ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/12/1991

מצוקת הדיור בקרב העדה הדרוזית והצ'רקסית הצעה לסה"י של ח"כ מוחמד נפעא

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטקול מס' 350

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ד/ ד' בטבת התשנ"ב, 11.10.1991, בשעה 9:10

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו

מ. גולדמן

ע. סולודר
מוזמנים
א. רביץ, סגן שר הבינוי והשיכון

י. שוורץ, מנהל אגף איכלוס, משרד הבינוי והשיכון

א. קורן, אגף התקציבים, משרד האוצר

י. מרגלית, אגף בניה כפרית, משרד הבינוי והשיכון

א. בבאי, מינהל מקרקעי ישראל

ס. טריף, ראש המועצה המקומית ג'וליס

מ. מולא, ראש המועצה המקומית ירכא

ע. הזימא, ראש המועצה המקומית אבו-סנאן

ו. נסראלדין, ראש המועצה המקומית קסרא

מ. סייף, ראש המועצה המקומית יאנוח

ס. חייר, ראש המועצה המקומית פקיעין

גי. סללחה, ראש המועצה המקומית בית-ג'אן

מ. יחיא, ראש המועצה המקומית כפר קמא

פ. חלבי, ראש המועצה המקומית דלית אל כרמל

ע. מגיד, ראש המועצה המקומית חורפיש

ע. רוזן, דוברת המועצה האיזורית ג'וליס
מזכירת הוועדה
ל. ורון
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

מצוקת הדיור בקרב העדה הדרוזית והצ'רקסית

הצעה לסה"י של ח"כ מוחמד נפעא
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה,

ומקדמת את אורהינו בברכת.

נמצא אתנו סגן שר הבינוי והשיכון, הרב אברהם רביץ. שר הבינוי והשיכון

נמצא בהו"ל, ולכן נבצר ממנו להיות אתנו היום.

אנחנו מקיימים את הדיון במסגרת הצעה לסדר היום של ה"כ נפעא. אני מצטערת

שהוא איננו אתנו, אבל הדיון הזה מתקיים גם ביוזמתנו, גם ביוזמתו של ח"כ

גולדמן. פנה אלי מר סלאה טריף, ראש המועצה המקומית ג'וליס. ברצון

העמדתי את הנושא לדיון דהוף ביותר, כדי שנוכל לשמוע מכם על הבעיות

ונראה מהן ההצעות של משרד הבינוי והשיכון, ומה הפתרונות שהוא מציע כדי

להקל על המצוקה וכדי לפתור בעיות קיימות.

אני רוצה לבקש ממר טריף שיעלה את הנושא. י לאחר מכן נשמע את סגן שר

הבינוי והשיכון, ואחריו ישאו דברים הנציגים האחרים.

ס. טריף; אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה על שהעמידה את

הנושא לדיון, אני רוצה להודות לסגן שר

הבינוי והשיכון והחברים שהגיעו, וגם לח"כ גולדמן שהשתתף בענין הזה.

למשרד השיכון מזה שנים יש חלק נכבד במה שנקרא תקציבי הפיתוח של הרשויות

הדרוזיות, ולכן כל פגיעה שהיתה בתקציב המשרד, היתה פגיעה קשה מאוד.

המשרד הזה תיקצב בשנים האחרונות כל מה שקשור בנושא התשתיות, החל במים,

בהשתתפויות בפרוייקטים של מים, ועד לכבישים, למבני ציבור וכוי.

לצערנו הרב חלה נסיגה בנושא החינוך, אבל למעשה כל נושא התשתיות, ובעיית

החיילים המשוחררים - נשארו בתחום טיפולו ותיקצובו של המשרד.

בשנה האחרונה, בעקבות ההפגנות הקשות שערכנו על הקיפוח והאפליה הגדולה

כלפי הישובים שלנו ועל מצבנו הקשה, הוזמנו לישיבה עם שר הבינוי והשיכון

בתל-אביב. בישיבה היו כל נציגי המשרד, והוא הודיע לנו חגיגית, שמתוך

מגמה ורצון להגדיל את תקציב הפיתוח בישובים הדרוזיים, הוא החליט להעביר

אותנו מבניה כפרית - שזה בתחומו של מר מרגלית - לבניה עירונית, ועקב כך

גם הגדיר מהו התקציב שהוא מעמיד לרשות הרשויות הדרוזיות.

מחינו על גודל התקציב שהוא נתן, כי זה לא עומד בקנה מידה לבקשות של

המועצות הדרוזיות, אבל הוא פירט את תקציב הפעילות לשנת 91, שיהיה
כדלקמן
- פרוגרמת הבניה הכפרית - 4.5 מיליוני שקל.

- תקציב נוסף, מעבר לפרוגרמה - 5.5 מיליוני שקל.

הסיכום זה היה בחודש מאי. סה"כ התקציב שלנו לשנת 1991 הוא 10 מיליון

שקל.

נאמר לנו שמע"ץ יפעל לביצוע הכבישים כדלקמן, וכי זה יהיה מחוץ
לתקציב
- כביש גישה מגיטה לתפן.

- מרכז האיזורים בגוש תפן.

- כביש חוצה דלית אל כרמל.

- כביש ראשי מעוספיח.

- כביש חוצה מרר.

- כביש נבי-שואב.

- כביש עכו-כרמיאל.

מכל זה רק כביש נבי-שואב נמצא בביצוע.

הוקצבו לנו 10 מיליון שקלים, אבל מתוך זה לא התקבלה ולו אגורה אחת

ממשרד השיכון. ומה שחמור יותר הוא שכונות חיילים משוחררים שיש לנו בכל

הישובים. ניקח לדוגמא את המקום שלי. 7.5 שנים לא היתה שכונת חיילים, עד

שהצלחנו בכך. החיילים המשוחררים שהם זוגות צעירים חיכו, וכל המגרשים

נחטפו. אין לנו מגרשים. עבור קרוב ל-74 יחידות דיור צריך תשתיות. היום

גרים שם בשכונה אנשים, כאשר בשנה האחרונה בחצי מהבתים האלה אין מים,

אין ביוב לשכונה, אין כבישים ואין כביש גישה.

משרד השיכון אמר לי לעשות את הכביש לשכונה. הלכתי ועשיתי את הכביש

לשכונה, ועצרו אותי באמצע. השקעתי 450 אלף שקל, הם שילמו לי מתוך זה

170 אלף שקל, כאשר זה היה צריך להיות תקציב מלא של משרד השיכון.

מה שקורה הוא שחברים השקיעו. כל אחד קיבל כמה פעמים מה הפרוייקטים

שמאושרים לו, פעם אחת על-ידי יועץ השר, פעם שניה פורט לכל אחד איזה

פרוייקטים שהוא ביקש מאושרים ובאיזה סכומים. חלק גדול מהחברים הלך

וביצע את הפרוייקטים. התחייבו, הוציאו הכספים על-פי מכתב משרד השיכון.

זאת בהתאם למסגרת של 10 מיליון השקלים, ולא מעבר להם.

אחר כך קיבלנו הודעה, שמה שהוצאנו - לא מוסמך. אומר מנכ"ל משרד השיכון

שההוצאה הזו לא מוסמכת. אבל הרי השר היה מוסמך לקבוע תקציב של 10

מיליון, וזה נמצא במסגרת אותו תקציב של 10 מיליון שקלים.

קרה דבר יותר חמור. בפגישה האחרונה שהיתה לנו - פגישה מאולצת עקב

ההפגנה, כשבאו למשרד השיכון כ-50-60 חיילים משוחררים - השר קיבל אותנו

ל-5-10 דקות, ובעקבות זה יצאו כמה הודעות אלינו, שסה"כ יעניקו לרשויות

הדרוזיות 2.5 מיליוני שקלים פלוס-מינוס. אומרים לנו שהתשלום יהיה רק

החל מה-1 בינואר 92. זאת אומרת, שהתאריך הזה אינו מחייב, הוא יכול

להיות גם ב-93.

מ. גולדמו; הכוונה שזה יושלם בתקציב 92.
ס. טריף
זו רק הכוונה. יש לנו התחייבות ל-91 שלא

כובדה.

מ. גולדמו; אני מסכים אתך על מהות הענין.

ס. טריף! אנהנו בתהושה קשה. אנחנו לא מתנחלים, ואנחנו

לא תושבי השטחים, ובמשרד הזה אין לנו שום

סיכוי לקבל אגורה. זו דעתנו. לא יעלה על הדעת ששכונות חיילים משוחררים

יטופלו כך. נושא כזה לא יכול להיות. לא יכולים לעזוב אותנו בדרך זו.

