ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 25/11/1991

יבוא המלט מחו"ל

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 339

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ח בכסלו התשנ"ב (25 בנובמבר 1991) שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: ש' ארבלי-אלמוזלינו - היו"ר

ג' גדות

מ' גולדמן

עי סולודר

א' פורז

ד' תיכון
מוזמנים
מי אבירם - י ו "ר מועצת המנהלים של "נשר"

ש' רזיאל - מנכ"ל רשות הנמלים והרכבות

ג' ארנטל - מנכ"ל מועצת המנהלים של "נשר"

י' בן-יהונתן - סגן מנהל המכס

מ' בן-נר - סמנכ"ל "נשר"

י' יזרעאלי - מנהל "נשר" תיפה

די עמר - ראש המועצה המקומית נשר

צ' שאשה - משרד האוצר

ד' פיורקו - ממונה על תכנון ענפי המשק

במשרד הכלכלה והתכנון

פ' אקסל - כלכלנית ממשרד התחבורה

א' אורנשטיין - מנהל מינהל כימיה ומחצבים,

משרד התעשיה והמסחר

י' רבי - ראש אגף נכסים, רשות הנמלים

והרכבות

ג' שניצר - המחלקה המשפטית ברשות הנמלים

והרכבות

אי אגמי - מזכיר מועצת פועלי תיפה

אי שמיל - מזכיר מועצת פועלי רמלה

מי ארבלי - מזכיר האיגוד המקצועי במועצת

פועלי רמלה

י' כהן - מועצת פועלי תיפה

ש' בלילה - ועד "נשר" חיפה

מ' הרמן - ועד "נשר" חיפה
מזכירת הוועדה (בפועל)
ל' ורון
קצרנית
ת' צנעני
סדר-היום
יבוא המלט מחו"ל



יבוא המלט מחו"ל

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני פותחת את ישיבת הוועדה. על סדר יומנו נמצא נושא יבוא המלט

מחו"ל. חברת-הכנסת סולודר היא אחת מיוזמי הדיון בסוגיה זו. היא הציעה

את הנושא כהצעה דחופה לסדר-היום. לצערי הרב, לא אישרו זאת, והיא

ביקשה שוועדת הכלכלה תתיתס לנושא. במקביל, היתה פניה של מזכיר

ההסתדרות במרחב חיפה, מר אורי אגמי, לדון בנושא: איום יבוא המלט על

מפעל המלט "נשר" ועל פרנסת עובדיו.

אני מבקשת לשמוע את חברת-הכנסת עדנה סולודר.

עי סולודר;

אני אציג את הנושא בקצרה, משום שנוכחים כאן אנשים שמכירים את

הנושא טוב יותר, וגם מפני שאני צריכה להיות בוועדות הפנים והכספים,

שמתקיימות עתה.

מדובר בתשלובת ותיקה של 3 מפעלים, שמפרנסת מאות עובדים. בחיפה

מדובר על כ-250 עובדים ישירים ועוד כ-500 עקיפים. בחיפה ישנה אבטלה

של 11% - 26 אלף מובטלים. הממשלה פועלת בשני ראשים: מצד אחד אינה

יודעת כיצד למנוע את האבטלה, ומצד שני סוגרת מקומות שמעניקים תעסוקה

בשם החשיפה.

בנוסף, זהו מפעל שמספק את התצרוכת המקומית (כ-2.5 מליון טון

לשנה), ומשקיע בפיתוח והרחבת המפעלים עקב הגידול בבנייה. והנה, באה

רשות הנמלים והרכבות ורוצה להקים פרויקט, בשטח של 6 דונם בסוף הנמל,

שיאפשר ליבואני מלט ליבא כמות של 750 אלף טון מלט בשנה. כלומר, חיסול

כמעט מלא של המפעלים הקיימים בארץ.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה עומדת להקים רשות הנמלים והרכבות ?
עי סולודר
היא עומדת להקים 3 מיתקנים, שיפיקו כ- 750 אלף טון מלט. "נשר" לא

רק מספקת את התצרוכת המקומית (2.5 מליון טון ), אלא גם מרחיבה את

המפעלים כדי לספק את הגידול בבנייה. הקמת המיתקנים האלה מאיימת על

"נשר" חיפה. הממשלה, כנראה, מעוניינת בתחרות חופשית ובתחרות
במונופול, אך השאלות הן
באיזה מפעל פוגעים ובאיזו תקופה.

מדובר כאן במפעל מבוקר, שפועל על-פי כל התקנים. מבחינת איכות

הסביבה, הוא התאמץ כדי להתאים את עצמו לתנאי איכות הסביבה. במידה

והמיכרז יצא לפועל, הוא יהווה איום מיידי על המפעלים בארץ. איך צורך

לבנות מיתקנים כאלו, שיבטלו מקומות עבודה, דווקא בזמן שאנו מחפשים

מקומות תעסוקה. זה לא הזמן ליצור תחרות ולסכן את המפעלים, במיוחד

כאשר הם הספיקו להשקיע עשרות מליונים להרחבת היצור. יש למנוע את

הסכנה הזו .
ג' גדות
יש לי כמה שאלות: 1. איר הנושא הזה עולה בקנה אחד עם אירופה 1992 ?

2. האם התוצרת המקומית מכסה את התצרוכת במדינה ? מהן הכמויות ?



3. כמה, "בגדול", עולה ליצר טון מלט בארץ לעומת חו"ל ?

4. מהי כמות המלט מתוצרת חוץ שנמכרת בארץ, ומהי הכמות מתוצרת הארץ

שנמכרת ?

5. כמה עובדים ישירים ישנם במערכת, וכמה עובדים עקיפים ?

ע' סולודר;

במסגרת הרחבת המפעלים ישנה הכנה לייצוא מלט.
א' אגמי
אני מודה ליושבת-הראש, שושנה ארבלי-אלמוזלינו, לחברת-הכנסת

סולודר שזימנו, במהירות, דיון בנושא חשוב זה. אני מודה גם לכל אנשי

הציבור, כמו ראש מועצת נשר, שהתגייסו ונתנו יד למאבק זה.

נזעקנו לנושא בעיקר בגלל נושא התעסוקה. אם יקימו מיתקן קבע, ולא

נייד כפי שיש היום, ו/או יתנו רשיונות ליבוא מלט בכמויות אדירות,

התוצאה תהיה תוספת של מאות מובטלים למשק. בשלושת בתי-החרושת האלה

עובדים כ-750 פועלים. קיים מספר דומה של עובדים עקיפים במה שקשור

למחצבות, הובלות וכו'.

על-פי נתוני "נשר", מחודש ינואר 1992, לאחר השקעה של מליונים

בפיתוח, היא תוכל לספק את כל תצרוכת המלט במדינה ואף יותר. כלומר,

איו צורך במיתקנים האלה, אלא אם כן הם באים כדי ליצור מראש אפשרות

ליבוא מלט בכל מקרה, ולא רק כדי לספק חוסר בשוק. בתי-החרושת האלו

מספקים את כל הכמות שהמדינה זקוקה לה, ומעסיקים 1500 עובדים. אנו לא

נעמוד מנגד, כאשר הממשלה מתכוונת לא רק כאשר את בניית המיתקנים, אלא

גם לתת רשיונות ליבוא מלט. אנו מבקשים את עזרת הוועדה בשני נושאים:

1. מניעת הקמת מיתקני הקבע ליבוא מלט.

2. עמידה לצידנו בויכוח, עם ממשלת ישראל ומשרד התמ"ס, נגד מתן

רשיונות ליבוא מלט.

בארץ אנו עדים לסגירת מפעלים במהירות רבה יותר מזו של אירופה

1992. מפעלי המלט, חס וחלילה, עומדים להיות הבאים בתור, אם לא נמנע

מתן רשיונות יבוא לפני שנבדקו מחירי המלט ויכולת בתי-החרושת שלנו

ליצר אותו. יש לבצע את כל הבדיקות לפני שינתנו רשיונות יבוא. בויכוח

הכלכלי בין "נשר" לממשלה איננו מתערבים.

יש למנוע התווספות של 750 או 1500 פועלים ל-210 אלף מחוסרי

העבודה במשק. אנו מבקשים שחברי הוועדה יעמדו לצידנו בענייו רציני זה.

