיה ברור לכולם, אנחנו נסייע בידכם.

אבל אם אותם תנאים לא יתקיימו, אנחנו נפעל בכל דרך חוקית; אפשרית על-מנת

שהדברים האלה אכן יתקיימו.

אני מתנצל אם לא הזכרתי אחרים שפעלו, ובמשך הישיבה יתברר שהם עשו דברים

יפים במקומות אחרים. תודה רבה לכל מי שעוסק בנושאים האלה, אני בהחלט

מחזק את ידכם, ותודה רבה למתב על הפעילות שלה בצפון, היא עושה עבודה

מצויינת.
מ. גולדמן
אני לא אהיה כזה שמחלק מחמאות, משום שקל

מאוד להציג את החצי כוס המלאה ולהתעלם מחצי

הכוס הריקה. ודאי שברגע שמחברים ישוב אחד והישוב הזה מכוסה, נדמה שכל

הכוס מלאה.

אנחנו צריכים לדבר בשם אלה שלא מחוברים.

אני גם לא יכול לומר אם רמת .השירותים טובה או לא טובה, משום שאנחנו לא

זוכים לראות אותה. אני יכול לומר שבביקורים שאני משתתף בישובים שבהם

הכבלים מחוברים, הנוכחות היא נוכחות מכובדת. אתמול הייתי ער לזה

בקרית-שמונה וראיתי שנעשית פעולה על-ידי מתב, וכי מרוצים ממנה מאוד.



אנחנו צריכים לדבר בשם אלח שלא מחוברים. הזכרנו את יסוד חמעלח, ולא

דיברתי בשם כפר-תבור. לכפר-תבור יש חיכולת להקים תחנוז באופן עצמאי,

והיא לא זקוקה לחסדי שמים, אלא בחסדי הידיים של אנשים שנולדו בגיא אוני

והגיעו לראש-פינה מצפת, וייסדו את כפר-תבור לפני 90 שנה, והם עשו זאת

ב-10 אצבעות ידיהם. אלה שהצטרפו, ידעו שמצסרפים למושבה ששם קודם כל

עובדים ואחרי כן עושים.

לכן אני אומר שאני לא רוצה לדבר כאן בשם כפר-תבור, אלא אני מדבר כאן

בשם אותם ישובים שאליהם צריך להתייחס לגופו של ענין.

הזכרתי את יסוד המעלה, ואני יודע שגם בחלק גדול מהישובים היום, ברגע

שלא תהיה הכניסה של מתב ושל הטלביזיה בכבלים - תלוי איזו חברה זוכה -

והשילוב של הישוב החזק במרכז- הארץ עם הישובים הפחות חזקים בצפון, בדרום

או באיזורים אחרים, חשוב שהקצב שהחל בקרית-שמונה, במטולה, בצפת, ברמות

נפתלי, ימשיך וישלים, ושזה לא יגיע לכך שאנשים לא ישלמו. ביקרתי לפני

מספר ימים בישוב גדול במרכז הארץ, ואמרו לי שיש בעיה בטלביזיה בכבלים

לגבי התשלומים, וכאילו אחרי שחיברו את האנשים הם מתחמקים מלשלם. זה לא

אותו דבר כמו בבזק, שאתה יכול לתת שיחות נכנסות אבל לא שיחות יוצאות.

מדאיג אותי שאנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב מסויים, שהחברות

שמתבססות בעיקר על האיזורים החזקים, ושזה מה שמאפשר להן פעילות במקומות

חלשים, כתוצאה מאי-תשלומים נכנסות לקשיים. גם זה עלול להיווצר. אנחנו

צריכים להיו ערים לאפשרות הזאת, שעלולה לפגוע קודם כל לא באותם חזקים

המחוברים, אלא בעבודות הפיתוח שצריכות להיעשות באיזורים החלשים

שהתייחסתי אליהם. אני מקווה שהדברים ייעשו בצורה כזאת, שנוכל לראות את

הפעולה החשובה.

אני גם רוצה לשאול את דוד הרניק לגבי המיכרזים, האם המיכרז האחרון

הושלם? אני זוכר שהיה מיכרז בעייתי בנתניה, שהוא כולל גם את איזור

טבריה, והיה בג"ץ של האדם שמפעיל שם טלביזיה פירטית.

ד. התיק! הושלם.

מ. גולדמן; אני רוצה להתייחס לגבי הפירסום. אני בעד

פירסום, משום שאנחנו לא יכולים לומר מצד אחד

בכל ישיבה בוועדות אחרות - בעיקר בוועדת הכספים או ועדת הכלכלה -

שצריכים לשאוף לאי-תלות של כספים ממלכתיים או סיוע שיבוא מכספים שיש

בהם מה שנקרא פגיעה בתקציב המדינה. יש לתת אפשרות לפירסום להשלים את

החסר, ולתת את הדחיפה ואת הכוח.

אני יודע שבפירסום יש גם סכנות מסויימות. יש אחרי כן תלות בחברות

הפירסום, אבל זה כמו שיש ברשות השידור.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אין בטלביזיה פירסומת.

מ. גולדמו! קוראים לזה בשמות אחרים.

י. לפיד; האם לגלידה זאת לא פירסומת מסחרית?



ד. לחמן-מסר; אין לזה שם.

י. לפיד; והוד לבן?

מ. גולדמן; אי-אפשר להתעלם מהמציאות. אנחנו רואים את

הכניסה שלה לרשות השידור, אנחנו רואים את זה

ב"קול ישראל" שהיא חלק מרשות השידור, אנחנו רואים שהפירסומים הם

המסייעים בעיקר להפעלת המערכות. בוועדת הכספים לפני שנה דובר על עודף

מצטבר של 170 מיליון. לקחו להם זאת, והשנה אני שומע שהם מסיימים

בגרעון. מתברר שזה תלוי במי שמכין את המאזן ותלוי למי מכינים את

המאזן.

אני רוצה לסכם ולומר שאני בעד הפירסום. אני חושב שתפקידה של הוועדה

לבצע את המעקב, כך שנראה שהטלביזיה בכבלים מגיעה לכל חלקי ישראל.

א. פורז; אני לא רוצה לחזור על הדברים שאמרתי בפתיחת

הישיבה, גם לא על הברכות וגם לא על הטרגדיה

שמתרחשת במשרד התקשורת. אני מבקש בהזדמנות הקרובה ביותר לקיים דיון עם

שר התקשורת. אנחנו לא יכולים לעבור על הדברים האלה לסדר היום.

אני אחד האשמים העיקריים בזה שמלכתחילה היה איסור לפירסומת בטלביזיה

בכבלים. ח"כ שטרית, בו הסתייענו כדי לבצע אותו מעקף של הממשלה שלא

איפשרה להצעה הממשלתית להתקדם, תמך בפירסומת בכבלים בלי מיגבלות.

ואנחנו, שטיפלנו באותה תקופה גם בערוץ השני וחששנו לעתידו, היינו אלה

שנאבקנו נגד הפירסומת, והתוצאה היתה אותה פשרה, שבינתיים 5 שנים יש

איסור מוחלט, ובעוד 5 שנים הערוץ השני יתבסס, ואז נשקול.

היום עמדתי באופן חד-משמעי היא בעד מה שהציג כאן מר לפיד. הערוץ השני

יחיה מפירסומת ארצית כללית, ואין שום סיבה שלא לאפשר לבעלי הזכיון

בכבלים פירסומת מקומית ומצומצמת. אני בעד פירסומת מקומית ומצומצמת, ולא

יותר זה.

אני גם בין אלה שעדיין לא משוכנע בכדאיות הפרוייקט של הטלביזיה בכבלים.

