ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 03/12/1991

הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) -של חבר-הכנסת פסח גרופר; תקנות שירותי תיירות (מלווי קבוצות בסיורים לחו"ל (הוראת שעה)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 345

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. כ"ו בכסלו התשנ"ב (3 בדצמבר 1991). שעה 14:00
נכחו
חברי הוועדה; ש' ארבלי-אלמוזלינו - יו"ר

פ' גרופר

מוזמנים; לסעיף א'

מ' חושן - משרד התיירות, סגנית היועץ המשפטי

צי לירן - " " , מנהל הכשרת כוח אדם

ז' הלנברג - " " , סגן ממונה הכשרת כוח אדם

אי דישלר - יי " , ראש מדור הכשרת כוח אדב

לסעיף בי

דייר כי שלו - משרד המשפטים

דייר ו י אדלר - מנהלת המחלקה לבריאות הציבור

ד' רייכמן - משרד הבריאות, מנהל שירותי המזון

אי מישר - " "

ח' מרגליות - משרד התעשייה והמסחר

י ' לוי - " " "

ד"ר א' צירלין - מכון התקנים, רכז תקינה במוצרי מזון

א' שטילר - יינן ראשי ומנהל הייצור ב"כרמל מזרחי"

א' בוגנר - מנהל "עסיס", נציג התאחדות התעשיינים

ר' גולדרסקי - אגודת הכורמים
יועץ משפטי
צ' ענבר
מזכירת הוועדה
ל' ורון

קצרנית; מ' טבעון

סדר-היום; א. תקנות שירותיח תיירות (מלווי קבוצות בסיורים לחו"ל (הוראת שעה).

ב. הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) - של חה"כ פי גרופר.



א. תקנות שירותי תיירות (מלווי קבוצות בסיורים לחו"ל (הוראת שעה)
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על סדר יומנו תקנות שירותי תיירות (מלווי

קבוצות בסיורים לחו"ל (הוראת שעה). קיבלתי מכתב ממר רוזנטל, מנכ"ל משרד
התיירות, והוא כותב
"רצ"ב הצעה לתיקון התקנות הנ"ל, לאישור ועדת הכלכלה של

הכנסת.
א. עיקרי התקנות המוצעות
תיקבע בתקנות הוראת שעה להארכת תוקפם של

הרשיונות למלווי קבוצות בשבעה הודשים.

ב. מטרות התקנות המוצעות והצורך בהן: 1. תהולתן של התקנות הנ"ל הוארכה עד

ליום 31.7.92; 2. תוקפם של הרשיונות שהונפקו למלווי קבוצות עומד לפוג

ב-31.12.91; 3. בסעיף 9 לתקנות המקוריות נקבע כי הרשיון יינתן לתקופה של

שנתיים, דהיינו עד ליום 31.12.93; סמוך למועד סיום תהולתן של התקנות תתבקש ועדת

הכלכלה לאשר את המשך ההלתן של התקנות. עם קבלת אישור הוועדה, יונפקו רשיונות

הדשים; 5. במידה וועדת הכלכלה תהליט שלא לאשר המשך ההלתן של התקנות, הרי השינוי

המוצע - דהיינו הארכת תוקפם של הרשיונות עד ליום 31.7.92, במקום הנפקת רשיונות

הדשים, תביא להיסכון ולייעול בעבודת הרשות המוסמכת.

ג. הממונה על הקיקת המשנה במשרד המשפטים אישרה את נוסח התיקון המוצע.

הנני מודה מראש לכבוד יושבת הוועדה על הבאת התקנות לדיון בהקדם האפשרי".
מי חושן
הבקשה שלנו היא פורמלית גרידא. כיוון שעל פי התקנות אנחנו מנפיקים רשיונות

אהת לשנתיים, ותוקפם טוב לשנתיים, והרשיונות שהונפקו, הונפקו מכוהן של התקנות

שהותקנו בשנת 1990, פירוש הדבר שתוקפם של הרשיונות עומד לפוג ב-31 בדצמבר 1991.

בוועדת הכלכלה, בישיבתה האחרונה, הוחלט להאריך את תוקף התקנות עד 31 ביולי

1992, לפני שהוועדה תדון מחדש אם להשאיר אותן או לפסול אותן. לא ראינו טעם

להנפיק עכשיו רשיונות לתקופה של עוד שנתיים, עד דצמבר 1993 משתי סיבות. סיבה

אחת היא כלכלית - הבאנו פה דוגמא של תג, ומחיר התגים עם המשלוח די יקר, ואם עוד

שבעה חודשים התקנות לא תמשכנה להתקיים, נראה שזה בזבוז כספי ציבור. בייחוד שאנו

לא גובים אגרה - הרשיונות האלה ממש על חשבון המשרד. הסיבה השנייה - וגם עו"ד

ענבר העיר לי עליה - היא שאם תסתיימנה התקנות ביולי 1992, הן לא תבטלנה

אוטומטית את הרשיונות, ויימצא מצב מגוחך שאנשים יסתובבו שנה וחצי עם רשיונות לא

תקפים לפי התקנות. אז אנהנו מבקשים להאריך את תוקף הרשיונות הקיימים עד 31

ביולי 1992. אם בישיבת הוועדה יוחלט על המשך קיום התקנות ננפיק מיד רשיונות

חדשים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבינה שזה דבר כמעט טכני, שאנהנו לא צריכים ליצור מצב שבו יש תוקף

לתקנות ואין תוקף לרשיונות, ויש תוקף לרשיונות כאשר אין תוקף לתקנות.

מר פרי, יש לך הערות?
אי פרי
לא, אבל אי אפשר להאריך את זה מעבר לתקופה.
מ' חושן
לא נוכל להאריך מעבר לתקופה. נצטרך לבוא ביולי.
היו"ר ש' ארבלי-אלמולינו
עד יולי 1992. זאת אומרת, גם תוקפם של הרשיונות וגם תוקפן של התקנות יהיה

באותו תאריך.
צ' לירן
נבקש להופיע עם חומר בחודש מאי.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
ואז יהיה דיון עקרוני אם אתם בעד רשיונות, אם אתם נגד רשיונות. אנחנו

מכירים את הוויכוח הנצחי הזה. ואז הם יתבקשו להביא נתונים כדי להוכיח. אני

מקווה שאז נזמין גם אחד או שניים ממלווי הקבוצות, שתומכים בתקנות המוצעות. חבל

שההארכה היתה רק לשנה אחת ולא ליותר. אבל זה גם תלוי בכם, לא הצלחתם לשכנע את

חברי הכנסת שהדבר הזה חיוני.