פנינו לוועדה המכובדת. לא ניתן ולא נרשה, ואם צריך להביא אותם חיילים

לישון במשרד השיכון, והם ישנו שם. דבר אחד ברור, אנחנו בתחושה שמובילים

אותנו באף כל הזמן. משרד השיכון השקיע בבתים בירושלים, בבית אחד כמו

שהוא נתן לכל עיריה דרוזית. מדובר כאן במאות של חיילים משוחררים, מדובר

כאן בעשרות אלפים של דרוזים שמגיע להם שיקבלו מים וחשמל, ולא נסכים שהם

לא יקבלו זאת.

מעבר לכך יש לנו החלטת ממשלה. החלטת הממשלה דיברה על חומש. אני מדבר

עכשיו על העתיד. יש לנו תוכנית חומש מסודרת. משרד השיכון צריך לשאת

ב-140 מיליון שקל במשך 5-6 שנים. מה קורה עם זה? איפה זה? אנחנו באים

לשר ושואלים איך הוא מקציב לנו לשנה הבאה 20-30 מיליון שקל. אנחנו

עכשיו במשרד הפנים כמעט הגענו לסיכומים לגבי מה שיהיה בשנים הבאות.

למה משרד השיכון מתעלם מאתנו, ולא מוכן לקבוע מה הפרוגרמה העתידית של

הישובים הדרוזים? אנחנו שומעים מעוזר השר, מר כץ, שאנחנו הולכים להיות

מוחזרים, דרוזים וצ'רקסים, לערבים. משמעות הדבר ביטול כל מה שנקרא

שכונות חיילים וכל מה שקשור בזה. זה דבר חמור שלא יכול להיות כמותו. כך

שמענו, זה מה שאנחנו יודעים, אין לנו שום הבטחה שקיימת תוכנית חומש

במשרד לגבי דרוזים וצ'רקסים.

יש לנו סיכום עם שר האוצר - ויושב כאן נציג האוצר - שאם משרד מסויים,

בעיקר מדובר במשרד השיכון, לא יתן מתקציבו סעיף מיוחד לדרוזים, השר

יקפיא תקציבים מיוחדים מתוך אותו משרד על-פי תוכנית החומש לזכות העדה

הדרוזית.

לא יכול להיות שמשרד השיכון מתוך גרעון של 2 מיליארד וחצי, 10 מיליון

של הדרוזים לא נותן במשך השנה הזאת. אנחנו לא מקבלים, ואנחנו לא מוכנים

למחול על הענין הזה, אפילו נגיע לבית-המשפט העליון.

מ. גולדמו; רציתי לדעת, האם לגבי המשכנתאות יש היום מה

שנקרא השוואה מתאימה?
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
כן, יש השוואה מלאה.

ס. חיירל הבעיה היא התשתיות של הישובים הדרוזיים.

כשמדברים על 14 מיליון לשנת 92, כשבשנת 91

לא קיבלנו ולא כלום, ואומרים לנו שאולי נעביר את זה בחלקו ל-92,

אי-אפשר לעמוד בזה.



פ. חלבי; צריך להחליט מה קורה בישובים. יש חיום

מקומות רבים שאנשים לא יכולים לחגיע אליחם.

זאת בגלל חתקציבים שלא מקבלים, ואמורים היו לבצע. יש שכונות שלמות של

חיילים משוחררים שקיימות ברשות, ואי-אפשר להגיע אליהן. המצב מעבר

לקטסטרופה, אלה דברים שלא נסבלים.

אני לא יכול להבין איך המדינה שלנו, איך השר, איך נציגים בכירים, איך

הם יכולים להתעלם מהנושא, אפילו מבחינה ציבורית, אחרי מה שקרה, אחרי כל

השנים האלה, אחרי ההפגנה, איך מצפונית יכולים להסכים שבישוב דליה

חיילים משוחררים חיים בצורה כזו? אני כראש רשות לא יודע מה לעשות, אין

לי מה לעשות. ישוב שלם סגור, אף אחד לא יכול לעשות כלום, הכל הרוס,

לשכונות שלמות אנשים לא יכולים להגיע מאחר שאין כבישים. אתם יכולים

לראות בדליה, ישוב ליד חיפה, שאנשים לא יכולים להגיע לבתים שלהם.

זאת פשוט מאוד בושה וחרפה לממשלת ישראל. זה מה שאמר נשיא המדינה. מדובר

ב-10 מיליון שקל שאישר השר, אישרו כולם, מדובר ב-10 מיליון שקל לעדה

שלמה למשך שנה ולא מקבלים ולא כלום.

43 שנה לא דיברנו. סבלנו די. הגיע הזמן, אמרו שהדברים ישתפרו, אבל אני

רואה שהדברים חוזרים אחורה. לא סוגרים פערים, אלא מרחיבים ופותחים

אותם. צריך לעשות משהו דרסטי. הבעיה אמיתית וכואבת, ואנחנו חיים עם זה.

אנחנו לא מדברים על לוקסוס, אלא על דברים אלמנטריים.

פתחנו את הכביש הראשי, מאחר שהכביש שעובר אצלנו הוא ממש סכנת חיים. יש

בורות בגובה של 1.50 מטר ליד הכביש הראשי של מע"ץ.

ס. חייר; אם מדברים על המצוקה, אני רוצה להוסיף.

בפקיעין ביקר המנכ"ל דאז, עמיקם אורן, ונתן

הבטחות. אחר כך, באפריל, ביקר השר. אמר שהתחלף המנכ"ל, אבל יקיימו את

ההבטחות. אני יכול להגיד בדיוק מה אמר לי השר, מה הוא אישר לי במקום

בישיבת עבודה. הכל מוקלט בווידאו, אבל זה לא קויים. במשך שנה אחת 5

פעמים שינו לנו את התקציבים, ולבסוף לא קיבלנו ולא כלום. אנחנו לא

יכולים להשלים עם מצב כזה.

מ. מולא; אנחנו מגישים תוכניות, ולא קורה דבר.

כשהולכים למנכ"ל, הוא אומר שאין כסף.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
נשמע מה אומר נציג משרד השיכון.

י. מרגלית; אני שמח להיפגש עם נציגי הדרוזים ולהיות כאן

בוועדה. אנחנו מכירים אותם שנים רבות.

בתחילת הישיבה התפרץ ח"כ גולדמן ושאל, האם מקבלים את הסיוע כפי שמקבלים

בקומות אחרים. אנחנו מלווים את המיגזר הדרוזי שנים רבות, בעליות

ובמורדות, בהתאם למיגבלות התקציב, בהתאם לעדיפויות שונות שהיו גם

במיגזר הדרוזי עצמו.



במשך השנים, כשנושא החינוך היה בתחום אחריותנו, בנינו קרוב ל-400 כיתות

בבתי-ספר וגני-ילדים. החל משנת 91 עבר כל נושא החינוך למשרד החינוך,

ומשרד השיכון איננו מטפל יותר בנושא החינוך.

ראינו צורך לפתח שכונות לחיילים משוחררים, ולגרום לכך שבכל שכונה או

בכל ישוב תהיה לפחות שכונה לחיילים משוחררים, על-מנת לתת להם תשובה.

ההיענות של החיילים המשוחררים לשכונות האלה היתה שונה מישוב לישוב,

למעט שני כפרים שבהם לא היו לנו. אלה הם בית-ג'אן וינוח, וזאת כיוון

שרצו לקחת אותם למרכז מסויים. גם זאת משנים, היום אנחנו נלך לפתח שם

שכונות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם אתה יכול למסור פרטים על היקף הבניה

שלכם לחיילים משוחררים?

י. מרגלית! אנחנו בדרך כלל פונים למינהל מקרקעי ישראל,

מקבלים את אתרי הקרקע הזמינים והטבירים

בישוב, ומתחילים לפתח שכונה. בעקרון, לכל ישוב יש הקצבה לחלוקת מגרשים

לחיילים המשוחררים. יש מקומות שיש כבר שכונה נוספת על זו הקיימת.

ההערה שהעלו היום ראשי הרשויות היא לעניין ביצוע תשתיות לאחר תחילת

הבניה לחיילים המשוחררים. השיטה היא, שאנחנו מפתחים את התשתיות

הכלליות, והחיילים בונים את בתיהם לפי זכאויות שהם מקבלים לפי ערי

הפיתוח הסמוכות.
השנה סוכם שבמיגזר הדרוזי יבוצעו התקציבים כדלקמן
- 4.5 מיליוני שקל לתשתיות לשכונות לחיילים משוחררים.

- 5.5 מיליוני שקל לתשתיות בפעולות אחרות במיגזר הדרוזי. במקביל ראשי

הרשויות מעמידים מצדם עוד 5.5 מיליוני שקל לביצוע התשתיות.

המשרד נקלע למצוקות שונות בוויכוח עם האוצר, ואני לא אכנס לנושא הזה.