בשלב הזה, זה השלב שעדיין משקיעים הרבה כסף, יש עדיין מעט מנויים, כי

עוד לא התחברו כולם, ובשלב הזה ודאי מפסידים, זה שלב ההשקעה. אני לא

יודע איפה העסק הזה יתאזן באיזה שהוא שלב.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; מי אמר שהם מפסידים?

א. פורז; לדעתי, כרגע הם מפסידים. בכל יום הם

מפסידים.

י. לפיד; אס יצליחו, אחרי 7 שנים יחזירו את ההשקעה. 7

השנים הראשונות הן הפסד בטוח.
א. פורז
החוטים שמכניסים לאדמה וכל הציוד עולה בכסף.

אני לא משוכנע עדיין שהפרוייקט הזה כלכלי.



אני גם הייתי אחראי במידה מסויימת, עם הקמת המועצה, לזה שהארץ חולקה

לכל כך הרבה איזורים קטנים. החשש שלי היה, שאם ניתן איזור גדול שבו

ההשקעה היא גדולה, לא יהיה מי שיבלע את המנה הגדולה הזאת. מסתבר שזו

היתה טעות. היה צריך לחלק את הארץ לחרבה פחות איזורים.

לכן אני עדיין לא משוכנע באיתנות הפיננסית של הפרוייקט הזה. אם אני
צריך לשקול במאזן מה אני מעדיף
לתת להם פירסומת מקומית שתפגע לדעתי

במקומונים הכתובים - נכון, היא תפגע בעיר, בתל-אביב, ובכל הקריות -

כנגד העובדה שהגורמים שמפעילים טלביזיה בכבלים עלולים בשלב זה או אחר

לסבול מבעיות שח''כ גולדברג דיבר עליהן, אני בעד הפירסומת המוגבלת הזו

בכבלים. אני חושב שזה דבר נכון לעשות.

י. צידוו; אבל אני חושב שהגיע הזמן להתיר פירסומת.

התירו את זה אפילו בערוץ א', ובואו נוזיה עם

המציאות. איך מסייגים את הפירסומת, זה באמת לא רלוונטי. צריך להתחיל

לפתוח את השוק.

מהמעט שלמדתי, נדמה לי שאנחנו חייבים להתאים את הזכיונות, לאפשר איחוד

רכישות ושימוש יעיל משותף בציוד, אם יש צורך בכך. זה לא שייך לתחרות

שאנחנו רוצים בין החברות, אלא זה שייך לייעול המשק הלאומי. אם זה 400

מיליון דולר השקעה, אפשר לייעל את המשק הלאומי בהתאמה. נדמה לי שהדבר

הזה הכרחי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני מציעה שנשמע את מנהלי החברות שנמצאים

אתנו.
ר. אביטל; תאור מצב קיים נכון להיום
קרית-שמונה רושתה

כולה, צפת תהיה מרושתת באמצע מרץ. מטולה

מרושתת כולה. אם ירצה השם, ומשרד התקשורת יעמוד בזמן במתן זכיון, ב-12

במאי יחלו השידורים בטבריה. יסוד המעלה גם היא במסגרת התוכנית ההנדסית,

וזה יבוצע בתחילת שנת 1993.

אין שום מקום בעולם פתרון טכני לאיזור כמו הגליל, ועשינו אותו. היה

כתוב בעתונות משהו שלא כל כך מוצא חן בעיני, אבל אני אצטט אותו כאן:

עורק מיקרוגל לצפת קולל והתקלקל. הצטרכנו מספר ימים לא מבוטל כדי לתקן

אותו. זאת משום שזו חברה שוודית שפיתחה פתרון ייחודי לגליל, וכל דבר

שאנחנו עושים, וכשיש בעיות, אנחנו תלויים בחברה הזאת. אני שמח לומר

שאחרי כשבועיים וחצי, משלשום בערב, הערוץ עובד שוב. אין בארה"ב של

אמריקה שום חברה, והם אומרים בצדק, שיש לה פתרונות לבעיות כאלה.

לכן כשבאים לדבר על פתרונות של יסוד המעלה, צריך לזכור, שאנחנו בשלב

פיתוח פתרון ייחודי, ואנחנו עושים אותו.

T,
מ. גולדמו
האם תם קיבלתם גם את הזכיון של טבריה?
ר. אביטל
אנחנו צריכים לקבל. אני מקווה שמשרד התקשורת

יזדרז ויגיש את הזכיון, וב-12 למאי נשדר

בטבריה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם התשלומים סדירים?

ר. אביטל; בנושא התשלומים יש לא מעט בעיות. אבל אנחנו

מאמינים שהנושא הזה ילך ויכנס. לפני 10 שנים

לא היה טלפון בכל בית. לפני 15 שנה הייתי טגן מנהל שירותי הטלפון,

וידידי אוהלי ואני היינו שותפים. אני מוכן להעיד על עצמי שהייתי זה

שהנהיג את הניתוקים במשרד התקשורת. נכון שזה יותר מסובך, אבל היום כולם

משלמים עבור טלפון, כי יודעים שזה חשוב. בעוד שנתיים, לדעתי, כולם

ישלמו עבור טלביזיה בכבלים, כי כולם יבינו שזה השוב. היום יש קצת

בעיות, נתמודד עם זה.

כאן אני רוצה לעבור לנקודה הבאה. אמר מר הרניק, שהכדאיות הכלכלית של

הפרוייקט הזה איננה מוטלת בספק. אני מודיע לך בשם כל החברות, בשם מתב,

שכל מי שאומר את הדבר הזה, איננו יודע את פרטי הפרטים. אני אומר שבמקרה

הטוב יעברו 6-7 עד 8 שנים עד שתוחזר ההשקעה. אף אחד עוד לא יודע מה

יעשה הערוץ השני לכבלים, אף אחד עוד לא יודע מה יעשו הפירטים.

ג. גדות; מלכתחילה היה ברור שתצאו אחרי הערוץ השני,

כך שאני לא מבין את העמדה שלך.

ר. אביטל; זה נכון, התוכנית המקורית היתה שקודם יהיה

ערוץ שני, ואחר כך כבלים.

אני אומר שוב, כאשר לאזרח יש שני ערוצים טובים, הוא ישקול האם הוא רוצה

את הכבלים או לא. אני לא יודע על זה היום.

מ. גולדמן; לפי הסטטיסטיקה בעולם, איך זה פועל?

י. לפיד! שם החברות השקיעו הרבה אחרי הטלביזיה.

בארה"ב 60 אחוזים, האחוז הגבוה ביותר הוא

בבלגיה עם 90 אחוזים, ובבריטניה לא מצליחים לשבור את 20 האחוזים, כי שם

הטלביזיה כל כך טובה, עד שאנשים לא זקוקים לכבלים.

המערכת היא מ-20 עד 90 אחוזים בעולם.

ר. אביטל; האיום הנוסף הוא הפירטים. אני יכול להעיד על

איזור הזכיון שלנו בחולון. כשהמשטרה, אחרי

הרבה מאוד תאומים עושה מבצע, והיא מנתקת את הפירטים, למחרת בבוקר בא

אותו פירט, אין לו בעיה, והוא במהירות מחבר שוב.

מ. גולדמו! היתה הצעת חוק פרטית בכנסת, שאדם מתחבר דינו

כאדם שמחבר. זה חוק שאנחנו מריצים אותו כחוק

פרטי, שיכול לסייע מאוד.

ר. אביטל; לדעתי על נושא הכבלים יש איומים לא מעטים,

ולא הייתי ממהר להגיד שהכדאיות הכלכלית

מוכחת. את זה אפשר יהיה לראות בעוד 3-4-5 שנים.



י. דואר; לדעתי אחרי 8 שנים תוחזר חהשקעה, והסיכונים

גדולים. צריך לזכור את הסכום הענק של

ההשקעות שהושקע. במקרה דנן. משקיעים את הכספים באדמה, זה יקה את 7-8

השנים. אני מוכן לקבל ערבות מדינה שבסוף זה יהיה בסדר, אבל המדינה לא

תתן לי את זה.