איזור היפה והצפון אינו איזור פיתוח א' או איזור פיתוח ב', ויש
שם אווירה של
"תסגור תלך". סוגרים את "מגה" ועוברים לירושלים,

סוגרים את "פניציה" ועוברים לנצרת-עילית. עתה, יסגרו את "נשר" ויעברו

להונגריה. נוצרת באיזור אווירה שבצפון לא צריך לגור ולפתח. אם יקימו

את המיתקנים, איזור הצפון ונמל חיפה יהיו הראשונים שיסבלו. נמל חיפה

משנע מאות אלפי טונות של מלט שנקרא: "קלינקר". יבוא מלט מוגמר יוריד

את הצורך בעבודה, כי לא יצטרכו חומר-גלם. יבוא המלט לא יביא לתעסוקה

של עובדי הנמל. אני מבקש מו הוועדה שתתן גיבוי ל- "נשר", כדי שתמשיך

ליצר מלט זול ואיכותי, ולהסיר את החששות מפני אבטלה.
אי גדות
כבוד היושבת-ראש, האם אפשר לקבל החלטות אופרטיביות בוועדה זו ?



מר אגמי מצפה לניסים ונפלאות מן הוועדה, ויש להעמיד את הדברים

בפרופורציות הנכונות, מר אגמי, גם אם תקבל אהדה מן הוועדה, עליך לדעת

שהיא איננה סטטוטורית. אתם צריכים לדעת מה כוחנו, כדי שלא תצאו

בהרגשה, שהכנסת לא ביצעה את תפקידה כראוי.

י' כהן ;

לא היה לנו פיקפוק לרגע.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הצעות הוועדה הן המלצות. האורחים מודעים לסמכויות הכנסת

וועדותיה, אך זה לא מקטין מחשיבות הבעת דעות וגיבוש הצעות, ע"י חברי

הוועדות, בדיונים אלה. חזקה על הממשלה ושריה שהם יתחשבו בהמלצות

הוועדה. אנו לא מחוקקים, אלא מגבשים דעות שהן בגדר המלצות בלבד.

אני מבקשת לשמוע את מנחם אבירם, יושב-ראש מועצת המנהלים של

"נשר".

מ' אבירם;

הרשו לי להציג את הנושא בצורה מסודרת ולהשיב על השאלות שנשאלו.

הארץ אינה עשירה בחומרי-גלם, וזו אחת התעשיות הבודדות שמנצלות את

חומר-הגלם שמצוי במדינה. למרות שתעשיה זו קיימת מ- 1925, לאורך השנים

היא השקיעה סכומי עתק במפעלים מודרניים שיכולים להתחרות עם אלה של

אירופה.

למעשה, מצב המלט היום הוא, שאיך צורך ברשיונות ליבוא מלט כלל.

מארצות השוק המשותף אין מכס, והמכס ביבוא מלט מארצות שלישיות הוא,

כעת, 5%. בזה מחמירים עימנו, לעומת תעשיות אחרות שהמכס בארצות

שלישיות הוא 60%- 50%, והוא צריך לרדת תוך מספר שנים ל- 8%. אני מקווה

שאף אנו נכלל בסידור הזה ולא נקופח. הממשלה אמונה עלינו,ואנו לא

רוצים חוק מיוחד ל- "נשר".

בנושא אירופה 1992, אני יודע שהכנסת מוצרי אלקטרוניקה מיפן לצרפת

מותרת, אבל בעצם אינה אפשרית, כי זה עובר לשדה התעופה ושם קיים פקיד

שמונע זאת.

לגבי המלט באירופה 1992, קיימות 5-4 קבוצות גדולות שהשתלטו על

אירופה, הן נעות מזרחה וכבר רכשו מפעלים באיזור תורכיה. אחת מהן

הציבה לעצמה מטרה לחדור לישראל. לחברה זו יש מפעלים בסוריה ובלבנון ,

היא נמנעת מקשר ישיר עם ישראל, ולכן היא עובדת איתנו דרך ספרד. זוהי

חברה שוויצרית שהשתמשה בחברת-בת ספרדית, כדי לעמוד מול החרם הערבי.

חברת-הבת הספרדית פתחה עוד חברה בהולנד. כיצד פועלות חברות אלו: ארבע

החברות הגדולות הללו דואגות, שלא יכנס מלט מארצות אחרות לשוק המקומי.

לשוויץ לא נכנס מלט מחוץ למדינה, כי הם קבעו שאפשר להכניס מלט רק דרך

כביש אחד, הצפיפות שם היא עצומה ולכן לא נכנס מלט לשם. אותו דבר קורה

בצרפת. החברות הללו משתלטות על מפעלים ואי זורים, בהם העבודה והמלט

זולים, ודואגות לשלוח מלט זה לארצות אחרות, כדי שלא יכנס לארצותיהן .

הן יכולות לקבל מלט זול ובאותה איכות מרומניה או דרום רוסיה בתמורה

לדלק ואנרגיה שאלה זקוקות לו. החברות מקבלות מלט במחיר לא כלכלי,

ולעיתים ההפרש הוא עד 30% מהמחיר האמיתי.

האירופים החכמים לא רוצים שמלט זה יכנס אליהם, והם משתדלים לשלוח

אותו אלינו או אל מרכז אפריקה. בארץ, אפשר ליצר מלט באותה רמת איכות,

אך ארצות אירופה לא מאפשרות את כניסתו.



במצרים יש כושר ייצור גבוה של מלט באותה איכות, אך התפוקה שלה

נמוכה עקב בעיות טכנולוגות.

"נשר" מוכנה כהתתרות בכולם בתנאי שהתנאים שווים. "נשר" לא מסוגלת

להתחרות מול הענקים האלה בתנאים לא שווים.
ג' גדות
מהם הבדלי המתירים ביו ישראלי שקונה מלט באירופה כזה שקונה

מתוצרת הארץ ?
מ' אבירם
בתפזורת�
בשקים�
הארץ�

69 $ הרבה יותר זול�
76 $�
ישראל�

60 $�
95 $�
ספרד�

72 $�
78 $�
איטליה�

80 $�
85 $�
בריטניה�

. 84 $�
90 $�
גרמניה�

86 $�
91 $�
שוויץ�

82 $�
87 $�
צרפת�
יש מי שיאמר
קיים תוק ההיצף, נצלו אותו. תוק ההיצף לא עונה על

הבעיה. בתוק ההיצף אתה צריך להוכיח שנגרם לך נזק, וזה קורה רק כשאתה

מתתיל להפסיד, ולא כאשר התפוקה והיצור יורדים. האם כדאי לחכות

להפסדים כדי לגשת לבית-המשפט ? לא. יש להחיל את תוק ההיצף עתה ולא

כשיהיה מאותר.

על תוכנית רשות הנמלים שמענו במרץ 1990, והצטרפנו אליה ב-1991

כדי לדעת מה עומד לקרות. רצינו לדעת אם קיימת אפשרות לשלוט על הנושא.

תשוב לדעת שמיתקנים אלו מיועדים ליבוא בלבד, ואנו רצינו שהם ישמשו גם

ליצוא. בעולם, ארצות דואגות שכניסת מלט בדרך הים אליהן לא יעלה על

%5 ,3% ובמקרים קיצוניים %10, אבל לא כפי שהוחלט כאן . כאן הוחלט על

בניית 3 מיתקנים שלכל אתד מהם יש כושר מינימלי של 250 אלף טון .

כלומר, אפשר ליבא בעזרת המיתקנים האלה כמליון טון בשנה. עובדה זו

תפגע לא רק בצפון הארץ, אלא גם במקומות אתרים. שינוע טון מלט, שעולה

לך רק $69, הוא יקר: זה עולה כמעט 10 סנט לקילומטר אתד, וזה יפגע

טריטוריאלית באיזור זה.

סכנה אתרת שקיימת במיתקנים האלה היא העובדה, שהיבואנים מתתייבים

ליבא מינימום מסויים של מלט. אם הוא לא מיבא זאת, הוא נקנס. הקנס

שהוא צריך לשלם - דמי חכירת הקרקע, תמלוגים ופריקה. כלומר, זהו אילוץ

ליבואן המלט. הוא צריך ליבא מלט במתיר מצחיק, כדי להצדיק את השקעתו

הגדולה ל- 9.5 שנים, גם כשאין צורך במלט זה. אין ספק שעובדה זו תהרוס

את התעשיה המקומית.