בדקתי אצל מנכ"ל המשרד שמרכז את נושא התקציב. בניה כפרית כרגע איננה

מטפלת במיגזר הדרוזי, זה עבר לתחום האחריות של הבניה העירונית. אישר

בפני המנכ"ל, שבשנת התקציב 91 שמסתיימת, בתוך השנה התקציבית הנוכחית,

3.5 מיליוני שקל כבר קיימים לנושא הזה, עוד 5 מיליוני שקל יתוקצבו

בימים הקרובים, ועד לסוף השנה יועמד הסכום הנוסף של מיליון שקל וחצי.

אני מדבר על מסגרת של 10 מיליון שקל, התחייבות משרד השיכון לשנת 91.

לרשות המשרד יש כבר כ-3.5 מיליוני שקל כדי לחתום על חוזים, וחותמים על

זה היום-מחר. המשרד עומד לקבל עוד 5 מיליוני שקל בימים הקרובים. מיליון

וחצי האחרונים יושלמו על-ידי המשרד עד לסוף שנת התקציב הנוכחית, 1991.

המשרד יכבד את התחייבותו לביצוע 10 מיליון השקלים.

ס. טריף; השאלה היא למה לא ביצעו עד עכשיו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מבינה את ההתרגשות שלכם,. אבל אני מבקשת

לתת לי לנהל את הישיבה בצורה מסודרת. תנו לו



לגמור, להודיע מה שהוא יודיע. את מה שהוא יודיע בוועדה אנחנו מפרסמים,

וזו התהייבות שהייבת לצאת אל הפועל.

י. מרגלית; לא אכנס לסיבות שהביאו לכך שלא הצליחו

להפעיל זאת עד היום. הפרוגרמות נדונו. אני

לא אכנס כרגע לפרוטי הפרוגרמות, כי פה כל אחד היה רוצה אצלו את מירב

הפרוגרמה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה להבין פעם נוספת. אמרת 3.5

מיליונים בימים הקרובים.

י. מרגלית; הסכום הזה כבר מוכן. 5 מיליונים בימים

הקרובים, ומיליון וחצי האחרונים עד לסיום

שנת התקציב הנוכחית. זה הובסח. הודיע לי על כך המנכ"ל, ואמר שאני יכול

להודיע זאת בוועדה, וכך המשרד יכבד את ההתחייבות שלו כפי שהציע השר.

אם מבחינה טכנית יגלוש כל החומר לתחילת 92, זה כבר ענין אחר. אבל

מבחינת ההתחייבות, לרשות המשרד תהיה היכולת להתחייב על אותם 10 מיליון

שקלים.

באשר לשנת התקציב 92. המשרד עוד לא גמר את הפרוגרמה, את הדיונים עם

האוצר על חלוקת התוכנית, ואני מתקשה להודיע היום בשם המשרד מה יהיה

מבנה התקציב לשנת 92. כל מה שקשור בתחום הסיוע יימשך כרגיל. לגבי כל מה

שקשור בתחום הפעולות, ברור לי שעדיפות תינתן לפיתוח שכונות לחיילים

משוחררים. העדיפות השניה תעבור להשלמת פיתוח שכונות ותיקות. אלה הם

סדרי העדיפויות.

לגבי ביצוע תשתיות לשכונות לחיילים משוחררים. מאפשרים לחיילים לבנות את

בתיהם, כאשר מצד אחד הם מקבלים את הסיוע, ומצד שני המשרד יבצע את

התשתיות עבור אותן יחידות דיור, שהם בונים בכוחות עצמם.

יתרת התקציב הנוספת תיועד למטרה של השלמת פיתוח שכונות ותיקות.

ההשתתפות של המשרד, שזה בעיקר מעיק במיגזר הדרוזי בכל מה שקשור למבני

ציבור, קרוב לוודאי תרד בשנת התקציב 92, כפי שירדה ב-91.

גם למשרד ידוע, שהדרישה במיגזר הדרוזי והתחושה במיגזר הדרוזי זוהי

תחושה אמיתית, המחייבת להקצות משאבים נוספים. לא תמיד יכול המשרד לעמוד

באותם רצונות של ראשי הרשויות.

ס. טריף! אם הוא יעשה גרעונות כמו אצל היהודים, הוא

יכול. אבל הוא לא יעשה לגבי הדרוזים.

י. מרגלית; אתה נציג ציבור, ואני פקיד ממשלתי. אתה יכול

להרשות לעצמך לחשוב זאת, לא כן אני.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; הטיפול בדרוזים עבר מהאגף לבניה כפרית

למיגזר העירוני, עליו מופקד ישראל שוורץ. -
י. שוורץ
אני מופקד על הקטע של הסיוע, וכמו שנאמר

כאן, לגבי חסיוע אין טענות ומענות. חיינו

רוצים לתת סיוע גבוה לכולם, אבל נכון להיום יש זהות מלאה, ואפילו

במקומות שסמוכים לחיפה, כמו דלית אל כרמל, שמקבלת מעמד של איזור פיתוח,

כאשר 5 דקות משם, בחיפה, לא מקבלים, אבל עשינו זאת ברור ובהיר.

ס. טריף; יש יוקנעם. זה תלוי לאן משייכים את המקום.

זאת לא סמנטיקה, זאת גיאוגרפיה.

י. שוורץ; מחוז חיפה שלנו הוא המטפל בענין.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה היו השיקולים שהעבירו אותם למחוז חיפה?

י. שוורץ! שיקולים פנימיים בתוך המשרד.

ס. טריף; הם לא יכולים לתת תשובה אמיתית. היו אלה

שיקולים פוליטיים.

א. קורו; זה אחד הנושאים העיקריים שאין לגביו חילוקי

דעות בין משרד השיכון למשרד האוצר; צריך

לעזור במיגזר הזה. אני רוצה להגיד לכולם שכאן מדובר על אפליה כפי שזה

משתמע, אבל יוסי יכול להעיד שכל המיגזר הכפרי, בגלל שיקולים פנימיים

במשרד השיכון, נפגע בשנה האחרונה.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; קיימנו על כך דיון, אנחנו יודעים על

הפגיעה.

א. קורו; הדרוזים הם לא יותר ולא פחות בענין הזה.

צריך לראות כמה נתנו במיגזר הכפרי בכלל, וזה

לא הרבה יותר מכלום.

מ. גולדמן; נתנו, אבל למקומות להם לא היה צריך לתת.

א. קורו; לגבי 92. מיועד סכום למיגזר הדרוזי. כמו

שאמרתי, אין חילוקי דעות בין משרד השיכון

למשרד האוצר. מה שמנכ"ל משרד השיכון ביקש לנושא הזה בהצעת התקציב, זה

ישנו.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לגבי ההודעה שנמסרה עכשיו בקשר לקיום ההבטחה

למתן של 10 מיליון ב-91, האם זה מקובל גם

עליכם?

א. קורן; בעקרון התקציבים למיגזר הדרוזי היו חלק

מהמינהל לבניה כפרית. אם המינהל לבניה כפרית

היקצה אותם למקום אחר, על זה משרד השיכון צריך לתת את התשובות. אנחנו

לא אומרים למשרד השיכון לתת למיגזר הדרוזי ולא למישהו אחר. זה במסגרת

ההחלטות הפנימיות של משרד השיכון.



לגבי 92, יש הנחיה משר האוצר. מדובר עדיין בהצעת תקציב, ואני מבקש שלא

יתחילו כבר על-סמך ההבטחה הזו לבנות, כמו שקרה הרבה פעמים, כשאמרו

שהבטחנו להם את הכסף. אם אני לא טועה, מדובר פה שמשרד השיכון יתקצב

ב-10 מיליון שקל. זה לא כולל כיתות, כי כיתות מתוקצבות על-ידי משרד

החינוך. אני מתאר לעצמי שיש משרדים נוספים, שגם מהם יש תמיכה בצורה זו

או אחרת.
ט. טריף
גם זה לא לפי התוכנית שהלכנו אתה עם שר

האוצר.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
התוכנית היא ל-5 שנים.

ס. טריף; שר האוצר הבטיח, שאם משרד השיכון לא מקציב -

הוא ישלם את זה.

ס. חייר; זה גם לא עומד בהבטחת ראש"הממשלה להקציב

לדרוזים 3 אחוזים מכל משרד ממשלתי.

א. קורו; אין לי תשובה מתי זה יתוקצב, ב-91 או ב-92.

אמרתי מה יש במשרד השיכון לשנת 92.

ס. טריף; יש לי חשש כבד, שמה שדיבר חברי יוסי מרגלית,

ומה שהוא דיבר, זה אותו דבר. מה שהוא אמר

שיהיה בימים הקרובים, זה יהיה 10 המילין בשנת 92. לכן הייתי מבקש ממך

לברר את הענין. האם מדובר בתקציב שידובר עכשיו ב-91? משמעות הדבר היא,

שאנחנו צריכים לקבל את הכסף עד לסוף החודש. האם באמת מדובר על התקציב

הזה, או שמדובר על תקציב שעכשיו נותנים את הניירות, אבל את הכסף יהיה

לנו ב-92, ואחרי כן נלך לחפש את החברים?