ג. גדות; אתה חתום על הסכם. ברגע שהתחלת, אם אינני

טועה, ההסכם אמר ש-5 שנים אין פירסומת.

י. דואר; נכון.

ג. גדות; אתה מבין בדיוק מה שקרה כאן. החקיקה היתה

ש-5 שנים לא תהיה פירסומת, ולמרות הכל

נכנסתם להשקעה. לכן אני לא מבין את הבכי הזה.

י. דואר; אנחנו לא בוכים.

ג. גדות; אתם בבכי. אחד משלים את השני בבכי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הוא לא דיבר על הפירסום עכשיו, הוא דיבר על

מחיר ההשקעה.

י. דואר; דיברו על כך שהכדאיות הכלכלית מובטחת, ואילו

אני אומר שהיא לא כל כך מובטחת. ההשקעה

מובטחת, את החזרה נראה על פני הזמן. זה בלי כל קשר לפירסום, כי אני לא

מדבר על הפירסום בכלל.

ג. גדות; אתם לקחם סיכון, נכנסתם לענין כמר אנשי

עסקים. ואני לא מבין את הבכי הזה.

י. דואר; אני חייב לחזור ולומר, שאינני בוכים. נכנסנו

לעניין בעיניים פקוחות כאנשי עסקים. אני רק

אומר שזו לא השקעה שתוחזר מיד, כמו שכאן נאמר, ושהכדאיות הכלכלית

מובטחת.

חייבים לקשור את הנושא לכך שבאמת מקימים כאן תשתית לרשת הטלפוניה בארץ,

ואת הטלפוניה בנו גם בתקופת המנדט, לא רק במשך 50 שנה, ואילו אנחנו

בונים את כל הארץ, מרשתים את כל הארץ תוך תקופה של 3 שנים.

ספציפית לגבי "תבל". אשדוד כולה מרושתת, התחלנו לרשת את אשקלון,

מתחילים לרשת תוך חודש את קרית-מלאכי, לפני תום השנה הבאה גם אשדוד, גם

קרית-מלאכי וכל מה שביניהן יהיו מרושתים. בתחילת השנה הבאה אנחנו

מתחילים לרשת בצפון. לפני תום, השנה הבאה יתחילו שידורים באוגוסט בנצרת,

במגדל העמק, בעפולה, ועד לסוף השנה הבאה חלק משמעותי מאיזור הזכיון

בצפון יהיה מרושת.

אני חושב שבסה"כ גם "תבל", גם חברות אחרות, עושות הרבה מאוד בענין הזה,

ולא מזניחות את הפריפריה.



אני רוצה להגיד משפט נוסף, ואני לא רוצה להישמע דמגוג. יש גם פריפריה

בתוכנו. גם בתוך איזור כמו תל-אביב ישנם איזורים כמו יפו, קרית-שלום,

ואיזורים מסויימים בבת-ים ובחולון, שהם לא פחות פריפריה מאשר הפריפריה

עליה אנחנו מדברים, וגרים שם הרבה מאוד אנשים. לא התחלנו ברמת-אביב.

לפני רמת-אביב רישתנו את שכונת התקוה, ואני יורד עכשיו לקרית-שלום

וליפו, ולפני תום השנה הבאה גם כל האיזורים האלה יהיו מרושתים. גבעתיים

מרושתת.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; היא מרושתת, אבל אנחנו לא מחוברים. אין לנו

מתי לשבת ביום לראות טלביזיה.

י. דואר; מבלי להיות דמגוג, יש גם פריפריה מאוד גדולה

בתוכנו וגם אותה אסור לשכוח וגם בה צריך

לטפל.

ג. גדות; האם יש לכם נתונים לגבי התקשרות? היתה הערכה

בזמנה, שדווקא בשכונות המצוקה האלה ההפרשים

לא יהיו דרסטיים כפי שזה נראה כלפי חוץ. כלומר, רבים מהם כן יתקשרו,

משום שהם חסרים בילוי. יכול להיות שזה יהיה הבילוי הזול יותר.

י. דואר; הדברים הם לא אחידים, גם תל-אביב היא לא

אחידה. יד אליהו שונה מגבעתיים, קרית-שלום

שונה משניהם, ויפו שונה מכולם.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כמה התחברו בגבעתיים?

י. דואר; 50 אחוזים. ביד אליהו, שכונת התקוה, לקח להם

יותר זמן, התחילו עם 30 אחוזים, עלו ל-40

אחוזים, יש שם כבר 50 אחוזים.

אני לא רוצה לדבר על מוסר תשלומים. יכולות להיות בעיות אם יהיה מצב

כלכלי לא טוב וכדי.

אני חייב לומר, וזה יהיה נכון לגבי כל בעלי הזכיונות, שאף אחד מבעלי

הזכיונות לא גובה את מלוא התעריף המותר לו על-פי הזכיון, לא בדמי

התקנה, ולא בדמי המנוי. זה לא מתוך טעמי ציונות, אלא מתוך טעמי שיווק.

כלומר, פה בעצם כוחות השוק הם בקו הרבה יותר גדול מהחוק ומן הזכיון. זה

מאותם שיקולים עסקיים כלכליים, שבאמת רוצים להגיע למקסימום חדירה.

כשאני רואה באיזור כמו אשדוד שאני לא מצליח לחבר, אני מוריד את דמי

ההתקנה. כך הגענו ל-50 אחוזים. לא חיכינו כאן להתערבות שלטון, אלא

הכלכלה עובדת לפעמים יותר טוב.

לא אחזור על הפירסום. אני מזדהה לגמרי עם דברי שני חברי. צריך לתת

פירסום. גם תחרות לא מזיקה. נתחרה, נוריד את מחירי הפירסום. פירסום זה

קטליזטור לפעילות כלכלית. אני גם לא פוסל תחרות עם הערוץ השני, עם כל

הכבוד לו. גם לשם לא באים עניי העם. נציגי ציבור שאני מכיר פעילים שם,

כולם אנשים עשירים ורציניים ואנשי עסקים, ואני לא רואה בעיה להתחרות גם

שם. תחרות תוריד את המחירים, ובסה"כ תגביר את הפעילות הכלכלית במשק.



לגבי הפירטים. במקביל לכל הפעילות החקיקתית שנעשתה, וזה מתקשר עם מה

שאמר ראובן, לא נעשית בשטח פעילות אכיפה אמיתית. אנחנו משתפים הרבה

מאוד פעולה עם מנהל השרות לתל"ב, הוא ואנשיו מנסים ורוצים, אין תמיד

שיתוף הפעולה בתחנות המשטרה המקומיות, ואני מבין שיש להם סדרי עדיפויות

אחרים. יש סמים, יש עבירות גניבה וכל מיני דברים אחרים.

אבל אני חושב שבתופעה של פירטיות יש סכנות לא פחות חמורות, מפני שאלה

שמפעילים את זה - ואני רואה זאת באשדוד, אני רואה זאת באשקלון - עומדים

מאחורי הגופים האלה גורמים שהם גורמי לחץ, גורמי כפיה, גורמים שאני לא

יודע בדיוק לאן הכספים שלהם מגיעים. אינני יודע את מידת הקשר - לא

עשיתי חקירה של פשע מאורגן או לא מאורגן - אבל הכספים האלה לא הולכים

לצדקה, הם הולכים לצריכת חומרים שונים ומשונים, והם באים באמת ממכירת
שירותים מאלה שציין טומי
סרטים כחולים או סרטים גנובים.