נקרא את נוסח התקנות, ו נאשר.
מ' חושן
"תקנות שירותי תיירות (מלווי- קבוצות בסיורים לחוץ לארץ (הוראת שעה),

התשנ"ב-1991. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 4(א)(1), 11 ו-24 לחוק שירותי תיירות,

התשל"ו-1975, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הארכת תוקף. 1. על אף האמור בתקנה 9(א) לתקנות שירותי תיירות (מלווי

קבוצות ביסורים לחוץ לארץ), התש"ן-1990 מוארך בזה עד ליום 31 ביולי 1992 תוקפם

של הרשיונות למלווי קבוצות אשר היו תקפים עד יום 31 בדצמבר 1991.

תחילה. 2. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992)."
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אם אין הערות לאורחים וליועץ המשפטי של הוועדה, ואם אין חברי כנסת

מתנגדים, התקנות מאושרות. תוקף הרשיונות שכבר הנפיקו יהיה עד 31 ביולי 1992.

אותו זמן שהתקנות בתוקף, ואז נקיים את הדיון על שני הנושאים.

תודה רבה לכם.

ב. הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) -

של חבר-הכנסת פסח גרופר
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
על סדר יומנו הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון), מאת חבר-חכנסת

פסח גרופר. אני מקדמת בברכה את אורחינו. חבר-הכנסת פסח גרופר יציג את החוק שהוא

מציע.
פי גרופר
יש המון מה לעשות עם התקנים של כל נושא המזון. אם ארצה להתעסק בזה יש לי

כבר עבודה קבועה לעוד הרבה שנים. בזמן האחרון, גברתי, עסקנו בסימון המחירים, עם

חקרבות הגדולים. דאגנו לסמן את המחירים, אבל לבדוק מה יש בפנים? אני לא מאמין

שמכון התקנים יכול להשתלט - הלוואי שאשמע דברים הפוכים - על עשרות אלפי מוצרים

שיוצאים לשוק. אני משוכנע שמכון התקנים לא שולט בזה.
יש דוגמא מעניינת; מאוד
עבדו על תקן ליין - משרד העירייה ומסחר, בל המומחים

בארץ, משרדי הממשלה. כמה שנים מתקנים? - שבע, תשע - וחנה הגיעו לתקן. יפה.

פרסמו אותו בקובץ תקנות. ב-48 השעות האחרונות - השהיה; משרד התעשייה והמסחר

השהה את התקן. ברור שיקבים גדולים, שלא משחקים בכל הפאבריקציות, שעומדים מאחורי

התקן, הודיעו לשר התעשייה והמסחר שבזה לא נגמר הסיפור. בודקים הליכה לבג"צ. האם

ייתכן, לאחר שכל משרדי הממשלח הנוגעים בעניין החליטו על תקן, שר מחליט להשהות

אותו? והשיקולים זרים.
צי ענבר
הם כתובים בעיתונים.
פ' גרופר
התעניינתי בנושא החומץ. כיושב ראש אגודת כורמים אני עוסק בנושאים האלה,

ביין, והתעניינתי בנושא החומץ. יש רשימה של ארצות - בדקנו בגרמניה ובעוד כמה
ארצות, והפלא ופלא
הגיעו שם, בחקיקה, לכך שחומץ למאכל ייעשה רק על ידי חומר

טבעי. ואפשר לעשות את זה מפירות ומירקות, ממה שאתם לא רוצים אפשר לעשות חומץ,

וגם מיין. הבאתי לכאן בקבוקי חומץ לדוגמא - כתוב פה "חומר סינתטי". אני לא

כימאי. התחלתי לשאול מה זה "סינתטי". אמרו לי שעושים את זה מנפט, מעץ - מכל

מיני חומרים בעולם. אני לא מומחה בדברים האלה. אחר כך, השקר - כתוב "חומץ

טבעי". והוא לא טבעי, הוא עשוי מחומרים סינתטיים. הבקבוקים האלה, אני לא מאמין

שמשרד הבריאות, שאמון על זה, יכול לבדוק מאות אלפי בקבוקים שנכנסו לשוק.

אז נשאלת שאלה אם אין אפשרות לעשות את זה על ידי חקיקה, שגם היא לא סוגרת

את הפרצות בנושא הזה. אני יודע מנושאים אחרים שאני פונה למשרד התעשייה והמסחר,
אומרים לי
אין לנו כוח אדם, איך אנחנו יכולים לבדוק בשווקים. החלטתי להגיש

הצעת חוק פרטית, ונשמע את המכובדים. יש פה שתי חברות שיכולתי לגייס: "עסיס",

שעוסקת בחומץ הרבה שנים; והמומחה באגודת הכורמים - שם הוא עושה את זה רק

מענבים. הוא לא צריך לא סינתטי ולא לשקר.

אי בוגנר;

השימוש בחומץ הסינתטי נעשה לא רק בבקבוקים שאנחנו רואים לפנינו, אלא

במוצרים אחרים שנמצאים בתעשיית המזון, נטו כל המוצרים הכבושים, זיתים, מלפפונים

ועוד; תעשיית המזון בארץ משתמשת בחומץ הסינתטי במקום החומץ הטבעי, בלי לציין

שזה חומץ סינתטי. יש פה הטעיית הציבור שלא יכול לזהות את זה. על הבקבוקים האלה,

מי שרוצה להתאמץ יכול לקרוא; אבל על חלקם הגדול בכלל לא מסומן - יש פה בקבוקים

שלא כתוב עליהם שום דבר, חוץ משם. בתעשיית השימורים, או בתעשיית הממתקים, אפשר

להשתמש בחומץ סינתטי, 1אף אחד לא יידע מזה. הוא מיובא לארץ בכמויות גדולות, הוא

זול מאוד, אין עליו שום מכס, ותעשיית השימורים יכולה להשתמש בו. אני חושב שהצד

הזה הרבה יותר חשוב, והציבור חייב לדעת שהוא אוכל או שותה חומץ סינתטי. לעניות

דעתי, אסור בכלל להשתמש בחומץ סינתטי בתעשיית שימורים.
ד' רייכמן
הפיקוח על המזון מופקד בידי שירות המזון במשרד הבריאות מגל ההיבטים - בראש

וראשונה הבריאותיים, איכותיים, וסימון. מדובר פה על שני תקנים, שהתאחדות

התעשיינים היתה שותפה בהם וארגוני צרכנים - שני מוצרים שהוגדרו כמזון; חומץ

טבעי וחומץ סינתטי. בשנת 1982 נעשה תקן. אסור לתת למוצר שם שלא מתאר את המוצר.