א. קורו; זה לא משנה מתי תקבל את הכסף. ההתחייבות היא

התחייבות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני רוצה לחדד את השאלה. כאן יש תקציב של 92

ויש תקציב 92. ב-92 ניתנה הבטחה על 10

מיליון. מה שאומר כאן יוסי מרגלית הוא, שבימים הקרובים, עד סוף השנה,

הדבר הזה יבוצע. הוא הודיע מה שהוא הודיע, ואנחנו רושמים זאת לפנינו,

ואבוי אם הבטחה זו לא תקויים. השאלה היא אם הכסף הזה יועבר עד לסוף שנת

התקציב או שלא יועבר. אפילו הוא יועבר נניח בראשית ינואר, חלקו, השלמה

או משהו אחר, זה לא יהיה על-חשבון תקציב 92, וזה צריך להיות ברור.

א. קורו; עניין זה צריך להפנות למשרד השיכון.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; תקציב 92 הוא תקציב נפרד. כשאנחנו מדברים על

10 המיליון, מדובר בתקציב 91. אני רוצה שאת

השאלה הזו תבהיר לנו.

י. מרגלית; במסגרת חוק התקציב של 91 התחייב משרד השיכון

שהוא יפעיל במיגזר הדרוזי 10 מיליון שקל,



ואני לא מדבר בכלל על תוכנית 92. לצורך זח צריך משרד השיכון להוציא

לרשויות השונות מכתבי התחייבויות כספיים. בגין מכתבי התחייבות כספיים

צריך לבצע עבודות, צריך להגיש חשבונות. זה תהליך כשלעצמו.

ההתחייבות התקציבית של משרד השיכון מתייחסת לשנת התקציב 91.

ח. טריף; ולא על-חשבון 92.

י. מרגלית; אפילו אני לא יודע מה יהיה בשנת 92.

ח. טריף; אבל זה לא יהיה על-חשבון 92.

י. מרגלית; לא. אין שום קשר. ודאי שלא.

ס. חייר; אם נקבל כספים בינואר 92, אנחנו צריכים ללכת

לביצוע. אל יגידו לי במרץ שנגמר התקציב של

91, ולא יעבירו לי כסף. הכסף יועבר אפילו שאולי יקח לנו קצת זמן לביצוע

העבודה.
מ. גולדמן
מה שאמרת היה מיותר.

י. מרגלית; המשמעות היא שלא לתת את הכסף כאן, אלא לתת

את הכסף במקום אחר.

מ. סייף; אני מברך באמת על הישיבה, אבל אני רוצה

להתייחס למה שאמר יוסי בקשר לשכונת חיילים

משוחררים. במרץ אשתקד ישבנו, והשר עצמו הבטיח עדיפות ראשונה לשכונת

חיילים משוחררים. גם מר גבאי היה באותה פגישה, והם הבטיחו לנו שטח

אדמה.

מינהל הבניה הכפרית לקח מתכנן שתיכנן את השכונה. אחרי שהועברנו לבניה

עירונית, ישבנו שם ונאמר לנו שאין כל תוכניות, כל התוכניות נעלמו, אין

שום דבר. לתוכנית הזו נרשמו מעל 40 זוגות, וכולם הבטיחו שבקיץ הזה

השכונה תוקם. לאחר מכן אומרים שאין שום תוכנית, וצריך להתחיל מחדש, וכי

אם אין לנו 200 זוגות, לא יתכננו שכונה.

י. מרגלית; מי אמר לך זאת?

מ. סייף; יגאל סיידר מהבניה העירונית. הוא אמר שזה

יקח שנים.

בקשר לכבישים, כביש תפן שהבטחתם. ינוח וגת זאת רשות אחת, ובגלל קילומטר

אחד הילדים שלנו לומדים בארבעה בתי-ספר. בגלל הכבישים.

ג'. סללחה! אני רוצה להתייחס באופן זהיר לשיטת העבודה

במשרד השיכון לגבי שכונות חיילים משוחררים.

גם כשהולכים להקים לכפר מסויים שכונת חיילים משוחררים, לא באים בשיטה

נכונה. קודם כל, במדינת ישראל, בכל מקום מודרני, עושים קודם -כל את

התשתית החיונית לשכונה, לפחות כבישים ומים קודם כל. את החשמל אפשר



לעשות כשגומרים לבנות את השכונה. אבל כשבאים ועושים, אומרים לאנשים שיש

להם שכונת חיילים משוחררים, מתחילים לחלק את החלקות, החיילים מתחילים

לבנות, ואחרי שנתיים הם רואים שאין מים, לפעמים צריכים להביא את המים

מהכפר או מאחד המעיינות שבתוך הכפר. אין להם חשמל, אין להם ביוב, אין

להם כל הדברים האלה. זו שיטת עבודה לא נכונה שמתחילים לעבוד בה.

בנוסף לכך, כשאומרים שיש שכונה, באים כדי לקחת את החלקות, רושמים 20,

אבל נשארים 50 שאין עבורם מקום, והם זכאים לקבל. בכפרי יש 150 זכאים

שרוצים לקחת חלקות, אבל אין להם מקום.

שיטת העבודה צריכה להיות כזו, שקודם כל עושים תשתית, ולא כפי שזה נעשה.

אני חושב שזה בכל הכפרים, שמושכים חוטי חשמל לאורך קילומטר כדי להאיר,

וזה מסוכן. לפני שבועיים הלכתי לחברת החשמל, וביקשתי לעשות את התשתית

של החשמל. הם אמרו שצריכים לשלם 160-170 אלף שקל. משרד השיכון לא העביר

את הכסף, ולכן לא יכולים לעשות את העבודה.

אני חושב שצריכים להתחיל בשיטת עבודה נכונה בתוך כל המיגזר, ולא סתם

באופן פרטיזני, לתת חלקה ולהגיד לאנשים שיתחילו לבנות.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
רציתי לדעת מה התוכניות של מינהל מקרקעי

ישראל לגבי חלוקת אדמות לחיילים המשוחררים,

איפה עומד הנושא הזה.

נ. נסראלדיו! לפני שהוא משיב, רציתי גם אני להעלות את

הבעיה.

רוב הדוברים דיברו על החיילים המשוחררים, אבל לנו יש בעיה בשכונות

הוותיקות. יש לנו בעיה בגלל הכבישים הצרים, ששם אי-אפשר היום לעבור.

הכפר הדרוזי מתפתח, ואנחנו בבעיה. למשל, בקיסרה יש לי בעיה. מעל 70

אחוזים מבנייני הכפר הם בלי חשמל. היה לנו סכסוך עם מינהל מקרקעי

ישראל, אבל היום יש הסדר. על סמך הבטחות עשיתי תכנון כבישים והרחבת

כבישים בסכומים גדולים מאוד. זה היה על סמך ההבטחות מהאוצר ועל-סמך

הבטחות בכתב על-ידי יועץ שר השיכון.

היום אנחנו נצאים בסוף שנה, בלי תקציב, בלי כלום, ואנחנו לא יכולים

להמשיך כך.

א. גבאי; אני מייצג משרד שמתגאה שעושה אפליה לאור

היום וביודעין.

מינהל מקרקעי ישראל קיבל לפני שנתיים החלטה לתת הנחה של 50 אחוזים

במחיר הקרקע לחיילים המשוחררים בכפרי הדרוזים. בעקבות החלטות מועצת

מקרקעי ישראל החלטנו להוריד את המחירים, לתת 50 אחוזים ממחיר הקרקע,

נתנו גם לדרוזים, לכל הדרוזים את 50 האחוזים של ההנחה, ולחיילים

המשוחררים בתוך זה 50 אחוזים. זאת אומרת, שחיילים משוחררים ששילמו עד

עכשיו 51 אחוזים, ישלמו 25 אחוזים מערך הקרקע, כל קרקע שדרושה לצורכי

חיילים משוחררים ו/או זוגות צעירים. יחד תיכננו את הקרקעות, כי את

הקרקעות מתכנן משרד הבינוי והשיכון. היה לנו שיתוף פעולה עם המינהל

לבניה כפרית, והכנו תוכניות רב-שנתיות. עכשיו, עקב ההחלטה לעבור לבניה



עירונית, יש עם זה קצת בעיה, כי לכל אחד יש תפיסה. לנו יש תפיסה

בסיסית, כיצד צריך לתכנן. עכשיו בניה עירונית נכנסת לזה.

אנחנו לפעמים אפילו עושים החלפות בקרקעות הקלאיות עם בעלי קרקעות

דרוזים, כדי לאפשר להם להשתמש בתשתיות קרובות לכפר. יש להם כל מיני

בעיות שאנחנו מנסים לפתור.