אני מבקש מהוועדה שתמצא את הדרך יחד עם שר המשטרה להביא לפעילות הרבה

יותר אינטנסיבית בשטח של אכיפה, של ניתוק הפירטים יום יום. צריך להציק

להם ולנתק. אני הייתי נותן סמכויות נוספות למשרד התקשורת, אולי יתנו

להם סמכויות מעין משטרתיות, כדי שהם באמת יפעילו את האכיפה בפועל.

מ. רמתי; נשמע כאילו אסור להגיד שהכדאיות הכלכלית

עדיין לא הוכחה.

ג. גדות; אתה איש רציני, אתה מייצג חברה רצינית,

השקיעו מיליונים. איך אדם כמוך בא לוועדת

הכלכלה של הכנסת ואומר לי שזה לא הוכח? אלמלא למדתם את הנושא, אסור היה

לכם להכניס אגורה שחוקה לכל הענין. הרי אם לא הייתם בודקים היטב, לא

הייתם נכנסים לענין. מה שאתה רוצה לומר הוא, שהתוצאה עדיין לא הוכיחה

שההנחות הראשוניות הוכחו. עם כל הכבוד אליך, לא בוועדת כלכלה.

מ. רמתי; בדרך כלל, כשאתה נכנס לעסק, אתה עושה תוכנית

עסקית, אתה בודק אותה ככל שאתה יכול, אתה

עושה הנחות, ואחר כך אתה נכנס לפרוייקט, כאשר אתה מחליט על רמת הסיכון.

אתה מוציא הרבה כסף, אתה מייצר הרבה מקומות עבודה במדינת ישראל, ואני

לא יודע אם אתה ער לשאלה כמה מקומות עבודה מייצרת במדינת ישראל

הטלביזיה בכבלים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; כמה באמת נקלטו בטלביזיה בכבלים?

ג. גדות; אתה בקטע של הציונות. קודמך אמר שהוא לא

בתקן של הציונות.

מ. רמתי; אני בתקן של עצמי, אני לא יכול להיות בתקן

אחר.

ג. גדות; אני רוצה לקטלג את זה כדי שיהיה לי יותר קל

להבין את הדברים.



מ. רמתי; בסופו של דבר, כשאתה יוצא לדרך, לא תמיד

הדברים קורים כפי שחשבת שהם יקרו, וזאת בעצם

היום הסיטואציה. אתה יכול לערוך סקרים, אתה יכול לבדוק, ולבסוף אתה

יוצא לדרך, וכשאתה בדרך אתה רואה שבת-ים לא מתנהגת כמו פתה-תקוה, ולא

כמו ירושלים, ולא כמו תל-אביב. לכל מקום יש הבעיות שלו.

"ערוצי זהב" היום גמרה לרשת את פתח-תקוה ואת רמת-גן, ואני רוצה לומר

שפתה-תקוה איננה ישוב פתח-תקוה, אלא זה איזור עם פריפריה פנימית גדולה

ומסובכת. אנהנו כרגע מרשתים את ראש העין ואת כל הישובי שנמצאים בדרך,

ביו ראש העין עד לכביש לוד, כולל הרבה ישובים קטנים. כרגע נמצאים באמצע

תהליך של רישות ירושלים, כאשר השידורים יתחילו כנראה באמצע פברואר.

תשתו כ-50 אחוזים מהעיר, ועד לסוף 92 אני חושב שאנחנו נעבור משהו בסדר

גודל של 60 אלף בתי-אב. כבר חוברו כמה אנשים בירושלים - 100 - עם

שידורים ראשונים. אנחנו בדרך,. מתחילים למכור, בשבוע הבא תתחיל ההפעלה.

אני חושב שבירושלים עד קיץ 1992 יהיו מחוברים די הרבה תושבים.

אני רוצה לומר לכם שירושלים זוהי עיר לא פשוטה, עיר שהיא פרוסה יותר

מכל מקום אחר, הקשיים שבה הם קשיים אדירים, והפתעות רבות יש בשטח כשאתה

עושה את העבודה. בסה"כ אני חושב שאנחנו פועלים פחות או יותר לפי

התוכנית.

לגבי איזורי הפריפריה, בידינו הזכיונות של בית-שאן, אשכול ואילת. יש

לוח זמנים שנקבע על-פי הזכיונות, ובלוח הזמנים הזה אני מניח שאנחנו

פחות או יותר נעמוד.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; בבית-שאן התחלתם?

מ. רמתי; במהלך 92 אנחנו צריכים להתחיל לחבר, ואני

מניח שנעמוד בלוח הזמנים.

ג'. גראודנס; אני לא רוצה לחזור על כל מה שכבר נאמר פה,

אבל רציתי להגיד שהתחלנו לשדר בדצמבר 1989

באיזור הפריפריה, שזה איזור באר'שבע. קרו בדרך דברים שלא לקחנו בחשבון.

למשל, בבאר-שבע יש בניה בלי סוף, בניה חדשה, שמוסיפים תוך השנה וחצי 50

אחוזים מבתי האב לעיר. אנחנו משקיעים היום, ואין לנו אפילו האפשרות

לחבר את הבתים האלה בשנה-שנה וחצי אולי שנתיים, וכמובן יש לנו הסיכון

אם האנשים בכלל יגיעו לבאר-שבע, ואם תהיה תעסוקה. זה סיכון שלא לקחנו

בחשבון בהתחלה, כי לא ידענו שתהיה עליה כזו.

חיו המלצות בקשר לדירות. על-פי התוכנית ההנדסית המפורטת שלנו, שמאושרת

על-ידי משרד התקשורת, אנחנו צריכים להגיע באוגוסט 92 לדימונה, ואכן לפי

התוכניות שלנו ב-92 נגיע לדימונה, באוגוסט, אם לא לפני כן.

פירסומת חשובה בקשר לתוכניות מקומיות.

היתה עוד נקודה של השקעה משותפת או בניה משותפת של החברות, שזה חשוב

לתוכניות. העסק של הכבלים הוא מעגל סגור. כל דולר שיוצא להשקעה או



לקניה לחו"ל לא יחזור. אנחנו לא יצרני מוצרי יצוא, כל ההכנסות באות

מכאן. כל ההוצאות שיוצאות לחו"ל - אין לנו שום אפשרות להחזיר את הכסף

לכאן. מאוד חשוב לנו היכן שאנחנו יכולים להשקיע ביחד, או לחסוך בהוצאות

לחו"ל, חשוב לא רק לנו אלא לכל המדינה.

נאמר שאף חברה לא מבקשת את המחיר המלא שמותר לפי הזכיון, לרוב החברות

יש כל מיני הנחות. למשל ב ,I.C.S.-אנחנו נותנים הנחות לא רק לקשישים

אלא גם לעולים חדשים, וזה מאוד מוצלח. אנחנו מכניסים הרבה עולים חדשים

בגלל ההנחות האלו.

לא מזמן כל החברות הסכמנו על הנפקה חינם מאיזור לאיזור. מי שמתחבר

בבאר-שבע ועובר לתל-אביב, עובר חינם.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כלומר, הזכות שלו עוברת לחברה אחרת.

גי. גראודנס; כן.

ג. גדות; הערה קטנה, לפני שאני נכנס לגוף ההתייחסות

שלי, בעקבות המלה האחרונה שלך לגבי ההעברה

מדימונה לתל-אביב. הייתי מציע שתעשו את זה אפילו בין החברות, ולא רק

בתוך החברה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הוא אמר, זו הסכמה בין החברות.

מ. רמתי;; בכל האיזורים בארץ, אם פעם התקנת, זה לתמיד.

אתה לא משלם שוב. זה דבר שהנהגנו עכשיו, וגם

זה לא בזכיון.

ג. גדות; טוב מאוד.