יש פה רשימה של הגופים שהשתתפו בזח - אגודת הכורמים, הרשות לצרכנות, המכון

הישראלי ליין, התאחדות התעשיינים, מגן לצרכן.

מה זה חומץ סינתטי? זו חומצה אצטית, מתאימה למזון, באחוזים מסוימים.
צ' ענבר
בכמה אחוזים?

ד' רייכמן;

5%. לא מדובר על חומץ בריכוז של 99.9%. קודם כל החומץ צריך לחיות מתאים

למזון, אחרת זח לא בא בחשבון. אחר כך מדללים אותו באחוזים, כפי שקבע חתקן,
צי ענבר
ממה עשוי החומץ הסינתטי?
ד"ר א' צירלין
הוא עשוי מאצטילן. אצטילן אפשר להפיק גם בתעשייה הפטרו-כימית וגם מסלעים.

שיטה אחרת היא זיקוק הרסני של עץ.
צי ענבר
מותר לקרוא לו חומץ?
ד"ר א' צירלין
חומצה אצטית.
ד' רייכמן
כל מוצר מזון עשוי מחמוצר ומתוספי מזון. תוספי מזון, ברוב המקרים, חם

חומרים סינתטיים. אי אפשר לייצר חרבח מוצרי מזון בלי תוספי מזון. או שחם שומרים

על המזון, או שחם מונעים חמצון, או חתחמצות. רוב תעשיית המזון לא יכולה לייצר

מוזרי מזון בלי תוספי מזון.

מדובר על מזון - חומץ סינתטי. התקן קבע דרישות
פ' גרופר
אבל מדובר פה על תקן משנות ה-80.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
לא שינו אותו.
ד' רייכמן
ארגון הבריאות העולמי סיווג את כל תוספי המזון בערך ל-20 קבוצות. וקבוצה

אחת היא חומצות למאכל. בין חחומצות למאכל מופיע גם חומץ. אם אמנם החומצה האצטית

אינה ראויה למאכל אדם, מסכנת את בריאות הציבור, צריך לאסור את השימוש בה בכל

תעשיית המזון. אף ארץ בעולם לא אסרה את השימוש בחומצה האצטית במזון. לא קיבלתי

שום הוכחות מאף גורם בין-לאומי שחומצה אצטית מסכנת את בריאות הציבור. זה היה

השיקול. אם יש אינטרסים אחרים, אני לא מתערב. אני רק אומר: מבחינת הבריאות, אין

שום סכנה.
צי ענבר
האם התקן לא צריך להיות בראש וראשונה תואם חקיקח בעלת רמה יותר גבוהה

ממנו? דהיינו או החוק או תקנות בריאות חעם, רמת איכות של צרכי מזון.
ד' רייכמן
אין חוק לפיקוח על המזון, ואנחנו מבססים את הפיקוח על 4 חוקים: 1. תקנית

בריאות הציבור (מזון), שמכסה את כל האספקטים הבריאותיים; 2. חוק התקנים,

שבמסגרתו פרסמנו עד היום 200 תקנים, ואין כמעט תקן שלא משתמשים בו בתוספי מזון;

3. חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים - חוק לשעת חירום; 4. חוק רישוי עסקים.
צ' ענבר
בוא ניגש לתקנות בריאות הציבור (מזון). התקנות האלה מגדירות מה זה חומץ.

הן אומרות שחומץ יכול להיות אך ורק או חומץ תפוחים, או חומץ פירות - - -
ד' רייכמן
לא. זה לא מעודכן.
צי ענבר
תקנות בריאות העם, רמת האיכות (סטנדרט של צורכי מזון), 1935. בתקנה 2 יש

הגדרה ופירוט מהו חומץ, ומדובר שם על חומץ פירות, חומץ דבש, חומץ לתת, חומץ

ספירט, חומץ סוכר, חומץ יין - זאת אומרת, יש דברים שמותר לקרוא להם חומץ.
א' מישר
התקנות האלה מיושנות מאוד. מאז שמשרד הבריאות עובד יחד עם משרד התעשייה,

ויש תקנים ספציפיים למוצרים, התקנות האלה הוזנחו. הם בוטלו. אנחנו רואים את

התקנים כחקיקה ספציפית לעניין שלמעשה מבטל את התקנות האלה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה זאת אומרת?
צי ענבר
יש תקנות, ולא מתייחסים אליהן. מתייחסים אליהן כאילו הן בוטלו.
ד' רייכמן
היתה החלטה של שני שרים ב-1979 - שר התעשייה והמסחר ושר הבריאות - שלא

ללכת להוק הפיקוח על מצרכים ושירותים ובריאות הציבור, אלא ללכת דרך מכון

התקנים. מאז פורסמו 200 תקנים. במקביל ביטלנו הרבה צווים שהיו בחוק הפיקוח. כמה

מהם עוד לא ביטלנו. כל פעם יש שינויים. אבל יש כוונה לבטל כל דבר שהוא לא

אקטואלי. חוק מ-1935 לא יכול להתאים לשנות ה-90.
צי ענבר
התקנות הן לא מ-1935. אלה תקנות. השר יכול להחליף אותן כל יום.
ד' רייכמן
אני לא רואה שזה רלוונטי.
צי ענבר
זה רלוונטי מאוד, משום שברגע שיש לנו חקיקה בדרג של תקנות, החקיקה הזאת,

לענייני בריאות העם, מצרכי מזון, היא קובעת מה צריך להיות הסטנדרט. נכון, מכון

התקנים יכול לפרט על סמך זה; יש עוד פירוט בתקנה 15, הוא אומר שחומץ צריך להכיל



לא פחות מ-4 גרם ל-100, ואסור שיכיל כל חומר גפריתי או חומר מחצבי, או עופרת, או

נחושת; כך וכך, ומותר להוסיף, אם זה ספירט - יש פה פירוט. התקן יכול לתת, כמו

שהוא נותן פה, פירוט הרבה יותר טכני. אבל הוא חייב להיות במסגרת חקיקה

לקבוע את נושא הבריאות, וזו החקיקה הזאת. היא קובעת מה זה חומץ, ומה זה חיקוי

של חומץ, ומה צריך להיות כתוב. ולפי מה שכתוב פה אני רואה שלא מקיימים את זה.