גם בבעיות שטחי הציבור שחסרים להם בכפרים, אנחנו מתקציבנו ומכספנו

מנסים לעשות חליפין, על-מנת לפתור את הבעיה, לתת לאנשים קרקעות מחוץ

לכפר, ולקחת מהם את הקרקעות שדרושות למועצות האיזוריות.

איננו מממנים כבישים, אבל אנחנו משלמים מכל ההכנסות שמקבלים 10 אחוזים.

מכל הכנסה שאנחנו מקבלים, הם מקבלים 10 אחוזים. יש בשיתוף פעולה יום

יום, וכל בעיה מנסים לפתור אותה במקום.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו! האם יש לכם תוכניות?

א. בבאי! יש לנו תוכניות. עשינו תוכנית רב-שנתית. יש

לנו קרוב ל-1,000-1,200 יחידות דיור שנמצאות

כרגע בתכנון ופיתוח. אני מניח שבשנת 92 כבר נתחיל בהפעלה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
באיזה מקומות יחידות הדיור?

א. בבאי; בכל הכפרים.

י. מרגלית; הכוונה היא ליצור בכל כפר אופציה, שאם באים

חיילים ורוצים לבנות, אפשר יהיה להציע להם

את זה.

מ. יחיא! מה קורה אם אין קרקע זמינה בשכונה?

א. בבאי; אנחנו מנסים לעשות חליפין באותם המקומות שיש

לנו הסכמה במועצה המקומית. אדם שיש לו קרקע

ליד הכפר מוכן להחליף אותה במקום אחר, ואנחנו ברצון עושים זאת. וזאת

בלבד שיקבל את הסיוע. היו מקרים כאלה.

מ. יחיא; רוב הכפרים הדרוזים נמצאים בהרים. ספציפית

בכפר שלנו יש שטח ישר.

א. בבאי; תפנה אלי, ואראה אם אוכל לעזור. אני מוכן

לבוא אליך ולפתור את הבעיה במקום.

מ. גולדמו; אני חושב שאנחנו מנסים פה שוב לעשות את

הטעות שנעשתה לאורך שנים רבות, אני חושב

שהחזרת הטיפול במיגזר הדרוזי והצ'רקסי לאגף העירוני, זה למעשה שוב

שימוש פוליטי לרעה, ואין פה שום כוונות ונסיון לסייע לישוב הדרוזי

והצ'רקסי.



בזמן חתפר של המעבר מהבניה הכפרית לבניה העירונית, אנחנו נמצא את עצמנו

אחרי נובמבר 92. רק עד שהאגף העירוני ילמד את כל דרך הטיפול במיגזר

הדרוזי והצ'רקסי יעברו מספר חודשים, ואני לא צריך לספר לכם, יוסי יודע

שאני ותיק, ואני מכיר את הבניה הכפרית כמעט 20 שנה. אני זוכר את החלטת

ממשלת העבודה האחרונה שהיתה ב-76. היא החליטה להעביר את הטיפול בדרוזים

ובצ'רקסים לטיפול נפרד, ולהעביר אותם לבניה הכפרית, בזמנם הם היו

בטיפול הוועדות הבין-משרדיות, כשם שטיפלו בערבים וטיפלו בבדואים. החלטת

הממשלה ב-76 היא זו שקבעה שהטיפול במיגזר הדרוזי יהיה כטיפול מסודר,

כמו שמטפלים במושבות, כמו שמטפלים בישובים הכפריים, משום שיש שם

בעייתיות. שמענו שמדברים אתך במחוז העירוני בחיפה, שמוכנים לפתח לך

שכונה של 200 יחידות.

זוהי ראיה של מחוז עירוני. מחוז עירוני לא מבין שצריך לתת פיתוח ל-8

יחידות ול-10 יחידות ול-20 יחידות, ולכן אני רואה פה דבר שיכול להביא

אתו לקפאון בכל התהליך, למרות הכוונות הטובות.

אני חושב שבנושא הזה היה טוב שהטיפול ימשיך להיות במינהל לבניה כפרית.

תקשיבו למה שאני אומר, שלא תגידו בעוד חצי שנה-שנה שלא אמרנו זאת בקול

רם. אתם צריכים לדרוש זאת. אני יודע שיש בעיה תקציבית למינהל לבניה

כפרית, מה זה בעיה תקציבית? בעיה תקציבית זה שוב המשחקים. אני לא רוצה

להפוך את הדיון הזה לויכוח פוליטי, אלא חשוב לנו שהישיבה כאן תהיה

ישיבה עניינית שתשיג את הכוונות שביקשה היו"ר, ובעקבות בקשתנו לקיים

כאן את הדיון היום. בזה אני רואה סכנה גדולה מאוד.

דבר נוסף שצריך להתייחס אליו זה הליווי הצמוד של נושא התשתיות. לדוגמא

אביא לכם את בית-ג'אן. שם יש הסכם, שבכל שנה וחצי מתחלף ראש מועצה. עד

שראש המועצה לומד את הדבר החדש, בא ראש מועצה חדש. הרוטציות האלה

מביאות לכך, שאפילו ראש מועצה ותיק לא יכול ללמוד דברים, אלא תוך כדי

שנה וחצי. עד שהוא לומד את הענין, נגמרת תקופת כהונתו.

לכן חייב להיעשות כאן ליווי צמוד, ואני מדבר על המחוז של הבניה הכפרית

גם בצפת וגם בחיפה, שני המחוזות שמטפלים ומלווים את הישובים האלה. הם

התמחו בענין.

יש לנו בעיה אמיתית בנושא פערים בתשתיות. הפערים הגדולים בתשתיות

מחייבים ריכוז מאמץ של תקציב 91-92. הבעיה היא שאתם תקבלו את ההודעות

על ההתחייבות של 91, כמו שאמר יוסי, של 10 מיליון שקל. אני מאמין שאם

הוא אומר שיש 10 מיליון שקל, הם אכן ישנם. הבעיה היא שיתחיל פתאום

להיות וויכוח לגבי מיכרזים שיצאו החל מינואר 92. אני לא יודע מה הוא

תקציב 92, אבל אני מעריך שהוא לפחות יהיה 13-14 מיליון שקל, אם זה היה

10 מיליון שקל ב-91, ואם נוסיף לזה הצמדות והתחייבות של האוצר לתוכנית

החומש של 5 שנים. זה למעשה יכול להגיע לסכום של עוד 20 מיליון שקל

ב-92, ולא 14 מיליון שקל, שכוללים את הכל יחד.

שמעתי מסלאח לפני 10 ימים, שהיתה הצהרה ש-14 מיליון השקל הם עבור כל

המיגזר. אבל הם שעברו למחוז העירוני,-- והמחוז העירוני הוא גם זה שמתקצב

את הבניה אצל הבדואים, גם את הבניה אצל המיגזר הערבי, באמצעות - הוועדות

הבין-משרדיות, ופתאום יתחיל להיות משחק פנימי של העברת כספים, מתוך



לחצים של שנת בחירות, וכל הפעילים יתחילו לרוץ לכפרים חערביים. אנחנו

מכירים את זח. סלאח שבתי יחיח אפס ליד מח שיחיה. יתחילו להתחייב על

חכסף הזה כולם, וזאת כשלאוצר אין שליטה על כל מה שקורה.

לגבי 10 מיליון השקל, זה יהיה בסדר, ישלימו את העבודות, אבל לגבי תקציב

92, אם זה ישאר במחוז העירוני, יכולה לחיות ערבוביה, משום שנכנסים כבר

לתנופת הבחירות, ובתנופת הבחירות האוצר לא ישלוט על מה שקורה במשרד

הבחירות, מה עוד שהוא לא שלט בשנה שאין בה בחירות. אנחנו יודעים מה זח

עלול לעשות.

לגבי ערי הפיתוח והבניה הכפרית האחרת יש החלטה, שלמבני ציבור אין

תקציב, אלא זהו התקציב הכולל של כל מבני הציבור. נדמה לי שהוא 10

מיליון שקל בכל הארץ. צריך להדגיש שזה לא כולל את מבני החינוך ולא מבני

דת. מבני ציבור פירושם מועדונים וכל חדברים האחרים.

לכן גם את זה אני רוצה להגה- לכם בצורה ברורה, משום שאני לא רוצה שמחר

מישחו יבוא ויחלק לכם סיסמאות והבטחות. אתם יודעים שהפוליטיקאים רצים

מישוב לישוב, וכל אחד מספר סיפורים. אני מדבר ומצטט מספר התקציב,

שכנראה עומד היום להיות מאושר, ולא מסיסמאות.