אנו לא מבקשים בלעדיות של "נשר" ביבוא. להיפך, אנו מוכנים להעמיד

את המיתקנים הניידים לצורך יבוא של יבואנים אתרים. בנובמבר 1990

נסענו עם נציגי רשות הנמלים לבדוק את המיתקנים, שהתכוונו לקנות,

בחו"ל. רכשנו את המיתקנים הניידים האלה, כדי לענות על צורכי העליה

הזמניים, והגידול בבנייה. הרכישה נעשתה בשיתוף של רשות הנמלים. רשות

הנמלים לא צרילה לתקוף ענף תעשיה, להיפך, היא צריכה לומר ליבואנים:

יש לכם אפשרות ליבא, ותוכלו להשתמש במיתקנים הקיימים.

קיימת גם בעיית התעסוקה. ישנם אנשים שעובדים ב- "נשר" דור שני

ושלישי, ואנו דואגים להם תמיד - בתנאים לא שווים לא נוכל לדאוג להם.

לא יתכן שהכנסת או הוועדה לא תתערבנה בנושא הזה, שעלול להביא לסגירת



מפעל. אי-מעורבות היא מעין התערבות לטובת הצד החזק. זוהי איננה תעשיה

נחשלת, אך אתם תגרמו לה להיות כזו אם לא תתערבו בזמן .
לגבי תוצרת מקומית
1989 - 2.4 מליון טון יצור.

1990 - 2.8 מליון טון יצור.

1991 - 3.6 או 3.7 מליון טון יצור.

מצויות עמי דוגמאות של שני חומרים. בשקית אחת מצוי הקלינקר שהוא

מלט לא טחון - תוצר גלם שיוצא מן הכיבשן . בשקית השניה מצוי המלט

המוכר לכולנו. מבחינת תשומות העבודה ההפרש הוא %50. כלומר, לאחר שיש

קלינקר, יש צורך בעוד %50 ערך עבודה נוסף כדי להופכו למלט המוכר.
ג' גדות
כשם מה כל המחצבות אם אתה מקבל %50 מהמלט מוכן ? האם אי אפשר

ליצר קלינקר בארץ ?
מי אבירם
אנו מייצרים די קלינקר. אנו מייבאים קלינקר באופן זמני עקב

הבנייה הגדולה. עדיין לא סיימנו להשקיע במפעל שייצר 1.1 מליון טון

נוספים. אנו מתכוננים לפתוח בחיפה שני כיבשנים נוספים. במקרה ויהיה

יבוא, הוא יקפיא את הפיתוח וינוון את הקיים.
מ' גולדמן
נכון .
מ' אבירם
אנו מייבאים גם מכט מוגמר. ב- 1991, כשם השלמה, יבאנו 235 אלף

טון בצובר ו-95 אלף טון בשקים. בשקים מייבאים גם יבואנים אחרים.

בשנים 1989 ו-1990 א ליבאנו מלט כלל.
ג' גדות
האם היבוא שלכם נעשה מחברות תורכיות-הונגריות או צרפתיות

ושויצריות ?
מי אבירם
לגבי קלינקר המחיר העולמי שווה בכולם. זו הוכחה להיותו חומר-גלם,

אחרת, ההפרשים היו גדולים. מלט אנו מייבאים מיוון , שהיא מדינת שוק לא

זולה, וגם מקפריסין , רומניה, תורכיה וצרפת.
ד' תיכון
מדוע אתם עוסקים ביבוא ?
מי אבירם
יש לנו אחריות כלפי לקוחות ותיקים מאד. אף לקוח לא יכול לטעון

שלא סופק לא מלט. הלקוחות הם: כל מי שבונה באדפן פרטי, חברות בנייה,

תברות שמייצרות את הבטון המוכן וכו'. ב- 1992 כמעט ולא יהיה יבוא, כי

היצור המקומי יענה על הצרכים.



ברצוני להתיחס לכמה נושאים.

"נשר" מעוניינת למנוע יבוא מלט. לשם כך, היא השקיעה 3 מליון דולר

במיתקנים, והחל מחודש ינואר השנה היא תוכל לטחון את כל המלט הדרוש

בשנים הקרובות. "נשר" רוצה למנוע גם יבוא של קלינקר. אנו נמצאים בשלב

הסיכומים עם גורמים ממשלתיים בקשר להקמת קו יצור, שימנע יבוא בכל
התתומים. ברגע שפרויקט רשות הנמלים יצא לפועל
1. כל מה שהשקענו ירד לטמיון .

2. לכל מה שאנו מתכננים לעשות לא יהיה מקום, כי זו בערך הכמות שאנו

מתכוונים ליצר לייצור נוסף.
די תיכון
מה יקרה אם לא תקבל "מפעל מאושר" ?
מי אבירם
במקרה כזה לא נוציא לפועל את תוכניותינו.

ג' ארנטל;

אחת הטענות שמועלות היא, שיבוא המלט בא להחליף את יבוא הקלינקר

כך שלא נגרם, לכאורה, שום נזק - זה לא נכון . ישנם שני הבדלים.

ראשית, יבוא קלינקר נחשב ליבוא חומר-גלם מוגמר או חצי מוגמר,

וזהו יבוא זמני כל עוד לא הקמנו את קו היצור החדש. מיתקן היבוא ל-10

שנים יהפוך להיות קבוע, ולא יהיה מקום להקים קו יצור חדש.

שנית, לעומת יבוא מלט, יבוא קלינקר מספק עבודה. בין מחצית לשליש

מכח-האדם במפעל מועסקים בהפיכת קלינקר למלט. ברגע שיבוא. המלט יחליף

את יבוא הקלינקר, העובדים הופכים מיותרים, כי לא נעשות פעולות טחינה,

אריזה או שיווק ע"י המפעל.

נושא אחר הוא איזור חיפה. כח יבוא המלט מתוכנן להיות באיזור

חיפה, לכן הוא יכול להחליף רק את הקלינקר, שהיינו מייבאים לחיפה, ולא

את הקלינקר שיובא לרמלה או להר-טוב. התוצאה, המלט המיובא מחליף את

יצור המלט בחיפה.

להקמת המסוף קיימות השלכות שנוגעות לא רק ל- "נשר", אלא אם לכלל
המשק
1. סגירת מפעל, בגלל ריכוז יבוא לאיזור אחד מסויים.

2. אובדן הכנסה.

היקף המלט המיובא יהיה כ-750 אלף טון , והוא לא יהיה מוגבל מבחינת

גודל היבוא לאיזור חיפה שם נמצאים המיתקנים. דבר זה מנטרל את הלקוחות

לאיזור המכירה של חיפה, כי אי אפשר לשלוח את המלט מחיפה למקומות

שונים בארץ. מחירי ההובלה הגבוהים משווים בין מחיר היבואן למחיר

בארץ. כשזה מרוכז במקום אחד, מפעל חיפה לא יוכל למכור את תוצרתו,

מישהו יצטרך לספוג את הפרשי ההובלה.



י' צידון;

כמה עולה ההובלה ?

מ' אבירם;

12-10 סנט לקילומטר אחד. אם המוצר עולה פחות מ- 70$ ויש להובילו

100 ק"מ, תצטרך להוסיף עוד $10 לכל טון וזה משמעותי מאד.
ג' ארנטל
השלכות נוספות הן: 1. הפסקת תוכניות הפיתוח של "נשר".

2. למעשה, המיתקנים האלה יקדמו את האינטרסים של חברות בינלאומיות.
התוצאה תהיה
יצוא של האבטלה שלהם אלינו.

3. המשתמש הסופי, הקבלן או רוכש הדירה לא יהנה מהפרשי המחירים. נניח,

שיווצר פער מכירה של 10% או 15% והיבואן ימכור יותר בזול. הקבלן
לא יהנה מכך כי
א) כל מה שיהיה יבלע בתיווך - יודעים זאת מנסיון .

ב) משקל המלט בעלות הבנייה במחיר הדירה הוא כ-4% מעלות כל הבית.