כי צריך להיות כתוב במפורש "חומץ תפוחים", או אם זה חומץ מחוקה, או אחר. כל

הדברים האלה לא מתקיימים.
ד' רייכמן
אני ניסיתי להסביר שאנחנו פועלים מאז הקמת שירות המזון. יכול להיות שיש

כמה תקנות שאני אומר שלא השתמשנו בהן, כי זה לא רלוונטי לגבי הפיקוח. התקנות לא

מתאימות להתפתחות הטכנולוגית. עובדה שהתקן הזה משנת 1882, כתוצאה מדרישת

התעשייה. שירות המזון לא מאשר בקלות תוסף מזון רק כדי לאשר אותו. אחרי שהוא

השתכנע שהמוצר שרוצים לייצר אותו מיוצר מחומר מתאים למזון, אז ישבו והתקינו את

זה.
צ' ענבר
אין לי על זה שום טענות. יש לי רק טענות להליך. הליך צריך לענות גם על

דרישות המחוקק.
י' לוי
אנחנו לא צד בזה. לנו יש חלוקת עבודה די ברורה עם משרד הבריאות. משרד

הבריאות מטפל בכל נושא הפיקוח על מוצרי מזון ושירותי מזון. משרד התעשייה והמסחר

מקיים שיתוף פעולה אבל אין לנו עמדות מנוגדות לעמדות של משרד הבריאות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אבל אתה יודע מה אומרת הצעת החוק? שאלה יחדלו למכור חומץ סינתטי. למה זה

לא נוגע לכם? אותו המפעל בנתניה, שמייצר את החומץ הסינתטי הזה - - -
אי בוגנר
הוא לא מייצר, הוא רק ממלא.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מייבאים את כל החומץ הסינתטי? מייצרים אותו פה? לא מייצרים אותו פה?
ד' רייכמן
מה זה ייצור? זה גם שינוי מצב של המוצר מאריזה, או לקחת חומצה אצטית

מרוכזת ולדלל אותה - לפי החוק זה ייצור. הוא מייבא חומצה אצטית מחוץ לארץ - -
אי בוגנר
הוא מביא חומצה אצטית ומדלל אותה, מוסיף מים כחול לבן.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
זה ייצור.
פ' גרופר
וגם לא כותבים ממה זה.
ד' רייכמן
זו עבירה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אתם מכירים את המפעל הזה?
ר' לוי
באופן אישי אני לא מכיר. אנהנו מוכנים לבדוק באופן מיוחד את מצב התעסוקה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אתם חייבים לדעת אם מפעל כזה קיים, מה הוא עושה, מה הוא מייצר, כמה אנשים

עובדים שם. הצעת החוק באה לאסור מכירה של דבר כזה. מה זאת אומרת שזה לא נוגע

לכם?
י' לוי
אני הי'-ב להגיד שהנושא הזה לא הובא לידיעתי, ולכן לא אוכל להביא יותר

אינפורמציה מזו שמסר מר רייכמן. לגופו של עניין, אנחנו בדרך כלל מקבלים עמדות

של משרד הבריאות, מכיוון שאנהנו רואים בזה את הצד המקצועי של ההקיקה בתחום

המזון. לא יעלה על הדעת שנהיה בעמדות מנוגדות מבחינה מקצועית.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אותך לא שאלנו על הצד המקצועי. על הצד המקצועי שאלנו את מר רייכמן. יש פה

נושא של ייצור, של תעשייה ושל מסחר. האם אתם מוכנים שיהיה חוק שאוסר? חבר-הכנסת
גרופר אומר בהצעה
"לא ימכור אדם חומץ בחזקת מזון, אלא אם כן הוא חומץ טבעי".

אסור יהיה למכור חומץ סינתטי. זאת אומרת שמפעל כזה צריך להיסגר.
פ' גרופר
זה לא מפעל - 4 אנשים עובדים שם במרתף ועושים מיליונים.
יי לוי
אני מוכרח לבדוק את זה.
צי ענבר
גם לפי התקן היה צריך להיות כתוב פה באותיות גדולות "חומצה אצטית מדוללת",

כדי שאנשים יידעו מח חם קונים. כאן עוברים עבירה, בין אם על פי חוק התקנים ובין

אם על פי תקנות המזון.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מה שהם כותבים זו הונאה של הציבור.
י' לוי
לפי מיטב ידיעתי לא הוגשה אלינו תלונה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מי ממונה על התקינה?
א' לוי
תעשיה ומסחר, מר אברהם ניר.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה זה לא הוגשה תלו נה?
הי מרגליות
כדי להג יעי כתב אישום נגד האדם.
פ' גרופר
הלא כל המזון במדינה הזאת, מה שמאכילים את הציבור - מי מגיש תלונות? עקרת

בית שממלאת את העגלה בסופר ונוסעת הביתה? זה הדבר הנוראי. אמרתי בתהילת דברי -

בדקתי את נושא החומץ, אבל אני יכול להעסיק את היושבת ראש שלי פה עם אלף מוצרים,

ותראי שאת לא יודעת ממה זה בכלל. ואנחנו מדברים על בריאות הציבור, עישון. אם

יכלו לקחת את התקן של היין, תקן גמור - שאם תקני בקבוק יין שיהיה כתוב ממה הוא,

ושיהיה כתוב זן הענבים. היום מוכרים לך יין ועושים את זה מסירופ, מדללים סוכר.

אנשים מתעשרים, נהיים מיליונרים. ואת הולכת לקנות בקבוק יין, לא כתוב שהוא עשו י

מסוגר. אז בא השר ירום הודו ומקפיא את התקן.
דייר אי צירלין
השהו.
פי גרופר
להשהות ולהקפיא בקירור עמוק זה אותו הדבר.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
למה הקפיאו את התקן?
פ' גרופר
את התשובה אתן לך בארבע עיניים.
די רייכמן
אפשר לדבר גלוי.
פ' גרופר
אתה מוכן לדבר גלוי? נתת יד להקפאה?
ד' רייכמן
לא.
פ' גרופר
אז תסביר למה הקפיאו.
ד' ריינמן
תשאל את השר שלי איזה מכתב הוא כתב. הוא מתנגד לחד-צדדיות של זה.
פ' גרופר
מה זה הד-צדדיות? זה קואליציה? זה שלטון?
ד' רייכמן
על פי חוק התקנים מי שחותם על התקנים הוא שר התעשייה והמסחר. אבל

הוא לא יכול לחתום אם אין לו הסכמת השר שממונה על הפיקוה, קרי משרד הבריאות. על

תקן ליין ישבו 9 שנים. הוציאו תקן טוב ליין. הוא קיבל את הסכמת שר הבריאות.