היו"ר יודעת לא פחות טוב ממני, שמבחינת מבני הציבור יש פערים גדולים

מאוד בין הישוב הדרוזי לבין ערי הפיתוח, שהוחלט להצמיד כל אחד לפי עיר

חפיתוח שצמודה אליו. יש לדאוג שבנוסף ל-10 מיליון השקל שיש בתקציב

המדינה לגבי מבני ציבור לכלל מדינת ישראל, שבעיקר יגיעו לאיזורים

חדשים, יתחייבו במסגרת התקציב ותוכנית החומש להגדיל גם לגבי 92 הקצבות

להתחלת בניית מבני ציבור. בחלק גדול מהישובים אין בכלל מבני ציבור, אין

מקום לחתכנס. יש לפעמים מזל, ומפעל הפיס נתן שם למישהו איזה מרכז פיס,

אבל בכל המרכזים הדרוזיים, ויש אולי שלושה כאלה, אין להם מקום שאפשר

להתכנס בו, יש שם מצוקה במבני ציבור, מצוקה שאני לא מכיר כמותה.

לכן חייבים פח להתייחס התייחסות מיוחדת ואחרת מאשר לערי פיתוח או

למושבות או לישובים חקלאיים. פה צריך לתת יחס אחר, משום שלהם אין

סוכנות יהודית, אין להם גורמים חיצוניים שיכולים לסייע, אין להם קליטת

עליה. לא הצ'רקסים ולא הדרוזים, להם אין התשובות של המצ'ינג שאתה יכול

לבוא ולהגיד שאתה עושה גיוס מקומי או שאתה יכול לגייס כספים מחו"ל.

על הדברים האלה אנחנו חייבים להסתכל בצורה שונה. לכן אמרתי לקיים את

הישיבה, והיו"ר נענתה לזה. כך נוכל למקד את הבעייתיות המיוחדת של

הדרוזים והצ'רקסים.

א. רביץ; אני מאוד מתנצל על שנאלצתי לצאת, אנחנו

בינתיים סיעה של שני חברים בלבד.

אני בטוח שנאמרו כאן דברים מאוד חשובים. קיבלתי התרעה מאוד קצרה, של

כרבע שעה לפני הדיון, על קיומו של הדיון הזה. השתדלתי לבדוק מה באמת

קורה במשרד שלנו מבחינת ההתייחסות אל העדה הדרוזית והצ'רקסית.

אם מותר לי, גבירתי היו"ר, לומר משפט אחד או שניים, אני' רוצה לומר משהו

ברמה האישית, מבחינת השקפת עולמי הדתית. פרט לכך שאתם אזרחי ישראל,



השקפת העולם הדתית שלי ומצוות הדת מחייבות התייחסות מיוחדת, לא כאזרחי

ישראל רגילים. בכלל למיעוטים יש לנו הסתכלות מאוד מיוחדת בענין,

ובמיוחד אל העדה הדרוזית והצ'רקסית, בגלל השיתוף, כי יש כאן חובת של

הכרת טובה וכוי וכוי. אינני רוצה להכניס אתכם לתאולוגיה, אבל אני רוצה

לומר לכם שמבחינת השקפת עולמי, אתם לא סתם עוד אזרח במדינת ישראל.

איד עושים את האידיאולוגיה הזו לכסף, זו הבעיה. הרגשתי את הצורך לומר

את העניו חזה.

אני רוצה לומר עוד משפט אחד, בהקשר להערה שאתה זרקת, וזה קצת זיעזע

אותי. האמינו לי, בעקבות הבעיה התקציבית של מדינרנ ישראל כיום בכלל,

אנחנו שומעים את נאקות הכאב מכל מיגזרי החברה בישראל. חברות מסחריות

קבלניות נרתמו למהלך החדש, במיוחד בעקבות- גלי העליה, ונכנסנו בהתלהבות

בלתי רגילה על-ידי כך שמשרד הבינוי והשיכון סחף אותם להתלהבות הזו,

ובמיוחד השר. והנה אנחנו עומדים עם רבים רבים בפני שוקת שבורה. אני לא

אומר שאתם צריכים להתנחם בכך, אבל זו צרת רבים, והיא אולי חצי נחמת, או

נחמת שוטים.

חשוב מאוד מבחינת ההרגשה הכללית שתדעו שאתם נמצאים מבחינה זו יחד עם כל

אזרחי מדינת ישראל. המצב הכלכלי הוא כזה שמכתיב לנו התייחסות אחרת.

גם אנחנו משתדלים לעשות אפליה מתקנת, כמו שאומר ח"כ גולדמן. אני מכיר

את זה היטב. תדעו לכם, מבחינה מסויימת אנחנו מרגישים - אם מותר לי

פוליטית לדבר - את עצמנו מיעוט במדינת ישראל מבחינות מסויימות. אבל כך

הם הדברים ויש לחיות עם זה. יש גם הנאה מסויימת בהרגשה להיות מיעוט, יש

גם משהו קסום בענין הזה.

חברות קבלניות באו על-פי הבטחות, ועשו. ואתם יודעים, הבטחות של עוזר

השר ניתנו באמת בכוונה טובה, והן ניתנו בכוונה טובה מכיוון שחשבו שאפשר

יהיה לבצע את הדברים.

התעניינתי, ואני אשמח אם תתקנו לי, אם זה לא נכון. אני חושב שהמשרד

שלנו עד לסוף שנת התקציב הנוכחית, מבחינת ההתחייבות שלו, יעמוד

בהתחייבות. קיבלתי מטעם הנהלת המשרד התחייבות של המשרד ל-10 מיליון

שקל, ונאמר לי שמתוך הסכום הזה 3 מיליונים, ולא 2.5 מיליונים, כבר

ניתנו. השבוע, כך נאמר לי, יוצאו עוד 5 מיליונים. עוד כ-2 מיליונים

מופעלים על-ידי איזור חיפה, ואתם הפכתם להיות לחלק ממרחב חיפה שבמשרד.

הם מופעלים על-פי חוזים שהם מוציאים.

אני בטוח שזה לא מספיק, אבל אם אנחנו מדברים על מימוש התחייבויות של

המשרד, הרי המשרד מימש ויממש עד לסוף שנת הכספים הנוכחית את התחייבותו,

את התחייבות השר שנתן לכם בהזדמנויות שונות. מבחינה זו הענין מסודר.

שאלתי את השאלה לגבי שנה הבאה. ברור דבר אחד, ההתחייבות לא תפחת. מישהו

כאן זרק את המספר של 14 מיליון, אבל אם אנחנו אומרים שההתחייבות לא

תפחת, הרי שהמקדם לזה הוא כנראה קרוב.



א. קורו; אמרתי קודם שבתקציב שעדיין לא אושר יש 10

מיליון.
חיו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם כך, יש נסיגה.

א. קורו; בשנת 91 לא חיתה תקנח נפרדת. המשרד החליט

לגבי המינהל לבניה כפרית, כמה להקצות

לדרוזים ולצ'רקסים. על-פי הבקשה של מנכ"ל משרד השיכון הקצינו את הסכום

הזה ל-92, ולא היו כאן הילוקי דעות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; יש נסיגה של 20 אחוזים.

א. קורן; יש מקרים שירדו ביותר מ-20 אחוזים.

א. רביץ; יש לדון בענין הזה. אני בטוח שבתקציב,

במיוחד במשרד הבינוי והשיכון לקראת 92, יהיו

עידכונים רבים במשך השנה. זו הערכתי, וצריך לעמוד על המשמר גם בענין

הזה.

הייתי רוצה לומר מלה אחת ביחס למבני חינוך שהוזכרו כאן. לפי הוראות

האוצר, הוציאו מאתנו את הסעיף הזה, ואנחנו לא מטפלים בו יותר. הנושא

עבר למשרד החינוך לטוב ולרע. אני חושב שזה לרע, כי אני שומע שהם לא כל

כך מאורגנים במשמרד החינוך. אני לא אומר שזה משרד רע, אבל הם לא היו

בנויים לכך. יש מחשבות אולי להעביר זאת חזרה למשרד הבינוי והשיכון, ואז

בוודאי נשמח לטפל בנושא הזה, כי יש אצלנו מיומנות. אני אומר שחבל שזה

לא נמצא במשרדנו לא מבחינת הבעיות של העדה הדרוזית, כי אני לא מכיר

אותן כל כך, אבל אני יודע על מגזרים אחרים. באים אלינו ראשי רשויות

שהיו רגילים לעבוד עם משרד השיכון בנוגע למבני חינוך, והיום אנחנו לא

יכולים להיענות להם, אנחנו שולחים את כולם למשרד החינוך.

באשר להעברה מבניה כפרית לבניה עירונית. ברמה האישית, ראשית כל, יוסי

מרגלית הרי ממשיך להיות חלק אינטגרלי של המשרד, ואני בטוח שגם אם תבוצע

ההחלטה שהתקבלה לפי דרישת משרד האוצר לבטל את הבניה הכפרית, אנחנו נהנה

מאורו ומנסיונו. בוודאי הוא ישמש באחד התפקידים החשובים ביותר במשרדנו.