כלומר, גם אם יהיה, בפועל, הפרש לטובת המשתמש הסופי, לא יהיה

כזה שום משמעות מבחינת האינטרס של המשק להוזיל את הבנייה.
ד' תיכון
מדוע לא תהיה לכך משמעות ?
מי אבירם
אם אתה רוצה לתת את המלט חינם, אזי זה כל ה- 4% . אבל אם ההפרש

הוא רק %10 אז התוצאה היא: %0.4 - וזה, בוודאי, אינו משנה.
ג' ארנטל
לגבי היבוא, "נשר" מעולם לא התנגדה ליבוא. תמיד היו עוד יבואנים

במידה והם הצליחו ליבא במחירי "נשר". פרט ל-1991 א להיה יבוא כלל, גם

לא של אחרים, כי אנו סיפקנו את כל הביקוש.
שי רזיאל
זה לא נכון , היה יבוא מלט בשקים.
גי ארנטל
אתה מדבר על יבוא מלט לבן , וזהו תחום בו אנו לא עוסקים כלל.

יש להסכים ליבוא ותחרות הוגנת ולמסחר הוגן . אין להסכים לעידוד

אינטרסים זרים, ליבוא של אבטלה ולהרס של התעשיה המקומית.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את שאול רזיאל, מנכ"ל רשות הנמלים והרכבות.
ש' רזיאל
אילו ניתנה כי רשות הדיבור לפני-כן , יכול להיות שחלק מן הנושאים

לא היו עולים.
ש' בלילה
יש לתת לפועלים להתבטא בנושא, ולא רק לבעלים. מדובר כאן על בני-

אדם, וזהו עניין כואב.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

יש לנו עניין לשמוע את כולם לא פחות ממך.
ש' רזיאל
נושא יבוא לעומת יצור מקומי אינו בעיה של רשות הנמלים או של משרד

התחבורה ולכן לא אתיתס לכך. אני רוצה לתאר את העובדות שנוגעות לנו.

לפני מעט יותר מחצי שנה איפשרנו לחברת "נשר" ליבא מלט בצובר, כי צרכי

השוק חייבו יבוא מסיבי. כפי שאמר מר אבירם, אנו שיתפנו פעולה, אך זה

היה בדיעבד, כי קודם הם קנו את המיתקן ולאחר-מכן שאלו אותנו. עד

היום, כפי שנאמר, הם יבאו כ- 250 אלף טון מלט בצובר. אנו הודענו להם,

שכרשות נמלים לא נוכל להבטיח להם בלעדיות של היבוא, ולא נוכל לעמוד

מול פניות יבואנים אחרים ליבא מלט. אין זה מסמכותנו להחליט למי מותר

ליבא מלט לישראל - זה גם לא בסמכות משרד התחבורה. אנו חייבים לאפשר

לכל יבואן ו יצואן תנאים טובים, כדי שיוכל לפרוק את מיטעניו.
פ' אקסל
לא רק לפרוק, אלא גם לאחסן.
שי רזיאל
בוודאי. חלק גדול מהפעילות שלנו הוא אחסנה. אנו מאחסנים:

גרעינים, עצים, פלדה, מכוניות ואת כל הכימיקלים שמגיעים בצובר - כחצי

מליון טון בשנה.

בעקבות פניות היבואנים, קטנים וגדולים, וכדי שיהיה סדר בנושא
פרסמנו מודעה בעיתונות
"רשות הנמלים והרכבות מציעה להחכרה 4 חלקות יעודיות למחסני מלט

בשטח נמל הקישון בחיפה." - זה הכל.

אנו לא בונים ולא נבנה מיתקנים, אלא אלה היבואנים שפנו אלינו

ורצו לבנות מיתקנים בדומה ל- "נשר". אני מסכים שהמיתקנים של "נשר" הם

זמניים במהותם, ואילו המיתקנים עליהם מדובר הם לזמן ארוך יותר של שנה

או שנתיים. המידע על מיתקנים ל-10 שנים נובע, אולי, מבדיקה לא

יסודית. יושב כאן דוד עמר, לשעבר עובד רשות הנמלים שהיה ממונה על

מקרקעין באיזור חיפה, והוא יודע שרשות הנמלים לא מחכירה את המקרקעין

שלה לתקופה העולה על 9.5 שנים. אלה הם כללי הרשות, והם לא נוגעים

כמלט או לכל מוצר אחר. לכן , נאלצנו להיענות לפניות היבואנים.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה היבואנים ישלמו לרשות בחמורה ?
ש' רזיאל
זוהי ההכרה. הם ישלמו דמי חכירה, וגם תמלוגים במידה וזה נושא

עיסקי . כך משלמים גם המייבאים דלק או בנזין דרכנו.

ש' בלילה;

כך מתות משפחות בארץ.
ש' רזיאל
אני מבקש לא לומר דברים לא נכונים. בדמגוגיה אני טוב ממך. אנו לא

הכלי שיכול לווסת יצוא ויבוא של מדינת ישראל. הנושא עורר תגובות,

ואני מצטער שהנושא הופנה לעברנו. אנו לא רואים את הדברים בצורה שונה

מהנוכחים כאן, כולל נציגי העובדים, בית-החרושת "נשר" או אורי אגמי -

חלק מאיתנו הם גם חיפאים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מי הם היבואנים שפנו אליכם ? האם יש להם רשיונות ליבוא מלט ?

ש' רזיאל;

אין צורך ברשיון ליבוא מלט בארץ, כפי שאמר מר אבירם; יבוא המלט

הוא חופשי. אנו, כרשות, לא יכולים להתיר ליבואן או לאסור עליו יבוא

מלט, בזמן ש- "נשר" מיבאת 300-200 אלף טון , כי מיד למחרת יוגש בג"ץ.

הפונות אלינו הן חברות כמו "פיוניר" האוסטרלית, שמייצרת בטון

טרומי בהיקפים גדולים, וכדאי להן כיבא מלט בעצמן מאשר לקנותו מ-

"נשר" - איך נוכל, כרשות, לעמוד נאדן ? אני מוכן למסור את חובות

הרשות לוועדה, אם אתבקש לעשות זאת ע"י היושבת-ראש. אני מצהיר שחובתנו

לתת את האמצעים בנמל לכל יבואן ויצואן , שרשאי ליבא וליצא.

היות והנושא עורר מחשבות ותאובות, קיימתי ישיבות, בין היתר, עם

מזכיר מועצת פועלי חיפה ועם שר התתבורה. אני אקרא את מכתבו של שר
התחבורה אלי מיום 24 בנובמבר 1991
"נוכח ההשלכות הכלכליות והחברתיות שיש ליבוא מלט לישראל, ועל רקע

מצב התעסוקה במשק ומאחר והנושא מצוי בתחום האחריות של משרד

התמ"ס, (ראה מכתבו של שר התמ"ס מיום 20.11.91) הנך מתבקש להשהות

הליכי ההתקשרות בנושא יבוא המלט עד לקבלת עמדתו העקרונית של

משרד התמ"ס באשר למדיניות יבוא מלט לישראל, והיקפו."

הצמדה הנ"ל היא אם עמדתנו. אני הודעתי למר אגמי, לפני שבועיים,

על כך, ולכן אני התפלאתי כשנקראנו לישיבה מכובדת זו.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

השהיתם, אך לא ביטלתם. כל הכבוד לשר התחבורה.

ש' רזיאל;

ההודעה לאורי אאמי פורסמה אם בעיתונות. כשראש מועצת נשר התקשר

באותו יום, והודיע שיש בעיה אמרנו לו; בסדר, אנו משהים את הכע, עד

שילובנו הדברים.
מ' גולדמן
מר רזיאל, אחד הדברים החשובים לנו הוא מספר העובדים. ברגע שאתם

נכנסים לתמונה, זה יצמצם את מסער הפועלים. כלומר, יהיו פיטורי עובדים

או סגירת מפעל. כמה מקומות עבודה תוסיף כתוצאה מן היבוא ?
שי רזיאל
אינני יודע את התשובה, ולא אני צריך לתת אותה. תשאלו את מי

שצריך; משרד התמ"ס הוא שאחראי לכך.
מ' גולדמן
שאלה זו, בשבילנו, לא צריכה להיות רק שיקול כלכלי, אלא גם שיקול

אנושי. אנו מכירים את הבעייתיות של מפרץ חיפה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את ישעיהו בן-יהונתן , סגן מנהל המכס.
י' בן -יהונתן
רוב יבוא המלט נעשה ע"י "נשר", ומה שמיובא ע"י אתרים בטל בשישים.