התקן הוכרז כרשמי, ואחרי שהפעילו אותו לחץ מי שלחץ, ובלי הסכמת שר הבריאות התקן

הושהה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
רק לשנה?
חי מרגליות
כן, רק לשנה.
פ' גרופר
אחרי שנה יעשו עוד שנה.
חי מרגליות
מבחינה משפטית לא ברור אם צריך הסכמת שר הבריאות. פנו לשר התעשייה והמסחר

אנשים שטענו שהם אינם יכולים ליישם את התקן בגלל סיבות שונות. ואז הוחלט, כדי

לבדוק את הבעיה, לתת פטור ממילוי אוזר דרישות תקן רשמי. סמכות שניתנה בחוק רק

לשר התעשייה והמסחר, לפי סעיף 16 לחוק התקנים, ונתנו לשנה. במשך השנה יבדקו אם

זה נכון, ואז יראו מה לעשות.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה נכון?
ח' מרגליות
אם קשה לאנשים למלא אחר דרישות התקן.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
למה?
חי מרגליות
חלק מהיצרנים לא יכלו לעמוד בדרישות התקן. אז יצא שהתקן לא מיושם. אמר שר
התעשייה והמסחר
בינתיים אני פוטר את כולם ממילוי דרישות התקן לשנה, אני אבדוק

את זה ואראה.
י' לוי
זה שיקול דומה. הרי קודם שאלת מה יהיה אם מפעלים ייסגרו, ומה יהיה מצב

התעסוקה. אני מניח ששר התעשייה רצה לבדוק את האספקטים האלה.
פ' גרופר
צריך להחליט - יין עושים מענבים או עושים משאר ירקות. בדיוק כמו החומץ.

שיחליטו - רוצים חומץ בריא? שיחליטו.
צי ענבר
אני מבין שהטענה היא שהחומץ הסינתטי הזה לא מזיק לבריאות.
פי גרופר
איש אגודת הכורמים יגיד לך באילו ארצות נאורות כבר הפסיקו עם הזבל הזה.
אי שטילר
יש לי רשימה מעודכנת משנת 1990, על שימוש בהומצות במזון, והומצה אצטית,

מופיעה בתור הומצה - בצרפת אסור בכלל שימוש בחומצת חומץ, בגרמניה המערבית,

בספרד, בבלגיה, לוכסמבורג; יש פה קבוצות. השימוש אסור בכל המשקאות הקלים, בכל

המיצים, בסוכריות, בממתקים, בריבות, בחמוצים - זיתים או מלפפונים, בגלידה.

באותן ארצות השימוש אסור לגמרי. יש מספר ארצות שמגבילות שימוש להלק מהמוצרים.

רובן אוסרות על שימוש בחמוצים בכלל. אגב, כבר לפני מספר שנים היתה בעיה שתפסו

אהד מהמפעלים שייצא לקנדה או לארצות אחרות, ותפסו שהשתמש בחומץ סינתטי ולא

בחומץ טבעי. והוא כמובן לא כתב את זה על התווית.
צ' ענבר
הרי בתקנים אצלנו הגבילו ואמרו שזה צריך להתאים גם לחוקת הכימיקלים למזון

של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית. אם זה מתאים להם, ובארצות הברית הם

בדרך כלל די קפדנים, למה שזה לא יתאים גם לנו?
פי גרופר
מה עם גרמניה, מה עם ספרד?
ד' רייכמן
בארצות סקנדינביה ביטלו?
פי גרופר
למה אתה מביא דוגמאות הפוכות?
די רייכמן
יש רק שיקול אחד - אם יש הוכחה בריאותית.
צי ענבר
זה מזיק מבחינה בריאותית?
פ' גרופר
אביא לך חומר שזה מזיק. צריך להסתובב בעולם וללמוד, אבל אין תקציבים.
ד' רייכמן
אין שום הוכהה שהחומץ הסינתטי מסכן אה בריאות הציבור.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו נרצה הוכחות, ואילו מדינות משתמשות.
א' שטילר
הרשימה היא לא רשימה של כל הארצות. יש ארצות שבהן עדיין כן משתמשים, או

משתמשים רק למוצרים מסוימים. יש מדינות שהפסיקו לגמרי שימוש בחומץ סינתטי. אני

נבר לא מדבר על צורת התוויות, והאם זה מתאים או לא מתאים לתקן. זח ודאי לא

מתאים לתקן.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
במדינות שהפסיקו את השימוש בהומצה הסינתטית, האם היו נזקים לבריאות

וכתוצאה מכך הם הפסיקו?
פי גרופר
אני אבדוק את זה. מקום משרד הבריאות, אני אבדוק.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה לחזור למכון התקנים. אתם לא בודקים אהרי כל כך הרבה שנים תקנים

שהוצאתם פעם, אם הם בתוקף, אם הם צריכים להישאר או שצריך לשנות אותם? מי עוקב

אהר התקנים האלה?
דייר אי צירלין
הסגל של מכון התקנים לא מהבר את התקנים. מי שמחבר את התקנים, וזה לפי הוק

התקנים 1953, שלפיו פועל מכון התקנים, הן ועדות ציבוריות, שקרויות ועדות תקינה,

ובהן יושבים נציגים - צרכנים, משרדי ממשלה, אוניברסיטאות, מכונים וכוי. הם

מהברים את זה. זה עובר הליך של ביקורת ציבורית, הערות, אישור סופי. למעשה, הוק

התקנים הסמיך ועדות ציבוריות לעשות את זה. אהרי שזה עבר את כל ההליך הזה, הליך

די מורכב וממושך מאוד, זה מפורסם ברשומות כתקן ישראלי שאינו מחייב מבהינה

הוקית. מי שמהליט לתת לו תוקף הוקי הוא שר התעשייה והמסהר, במסגרת הוק התקנים.