אבל זו לא החלטה שנעשתה לגבי העדה הדרוזית. זו החלטה ממלכתית, שנועדה

לארגן מחדש את המשרד, ויש לזה השלכות. עניתי לגבירתי היו"ר על שאילתא

שלך באופן כללי, לא בהקשר לעדה הדרוזית.

תהיה איזו שהיא חלוקה אחרת, מבנה אחר של התארגנות המשרד. זה לא אומר

שהמשרד מפסיק לבנות בישובים.

א. קורן; סליחה, זו לא היתה מישאלה של משרד האוצר

לבטל את הבניה הכפרית. אנחנו לא אומרים אם

לבטל את הבניה הכפרית או לא. התקציבים השוטפים הוקפאו למשך 3 שנים.
א. רביץ
יכול להיות שבאמת לגבי החממה הזו, והטיפול

האישי של הבניה הכפרית, כפי שאני שומע- את זח



מכל עבר. אנשים הרגישו טוב עם האגף הזה, הרגישו את הטיפול האישי. אבל

זוהי החלטה ממלכתית, שאולי אנחנו טובלים ממנה לאורך כל הקו. זו לא

החלטה שנעשתה ביחס לעדה הדרוזית.

עברתם לבניה העירונית תחת חטות מרחב חיפה, ואני מאוד מקווה שאתם תקבלו

את הטיפול הנדרש שם.

אני יכול לומר לכם על האווירה במשרד. אני לא מטפל במיגזר הדרוזי.

האווירה אצלנו במשרד, לאורך כל הדרך היא, שיש לעשות תיקונים של אפליות

שהיו בעבר, על-מנת לטייע ככל שהדברים יהיו ניתנים.

אני מאוד אשמח לקבל אחר כך טיכומים של היו"ר, ולהעביר אותם לדיון מעמיק

במשרד, לבדיקה ולדיון יחד עם אנשי אגף התקציבים של האוצר, לראות מה

בכל-זאת ניתן לעשות בתנאים שנוצרו.

ט. חייר; הערה אחת לדברי ח"כ גולדמן לגבי בניית מבני

ציבור. אני רוצה לחדד את הנקודה. במועצות

מטויימות אין אפילו מבנה ציבור לראש המועצה, כדי שישב בו. בכמה מקומות

יש הבטחות של המשרד מהעבר, שבשנת 89, לדוגמא אצלי, יהיה איזה אולם

מתנ"ס. אחר כך העבירו את זה לשנת 90, אחר כך לשנת 91, ועכשיו מעבירים

זאת לשנת 92, וגם זה לא יהיה.

הקצבת 10 מיליון שקל עומדת בפירוש בטתירה להחלטת הממשלה. דובר על הכנת

פרוגרמה בשיתוף אתכם, התקבלה הפרוגרמה, והתקבלו תוכניות שמדברות על

30-40 מיליון שקל לשנה.

א. רביץ; האם ההחלטה היתה בבניה בלבד?

ט. חייר! בכל הפיתוח, ובבניה.
א. רביץ
לגבי המתנ"סים. היום אין הבטחות למתנ"סים,

למבנים של מועצות מקומיות. השנה לא נתנו

אפילו מתנ"ט אחד, לא נתנו אפילו מבנה אחד ציבורי, אלא רק מגורים.

ט. חייר; יש בעיה שיש לי אורחים מבחוץ, ואין לי איפה

לקבל אותם. לכם יש הג'וינט, יש לכם תורמים

מחו"ל, לנו אין כלום.

א. רביץ; גם לנו אין. שיקום שכונות למשל, היה שיקום

שכונות שהוא היה דבר שהתבטט על המגבית

היהודית המאוחדת.

ט. טריף; אני רוצה להודות מקרב לב ליו"ר על קיום

הדיון. אני חושב שאם מה שנאמר כאן בשם כל

ראשי הרשויות אכן יתבצע השנה, מגיעה על כך מלוא התודה לגבירתי יו"ר

הוועדה.



היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; חדיון הזח תיח ברור, נאמרו דברים ברורים ולא

סתם דיבורים. נאמרו דברים תכליתיים, מה קורה

ב-91 ומה קורה ב-92.

לפני כן אני רוצה לומר כמה מלים. אין לכם מה להודות לי. העדה הזו, יש

לי יחס באמת מיוחד אליה כמו לרבים במדינת ישראל, נתנו לזה ביטוי סגן

השר ויוסי מרגלית. יש כלפיכם יחס מיוחד. אבל אמרו חברים לא פעם ולא רק

חיום, אלא מעל כל במה ובכל מסגרת: אלה היו נאלצים להיאבק, היו צריכים

לכתת רגליהם לכנסת וללכת אל השרים ואל ראש-הממשלה ואל המשרדים השונים?

הדברים נשמעים מעל במות, אומרים שצריך לתת לעדה הזאת, צריך לתת לה ולתת

לה. הגיע הזמן לתרגם את הדברים האלה למעשה. אחרת, כל מה שנאמר, אין בו

ערך ומפסיקים להתייחס לזח בצורח רצינית. כאילו אתה יוצא ידי חובה בזה

שאתה אומר שלעדה הזאת מגיע יחד מיוחד. מה היחס המיוחד? תרגם אותו לשפת

מעשה. אסור היה להביא אותם להפגנות שהיו. ההפגנה שלהם היתה צודקת,

והשביתה היתה צודקת בהחלס.

אם כתוצאה מאותה השביתה היו הצעות והיו הבטחות עד לראש-הממשלה, תהיו

אמינים, ותקיימו את ההבטחות שהבטחתם לעדה הזאת. אחרת האמון מתערער.

צריך להחזיר את האמון הזה לעדה, לנבחריה, לנציגיה, שהם מתמודדים יום

יום בבעיות הקשות, ואין להם תשובות.

בענין ההעברה. אני רוצה להגיד לסגן השר, אני לא יודעת מהו הצד הארגוני,

אבל זה שביטלו את האגף לבניה כפרית, זה דבר שלא ייסלח. במשך כל השנים,

כל אלה שעמדו בראש המינהל הזה, היה להם יחס מיוחד, יחס של חברות, יחס

של הבנה, יחד של שיתוף פעולה. הם באו לשטח, היו בקשר עם האנשים. לא

במקרה אוהבים את יוסי מרגלית. עכשיו להעביר אותם למחוז חיפה, לבניה

עירונית, פירושו שכל הסגנון הזה ישתנה. אלה כפרים, אלה לא ערים, והבניה

חייבת להיות בהתאם, והיחס חייב להיות בהתאם.

אני רוצה מאוד מאח- לבקש מכם לשקול את הנושא הזה מחדש. קבלנו מרה על

מחיקת התקציב של הבניה הכפרית, וקיימנו על כך ישיבות. עוד לא קיימנו את

הדיון בנושא הזה, כי אמרנו למשרד הבינוי והשיכון ולמשרד האוצר שידונו

ביניהם, ויביאו לנו הצעת סיכום בענין הזה. אנחנו לא משלימים ולא נשלים

עם העובדה הזו, שהתקציב ל-3 שנים לבניה כפרית נמחק.

לא איכפת לי אם תעבירו מסעיף אחר, אבל תקציב כמו שהיה בשנה שעברה לבניה

הכפרית חייב להישאר. האגף הזה צריך להישאר על כנו. זו אחת הפנינים

במשרד הבינוי והשיכון, כולם שבעי רצון מהטיפול שקיבלו באגף הזה,

אני דורשת שיתקיים דיון מחודש בנושא הזה. לא נשלים עם זה שהתקציב לא

יוחזר למינהל לבניה כפרית. יוסי מרגלית יהיה פקק, הוא יטפל פה, הוא

יטפל שם, אבל למה? למה העוול הזה? כשיש משהו טוב, האם צריך לבוא ולהרוס

אותו? אין לזה שום הצדקה.
בסיכום שלי אני מחלקת את הדיון שהיה לשני חלקים
(1) החיילים המשוחררים.

(2) השכונות הוותיקות.

מבחינת הבטחת קרקע לחיילים המשוחררים כדי שיוכלו להקים את ביתם, הדבר

הזה מטופל, שמענו ש-1,200 יחידות יחולקו במשך הבאה. גם אם אין היום

מספיק חיילים שיוכלו לקחת את הקרקע ולבנות עליה את ביתם, זה יעמוד

כעתודה לרשות המקום, וכשיש חיילים משוחררים יוכלו להעמיד לרשותם את

הקרקע שתהיה זמינה ומוכנה למסירה.

באשר לשכונות של חיילים משוחררים שניבנו, שמענו שאין תשתיות, ולא

יכולים לגשת אליהן. מה שאמר לנו ראש מועצת דלית אל כרמל, זה בלתי נסבל.