בשנה האתרונה "נשר" יבאה כ- 470 אלף טון קלינקר ו- 260 אלף טון מלט

מוכן = 730 אלף טון . סה"כ התצרוכת ב-1991 היתה 3.6 מליון טון . יבוא

המלט ע"י יבואנים אחרים הוא כ-20 אלף טון = 2% -3% מסה"כ היבוא של

"נשר". העובדה, ש- "נשר" מיבאת את הרוב, פירושה שהיא תצטרך לשלם יותר

מיסים. מבחינה זו, לדעתי, כל העלאת מס רק תייקר את המלט, משום שיבוא

המלט הוא על-ידי "נשר" בשלב זה.

כיום, עקב הבנייה המוגברת, הופחת המס על מלט באופן זמני ל-5%

מכס. בשנה הבאה המכס יעלה אוטומטית כ- 20%, בהתאם לציפיות של צריכת

המלט בארץ. כשמדובר בצריכת מלט רגילה ושיעור המס יהיה %20, זה יהיה

בדיוק אותו הפרש, שדובר בו, בין יצוא המלט ליבואו. ב- 20% האלו יש

הגנה לנושא המלט.
י' צידון
האם זה כולל הובלה ?
י י בן -יהונתן
כן .
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את שמואל בלילה מוועד העובדים של "נשר".
ש' בלילה
חבל שחבר-הכנסת גדעון גדות וחברי-כנסת אחרים לא נמצאים כאן , כדי

להקים קול זעקה במקומנו. איננו מדברים, כמו כל הנכבדים, על צורת יצור

ועל המפעל, אלא על בני-אדם שמפרנסים משפחות. לא מזמן התבשרנו,

שעומדים לסגור את "נשר"; הקמת 3 מיתקנים שיספקו מינימום של 750 אלף

טון פירושה סגירת "נשר". כתוצאה מכך ישארו כ- 750 משפתות ללא פרנסה.

זהו מפעל ללא סיבסוד וללא שביתות שפועל 24 שעות ביממה, אפילו ביום-

כיפור. פתאום, בא "מחסל" חדש, מר רזיאל מרשות הנמלים, שרוצה "לחסל"

את "נשר-חיפה".
ש' רזיאל
לא ארשה שתאמר כאלה דברים. אני אצא מן החדר.

ש' בלילה;

אני יכול לומר כל מה שאני רוצה. לא הממשלה גרמה לכך, אלא אתה. אם

תפגע במשפחה של, אפגע בך.

ש' רזיאל;

זוהי חוצפה. אתה מוסת ע"י מי שאמר כך שעומדים לסגור את המפעל. לא

אתך שמישהו יאמר דבר כזה.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מר רזיאל, אני אתן את רשות הדיבור, ולא אתה. אני מבקשת, לפחות

ממך, להתאפק.

ידידי, שמואל בלילה, אתה נציג ועד העובדים, וכואב לנו כפי שכואב

לכם. כשמתיחסים לדברים, בוועדה, יש לעשות זאת ללא פגיעות ובלשון

פרלמנטרית, ואין להצביע נגד איש זה או אחר. אנא, התיתס לנושא

ולתוצאותיו. לא מר רזיאל עומד לסגור את המפעל.
שי בלילה
מונעים ממני לומר את הדברים הנכונים.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

לא נכון . אני מבקשת שתאמר כל מה שתרצה ללא שמות.
שי בלילה
קראתי את החוזה, וכואב יותר מכולם, כי המפעל הזה מפרנס את משפחתי

וילדיי. זהו מפעל שלא הפסיד, הקים את "נשר הר-טוב" ואת "נשר רמלה";

הקים חצי מדינה. למרות שנותיו, הוא מפעל שמתתדש כל הזמן ; משקיעים

בציוד ובפיתוח. אנו מבקשים פיתוח, ובאים אנשים לסגור את המפעל.

רבותי, זוהי פרשה אומללה. אי אפשר להצביע עליו למפעל מפסיד ולא

מתייעל. ב- "נשר-חיפה" ישנם כ- 750 עובדים, לא כולל עובדי "נשר" בשאר

חלקי הארץ.

אם המפעל יסגר, ניקח את ראש-המועצה איתנו. העובדים ואותם אנשים

לא ישנו טוב בלילה.
ד' עמר
ניסיתי לשכנע אתמול את מר מנחם, שאני מחשיב את מעורבות חברי-

הכנסת, אך חושב שיש לדעת מתי להשתמש בהם - היום זה היה מוקדם מדי

להשתמש בוועדה; ראו, איך גלשנו לתחומים שונים מ- "נשר". בקשתי ממנחם

לדחות את הוועדה למועד בו אכן נצטרך אותה. דרך-אגב, על העניין נודע

כי, רק כאשר ישבתי באוהל השביחה של ראשי הרשויות. האם אי אפשר היה

לידע את ראש-המועצה לפני כמה חודשים ? האם אני צריך לשמוע, שמועצת

פועלי חיפה מכנסת מזכירות ודנה בנושא סגירת "נשר", מהרדיו ? אבל,

מאחר ומדובר בעתידו של ישוב נשר, עלי להפשיל שרוולים ולטפל בנושא.

אני שמח לשמוע על מכתבו של שר התתבורה למר רזיאל, אך לפני זה

נשכח מכתב לרשות גם משר התמ"ס, משה ניסים, ואני אקריא אותו לוועדה:



"לאחרונה הובא לידיעתי כי רשות הנמלים והרכבות החליטה ל"הוציא"

מכרז ליבוא 750 אלף טון מלט בשנה.

ליישומה של החלטה זו משמעויות כלכליות ומשקיות החורגות, לדעתי,

מעבר לענייניה העסקיים הפנימיים של רשות הנמלים והרכבות, ולפיכך

ראוי הוא שהנושא כולו יובא לדיון ולהחלטה של הממשלה (גם אם

פורמלית הדבר אינו נדרש) קודם שיעשה מעשה."

למכתב זה קדמו שיחות הסברה ושיכנוע. ניצלתי את נסיוני, לעובד

לשעבר של רשות הנמלים, בנושא המקרקעין , כדי להעיר את תשומת ליבם

רשות הנמלים פועלת על-פי תקנון , אחרת מוגש בג"ץ ניסיתי לשכנע, שמאחר

ומדובר בנושא לאומי החוזה צריך להיות ל-10 שנים, ואז יהיה צורך

באישור הממשלה - ושם יהיה לי קל יותר לשכנע ולהסביר.

אני שמח שהממשלה והשרים, המטפלים בנושא, מקשיבים באהדה, אך הנושא

אינו רק סגירת המפעל. כשאני משווק את נשר, אני מדבר על ישוב בן 15

אלף תושבים וכעת מוסיפים ארבעת אלפים יחידות דיור. אני משווק את

הישוב באומרי שמפעל "נשר" עובר לתמרה, ובישוב ישאר ה"דליקטס": טחינה

ואריזה. אני שמח לבשר לכם ש- "נשר" הקימה עוד תחנת יצור, שתתחיל

לפעול מ- 1.1.92, ותתן תוספת של 700 אלף טון מלט טחון .

כאן בונים עתיד של ישוב, ואילו ברשות מדובר בהחכרת קרקעות. ברור
שקל יותר להרים טלפון ולומר
שילחו לי 100 אלף טון מלט, ואני אקבל

1.5% או 1%, מאשר לבוא במגע עם פועלים, תנורים, מחצבות ועוד.

אני מבקש מן הוועדה לא לקבל המלצות, אלא להמשיך בדרך בה אנו

פועלים ואשר הביאה להישגים ולהרגעת הרוחות. אנו נמשיך לפעול במשרד

החמ"ס בנושא.
א' אגמי
למען הסדר הטוב, מי שפנה אלינו בעניין זו הנהלת "נשר", והיא זו

שהיתה צריכה לפנות אליכם.
עי סולודר
מדוע לא לקבל המלצה היום ?
ד' עמר
לאור מה שקורה במדינה, אני מקווה שדיון הממשלה בנושא האבטלה יקבל

את ביטויו בשטח. למרות המכתבים ומודעות שרי התחבורה והתמ"ס לנושא,

אינני רגוע. אני מציע שהוועדה תקפיא את הנושא, ולא תמליץ דבר. אנו

נוכל להמשיך לפעול, ואני מקווה שנצליח.