כל תקן ישראלי עובר רוויזיה לפי בקשה. רוב העבודות שלנו, במכון התקנים, הן

רוויזיה של תקנים קיימים לפי בקשות. אהת להמש שנים התקן הייב לעבור גם אישור

מהדש. אם אין השגות לגביו, ואין תלונות, מבקשים אישורים מחברי הוועדה המרכזית

ומכל הגופים שמיוצגים שם, שואלים אותם אם אין להם התנגדות שהתקן הזה יוכרז כתקף

לעוד חמש שנים, כפוף לרוויזיות אפשריות. זה תפקידו של מכון התקנים. אין לו שום

סמכויות אכיפה לתקנים,

בנוגע לתקנים הספציפיים האלה, ההיסטוריה היתה כזאת: היתה ועדת תקינה, או

ועדה ציבורית במכון התקנים שהחלה לפעול מ-1975, להכין תקן להומיץ טבעי. הוועדה

הזאת עבדה כהמש שנים, ולאחר מכן הנציגים של משרדי הבריאות והתעשייה והמסחר

בוועדת התקינה שהכינה את התקן לחומץ טבעי, הציעו להתחשב במציאות. והמציאות היתה

כזאת, שלפי תקנות, במסגרת חוק הפיקוה על מצרכים ושירותים, היה איסור על שימוש

בחומץ סינתטי מהול כחומץ. הטיעון של נציגי משרד הבריאות והתעשייה והמסחר בוועדת



התקינה היה שקשה מאוד לאכוף את התקנה הזאת. על כן הציעו, במקום שהדבר יהיה פרוץ

וללא פיקוח, לאפשר את זה בפיקוח.

אחד התפקידים שלנו במכון התקנים הוא להעביר הומר מקצועי, תחיקתי לכל חברי

הוועדה. זה אחד המקרים שכל אחד שרוצה אילן גבוה כדי להיתלות בו, יכול למצוא.

צרפת ואיטליה, לדוגמא, מחמירות מאוד, אוסרות לחלוטין את השימוש בחומץ סינתטי

מהול, גרמניה היא דווקא בין המדינות שיחסית מגלות גישה ליברלית. יתירה מכך,

הקודקס הבין-לאומי בסקציה האירופית שלו, גם כן אוסר לחלוטין את השימוש בחומץ

הסינתטי, אבל אין לו תוקף חוקי. זאת אומרת שאפילו בקרב הקהילייה האירופית גישות

שונות לנושא הזה.

מבחינת התקנים עצמם, התקן לחומץ טבעי מפרט דרישות, והוא גם ליברלי מאוד

מבחינת הגדרת המוצר כטבעי. למעשה הלכו במידה רבה מאוד כדי להגן על יצרני החומץ

הטבעי. בהומץ הסינתטי חייבו אותם לכנות אותו "חומץ סינתטי". באיזשהו שלב אפילו

דיברו על "מלאכותי", אבל אמרו שזו מלה לא יפה וקראו לו "חומץ סינתטי", ו ככותרת

משנה - חומצה אצטית מדוללת. וגם אסרו להוסיף תוספת שתשפר את הטעם שלו.

לפי הרישומים שלי המתנגדים העיקריים לחומץ המחוקה בוועדת התקינה היו

ארגוני הצרכנים. ה י תה גברת מארגוני הצרכנים שטענה שכל הנושא של חומץ מחוקה לא

טוב מבחינה צרכנית. הטיעון ששכנע גם את הוועדה המרכזית לתקני מזון וגם את ועדת

התקינה וכל הגופים היה שהתקנה שאסרה חומץ מחוקה, כנראה שלא היתה ניתנת לאכיפה.
אז אמרו
במקום שייווצר מציאות מצב שהתקנה אוסרת, בואו נתיר אותו, עם כינוי

שיהיה מספיק מרתיע - "חומץ סינתטי, חומצה אצטית מדוללת", ועם דרישות איכות

ובריאות. לדוגמא, יש לנו הדרישה לתכולה מקסימלית של עופרת, תכולה מקסימלית של

ארסן. מה ששימש שבסיס לפעולת הוועדה הוא food chemical codex שנקבע בארצות

הברית, ומפרט בדיוק את הדרישות לחומצה אצטית מתאימה למזון.

אני רוצה להבדיל כאן בין שני דברים שונים - בין שימוש בחומצה אצטית מדוללת

כחומץ מחוקה, או חומץ סינתטי, וכפי שאמרנו במספר ארצות זה אסור לחלוטין, לבין

שימוש בחומצה אצטית כחומצת מזון. פה התמונה הרבה יותר מורכבת. מכיוון שחומצה

אצטית כחומצה סינתטית מתאימה למזון מותרת גם בשוק המשותף, נתנו לה אפילו מספר

,E260והיא גם מותרת בארצות הברית. גם בכל תקן ישראלי לא מתירים להשתמש בכל

רכיב בכל מוצר. בכל תקן ישראלי, בין שאר הדברים שמצויים בו, יש "רשימה חיובית"
- אומרים
למוצר בזה וכזה מותר להשתמש רק בחומרים כאלה וכאלה ורק בתוספות אלה

ואלה. כל תוספת שלא צוינה כמותרת היא בחזקת אסורה. אחת הדרכים לטפל בנושא כזה -

וזה נעשה בהרבה מאוד תקנים - בהרבה מאוד תקנים אסור בכלל להוסיף תוספות, או

מותר להוסיף רק תוספות כאלה ולא אחרות. אפשר להתקין שלמוצר מסוים מותר להוסיף

רק חומץ טבעי, אבל איסור כולל על חומצה אצטית מתאימה למזון - שמאושרת בשוק

המשותף ומאושרת בארצות הברית - אני חושב שזו תהיה גם בעיה לישראל, כי כאילו

יגידו שתוספת מזון מותרת היא אסורה. אפשר להגביל את השימוש בה על ידי כך שנציין

בתקן הספציפי שחל על מוצר מזון, ששם אסור להוסיף אותו. את זה גם עושים

באירופה.

אני חושב שהמצב באירופה משתנה, מכיוון שלקראת סוף 1992, לקראת הקידום של

איחוד אירופה, יש מגמה לאיחוד כל הדרישות הטכניות. אחד הדברים הבולטים ביותר

הוא שבקרב הקהילייה האירופית יש הבדלים גדולים מאוד, קיצוניים ממש; הגישה לא

אחידח, ואני מעריך שתוך כמה שנים גם אירופה בעצמה תגבש גישה אחידה גם לנושא

הזה. אבל מהבחינה יוצרכנית אפשר תמיד להגן על הצרכן, גם ביישום של דרישות התקן,

ובמקרה הזה התקן נותן דברים מוגדרים מאוד - חומץ טבעי יהיה כתוב "חומץ יין

טבעי", או "חומץ תפוחים טבעי" ובחומץ הסינתטי "חומץ סינתטי, חומצה אצטית

מדוללת". במקרים שהתקן הישראלי אוסר תוספות, או לא מציין חומצה אצטית כמותרת,

ההוספה שלו אסורה. מבהינה זו יש מסגרת, ואפשר גם להחמיר.