יש כאן שני אנשים שמלווים אותי גם בקטע אחר,

והוא הוועדה המיוחדת לענייני הערוץ השני, שאני חבר בה. לכן דברים שאני

אומר לכם, אני אומר נדמה לי מתוך ראיה קצת כוללת יותר. לא רק בתחום

שלכם, אלא גם לגבי מתכוונת הוועדה, ואיך אנחנו מפרשים את החוק.

דידי לחמן-מסר, שהיא המביאה והמוציאה אצלנו את כל ענייני התקשורת, עושה

עבודה מסויימת, וישנו עוד גורם אחד, שאני כבר לא יודע מה כובעו ולא

אנקוב בשמו, משום שאני פעם רואה אותו כאן, פעם רואה אותו שם.

אני בעד ליברליות, לא רק ליברליות תקשורתית, שהרי מאוד מקובל במדינה

שכל מי שאומר חופש התקשורת, חופש העתונות, מיד הופך להיות שפוי, נורמלי

ומקבל כותרת טובה בעתון. אני גם מאלה שטוענים שצריך חופש וליברליות

בנושאים הכלכליים, לטוב ולרע.

אני נגד חוקים מיוחדים, לא לגליל, לא לנגב, לא למושבים ולא לשום דבר

אחר, וזאת על-אף שפה ושם אני מטעמים קואליציוניים צריך להצביע בעדם.

אבל זה מהוראותיה של כנסת ישראל, ועל כך תעשו אתי חשבון בפעם אחרת. אבל

כשיושבים בוועדה, והוועדה מטבע טבעה שונה ממליאת הכנסת, גם בהגדרת

התקנון, שהרי כאן בתוך הוועדה לאנשים יש את הפריבילגיה הבלתי-חוזרת



לומר פעם אחת מה שחס באמת חושבים. הם לא תמיד מצביעים לאחר מכן כך

במליאח.

אני באופן כללי בעד עסקים חופשיים. תפרסמו כמת שאתם רוצים, תשקיעו כמה

שאתם רוצים. אלא שכמו שהמדינה, לענין זה הכנסת, מוטב לה שלא להתערב בכל

ענין וענין, וודאי שלא לנוזל את העניינים הכלכליים של מדינת ישראל בקטע

הספציפי של כל אחד מכם לחוד, ואני עוד מעט אגיע לענין הקרטל שלכם, כך

באותה מידה למדינה אסור למנוע מעצמה מלהתערב באותם קטעים שיש בהם

משמעות לגבי נוהל תקין של המדינה, ומשחק הוגן של המדינה.

כשבא המחוקק והחליט על 5 שנים, הכוונה היתה מראשיתה שיתנו 5 שנים לערוץ

השני להתבסט, ולאחר מכן לפתוח את השוק למשחק הוגן. תוריד מחיר, תעלה

מחיר, כמו שאתם הגדרתם קודם שאתם לא לוקחים את כל העמלה בהתחברות,

וכהנה וכהנה. אני ודאי אשמח על כל ענין שכזה, משום שהוא טוב למשק, הוא

טוב לציבור, הוא טוב לכולם. אתם צריכים להרוויח כדי להתקיים בכבוד,

להרוויח ככל שיותר על ההשקעה, ובתנאי שזה יהיה בתחרות אמיתית ומתוך

שרות אמיתי לציבור. לענין של מה שצריך ומה לא צריך לשדר, ואני מתכוון

לתכנים, אני לא נכנס, לשם כך יש מועצה, זה תפקידה, תריבו אתה. זו מועצה

שצריכה לעשות את עבודתה, והיא צריכה כמובן לעשות את מה שצריך.

מאחר שנקבעו 5 שנים, הכוונה היתה שיתנו להם אפשרות להתבסס, ולאחר מכן

לרוץ קדימה.

עם היד על הלב, קרה מה שקרה במדינה, וזה קרה מטעמים פוליטיים, לא

מטעמים מסחריים. יצא לכם הכבוד לפרוץ פנימה, ומטעמים רבים זה אפילו

נותן לכם עדיפות מסויימת, כי הצלחתם להתארגן ולמקם את עצמכם. אלא שאני

שמעתי בחצי אוזן רמזים שבאו דווקא מכיוונו של חבר כנסת גולדמן, ולא

שמעתי כמובן התנגדות מצדכם לרעיון, והכיוון הכללי הוא לתת אפשרות

לפירסומת ביצירה בהפקות מקומיות. כלומר, לא רק שנקיים את ההפקות כאן,

אלא הן תהיינה איזוריות. אנחנו יודעים הרי בדיוק שהפירסומת שתבוא תהיה

על-חשבון המקומונים, ומיכה דייק בהגדרה שלו.

אני שואל אתכם, מה אני צריך לעשות עכשיו. האם להיענות לתביעת זה שפנה

אלי באמצעות מישהו אחר ואומר "יהודים רחמו רחמו", כמו בהצגה המפורסמת,

וכי לא נחזיק מעמד אם ניכנס לערוץ השני משום שנפסיד כספים בעתונותז

אנהנו יודעים את חלוקת ההכנסות של העתונות. למקומונים יש הכנסה גדולה

מארד, יש חלק גדול מאוד, אחרת רשת שוקן ורשת ידיעות אחרונות לא היו

מחזיקות את מה שמחזיקות, ורשת מעריב לא היתה מעוניינת היום להיכנס לתוך

הענין הזה. דברו אתי עברית מסביב לשולחן, כי אני גם קצת מתמצא בקטעים

אחרים במה שקורה.

אם כך, באמת השוק הזה טוב, והעתונות נמצאת גם בתוך הכבלים, ורוצה

להיכנס גם לתוך הערוץ השני. נעזוב לרגע את הקטע של אותו אדם שרץ ממקום

למקום בשדולות, וזה מגיע אלי בכל פעם בכובע אחר, ובכל פעם לצורך ענין

אחר. אבל אני שואל אתכם, כמי שמתמודדים עם הענין. לכמה מכם יש עתונות

בתוך החוזים? לא שמעתי על עתון כלשהו שלקח הלוואות כדי להיכנס לכבלים.

אף אחד לא עירער את מעמדו הכלכלי לצורך הענין הזה. עכשיו אתם באים

ואומרים לי "יהודים רחמו רחמו".



אני שואל אתכם, במי צריך לפגוע. לפגוע בעתון עצמו, או בעתון שרוצח

להיכנס לערוץ השני, או בעתון שכבר נמצא בתוך הכבלים?

הזעקה הגדולה של כולם היא, שהעתונות היא כלב השמירה על הדמוקרטיה, צריך

לאפשר את חופש העתונות וחופש הביטוי, ונעזוב את הלחצים שמופעלים עלינו

מכל הכיוונים. הכלב הזה הוא לא רק כלב ששומר על הדמוקרטיה, הוא גם כלב

שנושך אותי בישבן שלי. לפעמים הוא סתם כלב.

י. לפיד; אני עתונאי. אני חושב שלא נהוג להשוות איזה

שהוא מקצוע לכלב.

ג. גדות; זו היתה מטפאורה שמותרת לכל עתונאי, גם

בכנסת. מותר להשתמש במטאפורות כאלה. ישנה

הרגישות הנוראה הזו, ולעניין הטובעים הרבים, אחד מהם ודאי בוער כרגע.

עם כל הכבוד, הייתי מבקש לדעת באמת מה אתם רוצים, באיזה כובע באתם. על

מי צריך לשמור, מתי צריך לשמור, מתי צריך להתחיל לשמור, מתי צריך

להפסיק לשמור.

אני בעד פירסומת, רק שיש לכם בעיה של רצון המחוקק. הרעיון בראשיתו היה

של משחק הוגן, לתת לכולם משחק הוגן. אולי תסבירו לי מתי אתם רוצים

להיכנס, את מי אתם מייצגים, או שזה אותו סיפור. פעם יבואו המושבים של

הגליל בענין הגליל, אחר כך יבואו מושבי הנגב בענין הנגב, ואחר כך יבואו

מושבי הגליל והנגב בענין הסדר חובות המושבים באופן כללי. זה מה שאנחנו

מקבלים על שולחננו כאן חדשות לבקרים. לכן כל בקשתי היא שתסבירו את

הענין.