די תיכון ;

מר אבירם, מי הם הבעלים של "נשר" ? וכמה תרויחו בשנה הנוכחית ?
מי אבירם
הבעלים שלנו הם "כלל" ב- 50%. אינני יודע כמה נרוויח השנה, אדע

רק בסביבות מרץ-אפריל.

ד' תיכון ;

אינך יכול לגבש השקפת-עולם, אם תאמר, בחום החודש ה-11 למאזן ,

שאינך יודע. כמה הרווחתם בשנת 1990 ?
מ' אבירם
בשנת 1990 הרווחנו 21 מליון ש"ח - וזאת כאשר הטמירים שלנו יותר

נמוכים ממחירי השוק המשותף.
די תיכון
נתנו לך הגנה בוועדת הכספים, ואתה מרוצה - עובדה, לא היה יבוא

השנה.

מ' אבירם;

אין הגנה, כי היא ירדה החל מיוני השנה מ- 25% ל-5%, בנוסף,

הבעיה אינה רק הגנה , אלא הארצות השלישיות.

די תיכון ;

על-פי הפרוגרמה, מספר הדירות שיבנו בשנה הבאה יקטן בהרבה מזה של

השנה. הצריכה תקטן , התפוקה שלך תקטן , ובכל-זאת אתה משקיע במיתקן

נוסף. מהי הפרובלמטיקה של "מפעל מאושר", האם אתה זכאי למענק ?
מי אבירם
לא בקשנו מענק או הטבה. בקשנו מסלול מס - המסלול החליפי. אם

בעקבות כך לא אוכל לשלם דיבידנד לבעלים, זה לטובתי.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את אוהד אורנשטיין ממשרד התעשיה והמסחר.
א' אורנשטיין
עד 1990 היה הביקוש בארק 2.4 מליון טון , וזה פחות או יותר כושר

היצור של "נשר". עם הגידול בעלייה עלה הביקוש ל- 3.7 מליון טון.

כתוצאה מכך, החלטנו במשרד להערך לקראת היבוא ולהקדים את החשיפה. יבוא

המלט היה ברישוי עד 1990, ולמעשה, אי אפשר היה ליבא משתי סיבות:

1. הרישוי מנע יבוא מארצות שלישיות, ויבוא מארצות השוק המשותף הוא

יקר.

2. וסחר יכולת פיזית ליבא בצובר מחוסר מיתקנים, וקלינקר יכול ליבא רק

בעל מיתקני טחינה. היבוא בשקים הוא קשה מבחינת הלוגיסטיקה של

היבוא ושל ההפצה כמו הובלה ללקוחות וכו'.

לקראת 0 199 החלטנו לשחרר את היבוא, להתירו מכל היעדים ולהטיל מכס

של 25%. במשך השנה הסתבר שהבקוש היה גבוה ממה שחשבנו, והורדנו את

המכס ל-5% על דעתה של "נשר", למרות שאיננו צריכים לשאול אותה.

ממילא, הסתמן מחסור בשוק לקראת הקיץ, והיה אפילו שוק שחור.

לקראת סוף 1991 נערכה החברה לאספקה ע"י הגברת כושר הטחינה, אך

בשנת 1992 לא צפוי מחסור או שוק שחור, והמכס יועלה החל מינואר 1992

כ- 20%. זוהי התחלת החשיפה לגביהם, והוא ירד, בהדרגה, ל-8%.

קלינקר ומלט הם די דומים, וההבדל ביניהם בחו"ל אינו גדול - כ-

%15. רוב ההבדל נובע מעלויות שינוע; את הקלינקר קל יותר לשנע מאשר את

המלט, גם מבחינת הובלה וגם מבחינת העמידות בפני הזמן . עובדה שפועלת

לטובת המפעל היא שלקלינקר אין מכס, והיחידה שיכולה ליבאו היא "נשר".



מבחינת המשרד, היינו רוצים לראות שוק חשוף ופתות ותחרות בעתיד.

תחרות יכולה בהתקיים רק ע"י מיתקנים מסודרים.
ד' עמר
עם מי תהיה תתרות ?
א' אורנשטיין
עם המפעל המקומי. כיום, כושר היצור שלהם הוא 2.4 מליון טון

והביקוש לשנת 1992 הוא כ- 3.5 מכיון טון - מחסור של כמליון טון.

למרות ההתמתנות בבנייה, מצפים לביקוש של כ-3 מליון טון - עדיין גבוה

מכושר היצור שלהם.

בנוסף, חלק מן המיתקנים של "נשר" הם ישנים. ללא השקעות נוספות

במיתקן שריפה, יהיה צורך ליבא בצורה זו או אחרת. "נשר" מיבא זאת

בצורת קלינקר, אבל יבוא חייב להיות.
יש לנו בעיה
למשרד, לא תמכנו ברשות הנמלים. בנושא זה קיים שוק

חופשי ופתוח. אם משקיע פרטי היה משקיע,,, הוא היה מחשב מהי הכמות

המינימלית שהוא צריך ליבא כדי לכסות את ההשקעות, ויתכן שהוא היה מגיע

לחצי מכיון או למילון טון . זוהי עובדה שיש צורך ביבוא. מה שמפריע
למשרד הוא
1. שהנושא מרוכז באיזור אחד.

2. ישנה החנייה של יבוא מינימלי - אם זה היה שוק פרטי, חוכר השטח היה

קובע לעצמו את הכמויות המיובאות בהתאם לביקושים, ואז דעתנו היתה

קלה יותר.

לאור זאת, למרות שאנו בעד שוק חופשי, פנה שר התמ"ס בבקשה להביא

זאת לדיון בממשלה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את מזכיר מועצת פועלי רמלה, אברהם שמיל.
א' שמיל
אני רוצה לחזק את דברי עמיתי, אורי אגמי. כמזכירי מועצות פועלים

אנו נתונים מדי יום בדאגה לעובד ולתעסוקתו. לנושא הנוכחי תהיה השלכה

לא רק על איזור חיפה, אלא גם על איזורים אחרים, כמו רמלה והר-טוב, שם

יש ל-"נשר" מפעלים. "נשר" היא אבן ריחיים שמסביבה מצוי כל המשק של

רמלה, והיא דוגמא ומופת ליחסי עבודה תקינים, לדאגה לעובד, לתנאים

סוציאליים מהטובים בארץ. זהו המפעל, שדווקא בעת מיתון , קרא את הנולד:

השקיע ברמלה כ-20 מליון דולר בשנתיים האחרונות, ועומד להשקיע סכום

כפול בבניית כיבשן שלישי.

הבעיה היא אינה מצב של יבוא מלט מזדמן עקב מחסור תקופתי, אלא

קביעת עובדה והיתר להצבת מיתקנים ליבוא מלט ל-9.5 שנים; אנו קובעים

את גורלן של רמלה והר-טוב בזמנים בהם לא מקימים מפעלים חדשים. חיפה

תיפגע ראשונה, מי מבטיח כי שאני לא הבא בתור ? הוועדה צריכה לקחת
בחשבון
1. מדובר בגורל המפעלים שלנו בחיפה, רמלה והר-טוב.

2. זה גורל ההשקעה לעתיד. אם יוקמו המיתקנים, "נשר" לא תשקיע במפעל

חדש.



מפעל "נשר" הוא זה שקולט סטודנטים, משוחררי צה"ל גם כשאינו צריך.

הוא קולט עולים חדשים בתנאים של לימוד עברית ולימוד המקצוע, כדי

להכין את הקרקע לשנים הבאות. הוא דואג לציבור שלו, ואנו באים לקבוע

את המסמרים על ארונו. אנו, כמזכירי הפועלים, נתנגד בכל הכח והאמצעים

העומדים לרשותנו, כי אנו נפגע ראשונים.

מ' ארבלי;

חברי-כנסת, חברי ממשלה ואישי ציבור מבקרים בתעשיה, מסתובבים

באולמות היצור, שואלים אם יש פיתוח רווחה וקליטה, הולכים לחדר האוכל

ונואמים את הפופוליזם שלהם.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבקשת לא לדבר בסגנון כזה.
מ' ארבלי
אני שואל: איך יוכלו לעמוד בפני אותו ציבור עובדים ולומר לו שהם

דואגים לתעסוקה, קליטה ורווחה ?

י ' כהן ;

אני מצטער, שאת היחידה שהתחלת את הוועדה ועדיין כאן .

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

חברי-הכנסת הולכים מוועדה אחת לאחרת. היום, הם חייבים ללכת

לנשיאות.
י' כהן
אני מבקש סליחה ממר רזיאל, שלא הוא האחראי לאשר יבוא או לאוסרו.

היבוא הוא פתוח. "נשר" מייבא כדי לענות על הצריכה בשוק ולמנוע שוק

שחור. אם אחרים לא מייבאים, זו בעיה שלהם - כנראה, שלא משתלם ליבא.

אנו מכירים את הכלכלה הישראלית ואת השנים הבלתי-מאוזנות. המפעל

יבא מלט רק ב- 1991 עם הכפלת הבנייה עליה החליט השר. מי מבטיח, שיהיה

בשנה הבאה מחסור של מלט, למרות היצור הנוסף של המפעל ? בשיחות עם

הנהלת "נשר" נאמר לי שאם יהיה צורך באותה כמות צריכה של 1991, המפעל

יוכל לספק זאת. אני מבין , שרשות הנמלים צריכה לתת את התנאים הטובים

ביותר, אך זה לא בטוח שבשנה הבאה יהיה צורך בכמויות הללו, והיא יכולה

לומר שאינה רוצה בסתימת הנמל וכו'. בנוסף, זה יביא לסגירת "נשר-רמלה"

שאולי יבוא לפני חיפה. לוועדת כלכלה, עליכם לדאוג ליצירת מקומות

עבודה ולא לסגירתם.
מ' גולדמן
וועדת הכלכלה עדה, לצערי, לבעיות הכואבות, לצמצום במקומות העבודה

ולסגירתם. לפעמים, הוועדה מרגישה כוועדת העבודה והרווחה. הוועדה

התיחסה לא פעם למדיניות החשיפה; מדינת ישראל לא יכולה להידמות למדינה

אחרת, באירופה המערבית, שמתמודדת במהפכים ושינויים קיצוניים ולעבור

ממצב רגיל לחשיפה מיידית.

מר רזיאל, "נשר" מייבאת מלט וקלינקר ומספקת עבודה, ואני שומע

ממך שהיבוא לא יביא למקום עבודה נוסף.



ש' רזיאל;

אתה צודק, גם פריקת המלט ברשות נעשית ע"י עובדי "נשר".
מ' גולדמן
כאיש ציבור וכתושב הצפון עטי לענות על צרכי התושבים ותעסוקתם. רק

חלקם הקטן יועסק ע"י "פיוניר", אך מה עם השאר. אם אני שומע שהיבוא

יביא לצמצום במקומות העבודה, אזי אולי יש צורך להסתכל על הנושא בעיני

העובדים, בעיניים אנושיות, ולא בעיניים של כלכלה חופשית. אינני בטוח

שהמליון השני והשלישי מרוסיה יגיע לארץ, ובעוד שנתיים-שלוש נחזור

למצב של 60 אלף עולים בשנה. לכן , אסור כיצור פילים לבנים.

כיו"ר ועדת משנה לחומרים מסוכנים, אני יודע על מאמצי "נשר"

להתאים את עצמה ולא לפגוע באיכות הסביבה ע"י הורדת רמת האבק, הריחות
והשפעותיהם. אני שמח, שמפעלים כמו
פזכל ופניציה עוברים לכרמיאל או

נצרת-עילית, רש"נשר" מרחיבה ומוסיפה מקומות עבודה.
ד' עמר
הקמת מיתקן אורכת כ-5 שנים.
מ' גולדמן
אני יודע שיש עבודה בבנייה ויש - בהפעלה. כחבר-כנסת צפוני, אני

אומר גלויות, אני אינטרסנט של הצפון וישוביו, ותפקידי לעשות הכל כדי

שמצב הצפון יהיה טוב יותר מאשר מצב מרכז הארץ. אני מבקש מהוועדה:

1. הוועדה תפנה לשר התמ"ס, שתפקידו ליצר מקומות עבודה ולשמור עליהם,

ולבקשו לדבוק במכתבו ולעמוד על כך שהוא קודם-כל שר תעשיה. ישנה

הרגשה שאנו חיים במדינה של דני גילרמן ולא של דב לאוטמן . שר התמ"ס

צריך לקבל פנייה של הוועדה, כדי שלא יחשוב שנשלים עם מצב של סגירת

מפעלים. הוא קודם-כל שר תעשיה, ועליו להחליט בעניין .

2. אי אפשר לפעול על-פי צורך זמני, יש להסתכל לטווח ארוך. לטווח ארוך

"נשר" תשקיע מליוני דולרים בפיתוח - זהו כסף, שהיא לא ביקשה ושבא

מהכנסתה בלבד. הוועדה צריכה לעמוד על כך שלא ניצור כיסי אבטלה

נוספים ונרחיב כיסים קיימים.
עי סולודר
אני מודה, שאני פניתי למנחם ולא להיפך. המציאות היא שיד אחת של

הממשלה לא יודעת מהאחרת. לשר התמ"ס ישנה תעשיה ביד אחת ומסחר באחרת.

בנוסף, קיים נושא החשיפה 1992. הממשלה לא מתגברת על האבטלה, ובכל

החלטה שלה נסגר עוד מפעל. המפעל הזה מסוגל להתקיים ואינו זקוק

למיתקנים מתחרים, במיוחד כשהמלט בא מארצות המונעות את כניסתו אליהן .

אני מברכת את שרי התמ"ס והתתבורה על התערבותם, אך איני בטוחה שזו

היתה באה אלמלא לחץ הוועדה ועליית הנושא בנשיאות. הוועדה צריכה לומר

את עמדתה, למרות שאינה ועדה ישומית.

אנו צריכים לפנות לשרים הנוגעים בנושא. התרשמתי, שאין שום הצדקה

להקמת 3 מיתקנים קבועים, גם אם שוק הבנייה התרחב. המפעלים הקיימים

עוסקים בהרחבה ופיתוח, למרות המציאות הכלכלית והאבטלה במשק. אנשי

"נשר" מוכנים לתחרות רגילה, ואין להעמידם בתחרות, בתנאים נחותים, מול

מיתקן קבוע - זהו דבר שלא ייעשה.
היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מבקשת לשמוע את צחי שאשה, נציג האוצר.
צ' שאשה
חבר-הכנסת גולדמן אמר שאי אפשר לפעול על-פי לחצים, למעשה, מה

שקורה עתה עם "נשר" הוא חלק מהתוכנית לטוות ארוך. אם "נשר" תבצע

השקעה לא כלכלית, בעוד כמה שנים יסבלו העובדים ולא ההנהלה. במציאות,

ברגע ש"נשר" נחשפת, היא צריכה להעריך את מעשיה, מבחינה כלכלית, כדי

לדעת אם הם ישאו פירות או לא - זהו למעשה עיקרה של תוכנית החשיפה.

מ' גולדמן ;

מחירי מדינות השוק, שלגביהם תהיה חשיפה ב-1992, גבוהים יותר בלי

הובלה בארץ - וזה סותר את דבריך.
עי סולודר
למשרד האוצר יש רק את השיקול הכלכלי, שבסופו של דבר מביא לתוצאה

מקולקלת. יש לשים לב שקיימים נושאים בהם חשוב לא רק השיקול הכלכלי.

היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבקשת לשמוע את מרדכי הרמן מוועד העובדים של "נשר".
מ' הרמן
כולם נגעו בנושא מצדדיו השונים. אני אדבר על הנושא, ספציפית,

מנקודת מבטם של העובדים. אני רוצה להביע את חששות העובדים. כיום,

קיימת תחושת מועקה ותוסר בטחון מוחלט בקרב עובדי "נשר". בשם כל

העובדים, אני מבקש מך הוועדה לעשות כל מאמץ כדי להסיר את האיום.

גבירתי, אני רוצה להזכיר לך קוריוז. הוועד שלנו נפגש איתך בעבר

בחמי טבריה הצעירה. את שאלת על תחושת העובדים ב-'ינשר", ואנו ענינו

כך: תתושת העובדים היא בטחון מוחלט; זהו מקום עבודה מסודר ומובטח.

היום, אני מבקש מהוועדה להחזיר את הבטחון הזה לעובדים. אילו היו

עובדים אלה נפלטים ממקום העבודה ומוצאים מקום עבודה אחר, ניחא. אבל,

הנוכחים מודעים למצב בחיפה; מי שיפלט, לא יהיה לו לאן ללכת, כי מצב

האבטלה בחיפה הוא עמוק וקשה.