במה שנוגע לחומץ מחוקה יש אחיזה לאסור את זה. יש ארצות שאוסרות את זה ויש

ארצות שמתירות, אבל חומצה אצטית מתאימה למזון, שזה מקובל בעולם, אפשר למנוע

שימוש בה יותר באמצעות איסור הוספתו למוצרי מזון ספציפיים. ולא רק איסור, ברגע

שזה לא צוין כתוספת מותרת, זה אסור. כי הגישה בתקנים למזון היא לא לציין אסור,



אלא לתת רק מה מותר. אפשר לנקודה הזאת להרחיב את זה, וזו גישה הרבה יותר ישימה

בלי שהיא מסבכת מבחינה זו שיגידו שעושים דברים חריגים מבחינה עולמית.

הרבה מדינות אוסרות הוספת תוספות למוצרים, או בכלל תוספות מזון, או

מגבילות מאוד את התוספות למוצר. מה שמנחה ועדות תקינה במכון לתקנים - קודם כל

שואלים בשביל מה בכלל צריך את התוספת. אם אפשר לייצר את זה מחומרי מוצא ללא שום

תוספות, לא צריך להוסיף. זו הגישה המקובלת, ואפשר להמשיך ולהחמיר בה. זה יכול

להגן מאוד על הצרכן.
צי ענבר
יש לד כאן תקן של חומץ טבעי. על חומץ סינתטי, האם היה דיון מחודש ב-1987?
ד"ר א' צירלין
לא קיבלנו בקשות לרוויזיה לא לחומץ סינתטי ולא לחומץ טבעי.
צי ענבר
אבל כתוב פח: לפחות אחת לחמש שנים.
ד"ר א' צירלין
אנחנו מודיעים לוועדה המרכזית למזון שתקן ישראלי אושר בתארי- מסוים וחלפו

חמש שנים, האם יש לגופים המיוצגים בוועדת התקינה - ושם הגופים המיוצגים חם

נציגי יצרנים, התאחדות התעשיינים, חברת העובדים, משרד הבריאות, משרד התעשייה

והמסחר, ארגוני צרכנים, צבא הגנה לישראל וכו'- - -
צי ענבר
המכון הישראלי ליין השתתף בזה.
ד"ר א' צירלין
ושואלים אותם אם הם מבקשים לעשות רוויזיה. יש גם אפשרות לבטל תקנים.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
ממי צריכה לבוא בקשה לרוויזיה?
ד"ר א' צירלין
כל אזרח ישראלי יכול לבקש. בגלל זה שאנחנו בכוח אדם מצומצם מטפלים ב-200

תקנים ישראלים, למעשה עיקר העבודה שלנו הוא במקרה של תקנים כאלה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אז אנחנו, ועדת הכלכלה, רוצים לבקש שתקיימו רוויזיה.
ד"ר א' צירלין
אבל כשמבקשים רוויזה, הבקשה הזאת לא יכולה להיות סתמית.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הבקשה שלנו מתבססת על השינויים שהתחוללו בעולם הרחב, בקהילה האירופית

ואנחנו קשורים איתה, וב-1993 נהיה קשורים הרבה יותר, וגם בעקבות העמדות השונות



שיש, גם בארץ ובגם בחוץ לארץ. במיוחד, התקן הזה הוצא לפני עשר שנים, ואנחנו

מבקשים שהתקן הזה ייבדק מחדש.
ד"ר א' צירלין
לא ביקשו מאיתנו רוויזיה. יתרה מכך, זה בין ועדות התקינה הבודדות שלא

פעלו.
ד' רייכמן
היו בעיות של מוצרים יותר פרובלמטיים. הוועדה מתייחסת לכל בקשה ברצינות,

ובודקת.
ד"ר א' צירלין
רוב הפעילות שלנו בהווה הוא רוויזיה של תקנים קיימים. ברגע שאנהנו מקבלים

בקשה לרוויזיה, אבל מנומקת - צריך לציין: לאור התפתחויות כאלה וכאלה, לאור

שינויים כאלה וכאלה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מנמקת לך מדוע אנחנו מבקשים דיון מחודש - עקב התפתחויות בעולם הרחב,

במיוחד בקהיליה האירופית, והגישות השונות שיש במדינות שאוסרות ומדינות שעדיין

השימוש בהן מותר. מדינת ישראל שקשורה למדינות הללו גם ביבוא, גם ביצוא, גם

מבחינת התקינה - אנחנו מבקשים שהנושא הזה ייבדק מחדש.
פ' גרופר
תראי עד היכן החוצפה, ועד היכן החידלון שלנו. כתוב כאן על התוויות "חומץ

סינתטי". לא כתוב ממה. מה זה חומץ סינתטי? כתוב פה "חומר סינתטי מכיל מים וחומץ

סינתטי". אין בכלל חומץ סינתטי.
צי ענבר
כבר אמרנו שצריך היה להיות כתוב באותיות גדולות "חומצה אצטית מדוללת".
פי גרופר
"פריגת", קיבוץ - לא יודע חכמות, עושה חומץ טבעי, כותב ממה הוא עושה את זה

- מכוהל טבעי, מבקש 2.90. זה כשר למהדרין מבחינת החומר. והשאר פה - פשוט גנבים.

חומץ מאכל - אותן תוויות. הבקבוק עם החומר הלבן - כל אחד יודע שלבן זה סינתטי.

הבקבוק הזה כבר בצבע אחר, כדי שעקרת הבית תחשוב שזה טבעי, כי הטבעי הוא לא לבן.

אם הוא לא כותב על התווית, אני יכול לדעת ממה החומר הסינתטי?

אמרתם שלא תמיד באו תלונות. אם אוכלים מלפפונים מקבלים "קראמפים" בבטן, אז

יודעים אם זה מהמלפפון או מהחומץ הסינתטי שהכניסו בו? אדוני יורם לוי, יש פה

אפשרות של אנשים גנבים, שעושים הון עתק - אלה שמשקרים.

אני נתקל באלף ואחת בעיות שיש לנו. בעיקר אנחנו עוסקים במזון. ראיתי מה

עשו בעניין הטבעי עם הסרטן ועם הסיגריות - כשיש שימוש בדבר סינתטי, צריך

שייבדק, צריך לעבוד לפי תקנים; כשזה סינתטי, אתה יכול לברוח לכל צד ולפעמים זה

מה שעושים. והנה את שומעת את החידלון. יותר מחמש שנים ישבו, חחליטו מה שהחליטו,

ושלום - מנוחת הלוחם. כולם הלכו הבית ובשוק השתוללות.