אני בעד פירסומת, כי זה טוב להורדת המחיר. הרעיון שאתם הבאתם כאן לענין

תעריף ההתחברות מוכיח את עצמו. אני בעד הורדת המחיר. גם בענין של קרטל

אני אתן לגלמור לריב אתכם, אני לא רוצה לריב אתכם. אם זה יכול להוריד

את העלויות שלכם, אם זה יכול להוריד את העלויות של קניית חומר משודר

בחו"ל ושיהיה זול יותר, אין שום סיבה שלא לקנות את זה יותר בזול, וצריך

לקנות את זה בזול.

תהיה בעיה, איך שולטים בקטע של יצירה מקומית. זו לא בעיה למחוקק, זו

בעיה לוועדות, למועצות שיריבו אתכם, שידאגו שזה יהיה ברמה הטובה

ביותר.

אני אלך אתכם לכל אורך הדרך, אבל תגידו לי את מי אתם מייצגים, או שבכל

פעם יבוא מישהו אחר שייצג מישהו אחר. אנחנו עוסקים באותה מטריה, זו

אותה עוגה בסופו של דבר.

אני רוצה שתדעו, שלא תהיה לכם אי-הבנה, ותאמרו זאת גם לשותפיכם בעתונות

ולאלה שירצו להיות שותפיכם גם בערוץ השני. אתם ודאי תרצו ללכת, ואני

מאחל לכל אחד מכם הצלחה. אני רוצה שתדעו שעוגת הפירסום במדינת ישראל

סגורה ומסוגרה. מי שחושב שהיא פתוחה, טועה. גם השוק ההוא הוא שוק

רווי.



אתם צריכים לומר את מי אתם מייצגים לאותו רגע, ובאיזו עוגה אתם, כי זו

אותה עוגת. ישבו אתי עתונאים ודיברו אתי בנושא של פירסומת בערוץ השני,

שתפגע בהם. הערוץ השני יפגע בנושא העתונות, וזו הזעקה הגדולה. הייתי

אתם ישר כפי שאני אתכם כרגע. אמרתי להם את האמת שלי. אתם צריכים לדעת

שיש לכם בעיה גדולה מאוד. אנחנו רוצים ערוץ שני, רוצים אותו מאוד. אני

רוצה אותו יותר מהכבלים, אני הושב שלענין העתונות החופשית ולעניו

תקשורת במדינת ישראל, הערוץ השני חשוב יותר מענין הכבלים, ולכן צריך

להבטיח שהוא יקום ויהיה. לכן אנחנו עובדים קשה גם בתוך הוועדה, כמה

מותר להיכנס לעתונות, כמה מותר להיכנס לגופים אחרים. מי שיש לו כבלים,

עד כמה הוא יכנס. לכם חשוב לדעת את הדברים האלה.

תהיו ישרים עם עצמכם, ותאמרו לנו מה אתם מבקשים גם מן השותפים האחרים.

אני אומר לכם שהדבר הנכון ביותר לעשות, וזו הערכתי הכלכלית, הוא למצות

אתכם את 5 השנים, וזו תהיה הנחה גדולה מאוד, משום שההנחה היתה שהם יהיו

5 שנים לאחר שיש כבר ערוץ שני. אם יתנו לכם עכשיו למצות את 5 השנים

מבלי להתחשב בענין, זו תהיה הנחה גדולה מאוד מבחינת לוח הזמנים על ציר

הזמן.

י. לפיד; אבל ההשקעות התחילו על ציר הזמן.

ג. גדות; לכן אני אומר שזו תהיה הנחה גדולה מאוד.

ד. הרניק; אני רוצה להכניס איזה שהוא סדר בנושא

הפירסום. כשהחוק הוחק באוגוסט 86 נקבעו 5

שנים שבהן פירסומת אסורה. לא נאמר במפורש בחוק מה יהיה בתום 5 שנים,

אלא נקבעו הפורומים שצריכים להחליט בענין. דהיינו, המלצת המועצה לשר,

החלטת השר, החלטת הממשלה, החלטת ועדת הכלכלה של הכנסת ולאחר מכן זה

חוזר למועצה כדי לקבוע את הכללים, את המינון, מספר הדקות וכוי.

הנימוק הפורמלי היה, שהואיל והכבלים וערוץ 2 יצאו יחד לדרך, ותהיינה
בארץ 3 מערכות
האחת, של הערוץ הראשון שתתבסס רק על אגרה; אחת, של ערוץ

2 שיתבסס רק על פירסום; והכבלים שבעיקרם יתבססו על-דמי מנוי, דמי התקנה

ושירותים נוספים, ואולי גם פירסומת - זו תהיה החלוקה הקלסית. ניתן קצת

לערוץ השני להתבסס, ואחרי כן, תוך 5 שנים נראה. אגב, גם מבחינה כלכלית

אנחנו רואים, שרק ב-91 הכבלים הגיעו למספר כזה של מנויים, שהפירסום הוא

יעיל, רנטבילי וכדאי.

המועצה, ביולי 91, לקראת אוגוסט 91, עם פקיעת אותן 5 שנים, דנה בענין.

אף שכל אחד חשב גם על הערוץ השני, בהחלטה שקיבלנו לא הזכרנו בכלל את

הערוץ השני. אמרנו שאנחנו ממליצים על פירסומת בכבלים, כפי שאגב קיים גם

בארה"ב, שממנה אנחנו לומדים, ובה הכבלים הגיעו לדרגת ההתפתחות הגבוהה

ביותר. בארה"ב סה"כ התקבולים של היזמים מפירסום מגיעים בין 12 אחוזים

ל-18 אחוזים. זה נע בין החברות השונות. אלה התקבולים שלהם מפירסום,

השאר באים מדמי מנוי ומשירותים אחרים. אגב, חלקו של הפירסום בכבלים

הולד וגדל בשנים האחרונות.

המלצנו על פירסום בכבלים עם התחלת השידורים בכל איזורי הזכיון, כי

אמרנו שזה יקה משהו בסביבות שנה עד שנה וחצי. לקחנו גם בחשבון שעד אז



הערוץ השני יתבסס, ואי-אפשר לחכות לערוץ השני מסיבות פוליטיות עד קץ כל

הדורות. רצינו גס לתת תמריץ לבעלי הזכיון לזרז את הפריסה באותם איזורי

עוני, באיזורים הפריפריאליים. אגב, רק במאמר מוסגר, מכיוון שהיינו מאוד

מאוד זהירים במיכרזים, במיכרז שפירסמנו, שהיזם מתבקש להציג למועצה את

מערך העסקים שלו, הוא נתבקש לא לקחת בחשבון פירסומת. אף שדיברו על כך

שתהיה פירסומת בסופו של דבר בכבלים, לא רצינו שבאיזו שהיא נקודת זמן

יבוא מישהו ויטען כלפינו שהבטהנו, ועל זה בנינו. קודם כל, לא הבטחנו.

ג. גדות; לא רק שלא הבטחתם, קבעתם במפורש שאסור

להתחשב בזה.

ד. התיק; אבל לא אמרנו שלא תהיה פירסומת, רצינו להיות

זהירים.

קבענו קביעה ראשונה, שעם - התחלת השידורים בכל איזורי הזכיון תותר

פירסומת.