לכן , אני מבקש שהוועדה תעשה כל מאמץ כדי להסיר את האיום מעל

עובדי "נשר".
מ' אבירם
דאגה התגנבה לליבי: תחילה אמרה רשות הנמלים והרכבות שהיא מתואמת

עם שר התמ"ס, ועתה רואים שלא כך הדבר.

ש' רזיאל;

מעולם לא אמרנו זאת.

מ' אבירם;

כשאני שומע את נציגי האוצר והתמ"ס, יש לי הרגשה שהעניין עומד

להיות רציני ולא לרדת מהפרק. אף אחד לא מתיחס לזה שאנו יכולים



להתחרות בתנאי אירופה ולעובדה שאנו זולים יותר. לא מתייחסים כאשר אני

אומר שהשוק מוסדר ע"י 4 גופים גדולים שלקחו "פריירים" בישראל, כדי

להכניס לכאן מלט. הנושאים היחידים עליהם דובר כאן הם עקרונות ותשיפה.

ארבע החברות הגדולות הללו מצאו אפשרות להכניס לכאן מליוך טון , כדי

להגן על השוק שלהן - ואנו מתעלמים. "נשר" לא יכולה להתחרות בהן

בתנאים לא שווים.

הנוכחים יודעים לנאום היטב על עקרונות וחשיפה, אך לא בגבינים או

לא רואים את המעשה. איך לצאת מכאן בהרגשה שפטורים. אני חושב שמועצת

הפועלים צריכה להיות ערה לכך, ואכן דוד עמר התגייס לנושא, כי הדאגה

של כולנו היא אמיתית.

לדעתי, הוועדה צריכה לומר את דברה, ולא להשאיר נושא פחות.
ש' רזיאל
רשות הנמלים והרכבות, הן על-פי התלטתה והן על-פי הוראתו והנחייתו

של שר התתבורה, השהתה את כל המגעים בנושא החכרת השטח. אנו לא נפעל

בניגוד להחלטת הממשלה. מה שיותלט בממשלה ברמת שר התמ"ס, הרשות תקיים.

זהו המסר שאני רוצה להעביר לעובדי "נשר"; לא עומד מולם דרקון מאיים.

הבעיה אינה זרה לנו, אך ההחלטה איננה בידינו. אני מאמין שהממונה על

הנושא ימצא את הפתרון הנכון.
היו"ר ש' ארבכי-אלמוזלינו
לסיכום הדיון .

ידידי, ראש מועצת נשר, טוב שדנו בנושא. בטרם נופלת הכרעה, תשוב

שוועדת הכלכלה מביעה את דעתה, כדי שהממשלה תדע את עמדת הכנסת. זה

יחזק את המתנגדים למדיניות וירתיע את התומכים בה.

בשומעי את נציג האוצר, אני מודאגת יותר. קיימנו דיונים רבים

בנושא החשיפה. לממשלה הזו ישנה מדיניות ברורה לחשוף את הכל ליבוא עם

תחרות תופשית, ושום שיקולים אתרים לא נלקחים בחשבון . אני מעריכה את

מכתבי השרים, אך בעוד שר התמ"ס משאיר את האופציה בממשלה, שר התחבורה

מביע את דעתו השלילית בעקבות הההשלכות התברתיות והכלכליות של הנושא.

אתמול קיימה הממשלה דיון ראשון בנושא האבטלה, וההצעה היתידה

ליצירת מקומות עבודה היתה הכשרה מקצועית. האם 100 אלף עובדים יעברו

הכשרה מקצועית ? היכן ? לא היו תוכניות להקמת מפעלים ולביצוע תוכניות

תשתית שיתנו תעסוקה. ישנה פגיעה במפעלים ע"י יבוא תופשי ומתחרה.

התוצאה תהיה סגירת מפעלים ופיטורי עובדים שנתנו את מרבית חייהם

במפעלים האלה, והתפרנסו בכבוד. לא לקחו את השיקולים האלה בחשבון .

בנוכחות נציג משרד התעשיה והמסתר, אומר שאם מדיניות זו של חשיפה

טוטלית לא תרוסן ותבוצענה החלטות הממשלה בנושא החשיפה, אנו נהיה עדים

לסגירת מפעלים, לפיטורי עובדיהם ולמספר גדל של מובטלים שמתווספים

למשק. לצערנו, אנו שומעים על חרפת-רעב של ילדים, וזה צריך לזעזע כל

אחד מאיתנו. בתקופה זו, אסור לממשלה לתת אפשרות של יד תופשית בביצוע

מדיניות החשיפה שלה.
מה נאמר כאן
הם רוצים תשיפה כדי לעודד תחרות ולהוזיל מחירים

במדינה, אך אנו שומעים שהמחירים כאן זולים מאירופה ושאנו מסוגלים

להתחרות בשוק המשותף. דובר על הגדלת הצריכה, אך המפעל מספק את כל

תצרוכת המדינה, ולכן אין צורך ביבוא זה. אם אין תצרוכת מוגברת שיש

לספקה, היבוא יבוא על תשבון המפעלים הקיימים, פשוטו כמשמעו.



מבחינת איכות הסביבה, בקרתי במפעלי "נשר" עוד בהיותי שרת

הבריאות. "נשר-רמלה" ו-"נשר-חיפה" השקיעו רבות, כדי למנוע אבק שיסכן

את בריאות האנשים. הסכנה היתה כל-כך גדולה, שמשרד הבריאות רצה להפסיק

את היצור, הם השקיעו בזה ויש להעריך זאת.

עתה, הם רוצים במיתקן שלישי ויש לאפשר להם זאת; עובדים יועסקו גם

בהקמת המיתקן (כאלף עובדים במשך כ-3 שנים), וגם בהפעלתו. כאן לא

מבקשים כסף מן הממשלה, הכסף בא מן הרווחים, כן ירבו, ומושקע בהרחבת

המפעל, בהטבת תנאי העבודה ובשיפור תהליכי היצור - ויש להעריך זאת.

יבוא מתחרה יאיים על המפעל ללא צורך. זהו איננו מפעל כושל וכל

הנימוקים בדבר התייעלות, חשיפה, תחרות והפרשי מחירים, לא מתאימים

בנושא הזה.

אני מחזקת את ידי כל הפועלים בקשר לגזירה זו. אני מעריכה מאד את

מכתבי שרי התחבורה והתמ"ס, ומבקשת מהם שיהיו דוברים אמיתיים ונאמנים,

אם יתקיים דיון ממשלתי בנושא, כדי למנוע קבלת החלטה מחייבת או חיובית

בנושא הזה. יש להסיר את ההצעה הזו על הסף ואל לה לממשלה להתיר הקמת

מיתקנים כאלו ליבוא מלט.

אנו רושמים לפנינו את הודעתו של מר רזיאל, מנכ"ל רשות הנמלים

והרכבות, שהחלטת השרים תחייב את רשות הנמלים.

הוועדה שוללת תכלית השלילה את נושא יבוא המלט בתקופה של חוסר

עבודה. כל עוד "נשר" מספקת את התצרוכת המקומית, זוכה מן השוק המשותף

ולא מתנגדת לתחרות בתנאים שווים, אין זכות מוסרית לפתוח את השערים

לארבע החברות הזרות. לא בכל שנה יהיה "בום" של בנייה כפי שהיה בשנת

1991, לכן אין צורך בתוספת מלט.

בנוסף, אני פונה למרכז ההשקעות, באמצעות משרד התעשיה והמסחר,

לאשר ל-"נשר" את הבקשה שהפנתה אליהם, כדי לאפשר לה להקים את המיתקנים

ולחסוך את יבוא הקלינקר. אין צורך ליבא, אם אפשר ליצר זאת בארץ; אנו

נחסוך דולרים ונספק עבודה נוספת.

טוב שלמדנו את הנושא ודנו בו. אני מאחלת ל- "נשר" שתמשיך להתרחב

ולהעניק תעסוקה לעובדיה הנאמנים, מבלי שענן הפיטורים ירחף מעל לראשם.

עשו כמיטב יכולתכם, כדי שהצעת היבוא הזו תידחה.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.

קוד המקור של הנתונים