אני אבקש לקבל חומר מהארצות ה"נחשלות" - ספרד, גרמניה. נאמר לי שיש הרבה

חומר. אנחנו הרי המדינה הכי מתקדמת. אתה יודע מה? אתם מסוגלים לעשות תקן גם

לקש, ותאכילו אותנו בקש.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני לא מקבלת את זה.
צ' ענבר
השתתפו פה נציגים של כל מיני גופים, ארגוני צרכנים- - -
פ' גרופר
לתווית הזאת?
צי ענבר
הביצוע הוא לא בהתאם.
כ' שלו
לנו אין שום עמדה מבהינה עניינית, תוכנית, לדברים שנאמרו פה. אבל מבחינת

דרך החקיקה - החומר הזה לא מתאים לחקיקה ראשית. גם אם מסתכלים בתוך החוק הראשי

- ההצעה היא להוסיף את זה אחרי סעיף 11 לחוק הראשי. סעיף 10 עוסק בזיוף מזון,

סעיף 11 בנוספת חומר למזון, 12 - מכירה ללא התוויה - הכל דברים כלליים מאוד.

חלה גם עבירה כללית על מי שעובר על התקנות, ומנהל משרד הבריאות מוסמך להתקין

תקנות כדי להגן על בריאות הציבור, גם בכל מה שקשור להכנה והפצה של מזון.

העמדה שלנו היא שזה מתאים לתקנות. כפי ששמענו כאן, זה גם מתבצע בדרג של

התקנות. רק שכנראה יש איזושהי בעיה ביישום ובפיקוח על הדברים. אז אנחנו מתנגדים

לזה לא מבחינה עניינית, אין לנו שום עמדה מבחינה עניינית. אם זה פוגע בבריאות

הציבור, צריך לפעול בהתאם. אם כבר פעלו, צריך לדאוג שהדברים ייאכפו. אבל בצורה

הזאת אנחנו מתנגדים לחקיקה ראשית.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אפשר להוסיף סעיף לחוק הזה.
כ' שלו
זה לא מתאים לחקיקה ראשית. יש לנו כלים של חקיקת משנה, וזה מתאים לחקיקת

המשנה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
יכול להיות.

אני רוצה לסכם את הדיון. 1. אנחנו פונים למכון התקנים, שתיעשה בדיקה

מחודשת של התקן
צ' ענבר
תקן 1162 ממאי 1962, חומץ סינתטי.

היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

וזאת לאור השינויים אשר התחוללו במשך עשר השנים מאז התקנתו של התקן,

וההתייחסות בארצות שונות בעולם, במיוחד בקהילייה האירופית. הוועדה מבקשת שהדבר

הזה ייעשה בהקדם.
צ' ענבר
לא רק עצם העובדה שבקהילה האירופית חלה התפתחות, אלא בקהילה האירופית,

שאיתה אנחנו קשורים בקשרים, ורוצים לייצא אליה מזון, ורוצים שהמזון לא ייפסל שם

- כל הדברים האלה מחייבים אותנו להשוות את עצמנו אליהם.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מדברים על אחידות בתקינה עם הקהילה האירופית.
דייר אי צ'רלין
במקרה הספציפי הזה אירופה צריכה קודם כל לעשות סדר בביתה היא.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
צריך לבדוק בארצות האלה אם כבר יש תקינה לגבי הנושא הזה.

2. אני מבקשת ממשרד הבריאות, שיש לו קשר עם ארגון המזון הבין-לאומי,

שתקבלו מארגון המזון הבין-לאומי מידע מאותן הארצות שיש בהן שימוש בחומר הזה,

ואם יש שימוש, האם היה נזק בריאותי במשך השנים הללו שהן משתמשים בחומר, או לא

היה בכלל; והאם ארגון הבריאות העולמי ממליץ, או אין לו התנגדות, להמשיך ולהשתמש

בחומר הזה.

3, אני מבקשת ממשרד התעשייה והמסחר שיגיד לנו אילו מפעליה מייצרים את את

החומץ הזה, מה תהליך הייצור, מה זה מקיף. אנחנו רוצים לקבל פרטים נוקפים.

4. מבחינת הפיקוח, הרי גם לגבי התקן הקיים היום לא ממלאים את הדרישות.
ד' רייכמן
יש עבירה, על זה אי ן ו יכוה.
היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
מאחר שראינו במו עינינו שהם לא ממלאים אחר התקן הקיים, חייבים לנקוט נגדם

צעדים בהתאם לחוק ולסמכויות שבידכם, וצריך לעשות את הדבר הזה מיד.

5. משרד המשפטים, אם תשכנעו את חבר-הכנסת גרופר, יחד עם היועץ המשפטי

שלנו, שאין מקום להצעה כזאת בחקיקה ראשית, אלא שזה צריך להיעשות על ידי תקנות,

אדרבה. ואם זה תקנות - פי מוסמך להתקין, ובאיזה הקשר? איך יכולים לחייב את השר

שיתקין תקנות?
צ' ענבר
זה מותנה קודם כל בקביעה המעשית של ועדת התקינה על הבחינה הבריאותית - הרי

השתתפו פה גופים שונים, כולל נציגים שונים של משרד הבריאות, גם של משרד הבריאות

וגם של המעבדה למזון, היו ארבעה נציגי משרד הבריאות.

מה שכן, כבר בשלב הזה, אני לפחות הייתי מציע שמשרד הבריאות יעשה, אם יש

תקנות כתובות עלי ספר, אחת מהשתיים - או שפועלים על פי התקנות, או שמבטלים אותן

או שמתאימים אותן למציאות. אבל שיהיו תקנות לחוד ותקנים לחוד, זה לא טוב.
אי בוגנר
צריבה להיות הפרדה בין הייצור של החומץ ובין השימוש בו. אלה שני דברים

שוגים לגמרי. כי חלק גדול מזה קובע איך מייצרים חומץ. ואת זה יודעים. השאלה למה

שמתמשים ולמה מותר להשתמש.
צי ענבר
פה נתוב במפורש שהחומצה תהיה מטיב המתאים לשימוש במזון.
ד' רייכמן
הכוונה היא לא החומר, הכוונה באילו מוצרים מותר להשתמש בו. כל תקן ספציפי

יקבע אם כל חומצות המזון, או לא.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
זהו להיום. תתחילו לטפל בזה, ונעמוד בקשר.

תודה רבה לכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 15:45)

קוד המקור של הנתונים