לא קבענו עוד את סוג הפירסומת, אם זה רק באמת פירסומת מקומית, אם זה רק

לגרים בעפולה לעפולה, או אם זה לבוטיק פה ושם. את זה השארנו להחלטת

המועצה, ואת ההחלטה הזו העברנו עוד ביולי לשר. השר, על-פי החוק, חייב

להתייעץ במועצה, אבל איננו חייב לקבל את דעתה. השר בעקבות ההמלצה שלנו

דוקים ועדת מומחים, ופה הענין בשלב זה בינתיים תקוע.

אני אישית חושב שכמו בארה"ב צריך לאפשר לצרכנים לקבוע בעצמם באיזה

אפיקי פירסום הם ישתמשו. מי שיעדיף את הכבלים, יעדיף את הכבלים; מי

שיעדיף את ערוץ 2, יעדיף את ערוץ 2, עם אותו פרק זמן של התחלה שנתנו

לערוץ 2. כך זה נעשה בכל העולם, וכך אני חושב שזה צריך להיעשות גם

אצלנו.

חשבתי שהפירסומת צריכה להיות מותנית בכל מיני מטלות נוספות שאנחנו

מטילים על היזמים, בענין הפקות מקוריות, בענין הפקות קהילתיות וכו'

וכוי.

י. לפיד; לא נתמזל מזלה של הטלביזיה בכבלים שתהיה

מונופול, כפי שיש מונופולים מטעם המדינה,

ויחסית קל לנהל אותם ברווחים, אלא שהיא צריכה להיאבק על קיומה. אנחנו

מאותם ענפים שלא באים אליכם כדי לבקש סובסידיות, עזרה, הצלה או דחיית

חובות, אנחנו מנסים לקיים את עצמנו במסגרת של יוזמה חופשית ושוק

חופשי.

אין שום ניגוד אינטרסים או כובעים שונים בין טלביזיה בכבלים, עתונות

והערוץ השני. אדרבא, זה אותו הענף ששמו תקשורת, והדבר הטבעי הוא שחברות

שעוסקות בתקשורת תעסוקנה בכל ענפי התקשורת. אם אחרי שמישהו מייצר

עגלות, מתחילות להופיע בשוק גם מכוניות, אף אחד לא יבוא ויגיד שבשוק

המכוניות מותר להיכנס רק למי שלא מייצר עגלות. ההגיון הוא הפוך. צריך

להגיד, שמי שייצר עד עכשיו עגלות יוכל להשתמש במומחיותו ולהמשיך

להתקיים, והגיוני הוא שהוא יכנס לענף המכוניות, וזה מה שקורה כאן.



לכן עתונים ומשקיעים שעוסקים בתקשורת מתעניינים גם בענף חזה. אין פח

שום ניגוד אינטרסים.

מח שאנחנו באנו לומר כאן הוא, שתתנו לכל הפרחים לפרוח - אם מותר לי

לחשתמש במלה של מאו צה טונג. דהיינו, הרי גם העתונים שבאים לוועדה

השניה שדובר עליה כאן לא ביקשו פריבילגיות, ולא ביקשו אוטומטית אחוזים.

כל מה שחם אמרו, תנו לנו להיכנס לשוק. גם אנחנו לא מבקשים פה שיאפשרו

לערוץ חשני לפרסם פירסומת מקומית, אנחנו אומרים שתפתחו את השערים, תנו

לשוק החופשי לקבוע את המיגבלות ואת הפרמטרים. אנחנו לא במקרה חיים בצד

הנכון של העולם, שהלילה נסגר הצד של העולם שניסה לנהל את הכלכלה על-ידי

צווים. אנחנו נמצאים בחברה חופשית. אנחנו לא מבקשים לא סובסידיה, לא

הנחות מס, לא תמיכה, לא עזרה. אתם כמעט שלא רואים ענפים כאלה בכנסת.

כל מה שאנחנו מבקשים הוא, -תנו לנו לפעול באופן חופשי במסגרת של היוזמה

החופשית בשוק החופשי. זה מספיק לנו. אני חושב שכל מי שאמור לייצג כאן

דעות כלכליות פתוחות ליברליות, צריך להיות החסיד הגדול של הגישה הזו.

תנו לנו ולשוק ולציבור להתמודד.

מ. אוהלי; השלמה למה שדדי הרניק אמר. לענין אותה ועדת

מומחים ששר התקשורת מינה. כמובן שר התקשורת

רשאי להתייעץ עם כל אדם שבעולם, והוא רצה לקבל עומק יתר בנושא הזה. הוא

מינה אנשי ציבור שאין להם קשר ישיר עם משרד התקשורת. בראש הוועדה עומד

יצחק ישוב, שהיה מנכ''ל המשרד. חברים בו יורם בר-סלע, מי שהיה משנה

ליועץ המשפטי לממשלה; ויקטור מדינה, מי שהיה מנכ"ל האוצר. חברים עוד

שני אנשים.

רציתי לתקן ולומר שחוועדח אכן התכנסה, וכרגע הוועדה הזאת מעסיקה בעלי

מקצוע מומחים באוניברסיטת תל-אביב שעושים למענה עבודת מחקר. יושבים

כרגע מומחים באוניברסיטת תל-אביב, לא חברי ועדה אלא בעלי מקצוע, שעושים

עבודת מחקר למען חוועדה. היתה לי שיחה עם איש-הורביץ לפני מספר ימים,

הם עומדים להתכנס בימים הקרובים, וכל הנוגעים בדבר יוזמנו אליה לחביע

את דעתם. חומר הרקע שלהם בנושא הזה לא היה מספיק, הם זקוקים לחומר רקע

נוסף. הם התכנסו, וגם טומי לפיד יהיה מוזמן אליהם, אני משוכנע.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה לסכם את הדיון שלנו היום.

אמנם הישיבה היום היתה מיועדת לפרידה, אבל

אמרנו שבהזדמנות הזו, מאחר שלא שמענו כבר חודשים רבים על הטלביזיה

בכבלים, על החברות, על הפעילות שלהם, נשמע מה הבעיות כתוצאה מהתיפעול

של הטלביזיה בכבלים.

יסכים אתי גם ח"כ גדות - שלא היה בראשית הישיבה - שזה דבר חמור מאוד

שמינוי המועצה טרם הושלם.

ג. גדות; נכון. שנית, אני מצטער שלא ידעתי.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו מצטערים על כך שמינוי מועצה חדשה טרם

הושלם, וכבר חודשיים הפרוייקט הזה מתנהל בלי

מועצה. זה לא נוהל תקין, זה דבר שאנחנו מתריעים נגדו. אנחנו פונים לשר,



אני לא יודעת מי צריך למנות את המועצה, נראה שפה נכנסים גם שיקולים שהם

אינם מקצועיים בלבד, אנחנו דורשים מינוי המועצה מהר ככל האפשר ולאלתר,

כדי שהיא תוכל לפעול בצורה התקינה ביותר, ובמיוחד כמתחייב מהחוק

שהתקבל.

שמענו על זעזועים אשר יכולים לפקוד את הענף הזה כתוצאה מפיטורי מנהל,

וכתוצאה מכך שמתחלף היועץ המשפטי, שאנחנו נהנים משיתוף פעולה אתו במשך

שנים רבות. אני יכולה להעיד על עצמי בתקופה הזו שאני מכהנת כיו"ר

הוועדה, שהיה שיתוף פעולה מלא תוך אחריות, נאמנות ודאגה שענייני המשרד

אכן לא יכנסו לסחבת, אלא שהדיונים יתקיימו מהר ככל האפשר, כדי שלא לעכב

שום פעילות של המשרד.

אני רוצה שתעמוד כאן התבונה כדי שלא לגרום לזעזועים בענף הזה, וכי

העניינים יתנהלו על הצד המקצועי הטוב ביותר, ללא שום שיקולים אחרים,

באותו המקום בו השיקולים המקצועיים הם הקובעים.

באשר לחברות ולטלביזיה בכבלים. לא התחברנו, לכו אישית אני לא יכולה

להעיד על שידורים שראיתי, אלא רק על הביקורים. היינו בקרית-שמונה,

ביקרנו גם בבתים, ושמענו את הצרכנים עצמם, אלה שמקבלים את השרות הזה.

הם הביעו שביעות רצון גם מהמגוון של התוכניות, קודם כל לגבי תוכניות

הספורט. זאת אומרת, כל תוכנית מעניינת חלק אחר במשפחה, ויש לא פעם ריב

איזו תחנה לפתוח. מאוד מתרשמים מהתוכניות על הפעילות הקהילתית,

מהתוכניות לעקרת הבית. זה מוסיף הרבה מאוד.

בתשובה לדברים אליהם התייחס ח"כ גדות, לקנות בזול. אני חושבת שזה לא

מספיק לקנות בזול את כל מה שמייצרים בחו"ל. אנחנו חייבים להזין את

הציבור הישראלי שלנו גם ביצירות מקוריות שלנו, זה גם אפיק חינוכי

ממדרגה ראשונה. אם ניתן לו כל מה שקונים בזול, מה הואילו חכמים?

ג. גדות; את צודקת בקטע שלך, אבל לא כך אמרתי. צריכים

לקנות את הדבר הטוב ביותר בעולם, אבל בזול.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; זה דבר אחר. אם כל החברות יקנו ביחד, זה כן.

אבל אני חושבת שכל החברות מנסות עכשיו לשתף

פעולה לגבי הרכישות בחו"ל, כדי לקנות כמות יותר גדולה, ואז יקנו את זה

בזול יותר. אבל אני בדעה שצריך להקפיד על האיכות ועל אותם הדברים אשר

מתאימים לציבור הישראלי, ומהווים גם גורם חינוכי. לא סרטי רצח, לא סרטי

שוד. מספיק יש לנו זאת בערוצים האחרים.

צריך לעודד גם אמנים מקומיים. יש לנו הרבה מאוד אמנים שיכולים לעשות

עבודה מצויינת ולהכין יצירות טובות מאוד. צריך גם להם לתת פרנסה.

מבחינת הכדאיות הכלכלית, וכאן יצא זעמו של ידידי ח"כ גדות. אני חושבת

שהם לא התכוונו לדברים האלה', ואכן כך הבהירו את עצמם. אין לי ספק שמי

שהלך להשקיע, עשה הערכה תכנונית והערכת מצב. הוא לא היה משקיע סכומים

כל כך גדולים, אם ידע מלכתחילה שאין כדאיות כלכלית ואפשר את ההשקעה

להחזיר תוך שנה ושנתיים.



אבל יכולים להיות גם דברים שמשתנים במשך הזמן, ויש דברים שלא לקחו וצפו

אותם מראש, וזה קורה בתכנון הטוב ביותר שיכול להיות. לדוגמא: ענין

הקרוואנים. האם מישהו העלה בדעתו, כאשר הלכו והזמינו קרוואנים מחו"ל

שהקרוואן הזה יעלה 70 אלף שקל? לא העלו על דעתם דבר כזה, ולבסוף זה

התגלגל והתגלגל, ואמרו אנשי משרד השיכון שטעו. יש דברים שלא נלקחים

בחשבון, וזה קורה בהרבה מאוד עניינים כלכליים, ניהוליים ותכנוניים. יש

דברים שאחר כך הזמן גורם אותם, והם משפיעים אחר כך על הנושא הכלכלי.

אני רוצה לקוות שהענף הזה שהוקם הוא ענף כלכלי. ההשקעה שלו היא אדירה.

כבר הושקעו 400 מיליון דולר. זה קרוב למיליארד שקל, וזו השקעה רצינית.

זה נותן תעסוקה לאנשים שעוסקים בנושא הזה, וזה פרוייקט בהחלט מבורך,

במיוחד כאשר הוא בא להחליף אותם השידורים הפירטיים, המקוממים אותנו

נגדם. אני זוכרת את הדיונים שהיו כאן, כאשר המשטרה אמרה שהיא איננה

יכולה לאכוף את החוק ואיננה יכולה לתפוס את כל העבריינים. אין לה כוח

האדם הדרוש. אני לא יודעת אם היא תסכים להסמיך אחרים כדי שיעשו את

המלאכה שלה.

צריך לבדוק, אם יש חוק וצריך להכניס תיקון בו, צריך לעשות זאת. אם אין

בכוחה של המשטרה, היא יכולה להסמיך אחרים, אבל זה צריך להיות מעוגן

בחוק. משטרה איננה יכולה על דעת עצמה להסמיך אחרים אם הדבר איננו מעוגן

בחוק. אני מציעה שהדבר הזה ייעשה.

באשר לפירסומת. קודם כל, ועדת המומחים, צריך לבקש לזרז את עבודתה. ברגע

שהיא תסיים, נזמין אותה לשמוע את דעתה ואת הסיכומים שהיא תציע. השר היה

צריך להגביל אותה בזמן הגשת המסקנות. אם אכן כך עשה, צריך לדאוג שהיא

תעמוד בלוח הזמנים, ותגיש את מסקנותיה.

אני זוכרת את הוויכוח שהיה - וצדק ח''כ גדות - עם עורכי העתונים, בעלי

העתונות היומית, אשר התנגדו לכל פירסום שיהיה בטלביזיה הישראלית. הם

טענו שזה המקור של ההכנסה שלהם, ומזה הם צריכים לכסות את ההוצאות של

העתון. אחר כך בא הערוץ השני ואמר שהוא צריך להתבסס על הפירסומת שלו.

עוד לא התחילו, ועדיין לא אישרו להם זאת. עכשיו יש טלביזיה בכבלים, וגם

היא רוצה פירסומת.

לדעתי האישית צריך להגביל קצת את הפירסומת הזאת, על אף העובדה שזה יכול

לתת הכנסות, יכול לתת אפשרויות לקיים ולפתח את הפרוייקטים. אנחנו

נמצאים בתקופה של חוסר עבודה, ופירסומת מגדילה את הצריכה במשק, ואותם

אנשים שאין בכוחם לממש ולקנות את כל מה שהם רואים על המסך הזה,

והעיניים יוצאות להם כאשר רואים דברים וידם אינה משגת, עלולים להתנהג

התנהגות שאיננה רציונלית. או שילכו לגנוב כסף כדי לקנות, או שיהיו

מתוסכלים למה אחרים כן יכולים לקנות, ולמה הם אינם יכולים לקנות. בזה

צריך קצת להתחשב.

אילו חיינו חיים בתקופה של פרוספריטי ותעסוקה מלאה וכו', הייתי נותנת

את שתי ידי לנושא הפירסומת. אבל בתקופה הזו צריך ללכת לאט לאט. עקרונית

אינני נגד, אבל אני אומרת לאט לאט לנו, בהתחשב עם צרכי המשק ועם המצב

החברתי בו אנחנו נתונים בתקופה הזאת.



לכן נקבע מה שנקבע בחוק, יש ועדת מומחים, היא תסיים את עבודתה. אולי

ימצאו אחר כך צורך להגדיל, או להביא תקנות כדי להכין את האפשרויות

לפירסומת,עד אז תתאזרו בסבלנות. אלא אם חבר כנסת יציע הצעה אחרת,

והכנסת תאשר אותה והיא תעבור לוועדה, נדון בה. צדק ח"כ גדות, באינטרסים

הקיימים, שהם גם משולבים, גם מנוגדים, הבעיה קצת מורכבת.

אני מודה לכם על ההשתתפות שלכם כאן בדיון הזה, ואני מאחלת לכם הרבה

הרבה הצלחת. הצלחתכם בסופו של דבר תשרת את ציבור הצרכנים, אשר יהנה

מכל השידורים שאתם תשדרו להם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10

קוד המקור של הנתונים