עשיתם דבר יפה, הקמתם שכונה בדלית אל כרמל, אבל לא יכול להיות שהם לא

יכולים לגשת אליה. תשלימו את המלאכה. התשתיות באותן השכונות, כמה כסף

צריך עבורן? למה להשאיר להם טעם מר בפה ובלבי השקעתם, עשיתם דבר יפה,

תשלימו אותו. על זה לא שמענו ממך דבר.
י. מרגלית
התקציב שמיועד לתשתיות בשכונות של החיילים

המשוחררים, הוא מתוך ה-10 מיליון שקל.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לגבי השכונות הוותיקות צריכה להינתן תשובה.

לא יכול להיות שהכפר הזה יהיה כפי שהוא היה

לפני 50 שנה. בכל הארץ יש התפתחות. למה בכפרים האלה לא צריך לתת את

המינימום שיכול להיות ולפתח להם כבישי גישה, גם לבתים החדשים שמוקמים?

לא די שמשרד הבינוי אינו בונה עבור האוכלוסיה האחרת, ורק לחיילים

המשוחררים הוא נותן את המשכנתאות והם בונים בעצמם? תעזרו להם בפיתוח

תשתית. שמעתי של-70 אחוזים מהם אין חשמל ומים.

י. מרגלית; צריך להסביר את הרקע לכך. צריך להבין את

הבניה במקום.

ס. טריף! צריך לשלם את הכסף עבור זה. האמת היא שלא

נתתם כסף כדי להעביר את קו המים, כדי לשלם

לחברת החשמל, ושום דבר אחר. מתחילים להסביר כאילו יש בעיה של חיי

אינדיאנים בצפון. מדובר בחיים של תושבי מדינת ישראל. אם אתה משלם כסף,

יש עבודה.

י. מרגלית; אתה התייחסת לנושא של שכונות החיילים

המשוחררים, והיו"ר התייחסה לשכונות

הוותיקות. בשכונות החיילים המשוחררים, ציינתי קודם, חובת ביצוע התשתיות

היא עלינו, ואנחנו מבצעים זאת בפעולה ישירה.

בשכונות "בנה ביתך" שמשרד השיכון מבצע בערי פיתוח הוא גובה החזר הוצאות

פיתוח. הבאנו לידי כך שבשכונות "בנה ביתך" במיגזר הדרוזי לא גובים החזר

הוצאות פיתוח. זו אותה אפליה מתקנת נוספת שקיימת במיגזר הדרוזי

והצ'רקסי.



אני רוצה לציין שבשכונות זו אותה חובח שלנו. אם מדבר ראש המועצח על כך

שלא ביצענו את הכורכר, וקשה להגיע פנימה, זה מאותה סיבה שהמערכת נתקעה

עם הפעלת החוזים. לפי דברי סגן השר, והמנכ"ל ביקש ממני להודיע בשמו,

הנושא הזה יבוצע בסוף שנת התקציב הנוכהית.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
לגבי העתיד ולגבי שנת 1992, בנושא פיתוח

תשתית בשכונות הוותיקות ובכפר בכלל, חייבים

את הדברים האלה לקחת בחשבון ולתת להם תשובה.

בקשר לתקציב. רשמנו לפנינו את ההודעה שנמסרה על-ידי יוסי מרגלית בשם

מנכ"ל משרד השיכון, ועל-ידי סגן השר. ההודעה נמסרה גם על-ידי נציג

האוצר. בענין הזה אין ויכוח. מה שמוקצב בשנת התקציב של 91, 10 מיליון

שקל, יועבר וישולם כמתחייב בשנת 91. כפי ששמענו, עד סוף השנה גם החוזים

ייחתמו וגם הכסף יועבר.

לגבי שנת 92. שמענו מנציג האוצר שהוקצו 10 מיליון במסגרת תקנה מיוחדת,

והיא כתובה בספר התקציב. בתקנה זו 10 מיליון מיועדים למיגזר הדרוזי

והצ'רקסי. זה לא כולל תקציב לכיתות לימוד ולא למבני דת. זה רק לבניה.
ג. סללחה
האם 10 מיליון שקל הם מתקציב משרד השיכון או

שזה כללי?

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; משרד הבינוי והשיכון. בנושא הזה אני מבקשת

לבדוק - אנחנו לא באים לדרוש יותר, גם הם לא

דורשים יותר - אלא שמה שהיה להם בשנה שעברה, יהיה להם גם השנה. 10

מיליון הללו, משמעותם נסיגה ב-20 אחוזים עקב ההתייקרות שהיתה השנה. אתם

לא יכולים להחליט על סכום ולא לקחת בחשבון גם את ההתייקרות.

אני מאוד מבקשת מנציג האוצר לקחת את הדבר הזה בחשבון.

א. רביץ; האוצר ישאל את היו"ר מאיזה סעיף את מציעה

לקחת.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני לא יודעת. רק היום התקציב מוגש לכנסת.

ועדת הכספים עדיין לא התחילה לדון בתקציב,

ונשארו רק שבועיים עד תום שנת התקציב. לצערנו הרב לא יהיה בכלל דיון

בוועדת הכספים.

א. קורו; אני רוצה להדגיש שוב, הסכום שניתן הוא על-פי

בקשת מנכ"ל משרד השיכון. אם הוא היה מבקש

יותר, יתכן שהיה יותר. אין חילוקי דעות בין שני המשרדים.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אני פונה אל שניהם, גם אל משרד האוצר וגם אל

משרד הבינוי והשיכון, קחו את הדבר הזה

בחשבון, לפחות תתנו ב-92 אותו התקציב שהיה בשנת 91.



א. רביץ; אמר נציג האוצר קודם, וחזקה עליו שהוא יודע

את אשר הוא אומר, שלסעיפים אחרים היקצו

יותר. אנחנו נביא לתשומת לבנו את בקשת הוועדה.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
הפיגור היה במשך שנים, וצריך לתקן אותו. איך

מתקנים אותו כשמורידים ב-20 אחוזים? אדוני

סגן השר, אני מאוד מבקשת מכם, קחו את הענין הזה לתשומת לבכם.

לגבי מבני ציבור. אני מניחה שהתקציב לשנת 92 אינו כולל את מבני ציבור.

א. קורן! אין החמרה בנושא הזה.
נ. נסראלדין
לנו אין בית מועצה, ופשוט אין אפשרות

לעבוד.
היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני חושבת שמשרד הפנים צריך לטפל בנושא בנין

המועצה. אם אתם תפנו למשרד הפנים בבקשה

לטיפול, אני מאמינה שמשהו יתקדם ויזוז.

הנושא של מבני ציבור הוא יתום, אבל צריך למצוא לו אמא ואבא, ולעשות

משהו לגביו במיגזר הדרוזי והצ'רקסי.

י. מרגלית; משרד האוצר אומר שיש משרד חינוך ותרבות. במה

שקשור לתרבות, שילכו למשרד החינוך והתרבות.

היו"ר ש. ארבלי-אלמוזלינו; אותם מבני ציבור שכלולים בתקציב של 10

מיליון שאמרנו לכל הארץ, תפרישו משהו מזה

לעדה הדרוזית. מי צריך לבנות מבני ציבור?

א. קורו; אני לא יכול לתת עכשיו תשובה מי צריך לבנות

מועדון, מי מתנ"ס.

י. מרגלית; משרד השיכון היה סבור שהוא צריך לעשות זאת,

אבל בוויכוח עם האוצר, אומר האוצר שזה לא

תפקידנו, זה תפקיד המשרדים היעודיים.

א. קורן; למרות זאת, יש תקציב קטן.
היו"ר ש. ארבלי"אלמוזלינו
אמרת לנו שיש 10 מיליון בכל הארץ למבני

ציבור. אני באה לבקש, שמזה תקצו משהו לעדה

הדרוזית והצ'רקטית.

בקשר לתוכנית החומש. אני רוצה להודיע כאן, שבעוד חודשיים-שלושה נקיים

ישיבה מיוחדת בנושא הפרוגרמה לשנת 92, ותוכנית החומש. נרצה לשמוע עליה.

תביאו לנו חומר, תביאו לנו הצעות, תביאו לנו תוכניות, גם משרד הבינוי

והשיכון, גם מינהל מקרקעי ישראל, גם האוצר. היתה זו הצעת שר האוצר



לתוכנית חומש. אנחנו רוצים לקבל הצעות ותוכניות כדי לדעת על מה מדובר

בכלל. צריך לקיים הבטחות.

אני חושבת שהקפתי את כל הנקודות שדנו בהן.

אני רוצה להודות לסגן שר הבינוי והשיכון ולעובדי המשרד, לאוצר, למינהל.

ולכם במיוחד.

אני רוצה לציין בהערכה את העבודה החשובה שאתם עושים, כל אחד בתפקידו

ובמקומו בשרות הציבור. אנחנו נעמוד לרשותכם כדי לעזור עד כמה שאנחנו

יכולים, כך שתוכלו לקדם את פתרון הבעיות שאתן אתם מתמודדים.

אני רוצה לאחל לכם, לעדה כולה, כל טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים